הבדלים בין גרסאות בדף "5. אבטוח של קשרים לופתים"
| (11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[תמונה: 5.1.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 5.1]] | ||
| + | [[תמונה: 5.2.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 5.2]] | ||
| + | [[תמונה: 5.3.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 5.3]] | ||
| + | [[תמונה: 5.4.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 5.4]] | ||
==שאלה== | ==שאלה== | ||
| + | [[קשר מוט]] הפשוט והמוכר לכל (ציור 5.1) נוטה להסתובב סביב עצמו כאשר משתנה כיוון המתח בחבל, אף אם אינו מחליק על המוט. זה מעורר חשד שמא כל הקשר ישתחרר בסופו של דבר כתוצאה משינויי כיוון חוזרים ונשנים בחבל המתוח. האם קשר מוט ללא אבטוח הנו [[בטיחות בקשרים|בטיחותי]]? ואם לא, האם סידור אבטוח כמתואר בציור 5.2 מהווה פתרון משביע רצון לבעיה זו? | ||
| − | + | ואגב, האם לזה יקרא קשר עוגן? | |
==תשובה== | ==תשובה== | ||
נכון שקשר מוט בעייתי במקצת. גם נכון שהוא פשוט, וזה יתרונו, אבל כפי שמבטאת הסיסמה: 'קשר מוט אינו אוהב את עצמו', יש לנהוג בו בזהירות מסוימת, ומוטב לאבטח אותו, אם כבר, בצד הנגדי להצלבה. אך לפני ההסבר המפורט של השיטה, כמה מילים על השם 'קשר עוגן'. | נכון שקשר מוט בעייתי במקצת. גם נכון שהוא פשוט, וזה יתרונו, אבל כפי שמבטאת הסיסמה: 'קשר מוט אינו אוהב את עצמו', יש לנהוג בו בזהירות מסוימת, ומוטב לאבטח אותו, אם כבר, בצד הנגדי להצלבה. אך לפני ההסבר המפורט של השיטה, כמה מילים על השם 'קשר עוגן'. | ||
| שורה 13: | שורה 18: | ||
קשר לופת יותר קומפאקטי מאשר קשר עוגן. אפשר לבדוק זאת על ידי סימון נקודות הכניסה והיציאה מן הקשר בשני המקרים והשוואתם. יתברר מיד שקטע החבל ממנו עשוי הקשר יותר קצר בקשר לופת מאשר בקשר עוגן, ובמילים אחרות – קשר לופת יותר קומפאקטי. | קשר לופת יותר קומפאקטי מאשר קשר עוגן. אפשר לבדוק זאת על ידי סימון נקודות הכניסה והיציאה מן הקשר בשני המקרים והשוואתם. יתברר מיד שקטע החבל ממנו עשוי הקשר יותר קצר בקשר לופת מאשר בקשר עוגן, ובמילים אחרות – קשר לופת יותר קומפאקטי. | ||
| − | אפשר לחשוב ששני קשרים אלה, לופת ועוגן, הם בעצם אותו הקשר בשתי גרסאות דומות, ולא היא. קשר עוגן קרוב לקשר טבעת (ציור 5.5) ואילו קשר מוט קרוב למספר קשרים שיש בהם הצלבה, כולם לופתים במידה זו או אחרת, שאפשר לראותם כ'כריכות מהירות'. ביניהם קשר מוט (ציור 5.1), קשר חנק (Strangler, ציור 5.6, בעל לפיתה מצוינת! | + | אפשר לחשוב ששני קשרים אלה, לופת ועוגן, הם בעצם אותו הקשר בשתי גרסאות דומות, ולא היא. קשר עוגן קרוב לקשר טבעת (ציור 5.5) ואילו קשר מוט קרוב למספר קשרים שיש בהם הצלבה, כולם לופתים במידה זו או אחרת, שאפשר לראותם כ'כריכות מהירות'. ביניהם קשר מוט (ציור 5.1), קשר חנק (Strangler, ציור 5.6, בעל לפיתה מצוינת! נסו) והקשר הבלתי מחליק (ציור 5.7). |
| − | + | <div align=center> | |
| + | <div><ul> | ||
| + | <li style="display: inline-block;"> [[תמונה: 5.5.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 5.5]] </li> | ||
| + | <li style="display: inline-block;"> [[תמונה: 5.6.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 5.6]] </li> | ||
| + | <li style="display: inline-block;"> [[תמונה: 5.7.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 5.7]] </li> | ||
| + | </ul></div> | ||
| + | <div align=right> | ||
| + | |||
| + | לסיכום עניין המינוח: למרות שקשר עוגן יכול לעבור בקלות לקשר לופת, הקירבה ביניהם אינה גדולה; הם בעצם שייכים לשתי תת-משפחות שונות וכדאי לא לערבב את המונחים האלה. ועתה לשאלות עצמן: | ||
א: האם צריך לאבטח קשר מוט? | א: האם צריך לאבטח קשר מוט? | ||
| שורה 27: | שורה 40: | ||
השאלה מתייחסת אמנם רק לאבטוח של קשר מוט, אבל מכיוון שהוזכרו קשרים נוספים, כדאי להרחיב את התשובה. | השאלה מתייחסת אמנם רק לאבטוח של קשר מוט, אבל מכיוון שהוזכרו קשרים נוספים, כדאי להרחיב את התשובה. | ||
| − | קשר טבעת (ציור 5.5) כבר מאובטח. כל מה שיש בו, למעשה, זה האבטוח. עד שלא מאבטחים אותו אין בכלל קשר, ואבטוח זה אינו אלא קשר מוט על החבל המתוח. אפשר היה לאבטח בקשר בוהן, או בקשר לופת, אך גם קשר מוט מספיק טוב. | + | [[קשר טבעת]] (ציור 5.5) כבר מאובטח. כל מה שיש בו, למעשה, זה האבטוח. עד שלא מאבטחים אותו אין בכלל קשר, ואבטוח זה אינו אלא קשר מוט על החבל המתוח. אפשר היה לאבטח בקשר בוהן, או בקשר לופת, אך גם קשר מוט מספיק טוב. |
| − | [[קשרים | + | [[קשרים בלתי מחליקים|קשר בלתי מחליק]] (ציור 5.7) יוצא דופן; הוא עלול לאבד את תכונתו הייחודית (אי ההחלקה) אם הוא בא עם אבטוח כלשהו, ולכן לאבטח את הקשר הזה מהווה בפירוש טעות. אפשר אף להוסיף כי זו טעות אופיינית למתחילים עם כוונות טובות, שרוצים להיות 'סופר בטיחותיים', אך עדיין חסר להם הניסיון הדרוש כדי לאלתר, לחדש ולשפר בצורה נבונה. |
| − | בכל הקשרים הלופתים, למשל מוט, לופת וחנק (ציורים 5.1, 5.4 ו- 5.6), כשיש צורך להוסיף להם אבטוח, עדיף להעביר את ההצלבה של הקשר לצד האחורי של המוט (ולא בצד שממנו בא המתח) ואז לאבטח בצד הקדמי. זה מונע [[ניפּ]] חד ובלתי רצוי ביציאה מן הקשר, זה מעביר את המתח להצלבה, אך בעיקר – זה מחזק את הלפיתה. | + | בכל הקשרים הלופתים, למשל מוט, לופת וחנק (ציורים 5.1, 5.4 ו- 5.6), כשיש צורך להוסיף להם אבטוח, עדיף להעביר את ההצלבה של הקשר לצד האחורי של המוט (ולא בצד שממנו בא המתח) ואז לאבטח בצד הקדמי. זה מונע [[ניפ|ניפּ]] חד ובלתי רצוי ביציאה מן הקשר, זה מעביר את המתח להצלבה, אך בעיקר – זה מחזק את הלפיתה. |
הקשר המאבטח הטוב ביותר הוא ללא ספק קשר לופת, אבל אם קשר לופת מסרבל יותר מדי את הקשירה, גם קשר בוהן יכול לשמש למטרה זו, או אפילו קשר מוט (כפי שמתואר בציור 5.5 בנוגע לקשר טבעת). | הקשר המאבטח הטוב ביותר הוא ללא ספק קשר לופת, אבל אם קשר לופת מסרבל יותר מדי את הקשירה, גם קשר בוהן יכול לשמש למטרה זו, או אפילו קשר מוט (כפי שמתואר בציור 5.5 בנוגע לקשר טבעת). | ||
| − | + | [[תמונה: 5.8.jpg|שמאל|ממוזער| 180px |ציור 5.8]] | |
| − | |||
| − | |||
ציור 5.8 מתאר את הסידור המוצע לקשר מוט עם אבטוח של עוד קשר מוט על החבל המתוח, כאשר ההצלבה C הועברה לצד האחורי של המוט. כדאי לציין כאן, שבכל הקשרים הלופתים פעולת הלפיתה באה הודות להצלבה, ושהלפיתה הזאת הולכת ונחלשת ככל שהמוט עבה. חשוב לזכור זאת ולהימנע מלקשור קשר מוט (או לופת, או חנק) בחבל 9 מ"מ, למשל, סביב ענף עבה של עץ, דבר שהוא לגמרי חסר טעם. | ציור 5.8 מתאר את הסידור המוצע לקשר מוט עם אבטוח של עוד קשר מוט על החבל המתוח, כאשר ההצלבה C הועברה לצד האחורי של המוט. כדאי לציין כאן, שבכל הקשרים הלופתים פעולת הלפיתה באה הודות להצלבה, ושהלפיתה הזאת הולכת ונחלשת ככל שהמוט עבה. חשוב לזכור זאת ולהימנע מלקשור קשר מוט (או לופת, או חנק) בחבל 9 מ"מ, למשל, סביב ענף עבה של עץ, דבר שהוא לגמרי חסר טעם. | ||
| שורה 46: | שורה 57: | ||
* [[כיווני משיכה בקשרים]] | * [[כיווני משיכה בקשרים]] | ||
* [[קשר מוט]] | * [[קשר מוט]] | ||
| − | *[[קשר לופת]] | + | * [[קשר לופת]] |
| − | + | * [[איבטוח קשרים]] | |
---- | ---- | ||
| − | [[6. קשרים בלתי מחליקים|לפרק הבא...]] | + | '''המשך [[6. קשרים בלתי מחליקים|לפרק הבא...]]''' |
| − | [[על חבלים וקשרים#תוכן העניינים:|לתוכן העניינים...]] | + | '''חזור [[על חבלים וקשרים#תוכן העניינים:|לתוכן העניינים...]]''' |
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: [[אנדריאה ענתי]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | תרמו לדף זה: [[אנדריאה ענתי]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | ||
[[קטגוריה:ציוד]] [[קטגוריה:מאמרים מתורגמים ומקוריים]] [[קטגוריה: טיפוס]] | [[קטגוריה:ציוד]] [[קטגוריה:מאמרים מתורגמים ומקוריים]] [[קטגוריה: טיפוס]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:40, 3 בפברואר 2018
שאלה
קשר מוט הפשוט והמוכר לכל (ציור 5.1) נוטה להסתובב סביב עצמו כאשר משתנה כיוון המתח בחבל, אף אם אינו מחליק על המוט. זה מעורר חשד שמא כל הקשר ישתחרר בסופו של דבר כתוצאה משינויי כיוון חוזרים ונשנים בחבל המתוח. האם קשר מוט ללא אבטוח הנו בטיחותי? ואם לא, האם סידור אבטוח כמתואר בציור 5.2 מהווה פתרון משביע רצון לבעיה זו?
ואגב, האם לזה יקרא קשר עוגן?
תשובה
נכון שקשר מוט בעייתי במקצת. גם נכון שהוא פשוט, וזה יתרונו, אבל כפי שמבטאת הסיסמה: 'קשר מוט אינו אוהב את עצמו', יש לנהוג בו בזהירות מסוימת, ומוטב לאבטח אותו, אם כבר, בצד הנגדי להצלבה. אך לפני ההסבר המפורט של השיטה, כמה מילים על השם 'קשר עוגן'.
אמנם אין צורך לייחס חשיבות מוגזמת למינוח, שהרי העיקר הוא שימוש נכון בחבל ולא ידע בשמות של קשרים, אבל על מנת להעמיד דברים על דיוקם: מה שמצוייר כאבטוח לקשר מוט בציור 5.2 אינו קשר מוט (Clove hitch) ולא קשר עוגן (Ring knot) כי אם קשר לופת (Constrictor), זה שבא בקשר 'דייגים כפול' הידוע, והנראה כמו האות העברית א'. המושג 'לפיתה' של קשר מתייחס לתכונה שלפיה החבל נשאר מהודק על המוט אף כאשר אין מותחים אותו, מה שלא קורה ב-'עניבות', כגון קשר טבעת או פרוסיק, שבהן ההידוק נעלם כאשר מרפים את המתח.
כדי למנוע אי הבנות: להלן, המושג 'קשר לופת' (ביחיד) יהיה שמו של הקשר המסויים הזה, ולא קשר אחר כלשהו בעל תכונת הלפיתה, ואילו 'קשרים לופתים' (ברבים) יציין קשרים בעלי התכונה הזאת.
קשר לופת, כאמור, הוא הקשר הבא בקשר דייגים כפול. הוא קשר חדש יחסית (מוכר מאמצע המאה העשרים, בסה"כ), בטיחותי מאד, קומפאקטי, ומומלץ בכל המאמרים בהם יש התייחסות אליו. אותו הקשר רק בלי ההצלבה הוא הנקרא 'קשר עוגן' (ציור 5.3). גם הוא קשר בטיחותי וטוב, אבל רק כשאין ספק שהמתח יבוא תמיד בניצב למוט, למשל כשקושרים חבל לטבעת עגולה (כמו בעוגנים של ספינות, ומכאן כנראה שמו של הקשר). שים לב שכדי לעבור מ- 'עוגן' ל- 'לופת' די להעביר את הליפוף השני B מעל לליפוף הראשון A כמתואר בציור 5.4, מבלי לפרק את הקשר.
קשר לופת יותר קומפאקטי מאשר קשר עוגן. אפשר לבדוק זאת על ידי סימון נקודות הכניסה והיציאה מן הקשר בשני המקרים והשוואתם. יתברר מיד שקטע החבל ממנו עשוי הקשר יותר קצר בקשר לופת מאשר בקשר עוגן, ובמילים אחרות – קשר לופת יותר קומפאקטי.
אפשר לחשוב ששני קשרים אלה, לופת ועוגן, הם בעצם אותו הקשר בשתי גרסאות דומות, ולא היא. קשר עוגן קרוב לקשר טבעת (ציור 5.5) ואילו קשר מוט קרוב למספר קשרים שיש בהם הצלבה, כולם לופתים במידה זו או אחרת, שאפשר לראותם כ'כריכות מהירות'. ביניהם קשר מוט (ציור 5.1), קשר חנק (Strangler, ציור 5.6, בעל לפיתה מצוינת! נסו) והקשר הבלתי מחליק (ציור 5.7).
לסיכום עניין המינוח: למרות שקשר עוגן יכול לעבור בקלות לקשר לופת, הקירבה ביניהם אינה גדולה; הם בעצם שייכים לשתי תת-משפחות שונות וכדאי לא לערבב את המונחים האלה. ועתה לשאלות עצמן:
א: האם צריך לאבטח קשר מוט?
בציורים 5.1 ו- 5.2 הקשר בא בקצה החבל, אבל קשר מוט נעשה במקרים רבים לאו דווקא בקצה החבל ואז הסכנה שהקשר ישתחרר אינה קיימת. ועוד דבר: בטיחותו של קשר מוט תלויה גם בעובי המוט ביחס לחבל; אם המוט מספיק דק (בקוטר של החבל ועד, נניח, פי 5 מזה ולא יותר) הלפיתה יותר יעילה ולכן הסכנה פחותה מאשר במוט עבה.
לסיכום עניין הצורך באבטוח: באותם המקרים שבהם נחוץ לקשור קשר מוט דווקא קרוב לקצה החבל, ובמיוחד אם המוט עבה, כדאי לאבטח.
ב: כיצד לאבטח?
השאלה מתייחסת אמנם רק לאבטוח של קשר מוט, אבל מכיוון שהוזכרו קשרים נוספים, כדאי להרחיב את התשובה.
קשר טבעת (ציור 5.5) כבר מאובטח. כל מה שיש בו, למעשה, זה האבטוח. עד שלא מאבטחים אותו אין בכלל קשר, ואבטוח זה אינו אלא קשר מוט על החבל המתוח. אפשר היה לאבטח בקשר בוהן, או בקשר לופת, אך גם קשר מוט מספיק טוב.
קשר בלתי מחליק (ציור 5.7) יוצא דופן; הוא עלול לאבד את תכונתו הייחודית (אי ההחלקה) אם הוא בא עם אבטוח כלשהו, ולכן לאבטח את הקשר הזה מהווה בפירוש טעות. אפשר אף להוסיף כי זו טעות אופיינית למתחילים עם כוונות טובות, שרוצים להיות 'סופר בטיחותיים', אך עדיין חסר להם הניסיון הדרוש כדי לאלתר, לחדש ולשפר בצורה נבונה.
בכל הקשרים הלופתים, למשל מוט, לופת וחנק (ציורים 5.1, 5.4 ו- 5.6), כשיש צורך להוסיף להם אבטוח, עדיף להעביר את ההצלבה של הקשר לצד האחורי של המוט (ולא בצד שממנו בא המתח) ואז לאבטח בצד הקדמי. זה מונע ניפּ חד ובלתי רצוי ביציאה מן הקשר, זה מעביר את המתח להצלבה, אך בעיקר – זה מחזק את הלפיתה.
הקשר המאבטח הטוב ביותר הוא ללא ספק קשר לופת, אבל אם קשר לופת מסרבל יותר מדי את הקשירה, גם קשר בוהן יכול לשמש למטרה זו, או אפילו קשר מוט (כפי שמתואר בציור 5.5 בנוגע לקשר טבעת).
ציור 5.8 מתאר את הסידור המוצע לקשר מוט עם אבטוח של עוד קשר מוט על החבל המתוח, כאשר ההצלבה C הועברה לצד האחורי של המוט. כדאי לציין כאן, שבכל הקשרים הלופתים פעולת הלפיתה באה הודות להצלבה, ושהלפיתה הזאת הולכת ונחלשת ככל שהמוט עבה. חשוב לזכור זאת ולהימנע מלקשור קשר מוט (או לופת, או חנק) בחבל 9 מ"מ, למשל, סביב ענף עבה של עץ, דבר שהוא לגמרי חסר טעם.
בכל מקרה כדאי שכל ימאי, צופה או מטפס, יתרגל וינסה את האפשרויות השונות, ויבחר את הסידור המועדף לו אישית. כל אחד מעל לרמה של מתחיל (ובוודאי מי שעוסק בטיפוס) צריך להבין את העקרונות במידה מספקת כדי לגבש לעצמו דעה משלו ולא לקבל ללא עוררין מה שחוברת מסוימת או מאמר מסוים (כולל כתבה זו), מציעים.
לתרגל ולנסות – לא בזמן טיפוס ומעל לתהום, אלא בבית.
קריאה נוספת
המשך לפרק הבא...
חזור לתוכן העניינים...
תרמו לדף זה: אנדריאה ענתי, מיכה יניב ואחרים...
