הבדלים בין גרסאות בדף "ריכוז מאמצים"
שורה 6: | שורה 6: | ||
כאשר: <math>\sigma</math> - ערך המאמץ, <math>F</math> - ערך הכוח הפועל, <math>A</math> - שטח חתך הגוף. | כאשר: <math>\sigma</math> - ערך המאמץ, <math>F</math> - ערך הכוח הפועל, <math>A</math> - שטח חתך הגוף. | ||
− | ניתן לראות שככל שהכוח הפועל על הגוף גדל, גדל גם המאמץ ואילו ככל ששטח החתך גדל, המאמץ קטן. אם שטח החתך קבוע (כמו בגליל, או בתיבה) המאמץ נשאר קבוע. בגוף שששטח החתך שלו משתנה (כמו במוט שניסרו או שייפו את היקפו, נוצר ריכוז של המאמצים: הכוח פועל על שטח שגודלו הולך וקטן ומתקבל מאמץ הולך וגדל | + | ניתן לראות שככל שהכוח הפועל על הגוף גדל, גדל גם המאמץ ואילו ככל ששטח החתך גדל, המאמץ קטן. אם שטח החתך קבוע (כמו בגליל, או בתיבה) המאמץ נשאר קבוע. בגוף שששטח החתך שלו משתנה (כמו במוט שניסרו או שייפו את היקפו), נוצר ריכוז של המאמצים: הכוח פועל על שטח שגודלו הולך וקטן ומתקבל מאמץ הולך וגדל. |
+ | [[תמונה: stressconcentration2.jpg|left|300px]] | ||
− | כאשר המאמץ בנקודה מסוימת יעלה על יכולת החומר להתנגד לו, החומר יקרוס, | + | כאשר המאמץ בנקודה מסוימת יעלה על יכולת החומר להתנגד לו, החומר יקרוס וישבר או ייקרע. ריכוז מאמצים נוצר במקרים רבים סביב פגמים בחומר, חורים קטנים או סדקים. ריכוז המאמצים גורם להגדלת הפגמים והסדקים, עד לשבירה של החומר כולו. |
=ריכוז מאמצים בטיפוס= | =ריכוז מאמצים בטיפוס= |
גרסה מ־04:03, 27 באוגוסט 2007
ריכוז מאמצים הוא תופעה המתרחשת כאשר כוח פועל על שטח שגודלו הולך וקטן. המאמץ מוגדר על ידי כוח ליחידת שטח:
מאמץ מתיחה ודחיסה למשל מחושב על ידי עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): \sigma=\frac{F}{A}
כאשר: עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): \sigma - ערך המאמץ, עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): F - ערך הכוח הפועל, עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): A - שטח חתך הגוף.
ניתן לראות שככל שהכוח הפועל על הגוף גדל, גדל גם המאמץ ואילו ככל ששטח החתך גדל, המאמץ קטן. אם שטח החתך קבוע (כמו בגליל, או בתיבה) המאמץ נשאר קבוע. בגוף שששטח החתך שלו משתנה (כמו במוט שניסרו או שייפו את היקפו), נוצר ריכוז של המאמצים: הכוח פועל על שטח שגודלו הולך וקטן ומתקבל מאמץ הולך וגדל.
כאשר המאמץ בנקודה מסוימת יעלה על יכולת החומר להתנגד לו, החומר יקרוס וישבר או ייקרע. ריכוז מאמצים נוצר במקרים רבים סביב פגמים בחומר, חורים קטנים או סדקים. ריכוז המאמצים גורם להגדלת הפגמים והסדקים, עד לשבירה של החומר כולו.
תוכן עניינים
ריכוז מאמצים בטיפוס
ריכוז מאמצים בקשרים
ריכוז מאמצים באבני עיגון
קריעת נייר ברצועות
תרמו לדף זה: מיכה יניב, שחר קדמיאל ואחרים...