הבדלים בין גרסאות בדף "קאם"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ
 
(17 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''קאם''' (באנגלית: cam) הוא מבנה הבנוי על פי עקומה מיוחדת, שתכונתה החשובה היא שהיא יוצרת עם המשיק לעקומה בכל נקודה את אותה זווית בדיוק. עקומה כזו נקראת עקומה שומרת זווית.
+
'''קאם''' (באנגלית: '''[[cam]]''') הוא מבנה הבנוי על פי עקומה מיוחדת, שתכונתה החשובה היא שהיא יוצרת עם המשיק לעקומה בכל נקודה את אותה זווית בדיוק. עקומה כזו נקראת [[עקומה שומרת זווית]].
  
השם "קאם" או ברבים "קאמים" משמש בשפת המטפסים ככינוי חיבה לכל המגוון של [[מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ]]. אותה עקומה נמצאת בשימוש במקומות נוספים: ב[[רסקיו-סנדר]], ב[[רופ-מן]], ב[[טריקמים]] ועוד.
+
השם "קאם" או ברבים "קאמים" משמש בשפת המטפסים ככינוי חיבה לכל המגוון של [[מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ]]. אותה עקומה נמצאת בשימוש במקומות נוספים: ב[[רסקיו-סנדר]], ב[[רופ-מן]], ב[[טריקמים]], ב[[גריגרי]] (ו[[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד|אמצעי חיכוך ננעלים]] אחרים) ועוד. השימוש הראשון בקאם לעיגון היה בשנות השלושים, על ידי ה[[אלפיניזם|אלפיניסט]] הרוסי [[ויטאלי מיכאלוביץ' אבאלאקוב]] (Vitaly Mikhaylovich Abalakov), שלזכותו נרשמו המצאות נוספות, וביניהן ה[[אבאלאקוב]], שקרוי על שמו.
[[תמונה: cams.jpg|left|150px]]
 
כל הקאמים בנויים כחלק מעקומה ספיראלית, כזו שתוך כדי הסיבוב שלה היא הולכת ומתרחקת מן המרכז. עקומה כזו ניתן לצייר בקלות. נקבע נקודה כלשהי כמרכז, נשרטט קרניים היוצאות ממנה במרווחי זווית קבועים, ונבחר על אחת מן הקרניים נקודת התחלה. נבחר זווית כלשהי ונתחיל לשרטט את העקומה עצמה (בציורים הזוית היא 97°). מן הקרן שנבחרה כנקודת התחלה נשרטט קטע ישר כאשר הזווית בינו לבין הקרן היא הזווית שנקבעה. בנקודה בה הקו חותך את הקרן הבאה נתחיל קטע חדש באותה הזווית הקבועה. הקו שקיבלנו בנוי מקטעים ישרים כפי שנראה בציור. הזוויות המסומנות בציור כולן שוות והן 97°. אם נקטין מאד את מרווחי הזווית בין הקרניים, ונגדיל מאד את מספר הקרניים, נקבל עקומה חלקה כפי שנראה בציור השני. בעקומה כזו הזווית בין העקומה למשיק, בכל נקודה, היא קבועה ומכאן שמה: עקומה שומרת זווית. אם הזווית בין הקרן לקו קטנה מתשעים מעלות, העקומה הולכת ומתקרבת אל המוקד. אם היא בדיוק תשעים מעלות, נקבל עיגול, כלומר המרחק אל המוקד נשאר קבוע, ואם הזווית גדולה מזווית ישרה, העקומה הולכת ומתרחקת מן המוקד.
 
  
העקומה הזו, שתיארנו, היא הצורה הבסיסית המשמשת לקאמים. בפרנד, למשל, הכוח מופעל לאורך קו היוצא מן המוקד (הציר של הכנפיים), ומוביל אל נקודת המגע. במקרה זה נקודת המגע היא על דופן החריץ. המבנה של הכנפיים, כעקומה שומרת זוית, גורם לכך שהזווית בין הכוח המופעל לבין משטח המגע נשארת קבועה. ניתן לראות זאת בציורים התחתונים. בציורים אלה מתואר, באופן סכמאטי, אותו הפרנד בחריצים שונים ברוחבם. קל לראות שזווית המגע עם דפנות החריץ אינה משתנה (החיצים מורים על נקודות המגע).
 
  
זווית המגע נשארת קבועה, בגלל שכך בנינו את הכנפיים, כעקומה השומרת את הזווית. זווית זו קובעת את כיוון הכוח, שקובע את ה[[חיכוך]]. אם הזווית נשארת שווה, גם כוח החיכוך נשאר קבוע. מכאן, שבאותו העומס יפעל אותו כוח חיכוך, ללא תלות ברוחב. פרנד, לדוגמה, מחזיק באותה המידה בחריצים קטנים וגדולים. רסקיו סנדר מפעיל כוח דומה בשימוש בחבלים בקטרים שונים. מלבד זאת, ככל שהעומס המופעל על הקאם גדול יותר החיכוך הולך וגדל. במילים אחרות, הוא 'מחזיק' יותר טוב ככל שהכח המופעל עליו גדול יותר, זאת כמובן בתנאי שהחיכוך גדול יותר מן הכוח המופעל.
+
[[תמונה: cams.jpg|left|150px]]
 +
כל הקאמים בנויים כחלק מעקומה ספיראלית, כזו שתוך כדי הסיבוב שלה היא הולכת ומתרחקת מן המרכז, תוך שמירה על זווית קבועה עם המשיק (תיאור מפורט יותר ניתן למצוא בדף על [[עקומה שומרת זווית]]). עקומה כזו, היא הצורה הבסיסית המשמשת לקאמים. בפרנד, למשל, הכוח מופעל לאורך קו היוצא מן המוקד (הציר של הכנפיים), ומוביל אל נקודת המגע. במקרה זה נקודת המגע היא על דופן החריץ. המבנה של הכנפיים, כעקומה שומרת זוית, גורם לכך שהזווית בין הכוח המופעל לבין משטח המגע נשארת קבועה. ניתן לראות זאת בציורים התחתונים. בציורים אלה מתואר, באופן סכמאטי, אותו הפרנד בחריצים שונים ברוחבם. קל לראות שזווית המגע עם דפנות החריץ אינה משתנה (החיצים מורים על נקודות המגע).
  
מכאן, שהזווית של העקומה קובעת את כוח החיכוך ואת האחיזה של הפרנד בחריץ. הזווית גם קובעת את טווח גדלי החריצים של הפרנד, ושני אלה, הטווח והאחיזה, עומדים ביחס הפוך: ככל שהזיוית בין הקרן למשיק גדולה מ 90°, כך גדל הטווח של הפרנד, אבל החיכוך קטן. ככל שהזווית קרובה יותר ל 90° החיכוך טוב יותר, אבל טווח הגדלים להם מתאים הקאם, קטן יותר.
+
זווית המגע נשארת קבועה, בגלל שכך בנינו את הכנפיים, כעקומה השומרת את הזווית. זווית זו קובעת את כיוון הכוח, שקובע את ה[[חיכוך]]. אם הזווית נשארת שווה, גם כוח החיכוך נשאר קבוע. מכאן, שבאותו העומס יפעל אותו כוח חיכוך, ללא תלות ברוחב. פרנד, לדוגמה, מחזיק באותה המידה בחריצים קטנים וגדולים. [[רסקיו-סנדר]] מפעיל כוח דומה בשימוש ב[[חבלים]] ב[[קוטר של חבל|קטרים]] שונים. מלבד זאת, ככל שהעומס המופעל על הקאם גדול יותר החיכוך הולך וגדל. במילים אחרות, הוא 'מחזיק' יותר טוב ככל שהכח המופעל עליו גדול יותר, זאת כמובן בתנאי שהחיכוך גדול יותר מן הכוח המופעל.
  
 +
מכאן, שהזווית של העקומה קובעת את כוח החיכוך ואת האחיזה של הפרנד בחריץ. הזווית גם קובעת את טווח גדלי החריצים של הפרנד, ושני אלה, הטווח והאחיזה, עומדים ביחס הפוך: ככל שהזווית בין הקרן למשיק גדולה מ 90°, כך גדל הטווח של הפרנד, אבל החיכוך קטן. ככל שהזווית קרובה יותר ל 90° החיכוך טוב יותר, אבל טווח הגדלים להם מתאים הקאם, קטן יותר.
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://www.bigwalls.net/climb/camf/index.html מאמר על עקומות שומרות זווית בקאמים]
 +
* [http://web.mit.edu/custer/www/rocking/cams/cams.body.html מאמר מקיף ומודל אלאסטי על הכוחות שמחזיקים קאמים במקום]
 +
* [https://www.climbing.com/news/10-things-you-didnt-know-about-camming-devices/ הסבר פשוט על פעולתם של קאמים]
 
----
 
----
 
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
 
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
  
[[קטגוריה: כללי]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס]][[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס]]
+
[[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס]][[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס]]

גרסה אחרונה מ־23:09, 6 באוקטובר 2021

קאם (באנגלית: cam) הוא מבנה הבנוי על פי עקומה מיוחדת, שתכונתה החשובה היא שהיא יוצרת עם המשיק לעקומה בכל נקודה את אותה זווית בדיוק. עקומה כזו נקראת עקומה שומרת זווית.

השם "קאם" או ברבים "קאמים" משמש בשפת המטפסים ככינוי חיבה לכל המגוון של מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ. אותה עקומה נמצאת בשימוש במקומות נוספים: ברסקיו-סנדר, ברופ-מן, בטריקמים, בגריגריאמצעי חיכוך ננעלים אחרים) ועוד. השימוש הראשון בקאם לעיגון היה בשנות השלושים, על ידי האלפיניסט הרוסי ויטאלי מיכאלוביץ' אבאלאקוב (Vitaly Mikhaylovich Abalakov), שלזכותו נרשמו המצאות נוספות, וביניהן האבאלאקוב, שקרוי על שמו.


Cams.jpg

כל הקאמים בנויים כחלק מעקומה ספיראלית, כזו שתוך כדי הסיבוב שלה היא הולכת ומתרחקת מן המרכז, תוך שמירה על זווית קבועה עם המשיק (תיאור מפורט יותר ניתן למצוא בדף על עקומה שומרת זווית). עקומה כזו, היא הצורה הבסיסית המשמשת לקאמים. בפרנד, למשל, הכוח מופעל לאורך קו היוצא מן המוקד (הציר של הכנפיים), ומוביל אל נקודת המגע. במקרה זה נקודת המגע היא על דופן החריץ. המבנה של הכנפיים, כעקומה שומרת זוית, גורם לכך שהזווית בין הכוח המופעל לבין משטח המגע נשארת קבועה. ניתן לראות זאת בציורים התחתונים. בציורים אלה מתואר, באופן סכמאטי, אותו הפרנד בחריצים שונים ברוחבם. קל לראות שזווית המגע עם דפנות החריץ אינה משתנה (החיצים מורים על נקודות המגע).

זווית המגע נשארת קבועה, בגלל שכך בנינו את הכנפיים, כעקומה השומרת את הזווית. זווית זו קובעת את כיוון הכוח, שקובע את החיכוך. אם הזווית נשארת שווה, גם כוח החיכוך נשאר קבוע. מכאן, שבאותו העומס יפעל אותו כוח חיכוך, ללא תלות ברוחב. פרנד, לדוגמה, מחזיק באותה המידה בחריצים קטנים וגדולים. רסקיו-סנדר מפעיל כוח דומה בשימוש בחבלים בקטרים שונים. מלבד זאת, ככל שהעומס המופעל על הקאם גדול יותר החיכוך הולך וגדל. במילים אחרות, הוא 'מחזיק' יותר טוב ככל שהכח המופעל עליו גדול יותר, זאת כמובן בתנאי שהחיכוך גדול יותר מן הכוח המופעל.

מכאן, שהזווית של העקומה קובעת את כוח החיכוך ואת האחיזה של הפרנד בחריץ. הזווית גם קובעת את טווח גדלי החריצים של הפרנד, ושני אלה, הטווח והאחיזה, עומדים ביחס הפוך: ככל שהזווית בין הקרן למשיק גדולה מ 90°, כך גדל הטווח של הפרנד, אבל החיכוך קטן. ככל שהזווית קרובה יותר ל 90° החיכוך טוב יותר, אבל טווח הגדלים להם מתאים הקאם, קטן יותר.

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...