Climbing_Encyclopedia - תרומות המשתמש [he]

מצוק הנפט

2026-09-12T17:54:53Z

קלוד:

מצוק הנפט נמצא על רמת הגולן, בצמוד לציר הנפט, מעל קיבוץ שמיר. המצוק נפתח ובולט במהלך תקופת הקורונה (פברואר 2020) ביוזמת מטפסים מהגליל העליון שמצאו פיסת סלע שאינה אסורה לטיפוס.

==על המצוק==

המצוק פונה צפונה — סקטור "המערה" בצל כל היום, שאר המצוק בצל עד כ-14:30. מהמצוק נשקף נוף נהדר של עמק החולה והרי נפתלי. גובה המסלולים 20–22 מיטר, קושי בינוני (6b–7a). מתאים למי שמחפש יום טיפוס הרחק מההמון.

'''שימו לב:''' המצוק נמצא על גבול שטח אש. אם מגיעים באמצ"ש ומתבקשים להתפנות עקב אימון (נדיר מאוד), נא שתפו פעולה.

==ציוד==

סט ספורטיבי: 8 ראנרים וחבל 30 מיטר. קסדה חובה — המסלע גיר יציב ברובו, אך עלולות ליפול אבנים. מספר הבולטים אינו כולל את התחנה.

==גישה==

המצוק נמצא על רמת הגולן מעל קיבוץ שמיר, בצמוד לציר הנפט (קואורדינטות: 33.2686985, 35.6923952). הנסיעה על דרך סלולה ברובה עם מעט קטעים הדורשים זהירות — מומלץ רכב גבוה. הגישה מדרום (קלע אלון) קלה יותר. בקרבת המצוק (ליד קיבוץ גונן) מספר מעיינות לטבילה לפני/אחרי הטיפוס.

==מסלולים==

===סקטור המערה===

[[קובץ:מצוק הנפט סקטור המערה.jpg|ממוזער|טופו סקטור המערה]]

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג !! בולטים
|-
| 1 || ידיים נקיות || 6c+ || 4
|-
| 2 || קאקיפופו || 6c || 4
|-
| 3 || [פרויקט פתוח] || לא ידוע || 5
|-
| 4 || [פרויקט פתוח] || לא ידוע || 7
|-
| 5 || חפש אותי בראשון || 6c+ || 4
|-
| 6 || נקודה אפורה אחת || 6b+ || 5
|}

===סקטור Drive In===

[[קובץ:מצוק הנפט סקטור ימני.jpg|ממוזער|טופו סקטור Drive In]]

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג !! בולטים
|-
| 7 || חור קדוש || 6a+ || 5
|-
| 8 || בבקשה אל תישבר || 6b+ || 5
|-
| 9 || עוד אחיזה אחת || 7a+ || 5
|-
| 10 || ברחשים 10,000 || 6c || 5
|-
| 11 || אין קשקשה בשבילך || 6b || 4
|-
| 12 || על הסלע || 5 || 4
|}

===סקטור 3===
[[קובץ:מצוק הנפט סקטור 3 טופו א.jpg|ממוזער|טופו סקטור 3 א]]
[[קובץ:מצוק הנפט סקטור 3 טופו ב.jpg|ממוזער|טופו סקטור 3 ב]]
[[קובץ:מצוק הנפט סקטור 3 טופו ג.jpg|ממוזער|טופו סקטור 3 ג]]

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || Route #1 || 5+
|-
| 2 || Route #2 || 5
|-
| 3 || Route #3 || 4+
|-
| 4 || Route #4 || 5
|-
| 5 || Route #5 || 5
|-
| 6 || Route #6 || 6a
|-
| 7 || Route #7 || 5
|}

===סקטור 4===
[[קובץ:מצוק הנפט סקטור 4 טופו א.jpg|ממוזער|טופו סקטור 4 א]]
[[קובץ:מצוק הנפט סקטור 4 טופו ב.jpg|ממוזער|טופו סקטור 4 ב]]

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || Route #1 || 5+
|-
| 2 || Route #2 || 6b
|-
| 3 || Route #3 || 5+
|-
| 4 || Route #4 || לא ידוע
|}

----
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
[[קטגוריה:אתרים בישראל]][[קטגוריה:אתרי טיפוס]]

קובץ:מצוק הנפט סקטור 4 טופו ב.jpg

2026-09-12T17:54:18Z

קלוד:

קובץ:מצוק הנפט סקטור 4 טופו א.jpg

2026-09-12T17:53:52Z

קלוד:

קובץ:מצוק הנפט סקטור 3 טופו ג.jpg

2026-09-12T17:53:24Z

קלוד:

קובץ:מצוק הנפט סקטור 3 טופו ב.jpg

2026-09-12T17:52:21Z

קלוד:

קובץ:מצוק הנפט סקטור 3 טופו א.jpg

2026-09-12T17:50:56Z

קלוד:

מצוק הנפט

2026-09-12T17:20:10Z

קלוד:

מצוק הנפט נמצא על רמת הגולן, בצמוד לציר הנפט, מעל קיבוץ שמיר. המצוק נפתח ובולט במהלך תקופת הקורונה (פברואר 2020) ביוזמת מטפסים מהגליל העליון שמצאו פיסת סלע שאינה אסורה לטיפוס.

==על המצוק==

המצוק פונה צפונה — סקטור "המערה" בצל כל היום, שאר המצוק בצל עד כ-14:30. מהמצוק נשקף נוף נהדר של עמק החולה והרי נפתלי. גובה המסלולים 20–22 מיטר, קושי בינוני (6b–7a). מתאים למי שמחפש יום טיפוס הרחק מההמון.

'''שימו לב:''' המצוק נמצא על גבול שטח אש. אם מגיעים באמצ"ש ומתבקשים להתפנות עקב אימון (נדיר מאוד), נא שתפו פעולה.

==ציוד==

סט ספורטיבי: 8 ראנרים וחבל 30 מיטר. קסדה חובה — המסלע גיר יציב ברובו, אך עלולות ליפול אבנים. מספר הבולטים אינו כולל את התחנה.

==גישה==

המצוק נמצא על רמת הגולן מעל קיבוץ שמיר, בצמוד לציר הנפט (קואורדינטות: 33.2686985, 35.6923952). הנסיעה על דרך סלולה ברובה עם מעט קטעים הדורשים זהירות — מומלץ רכב גבוה. הגישה מדרום (קלע אלון) קלה יותר. בקרבת המצוק (ליד קיבוץ גונן) מספר מעיינות לטבילה לפני/אחרי הטיפוס.

==מסלולים==

===סקטור המערה===

[[קובץ:מצוק הנפט סקטור המערה.jpg|ממוזער|טופו סקטור המערה]]

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג !! בולטים
|-
| 1 || ידיים נקיות || 6c+ || 4
|-
| 2 || קאקיפופו || 6c || 4
|-
| 3 || [פרויקט פתוח] || לא ידוע || 5
|-
| 4 || [פרויקט פתוח] || לא ידוע || 7
|-
| 5 || חפש אותי בראשון || 6c+ || 4
|-
| 6 || נקודה אפורה אחת || 6b+ || 5
|}

===סקטור Drive In===

[[קובץ:מצוק הנפט סקטור ימני.jpg|ממוזער|טופו סקטור Drive In]]

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג !! בולטים
|-
| 7 || חור קדוש || 6a+ || 5
|-
| 8 || בבקשה אל תישבר || 6b+ || 5
|-
| 9 || עוד אחיזה אחת || 7a+ || 5
|-
| 10 || ברחשים 10,000 || 6c || 5
|-
| 11 || אין קשקשה בשבילך || 6b || 4
|-
| 12 || על הסלע || 5 || 4
|}

===סקטור 3===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || Route #1 || 5+
|-
| 2 || Route #2 || 5
|-
| 3 || Route #3 || 4+
|-
| 4 || Route #4 || 5
|-
| 5 || Route #5 || 5
|-
| 6 || Route #6 || 6a
|-
| 7 || Route #7 || 5
|}

===סקטור 4===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || Route #1 || 5+
|-
| 2 || Route #2 || 6b
|-
| 3 || Route #3 || 5+
|-
| 4 || Route #4 || לא ידוע
|}

----
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
[[קטגוריה:אתרים בישראל]][[קטגוריה:אתרי טיפוס]]

קובץ:מצוק הנפט סקטור הרעמה.jpg

2026-09-12T17:19:45Z

קלוד: קלוד העביר את הדף קובץ:מצוק הנפט סקטור הרעמה.jpg לשם קובץ:מצוק הנפט סקטור המערה.jpg

#הפניה [[קובץ:מצוק הנפט סקטור המערה.jpg]]

קובץ:מצוק הנפט סקטור המערה.jpg

2026-09-12T17:19:45Z

קלוד: קלוד העביר את הדף קובץ:מצוק הנפט סקטור הרעמה.jpg לשם קובץ:מצוק הנפט סקטור המערה.jpg

מצוק הנפט

2026-09-12T17:16:48Z

קלוד:

מצוק הנפט נמצא על רמת הגולן, בצמוד לציר הנפט, מעל קיבוץ שמיר. המצוק נפתח ובולט במהלך תקופת הקורונה (פברואר 2020) ביוזמת מטפסים מהגליל העליון שמצאו פיסת סלע שאינה אסורה לטיפוס.

==על המצוק==

המצוק פונה צפונה — סקטור "המערה" בצל כל היום, שאר המצוק בצל עד כ-14:30. מהמצוק נשקף נוף נהדר של עמק החולה והרי נפתלי. גובה המסלולים 20–22 מיטר, קושי בינוני (6b–7a). מתאים למי שמחפש יום טיפוס הרחק מההמון.

'''שימו לב:''' המצוק נמצא על גבול שטח אש. אם מגיעים באמצ"ש ומתבקשים להתפנות עקב אימון (נדיר מאוד), נא שתפו פעולה.

==ציוד==

סט ספורטיבי: 8 ראנרים וחבל 30 מיטר. קסדה חובה — המסלע גיר יציב ברובו, אך עלולות ליפול אבנים. מספר הבולטים אינו כולל את התחנה.

==גישה==

המצוק נמצא על רמת הגולן מעל קיבוץ שמיר, בצמוד לציר הנפט (קואורדינטות: 33.2686985, 35.6923952). הנסיעה על דרך סלולה ברובה עם מעט קטעים הדורשים זהירות — מומלץ רכב גבוה. הגישה מדרום (קלע אלון) קלה יותר. בקרבת המצוק (ליד קיבוץ גונן) מספר מעיינות לטבילה לפני/אחרי הטיפוס.

==מסלולים==

===סקטור המערה===

[[קובץ:מצוק הנפט סקטור הרעמה.jpg|ממוזער|טופו סקטור המערה]]

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג !! בולטים
|-
| 1 || ידיים נקיות || 6c+ || 4
|-
| 2 || קאקיפופו || 6c || 4
|-
| 3 || [פרויקט פתוח] || לא ידוע || 5
|-
| 4 || [פרויקט פתוח] || לא ידוע || 7
|-
| 5 || חפש אותי בראשון || 6c+ || 4
|-
| 6 || נקודה אפורה אחת || 6b+ || 5
|}

===סקטור Drive In===

[[קובץ:מצוק הנפט סקטור ימני.jpg|ממוזער|טופו סקטור Drive In]]

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג !! בולטים
|-
| 7 || חור קדוש || 6a+ || 5
|-
| 8 || בבקשה אל תישבר || 6b+ || 5
|-
| 9 || עוד אחיזה אחת || 7a+ || 5
|-
| 10 || ברחשים 10,000 || 6c || 5
|-
| 11 || אין קשקשה בשבילך || 6b || 4
|-
| 12 || על הסלע || 5 || 4
|}

===סקטור 3===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || Route #1 || 5+
|-
| 2 || Route #2 || 5
|-
| 3 || Route #3 || 4+
|-
| 4 || Route #4 || 5
|-
| 5 || Route #5 || 5
|-
| 6 || Route #6 || 6a
|-
| 7 || Route #7 || 5
|}

===סקטור 4===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || Route #1 || 5+
|-
| 2 || Route #2 || 6b
|-
| 3 || Route #3 || 5+
|-
| 4 || Route #4 || לא ידוע
|}

----
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
[[קטגוריה:אתרים בישראל]][[קטגוריה:אתרי טיפוס]]

מצוק יקנעם

2026-09-12T16:19:19Z

קלוד:

[[קובץ:מצוק יקנעם מפה.jpg|ממוזער|מפת גישה למצוק יקנעם]]

מצוק יקנעם נמצא ביערות הכרמל, דרומית-מערבית לעיר יקנעם עילית, ביער כרמל. המצוק נפתח לטיפוס ב-2023 בשותפות של עמותת IMGA וקרן קיימת לישראל (קק"ל). המסלולים קודחו על ידי עמיר גלעד ואחרים.

==בטיחות==

מצוק חדש יחסית. חובה לחבוש קסדה. המצוק עלול להיות עמוס בסופי שבוע.

==סביבה==

המצוק פועל בהסכם עם קק"ל. יש שביל מסומן לגישה. ישנן שתי מערות קטנות ליד המצוק — אין להיכנס אליהן. אסור להדליק אש.

==ציוד==

חבל 30 מ' ומעלה מספיק. 10 ראנרים מספיקים. גובה המסלולים עד 15 מ'.

==צל==

המצוק פונה לכיוון צפון-מזרח. צל נכנס בין השעות 9:00–11:00 בבוקר; בסקטור הימני מוקדם יותר. ניתן לטפס לאורך כל השנה.

==גישה==

שתי אפשרויות חניה. הליכה של 5–7 דקות לאורך שביל מסומן עם שלטים וערמות אבנים.

==מסלולים==

===סקטור ימני===

[[קובץ:מצוק יקנעם סקטור ימני.jpg|ממוזער|טופו סקטור ימני]]

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || אז זה זה || 6A/B
|-
| 2 || על כתפי ענקים || 7A
|-
| 3 || הופלך || 6A+/B
|-
| 4 || כרמליסט || 6A
|-
| 5 || ציפציפסט || 6A
|-
| 6 || עקיצת בוקר || 5C
|-
| 7 || צעדים ראשונים במצוק || 4
|-
| 8 || המסלול הראשון שלי || 4
|}

===סקטור שמאלי===

[[קובץ:מצוק יקנעם סקטור שמאלי.jpg|ממוזער|טופו סקטור שמאלי]]
[[קובץ:מצוק יקנעם סקטור שמאלי 2.jpg|ממוזער|טופו סקטור שמאלי 2]]

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || נשנוש אחר הצהריים || 4
|-
| 2 || הרחם || 5
|-
| 3 || הפקפק || 5
|-
| 4 || ק.ק.ל זה קל || 5
|-
| 5 || קום והתהלך בארץ || 5
|-
| 6 || רותקה || 5
|-
| 7 || המערה || 5+
|}

----
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
[[קטגוריה:אתרים בישראל]][[קטגוריה:אתרי טיפוס]]

מצוק הנפט

2026-09-12T16:18:59Z

קלוד:

מצוק הנפט נמצא על רמת הגולן, בצמוד לציר הנפט, מעל קיבוץ שמיר. המצוק נפתח ובולט במהלך תקופת הקורונה (פברואר 2020) ביוזמת מטפסים מהגליל העליון שמצאו פיסת סלע שאינה אסורה לטיפוס.

==על המצוק==

המצוק פונה צפונה — סקטור "המערה" בצל כל היום, שאר המצוק בצל עד כ-14:30. מהמצוק נשקף נוף נהדר של עמק החולה והרי נפתלי. גובה המסלולים 20–22 מיטר, קושי בינוני (6b–7a). מתאים למי שמחפש יום טיפוס הרחק מההמון.

'''שימו לב:''' המצוק נמצא על גבול שטח אש. אם מגיעים באמצ"ש ומתבקשים להתפנות עקב אימון (נדיר מאוד), נא שתפו פעולה.

==ציוד==

סט ספורטיבי: 8 ראנרים וחבל 30 מיטר. קסדה חובה — המסלע גיר יציב ברובו, אך עלולות ליפול אבנים. מספר הבולטים אינו כולל את התחנה.

==גישה==

המצוק נמצא על רמת הגולן מעל קיבוץ שמיר, בצמוד לציר הנפט (קואורדינטות: 33.2686985, 35.6923952). הנסיעה על דרך סלולה ברובה עם מעט קטעים הדורשים זהירות — מומלץ רכב גבוה. הגישה מדרום (קלע אלון) קלה יותר. בקרבת המצוק (ליד קיבוץ גונן) מספר מעיינות לטבילה לפני/אחרי הטיפוס.

==מסלולים==

===סקטור המערה===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג !! בולטים
|-
| 1 || ידיים נקיות || 6c+ || 4
|-
| 2 || קאקיפופו || 6c || 4
|-
| 3 || [פרויקט פתוח] || לא ידוע || 5
|-
| 4 || [פרויקט פתוח] || לא ידוע || 7
|-
| 5 || חפש אותי בראשון || 6c+ || 4
|-
| 6 || נקודה אפורה אחת || 6b+ || 5
|}

===סקטור Drive In===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג !! בולטים
|-
| 7 || חור קדוש || 6a+ || 5
|-
| 8 || בבקשה אל תישבר || 6b+ || 5
|-
| 9 || עוד אחיזה אחת || 7a+ || 5
|-
| 10 || ברחשים 10,000 || 6c || 5
|-
| 11 || אין קשקשה בשבילך || 6b || 4
|-
| 12 || על הסלע || 5 || 4
|}

===סקטור 3===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || Route #1 || 5+
|-
| 2 || Route #2 || 5
|-
| 3 || Route #3 || 4+
|-
| 4 || Route #4 || 5
|-
| 5 || Route #5 || 5
|-
| 6 || Route #6 || 6a
|-
| 7 || Route #7 || 5
|}

===סקטור 4===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || Route #1 || 5+
|-
| 2 || Route #2 || 6b
|-
| 3 || Route #3 || 5+
|-
| 4 || Route #4 || לא ידוע
|}

----
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
[[קטגוריה:אתרים בישראל]][[קטגוריה:אתרי טיפוס]]

מצוק הנפט

2026-09-12T16:18:05Z

קלוד:

מצוק הנפט נמצא על רמת הגולן, בצמוד לציר הנפט, מעל קיבוץ שמיר. המצוק נפתח ובולט במהלך תקופת הקורונה (פברואר 2020) ביוזמת מטפסים מהגליל העליון שמצאו פיסת סלע שאינה אסורה לטיפוס.

==על המצוק==

המצוק פונה צפונה — סקטור "המערה" בצל כל היום, שאר המצוק בצל עד כ-14:30. מהמצוק נשקף נוף נהדר של עמק החולה והרי נפתלי. גובה המסלולים 20–22 מיטר, קושי בינוני (6b–7a). מתאים למי שמחפש יום טיפוס הרחק מההמון.

'''שימו לב:''' המצוק נמצא על גבול שטח אש. אם מגיעים באמצ"ש ומתבקשים להתפנות עקב אימון (נדיר מאוד), נא שתפו פעולה.

==ציוד==

סט ספורטיבי: 8 ראנרים וחבל 30 מיטר. קסדה חובה — המסלע גיר יציב ברובו, אך עלולות ליפול אבנים. מספר הבולטים אינו כולל את התחנה.

==גישה==

המצוק נמצא על רמת הגולן מעל קיבוץ שמיר, בצמוד לציר הנפט (קואורדינטות: 33.2686985, 35.6923952). הנסיעה על דרך סלולה ברובה עם מעט קטעים הדורשים זהירות — מומלץ רכב גבוה. הגישה מדרום (קלע אלון) קלה יותר. בקרבת המצוק (ליד קיבוץ גונן) מספר מעיינות לטבילה לפני/אחרי הטיפוס.

==מסלולים==

===סקטור המערה===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג !! בולטים
|-
| 1 || ידיים נקיות || 6c+ || 4
|-
| 2 || קאקיפופו || 6c || 4
|-
| 3 || [פרויקט פתוח] || לא ידוע || 5
|-
| 4 || [פרויקט פתוח] || לא ידוע || 7
|-
| 5 || חפש אותי בראשון || 6c+ || 4
|-
| 6 || נקודה אפורה אחת || 6b+ || 5
|}

===סקטור Drive In===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג !! בולטים
|-
| 7 || חור קדוש || 6a+ || 5
|-
| 8 || בבקשה אל תישבר || 6b+ || 5
|-
| 9 || עוד אחיזה אחת || 7a+ || 5
|-
| 10 || ברחשים 10,000 || 6c || 5
|-
| 11 || אין קשקשה בשבילך || 6b || 4
|-
| 12 || על הסלע || 5 || 4
|}

===סקטור 3===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || Route #1 || 5+
|-
| 2 || Route #2 || 5
|-
| 3 || Route #3 || 4+
|-
| 4 || Route #4 || 5
|-
| 5 || Route #5 || 5
|-
| 6 || Route #6 || 6a
|-
| 7 || Route #7 || 5
|}

===סקטור 4===

{| class="wikitable"
|-
! # !! שם המסלול !! דירוג
|-
| 1 || Route #1 || 5+
|-
| 2 || Route #2 || 6b
|-
| 3 || Route #3 || 5+
|-
| 4 || Route #4 || לא ידוע
|}

מצוק הנפט

2026-09-12T16:15:35Z

קלוד:

מצוק הנפט

2026-09-12T16:09:36Z

קלוד:

מצוק הנפט

2026-09-12T16:08:31Z

קלוד:

מצוק הנפט

2026-09-12T16:05:54Z

קלוד: יצירת דף עם התוכן "מצוק הנפט נמצא על רמת הגולן, בצמוד לציר הנפט, מעל קיבוץ שמיר. המצוק נפתח ובולט במהלך תקופת הקורונה (פברואר 2020) ביוזמת מטפסים מהגליל העליון שמצאו פיסת סלע שאינה אסורה לטיפוס. ==על המצוק== המצוק פונה צפונה — סקטור "הרעמה" בצל כל היום, שאר המצוק בצל עד כ-14:30. מהמ..."

קובץ:מצוק הנפט סקטור ימני.jpg

2026-09-12T16:04:21Z

קלוד:

קובץ:מצוק הנפט סקטור המערה.jpg

2026-09-12T16:03:57Z

קלוד:

מצוק יקנעם

2026-07-05T07:23:53Z

קלוד:

קובץ:מצוק יקנעם סקטור שמאלי 2.jpg

2026-07-05T07:22:18Z

קלוד:

קובץ:מצוק יקנעם סקטור שמאלי.jpg

2026-07-05T07:21:41Z

קלוד:

קובץ:מצוק יקנעם סקטור ימני.jpg

2026-07-05T07:21:18Z

קלוד:

קובץ:מצוק יקנעם מפה.jpg

2026-07-05T07:18:18Z

קלוד:

Sidebar

2026-06-14T12:55:49Z

קלוד: הסרת קישור uclimb.co.il — האתר אינו פעיל

** special:Categories | קטגוריות
** recentchanges-url | recentchanges
** randompage-url|randompage
** קטגוריה:עזרה|help

* SEARCH

אהבתם את האנציקלופדיה? מצאתם אותה מועילה?
עזרו לנו לקיים אותה ולשפר אותה כמו שעשינו עד היום...

טיפוס טיפולי

2026-06-14T12:54:31Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

=טיפוס כשיטה משפרת תפקוד / מיכה יניב=
מאמר זה פורסם לראשונה באתר מדריכי הטיפוס של המזרח התיכון (ז"ל) תחת הכותרת '''טיפוס טיפולי - טיפוס כשיטה משפרת תפקוד'''
==הקדמה, והערה==
ספורט הטיפוס מתפתח בעשורים האחרונים בקצב מסחרר - בכל העולם, וכך גם בישראל. זוהי פעילות המתאימה לכל הגילאים, ומשלבת שליטה בפחד, דיוק, תכנון, ריכוז, כוח, גמישות וקואורדינציה. בשנים האחרונות נערכו נסיונות טיפוליים רבים ומחקרים על השימוש בטיפוס כאמצעי לטיפול, מיקוד ותיקון לבעיות שונות. כל זאת בנוסף לשימוש בטיפוס לשם שיפור יכולות במקום שאין בו בעיות.

במאמר זה אנסה להביא רעיונות שונים ואנסה להסביר את אופי הפעילות בטיפוס ואת הקשר בין ההיבטים המנטאליים והפיסיים בטיפוס. לסיום אסקור את השיטות הבסיסיות בהן עובדים בטיפוס ואת אופי ההשפעה שלהן.

הערה: המאמר כתוב מתוך חשיבה על עבודה עם ילדים בגיל הרך וכיתות החטיבה הצעירה, אך רוב התוכן, בשינויים קלים, נכון גם לנוער ולבוגרים.
==מבוא==
טיפוס על [[קיר טיפוס|קירות]] מקובל בעולם כאמצעי טיפולי יעיל במיוחד (באופן מובהק טוב יותר מענפי ספורט אחרים) לטיפול בבעיות מוטוריות מולדות, בבעיות חברתיות ואישיות. טיפוס מפתח באופן מיוחד גם תכונות אישיות כלליות (משמעת עצמית, הישגיות, תכנון לטווח קצר וארוך ועוד).

בטיפוס על קיר ניתן לטפל ולשפר יכולות הן בתחום הקוגניטיבי/תפיסתי (כמו בעיות ריכוז וקשב ובעיות תקשורת), והן בתחום המוטורי (כמו היפוטוניה, עקמת, עוני תנועתי, בעיות ביציבה ועוד). בנוסף על אלה תורם הטיפוס לשיפור ביכולות הבין אישיות, בשליטה העצמית, בביטחון העצמי ועוד.

המאפיינים של [[טיפוס ספורטיבי|ספורט הטיפוס]] והתכונות להן נדרש המטפס, מצביעים על הפוטנציאל הטיפולי שבו. להצלחה בטיפוס נדרשת יכולת בתחומים רבים וביניהם:
* ריכוז ותכנון
* קואורדינציה ושיווי משקל
* חשיבה מופשטת ופתרון בעיות
* שליטה בפחד
* בטחון עצמי
הטיפוס עצמו, כשהוא מותאם מבחינת הקושי והמורכבות לרמת המטפס, מביא לשיפור בכל התכונות האלה, כל זאת בדרך של משחק ותנועה.
==אופי הטיפוס על קיר==
לטיפוס מספר מאפיינים ההופכים אותו שונה באופן איכותי מענפי ספורט אחרים. מלבד המשיכה הטבעית וההתלהבות שמפגינים מרבית הילדים כלפי פעילות זו, מאופיינת פעילות הטיפוס בעושר עצום של תנועות האפשריות והדרושות בה. מאפיין זה הוא ההופך את הטיפוס לפעילות שערכה הטיפולי רב כל כך.

ניתן לחלק את ענפי הספורט לשתי קבוצות עיקריות: ספורט של תנועה מונוטונית וספורט של תנועה מגוונת.

לקבוצה הראשונה משתייכים סגנונות השחיה השונים, ריצה, אופניים, קפיצות לרוחק ולאורך ומקצועות אתלטיקה נוספים: הטלת כידון, יידוי כדור ברזל ועוד. יש הכוללים בקבוצה זו גם את כל מקצועות ההתעמלות: קרקע ומכשירים.

טיפוס נמצא בקבוצה השניה, יחד עם כל משחקי הכדור (המתמקדים בקואורדינאציה עין-יד), אמנויות לחימה, סיוף וספורט ים (גלישת גלים ורוח). גם ענפי ספורט רחוב נמצאים שם, עם הדגש על ההמצאה והאילתור: [[בילדרינג|parcour]], רכיבה עירונית על אופניים, סקייטבורד ורולרבליידס ועוד.

ניתן להפריד, בתוך הקבוצה השניה, בין שתי תת-קבוצות על פי אופי היריב: אנושי או לא אנושי. בכל משחקי הכדור ואמנויות הלחימה היריב הוא אנושי. באחרים הוא אינו אנושי ואין לו כוונה או צורך לנצח את הספורטאי. לגלי הים, למצוקים וקירות, לרוח, לרמפות למדרגות ולמעקות בעיר, לכולם משותף חוסר הכוונה לנצח.

מגוון התנועות הדרוש למטפס, בכל רמה, הוא עצום, ודומה ביותר לנדרש באומנויות לחימה (אייקידו, ג'ודו, קראטה, סיוף וכו'). בניגוד לאומנויות לחימה, עם זאת, אין בטיפוס יריב, דבר שמוריד מן המטפס את הלחץ הפסיכולוגי "לנצח", שהרי אין לו למי "להפסיד". הנסיון מראה שגם אם התחושה היא שהקיר הוא "ענק", "מפחיד", "גבוה", "קשה", "תלול", ועוד תארים שנוהגים להדביק לקירות טיפוס, הרי שאין זה מונע מילדים לנסות, להיכשל ולנסות שוב. כמובן, שבחירה נכונה של מסלול הטיפוס הראשון תהיה כזו שלא תאפשר כישלון. בקיר מתאים לילדים, ניתן לבחור את המסלול כך שכל תוצאה תוגדר כהצלחה.

מגוון התנועות, שנזכר כבר, מתייחס לשינויים עדינים ביותר בתנוחת הרגל או בטונוס השריר, שינויים המהווים את ההבדל בין הצלחה לכישלון. היעילות בתנועה, השימוש הנכון והמדויק בנתונים הטבעיים של אורכי העצמות והשרירים, השימוש במתח, במשיכה ובדחיפה, השליטה בפחד והיכולת לדמיין את הצעד לפני שעושים אותו בפועל, כולם חיוניים להצלחה בטיפוס, שוב, בכל רמה.
==יכולות הטיפול על קיר==
יכולות הטיפול בטיפוס הן חזקות במיוחד. זאת למרות, ואולי בגלל, שהטיפוס אינו פעילות מוכוונת טיפול. פעילות טיפוס לילדים עם בעיות היא דומה ביותר לפעילויות טיפוס לילדים שאין להם כל בעיה. הפעילות עצמה היא שיעורי טיפוס ולא טיפול בטיפוס. זה כמובן נכון לצורת ההצגה לילד, אבל זה גם המצב באמת. המדריך מלמד את הילד תנועות חדשות, יציבה חדשה, הוא "מציע" לילד כל מיני תנוחות גוף שלא מוכרות לו ושלא עלו על דעתו. מבחינה זו דומים שיעורי הטיפוס לשיעורי תנועה בשיטת פלדנקרייז, בהבדל העיקרי שבפלדנקרייז המטרה היא להגיע לאירגון טוב יותר של התנועה, בעוד שבטיפוס המטרה היא לעשות עוד צעד או שניים ולהגיע גבוה יותר על המסלול. כל השאר: שכלול התנועה, שיפור היציבה, יכולת הריכוז והשליטה הקינסטטית, מגיעים כתוצר לוואי של הטיפוס ואינם מהווים מטרה מוגדרת. הנסיון מראה, עם זאת, שמלבד השיפור ביכולת הטיפוס עצמה, מושגת על פי רוב התקדמות גם בתחומים נוספים שהיו טעוני שיפור.

קיר טיפוס יכול לתת מענה למגוון גדול של צרכים טיפוליים, כמפורט בהמשך. הנסיון, כמו גם מחקרים רבים, מראה כי הטיפול על קיר טפוס הינו יעיל ותוצאותיו מתמשכות, אך לשם כך חשוב שהשיעורים יקבלו התייחסות מתאימה במבנה הקיר.

השיעורים לילדים צעירים (גילאי 3-7) מתבצעים בסביבת הקיר הכוללת מזרונים, [[חבלים]], את קיר הטיפוס עצמו ועוד. השיעורים משפיעים על התפקוד בשני תחומים: פיזי וקוגניטיבי.

בתחום הפיזי משתפרים מתח השרירים, הקואורדינציה ושיווי המשקל ונלמד מגוון של תנועות חדשות הכוללות מלבד צעדי הטיפוס על הקיר גם קפיצות, סלטות, גלגולים ועוד. הפעילות משפרת מצבים של היפוטוניה ועיכובים בהתפתחות, ותורמת לשיווי המשקל, למוטוריקה הגסה והעדינה, לקואורדינציה, לכוח בחגורת הכתפיים והרגליים וליציבה.

בתחום הקוגניטיבי משתפרים יכולת הריכוז, הזיכרון לטווח קצר וארוך, השליטה העצמית והביטחון בתנועה.

לטיפול בטיפוס מומלצת במיוחד פעילות על קירות טיפוס מלאכותיים. כך יכול המדריך/מטפל לבנות מסלולים ולהתאים את הקיר למטרת כל טיפול. הטיפולים מתבצעים על קירות קטנים וגדולים, ומכוונים במיוחד לילד ולצרכיו. כל שיעור הוא סוג של משחק, או מספר משחקים בו נלמדות מיומנויות מוטוריות חדשות המשלבות תרגילים פיזיים ומנטאליים.

לילדים גדולים יותר ולמבוגרים אופי השיעורים שונה מעט והוא פחות משחקי ומדגיש יותר את המיומנות, הטכניקה ויכולת הטיפוס עצמה.

כאן ניתן לשפר יכולות מנטאליות כמו: ריכוז, יכולות אנאליטיות, תפיסה מרחבית, בטחון עצמי ודמיון, ויכולות גופניות כמו: טונוס בפלג הגוף העליון, יציבה, כוח וגמישות ושיווי משקל.

כמובן שבמקביל מתפתחות התכונות המשלבות בין שני ההיבטים הללו: מודעות גופנית ותחושה קינסטאטית, קואורדינציה, הישגיות ושליטה בפחד.
יכולות טיפוליות נוספות בקיר טיפוס:
* חיזוק הקשר בין התפיסה העצמית והתנועה
* חיזוק חגורת הכתפיים ופלג הגוף העליון
* שימוש בטונוס הגו ובשרירים הפנימיים לשיפור היציבה והתנועה
* לימוד טכניקות חדשות והגדלת העושר התנועתי
ניתן לחלק את העבודה בטיפוס באופן די ברור, לשתי צורות: עבודה על קיר קטן, ועבודה על קיר גדול. קודם כל, אנסה לתאר קיר קטן וקיר גדול בצורה שתבהיר את ההבדלים:
* קיר קטן (קיר [[בולדרינג]]): כזה שאינו מצריך ציוד אבטחה מיוחד. בבסיס הקיר יהיו מזרונים עבים (מהסוג המשמש באולמות התעמלות). נקרא גם "קיר [[בולדרינג]]". בקיר קטן עיקר הטיפוס הוא לא לגובה אלא לרוחב, וכולו נמצא בטווח המגע של המדריך.
* קיר גדול (קיר ל[[טופ-רופ]] או [[הובלה]]): קיר שה[[אבטחה]] עליו נעשית בעזרת ציוד טיפוס ייעודי. קיר כזה יהיה לרוב בגובה 4-5 מטרים לפחות, ובראשו תהיינה [[עגינות]] מתאימות לחבל האבטחה. רובו של הקיר נמצא מחוץ לטווח המגע של המדריך, והטיפוס עליו מחייב שימוש ב[[רתמות]]-טיפוס ופיקוח של אדם בעל הסמכה מתאימה.
==טיפוס על קיר קטן==
בטיפוס על קיר קטן קל לעבוד בשיעורים קבוצתיים או אישיים. בכל מקרה, הקירבה הרבה של המדריך משמעותית והיא מספקת לילדים את הביטחון הדרוש, בשיעורים הראשונים בוודאי, כדי להיכשל בתרגילים ולהמשיך לנסות דברים חדשים.

קיר כזה מאפשר טיפול מדוייק בבעיות של תנועה ויציבה, שיווי משקל ועוני תנועתי. בקיר כזה ניתן לשפר כוח מתפרץ ותחושה קינסטטית ולעבוד בשיטות של דמיון מודרך, אנרגיות פנימיות ושיפור עצמי.

כל אלה נעשים תוך משחק. תרגילים מוכרים כמו גלגול, תליה, נדנוד וקפיצות, מקבלים משמעות חדשה והגישה אל הקיר נעשית בהדרגה.
==טיפוס על קיר גדול==
לפני העבודה על קיר גדול רצויה הכנה. אפשר לעשות אותה על קיר קטן, וזו הדרך היעילה ביותר. קיר גדול הוא קצת יותר מאיים, במיוחד לילדים צעירים, ונכון יותר שהוא יהיה יעד רחוק יותר.

מסלולים ארוכים, על קיר גבוה, דורשים זמן רב יותר של טיפוס כדי להשלים כל מסלול. בטיפוס מסלולים ארוכים יש עבודה המתמשכת לאורך זמן וכך משתפרות יכולות קוגניטיביות כמו קשב וריכוז, גופניות כמו טונוס שרירים, וסיבולת לטווח ארוך - גופנית ומנטאלית. הנסיון מראה שכך ניתן לטפל באופן יעיל גם בקשיים אישיים סובייקטיביים כגון ליקויים בביטחון עצמי, בתפיסה הגופנית וברצון לתנועה ולספורט. קיר גבוה מספק גם סביבה מתאימה לעבודה על תכנון לטווח קצר וארוך, על בעיות של היפוטוניה (באופן כללי) ועל חיזוק של שרירים (באופן ספציפי).

בטבלה הבאה ניסיתי לרכז באופן גרפי את התכונות המשתפרות באימוני טיפוס.
{| border="1"
| || || קיר קטן||קיר גדול

|-
|יכולות גופניות||[[כוח מתפרץ]]||***||**
|-
| ||[[כוח סיבולת]]||***||***
|-
| ||[[סיבולת#סיבולת שריר|סיבולת שריר]]||**||***
|-
| ||טונוס שריר||***||***
|-
| ||כוח-פלג גוף עליון||***||***
|-
| ||תנועה מורכבת||***||***
|-
| ||המשכיות בתנועה||**||***
|-
|יכולות משולבות: גופניות-מנטאליות||קואורדינציה||***||**
|-
| ||תחושה קינסטטית||***||***
|-
| ||תנועה בדמיון||***||***
|-
| ||דיוק בתנועה||***||***
|-
| ||תכנון וביצוע||***||***
|-
|יכולות מנטאליות||שליטה בפחד||**||***
|-
| ||ריכוז לטווח קצר||***||**
|-
| ||ריכוז לטווח ארוך||**||***
|-
| ||בטחון עצמי||***||***
|-
| ||יציבה||***||***
|-
| ||דמיון||***||***

|}

==סיכום==
טיפוס על קיר הוא דרך משחק מיוחדת, שיכולה לספק שעות רבות של הנאה לכל המשפחה, לקטנים ולגדולים כאחד. טיפוס משלב קשר בלתי אמצעי בין החלקים הגופניים והמנטאליים של התנועה, והוא יכול להיות נקי מלחץ להישגיות ולתחרותיות שמצוי בכל כך הרבה ענפי ספורט.
==מקורות==
<Div align=left>

* "McClelland, C; Eastern Idaho Regional Medical Center, Idaho Falls, ID, Therapeutic climbing: A FUN APPROACH TO PEDIATRIC PHYSICAL THERA

* Holyfield, L. / Fine, G.A. (1997): Adventure as character work: The collective taming of fear. Symbolic Interaction, 20, 4, 343-63

* Hurni M., Coaching Climbing: A Complete Program for Coaching Youth Climbing for High Performance and Safety (Paperback)

* Goddard D., Neumann U., Performance Rock Climbing (Paperback)
<Div align=right>

מיכה יניב: מדריך טיפוס בכיר ומאמן טיפוס מוסמך, בעל נסיון של למעלה מ-20 שנות הדרכה בטיפוס ואחד הבעלים של [http://www.uclimb.co.Il טיפוס אורבני]. בשנים האחרונות מתרכז בהכשרת מדריכי טיפוס, קניונינג והרים, באימון מטפסים ובעבודה עם ילדים, ואוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים כגון בעיות קשב וריכוז, היפוטוניה ועוד.

ניתן לקבל מידע ולהרשם לשיעור טיפוס טיפולי בטיפוס אורבני

==קישורים חיצוניים==
* טיפוס והיפוטוניה
* טיפוס ואוטיזם
* טיפוס ככלי לשיקום פיזיותרפי
* טיפוס, הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה

----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
[[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]][[קטגוריה: אימון]]

טיפוס אורבני - רחובות

2026-06-14T12:54:28Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

טיפוס אורבני הוא מרכז טיפוס על [[קיר טיפוס מלאכותי|קיר מלאכותי]] הכולל קיר [[בולדרינג]] ענק, קיר [[טופ-רופ|טופ-רופים]] (בתיאום מראש) וסטודיו ליוגה/פילאטיס. בטיפוס אורבני כל האמצעים לאימון משלים: מוטות מתח, אחיזות תלויות, TRX, [[קמפוס בורד]], משקולות חפשיות ועוד.

בטיפוס אורבני רשת אינטרנט אלחוטי מהירה ופתוחה לכולם, קפה מצויין ומבחר ענק של בירות מכל רחבי העולם.

פיצות דקות מעולות הנאפות במקום ימלאו את הצורך שלכם בארוחה לאחר אימון קשה...

[[תמונה: uclimb.Jpg|שמאל|ממוזער|400px|קיר הבולדרינג בפעולה]]
==מיקום==
טיפוס אורבני נמצא בפארק המדע ברחובות, מול תחנת הרכבת, ברח' אופנהיימר 10.
==שעות פתיחה==

ימים א,ב,ד: 16:00 - 23:00 (בחופשות בית הספר: 11:00-23:00)

ימים ג,ה: 11:00 - 23:00

יום ו: 11:00 - 16:00

שבת: 11:00 - 21:00

אימוני בוקר:

ימים ב,ד: 07:00 - 09:00

שעות פתיחה בחגים וחופשים

==פעילויות==
טיפוס אורבני פתוח תמיד לפעילות טיפוס חפשית על קיר בולדרינג גדול ומגוון. הקיר מתאים למטפסים מתחילים ומנוסים, בכל הרמות. על הקיר כ-180 מסלולים, החל מקלים מאד וכלה בקשים מדי.

'''בכל שבוע עולים על הקיר כ-30 מסלולים חדשים'''.

ניתן לרכוש כרטיס כניסה חד פעמית, או להצטרף למנויים שלנו ולטפס בכל יום.

לאלו מכם המחפשים ליווי והדרכה ניתן להתאמן עם מאמן אישי, או להצטרף לאחד מחוגי הטיפוס.

בנוסף - בתיאום מראש - על הקיר ה"גבוה" שלנו ניתן ללמוד ולהתאמן על טיפוס ו[[אבטחה]] בעזרת [[חבלים|חבל]].
*כרטיסים מוזלים: סטודנטים, קשישים, מובטלים וחיילים בחובה.

מתקני אימונים נוספים כוללים פינגר בוקדים, קמפוס בורד, מוטות מתח, אחיזות תלויות, TRX, מתקן סלופרים משקולות חפשיות ועוד.

===חוגים===
בטיפוס אורבני חוגים לילדים כל הגילאים, לנוער ולבוגרים.

צרו קשר לפרטים נוספים.
===חנות===
בטיפוס אורבני ניתן למצוא מגוון של [[שק מגנזיום|שקי מגנזיום]], [[נעלי טיפוס]], [[ראנרים]], [[חבלים|חבלי הובלה]], [[אחיזות]] ועוד.

==יצירת קשר==
אתר: [http://www.uclimb.co.il טיפוס אורבני - קיר רחובות]

טלפון: 08-9363455

מיכה: 054-7625243

רם: 054-5925234

אימייל: info@uclimb.co.il

[[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: קירות טיפוס]][[קטגוריה: קירות בולדרינג]]

טיפוס אורבני - ירושלים

2026-06-14T12:54:25Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

טיפוס אורבני הוא מרכז טיפוס על [[קיר טיפוס מלאכותי|קיר מלאכותי]] הכולל קיר [[בולדרינג]], מתחם אימונים/סטודיו ליוגה/פילאטיס. בטיפוס אורבני כל האמצעים לאימון משלים: [[קמפוס בורד]], מוטות מתח, אחיזות תלויות, TRX, משקולות חפשיות ועוד.

בטיפוס אורבני רשת אינטרנט אלחוטי מהירה ופתוחה לכולם, קפה מצויין ומבחר ענק של בירות מכל רחבי העולם.

פיצות דקות מעולות הנאפות במקום ימלאו את הצורך שלכם בארוחה לאחר אימון קשה...

[[תמונה: uclimbj.Jpg|שמאל|ממוזער|400px|קיר הבולדרינג בפעולה]]
==מיקום==
טיפוס אורבני נמצא ברח׳ בית הדפוס 11, גבעת שאול. בית לב הגבעה, לובי 2, קומה 4-.

==שעות פתיחה==
שעות הפעולה בתקופת קורונה עשויות להשתנות. אפשר לעקוב באתר שלנו:

טיפוס אורבני ירושלים

ימים א-ה: 16:00 - 22:00 (בחופשות בית הספר: 10:00-22:00)

ימים ב, ה: 07:30 - 10:30

יום ו: 11:00 - 16:00

שבת: 11:00 - 21:00

שעות פתיחה בחגים וחופשים

==פעילויות==
טיפוס אורבני פתוח תמיד לפעילות טיפוס חפשית על קיר בולדרינג גדול ומגוון. הקיר מתאים למטפסים מתחילים ומנוסים, בכל הרמות. על הקיר כ-180 מסלולים, החל מקלים מאד וכלה בקשים מדי.

'''בכל יום שלישי עולים על הקיר מסלולים חדשים'''.

ניתן לטפס בכניסה יומית, לחלוק כרטיסייה או להצטרף לקהילת המנויים שלנו ולטפס בכל יום.

לאלו מכם המחפשים ליווי והדרכה ניתן להתאמן עם מאמן אישי, או להצטרף לאחד מחוגי הטיפוס.

מתקני אימונים נוספים כוללים פינגר בורדים, קמפוס בורד, מוטות מתח, אחיזות תלויות, TRX, מתקן סלופרים, דריי טולינג, משקולות חפשיות ועוד.

===חוגים===
בטיפוס אורבני חוגים לילדים בכל הגילאים, לנוער ולבוגרים.

צרו קשר לפרטים נוספים.
===חנות===
בטיפוס אורבני ניתן למצוא מגוון של [[שק מגנזיום|שקי מגנזיום]], [[נעלי טיפוס]] ולהזמין [[רתמות]], [[ראנרים]], [[חבלים|חבלי הובלה]], [[אחיזות]] ועוד.

==יצירת קשר==
אתר: טיפוס אורבני - קיר ירושלים

טלפון בקיר: 054-9222904

מיכה: 054-7625243

אימייל: info@uclimb.co.il

[[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: קירות טיפוס]][[קטגוריה: קירות בולדרינג]]

נוהל דיבור

2026-06-14T12:54:22Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

'''נוהל דיבור''' הוא שפה מקוצרת עם מספר מצומצם של מילים, המיועד לשפר את ההבנה במקרים בהם הקשר משובש. זה נפוץ ברשתות אלחוטיות, בהן הקליטה עלולה להיות גרועה, ואומץ על ידי מטפסים כדי להתמודד עם מצבים בהם התקשורת משובשת: יש רוח, המרחק גדול וכו'.
=מבוא=
כבר בשנות השלושים של המאה ה- 20, הבינו ראשי ומנהלי המועדונים האלפינים באירופה ובמערב ארה"ב, שיש למצוא מילון מצומצם ביותר לקריאות מקובלות בטיפוס, ושחילופי הדברים בין מאבטח למטפס לא יכולים בשום אופן להתנהל ”איך שבא", כלומר בשפת דיבור רגילה. וזה נכון לא רק בערוצי נחלים שבהם ההד מטשטש את הצלילים וחשוב שיהיה קל לנחש איזו ממעט הקריאות המקובלות היא זאת שנקראה, או במצבים שבהם המוביל נמצא מאחורי פינה ובקושי שומעים אותו; אלא גם באתרים צנועים יחסית במידותיהם קיימת סכנה של אי-הבנות אם לא שומרים על הקוד של הקריאות המקובלות. כמה דוגמאות: "שחרר" (שאינה אחת הקריאות המקבלות המומלצות בעברית) יכולה להתקבל כ slack ("תן חבל", בעברית) וגם כ off-belay (כלומר: שחרר את כל הקשירות, גמרנו את הטיפוס); אז מה אתה צריך לעשות כשמבקשים ממך לשחרר? או: "כבר לא צריך" (שגם היא אינה אחת הקריאות המקובלות), אפילו כשהיא באה אחרי הקריאה tension יכולה להטעות; כל מצב של tension, slack, או tight, חייב להסתיים בקריאה climbing, כלומר "מעכשיו אני מטפס כרגיל", ולא בהסברים ארוכים ומיותרים.

ישבו ועדות ועיבדו מילונים מצומצמים כנדרש, תוך תשומת לב מירבית לכך שהקריאות תישמענה כמה שיותר שונות זו מזו בצלילן. בסביבות 1980-1981 נעשה בארץ ניסיון להכניס מילון עברי מצומצם של קריאות טיפוס מקובלות, אבל משום מה הוא לא נקלט בקרב ציבור המטפסים. בארץ (כנראה מסיבות היסטוריות; טרי טיילור, סטיב ריד...), תפסה מעמד דווקא השיטה הבריטית, ושומעים בשטח צברים דוברי עברית, מבקשים slack או take in כאילו הקריאות המקובלות האלה נאמרות בעברית התקנית ביותר. לא נורא, זה דווקא הרגל שיכול להועיל כשמטפסים בחו"ל.

מה שיכול אולי להפריע למטפס מנוסה הוא שלעתים קרובות הקריאות נאמרות לאו דווקא ברגע המתאים. ומתי צריך לבוא הרגע המתאים לכל קריאה? הבה נרענן קצת את הזיכרון.
=הנוהל=
==On belay==
מומלץ שייאמר רק כשבאמת צריך את ה[[אבטחה|איבטוח]]. למשל, אל תבקש on belay ואז תתחיל לקשור את הנעליים. או, אם אתה מוביל, אל תבקש on belay כשאתה מתחיל לטפס מהקרקע. אלא קודם תשים [[עגינת כיוון]], אח"כ תטפס מטר או שנים, תשים את העגינה הראשונה שעליה אתה עשוי ליפול, תקליפ את החבל, ורק אחרי כל זה תבקש את ה-on belay שלך. זאת עשויה להישמע כדרישה קטנונית ב[[גיא בן הינום]] או ב[[מחצבות קדומים]], אבל ב[[פיץ']] העשירי בסיני או ב[[דולומיטים]], כשבן זוגך צמא ורוצה להוציא את המימיה מהתרמיל, או כשהוא משתגע לרוקן את השלפוחית שלו, ואתה מכריח אותו להחזיק את החבל בשתי הידיים שלא לצורך, הוא דווקא יעריך מאוד את ההרגל הזה, ש- "on belay" מבקשים רק ברגע שבאמת צריך את ה belay.

==Belay is on==
יש לומר רק כשכבר יש איבטוח. זאת התשובה ל on belay, אגב, וכל כך מקובל שלא לקיים כלל זה, שיהיה זה לא רחוק מן האמת לומר שרוב הפעמים, בשטח, רואים שאין מקפידים שלא לקרוא קריאה זו אלא כשה belay הוא באמת on: מה שקורה על פי רוב הוא שאחד מבקש "on belay" והשני עונה מיד "belay is on" ורק אח”כ מתחיל להכניס את החבל ל[[שמינית]] או ל[[שטיכט]] שלו. כדאי להימנע ממנהג זה.
==Climbing==
(בעברית: '''מטפס''', ולא "אני מטפס"). זאת קריאה שעוזרת ומבהירה את המצב בכמה מקרים. לדוגמה, אם אתה מתעכב בנקודה מסויימת במסלול מבלי להתקדם (נניח, כי אתה מתקשה למצוא מקום מתאים לעגינה) ,המאבטח שלך, מטבע הדברים, מאבד את ערנותו. ברגע שאתה רוצה להתחיל שוב לטפס כרגיל, כדאי שתקרא "climbing" (ושהוא יענה לך: "climb on" כדי לאשר שקיבל את המסר); זה יחזיר אותו למציאות. כמו כן, כל שינוי ממצב של טיפוס רגיל, מן הסוג של tension ,slack או tight, צריך להסתיים בהודעה רשמית על סיומו: "climbing", כלומר: "מרגע זה אני מטפס שוב כרגיל".
==Climb on==
זאת התשובה ל climbing, אישור שקיבלת את המסר. עקרונית, אפשר היה גם לומר roger, כלומר "קיבלתי", אבל המקובל (והרי זה מה שקובע) הוא לענות דווקא "climb on".
==קיבלתי==
בארץ בכלל לא שומעים בשטח את הקריאה "roger"; אפילו בקרב מטפסים שאצלם כל שאר הקריאות הן באנגלית, הקריאה המקובלת לצורך זה היא "קיבלתי", בעברית. כך היא נתקבלה בקרב ציבור המטפסים וכך כדאי לומר. למשל: "יש פה אבן רופפת, תיזהר כשתגיע אליה" – "קיבלתי". או: "ה[[טריקמים|טריקם]] הזה תקוע פה כבר שנתיים, אל תנסה להוציא אותו" – "קיבלתי". לאחרונה נשמעת הקריאה "קיבלתי" או "קיבלנו" גם כשמישהו מודיע על תחילת [[גלישה]] (on rappel) או על סיומה של גלישה (off rappel). זה כמובן מיותר, שכן שתי הקריאות האלה מכוונות לכל מן דבעי ולא למטפס מסוים. וכדאי להדגיש כאן שזה אומנם מיותר, אך בסה"כ בלתי מזיק.
==On rappel==
יש לומר רק ברגע שמתחילים [[גלישה|לגלוש]], ולא כשמתחילים לגשת לעמדת הגלישה עוד לפני שמכניסים את החבל ל[[אמצעי חיכוך#שמינית, ג'וב ודומים להם|שמינית]], כפי שרואים לעתים קרובות בשטח. אגב, למען העקביות היה צריך לומר: rappel is on, rappel is off, שכן הצורה on belay, off belay, מתקבלת כבקשה, או אפילו כפקודה (כמו ב"עליזה בארץ הפלאות": off with his head!), ואילו הצורה belay is on, belay is off מתקבלת כהכרזת המצב. אבל מכיוון שזה הנוהג, כדאי להשאיר אותו כמו שהוא.
==Off rappel==
יש לומר רק כשהחבל חופשי. לא פעם רואים שקריאה זו נאמרת ברגע שהרגליים של הגולש נוגעות בקרקע והחבל עדיין בתוך השמינית; ברור שאין לזה כל טעם כי הגולש הבא בתור, שלעתים קרובות בכלל לא רואה את הגולש שהגיע לקרקע, ממילא לא יכול להתחיל להתקשר. ההמלצה לקריאה המקבילה בעברית (שהובאה בזמנו) הייתה "חבל חופשי", ולא "סיימתי את הגלישה" כפי שהיה נשמע בתרגום מילולי של הגרסה האנגלית off rappel. גם בצרפתית הקריאה המקובלת לצורך זה היא corde libre כלומר "חבל חופשי", וברור שאין טעם להכריז על כך כל זמן שלמעשה החבל עדיין אינו חופשי.
==Off belay==
יש לומר בהגיע המטפס לתחנה במסלול multi-pitch, מיד אחרי שנקשר. ובמסלול באתרים של [[פיץ']] אחד, כמו גיא בן-הינום או מצוקי [[גיתה]], – מיד בהגיע המטפס לשביל העליון. כלומר שבמקרה זה, אין צורך לחכות עד אחרי שהחבל יהיה משוחרר מה[[רתמות|רתמה]] לפני שאומרים off belay, שזאת טעות מאוד מקובלת. כל השיקול הזה בא לפי אותו העיקרון שהוזכר לעיל בקשר לon belay , שלא כדאי להחזיק את בן הזוג במצב של belay כשבעצם כבר (או עדיין) לא צריך. התשובה המקובלת לקריאה זו, אישור שקיבלת את המסר, היא: belay is off.

==Belay is off==
גם את הקריאה הזאת, כמו שנאמר לעיל בקשר לקריאה "belay is on", יש לקרוא רק כשה belay הוא באמת off ולא, למשל, לפני שהוצאת את החבל מה[[שמינית]] או מה[[שטיכט]] שלך.
==Take in==
(בעברית: '''קח חבל''') יש לומר כשהמאבטח חולם ויש למטפס slack של מטר או שניים. ולא, למשל, כשרוצים חבל מתוח אבל מתביישים לבקש tight או tension. עודף החבל (ה-slack) בטיפוס רגיל הוא כ 10 או 20 ס"מ, וכל זמן שהמאבטח אינו חורג מטווח זה אין מקום לקריאה take in. אם במעבר מסויים עודף חבל של 10 או 20 ס"מ נראה לך יותר מדי מסוכן, תבקש tight, ולא take in. ואם במעבר אחר אתה מוותר על המסלול ורוצה שהמאבטח שלך ימשוך אותך בכוח כדי לעזור לך, תבקש tension, ולא take in.

יש האומרים רק "take" (במקום "take-in"), אבל take לבד, במבטא הצברי המצוי, נשמע יותר מדי דומה ל slack, והרי חשוב שהקריאות תישמענה כמה שיותר שונות זו מזו בצלילן; לכן אין זה מומלץ. בארה"ב נהוג בהקשר זה לקרוא "up-rope" מה שבודאי אינו דומה ל "slack" בצלילו, אבל בארץ נתקבלה דווקא הקריאה בנוסח הבריטי, "take in", וכך כדאי לקרוא אותה.
==Slack==
(בעברית: '''תן חבל'''). קריאה זו נאמרת בעיקר כשמטפס שני רוצה לרדת בחזרה קטע מן המסלול שהוא כבר טיפס. אבל היא נאמרת גם כשהחבל נתפס בזיז בסלע או בשיח, ויש צורך להקפיץ אותו ימינה או שמאלה, מה שמתאפשר רק במצב של slack (ראה, להלן, סיפור קצר על הקריאה "slack"). התשובה המקובלת במקרה זה, כלומר האישור שקיבלת את המסר, היא "slack you get". כמעט בכל מקרה שמבקשים slack מסיבה זו או אחרת, אח"כ בא take in.

אצל הימאים נהוג לומר "בוש" במקום "slack" לצורך זה, ומשום מה המונח "בוש" השתרש בארץ גם בקרב יחידות החילוץ.

המונח [[סלאק]] מציין כל רפיון בחבל ולא רק כקריאה של נוהל דיבור. הביטוי המקובל הוא "לקחת את כל החבל" או "לקחת את כל הסלאק" (take the slack in).

==Tension==
זאת קריאה שנאמרת בד"כ רק ע"י מטפס שני או ע"י מטפס ב[[טופ-רופ]]. מוביל יכול לבקש tension רק אם הניח קודם [[עגינות|עגינה]] גבוהה מעליו ומתייחס אליה, רגעית, כאל עגינה של טופ-רופ. על פי כללי המשחק המקובלים, אם בקשת tension, ויתרת על המסלול ובזה ויתרת על התהילה; אפילו אם בסוף הצלחת להגיע למעלה, זה נחשב שלא הצלחת ולא תוכל להגיד אח"כ "הצלחתי לטפס מסלול זה", וזאת מכיון שאם ביקשת tension אתה בעצם לא הצלחת. וגם כאן אל תשכח שברגע שאתה כבר לא צריך tension, עליך להכריז על כך ע"י אמירת climbing, כלומר "מעכשיו אני מטפס כרגיל".

==Tight==
(בעברית: '''קצר'''). יש אמנם האומרים: '''תהיה אתי''', אבל זה נשמע יותר מדי דומה ל take in, ולכן אין זה מומלץ. זאת קריאה שנאמרת רק במעבר מסויים, ולא מחזיקים מצב של tight, למשל, במשך פיץ' שלם. הכוונה היא "תחזיק אותי קצר אבל בלי למשוך את החבל בכוח". המעבר הנדון מן הסתם מסוכן, למשל יש מתחתיו בליטה בסלע חדה כסכין (כמו בתחילת הפיץ' לפני האחרון ב- Via del Papa בג’בל צפצפה), למטפס יש חששות, והוא לא רוצה לקחת את הסיכון של יותר מדי עודף בחבל. זאת קריאה דומה ל tension אבל על פי כללי המשחק, מי שביקש tight נחשב כמי שהצליח לטפס את המסלול, שלא כ tension שפוסלת את ההצלחה מן המטפס. וגם פה, כשהחשש נסתיים, יש לומר climbing.

=לסיכום=
סיפור קצר על הקריאה "slack"

היה זה בשנת 1975 או 1976, שויקטור קפטל הוביל מסלול במצוק הארבל כשהשני שלו היה סטיב גולד. באחד הפיצ’ים האחרונים ביקש סטיב slack כדי להקפיץ את החבל ולהעבירו לצד השני של שיח קוצני שהיה בדרכו, אבל החבל הסתבך בענפי אותו השיח. ניסה סטיב לנער את החבל, והחבל רק הסתבך עוד יותר עד שאי אפשר היה להזיז אותו, לא קדימה ולא אחורה. הקריאות הרבות take in, slack ו tension לא הצליחו לשבור את הענפים הקטנים שבהם הסתבך החבל. אכן היה זה מצב טעון סכנות שכן למעשה לא היה לסטיב איבטוח. אבל הוא לא איבד את קור רוחו: ביקש מויקטור הרבה slack עד שחלק החבל שמעל לאותו השיח הגיע אליו, עשה בו לולאה ונקשר אליה. מרגע זה הוא היה מאובטח, וכך טיפס עד לגובה השיח. כאן הוא ביקש tension כדי שיוכל לעבוד בשתי הידיים, שיחרר בידיו את החבל מענפי השיח, ואחרי זה אמר climbing והמשיך לטפס. סיפור שסופר מפה לפה למשך חודשים רבים, כדוגמה מאלפת לידע ולמיומנות של המטפס סטיב גולד.

=חידושים=
כפי שהשפה הצרפתית מתפתחת מעצמה מן העם ולא לפי צו האקדמיה הצרפתית, וכפי שהשפה העברית מתפתחת מהעם ולא לפי צו המלומדים בועד הלשון, כן שפת הדיבור בקרב המטפסים מתפתחת בשטח מעצמה לרגלי המצוקים ובקירות המלאכותים בדרכה היא.

להלן כמה ביטויים שנעשו מקובלים בקרב קהילת המטפסים, אשר צמחו מעצמם בשנים האחרונות.

==לסגור מסלול==
פירושו להגיע לסופו (כאילו קודם היה פתוח, מבחינה לשונית).

==Take==
בניגוד לכתוב לעיל (ראה Take-in) "טייק" הפכה לאחרונה קריאה מקובלת, ולא רק במקום "Take in" אלא גם במקום "Tight" ובמקום "Tension". למשל, משפט כמו: "סגרתי את ה-7a אבל עם שני טייקים", היה בלתי מובן לחלוטין במאה ה-20 ובראשית המאה ה-21.

==עליך==
נאמר במקום "Tension" כאשר המטפס הגיע לסוף המסלול ("סגר" אותו) ומבקש שהמאבטח יגליש אותו למטה. מי שקורא "עליך" אינו מאבד את תהילת ההצלחה.

==עלי==
נאמר במקום "Tension you get".

----
תרמו לדף זה: [[אנדריאה ענתי]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], אלון וייס ואחרים...

[[קטגוריה:הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס]]

דראג

2026-06-14T12:54:20Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

'''דראג''' (באנגלית: drag או rope drag) הוא ה[[חיכוך]] הנוצר ב[[הובלה]] ממעבר ה[[חבלים|חבל]] ב[[ראנרים]] של ה[[עגינות]] ועל גבי הסלע. פירוש המילה דראג באנגלית הוא "גרירה", והמונח מתייחס לההתנגדות של החבל לגרירה, שהיא למעשה החיכוך של החבל במעבר על הסלע ובעגינות. חיכוך זה מביא לעיתים למצבים מגוחכים בהם המטפס צריך למשוך את החבל בשתי ידיים ובכל הכח כדי שיוכל להתקדם. ברור שאי אפשר לטפס כך. הדראג הופך גדול ב[[פיץ'|פיצ'ים]] ארוכים, בסוף הפיץ', כשמספר העיגונים גדול, ואורך החבל הנגרר על ידי המוביל גדל. החיכוך שונה לחבלים ב[[קוטר של חבל|קטרים שונים]] והוא גדול יותר בחבלים עבים מאשר בחבלים דקים.

הדראג של החבל מקשה על המוביל, והוא עובד כמו משקל נוסף שעל המוביל לסחוב. הוא [[מהירות|מאט]] את הטיפוס ומגדיל את סכנת ה[[נפילה]]. במקרים קיצוניים המשיכה של החבל היא כזו שהמוביל אינו יכול להתקדם כלל.

החיכוך מורכב, כאמור, משני גורמים עיקריים חיכוך על הסלע וחיכוך בעגינות.
==חיכוך על הסלע==
החיכוך על הסלע הוא תכונה של הסלע והחבל (מקדם חיכוך) ושל החיספוס של הסלע. החיכוך גדול ב[[גיאולוגיה#גרניט|גרניט]] וב[[גיאולוגיה#אבן חול|אבן חול]], וקטן יותר ב[[גיאולוגיה#גיר|גיר]] ובבזלת, למשל. פרופיל המסלול גם הוא משפיע על הדראג, פינות בכניסה ל[[ארובה|ארובות]], ל[[שלילי|שליליים]] ולמדפים מגדילים מאד את החיכוך.

ניתן להרגיש הבדל ברור בין תחילת הפיץ' לבין סופו. בחלק האחרון של הפיץ' המוביל, בדרך כלל, שונא את ה[[איבטוח|מאבטח]] שלו, מסנן לעצמו מבעד לשיניים חשוקות: "איזה אידיוט" וצועק: [[נוהל דיבור#סלאק|"סלאק" (slack)]]. לא המאבטח אשם (ברוב המקרים) אלא החיכוך המצטבר לאורך החבל. כאשר מטפסים על סלע עם הרבה חיכוך, כמו גרניט (בהר הגבוה בסיני) או אבן חול (ב[[וואדי ראם]], בירדן), החיכוך גורם לכך שאחרי מרחק קצר יחסית (כשלושים או שלושים וחמישה מטרים) צריך לעצור ולבנות תחנה. פיץ' של שלושים ושמונה מטרים נחשב בסיני לפיץ' ארוך. זוהי הדרך היחידה להקטין את החיכוך בין החבל לסלע.
==חיכוך בעיגונים==
הגורם החשוב השני המרכיב את החיכוך הוא מעבר החבל בעגינות. ה[[טבעות]] של ה[[ראנרים]], בהן עובר החבל, אמנם נראות חלקות אך יש להן מקדם חיכוך גבוה למדי עם החבל (אותו מקדם החיכוך הגבוה שעובד לטובתנו כאשר אנו מייצרים מאותה סגסוגת אלומיניום [[אמצעי חיכוך]]). החבל העובר בטבעות של הרנרים, מתחכך בהן. ככל שיש יותר טבעות בדרך, כך גדל החיכוך וקשה יותר למוביל למשוך את החבל דרכן. כאשר החבל אינו עובר ישר בתוך הטבעות, אלא מזגזג ביניהן, החיכוך אפילו גדול יותר.

עניין נוסף הוא שיתרה מזו, אופי הגידול בחיכוך בכל טבעת הוא מכפלתי. כלומר, מעבר החבל בטבעת מקשה על משיכת החבל במידה קבועה (ולא בכוח קבוע). זה אומר שלכל טבעת נוספת יש לכפול את הכוח בפקטור המתאים (ולא להוסיף כוח קבוע). דרך אחרת לומר זאת היא שהחיכוך אינו גדל בטור חשבוני (כלומר בחיבור של החיכוך מטבעת לטבעת) אלא בטור הנדסי (כלומר במכפלה של החיכוך). לדוגמה: אם החבל עובר בעשר טבעות, וכל טבעת מוסיפה 20 אחוזים לקושי של מעבר החבל, המשמעות היא שאחרי טבעת אחת קשה יותר למשוך את החבל פי 1.2. אחרי עשר טבעות, קשה יותר לא במאתיים, או פי 3 (עשר טבעות שכל אחת מוסיפה 20%), אלא פי <math>1.2^{10} </math>, כלומר פי 6.19.

החיכוך הנוצר ממעבר החבל ב[[טבעות]] של הראנרים תלוי במידה רבה בזווית בין החבל הנכנס לחבל היוצא מן הטבעת. עניין זה מוסבר בפירוט ב[[איך עובדים אמצעי חיכוך?|מאמר נפרד]] ולא ניכנס לזה כאן. מכאן נובע, שככל שמעבר החבל בטבעת הוא יותר ישר (זווית קרובה ל-180°) כך תהיה התרומה של טבעת זו לחיכוך הכולל קטנה יותר. על מנת להקטין את החיכוך מנסה המוביל להקטין את ה"זיג-זג" של החבל בעגינות. בעיה זו נפתרת באופן חלקי על ידי מיקום של העגינות לאורך המסלול בקו ישר. כאשר העגינות ממוקמות בערך לאורך אותו קו ישר, החבל עובר בכולן מלמטה למעלה והחיכוך קטן בהרבה. אם אין אפשרות כזו, אפשר לעשות את זה על ידי שימוש ב[[ראנרים#ראנרים ארוכים|ראנרים ארוכים]], כך שלא ייווצרו זוויות חדות בחבל העובר בין העגינות. כמובן שבפיצ'ים מסויימים אין ברירה אלא ליצור זוויות כאלה, לדוגמה בפיצ'ים עם [[טרברסה]], ובמסלולים עם זוויות משתנות ([[שלילי|גגות]], למשל).

פתרון אפשרי לשני ההיבטים של החיכוך בראנרים הוא שימוש ב[[חבל כפול]]. ב[[שיטות הובלה|שיטה]] זו עובר כל חבל במסלול מעט אחר, ניתן למנוע זיגזוג של החבל ומספר העגינות לכל חבל קטן פי 2.

אם נחזור לדוגמה הקודמת, עם 10 עגינות בפיץ' ותוספת של 20% למשיכת החבל, בחבל יחיד יהיה הכוח הדרוש למשיכת החבל, כאמור, גדול פי:<math>1.2^{10} </math> שהם 6.19.

על ידי מעבר להובלה בשני חבלים ו[[הקלפה|הקלפתם]] לסירוגין, נקבל לכל חבל חיכוך של <math>1.2^5</math> שהם 2.48. ויחד, פחות מפי 5. זה מתחיל להשתלם מפקטור תוספת של 15% בכל טבעת. ובפועל החיכוך גדול הרבה יותר מזה.
----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
[[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]]

ג'ורג' מאלורי

2026-06-14T12:54:16Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

[[תמונה: Mallory.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ג'ורג' מאלורי]]
[[תמונה: M_and_I_last_photo.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונתם האחרונה של מאלורי ואירווין, לפני שיצאו ממחנה הבסיס בדרך לפסגת האברסט]]
'''ג'ורג' מאלורי''' ('''George Herbert Leigh Mallory''', נולד ב-18 ביוני 1886, נפטר ב-8-9 ביוני 1924), היה מטפס הרים בריטי, שהשתתף בשלוש המשלחות הבריטיות הראשונות ל[[אברסט]], בשנות ה-20 המוקדמות של המאה העשרים. הוא ושותפו, [[אנדרו אירווין|אנדרו "סאנדי" אירווין]], נעלמו במהלך הטיפוס על ההר מן הצד הצפוני (טיבט) במשלחת של 1924. גורלו של מאלורי היה לא ברור במשך 75 שנים, עד שגופתו נמצאה בשנת 1999.

שלוש המילים, שהן אולי המפורסמות ביותר בעולם הטיפוס, ''כי הוא שם'' ("Because it's there"), הן תשובתו של ג'ורג' מאלורי לשאלה "למה אתה רוצה לטפס על האברסט?"

ג'ורג' מאלורי, היה בן 38 ומטפס מנוסה. לאחר שהשתתף כבר בשתי משלחות קודמות לאברסט, מאלורי הגיע למסקנה שללא חמצן, הסיכויים להצליח קלושים. הוא צירף אליו את אנדרו אירווין, שהיה בן 22, תלמיד מוכשר להנדסה באוניברסיטת ספיצברגן, אף על פי שלא היה לו ניסיון בטיפוס לגבהים כאלה. במהלך המשלחת שיפר אירווין במידה רבה את מערכות החמצן שהיו למטפסים והפך מומחה לציוד נשימה.

בבוקר ה-6 ביוני יצאו מאלורי ואירווין מן האוכף הצפוני. בגובה של 7050מ'. הם תכננו לטפס עוד שלושה ימים. מאלורי ואירווין נראו בפעם האחרונה בשעה 12:50, ב8 ביוני. מנהיג המשלחת, נואל אודל (Noel Odell) ראה אותם כשהעננים התפנו לרגע. הם היו מתחת לאחד הקטעים התלולים שעל הרכס (ה"מדרגות") והוא אמר שנראו "מתקדמים במרץ" ("going strongly for the top"). הוא היה בטוח שהם יגיעו אל הפסגה. לאחר זמן קצר חזרו העננים לכסות את ההר ומאלורי ואירווין לא נראו עוד.

נואל אודל גם חשב שראה את מאלורי בקרבת הפסגה לרגע קצר, אך בשל הערפל לא יכול לדעת אם הוא התקדם אל הפסגה או ממנה. השאלה אם הם הגיעו לפסגה או שנהרגו בדרך אליה היתה ועודנה תעלומה.

רק בשנת 1960 הצליחה משלחת סינית להגיע לפסגה במסלול שעשו מאלורי ואירווין. המדרגה השניה, מצוק תלול למדי בגובה 8500מ', בערך, מהווה אתגר טיפוס ממשי ביותר. ללא הסולם שנמצא שם היום, לא סביר שהם הצליחו לטפס קטע של 18מ', ב[[דירוג מסלולים|דירוג 6b]], בגובה כזה מעל פני הים.

בשנת 1933, 9 שנים לאחר היעלמותם של מאלורי ואירווין נמצא [[גרזן קרח|גרזן הקרח]] של סאנדי אירווין בגובה 8573מ' על ידי פרסי ווין-האריס (Percy Wyn-Harris) מטפס הרים בריטי נוסף. כלומר, כ-300מ' מתחת לפסגה. מכיוון שאיש לא היה כה גבוה על ההר לפני 1933, הסבירות שזהו גרזן הקרח של מאלורי או של אירווין היא גבוהה. בשנת 1975 דיווח מטפס סיני (Wang Hung-bao) על כך שהוא ראה גופת מטפס בגובה מתחת לגרזן הקרח, והסברה המקובלת היתה שזוהי גופתו של אירווין. הוא מת יום לאחר שסיפר על כך במפולת שלגים.
==משלחות החיפוש==
בשנת 1986 יצאה משלחת במטרה להגיע ל"מרפסת של 8200". המשלחת נאלצה לסגת בגלל מזג האוויר וחזרה בידיים ריקות, מלבד עדות אחת. הם פגשו את שכנו לאוהל של המטפס הסיני שדיווח על כך שראה גופה. התברר, שלמרות ההכחשות הרשמיות הסיניות, כנראה שכן, וואנג אכן סיפר לחבריו למשלחת שראה גופה של מטפס מערבי.

בשנת 1999 יצאה משלחת במטרה לשפוך מעט אור על התעלומה. בראשות המשלחת עמד אריק סימונסון (Eric Simonsons). הם ערכו חיפוס על פי הנחיותיו של יוכן המלב (Jochen Hemmleb), שהוא היסטוריון של האברסט, נמצאה גופה בגובה 8155מ', על הפייס הצפוני. התברר שזוהי גופתו של מאלורי. מאלורי נמצא עם רגל שבורה, פגיעות בגולגולת (כנראה מגרזן הקרח שלו עצמו), וידיים פרושות לרווחה, כאילו ניסה לבלום נפילה. על פי [[ג'ורג' מאלורי#משלחות החיפוש|הממצאים השונים של המשלחת]] ניסו לברר את הסיפור המדוייק של הנסיון הזה, שעדיין נחשב לאחת התעלומות הגדולות של טיפוס ההרים.

שני הממצאים העיקריים היו:
# על הגופה היו שטפי דם סביב המתניים, המרמזים על פגיעה מבלימה על ידי חבל. כלומר, נראה שהוא נפל אל מותו כשהיה קשור בחבל אל אירווין.
# הגופה נמצאה במדרון שלג דמוי משפך, מתחת ל"מרפסת של 8200", אם פגיעות מעטות ביחס לאלה שנמצאו על מטפסים אחרים שנפלו מהרכס הצפון מזרחי. הוא נמצא רחוק מהגרזן שנמצא ממש מתחת לרכס, ואילו נפל משם, לא היה מגיע למקום בו נמצאה הגופה.

הטענה שמאלורי ואירווין אולי היו על הפסגה ונפלו בדרך למטה נסמכת על שתי עובדות:
# בתו של מאלורי טענה שהוא תמיד נשא על גופו תמונה של אשתו, והתכוון להשאיר אותה על פסגת האברסט. התמונה לא היתה על הגופה כשהיא נמצאה. מכיוון שהגופה והבגדים היו השתמרו במצב מצויין, העדר התמונה מרמז שאולי הוא היה על הפסגה והשאיר אותה שם.
# משקפי השלג של מאלורי היו בכיס המעיל שלו, כשנמצא. זה מראה שהוא כפי הנראה נהרג בלילה. הפרש השעות מרמז על כך שהוא ואירווין פנו בדרך למטה בשעת יום מאוחרת מאד, אפילו בערב. אילו לא היו על הפסגה, לא סביר שהיו נמצאים בדרכם למטה בשעת לילה.

גופתו של אירווין לא נמצאה. גם המצלמה שהם לקחו איתם אל ההר לא נמצאה מעולם.

==קישורים חיצוניים==
* האם מאלורי ואירווין היו על הפסגה?
* החיפוש אחר אנדרו אירווין, חלק ראשון
* החיפוש אחר אנדרו אירווין, חלק שני
* החיפוש אחר אנדרו אירווין, חלק שלישי
* [http://www.everestnews2004.com/malloryandirvine2004/stories2004/ourtheory.htm משלחת המחקר של 2004 ומסקנותיה]

----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...

[[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: מטפסים]]

אנציקלופדית הטיפוס

2026-06-14T12:54:13Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

{| border="0" cellspacing="0"
|-
| style="height: 100%; width: 100%; vertical-align: top;"|
{| style="border: 1px solid #006699; margin-right: 8px; margin-left: 8px;" cellspacing="0" cellpadding="5"
| cellpadding="0" style="text-align: center; background-color: #D0E2EE;" | '''אנציקלופדית הטיפוס'''
| cellpadding="0" style="text-align: center; background-color: #D0E2EE;" |'''מבנה האנציקלופדיה'''
|-
|style="padding-bottom: 10px; border-top: 1px solid #006699; background-color: #f3fff3;"|אנציקלופדית הטיפוס באה לשרת את ציבור המטפסים הישראלי. אין הקריאה באנציקלופדיה באה במקום קורס טיפוס מסודר, המועבר על ידי מדריכים מוסמכים ומנוסים.

טיפוס (על כל סוגיו, כולל גלישה, מערנות וקניונינג) הוא פעילות שיש בה סכנה אינהרנטית. במהות פעילויות הטיפוס השונות נמצאים: קבלת החלטות, הערכת היכולת, בחירת המסלולים, הציוד והאבטחה והאינפורמציה עליה המטפס יכול לסמוך.

המערכת עליה מבוססת האנציקלופדיה הינה מערכת פתוחה ו(כמעט) כל אחד יכול לערוך (כמעט) כל דף במערכת. מכיוון שכך, הכותבים והמנהלים אינם אחראים לחומר המפורסם כאן ואינם יכולים לערוב למהימנותו (למרות שנשתדל, כמובן) או לכך שיהיה נכון, מדוייק, שלם ומקיף. בשום אופן אין לראות בחומר המתפרסם כאן כמקור היחיד והפוסק האחרון בכל שאלה או ויכוח בנוגע לטיפוס, ציוד טיפוס והשימוש בו.

הכותבים והמנהלים אינם אחראים לכל נזק או תאונה שתיגרם כתוצאה מקריאה באנציקלופדית הטיפוס. אנו ממליצים לכל המטפסים לבדוק היטב את הנאמר באתרי אינטרנט (לרבות אתר זה) לפני שהם מקבלים את הכתוב בהם כנכונים. חומר רב, נוסף, ומהימן, במיוחד אופני השימוש הנכונים ותכונות הציוד ניתן למצוא בקטלוגים של החברות המייצרות את הציוד.

כל תרומה לאנציקלופדית הטיפוס היא פתוחה לשימוש המטפסים והקהילה. שימוש בחומר (העתקה, הדפסה, ציטוט וכו') מותר לאחר קבלת רשות ממפעילי האתר ומותנה בציון המקור ובקישור למקור בכל מקום בו נעשה בחומר שימוש. המשמעות היא, שכאשר אתה כותב כאן אתה מוותר על זכויות היוצרים במובן המסורתי שלהם לכל חומר שאתה מפרסם באנציקלופדיה. זכויות היוצרים נשמרות תחת תנאי הרשיון. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על ידי אחרים, שתופץ לעיני כל, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה ולהפיץ אותה ברשות ובציון המקור - אל תפרסם/י אותה פה. עיין/י בנוסח הרשיון לפרטים נוספים.

|style="padding-bottom: 10px; border-top: 1px solid #006699; background-color: #f3fff3;"|לאנציקלופדיה שני חלקים: מילון שבו לכל ערך הגדרה קצרה בת פיסקה אחת, קצרה, ואוסף דפים בהם לכל ערך יש עמוד נפרד המוקדש לו. הפיסקה הראשונה בעמוד של הערך היא זו המופיעה ברשימת הערכים. את רשימת הערכים, וההגדרות ברשימה זו יכולים לשנות בשלב זה רק העורכים. הגולשים יכולים להוסיף ולתקן את העמודים המוקדשים לערכים ומוזמנים לעשות כן. ניתן ורצוי להוסיף הערות ונושאים חדשים בעמודים המוקדשים לערכים.

העורכים ישמחו להוסיף ערכים ונושאים שנשכחו לרשימה. ערכים חדשים, והגדרות לערכים אלה יתקבלו במייל וייתווספו על פי שיקול דעתם של העורכים.

בדפים המוקדשים לערכים, הגולשים מתבקשים לא לשנות את ההגדרות המקוריות, המופיעות בפיסקה הראשונה. ניתן גם להוסיף הגדרות אלטרנטיביות חדשות לאלה שכבר קיימות שם. ניתן להוסיף תמונות ומאמרים בפורמט PDF. הנחיות איך לעשות זאת מופיעות ב[[איך להוסיף תמונות וקבצים]].

נא לא להוסיף מאמרים כקבצים מצורפים בפורמט doc או rtf.

נא לא להכניס קישורים לאתרים חיצוניים מתוך ערכים באנציקלופדיה או במילון. ניתן להוסיף קישורים חיצוניים בתחתית הדף כמקובל בויקיפדיה בעברית.

בדף [[איך בנוי כל ערך במילון]] מתואר מבנה הדף לערך חדש. הדף אינו מחייב אך היינו רוצים שהפורמט הכללי יישמר.

ניתן להוסיף תרגום של המונחים לשפות שונות. אנא הוסיפו אותם.

למי שנמצא כאן בפעם הראשונה, מומלץ לקרוא את [[קוים מנחים למילון הטיפוס העברי-עברי]] את [[מבנה המערכת]] ואת [[איך בנוי כל ערך במילון]]. וכמובן את דפי [[איך עורכים דף]], [[איך להוסיף תמונות וקבצים]], [[איך מוסיפים תמונות לויקי]] ו[[איך עורכים טבלאות]].
|-
{| style="border: 1px solid #006699; width: 98%; margin-right: 8px; margin-left: 8px;" cellspacing="0" cellpadding="0"
| cellpadding="0" style="text-align: center; background-color: #D0E2EE;" | '''אינדקס ראשי'''
|-
|style="border-top: 1px solid #006699; background-color: #eFFFFF; vertical-align: top;"|

[[מילון הטיפוס העברי-עברי]]

[[מילון הטיפוס העברי-עברי#א|א]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ב|ב]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ג|ג]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ד|ד]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ה|ה]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ו|ו]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ז|ז]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ח|ח]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ט|ט]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#י|י]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#כ|כ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ל|ל]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#מ|מ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#נ|נ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ס|ס]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ע|ע]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#פ|פ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#צ|צ]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ק|ק]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ר|ר]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ש|ש]] [[מילון הטיפוס העברי-עברי#ת|ת]]

[[מילון אנגלי-עברי-צרפתי ועוד]]

[[קירות טיפוס]]

[[יומני מסע]] של מטפסים - ניתן גם לפרסם כאן ולקרוא יומני מסע שלכם

{| border="0" cellpadding="8" cellspacing="0"
|-
| style="height: 100%; width: 50%; vertical-align: top;"|
{| style="border: 1px solid #006699; height: 100%;" cellspacing="0" cellpadding="5"
|-| style="border-top: 1px solid #006699; text-align: center; background-color: #D0E2EE;" cellpadding="0" |'''מאמרים מקצועיים'''
|-
|style="border-top: 1px solid #006699; background-color: #eFFFFF;"|

דפי מידע נוספים

[[פסגות והרים בעולם]]

[[רשימת ספרים בעברית|ספרים בעברית]]

[[חומר לקורס מדריכים|ספרים ומאמרים בנושאי טיפוס]]

[[סרטים|סרטי טיפוס וסרטים שיש בהם טיפוס]]

[[פרוטוקולים של הועדה המקצועית]]

קישורים לאתרי תוכן נוספים

[[מגאזיני טיפוס]]

[[מועדונים אלפיניים בעולם]]

[[פורומים]]

[[חברות ציוד]]

|מאמרים באנציקלופדיה

[[פתרון תקלות]]

[[מיומנות בטיפוס]]

[[נוהל דיבור|נוהל דיבור בטיפוס]]

[[טראומה של תליה]]

[[מסלולים ארוכים]]

[[טיפים לטיפוס על מולטי פיץ' עם חבל כפול]]

[[דירוג מסלולים|שיטות דירוג]]

[[פציעות בטיפוס ספורטיבי]]

מאמרים להורדה

[http://imga.org.il/morestuff/course_booklet/friends_pd_file/ מסלול מכשולים - מאמר על פרנדים]

שיטות לבניית עגינה

שיטה נוספת לקשירת פרפר אלפיני

פגיעות בטיפוס ספורטיבי

קשרים א'

טיפים לפני יציאה למסלול ארוך

|}
|}
|}
|}
|}
----
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...

אנדרו אירווין

2026-06-14T12:54:08Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

[[תמונה: irvine.jpg|left|300px]]
'''אנדרו אירווין''' ('''Andrew "Sandy" Irvine''', נולד ב-8 באפריל 1902, נפטר ב- 8-9 ביוני 1924), שכונה "סאנדי", היה מטפס הרים בריטי, שהשתתף במשלחת הבריטית השלישית ל[[אברסט]], בשנת 1924. הוא ושותפו [[ג'ורג' מאלורי]] נעלמו במהלך הטיפוס על ההר מן הצד הצפוני (טיבט). יש הסבורים שהם היו על הפסגה לפני [[אדמונד הילארי]] ו[[טנזינג נורגיי]].

אנדרו אירווין היה בן 22, והיה תלמיד מוכשר להנדסה באוניברסיטת ספיצברגן. הוא היה שקט ורגיש גדל גוף ובכושר מעולה. בשנת 1919 רכב עם אופנועו לפסגת הפואל גראץ' ( Foel Grach), הר בגובה כ-1000מ' בוולש, והפתיע שם זוג מטיילים: נואל אודל ואשתו. אותו נואל אודל היה לאחר חמש שנים המנהיג של המשלחת לאברסט שאליה הצטרף אירווין.

כישוריו להנדסה היו מובהקים. בזמן מלחמת העולם הראשונה, בעודו תלמיד בית הספר, הוא שלח למשרד המלחמה הבריטי שרטוט מפורט של מתקן שמאפשר למכונת יריה המורכבת על מטוס, לירות בין להבי המדחף של המטוס מבלי לפגוע בלהבים עצמם. זו היתה אחת הבעיות ההנדסיות המסובכות של התקופה, ולאחר שנפתרה (אם כי לא על ידי אירווין) היא אפשרה לחיל האוויר הבריטי להשיג עליונות אווירית מובהקת.

במהלך המשלחת הוא השתמש בכשרונו לתיקון ושיפור מערכות הנדסיות כדי לשפר במידה רבה את מערכות החמצן שהיו למטפסים והפך מומחה לציוד נשימה. אף על פי שלא היה לו ניסיון בטיפוס לגבהים כאלה, הוא הצטרף לג'ורג' מאלורי, שהיה בן 38 ומטפס מנוסה. לאחר שהשתתף כבר בשתי משלחות קודמות לאוורסט, מאלורי הגיע למסקנה שללא חמצן, הסיכויים להצליח קלושים.

בבוקר ה-6 ביוני יצאו מאלורי ואירווין מן האוכף הצפוני. בגובה של 7050מ'. הם תכננו לטפס עוד שלושה ימים. מאלורי ואירווין נראו בפעם האחרונה בשעה 12:50, ב8 ביוני. מנהיג המשלחת, נואל אודל (Noel Odell) ראה אותם כשהעננים התפנו לרגע. הם היו מתחת לאחד הקטעים התלולים שעל הרכס (ה"מדרגות") והוא אמר שנראו "מתקדמים במרץ" ("going strongly for the top"). הוא היה בטוח שהם יגיעו אל הפסגה. לאחר זמן קצר חזרו העננים לכסות את ההר ומאלורי ואירווין לא נראו עוד.

נואל אודל, גם חשב שראה את מאלורי בקרבת הפסגה לרגע קצר, אך בשל הערפל לא יכול לדעת אם הוא התקדם אל הפסגה או ממנה. השאלה אם הם הגיעו לפסגה או שנהרגו בדרך אליה היתה ועודנה תעלומה.

רק בשנת 1960 הצליחה משלחת סינית להגיע לפסגה במסלול שעשו מאלורי ואירווין. המדרגה השניה, מצוק תלול למדי בגובה 8500מ', בערך, מהווה אתגר טיפוס ממשי ביותר. ללא הסולם שנמצא שם היום, לא סביר שהם הצליחו לטפס קטע של 18מ', בדירוג 6b, בגובה כזה.

בשנת 1933, 9 שנים לאחר היעלמותם של מאלורי ואירווין נמצא [[גרזן קרח|גרזן הקרח]] של סאנדי אירווין בגובה 8573מ' על ידי פרסי ווין-האריס (Percy Wyn-Harris) מטפס הרים בריטי נוסף. כלומר, כ-300מ' מתחת לפסגה. מכיוון שאיש לא היה כה גבוה על ההר לפני 1933, הסבירות שזהו גרזן הקרח של מאלורי או של אירווין היא גבוהה. בשנת 1975 דיווח מטפס סיני (Wang Hung-bao) על כך שהוא ראה גופת מטפס בגובה מתחת לגרזן הקרח, והסברה המקובלת היתה שזוהי גופתו של אירווין. הוא מת יום לאחר שסיפר על כך במפולת שלגים.
==משלחות החיפוש==
בשנת 1986 יצאה משלחת במטרה להגיע ל"מרפסת של 8200". המשלחת נאלצה לסגת בגלל מזג האוויר וחזרה בידיים ריקות, מלבד עדות אחת. הם פגשו את שכנו לאוהל של המטפס הסיני שדיווח על כך שראה גופה. התברר, שלמרות ההכחשות הרשמיות הסיניות, כנראה שכן, וואנג אכן סיפר לחבריו למשלחת שראה גופה של מטפס מערבי.

בשנת 1999 יצאה משלחת במטרה לשפוך מעט אור על התעלומה. בראשות המשלחת עמד אריק סימונסון (Eric Simonsons). הם ערכו חיפוס על פי הנחיותיו של יוכן המלב (Jochen Hemmleb), שהוא היסטוריון של האברסט, נמצאה גופה בגובה 8155מ', על הפייס הצפוני. התברר שזוהי גופתו של מאלורי. מאלורי נמצא עם רגל שבורה, פגיעות בגולגולת (כנראה מגרזן הקרח שלו עצמו), וידיים פרושות לרווחה, כאילו ניסה לבלום נפילה. על פי [[ג'ורג' מאלורי#משלחות החיפוש|הממצאים השונים של המשלחת]] ניסו לברר את הסיפור המדוייק של הנסיון הזה, שעדיין נחשב לאחת התעלומות הגדולות של טיפוס ההרים.

משלחת נוספת יצאה בשנת 2004, והגיעה למסקנות (הספקולטיבית למדי) שהם אכן הגיעו לפסגה, אך נהרגו בדרכם למטה.

הטענה שמאלורי ואירווין אולי היו על הפסגה ונפלו בדרך למטה נסמכת על שתי עובדות:
# בתו של מאלורי טענה שהוא תמיד נשא על גופו תמונה של אשתו, והתכוון להשאיר אותה על פסגת האברסט. התמונה לא היתה על הגופה כשהיא נמצאה. מכיוון שהגופה והבגדים היו השתמרו במצב מצויין, העדר התמונה מרמז שאולי הוא היה על הפסגה והשאיר אותה שם.
# משקפי השלג של מאלורי היו בכיס המעיל שלו, כשנמצא. זה מראה שהוא כפי הנראה נהרג בלילה. הפרש השעות מרמז על כך שהוא ואירווין פנו בדרך למטה בשעת יום מאוחרת מאד, אפילו בערב. אילו לא היו על הפסגה, לא סביר שהיו נמצאים בדרכם למטה בשעת לילה.

גופתו של אירווין לא נמצאה. גם המצלמה שהם לקחו איתם אל ההר לא נמצאה מעולם.

==תגובות מפי חבריו של אירווין==
* לאחר שנודע על היעלמותם של אירווין ושל מאלורי, ידיד של המשפחה כתב: "אי אפשר לדיין את סאנדי מרוצה משהייה שקטה בבריכה רגועה, הוא היה מסוג האנשים שחייבים לשחות נגד הזרם, להיאבק בו, ואפילו, אם כך נגזר, לזנק אל התהום".
* ארנולד לון, ידידו של אירווין, כתב: " אירווין לא חי חיים ארוכים, אך הוא חי אותם היטב. אל תוך חייו הקצרים הוא השכיל לדחוס כמות גדושה של פעילות ששיאה היה שנתו האחרונה, שנה שבמהלכה חתר בסירה המנצחת באוקספורד, ביקר בספיצברגן, התאהב ב[[סקי]] וגם - אולי - כבש את האברסט. האנגלים אוהבים לחיות חיים טובים יותר מאשר לחיות חיים ארוכים".
==קישורים חיצוניים==
* האם מאלורי ואירווין היו על הפסגה?
* החיפוש אחר אנדרו אירווין, חלק ראשון
* החיפוש אחר אנדרו אירווין, חלק שני
* החיפוש אחר אנדרו אירווין, חלק שלישי
* [http://www.everestnews2004.com/malloryandirvine2004/stories2004/ourtheory.htm משלחת המחקר של 2004 ומסקנותיה]

----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...

[[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: מטפסים]]

Leading methods

2026-06-14T12:54:06Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

{{LTR}}
[[image: hovala.jpg|right|thumb|300px|leading]]
[[שיטות הובלה]]

This page describes the major '''leading methods''', which are different ways to [[leadin|lead]] (and [[belay]]) a [[route]]. Each method is described here, along with its cons and pros, and the types of routes it's best for. The association of the type of rope and belay system with a type of route, though, is only general, and there may be extreme cases where the best choice would be different from what is stated here.

Top-rope is a different belay system, and is discussed in details in an [[top-rope|article of its own]].

There are three main leading methods. The original system used natural fiber ropes, and utilised dynamic [[body belay]] techniques, usually without a [[belay device]]. The modern version uses a friction device and a single [[NyLon]] rope and is called '''[[Single rope]]''' climbing. This system is especially efficient for short, mostly single-[[pitch]] routes, [[sport routes]] and for [[multipitch routes]] that have a [[walk off]] and do no not need [[rappeling]] for the descent.

The second method is '''[[double rope]]''', and uses two thinner ropes, each one of which can take the shock of breaking most lead falls. Each rope is called a '''Half rope'''. This system is better for [[multipitch routes]], and for routes that are not going straightforwardly up (have [[traverse|traverses]], for example).

The third method is called '''twin rope''' and uses even skinnier ropes than for double rope. These ropes are treated as if they were one rope, and they are both clipped into all the pieces. This method is common in mountaineering, on [[alpine routes|alpine]], ice and mixed routes, and for multipitch rock routes, especially straight and bolted ones.

The climbing is similar for all three methods: the route is divided into pitches, whose maximum length is the length of the rope (in French: "longeurs) which means "rope lengths"). At the end of each pitch the is a [[belay stance]].

A small comparison table:

{| border="1"
|Leading method/Rop type||Simbol||Diameter [mm]||
|-
|Single rope||[[image: singleicon.jpg]]||9.4 - 11||[[image: single.jpg|50px]]
|-
|Double/Half rope||[[image: doubleicon.jpg]]||8.3 - 9.1||[[image: double.jpg|80px]]
|-
|rope Twin||[[image: twinicon.jpg]]||8 - 8.8||[[image: twin.jpg|50px]]
|}
A subject that tends to be skipped when discussing ropes is that thicker ropes, are more abrassion resistant and therefore more durable. For example, a single rope will lastlonger than a double or twin ropes, and in any case, 9mm ropes are more durable than 8.5mm, etc.
This is true under the assumption that all other factors are the same (i.e. similar quality, sheath density, rock types et).
=השיטות השונות=
==single rope==
[[image: single2.jpg|right|thumb|100px|Single rope leading]]
בהובלה ב[[חבל יחיד]] המוביל משתמש בחבל אחד (מן הסתם) ואותו החבל עובר בכל ה[[עגינות]]. החסרון העיקרי של שיטה זו הוא בכמות החבל. מכיוון שבזמן [[גלישה]] על המסלול ניתן לגלוש בכל פעם רק חצי אורך החבל ([[גולש אחרון]]), על מסלול שהובל בחבל יחיד יהיו יותר [[פיץ'|פיצ'ים]] של גלישה מאשר פיצ'ים של טיפוס, עד פי שניים יותר. לעומת זאת, שיטה זו היא פשוטה יחסית לשיטות האחרות, והיא פופולארית ביותר במסלולים ספורטיביים קצרים, בלעדית ב[[קיר_טיפוס|קירות טיפוס]] ושימושית בכל איזור בו יש ירידה נוחה מן המסלולים, או [[תחנות]] גלישה נוספות על אלה של ההובלה.

==double rope==
[[image: double2.jpg|right|thumb|100px|Double rope leading]]
הובלה בחבל כפול (Double Rope) מבוססת על אותם העקרונות בדיוק כמו הובלה בחבל יחיד אלא שכאן משתמשים בשני חבלים דקים במקום אחד עבה. כל אחד מן החבלים האלה יכול לבלום את רוב הנפילות, בוודאי את אלה שהן ב[[מקדם נפילה]] נמוך.

בהובלה בחבל כפול נהוג [[הקלפה|להקליפ]] את החבלים בעגינות לסירוגין, מכיוון שכל אחד מהחבלים יכול לבלום נפילה. נהוג גם להשתמש בשני חבלים בצבעים שונים, שניתן להבחין ביניהם בקלות, כך שייקל על המוביל להעביר את החבלים לסירוגין בעגינות. עוד נהוג (בעיקר אצל הבריטים) כי המוביל מכריז בתחילת ההובלה על הצדדים השונים (למשל: "הצהוב מימין, הכחול מright").

העבודה בחבל כפול מביאה עימה מספר יתרונות והיא ללא ספק השיטה המועדפת להובלת [[מסלולים ארוכים]] עם פיצ'ים רבים. עם זאת היא מסובכת יותר מבחינה טכנית. המוביל, צריך לשים לב למיקומם של שני החבלים ולדאוג שלא יסתבכו ביניהם (דבר שיגרום לחיכוך ויפריע לו לטפס). גם למאבטח העבודה מסובכת ודורשת יותר מיומנות מ[[איבטוח]] בחבל יחיד. המאבטח בחבל כפול צריך לעתים קרובות לקחת חבל באחד החבלים ולתת חבל בשני, ולפעמים לתת חבל בשני החבלים, הכל על פי מצבו של המוביל ביחס לעגינה האחרונה.

על כל פנים, מומלץ להתחיל להוביל בחבל כפול רק לאחר ששני המטפסים (המוביל והמאבטח) התנסו והתמקצעו בהובלה בחבל יחיד.

==twin rope==
[[image: twin2.jpg|right|thumb|100px|Twin rope leading]]
זוהי שיטה נוספת להובלה בשני חבלים דקים. בד"כ חבלי טווין הינם דקים יותר מאלה של דאבל. כאן מועברים שני החבלים יחד בכל ה[[עגינות]] במצב רגיל, ובעצם משתמשים בשני החבלים כאילו היו חבל אחד עבה. ההבדל העיקרי הוא בכך שניתן להשתמש בחבלים דקים עוד יותר, כי בזמן נפילה שני החבלים יעשו את העבודה שעושה חבל אחד בחבל כפול. לעומת זאת, שני חבלים נמתחים פחות מחבל אחד, אפילו מעט דק יותר, כך שכוח הבלימה עלול לגדול.

קיימים כאן רק חלק מן היתרונות של הובלה בחבל כפול ולמעשה היתרונות העיקריים הם ביכולת לבצע גלישות ארוכות יותר ובעצם בכל מקרה בו חבל ארוך יותר מועיל (כמו חילוץ), ובטיפוס בשלישיה. כאשר המוביל רחוק מן המאבטח והתחנה, חבל אחד עשוי להספיק ואז באים לידי ביטוי גם יתרונות נוספים כגון איבטוח בטרוורסה, שיפור העגינות וכו'.
==moving together==
[[image: simul.jpg|left|thumb|100px|Simultanios climbing]]

In this method, the climbers are roped together, and moving at the same time. This way, the climb is not divided into pithces at all. This style is also known as '''simul-climbing'''
Moving together is very common on [[alpine routes|alpine climbs]] but can be used on any route. If we consider the simlple case of rock cimbing, instead of having the leader go while the belayer stays at the same time, both are advancing, the leader places protection and clips the rope, and the second cleans each piece as he reaches them. In case of a fall, the other climber is the counter weight and both stop hanging from an anchor between them. When the leader runs out of gear, he stops to recollect everything from the second.

הולכים יחד (moving together), זו שיטת [[טיפוס]] בה כל השותפים לטיפוס נעים יחד בעת ובעונה אחת. זה נקרא גם סימול-קליימבינג, או טיפוס סימולטני ). שיטה זו נפוצה במיוחד ב[[מסלולים אלפיניים]], אך ניתנת לביצוע בכל מסלול. אם ניקח לרגע את המקרה הפשוט של [[טיפוס סלע]], במקום שהמאבטח יעמוד במקום, והמוביל יתקדם, שני השותפים נעים יחד על הסלע. במקרה שאחד המטפסים נופל, השני מהווה את המשקל הנגדי. במקרה זה נשאר תפקידו של המוביל להניח [[עגינות]], ושל השני להוציא אותן, ורק כאשר נגמר למוביל ציוד ל[[עגינות]] הוא עוצר, עד שהשני מגיע אליו, כדי לקבל חזרה את הציוד ולהמשיך הלאה. יש לציין, ששיטה זו דורשת מיומנות גבוהה מאוד משני המטפסים, ויש בה סיכון רב יותר. אך יש בה יתרון משמעותי - [[איך לטפס יותר מהר|מהירות]]. במסלולים ארוכים בהם הזמן הוא גורם קריטי משתדלים המטפסים להשתמש בשיטה זו, כל עוד אפשר, כדי להתקדם מהר יותר. לאור הסיכון, והצורך במיומנות גבוהה, מבצעים שיטה זו בדר"כ בקטעים קלים של ה[[טיפוס]], בהם הסיכוי לנפילה נמוך.

שימו לב, בשיטה זו המטפס הטוב מבין השניים מטפס שני (ולא ראשון), משתי סיבות:
# הסיכוי לנפילה של השני קטנים יותר, והוא לא ימשוך את המוביל וייתלוש אותו מן המסלול.
# מספר שניים לעולם לא יעכב את המוביל ויקשה עליו להתקדם, כי הוא תמיד יכול לטפס יותר מהר ממנו.

==roped solo==

==pseudo leading==
זו שיטה המשמשת לתרגול הובלה. המוביל מטפס וגורר אחריו חבל הובלה, אבל הוא מאובטח ב[[טופ-רופ]] על המסלול. הרעיון הוא לתרגל את המיומנות של לשים עגינות ולהשתמש באבני עיגון או עגינות מאולתרות תוך כדי הובלה. טיפוס בפסאודו מאפשר למוביל "ליפול" על כל העגינות שלו ולבדוק אותן.
==[[עוד שיטה לאבטוח עצמי|השיטה של אנדריאה לסולו]]==
שיטה זו משתמשת ברעיון דומה לאבטחה ב[[ויה פראטה]], או להליכה לאורך [[חבל קבוע]], אבל עדיין מחייבת הקלפה של החבל תוך כדי טיפוס. זה לא ממש הובלה, לא ממש טופ-רופ, ולא ממש סולו. זו, כפי ש[[אנדריאה ענתי|אנדריאה]] כינה אותה: "עוד שיטה לאבטוח עצמי".

בשיטה זו יש חבל קבוע לאורך המסלול ולמטפס טבעת המוקלפת עליו. לאורך המסלול המטפס מקליפ עגינות על החבל מתחת לטבעת, כך שבמקרה של נפילה הוא ייפול עד קצת מתחת (תלוי ברפיון בחבל) העגינה האחרונה שלו.

==Further reading==
* [[single rope]], [[double rope]], ו[[twin rope]]
* [[fall factor]]
* [[impact force]]
* [[forces gnerated while breaking a fall]]
* [effective fall factor]]
* [[dynamic belay]]
* [[advanced dynamic belay]]
* [[Is there a problem using a double rope as a single rope? If so, what is the problem?]]

==Links==
* [http://web.archive.org/web/20260420083900/http://www.chockstone.org/TechTips/TwoRopes.htm singe and double rope]
* this is where the illustrations were taken from
*[http://www.bealplanet.com/portail-2006/index.php?page=type_corde&lang=us rope types and leading stylis, at ]
----
Contributions to this page were made by [[user: Mica Yaniv|Mica Yaniv]] and others...

[[category: skills and techniques]][[category: rock climbing]][[category: mountaineering]][[category: climbing]][[category: safety]]

K2

2026-06-14T12:54:03Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

[[תמונה: K2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|K2-מבט על הפייס הדרומי. קו הרכס מימין הוא החלק העליון של העמוד של אברוצי]]
ה-'''K2''' (שמות אחרים הם: '''פסגת גודווין-אוסטן''', '''לאמבה פהאר''', '''צ'וגורי''', '''קצ'ו''' ו'''דאפסאנג''') עם 8611מ' הוא ההר השני בגבהו בעולם מתוך 14 ה[[פסגות מעל 8000מ'|פסגות שמעל 8000]] (אחרי ה[[אברסט]], 8848מ', שהוא ההר הכי גבוה בעולם, לפחות לפי [[ההר הכי גבוה בעולם|אחת ההגדרות להר הכי גבוה]]). הוא נמצא מעל [[קרחון]] ה[[בלטורו]] ברכס ה[[קרקורם]], שהוא רכס משני של ה[[הימלאיה]], ונמצא בצפון פקיסטן, על גבול סין, בקואורדינטות: 35°52′57″ צפון, 76°30′48″ מזרח.

K2 נחשב כהר קשה יותר טכנית מהאברסט. הוא תלול יותר באופן כללי. מה שהופך את הטיפוס לקשה במיוחד הוא הימצאותם של קטעים תלולים וטכניים, של [[קרח]] דחוס בזווית של כ-65°, בחלק העליון של המסלול, מעל גובה 8000מ'. קטעים טכניים אלה, בגובה כזה, ומזג האוויר הבלתי יציב בעליל הופכים את ה-K2, בעיני רבים, להר הקשה ביותר לטיפוס בעולם.

ה-K2 ראוי לציון לא רק כהר השני הכי גבוה בעולם אלא גם מבחינת הגובה שלו מעל סביבתו. למרות שמבחינת [[נישאות]] הוא מדורג רק 22 בעולם, הוא מתנשא כ-3000מ' מעל הקרחונים שבעמקים שסביבו. יתרה מזו, הוא בעל מבנה הדומה לפירמידה ותלול במידה דומה מכל עבריו. בצד הצפוני הוא תלול ביותר והוא גבוה כ-3200מ' מעל קרחון הקוגיר (Qogir glacier) והמרחק האפקי הוא כשלושה ק"מ בלבד (שיפוע ממוצע של יותר מ-45°). בשאר הכיוונים הוא גבוה כ-2800מ' מעל הקרחונים, עם מרחק אפקי של ארבעה ק"מ (שיפוע ממוצע של כ-35°).

לעומת האברסט, מרבית המטפסים על ה-K2 טיפסו בקבוצות קטנות וללא משלחות גדולות וללא חמצן. בשנת 2004 חל שינוי במגמה, והחל שימוש נרחב יותר בחמצן.
==המיפוי והשם==
ה-K2 מופה על ידי משלח מחקר בריטית בשנת 1866. הוא נמדד וקיבל את שמו כקיצור ל'''קרקורם 2'''. בראשות המשלחת עמד הנרי האברשאם גודווין-אוסטן, קולונל בצבא הבריטי שעמד בראש צוות מדידה במיפוי הטריגונומטרי הגדול של הודו. השם הבריטי של ה-K2: פסגת גודווין-אוסטן, ניתן לכבודו.

המדיניות של המודדים, שניהלו את המיפוי הטריגונומטרי הגדול של תת היבשת ההודית, היתה לשמור על השמות המקומיים של הרים. ההר הראשון שמופה בקרקורם היה K1 ושמו המקומי היה [[מאשרברום]] (Masherbrum). לפסגה השניה, שהיתה מרוחקת מאד ממקומות יישוב, לא היה שם מקומי ולכן נשאר השם K2.

שלושת הפסגות הגבוהות האחרות של 8000, שנמדדו בקרקורם, קיבלו שמות אחרים. כך, K3 נקרא [[ברוד פיק]] (Broad Peak, ה-12 בגבהו בעולם), K4 נקרא [[גאשרברום 2]] (Gasherbrum II, ה-13 בגבהו בעולם), ו-K5, נקרא [[גאשרברום 1]] (Gasherbrum I, ה-11 בגבהו בעולם).

==משלחות ראשונות==
[[תמונה: Crowlys_team.jpg|שמאל|ממוזער|340px|הקבוצה של אליסטר קראולי. קראולי הוא הטיפוס המזוקן השלישי משמאל בשורה האחורית]]
הנסיון הרציני הראשון לטיפוס על ההר נעשה בשנת 1902, על ידי אוסקר ארקנסטיין ו[[אליסטר קראולי]] (Oscar Eckenstein ו-Aleister Crowley). לאחר חמישה נסיונות מאומצים ויקרים הם הגיעו רק לגובה של 6525מ'. הכשלון יוחס לשילוב של [[תכנית אימון לטיפוס הרים|תכנית אימונים]] לא מתאימה, סכסוכים אישיים, ומזג אוויר גרוע - מתוך 68 ימים שהם שהו על ההר (שהוא גם זמן שיא לשהיה בגובה כזה) היו להם רק שמונה ימים של שמים בהירים.

המשלחת הבאה הגיעה בשנת 1909. מוביל המשלחת היה האיטלקי לואיג'י אמדאו (Luigi Amedeo), הדוכס מאברוצי. המטפסים הגיעו לגובה של 6250מ', על הרכס הדרום-מזרחי (שנקרא מאז רכס אברוצי - Abruzzi Spur או Abruzzi Ridge). קטע זה היה תלול וטכני, ולכן לא ניסו לטפס אותו שוב, אבל כיום הוא נחשב חלק מהמסלול הרגיל. לאחר נסיונות נוספים, דרך הרכס המערבי ודרך הרכס הצפון מזרחי, הכריז הדוכס האיטלקי שלעולם לא יטפסו על ה-K2. מכיוון שכך, הם עברו לנסות לטפס על הצ'וגוליסה
(Chogolisa) 7665מ', והגיעו עד 150מ' מן הפסגה לפני שנאלצו לסגת בגלל סופה.

הנסיון הבא התעכב עד 1938. משלחת אמריקאית בראשות צ'ארלס יוסטון (Charles Houston) ערכה סקר של סביבת ההר. הם הגיעו למסקנה שרכס האברוצי הוא המסלול הסביר ביותר, ואכן הגיעו לגובה של 8000מ' לפני שהם נסוגו בגלל שילוב של מזג אוויר רע והידלדלות האספקה. שנה אחר כך ארבעה מטפסים ממשלחת גרמנית בראשות [[פריץ וייזנר]] (Fritz Wiessner) הגיעו כ-200מ' מן הפסגה, אבל נעלמו על ההר.

צ'ארלס יוסטון חזר אל ההר בשנת 1953 עם משלחת אמריקאית נוספת הם הגיעו לגובה 7800מ' ושם נתקעו בסופת שלגים למשך עשרה ימים. בזמן הסופה חלה ארט גילקי באופן אנוש, ובנסיגה בנואשת מן ההר, כולם נפלו, ומלבד גילקי, שנהרג (לא ברור אם ב[[מפולות שלג|מפולות שלגים]] או בנסיון מכוון מצידו להקל על חבריו), כולם נצלו על ידי [[פיט שונינג]] (Pete Schoening). למרות שהם לא הגיעו לפסגה, ההירואיות של הצוות זכתה לכבוד רב ונכנסה לפנתיאון הסיפורים של טיפוס ההרים.

==First Ascent==
פסגת ההר נכבשה לבסוף רק ב־31 ביולי 1954 על ידי משלחת איטלקית בהובלתו של ארדיטו דסיו. שני המטפסים שהגיעו לפסגה הם לינו לצ'דלי ואכילֶה קומפניוני
(Lino Lacedelli ו-Achille Compagnoni). לקבוצה התלווה הקולונל מוחמד אטא-אולה, מטפס פקיסטני שהיה במשלחת של יוסטון שנה קודם לכן. באותה משלחת היו גם המטפס האיטלקי האגדי [[ולטר בונאטי]] והסבל הפקיסטני מהדי, שתרומתו היתה חיונית להצלחת המשלחת. הוא זה שנשא את בקבוקי החמצן לגובה 8100מ' והשאיר אותם שם עבור לצ'דלי וקומפניוני. ה[[ביווי]] הלא מתוכנן שלהם שם גם הוא הפך לאחד מסיפורי המופת של הטיפוס בהימלאיה.
==הצלחות אחרות==
הפעם הבאה שמישהו יצליח להגיע לפסגת ה-K2 תהיה רק ב-9 לאוגוסט, 1977, 23 שנים מאוחר יותר. היתה זו משלחת יפאנית בראשות איצ'ירו יושיזאווה (Ichiro Yoshizawa). המשלחת טיפסה על אותו מסלול שהאיטלקים טיפסו בו - רכס האברוצי. במשלחת היה מטפס פקיסטני ראשון - אשרף אמאן (Ashraf Aman). היפאנים השתמשו בשירותיהם של יותר מ1500 סבלים מקומיים.
==נשים על ה-K2==
האשה הראשונה טיפסה על ה-K2 היא ואנדה רוטיקייביץ' (Wanda Rutkiewicz) מפולין, ב1986. ארבע הנשים הבאות שניסו לטפס עליו מתו כולן, שלוש מהן בדרכן חזרה. ביניהן היתה המטפסת הבריטית המצויינת [[אליסון הרגריבס]] (Alison Hargreaves) שנראתה על הפסגה כמה דקות לפני שסופה סחפה אותה ואת חמשת חבריה משם. הרגריבס טיפסה על ה-K2, בסולו, רק שלשה חדשים לאחר שטיפסה על האברסט בסולו ובכך היתה לאישה הראשונה שטיפסה על שני ההרים הגבוהים בעולם בסולו, ללא חמצן וללא כל עזרה חיצונית. מותה עורר בבריטניה ויכוחים על חוסר האחריות של מטפסת שהיא אם לילדים קטנים ומסתכנת במוות על הר גבוה.

כאמור, מתוך חמשת הנשים שטיפסו על ההר עד שנות התשעים של המאה העשרים מתו ארבע על ההר. ואנדה רוטיקייביץ', אמנם שרדה את ה-K2 אבל נהרגה על ה[[קנצ'נג'ונגה]] בשנת 1992. בעקבות זאת נפוצה אמונה (תפלה?) בקרב מטפסים, כי ההר מקולל למטפסות. הקללה "הוסרה" כשבשנת 2004 טיפסה על ההר אדורנה פאסאבן (Edurne Pasaban), וחזרה לספר על כך. לאחר מכן, בשנת 2007 הגיעה יון-סון או (Eun-Sun Oh) ובשנת 2008 הגיעו לפסגה מי-סון-גו (Mi-Sun Go) וססיל סקוג (Cecilie Skog) (שבעלה נהרג בירידה מן ההר, עם עוד עשרה מטפסים שנהרגו בשנת 2008 בתאונת טיפוס).

==סטטיסטיקות==
עד אוגוסט 2008 היו על ה-K2 רק 299 מטפסים, מתוכם נהרגו 30 בדרך למטה. שניים הגיעו פעמיים לפסגה. בניסיונות אחרים ניספו 77 מטפסים, מתוכם 13 בשנת 1986, ועשרה בשנת 2008. כאחד מכל ארבעה מטפסים מסיים את חייו על ההר.

בעונת הטיפוס של 2006 הגיעו רק ארבעה מטפסים לפסגת K2, וארבעה מטפסים קיפדו את חייהם בניסיונות כושלים. זהו היחס הירוד ביותר של הגעה לפסגה כנגד מספר הקורבנות. בשנת 2008 הגיעו לפסגה 43 מטפסים, וזהו המספר הגדול ביותר בעונה אחת אי פעם.

באוגוסט 2008 טיפסו לפסגה 18 מטפסים משבע משלחות שונות. המטפסים הגיעו לפסגה מאוחר מאוד, בסביבות 18:30, ולא הספיקו לרדת ממנה לפני החשיכה. במהלך היומיים הבאים נספו במהלך הירידה 11 מתוך ה-18, ב[[מפולות שלג|מפולת שלגים]]. מתוך השבעה שירדו בחיים, סבלו שניים מהם מכוויות קור חמורות, ואיבדו את בהונותיהם.

בשנים 1955-1976, 1980, 1984, 1987-1989, 1998-1999, 2002-2003 ו-2005 לא הגיע אף מטפס לפסגה.

המספר הגדול ביותר של מטפסים עלו דרך המסלול של אברוצי - 176 מטפסים, והקטן ביותר דרך המסלול הפולני - 3 בלבד.

המטפס הזקן ביותר על פסגת ה-K2 היה קרלוס סוריה (Carlos Soria). הוא היה על הפסגה בשנת 2004, כשהיה בן 65.

==מסלולים==
[[תמונה: K2 routes.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מסלולים על ה-K2]]
יש מספר [[מסלול|מסלולים]] אל פסגת ה-K2, כולם קשים. הקושי נובע מהשילוב של הגובה של ההר עם התלילות שלו ועם אורך המסלולים עליו. הגובה מכתיב טיפוס בסביבה דלת חמצן, בדומה ל[[פסגות מעל 8000מ'|הרים אחרים של 8000מ']]. ההר בולט מאד מעל סביבתו והטיפוס מחייב שהייה של מספר ימים בגובה רב. משך הזמן הזה הוא גורם סיכון ממשי והוא הסיבה לעיקרית לשיעור התמותה הגבוה על ה- K2. בנוסף, כל המסלולים על ההר הם תלולים ויש בהם קטעים טכניים מאד. אופי הטיפוס הוא [[מחוייבות|מחייב]] וה[[נטישה]] אינה קלה. לבסוף, סביב ה-K2 אין הרים נוספים הקרובים לו בגבהם (בניגוד לאברסט, למשל, שיש לידו את ה[[נופטסה]] ואת ה[[להוטסה]]) ואין שום מעצור רציני לרוחות בחצי העליון של המסלולים על ההר. עובדה זו גורמת לכך שמזג האוויר אינו יציב ועלול להשתנות במהירות רבה. זהו הגורם השני לשיעור התמותה הגבוה, ולכך ששיעור גבוה, יחסית, של מטפסים, הגיעו לפסגה, אך נהרגו בדרך למטה.

כל אלה חוברים יחד למזג האוויר, שבחורף הוא עוד יותר קיצוני. כך, למרות נסיונות רבים, עד כה לא הצליח איש להגיע לפסגת ה-K2 בחורף.
===רכס האברוצי - Abruzzi Spur===
[[תמונה: Abruzzi Spur.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הפילאר/רכס של האברוצי]]
זהו המסלול המקובל ביותר. המסלול עולה על עמוד סלע גדול ותלול, המתנשא מעל קרחון גודווין-אוסטן, בצד הפקיסטני, ומהווה את הרכס הדרום-מערבי של ה-K2. את המסלול ניסה לראשונה לואיג'י אמדאו, הדוכס מאברוצי, במשלחת של 1909, ומכאן שמו (ראה [[K2#נסיונות ראשונים|נסיונות ראשונים]]). העמוד (Spur) מתחיל בגובה של 5400מ', ושם מקובל להקים מחנה בסיס מתקדם. המסלול מטפס על מדרגות סלע ומדרונות שלג וקרח לסירוגין. יש שני פיצ'רים מפורסמים, שדורשים מיומנות טכנית בטיפוס סלע: '''ארובת הבית (House's Chimney) ו'''הפירמידה השחורה (Black Pyramid). משם ממשיכים בקטע לא טכני אבל [[אקספוזד]] וקשה לניווט עד ל'''כתף'''. הדרך מן הכתף לפסגה עוברת במסדרון (Couloir) קרח תלול וצר שנקרא '''צוואר הבקבוק''' (Bottleneck). המעבר בו מסוכן כי הוא קרוב ל[[סראק|סראקים]] של קיר הקרח שממזרח לפסגה. כל התמוטטות גורמת למפולת במסדרון הזה. מפולות בקטע הזה גרמו למותם של מטפסים על ההר, וחסמו את הדרך לפסגה בשנים 2002-2003.

===הרכס הצפוני===
[[תמונה: K2North.jpg|שמאל|ממוזער|200px| מבט מצפון על ה-K2, הרכס הצפוני נראה במרכז ההר]]
מסלול זה נמצא כמעט בדיוק בצד השני של ההר. הוא עולה לאורך רכס ארוך, מן הצד הצפוני - הסיני. זהו מסלול שאינו מטופס הרבה, בגלל ה[[אפרואוץ'|גישה]] הקשה, שכולל חצייה של נהר השאקסגם, שהוא סוער ומסוכן. בניגוד להמולה וההמון של משלחות וטרקרים, המקובל במחנה הבסיס של האברוצי, בצד הצפוני מוצאים שתי משלחות לכל היותר בשנה.

מסלול הרכס הצפוני נחשב קשה יותר טכנית מהאברוצי. המסלול הזה עולה לאורך רכס ארוך, עם קטעים תלולים, ורובו על סלע עד למחנה הגבוה, ב-7900מ'. זהו מחנה 5 המכונה '''קן הנשרים''' (Eagle's Nest). משם המסלול ממשיך לשמאל וחוצה קרחון תלוי וחלקלק, עד למסדרון שלג תלול המוביל אל הפסגה.

מסלול זה נפתח על ידי משלחת יפנית בשנת 1982. הוא טופס ממחנה 2 לעד לפסגה בסגנון אלפיני בשנת 1999 על ידי [[גרג צ'יילד]], גרג מורטימר וסטיב סוואנסון (אם כי הם השתמשו בחלק מן הדרך ב[[חבל קבוע|חבלים קבועים]] שמשלחת יפנית השאירה על המסלול).

===מסלולים נוספים===
* הרכס הצפון מזרחי: ארוך ועל [[קורניס|קורניסים]]; הסיום על החלק העליון של האברוצי, 1978.
* הרכס המערבי, 1981.
* הפילאר הדרום מערבי (Magic Line): מאד טכני, ומאד [[מחוייבות|מחייב]]. טופס לראשונה על ידי קבוצה פולנית/סלובנית (Piasecki-Wroz-Bozik) בשנת 1986. מאז, המטפס היחיד שהצליח לטפס את המסלול היה הקטלוני ג'ורדי קורומינאס (Jordi Corominas) בשנת 2004.
* הפייס הדרומי/ המסלול הפולני: מאד אקספוזד ונחשב המסלול המסוכן ביותר. טופס פעם אחת בלבד, בשנת 1986 על ידי ג'רזי קוקוצ'קה וטדאוש פיוטרובסקי (Jerzy Kukuczka ו- Tadeusz Piotrowski). [[ריינהולד מסנר]] אמר שזהו "מסלול התאבדותי". איש אפילו לא ניסה אותו בשנית.
* הפייס הצפון מערבי, 1990.
* הרכס הצפון מערבי, סיום על הרכס הצפוני, 1991.
* העמוד הדרום-דרום מזרחי (המסלול של [[טומו סזן|סזן]], סיום על האברוצי. נראה שזו וריאציה בטוחה יותר מהאברוצי. המסלול עוקף את הפירמידה השחורה, 1994.
* הפייס המערבי, עם קטעים טכניים גבוה על ההר, משלחת רוסית, 2007.
==סרטים==
* [http://www.imdb.com/title/tt0102178/ (K2 (1991]
* [http://www.imdb.com/title/tt0190865/ (Vertical Limit(2000]

==קישורים חיצוניים==
* [http://k2climb.net אתר המוקדש ל-K2]
* [http://www.mountainweb.com/mountain-climbing/view-mountain-climbing.jsp?mountain=1048 הנסיונות המוקדמים לטיפוס על ה-K2]
* כל המידע על אלה שטיפסו על ה-K2
* כל המידע על אלה שנספו על ה-K2

----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...

[[קטגוריה:טיפוס הרים]][[קטגוריה:פסגות ורכסים]]

סיילנט פרטנר

2026-06-14T12:53:58Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

[[תמונה: silentpartner1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שותף שלא מדבר ומפריע לריכוז]]
[[תמונה: silentpartner2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ככה החבל עובר בסיילנט פרטנר]]
'''סיילנט פרטנר''' ('''Silent Partner'''), של Wren Industries הוא מכשיר ייעודי ל[[אבטחה]] בטיפוס ב[[הובלה]] ב[[סולו]] (למעשה - ב[[סולו#סולו מאובטח |סולו מאובטח]]). הוא לא בדיוק [[אמצעי חיכוך]] אלא יותר [[גלגלות|גלגלת]] בעלת מנגנון נעילה אינרציאלי (מבוסס מהירות). כלומר, שאם מושכים את ה[[חבלים|חבל]] לאט (בהתקדמות בטיפוס או ב[[הקלפה]]) הגלגלת מסתובבת והחבל זורם. אם מושכים חבל מהר (כמו בנפילה), המנגנון ננעל.

המכשיר מיועד לעבוד עם [[חבל הובלה]] שמעוגן לעיגון תחתון טוב ([[תחנות|תחנה]]). החבל נקשר ב[[קשר מוט]] סביב הגלגלת. המטפס מוביל ולמעשה מתקדם עם החבל שנפרש תוך כדי טיפוס, ו[[הקלפה|מקליף]] [[עגינות]] תוך כדי טיפוס כמו ב[[הובלה]]. קשר המוט מתגלגל יחד עם הגלגלת תוך כדי טיפוס. בעת נפילה - המצמד הצנטריפוגלי הפנימי נועל את הגלגלת, קשר המוט מתהדק והחבל בולם את הנפילה.

מנגנון הנעילה מזכיר [[עכבר חבל|עכברי חבל]] אינרציאליים כדוגמת ה-[[ASAP]].

המכשיר עצמו קצת מסורבל וכבד למדי (453.6גרם), אבל הוא נוח לשימוש בסולו ומקובל שהוא האופציה הבטוחה ביותר לשימוש זה.

==קריאה נוספת==
* [[סולו מאובטח]]
* [[איזה אמצעי חיכוך שננעל באופן עצמאי, כמו גריגרי, מתאים לאבטחה בסולו?]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.mtntools.com/cat/rclimb/belayrap/images/silentmanual.pdf הוראות השימוש בשותף השקט]
* Detailed/600.html ביקורת על סיילנט פרטנר
* [http://www.bmi.gv.at/cms/bmi_alpindienst/service/files/wren_silent_partner.pdf מנואל של סיילנט פרטנר]
* [http://storrick.cnc.net/VerticalDevicesPage/Belay/SelfBelayPages/SelfBelay0627.html#anchorSilentPartner סיילנט פרטנר באתר של סטוריק]

----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
[[קטגוריה: אמצעי חיכוך]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: בטיחות]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס סלע]]

סולו

2026-06-14T12:53:54Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

[[תמונה: freesolo.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טיפוס סלע בסולו]]
'''סולו''' (באנגלית: '''[[solo]]''') פירושו "לבד". בטיפוס הכוונה היא "ללא פרטנר", והאמת היא שזה משתנה מ[[סגנונות בטיפוס|סגנון טיפוס]] אחד למשנהו.

בדרך כלל כשאומרים "סולו" מתכוונים לטיפוס ללא [[אבטחה]]. ב[[טיפוס חפשי]] זה ממש כך: בלי [[עגינות]], [[חבלים|חבל]] או מאבטח. אבל ב[[טיפוס מלאכותי]], כל הטיפוס נעשה בעזרת הציוד, אז ברור שמשתמשים בציוד, אבל לא במאבטח.

ההבדל בין "[[בולדרינג]]" ובמיוחד "היי-בול" ובין "סולו" אינו ברור, והוא בעיקר תלוי באורך המסלול. ברור שבעיית בולדרינג של 3מ' איננה נחשבת סולו, וברור שמסלול של 350מ' אינו נחשב בולדרינג. אבל מה עם מסלולים של 12 מטרים ב[[גיא בן הינום]]?

יש גם DWS (קיצור של Deep Water Soloing) שזה טיפוס מעל מים, ואם נופלים - נופלים למים, וגם BASE solo, שזה סולו עם מצנח על הגב, ואם נופלים - פותחים את המצנח...

===[[סולו מאובטח]]===
[[תמונה: ropedsolo.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סולו מאובטח]]
יש גם '''סולו מאובטח''' (באנגלית: roped solo). זה טיפוס חפשי או מלאכותי, כשהמטפס מאובטח, אבל ללא מאבטח. קצה החבל קשור ל[[תחנות|תחנה]] בתחילת המסלול, ומחובר אל המשך החבל בצורה שניתנת להזזה לאורך החבל עם ההתקדמות שלו. החבל נמצא בדרך כלל בתיק, ונמשך החוצה ככל שהמטפס מתקדם. החיבור לחבל יכול להיות [[קשר מוט]], [[אמצעי חיכוך]] נעול או אמצעי חיכוך ננעל אוטומטית כמו [[גריגרי]], למשל. החיבור יכול גם להיות [[פרוסיק]], [[רופ-מן]] או כל מכשיר אחר שאפשר להזיז לאורך החבל אבל ננעל בנפילה. יש כמובן גם מכשירים ייעודים לסולו כמו [[סולואיסט]] ו[[סיילנט פרטנר]].

על השאלה איזה אמצעי חיכוך שננעל באופן עצמאי, כמו גריגרי, מתאים לאבטחה בסולו, יש תשובה יותר מפורטת [[איזה אמצעי חיכוך שננעל באופן עצמאי, כמו גריגרי, מתאים לאבטחה בסולו?|כאן]].

ויש כמובן, את [[עוד שיטה לאבטוח עצמי|השיטה של אנדריאה לסולו בטופ-רופ]].

==סולו בטיפוס הרים==
[[תמונה: mountsolo.jpg|שמאל|ממוזער||400px|טיפוס אלפיני בסולו]]
ב[[טיפוס הרים]] טיפוס סולו אינו מוגדר היטב. יש הטוענים כי כל משלחת של מטפס יחיד יכולה להיחשב כסולו. אחרים טוענים, כי גם אם מטפסים מספר אנשים באותו זמן על ההר, אבל הם לא נעזרים זה בזה - זה סולו. יש גישה מחמירה הטוענת כי אם המטפס נעזר בכל דבר חיצוני: [[חבל קבוע|חבלים קבועים]] (fixed lines), קיבל כוס תה ממישהו בדרך, שרפה העלה לו אוהל אחד למחנה גבוה, או שהיה לו טבח ב[[מחנה בסיס|בייס קמפ]] - זה לא סולו.

[[ליז האולי]], הגברת שיושבת בקטמנדו ומנהלת את רישום המטפסים שהגיעו אל פסגת ה[[אברסט]], טוענת שכל זמן שיש אפילו מישהו על ההר, זה לא סולו אמיתי. ברור שטיפוס תוך שימוש בסולמות, חבלים או אפילו סימני עקבות שמראים את הדרך, אינו סולו. בעיניה, טיפוס סולו הוא אתגר מנטאלי, ולא רק פיזי. זה אומר שאם המטפס נקלע לצרה, עליו להיחלץ ממנה לבדו, בכוחות עצמו, ויותר מכך, הוא יודע את זה בכל זמן הטיפוס. על פי הגדרה זו, רק ההישג של [[ריינהולד מסנר]] יכול להיחשב כסולו על האברסט.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.mounteverest.net/news.php?news=16591 מאמר מעניין על הגדרות של סולואים]
*Articles/Training_and_Technique/Roped_Solo_Free_Climbing_-_The_essence_of_self-reliance_one_path_among_many_675.html תיאור מפורט של סולו מאובטח
* [http://fcorpet.free.fr/Denis/Solo-En.html עוד תיאור מפורט של סולו מאובטח]
----
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...

[[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: בטיחות]]

מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?

2026-06-14T12:53:52Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

קודם כל - השאלה המלאה, כפי שנשאלה בפורום של [[המועדון האלפיני]]:

כשלומדים לאבטח ב[[הובלה]], [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]], [[טראד]] וכו', נאמר לנו כולנו לאבטח מהגוף, גם ב[[מולטי-פיץ']], נכון?

במולטיפיץ', כאשר מס' 2 מטפס אלינו, מאבטחים עם [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] תלוי על ה[[תחנות|תחנה]]. אח"כ, לפני שמס' 2 הופך למס' 1 ומעבירים את האבטחה מהתחנה לגוף.

"למה לאבטח הובלה מהגוף תמיד?" שאלנו, והתשובה: "כי זה נותן דינמיות בבלימת הנפילה, הופך אותה לרכה יותר ומונע את שליפת ה[[עגינות|עיגון]] שהניח המטפס".

אז נראה לי שזה לא כלכך פשוט:

כאשר אנחנו מאבטחים מהגוף, ומטפס נופל, נוצר על העגינה הנמצאת בינינו לבין המטפס ועוצרת את הנפילה ([[בולטים|בולט]], [[ברגי קרח|בורג]], [[רוקים|סטופר]], [[קאם|פרנד]] או... התחנה עצמה שמוקלפת ע"י המוביל כהגנה ראשונה) מכפיל כוח (פולי). למעשה, אם הנופל מפעיל 3.3kn בנפילתו והמאבטח 2.2kn בבלימת הנפילה, העגינה סופגת 5.5kn.

כלומר, במולטי פיץ'- מטפס יוצא מהתחנה מאובטח מהרתמה של מס' 2, מקליפ את עצמו ל"משהו" שהתחנה מבוססת עליו (בולט, סנד אור, קאמלוט וכו') ונופל לפני ש[[הקלפה|הקליפ]] את העגינה הראשונה, מפעיל על התחנה לא רק [[מקדם נפילה]] גבוה אלא גם מכפיל כוח- למעשה, אם היה מאובטח ישירות מהתחנה היה מפעיל עליה פחות מומנט. פחות רלבנטי לטיפוס ספורטיבי, או כאשר המסלול כולו מבולט\תחנות מבולטות היטב, מאוד רלבנטי למסלול מולטי פיץ' טראד ומאוד מאוד מאוד רלבנטי כאשר התחנה איננה בולטים ( כמו ב[[וואדי ראם]], למשל).

מה עושים?- אלא אם מדובר במסלול בו התחנות כולן מבולטות, מאבטחים הובלה מהתחנה. איך?- מונטר ([[קשר איטלקי]]) או אמצעי אחר שיכול לעבוד.

ומה עם ה[[אבטחה דינאמית|דינמיות]]?- מסתבר שהיא נשמרת- טיפה "סלאק" ואין הרבה הבדל.

[[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?|למה מונטר?]] או, זו אכן שאלה, למה באמת מונטר, אין אפשרות אחרת?

שאלה נוספת (שייכת לבלוטריך עופר)- מלבד ה"קינקים" הנוראיים ש"מונטר\איטלקי" יוצר, האם יש גם נזק נוסף לחבל מחיכוך טקסטיל בטקסטיל? האם בבלימת נפילה קשה הוא יכול להתלהט עד רמה של נזק לחבל?

טל

'''השאלה הזו התפתחה לדיון בשני כיוונים: הראשון, האם [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?|כדאי לאבטח מהגוף או מהתחנה, בהקשר לכוח הבלימה בנפילות במקדם 2]]. השני נמצא כאן.'''

יש עוד עניין שלא הוזכר כאן בכלל, ואולי בצדק, שכן השאלה המקורית לא היתה על מקדם נפילה בכלל, אלא על שתי שיטות לאבטח, כשההבדל המשמעותי ביניהן הוא בנפילה במקדם 2.

זה נכון שבנפילה במקדם 2 עוד סלאק יקטין את מקדם הנפילה. אבל חשוב לזכור שמקדם הנפילה הוא לא המדד היחיד לחומרה של נפילה. מקדם הנפילה הוא מדד לכוח הבלימה, שהוא הערך המקסימאלי של הכוח המתפתח בבלימת הנפילה. אם מאריכים את הנפילה על ידי עוד סלאק, מורידים מעט את כוח הבלימה (שזה טוב), אבל מגדילים את אורך הנפילה, את האנרגיה שאמורה להיספג. אם כוח הבלימה קטן, איך נספגת יותר אנרגיה? על יותר אורך, נכון, אבל זה גם לוקח יותר זמן. בסופו של דבר יותר אנרגיה נספגת במערכת וזה אומר שלא בטוח שהטרייד אוף הזה שווה. אנחנו יודעים שיותר זמן בלימה פירושו יותר בלאי לחבל, למשל. אבל מה האימפקט של זה על העיגונים? אני לא בטוח...

בכל מקרה, החלקה של החבל דרך אמצעי החיכוך תוריד את כוח הבלימה באופן יותר "בריא", כלומר, לא רק תוסיף חבל שיתארך, אלא תחליק מעל כוח מסויים (וקבוע למדי), ולזה ברור שאיטלקי הוא השיטה המועדפת, פשוט כי קשה לנעול בו את החבל לחלוטין.

אבל איפה טל בכל השרשור הזה? טל, טל, שומע?

מיכה

שומע,

יש עוד מספר יתרונות לאבטוח מהתחנה שרק אם מתנסים בו (באונס במקרה שלי) מבינים:

א. ב"פייס", "גגות" ו"סלאב" בנפילות חמורות, נאספה סטטיסטיקה בDAV (מקביל למועדון האלפיני הישראלי רק עם 600,000 חברים) בה הובהר שבמקרים רבים, כנראה מאוד, של נפילה חמורה ולא רק פקטור 2, "נטרק" (גג) "הוטח" (פייס) ו"נמרח" (סלאב) המאבטח לסלע מה שהביא לתאונות קשות- מאבטח חסר הכרה= אתה מטפס סולו 50-60מ'- עד כאן בסדר, אבל אתה מבין את זה בנפילה.

ב. כשאני, ואני רוצה להגיד "רובנו", נקשר לתחנה בינונית במולטי פיץ' ה'''אינסטינקט''' שלי הייה לאבטח מהגוף- כמובן "דרך" התחנה על מנת "לרכך" את הנפילה ולתרום לבטיחות- זו טעות מעצם חוסר המודעות. אם כך, האם לא נכון לפחות ללמד כהקניית כלי לשימוש בקורס מולטי פיץ' (מדברי, אלפיניסטי, לא משנה- כל קורס שנוגע לבניית תחנה לטיפוס מולטי פיץ' ובטח שבקורס מדריכים) גם אבטחה מהתחנה ואח"כ המטפס יבחר- בא הוא לתחנה bomber (ז"א 2 בולטים מחוברים, בולט כימי וכו') יאבטח מהגוף ויזהר לא לעוף לקיר. בא הוא לתחנה בה אין מרכיב Michel Piola (אין בולטים אייזן) ילמד להתקין תחנה כיוונית ויאבטח מהתחנה.

ג. מונטר+ אבטוח מתחנה- יתרונות נוספים- (א) המאבטח אינו "משועבד" לחבל- קל לו יותר לתת פתרון לתקלות, חילוץ מוביל, להעביר אבטחה בין 2 ל 3 (תמונות מזווית אחרת) .. (ב) במקום לקחת גיגי+ATC או רק ATC גייד ולהעביר בין מספר שתיים מטפס "אלייך" למספר שתיים מטפס "מעלייך" וכו' וכו' וכו'- אתה נשאר כל הזמן על אותה מערכת. אגב לסדר אבטחה למספר 2 שמתחיל להוביל אחרי שאובטח ב"גייד" ודומיו יותר קל כשמעבירים למונטר אבל זה זניח- שכל אחד יעשה מה שנוח לו.(ג) חשבתי על זה- זה האמצעי היחידי כמעט שאפשר לתת בו "סלק" בנוחות "לפני" האמצעי, לצורך ריכוך- נסו בבית- מבינים (?) בקיצור- מדובר לדעתי בכלי חשוב שכול מי שמטפס מעבר לפיץ' 1 ספורטיבי ידע לשלוט בו אפילו יותר טוב מחילוץ מוביל.
ד. עדכון- בולט כימי (אחד) של PEZEL (ממ' 10) ובולט מכאני 12 ממ' = תחנה אליבא דה UIAGM יותם- החזון של חיסכון בכסף ע"ח double it up הופך מהלכה למעשה.

ה. אני לא פיזיקאי, אני אפילו קצת דיסלקט, ולכן (קצת) לא הצלחתי להתחבר לדיון המדעי הקודם והמעמיק ולכן אם אפשר לפשט את העניינים כך שגם פשוטי העם יבינו, אודה.

טל

טל, אני מסכים איתך שיש יתרונות באיבטוח באיטלקי. אבל יש גם חסרונות.

אני מסכים גם שיש יתרונות לאיבטוח מהתחנה, אבל יש גם חסרונות.

שים לב, שבעצם מה שאתה קורא איבטוח מהתחנה, דומה למה שאנחנו ממליצים: במקרה הצורך - דאג לעגינה אחורית. המשמעות היא שאם יש סיכון אחר מהרגיל (התרוממות, גג מעליך, אתה עלול לעוף על הפייס וכו') דאג לעגינה אחורית.

מי שלא יודע לאבטח באיטלקי, כדאי לו שילמד בכל מקרה. גם עם זה אני מסכים.

באיבטוח על מדרונות שלג (כשהמאבטח בכלל לא מחובר ואין תחנה) מלמדים להזרים את החבל באופן מבוקר דרך אמצעי חיכוך ([[שטיכט]] או [[ATC]]), בלי שהוא יינעל, וככה נותנים לחיכוך הנמוך של זרימת החבל לעצור את הנפילה. הייתי אומר שגם זוהי טכניקה מתאימה לנפילות חמורות על תחנות לא כלכך טובות. אם הבנתי נכון, זה מה שהתכוונת שאיטלקי הוא האמצעי היחיד שאפשר לתת בו סלאק לפני האמצעי, אז מנסיון, (אפילו כמה נסיונות) זה עובד גם עם ATC, רק דורש תרגול, אבל שוב, אין ספק שאיטלקי הוא טוב לזה.

בשנים האחרונות, כשהכל הולך לכיוון של יותר ויותר ספורטיבי, אמצעי החיכוך הולכים לכיוון של יותר חיכוך במצב "נעילה" ונעילה מידית. למצבים שאתה מתאר אנחנו מחפשים דווקא אמצעי עם "פחות" נעילה ויותר "זחילה" של החבל. החזרה לשימוש באיטלקי מדגימה את זה.

בשלושת הקורסים שאני עברתי בצרפת תרגלו בדיוק את זה, על שלג, עם ATC (או שריף או משהו כזה). זו היתה הפרקטיקה המקובלת אז, וזה עבד, כאמור. מצד שני, זה היה לפני לא מעט שנים, ואולי הגיעו למסקנה כללית שזה פחות טוב.

בכל מקרה, זה נכון שבאיטלקי קשה יותר להחזיק את החבל. כלומר, בעומס מסויים הוא מתחיל להחליק. זו הסיבה שביחידות החילוץ הפסיקו לחלוטין להשתמש באיטלקי. התחנות תמיד אמורות להיות מספיק טובות, ובעומס של חילוץ, קשה נורא להחזיק את החבל, אפילו בלי נפילה.

אבל אם נחזור לשאלת הגוף או התחנה, אני עדיין חושב שבמרבית התחנות בקריירת הטיפוס של מטפס, יותר נכון ויותר נוח לאבטח מהגוף, ולו רק מבחינת זה שלא צריך לבנות תחנה רב-כיוונית. בכל מקרה, אם אתה מלמד לאבטח מהתחנה, זה (כלומר הרב-כיווניות של התחנה) הדבר הכי חשוב להדגיש, ואני חושב שזה לא טריביאלי.

דרך אגב, אני מכיר גם לפחות שני מקרים בארץ שבהם המאבטח נפגע. בראשון הוא התרומם קצת ודפק את הראש בגג, בשני הוא התרומם, עף לקיר, נטרק עליו וחתך את הידיים ופתח את הראש.

במקרה הראשון המאבטח היה בערך חצי המשקל מהמטפס ומקדם הנפילה היה כמעט 1 (כנראה שהיה צריך עגינה אחורית או משהו).

במקרה השני המאבטח לא החזיק את החבל בכלל, וכשהוא נזכר להחזיק אותו, הוא תפס אותו אחרי שהמטפס (אני, במקרה זה) נפל כ-12מ' (מקדם 1/3, אני מעריך, במקום 1/20 אם היה מחזיק את החבל) ואז החבל ננעל באמצעי וכוח הבלימה הרים אותו (או אותה, בעצם) באוויר.

מיכה
==קריאה נוספת==
* [[העגינה הראשונה בפיץ' מורידה באופן משמעותי את מקדם הנפילה. האם אפשר להקליפ את החבל לאחת העגינות של התחנה?]]
* [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?]]
==קישורים חיצוניים==
* cgi-bin/forum/gforum.cgi?post=1988180;page=unread כאילו מישהו תרגם את הדיון שלנו לאנגלית...
----
תרמו לדף זה: טל ניב, [[משתמש: מיכה יניב]], מישאל רוזנטל, מור דורון, שחר קדמיאל ואחרים...

[[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]][[קטגוריה: הכה את המומחה]]

למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?

2026-06-14T12:53:50Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

קודם כל - השאלה המלאה, כפי שנשאלה בפורום של [[המועדון האלפיני]]:

כשלומדים לאבטח ב[[הובלה]], [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]], [[טראד]] וכו', נאמר לנו כולנו לאבטח מהגוף, גם ב[[מולטי-פיץ']], נכון?

במולטיפיץ', כאשר מס' 2 מטפס אלינו, מאבטחים עם [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] תלוי על ה[[תחנות|תחנה]]. אח"כ, לפני שמס' 2 הופך למס' 1 ומעבירים את האבטחה מהתחנה לגוף.

"למה לאבטח הובלה מהגוף תמיד?" שאלנו, והתשובה: "כי זה נותן דינמיות בבלימת הנפילה, הופך אותה לרכה יותר ומונע את שליפת ה[[עגינות|עיגון]] שהניח המטפס".

אז נראה לי שזה לא כלכך פשוט:

כאשר אנחנו מאבטחים מהגוף, ומטפס נופל, נוצר על העגינה הנמצאת בינינו לבין המטפס ועוצרת את הנפילה ([[בולטים|בולט]], [[ברגי קרח|בורג]], [[רוקים|סטופר]], [[קאם|פרנד]] או...התחנה עצמה שמוקלפת ע"י המוביל כהגנה ראשונה) מכפיל כוח ([[רווחי כוח#הכוח על הציר של הגלגלת|פולי]]). למעשה, אם הנופל מפעיל 3.3kN בנפילתו והמאבטח 2.2kN בבלימת הנפילה, העגינה סופגת 5.5kN.

כלומר, במולטי פיץ'- מטפס יוצא מהתחנה מאובטח מהרתמה של מס' 2, מקליפ את עצמו ל"משהו" שהתחנה מבוססת עליו (בולט, סנד-אור, קאמלוט וכו') ונופל לפני ש[[הקלפה|הקליפ]] את העגינה הראשונה, מפעיל על התחנה לא רק [[מקדם נפילה]] גבוה אלא גם מכפיל כוח. למעשה, אם היה מאובטח ישירות מהתחנה היה מפעיל עליה פחות מומנט. פחות רלבנטי לטיפוס ספורטיבי, או כאשר המסלול כולו מבולט\תחנות מבולטות היטב, מאוד רלבנטי למסלול מולטי פיץ' טראד ומאוד מאוד מאוד רלבנטי כאשר התחנה איננה בולטים (כמו ב[[וואדי ראם]], למשל).

מה עושים?- אלא אם מדובר במסלול בו התחנות כולן מבולטות, מאבטחים הובלה מהתחנה. איך?- מונטר ([[קשר איטלקי]]) או אמצעי אחר שיכול לעבוד.

ומה עם ה[[אבטחה דינאמית|דינמיות]]?- מסתבר שהיא נשמרת- טיפה "סלאק" ואין הרבה הבדל.

[[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?|למה מונטר? או, זו אכן שאלה, למה באמת מונטר, אין אפשרות אחרת?]]

שאלה נוספת (שהעלה עופר בלוטרייך): [[מלבד ה"קינקים" הנוראיים שאיטלקי יוצר, האם יש נזק נוסף לחבל מחיכוך טקסטיל בטקסטיל? האם בבלימת נפילה קשה הוא יכול להתלהט עד רמה של נזק לחבל?]]

טל

'''השאלה הזו התפתחה לדיון בשני כיוונים: הראשון כאן, והשני נוגע ל[[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?|יתרונות ולחסרונות של אבטחה באיטלקי]].'''

לפני שאכתוב משהו, אני רוצה לומר שאין לי עניין להגן בחרוף נפש על השיטות העתיקות או משהו (למרות שזה אולי נראה כך). אני מנסה להשתמש בכל המידע כדי לבחון את השאלה ומה שמעניין אותי הוא להבין יותר טוב את הסיטואציה (כל סיטואציה) ולתת לה את התשובה הטובה ביותר. מכיוון שכך, לא נראה לי שתשובה בסגנון של "תאבטחו תמיד עם מונטר על התחנה" או "תשתמשו רק ברברסינו מהרתמה, ובשום אופן לא מהביליי לופ" היא רצינית. זהו עם ההקדמה.

ולעניין, אתה שואל על '''גודל הכוח''', ואני לא בטוח שזהו הגורם המשמעותי. בעניין גודל הכוח, בנפילת מוביל בפקטור 2, אתה צודק לחלוטין. אם מסתכלים על גודל הכוח בנפילה כזו, עדיף שאמצעי החיכוך יהיה בתחנה. אבל אני חושב שעניין אחד נשמט לחלוטין מן הטענות והטיעונים שמעלים בדיונים כאלה: '''כיוון הכוח'''. כיוון הכוח על העגינות הוא חשוב לא פחות מגודל הכוח. באיבטוח מן התחנה יהיה כיוון הכוח כמעט תמיד כלפי מעלה, חוץ מאשר בנפילה על התחנה עצמה. אולי בבולטים זה לא משנה, אבל בבולטים גם הגודל לא ממש משנה, כי זה כנראה יחזיק נפילה קטנה, גם בפקטור 2. באבני עיגון, לעומת זאת, אם אתה מתכוון לאבטח מהתחנה עצמה, אתה צריך תמיד, ואני מדגיש - תמיד, לדאוג שהתחנה תהיה חזקה באותה מידה למעלה וגם למטה. למטה, למקרה נפילה על התחנה, ולמעלה, למקרה של נפילה על העגינות הבאות (למרות שנכון שנפילות שלא על התחנה יהיו בפקטור נמוך יותר וכנראה (תלוי בחיכוך במערכת ועל הסלע) גם עם כוח בלימה קטן יותר.

ההמלצה שגדלנו עליה היתה תמיד לאבטח מהגוף, אבל להקפיד לשים עגינה ראשונה, או שתיים ראשונות, קרוב מאד לתחנה. אם אין כזו, להקליפ אחת מהעגינות של התחנה, אבל גם לשים את המאבטח יותר נמוך, כך שהפקטור יהיה יותר נמוך. השיטה הזו פותרת את עניין הכיוון, ומקטינה את הכוח במקרה של נפילה על העגינה הראשונה.

עוד כמה עניינים קטנים:
# אני לא חושב שיותר סלאק זה במקום דינאמיות. אולי יותר [[סלאק]] לפני אמצעי החיכוך, כך שיהיה קצת חבל שיחליק דרך האמצעי, אבל זה מסבך את ניהול החבל במידה משמעותית, כי אז צריך לשמור על חבל קצת רפוי גם לפני (בשביל ההחלקה) וגם אחרי (בשביל שהמוביל יוכל להתקדם) אמצעי החיכוך.
# לשאלה אם מונטר או לא מונטר (או בעברית, קשר איטלקי או אמצעי חיכוך), לא משמעותי כלכך בעיני. אני מכיר אנשים שמשתמשים רק באיטלקי, והם לא פוסלים חבלים יותר מהר מאחרים, לפחות לא במידה משמעותית. זה מהיר ונוח ברוב המקרים, אבל אני מעדיף להשתמש בשנים האחרונות ב[[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול|מכשירים שיודעים גם להינעל אוטומטית]] כמו [[גלובוס]] או [[טוקאן]].
# בעניין הקינקים, זו בעייה לא פתירה, אבל גם לא צריך להגזים. הקינקים נוצרים בעיקר בגלישה, כשיש כל הזמן עומס על החבל. באיבטוח - הרבה פחות. ובכלל, כל אמצעי חיכוך מפתל את החבל, חלק יותר וחלק פחות. חיים עם זה.
# עניין מכפיל הכוח - נכון, אבל. קודם כל, כפי שציינת, זה לא באמת מכפיל, אלא יותר כמו בין פי 1 ו- 2/3 ובין אחד וחצי. ה[[חיכוך]] עושה קצת הבדל. דבר שני. חוץ מאשר בנפילה על התחנה ממש, בכל העגינות הבאות יש בכל מקרה את ההכפלה הזו, ושם יש עגינות יותר מעפנות (וגם, צריך להזכיר - מקדם נפילה נמוך יותר וכוח בלימה קטן יותר). ושוב, באופן ברור יותר: עניין של הכפלת כוח קיים בכל נפילה על עגינה גבוהה מהתחנה, ובמקרה של איבטוח מהרתמה של המוביל, גם על התחנה עצמה.
# מה עם איכות העגינות? פיתונים? רוקים? פרנדים? בורג קרח אחד? זה עניין משמעותי. 5.5 קילו ניוטון זה לא כלכך הרבה לעגינה טובה, וכל רוק שיושב טוב יכול להחזיק את זה בקלות, שלא לדבר על [[פיתונים|פיתון]] או פרנד ואפילו בורג קרח ארוך בקרח טוב. בורג קרח של 4 ס"מ בקרח רקוב - טוב, כנראה שלא, זה יהיה מזל אם הוא יוכל להחזיק את עצמו... (למקרים כאלה אולי צריך שיהיה בכל [[רשימת ציוד|ראק הובלה]] איזה [[סקרימרים|סקרימר]] אחד או שניים. למסלולים אלפיניים בוודאי). בכל מקרה, הנקודה היא שאם יש לך תחנה של עגינות טובות - זה לא מאד משנה עוד 2.2 או פחות 2.2, לדעתי. אם העגינות גרועות, טוב, אל תיפול.
# חוזק הוא לאו דווקא הגורם המרכזי בבחירת מיקום אמצעי האבטחה. מה לגבי נוחות, פתרון תקלות, מה קורה אם רכיב קורס, האם המאבטח יחבט במשהו בעת הנפילה, זמן וכו...

קריסה של תחנה בעת נפילת מוביל היא נדירה ביותר (אם כי לא בלתי אפשרית, ויעידו על כך מספר מקרים). לעומת זאת כמה פעמים מצאתם את עצמכם מאבטחים בפוזיציה נוראית שיכלתם להימנע ממנה אילו הייתם מתכננים נכון מראש.

מיכה
==לסיכום==
בסך הכל, אני חושב שהכיוון של הפתרון הכללי צריך להיות יותר מניעה (עד כמה שאפשר) של מקרים של נפילה על התחנה, ולא התייחסות למצב הנדיר ממילא כמקרה היחיד הקיים. נראה לי שהעניין החשוב הוא שמרבית הנפילות (כמעט כולן) הן לא על התחנה אלא על עגינה גבוהה יותר, ושם, אין כלכך יתרון לאיבטוח מהתחנה על איבטוח מהגוף.

אם במקרה יוצא לך לצאת מתחנה שבה ה[[קרוקס]] הוא אחרי כמה מטרים, ואין שום עגינה טובה לשים, ביי אול מינס, תדאג לתחנה טובה, אפילו טובה מאד, שמחזיקה גם למעלה, ותאבטח ישירות מהתחנה, והכי חשוב, אל תיפול.

ובמילים אחרות, אם יש סיכוי סביר לנפילה במקדם 2, דאג שתהיה לך תחנה פצצה! אם התחנה עלובה, זה לא כלכך משנה, ובעצם, גם אם היא פצצה, זה לא כלכך משנה (כי היא תחזיק). הבעיה היא כשאתה לא יודע או לא בטוח בטיב התחנה, אז, כמובן שעדיף להקטין את הכוח כמה שיותר.
==קריאה נוספת==
* [[העגינה הראשונה בפיץ' מורידה באופן משמעותי את מקדם הנפילה. האם אפשר להקליפ את החבל לאחת העגינות של התחנה?]]
* [[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?]]

==קישורים חיצוניים==
* cgi-bin/forum/gforum.cgi?post=1988180;page=unread כאילו מישהו תרגם את הדיון שלנו לאנגלית...
----
תרמו לדף זה: טל ניב, [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], מישאל רוזנטל, מור דורון, שחר קדמיאל ואחרים...

[[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]][[קטגוריה: הכה את המומחה]]

העירו לי לאחרונה שהרתמה שלי נראית רע מאד, ושצריך לפסול אותה. היא באמת קצת ישנה, אבל היא מאד נוחה לי, לפסול?

2026-06-14T12:53:45Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

עניין הנוחות אינו קשור לשאלה. אם ה[[רתמות|רתמה]] פסולה - ודאי שאין להשתמש בה, אפילו אם היא נוחה. אם אינה פסולה, אפשר להשתמש בה, ואם היא נוחה - יופי.

בכל מקרה, יש [[כללי פסילה]] לכל הציוד הבטיחותי שאנו משתמשים בו, בכלל זה לרתמות. מכיוון שהרתמות לטיפוס (ול[[גלישה]]) עשויות בעיקר מ[[ניילון]], אבל לא כולן. יש גם רתמות מ[[דיינימה]], למשל. לרתמות כאלה עשויים להיות כללי פסילה נוספים.

כללי הפסילה המשמעותיים ברתמות (ובהתאמות המתבקשות - גם ב[[חבלים]] ו[[רצועות]]) הם:
# גיל, אם הרתמה עברה את הגיל המותר שהיצרן מגדיר.
# פגם מכאני (כלומר חתך, קרע או כל פגם אחר) ברצועות נושאות העומס של הרתמה.
יש עוד, כמובן: מגע בחומרים ממיסים, חשיפה לשמש ועוד, אבל שני הכללים הללו הם אלה שיפסלו רתמה, בדרך כלל.
==נפרט? יאללה:==
1. עניין הגיל. זה פשוט, אבל גם מסובך. פשוט, כי היצרן מגדיר גיל מקסימאלי לשימוש ברתמה. מסובך, כי זה משתנה על פי אופי ותדירות השימוש. כללי אצבע נוחים הם 10 שנים מקסימום, ולכל היותר 5 שנים של שימוש (ככה מגדירים Beal, וזה די נוח). ברור שככל שהשימוש אינטנסיבי כך אורך החיים של הרתמה קצר יותר, ולזה יש את הכלל הבא.

2. בעיקרון, כל פגם מכאני ברצועה פוסל אותה. מכיוון שהרתמות עשויות מרצועות, כללי הפסילה של רצועות חלים גם על רתמות. אבל יש ברתמה רצועות נושאות עומס, שחייבות להיות חזקות, ואחרות, שרק מחזיקות ציוד, למשל, הרי לא נצפה ממישהו לזרוק לפח רתמה חדשה שנקרעה לה לולאת ציוד, נכון?

הרצועות נושאות העומס הן רצועת המתניים, רצועות הרגליים ולולאת האיבטוח (belay loop). ברתמות שאין ביליי לופ - זה לא משמעותי. המקום שבו בדרך כלל נשחק ונפגע ראשון הוא המקום שבו רצועת המתניים ורצועות הרגליים נפגשות, ושם קושרים את החבל. זה במיוחד משמעותי ב[[הובלה]] [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]], כי לולאת החבל של הקשר, מסתובבת תחת עומס כשנתלים על החבל (ב[[נפילה]] או בסוף [[מסלול ספורטיבי]]). אבל גם ב[[טיפוס מלאכותי]]. בקיצור, בכל מקרה שבו יש חבל קשור ישירות לרתמה ויושבים בה הרבה פעמים.

ברתמות ספורטיביות טובות, יש כיסוי לנקודה הזו (בד או שרוול) שמגן על הרצועות נושאות העומס. כשמגיעים למצב שהבד קרוע ורצועת המותניים חשופה, הרתמה מתקרבת לסוף חייה. אם הגעת למצב שהרצועה עצמה כבר נשחקה - מאוחר מדי - הרתמה פסולה.

שים לב, גם אם הבד קרוע ורצועת המתניים חשופה, זה עדיין לא סיבה המחייבת לפסול את הרתמה. אם מישהו משתמש ברתמה רק לטופרופ בקיר, למשל, הרצועה לא תמשיך להישחק (כי החיבור נעשה עם טבעת ולא עם חבל). וגם אם הוא מוביל, כל זמן שהרצועה עצמה במצב טוב אין צורך לפסול את הרתמה. הייתי חושב שאפשר להמשיך להגן עליה באופן אחר.
==לסיכום==
כללי הפסילה הם אלה שמנצחים. אם הרתמה שלך בלויה - לפסול. אם הרתמה שלך ישנה מדי - לפסול. זכור, רתמה היא חלק חשוב במערכת האבטחה בטיפוס, כי היא [[נקודה קריטית]] תמיד. במילים אחרות, אין לרתמה גיבוי אף פעם, ובצדק: רתמה במצב טוב היא חזקה הרבה יותר ממה שדרוש. עם רתמה פסולה, לעומת זאת, אין לנו דרך לדעת כמה היא קרובה למצב שבו היא אינה בטוחה ולכן, אם אתה לא בטוח - לפסול.
==קריאה נוספת==
* [[כללי פסילה]]
* [[רתמות]]

==קישורים חיצוניים==
* לא רק אותנו זה מטריד, דיון דומה באנגלית
* [http://www.sfgate.com/news/article/Fatal-fall-at-Yosemite-shocks-climbing-world-2485866.php הידיעה על מותו של טוד סקינר - כפי הנראה בגלל רתמה ישנה ובלויה]
* News/Manufacturers_and_Gear/Skinner_s_Harness_shows_no_signs_of_contamination_727.html מסקנות מבדיקת הרתמה של טוד סקינר
----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
[[קטגוריה:ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: בטיחות]][[קטגוריה: גלישה]]

ג'ון גיל

2026-06-14T12:53:44Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

'''ג'ון גיל''' ('''John Gill''', נולד ב-1937), הוא מטפס אמריקאי שהיה מתמטיקאי במקצועו, אבל ידוע בעיקר באופן שבו יישם טכניקות של אתלטיקה לטיפוס סלע ובמיוחד ל[[בולדרינג]]. ג'ון גיל אפילו מכונה "אבי הבולדרינג המודרני" בספרו של [[ג'ון שרמן]] ''Stone Crusade: A Historical Guide to Bouldering in America'', וכך הוא נחשב בעיני רבים.

==ביוגרפיה==
ג'ון גיל גדל בדרום ארה"ב ובשנת 1958 סיים תואר במתמטיקה באונירסיטה של ג'ורג'יה. הוא התגייס לחיל האוויר האמריקאי והתמחה במטאורולוגיה באוניברסיטת שיקגו. הוא למד לתואר שני ולדוקטורט במתמטיקה, ולימד באוניברסיטה של דרום קולורדו. ג'ון גיל החל לטפס בשנת 1953 כמטפס [[טראד]]. לאחר מספר שנים הוא החל להתבלט בטיפוס על מסלולי סלע קצרים ואתלטיים, בקיצור - על בולדרים. בסוף שנות ה-50 של המאה העשרים ולאורך שנות ה-60 הוא פתח מספר רב של בעיות בולדרינג שהיו קשות באופן משמעותי ממה שהיה מוכר אז. ג'ון גיל היה מתעמל מוכשר (הוא אפילו התחרה על טבעות ובטיפוס מהיר על חבל) וראה בטיפוס סלע מעין הרחבה של אתלטיקה בכלל והתעמלות מכשירים בפרט. כמתעמל מנוסה, הוא הכיר את השימוש במגנזיום קרבונט ([[צ'וק]]) לספיגת הזיעה ולשיפור האחיזה, והוא היה זה שהכניס את השימוש באבקת מגנזיום גם לעולם הטיפוס האמריקאי, באמצע שנות ה-1950. השימוש במגנזיום התפשט, כידוע, והפך מקובל על מטפסים בכל העולם.

באותה תקופה, בערך, הוא פיתח את ההבנה ש[[צעדים דינאמיים]] הם טכניקה חשובה ויעילה לטיפוס (הוא קרא לזה "דינאמיות מבוקרת"). הוא טען שצעדים דינאמיים מבוקרים מנצלים ביעילות רבה את כוח השרירים, והשימוש בהם מומלץ, וגם נחוץ.

למרות שהוא לא היה הבולדריסט הרציני היחיד או הראשון, הוא היה, כפי הנראה הראשון שהפך את הבולדרינג לתת-ענף הטיפוס העיקרי שבו עסק. הוא גם עמל קשות להפיכת הבולדרינג לענף בפני עצמו, ולקבלת הכרה בחשיבות ובלגיטימיות של הבולדרינג כספורט. ההתמקדות שלו בבולדרינג וברמת היכולת הגבוהה של הבעיות שפתח מציינות אותו כאבי ענף הבולדרינג המודרני בעיני רבים. בזכותו הפך הבולדרינג משיטת אימון והכנה למסלולים ארוכים, לענף ספורט בפני עצמו.

==אימון על פי ג'ון גיל==
[[תמונה: john gill.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ג'ון גיל בתליה אפקית על יד אחת]]
כאמור, גיל היה מתעמל מוכשר והכיר טכניקות אימון שמשמשות באתלטיקה קלה. הוא יישם טכניקות אלה לאימון בטיפוס. מקובל שג'ון גיל היה הראשון שהתאמן באימוני התנגדות עם משקל גוף ועם משקולות. הוא הגיע לשבע עליות מתח על יד אחת, שלוש על אצבע אחת, עליות מתח עם משקולות של 10ק"ג ועוד פעלולים מדהימים.
==ג'ון גיל והישגיו בטיפוס==
ג'ון גיל טיפס בכר בשנת 1958 מסלול בשם '''Baxter's Pinnacle''', שמדורג 5.10. זה היה לפני שמערכת הדירוג של יוסמיטי, ה-[[YDS]] נפתחה. כלומר, הדירוג 5.10 עדיין לא היה קיים. זה היה אחד המסלולים הראשונים שטופסו באמריקה וראויים לדירוג זה. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 הוא הגיע לרמה המקבילה היום ל-V9 או V10, על כמה בעיות בולדרינג. הוא עצמו טוען, שכפי הנראה מעולם לא עלה אל מעבר לדירוג זה. מספר מסלולים שהוא פתח, במיוחד ברמות V8 ו-V9 היו הראשונים ברמה הזו, ולמעשה הגדירו רמת קושי חדשה.

אחת הבעיות שלו, שהיום תיחשב מסלול [[היי-בול]], היתה מסלול של כ-10מ', ברמה של 5.12a, או V4-5 . הוא טיפס אותה ב[[סולו]] וללא נסיונות קודמים. בעיה זו נחשבת אחת מהקלסיקות של הטיפוס המודרני, ואולי המסלול הראשון בדירוג 5.12. זהו הישג מרשים עוד יותר, בהתחשב בעובדה שהוא טיפס אז ללא [[נעלי טיפוס]] מודרניות, וללא היתרון שהן נותנות.

ג'ון גיל זכה בשנת 2008 בפרס על הישגים יוצאי דופן בטיפוס, מאת המועדון האלפיני האמריקאי.

==שיטת B לדירוג בולדרינג==
בשנות החמישים של המאה ה-20 המציא ג'ון גיל את השיטה הראשונה, כפי הנראה, ל[[דירוג בולדרינג|דירוג בעיות בולדרינג]]. השיטה התבססה על מערכת סגורה של שלוש דרגות, (B1, B2, B3) מתוכן שתיים סובייקטיביות המצביעות על הקושי, ואחת, הגבוהה ביותר, אובייקטיבית, ובה הבעיות שטופסו רק פעם אחת. כשני עשורים לאחר מכן, עם התפתחות המאסיבית של [[טיפוס ספורטיבי|הטיפוס הספורטיבי]] , עבר עולם הבולדרינג לשימוש במערכת דירוג פתוחות (שמוסיפות דירוג עם כל עליה ברמה), המערכת של גיל ונזנחה וכיום היא כמעט ואינה בשימוש.

בשנת 1969 פרסם גיל ב-American Alpine Journal מאמר בשם [[אמנות הבולדרינג]] (The Art of Bouldering) שבו תיאר את השקפתו לגבי בולדרינג, אימון וטיפוס באופן כללי. במאמר זה הוא גם תיאר את שיטת הדירוג שלו - שיטת B ואת הרציונל העומד מאחוריה.
==קריאה נוספת==
[[דירוג בולדרינג]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.johngill.net האתר האישי של ג'ון גיל, עם המון מידע על התפתחות הבולדרינג]
* ג'ון גיל מדבר על אימון
* מאמרו של ג'ון גיל "אמנות הבולדרינג"
* [http://wiki.imga.org.il/index.php?title=ג'ון_גיל ג'ון גיל מתאמן בגיל 76]
----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...

[[קטגוריה: בולדרינג]][[קטגוריה: מטפסים]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: אימון]]

ג'ון בכר

2026-06-14T12:53:41Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

'''ג'ון בכר''' ('''John Bachar''', נולד ב-23 במרץ, 1957 – נהרג ב-5 ביולי, 2009, כנראה בנפילה בזמן טיפוס [[סולו]]) היה מטפס אמריקאי, שהתגורר בקליפורניה ונודע כמטפס סולו חזק ונועז וגם כגבר בלונדיני ושרירי. הוא היה זה שהחל להשתמש בסולם תלוי באלכסון כמכשיר אימון שגם נקרא על שמו: סולם בכר (Bachar ladder).
[[image: Climbing-magazine-84.jpg|left|thumb|200px|בכר על עטיפת גליון 84 של Climbing, גבוה מעל עמק יוסמיטי]]

בכר נולד וגדל בלוס אנג'לס, והחל לטפס בסטוני פוינט (Stoney Point), אתר [[בולדרינג]] פופולארי שבצפון עמק סאן-פרננדו בקליפורניה. לאחר שסיים את בית הספר התיכון, הוא התקבל לאוניברסיטת UCLA, שבה אביו כיהן כפרופסור למתמטיקה, אך נשר לאחר זמן קצר על מנת להשקיע את כל זמנו בטיפוס. ההתלהבות שלו מספורט הטיפוס הביאה אותו להתעמק בספרות בנושאי [[:קטגוריה: אימון|תורת האימון]] ותזונה. יישום של מה שקרא הביא אותו במהירות לרמת טיפוס מעולה. חבריו ללימודים זוכרים אותו מטפס על קירות בית הספר התיכון בו למד, לתרגול.
[[image: Climbing-magazine-192.jpg|left|thumb|200px|בכר על עטיפת גליון 192 של Climbing, מטפס בסולו את The Gift, 5.12c ב- Red Rocks, Nevada]]

הוא טיפס עם מטפסים מפורסמים רבים כמו יאבו (John 'Yabo' Yablonski), [[רון קאוק]] (Ron Kauk), [[ג'ון לונג]] (John Long) ואחרים, שכולם טיפסו [[מסלול|מסלולים]] בסולו ברמה זו או אחרת. בכר התבלט בסולואים על [[דירוג מסלולים|מסלולים קשים]] ופתח בעיות [[בולדרינג]] רבות ב[[ג'ושוע טרי]] ([Joshua Tree National Park). הראשונה היתה Double Cross", (5.7)", שנחשבת היום בעייה קלאסית. הוא פתח בעיות ארוכות כמו "So High", בעיית V5 [[מחוייבות|מחייבת]] שה[[קרוקס]] שלה בגובה של יותר משמונה מטרים.
בכר התפרסם לראשונה כשהחל לטפס מסלולים קשים בסולו ב[[יוסמיטי]]. בין המסלולים שטיפס כך היו:
* ''New Dimensions'' (5.11a)"
* ''The Nabisco Wall'' (5.10c)"
* שלושת הפיצ'ים (Waverly Wafer'' (5.10c",
* ''Wheat Thin'' (5.10c)",
* Butterballs'' (5.11c R)"
הוא התבלט בחוסנו ובכושר הגופני שלו, והאיזור "שלו" בקאמפ 4 היה עמוס במתקני אימון, ביניהם סולמות תלויים שנקראו על שמו. בשיא כוחו היה מסוגל לעשות עלייות מתח על שתי אצבעות יד אחת, כשבידו השניה היה מחזיק משקולת של 6ק"ג. עליות מתח של שתי ידיים היה עושה עם משקולות של כ-50ק"ג.
[[image: Bachar crack a go go.jpg|left|thumb|200px|בכר מטפס בסולו את crack a go go, (5.11c) ב- Cookie cliff, ביוסמיטי, קליפורניה]]

בשנת 1975, יחד עם ג'ון לונג ורון קאוק, הוא טיפס ב[[טיפוס חפשי]] את ה[[פייס]] המזרחי של ה-Washington Column. המסלול הזה, שנפתח על ידי [[וורן הרדינג]] ב[[טיפוס מלאכותי]], הוטבל בשם "Astroman". זהו מסלול תלול מאד, עם מספר רב של [[פיץ'|פיצ'ים]] של 5.10 ו-5.11, שקבע רף חדש של קושי בטיפוס חפשי. בכר שיחק תפקיד משמעותי בפיצוח צעדי הבולדרינג שבפיצ'ים הראשונים. בהמשך הוא טיפס את המסלול גם בסולו, פעמים רבות, והמסלול הזה הפך למזוהה עם בכר.

בשנת 1981 הוא הציע פרס של 10000$ למי שיצליח לטפס כמספר שניים שלו למשך יום שלם, אך איש לא נענה לאתגר. באותה שנה הוא פתח עם דייב יריאן (Dave Yerian) את מסלול בכר-יריאן (''Bachar-Yerian''). מסלול בדירוג של 5.11c R/X, באורך של כ-160מ', שיש עליו 13 [[בולטים]], וזהו. כל אחד מהבולטים נקדח ונתקע בזמן טיפוס, או כשהמטפס היה תלוי מ[[סקיי-הוק]]. בכר היה מתנגד נחרץ לפרקטיקה של [[בילוט מסלולים]] ב[[גלישה]], שהפכה פופולארית בשנות ה-1980.

בשנת 1986, ג'ון בכר, עם [[פיטר קרופט]] טיפסו ברצף את ה[[אל קפיטן]] ואת הף דום (Half dome), כשהם מטפסים מעל יותר מקילומטר וחצי אנכיים בפחות מ-14 שעות.

בשנות ה-1990, לצילומי הסרט Masters of Stone, בכר טיפס בסולו את (5.12b)"Enterprise" ב- Owens River Gorge ואת The Gift" (5.12c)" ב- Red Rocks.

בשנת 2005 הבמאי מיכאל ריירדון (Michael Reardon) עשה סרט דוקומנטרי על בכר: Bachar: One Man, One Myth, One Legend.

בכר גר במאמוט לייקס, קליפורניה ([Mammoth Lakes, California) ושימש כיועץ לעיצוב נעלי טיפוס. בשמת 2006 היה מעורב בתאונת טיפוס בה נשברו מספר חוליות של עמוד השדרה שלו. הוא התאושש וחזר לטפס, אם כי לא החזיר לעצמו את מלוא טווח התנועה. באופן אירוני, זו היתה הפציעה הקשה ביותר שהיתה לו בחייו.

ב-5 ביולי, 2009, נמצא ג'ון בכר מוטל ללא רוח חיים מתחת לקיר הדייק (Dike Wall) בקרבת העיירה שבה גר. נסיבות מותו אינן ברורות , אבל הוא נפל, כפי הנראה, בזמן טיפוס סולו, כשאבן שנפלה מלמעלה פגעה בו וגרמה לנפילתו.

==קישורים==
* [http://www.climbing.com/news/hotflashes/john_bachar_1957-2009/ מאמר על בכר ב-Climbing]
* סיפורים על ג'ון בכר בסופרטופו

----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...

[[קטגוריה: בולדרינג]][[קטגוריה: מטפסים]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: אימון]]

בולדרינג

2026-06-14T12:53:39Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

[[תמונה: bouldering.jpg|שמאל|ממוזער|300px|בולדרינג בפונטיינבלו, בצרפת]]
'''בולדרינג''' (באנגלית: '''[[bouldering]]''', בצרפתית: bloc) הוא [[טיפוס]] על בולדרים (boulder: סלע גדול שאינו במקומו, שנפל או התגלגל מן המצוק). כיום משתמשים באותו שם לכל טיפוס בגובה נמוך (עד כשלושה מטרים) כאשר המטפס אינו קשור לחבל אבטחה. בבולדרינג בדרך כלל עובדים על מספר מצומצם של צעדים או מטפסים ב[[טרברסה]]. בדומה למסלולי טיפוס, גם בעיות בולדרינג [[דירוג בולדרינג|מדורגות]] על פי הקושי שלהן.

בארץ יש הרבה בולדרינג שהוא למעשה טיפוס על מצוקים נמוכים או טיפוס על מסלולים עד לגובה שבו עדיין בטוח לקפוץ...

בולדרינג היה במקור שיטת [[:קטגוריה: אימון|אימון]] לטיפוס סלע. בשנות ה-1950, במידה רבה עם המצאת שיטת הדירוג של [[ג'ון גיל]] לבולדרינג ([[דירוג בולדרינג#שיטת B|שיטת B]]) החלה ההתפתחות של הבולדרינג שהובילה למה שהוא כיום: ספורט בפני עצמו, עם [[תחרויות#בולדרינג (bouldering)|תחרויות]], ציוד ייעודי תכניות אימונים וספורטאים מכורים לעניין. רבים מחשיבים את אותו ג'ון גיל לאבי הבולדרינג המודרני.

בניגוד לטיפוס רגיל, בבולדרינג אין כמעט שימוש בציוד [[אבטחה]] כמו [[רתמות]], [[חבלים]], [[אמצעי חיכוך]] ו[[טבעות]]. איבטוח בבולדרינג נקרא [[ספוטינג]]. מערכת האבטחה יכולה להיות מורכבת מכל אחד משני מרכיבים: מאבטח (spotter) ו[[קראש-פד|מזרון]] (crashpad), או משניהם. תפקידו של המאבטח הוא לדאוג שנחיתה תסתיים על המזרון ועל הרגליים (במיוחד אם מפספסים את המזרון או כשאין מזרון). תפקיד המאבטח אינו למנוע את הנפילה או את הפגיעה בקרקע, אלא לכוון את הנפילה כך שהמטפס ינחת על הרגליים ולא על הראש או על הגב. אם יש מזרון, תפקיד הספוטר גדול יותר: לשמור על הראש ועל הגב, להעביר את המזרון כך שבכל רגע הוא יהיה במקום בו הוא אפקטיבי ביותר, לכוון את הנופל כך שייפול על המזרון, ולדאוג שהנופל יישאר על המזרון. למעשה הספוטר מכוון את הנפילה, ומעט בולם אותה כך שהפגיעה בקרקע תהיה חלשה יותר.

בבולדרינג הדגש הוא על [[:קטגוריה: טכניקת טיפוס|טכניקה]] ו[[כושר גופני#כוח מתפרץ|כוח מתפרץ]] (power), ופחות על [[כושר גופני#סיבולת שריר|סיבולת]] (endurance) כמו ב[[מסלול|מסלולי טיפוס]] ארוכים. בהתאם לכך גם לא נהוג לדבר על "מסלולי" בולדרינג אלא על "בעיות" בולדרינג. בבולדרינג מתאמנים הרבה על [[צעדים דינאמיים]] ועל תנועה דינאמית בכלל. מטפסים שמתמקדים בבולדרינג טוענים שזהו אופי הטיפוס הטהור והמזוקק ביותר, שכן אין בכלל התעסקות בציוד אלא רק בתנועה. כמובן שאחרים טוענים שההתמודדות עם הגובה ואורך המסלול הם העיקר בטיפוס ולכן בולדרינג אינו טיפוס כלל.

בשנים האחרונות מתפתח תת-ענף של בולדרינג על בעיות בולדרינג ארוכות, שנקרא [[היי-בול]] (קיצור של high bouldering), שבו יש מן הסתם יותר משמעות ל[[כושר גופני#כוח-סיבולת|כוח-סיבולת]] (power-endurance) מכיוון שרצפי התנועה ארוכים יותר. יש הבדל דק בין היי-בול לבין טיפוס [[סולו]].

ב[[קיר טיפוס מלאכותי|קירות טיפוס]] יש "חדרי בולדרינג" או "בולדר". אלה הם איזורים עם תקרה נמוכה למדי, בהם על כל הקירות והתקרה יש אחיזות. על הרצפה מונחים מזרונים עבים. אלה איזורים בהם ניתן לטפס ללא בן זוג (כי לא צריך אבטחה) ולהתאמן על בעיות בולדרינג לפיתוח כוח ספציפי או טכניקות מסויימות.

עוד וריאציה מוכרת היא [[בילדרינג]] (buildering, מלשון buildings) - טיפוס על מבנים ובניינים.
==[[דירוג בולדרינג]]==
בדומה ל[[דירוג מסלולים|שיטות דירוג אחרות]], גם דירוג בולדרינג מנסה לתת מדד אובייקטיבי כככל האפשר לקושי של בעייה. מוכרות שלוש שיטות דירוג.
[[דירוג בולדרינג|כאן יש עוד פירוט, וגם טבלת השוואה בין השיטות]].

קיימות שלוש שיטות עיקריות:
===שיטת "B"===
B - מסמל בולדרינג כמובן. זוהי שיטה שהומצאה על ידי [[ג'ון גיל]], שבעיני רבים נחשב לאבי הבולדרינג. פי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה.
===שיטת "V"===
שיטה שניה, הומצאה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), ונקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). באתר הבולדרינג המפורסם. שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.
===השיטה הצרפתית===
מקובלת ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של [[דירוג מסלולים#צרפתי|דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי]]. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a ב[[טיפוס ספורטיבי]] קל בכשתי רמות מ-6a בבולדרינג. כלומר - 6a בבולדרינג שווה בערך ל-6c בטיפוס ספורטיבי.

==[[:קטגוריה: קירות בולדרינג|קירות בולדרינג]] בישראל==
* [http://www.uclimb.co.il טיפוס אורבני ברחובות וירושלים]
* [http://www.vengavenga.co.il ונגה בפתח תקווה]
* [http://www.performancerock.co.il פרפורמנס רוק בתל אביב ובמודיעין]
*[http://www.boulder.co.il/ בולדר בחיפה]
*[קמפוס בכרמיאל]
*[שחמטיפוס בבאר טוביה]
*מאנקיז בנתינה ובאשדוד]
*[טיפוס מדברי בשדה בוקר]
*[רוג׳ום בקרית שמונה]

==קריאה נוספת==
* [[ספוטינג]]
* [[דירוג בולדרינג]]
* [[10 דברים שלא ידעתם על דירוג בולדרינג]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www128.pair.com/r3d4k7/Bouldering_History1.0.html מאמר על התפתחות הבולדרינג המודרני]
* ג׳ון גיל על בולדרינג
* מאמרו של ג'ון גיל "אמנות הבולדרינג"
----
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] אחרים...

[[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: בולדרינג]][[קטגוריה: טיפוס]]

קורוזיה

2026-06-14T12:53:34Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

'''קורוזיה''', בעברית '''שיתוך''' (באנגלית: '''[[corrosion]]''') היא הרס של מתכת כתוצאה מריאקציה כימית עם חומרים בסביבה. הריאקציה גורמת להתפרקות של הסגסוגת לאטומים המרכיבים אותה. הגורם המשתך הנפוץ ביותר הוא חמצן, והריאקציה היא התחמצנות. קורוזיה של ברזל מוכרת כחלודה, אבל מוכרת גם התחמצנות באלומיניום (ב[[טבעות]] וב[[אמצעי חיכוך]]) ובמתכות אחרות.

במקום שבו מתרחש שיתוך נוצרת תערובת של תחמוצת ומלחים של המתכת, ומכיוון שתערובת זו חלשה ונקבובית בדרך כלל, היא מתפוררת עד מהרה וגורמת להרס המתכת. ניתן להגן על מתכת בפני שיתוך במגוון אמצעים: ציפוי במתכת אחרת, העמידה לגורמי השיתוך (דוגמת אבץ במקרה של חמצן) או צבע עמיד יותר לשיתוך, שימון קבוע או יצירת מגע עם מתכת אחרת בעלת פוטנציאל אלקטרוכימי גבוה יותר, אשר משותכת במקום המתכת המוגנת ("הגנה קתודית").

ניתן למנוע חלודה ושיתוך גם על ידי אטימת החומר, בדרך כלל על ידי יצירת שכבה לא מתחמצנת ואטומה, כך שלא יבוא במגע עם חומרים אחרים כגון חמצן ומים. תהליך זה נקרא פסיבציה.

אנו נדון במיוחד בקורוזיה של ברזל ופלדה, ובסוף תהיה התייחסות לקורוזיה באלומיניום.
==קורוזיה בפלדה==
קורוזיה היא תופעה מעניינת וחשובה, בגלל ההשפעה הרבה שיש לה על חוזק של מתכות. לקורוזיה השפעה חזקה על חוזק של [[בולטים]], אבל גם [[כבלים]]. אנו נתאר בפירוט קורוזיה בבולטים, אבל ניתן לעשות את ההמרה המתאימה גם לכבלים. גם אבזמים של רתמות עשויים מפלדה ולכן זה רלבנטי גם לגביהם.

מסתבר, שקיימים מספר סוגי קורוזיה, שלושה, ליתר דיוק:
===קורוזיה כימית (Chemical Corrosion)===
זוהי בעצם תופעה שבה המתכת ממנה עשוי הבולט, פלדה בדרך כלל, מתרכבת עם חומרים הנמצאים סביבו. אפשר להפריד בין שני סוגי קורוזיה כימית:
# קורוזיה כימית של התחמצנות מתרחשת כאשר החומר יוצר תגובה כימית עם חמצן הנמצא באוויר או מומס במים. סוג זה של קורוזיה הוא המוכר ביותר, והוא "באמת" חלודה. התחמצנות מהאוויר היא קלה לאיבחון. הבולט והאוזן פשוט נראים חלודים.
#קורוזיה כימית יכולה להיות גם ריאקציה כימית עם יסודות הנמצאים בתוך הסלע, או עם חומצות הנוצרות מההמסה של הסלע על ידי מים. קורוזיה כימית עם הסלע קשה יותר לאיבחון, אבל לפעמים יש פס של חלודה שמי הגשם שטפו מתוך החור של הבולט...

באיזורים גשומים כדאי בכל מקרה, אם בוחרים בבולטים מכאניים, להשתמש בבולטים (ואוזניים) מפלדה בלתי מחלידה (נירוסטה).
===קורוזיה גלוואנית (Galvanic Corrosion)===
השם המוזר יתברר מיד. זרם גלוואני, הוא תופעה שנתגלתה על ידי הביולוג האיטלקי לואיג'י גאלוואני, שהתעניין בזרמים חשמליים בגופים חיים. צפרדעים רבות קיפחו את חייהן בגללו, אבל זה לא הנושא. זרם גלוואני הוא מעבר של מטען חשמלי בין שני חמרים שכמות המטען בהם שונה. כל סוללה רגילה פועלת על העיקרון הזה: שני חמרים שלאחד יש אלקטרונים חפשיים ולשני הם חסרים, מזרימים את המטען הזה דרך המכשיר החשמלי שהם מפעילים.

בכל מקום בו יש מגע בין שתי מתכות שונות, יש הפרש בכמות המטען בהן, ונוצר זרם חשמלי חלש. ב[[בולטים#בולטים מכאניים|בולטים מכאניים]], אם האוזן והבורג, הבורג והטבעת המתרחבת, או כל שני חלקים אחרים בגוף הבולט אינם עשויים מאותה סגסוגת בדיוק, מיד מתחיל לזרום זרם גלוואני חלש מאד בין שני גופי המתכת. זרם זה גורם לחיבור (כמו ריתוך חשמלי, רק בין שני חומרים שונים, וחלש הרבה יותר מכל אחד מהם) בין שני החלקים ולהחלשה ניכרת של הבולט. את הבעיה הזו ניתן לפתור על ידי הימנעות משימוש בבולטים שאינם מיועדים לטיפוס (בולטים תעשייתיים ולבניין). בולטים מכאניים תקניים לטיפוס עשויים מאותו החומר בדיוק.

[[בולטים#בולטים כימיים|בולטים כימיים]] עשויים לרוב מחלק אחד וממילא בהם הבעיה אינה קיימת.

בבולטים בסלע חשוב להשתמש בבולט ובאוזן המיועדים לשימוש יחד ולא סתם בכל אוזן על כל בולט.

===קורוזיה של מאמץ (Stress Induced Corrosion)===
סוג זה של קורוזיה הוא מוזר ביותר. הוא נובע מתכונה של חומרים קשים להימתח בניצב לכיוון בו מפעילים עליהם מאמץ דחיסה (וגם להיפך). ניתן לדמיין גוש חומר שמונח עליו משקל כבד. ברור כי הוא יימעך כלפי מטה, ושאריות החומר ינסו לצאת לצדדים. בבולטים מכאניים, יש על מרכז האוזן איזור הנדחס על ידי הבורג או האום. המאמץ גורם לעיוות של הסריג המתכתי באזור זה ומרווח את המרחקים בין היונים המתכתיים בחומר. לאיזורים מרווחים (יחסית) אלו יכולים אז לחדור חמרים שונים מן הסביבה ולהפריע לסדר שהיה במבנה הסריג ולהחליש אותו מאד. סוג זה של קורוזיה נפוץ במיוחד באתרי טיפוס הקרובים לים. האוויר רווי ברסס של הגלים ומכיל כמות גדולה של יוני נתרן וכלור החודרים אל תוך המתכת באיזורי המאמץ שלה ומחלישים אותה. בתאילנד, ספרד, צרפת ואיטליה, וגם בצוקים הקרובים לים בארה"ב קרו מספר תאונות בהן נשברו אזניים של בולטים מכאניים בגלל קורוזיה של מאמץ.

כמו בקורוזיה גלוואנית , גם קורוזיה של מאמץ תהיה רלבנטית לבולטים מכאניים בלבד, אבל מסיה אחרת: בבולטים מכאניים יש הידוק של בורג/אום על האוזן של הבולט ולכן יש מאמץ קבוע שיוצר תנאים לכניסה של יוני חמצן ונתרן וכלור (מלח). בבולטים כימיים, שהם מודבקים לסלע אין מאמץ קבוע ולכן אין קורוזיה של מאמץ.

===קצב התקדמות של חלודה בפלדה===
מספר טיפוסי של קצב התקדמות לעומק של קורוזיה בפלדה הוא 6-70 מיקרומטר לשנה בסביבה יבשתית, ו-50-170 מיקרומטר לשנה בסביבה ימית.

זה יכול לתת כלי להערכה של ההיחלשות של פלדה כתוצאה מקורוזיה (רמז - לא כלכך מהר...).
==קורוזיה באלומיניום==
[[תמונה: corrosionbiner1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|טבעות אלומיניום עם קורוזיה]]
שכבת השיתוך שנוצרת על גבי מתכות מסוימות היא אטומה (להבדיל משכבות נקבוביות כמו חלודה), ולכן היא אוטמת את המתכת ובכך מפרידה אותה מסביבתה ומונעת את המשך השיתוך. דוגמה למתכת כזו היא אלומיניום: החמצן באוויר מחמצן את האלומיניום ויוצר שכבה של התחמוצת Al2O3 (אלומינה), שמבודדת את האלומיניום שמתחתיה מהחמצן באוויר, ומגנה כך על המתכת. זה נכון אם האלומינה נשארת, אבל בסגסוגות של אלומיניום, כמו אלה המשמשות בציוד טיפוס, החומר מתפורר ונשחק עם שחיקה מחבלים או מסלע, והתהליך יכול להמשיך.

תהליך הצביעה של אלומיניום, אנודיזציה, המקובל בטבעות ואמצעי חיכוך, הוא פסיבציה של האלומינים. זהו תהליך של קורוזיה חשמלית מבוקרת, שבין השאר (מלבד אופנה וקישוט) מטרתו לאטום את המוצר המוגמר ולמנוע חדירה של חמצן אל תוך החומר ואת תהליך הקורוזיה. עוד על כך בסקירה על [[שיטות ייצור ועיבוד מתכות]].

==קישורים חיצוניים==
* מאמר על קורוזיה בבולטים ב-TradGirl
* [http://www.galvanizeit.org/corrosion/corrosion-process/corrosion-rate קצב התקדמות של קורוזיה בפלדה]

----
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
[[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]]

מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?

2026-06-14T12:53:33Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

[[תמונה: overhand_bend.Jpg|שמאל|ממוזער|250px|קשר בוהן כפול]]
[[תמונה: doubled_overhand_bend.Jpg|שמאל|ממוזער|200px|קשר בוהן כפול עם קשר נוסף למעצור]]

מי שרוצה את התשובה הקצרה: [[קשר בוהן כפול]] עם קשר מעצור.

התשובה הארוכה תתחיל, כרגיל אצלנו, בהצגה שלמה יותר של הבעיה, ותמשיך בניתוח השיקולים בבחירת קשר לשימוש מסויים בכלל ולחיבור חבלים לגלישה בפרט.
==הצגת הבעיה==
ב[[גלישה]], יש מצבים בהם אין ברירה אלא [[:קטגוריה:קשרי חיבור חבלים|לחבר שני חבלים]] כדי שיהיה ניתן לגלוש עד לקרקע. זה קורה כשאין חבל אחד שהוא ארוך כפליים מאורך ה[[פיץ']] של הגלישה. כמובן, שאם רוצים לחסוך [[מהירות|זמן]], מעדיפים, על [[מסלולים ארוכים]], לגלוש גלישות כמה שיותר ארוכות. זו אחת הסיבות העיקריות לשימוש ב[[שיטות הובלה]] שיש בהן שני חבלים כמו [[חבל כפול]] או חבל תאומים.

גם בטיולי [[קניונינג]] זה קורה, ניתן שלוש דוגמאות מתי נעדיף או נאלץ לקשור חבלים.
* המפל הגדול של נחל חצצון הוא בגובה 120מ'. לגלישה ללא קשר נצטרך חבל של 240מ'. חבלים נמכרים בגלילים של 200מ'. ניתן להזמין מהיצרן חבלים ארוכים יותר, אבל זה בלגן.
* שוב, לאותו מפל. חבל של 240מ' הוא כבד מאד. אולי עדיף לקחת שני חבלי 120מ' ולחלק את המשקל בין שני מטיילים.
* אם כל המפלים במסלול הם של 25מ', ויש מפל אחד של 45מ', עדיף לא להביא חבל 90מ' אלא להשתמש בחבלי 50 לכל המפלים הנמוכים, ובשניהם למפל הגדול. שוב, זהו שיקול של משקל, אבל גם של זמן. יותר מהר לפתוח ו[[קיפול חבל|לקפל]] חבל קצר (ואפילו שניים, כי שני אנשים מקפלים באותו זמן).

==חיבור חבלים==
אפשר להשתמש במספר [[קשרים]] ל[[:קטגוריה: קשרי חיבור חבלים|חיבור חבלים]]. הבחירות המוכרות הן: [[קשר פלמי]], [[קשר דייגים כפול]], [[קשר שטוח]], [[קשר פרפר אלפיני]]. בשנים האחרונות נוסף גם [[קשר לופת כפול]] לרשימת האפשרויות המוצעות.

הבחירה בקשר מסויים צריכה להביא בחשבון את השיקולים הבאים:
# [[חוזק בקשרים|חוזק]].
# [[בטיחות בקשרים|בטיחות]].
# עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס.
# עד כמה הקשר מועד להיתקע (1): גודל הקשר ישפיע על תקיעה בחריצים.
# עד כמה הקשר מועד להיתקע (2): התנהגות הקשר והפרופיל שלו ישפיעו על תקיעה בפינות סלע ושפות מצוק.
# העדפה אישית וסגנון.
===חוזק===
מרבית הקשרים שהבאנו הם דומים בחוזק שלהם. קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, כולם מחלישים את החבל ב-16-20%, תלוי בחבל. קשר שטוח חלש הרבה יותר, והוא מחליש את החבל בכ-30% אם הוא מאובטח. קשר בוהן כפול נמצא איפשהו ביניהם. הוא חלש יותר משלושת הראשונים, אבל לגלישה, כלומר, לנשיאה של משקל גוף של אדם או שניים - הוא מספיק בהחלט, אפילו אם לוקחים חבלי 7.5מ"מ, כמו שמשתמשים ב[[מסלולים אלפיניים]].
===בטיחות===
לשלושת הראשונים, קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, אין בעיית בטיחות. הם נחשבים קשרים בטיחותיים. קשר שטוח אינו בטיחותי, הוא מחליק בקלות וחייב [[איבטוח קשרים|איבטוח]]. קשר בוהן כפול, נמצא גם כאן באמצע. הוא יותר בטיחותי מקשר שטוח, אבל לא מספיק בטיחותי. גם הוא חייב באיבטוח, או לפחות בשרכים ארוכים.

===עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס===
מאלה שהזכרנו, קשר שטוח מתהדק הכי פחות, זה די צפוי, כי אין שם ממש קשר, אלא רק שתי לולאות השלובות זו בזו. קשר בוהן כפול וקשר פרפר אלפיני מתהדקים קצת יותר, אבל בדרך כלל אין בעיה להתיר אותם. קשר פלמי, עוד קצת יותר, ולעיתים רחוקות קשה להתיר אותו. קשר דייגים כפול מתהדק הכי הרבה.

===עד כמה הקשר מועד להיתקע===
[[תמונה: rappelknot.png|שמאל|ממוזער|150px|קשר בוהן כפול, לעומת קשר דייגים כפול (לדוגמה) במעבר פינת סלע]]
בשני המרכיבים של השיקול הזה, קשר בוהן כפול מנצח. יש לו את הפרופיל הכי קטן, ויותר חשוב, כל הקשרים האחרים בולטים לכל הכיוונים סביב החבל, בעוד קשר בוהן כפול בולט לשלושה כיוונים ובכיוון הרביעי - לא בולט בכלל. זה גורם להתנהגות המעניינת שלו במעבר פינות. הוא תמיד מסתובב כך שהקשר יהיה רחוק מן הפינה.

אמנם לקשר פרפר אלפיני יש כיוון אחד שהוא פחות בולט מן האחרים, אבל עדיין בולט.
===העדפה אישית וסגנון===
כאן אין ממש מה להעיר לשלושת הקשרים האחרים, שהם קשרים מקובלים לחיבור חבלים.

קשר שטוח, לעומת זאת, השימוש המקובל היחיד שלו הוא חיבור קצה חבל לאמצע חבל.

קשר בוהן כפול וקשר לופת כפול סותרים את העיקרון הכללי של [[כיווני משיכה בקשרים]], שאומר שיש להשתמש בקשרים כך שהחבלים היוצאים מהם ימשיכו באותו כיוון. בקשרים אלו (בוהן כפול ולופת כפול) יש שבירה חזקה ([[ניפ]]) בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זה אומר שזה נחשב סגנון לא טוב להשתמש בקשר ככה, '''אלא אם יש סיבה ממש טובה לעשות זאת'''.
במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו [[חיכוך]] וחריצים...

==טבלת השוואה==
{| {| class="wikitable"
|+טבלת השוואה בין קשרי חיבור חבלים לגולש אחרון
|-
|קשר||תמונה||חוזק||בטיחות||עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס||פרופיל||סבירות הקשר להיתקע על פינות||מהירות||הערות
|-
|[[קשר פלמי]]||[[תמונה:flemmish.jpg|100px]]||חזק מאד||בטיחותי||מתהדק|||גדול וסימטרי||גבוהה||בינונית
|-
|[[קשר דייגים כפול]]||[[תמונה:double_fishermans.jpg|120px]]||חזק מאד||בטיחותי||מתהדק מאד||גדול וסימטרי||גבוהה||גבוהה
|-
|[[קשר פרפר אלפיני]]||[[תמונה:alpine_knot1.jpg|100px]]||חזק מאד||בטיחותי (עם שרכים ארוכים)||מתהדק||בינוני וא-סימטרי||בינונית||מהיר
|-
|[[קשר שטוח]]||[[תמונה:square.jpg|60px]]||חלש למדי||לא בטיחותי (חייב איבטוח)||לא מתהדק||קטן וסימטרי||בינונית||מהיר||בתמונה - ללא איבטוח
|-
|[[קשר בוהן כפול]]||[[תמונה: double_overhand.jpg|60px]]||חזק מספיק||לא בטיחותי (חייב איבטוח)||לא מתהדק||קטן וא-סימטרי||נמוכה||מהיר מאד||בתמונה - עם איבטוח
|-
|[[קשר לופת כפול]]||[[תמונה: Flat_Double_Overhand.jpg|60px]]||חזק מספיק||לא בטיחותי (חייב איבטוח ו/או שרכים ארוכים)||לא מתהדק||פחות קטן וא-סימטרי||נמוכה||מהיר למדי||בתמונה - ללא איבטוח
|}

==סיכום==
הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון הוא קשר בוהן כפול. לקשר זה שימוש מקובל אחד בלבד והוא בדיוק השימוש הזה: חיבור חבלים לגלישה בגולש אחרון. זאת למרות שלוש הסתייגויות:

1. חוזק: זהו קשר חלש יחסית לקשרי חיבור חבלים אחרים. הוא לא הכי חזק, אך הוא בהחלט מספיק חזק לשימוש בגלישה.

2. בטיחות: קשר בוהן כפול עלול "להתגלגל", להחליק ולהיפתח. הוא נחשב לא בטיחותי ו*חייב באיבטוח*. מאבטחים אותו על ידי השארת שרכים ארוכים (שיטה פחות טובה) או קשירה של קשר בוהן כפול נוסף, המשמש כמעצור (שיטה עדיפה). במקרה של גלגול, הקשר המועמס ייתקע בקשר השני וייעצר שם.

השרכים הארוכים גם יעבדו (אם כי פחות ביעילות). הסיבה היא שהקשר אכן עשוי להתגלגל יותר מפעם אחת, אבל עם כל גלגול, העומס של הגלגול עולה. לכן, אם השרכים ארוכים - יש מספיק כדי להגיע להידוק של הקשר תוך כדי גלגול.

האמריקאים מכנים את הקשר הזה EDK-Euro Death Knot או "קשר מוות אירופי". באירופה זהו הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון. האמריקאים פוחדים ממנו מאד, משום מה. אין מה לקחת את השם הזה יותר מדי ברצינות, הרי כל האירופאים משתמשים בו כעשרים שנה. למעשה, המחלוקת היא בעקבות ניסויים שהראו כי קשר זה אינו בטיחותי: תחת עומס רב הוא צפוי להחליק (נכון יותר - להתגלגל לאורך החבל). זה גרוע במיוחד בתנאים מסויימים: כאשר החבל רטוב מאד והקשר אינו מסודר ולא הודק היטב מראש. בחלק מן הניסויים הקשר מתהפך ומתהדק על עצמו יותר. בכל מקרה, '''עם קשר נוסף על השרכים אין כל סכנה של כשל פתאומי עקב החלקה'''.

3. סגנון: הוא סותר את העיקרון הכללי של כיווני משיכה בקשרים. כאמור, בקשר בוהן כפול יש ניפים בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זוהי אינה התנגדות רצינית לשימוש זה של הקשר, כי במקרה הזה כיווני המשיכה של הקשר הם אלה שנותנים לו את היתרון של מעבר פינות.

למרות כל אלה, יש לו את היתרון הברור על קשרי חיבור חבלים אחרים, שהוזכר כבר. לקשר בוהן כפול יש פרופיל קטן, הוא עובר פינות סלע בקלות, ולא נתקע בהן. המיזעור של סיכויי התקיעה של חבל (שאז צריך לשחרר אותו, [[טיפוס על חבל|לטפס על החבל]], לארגן [[עגינות|עגינה]] חדשה, [[מהירות|להתעכב]] ו[[ביווי|לישון על הקיר]]) מנצחת את כל החסרונות האחרים.

===כמה הערות לסיכום===
====קשר שמונה כפול====
בעלי נסיון בקשרים היו יכולים לחשוב שניתן להשתמש לחיבור חבלי הגלישה ב[[קשר שמונה כפול]] (במקום בקשר בוהן כפול). הם נראים די דומים בשימוש של חיבור חבלים, כולל התכונה של מעבר פינות בקלות. מכיוון שמקובל ש:
# לולאת שמונה יותר בטוחה ופחות מתהדקת מלולאת בוהן (וכנראה שזה נכון - מרבית הניסויים מראים כך)
# קשר פלמי (המבוסס על קשר שמונה כפול) יותר בטוח, יותר חזק ופחות מתהדק מקשר מים המבוסס על קשר בוהן)
# הם אותם הקשרים מבחינה מורפולוגית (הקשרים הכפולים הם אלו שתקבלו אם תחתכו את הלולאות, למשל)

הרי שהיינו חושבים שהגיוני להעדיף את הקשר המבוסס על קשר שמונה גם במקרה הזה. אבל, וזה אבל גדול: הטיעון הזה אינו נכון לקשר הכפול: '''קשר שמונה כפול בחיבור חבלים (כמו כאן) הוא פחות בטיחותי באופן משמעותי!''' הוא מתהפך ומתגלגל הרבה יותר בקלות מאשר בקשר בוהן ו'''הוא מסוכן לשימוש!'''

לפני כעשר שנים הצרפתים המליצו בחום על קשר שמונה כפול לחיבור חבלים לגלישה במקום על קשר בוהן כפול. אחרי כמה מקרים מצערים (כלומר - תאונות) התחילו לבדוק את זה בניסויים ויצא שאכן - קשר בוהן כפול יותר בטיחותי. קשר שמונה כפול מתהפך יותר בקלות ומגיע למצב מסוכן בהסתברות יותר גבוהה.

====חבלים בקטרים שונים====
כמו מרבית [[קשרים#קשרי חיבור חבלים (bends)|קשרי החיבור]] - גם הקשר הזה מתאים לחבלים באותו [[קוטר של חבל|קוטר]] ובאותה רמת [[נוטביליטי]]. בחבלים שונים זה מזה הקשר אינו בטיחותי בכלל, והוא נפתח בקלות רבה. לשיטות גלישה עם חבלים שונים (דינאמי וסטטי, סינגל וחצי או כל [[גלישה עם חבל משיכה]] יש להשתמש בשיטת חיבור אחרת: קשר חיבור חבלים המתאים לחבלים שונים ([[קשר אורגים]] או [[קשר שטוח]], למשל, או חיבור אחר באופן כללי: שתי [[קשרים#לולאות (loops)|לולאות]] ו[[טבעות|טבעת]], למשל.

==סיכום סופי==
קשר בוהן כפול הוא הקשר המומלץ על ידי רבים לחיבור חבלים בגולש אחרון. מבין כל קשרי חיבור החבלים, קשר בוהן כפול הוא אכן לא הכי חזק מכולם, אבל הוא קשר חזק למדי (בטוח שהוא מספיק למשקל גוף בגלישה).

הוא גם לא הכי בטיחותי מכולם (ניסויים רבים (גם אלה שאני ערכתי במספר דגמי חבלים ועם חזרות מרובות) מראים שהוא אכן לא בטיחותי) אך יש דרך להשתמש בו באופן בטיחותי והיא:
# לדאוג שיהיה מסודר ובלי הצלבות, ומהודק (מה שקוראים באנגלית well dressed).
# להשאיר שרכים ארוכים או לקשור קשר בוהן כפול נוסף.

ואם כבר: ניסויים אחרונים הראו שבחבלים דינאמיים אולטרא-דקים (חבלי טיפוס אלפיני של 8מ״מ ופחות מזה) קשר בוהן כפול בלי סטופר הוא בפירוש לא בטיחותי, וממש לא כדי לבדוק אותו... (יש קישור ברשימת הקישורים).

==קריאה נוספת==
* [[בטיחות בקשרים]]
* [[חוזק בקשרים]]
* [[איבטוח קשרים]]
* [[קומפאקטיות]]
* [[גולש אחרון]]
* [[באנציקלופדיה מומלץ להשתמש בקשר בוהן כפול לגולש אחרון, אבל גם כתוב שם שהוא לא בטיחותי. אפשר ליישב את הסתירה הזו?]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://overtheedgerescue.com/rope-rescue/bends-joining-ropes-update/?fbclid=IwAR1MjRBz3qTAXeb5g-ny_iP5QzGkTUoNUQuoDSVZRZ-CvWb2-yRteiP2eX4 מאמר על קשרי חיבור חבלים]
* [http://www.xmission.com/~tmoyer/testing/EDK.html מאמר על EDK ותוצאות ניסויים]
* [http://web.archive.org/web/20070927040547/http://www.snowdonia-adventures.co.uk/EDK-Table.htm תוצאות ניסוי נוסף בקשר בוהן כפול ובקשר שמונה כפול]
* climbing_faq/advanced.htm דיון דומה ב-Tradgirl
* [http://www.geocities.com/danielzimmerlin/pages/stories/knot.html שימוש בקשר בוהן כפול בגלישה שנגמר בתאונה]
* [https://www.youtube.com/watch?v=N-jE-Da4P1U ניסוי בכל מיני סוגי חבלים ועם כמה קשרים]
* [http://www.climbing.com/skills/in-defense-of-the-european-death-knot/ עוד מאמר על קשר בוהן כפול, יתרונותיו וחסרונותיו]
----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...

[[קטגוריה:קשרים]][[קטגוריה:קשרי חיבור חבלים]][[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: בטיחות]]

יש שיטה להשתמש בטיבלוק או רופמן למניעת נפילה של מטפס שני בסימול-קליימבינג, האם היא באמת בטיחותית?

2026-06-14T12:53:31Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

או, סוףסוף שאלה שאין עליה תשובה ברורה...

למי שלא מבין, אנחנו מדברים על [[שיטות הובלה|שיטת איבטוח בטיפוס]] שבה המטפסים לא מאבטחים זה את זה ב[[פיץ'|פיצ'ים]] אלא [[הולכים יחד|מטפסים באותו זמן]].
[[תמונה: simul.jpg|שמאל|ממוזער|100px|טיפוס סימולטני]]

ובכן, יש באמת שיטה כזו לאיבטוח. השיטה מבוססת על שימוש ב[[אלחוזרים]] ב[[ראנרים]] של ה[[עגינות]]. יש מספר אמצעים קטנים וקלים שיכולים לשמש כאלחוזרים ל[[חבלים|חבל אחד]]. מטפסים לא אוהבים להשתמש בציוד כבד, והופעת המכשירים הללו פתחה אפשרויות חדשות. האמצעים הבולטים הם [[טיבלוק]] (של Petzl), [[רופ-מן]] (של Wild Country) ו[[דאק]] (של Kong), למשל.

הרעיון הוא לשים אלחוזר כזה על העגינות שבין שני המטפסים שהולכים יחד. כל זמן שמטפסים, החבל רץ בכיוון למעלה. במקרה של נפילת המוביל, המשקל של השני משמש לו כמשקל נגדי ובולם את ה[[נפילה]]. במקרה של נפילת השני, החבל ננעל באופן מידי באלחוזר, והנפילה לא משפיעה על המוביל.
==איך זה עובד==
נתאר פיץ' אחד לפי השיטה:
[[תמונה: Simul2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טיבלוק על העגינה, במקרה זה - [[פיתונים|פיתון]] בסדק ]]
המוביל יוצא לדרך, ושם עגינות, השני מאבטח אותו, כרגיל. כשהמוביל מגיע לקצה החבל (בדרך כלל זה לא באמת כל החבל, אלא כ-30מ' שביניהם), הוא שם עגינה '''פצצה''', מקליפ עליה ראנר, שם בטבעת של הראנר את האלחוזר (טיבלוק, נניח) ומעביר בו את החבל כך שכיוון הזרימה הוא למעלה (כמו בתמונה).
חשוב לשים לב שהטיבלוק יהיה בתוך הטבעת ולא מחוץ לטבעת. בצורה זו החבל זורם יותר טוב, ועובר גם דרך הטבעת.

כשהעיגון מוכן, הוא מודיע לשני שלו: "טיבלוק על העגינה" (באנגלית: Tibloc on). השני מתחיל לטפס ומנקה אחריו. המוביל ממשיך, ושם עיגונים כרגיל. כשהשני מגיע לעגינה עם הטיבלוק, הוא מודיע למוביל "אין טיבלוק" ((באנגלית: Tibloc off). המוביל שם עגינה נוספת עם טיבלוק, וממשיך. ממשיכים ככה עד שלמוביל נגמרות העגינות, נגמרים הטיבלוקים או שנגמר המסלול. הוא בונה [[תחנות|תחנה]] ומאבטח את השני עד שהוא מגיע אליו. מכאן אפשר להתחיל פיץ' חדש (אם לא נגמר המסלול).

יש כמה פרטים שצריך לשים לב אליהם:
# חשוב ביותר לשמור על החבל מתוח בין שני המטפסים. הסיבה לכך היא שלא רוצים שיהיה סיכוי לנפילה חמורה, מכיוון שהמכשירים הללו אינם מיועדים לבלימת נפילות ב[[מקדם נפילה]] גבוה. זה דורש מן המוביל ומן השני שלו להיות מאד סבלניים.
# חשוב ששני המטפסים יידעו בכל רגע שיש ביניהם אלחוזר כזה. לצורך זה התקשורת ביניהם חייבת להיות טובה.

==בטיחותי או לא? ובאיזה אלחוזר להשתמש?==
זה נשמע כמעט אידיאלי, אבל בניסויים שנערכו התוצאות לא היו חד משמעיות, ולא ברור אם השיטה מומלצת. מצד אחד, יש כאלה שיחתמו עליה בעיניים עצומות, מצד שני, היו מספר תאונות שבמזל לא נגמרו רע, ואחת לפחות, של מדריך הרים צרפתי והקליינט שלו, ששניהם נהרגו כשהטיבלוק קרע את החבל.

גם לשאלה איזה מן האלחוזרים האלה עדיף, התשובה לא ברורה. אף אחד מהם לא אמור לקחת עומס דינאמי. אז זהו שימוש מאולתר בכל מקרה.

לרופמן יש שתי גירסאות, שלאחת מהן, אין שיניים בכלל, אבל שתיהן יושבות רק על המעטפת של החבל. הרופמן סימן 1 (בצבע כחול-אדום), שאין לו שיניים, קורע את המעטפת בכוח קטן יותר מאחיו, סימן 2 (שהוא בצבע אפור-זהב). שניהם קורעים את החבל לפני הטיבלוק. בכל מקרה, הרופמן סימן 1 מיועד לחבלים בקטרים 10-11מ"מ, אז לשימוש עם [[חבל כפול|חבל דאבל]] או [[חבל תאומים|טווין]] אחד, הוא לא מתאים.

לטיבלוק יש שיניים, אבל מרבית הכוח של הנעילה על החבל נוצר מלחץ של הטבעת על הטיבלוק, ולא מהשיניים שנתקעות במעטפת. בניסויים הוא הראה יכולת עמידה יפה בעומסים סטאטיים, וגם בנפילות לא גדולות. באינטרנט יש טענות שאפשר לקחת נפילות בפקטור 1 על טיבלוק (מישהו ניסה את זה בקיר טיפוס), אבל היצרן (Petzl) אומר שאין ליפול על טיבלוק בחבלים דקים מ-9מ"מ ושבכל מקרה יש סכנה של נזק למעטפת החבלים דקים מ-11מ"מ.

הדאק הוא מכשיר חדש מדי, ואין עליו הרבה נתונים או ניסויים.

==קריאה נוספת==
* [[שיטות הובלה]]
* [[הולכים יחד]]
* [[משני האלחוזרים הקטנים, טיבלוק ורופ-מן, איזה מהם עדיף?]]
==קישורים חיצוניים==
* climbing_faq/advanced_2.htm דיון על טיפוס סימולטני עם טיבלוקים
* [http://www.psychovertical.com/?10speed מאמר על איך לטפס יותר מהר, ראו טיפ מספר 7, שתומך בהתלהבות בשימוש ברופמן]
* [http://www.petzl.com/files/all/technical-notice/Sport/B01%20TIBLOC%20B01500-020799.pdf הוראות השימוש בטיבלוק]
* [http://www.wildcountry.co.uk/dnlds/Ropeman%20fit%20to%20page%20print%20page%201.pdf הוראות השימוש ברופמן]
* [http://www.kong.it/doc/KONG_DUCK.pdf הוראות השימוש בדאק]

----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...

[[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס אלפיני]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: בטיחות]]

הולכים יחד

2026-06-14T12:53:28Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

'''הולכים יחד''' (באנגלית: '''[[moving together]]''' או '''simul-climbing''', קיצור של simultanious climbing), זו [[שיטות הובלה|שיטת טיפוס]] בה כל השותפים לטיפוס נעים יחד בעת ובעונה אחת. שיטה זו נפוצה במיוחד ב[[מסלולים אלפיניים]] ו[[מסלולים ארוכים|מסלולי סלע ארוכים]], אך ניתנת לביצוע בכל [[מסלול]]. אם ניקח לרגע את המקרה הפשוט של טיפוס סלע, במקום שהמאבטח יעמוד במקום, והמוביל יתקדם, שני השותפים נעים יחד על הסלע. במקרה שאחד המטפסים נופל, השני מהווה את המשקל הנגדי.

בדומה ל[[הובלה]] רגילה, המוביל שם [[עגינות]] ו[[ראנרים]] ו[[הקלפה|מקליפ]] בהם את ה[[חבלים|חבל]], והשני מנקה את המסלול. בשונה מהובלה רגילה, הפיץ' נגמר רק כאשר המוביל השתמש בכל הציוד לעגינות. המוביל עוצר, בונה [[תחנות|תחנה]] ו[[איבטוח|מאבטח]] את השני שלו. כאשר השני מגיע אליו, הם מארגנים את הציוד וממשיכים הלאה.

יש לציין, ששיטה זו דורשת מיומנות גבוהה מאוד משני המטפסים, ויש בה סיכון רב יותר. אך יש בה יתרון משמעותי - [[מהירות]]. במסלולים ארוכים בהם הזמן הוא גורם קריטי משתדלים המטפסים להשתמש בשיטה זו, כל עוד אפשר, כדי להתקדם מהר יותר. לאור הסיכון, והצורך במיומנות גבוהה, מבצעים שיטה זו בדר"כ בקטעים קלים של הטיפוס, בהם הסיכוי ל[[נפילה]] נמוך.

שימו לב, בשיטה זו המטפס הטוב מבין השניים מטפס שני (ולא ראשון), משתי סיבות:
# הסיכוי לנפילה של השני קטנים יותר, והוא לא ימשוך את המוביל ויתלוש אותו מן המסלול.
# מספר שניים לעולם לא יעכב את המוביל ויקשה עליו להתקדם, כי הוא תמיד יכול לטפס יותר מהר ממנו.
==איבטוח בטיפוס סימולטני==
בשנים האחרונות הופיעו מספר אמצעים קטנים וקלים שיכולים לשמש כ[[אלחוזרים]] לחבל אחד. האמצעים הבולטים הם [[טיבלוק]] (של Petzl), [[רופ-מן]] (של Wild Country) ו[[דאק]] (של Kong) וגם מיקרו-טרקציון של פצל. עלה הרעיון לשים אלחוזר כזה על העגינות שבין שני המטפסים שהולכים יחד. הרעיון הוא, שכל זמן שהם מטפסים, החבל רץ בכיוון למעלה. במקרה של נפילת המוביל, המשקל של השני משמש לו כמשקל נגדי ובולם את הנפילה. במקרה של נפילת השני, החבל ננעל באופן מידי באלחוזר, והנפילה לא משפיעה על המוביל. השיטה מתוארת בפירוט [[יש שיטה להשתמש בטיבלוק או רופמן למניעת נפילה של מטפס שני בסימול-קליימבינג, האם היא באמת בטיחותית?|כאן]].

זה נשמע כמעט אידיאלי, אבל בניסויים שנערכו התוצאות לא היו חד משמעיות, ולא ברור אם השיטה מומלצת.

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על החבל מתוח כדי שאם תהיה נפילה היא לא תהיה בפקטור גבוה, מכיוון שהמכשירים הללו אינם מיועדים לשימוש כזה.. זה דורש מן המוביל ומן השני שלו להיות מאד סבלניים (רעיון טוב בטיפוס מסלולים ארוכים, ובחיים בכלל), וערניים.

==קריאה נוספת==
* [[יש שיטה להשתמש בטיבלוק או רופמן למניעת נפילה של מטפס שני בסימול-קליימבינג, האם היא באמת בטיחותית?]]
==קישורים חיצוניים==
* cgi-bin/forum/gforum.cgi?topic=12332&forum=16 הסבר על השיטה, באנגלית
----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
[[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]]

האם יש בעייתיות בשימוש בחבל דאבל כחבל סינגל, אם כן מהי?

2026-06-14T12:53:26Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

אחדד את השאלה: מכיוון שכל אחד מ[[חבל כפול|חבלי דאבל]] מוגדר בעל יכולת לבלום נפילה בעצמו, למה אי אפשר להשתמש ב[[חבלים|חבל]] אחד כזה לבד, כ[[חבל יחיד]]?

אכן, שאלה מצויינת. התשובה אינה פשוטה, ומורכבת ממספר חלקים. למי שכל העסק לא מוכר, אנו ממליצים לקרוא קודם את המאמר הסוקר את [[שיטות הובלה|שיטות ההובלה]] השונות. מכיוון שזה נוגד את העמדה הרשמית, המלצה חד משמעית לטפס ככה לא תקבל כאן, אבל אולי תקבל מספיק נתונים שיעזרו לך להחליט.
==גיבוי==
קודם כל, יש את עניין הגיבוי. בחבל דאבל, הרעיון הוא שחבל כזה אמנם [[נפילת_UIAA |נבדק לספיגת נפילה]] לבד, אבל עם משקל נמוך יותר, של 55ק"ג במקום 80ק"ג. יש כאן הנחה, שגבוה על ה[[פיץ']], [[מקדם נפילה|מקדם הנפילה]] נמוך, [[כוח בלימה|כוח הבלימה]] נמוך ומספיק חבל דק כדי לבלום אותה. נמוך על הפיץ', אמנם כוחות הבלימה גבוהים יותר, אבל יש חבל נוסף, לגיבוי. במאמר מוסגר, ורק למידע, פעם היו ממליצים ל[[הקלפה|הקליפ]] את שני החבלים ב[[עגינות|עגינה]] הראשונה, ואולי גם השניה. אני לא בטוח למה הפסיקו עם זה, אבל זה כנראה קשור לזה שבשני חבלים דקים, כוחות הבלימה יהיו יותר גבוהים אפילו מחבל יחיד, כי הם נמתחים פחות.

בנוסף, במקרים רבים החבל השני נכנס לפעולה ולוקח חלק מהעומס בכל מקרה, במיוחד אם העגינות לא מאד רחוקות (בתחילת הפיץ', למשל).

לעניין הגיבוי חשוב להזכיר גם שחבל דק ייחתך יותר בקלות על פינה חדה בנפילה. זה נכון גם לחבל סינגל דק, כמובן, אבל בדרך כלל חבלי דאבל הם דקים יותר מחבלי סינגל.
==בלאי==
עניין נוסף הוא ההזדקנות של החבלים עם נפילה. כשהחבלים חדשים, כנראה שזה יעבוד, אבל:
# '''בלאי משימוש רגיל, ללא נפילות''': חבל דק מתבלה בנפילות ובשחיקה על הסלע הרבה יותר מהר מחבל עבה, וגם אם כשהוא חדש זה בטוח להוביל איתו לבד, הרי שמכיוון שהוא לא ייתן אותה בלימה כשהוא בלוי...
# '''בלאי מנפילות''': בשימוש בשני חבלים דקים ההתבלות כתוצאה מנפילות מתחלקת בין החבלים וכל אחד לוקח (בערך) חצי מהנפילות. וגם, בנפילות חוזרות ונשנות, קל להחליף חבלים יותר מאשר להחליף צדדים של החבל.
==תקן, בדיקות וכוחות בלימה==
דבר שלישי הוא התקן. הבדיקה לחבל הובלה מורכבת ממספר שלבים. השניים החשובים לעניינינו הם מספר הנפילות וכוח הבלימה. חבל יחיד אמור להחזיק 5 [[נפילת_UIAA|נפילות UIAA]] עם משקל של 80ק"ג. הוא גם אמור להוריד את כוח הבלימה בנפילות אלה לפחות מ-1200ק"ג. חבל כפול נבדק בנפילה דומה, רק עם משקולת של 55ק"ג, כאמור. עם כל נפילה, חבל דינאמי מאבד מהדינאמיות שלו. חבל דק, כאמור, מתבלה מהר יותר, ולכן מאבר מהדינאמיות שלו מהר יותר. לא ידוע אם הוא יוריד את כוח הבלימה בנפילות האחרונות לערך המתאים.

בכל אופן, אם כוח הבלימה מטריד אותך, אתה מוזמן לעיין בתוצאות [http://gravsports.blogspot.com/2006/11/single-and-half-rope-impact-forces_30.html הניסוי הזה] שמראה שחבלי דאבל לא נותנים כוחות בלימה נמוכים יותר עם משקולת של 80ק"ג. ובכל מקרה, [[קוטר של חבל]] לא נותן אינדיקציה טובה לכוח בלימה, כי יש חבלי 11 מ"מ שנתנו בלימות רכות יותר. זה נוגע גם לכך שיש חבלי סינגל של 8.6מ"מ, שיותר דקים מחבלי דאבל של 9מ"מ, רק שאלה נבדקו בבדיקה של סינגל (עם 80ק"ג) ואלה בבדיקה של דאבל (עם 55ק"ג).
==עוד כמה דברים קטנים==
* זכור שחבל דק יותר קשה לאיבטוח (למאבטח), וזה משפיע על הבטיחות הכללית.
* אם חבל דק נמתח יותר מחבל עבה, לוקח לו יותר זמן להתאושש. גם זה משמעותי במקרה של נפילות חוזרות ונשנות.
==סיכום==
כאמור, לא תקבל המלצה חד משמעית אבל בוא נבחן כמה מצבים. אפילו לפני זה, חשוב לדעת שיש מקומות בעולם שמטפסים ככה באופן קבוע, כלומר, בערך ככה. המוביל נקשר לשני הקצוות ומטפס רגיל עד האמצע, ואז מתיר קשר אחד וזורק אותו למטה וממשיך על חצי חבל עד סוף הפיץ'. זה נותן ביטחון בתחילת הפיץ', ופחות [[דראג]] בסופו. שיטה כזו יעילה במיוחד על מסלולי [[מולטי-פיץ']] שיש מהם ירידה ברגל ולא צריך לגלוש.
# מצב ראשון: [[טיפוס ספורטיבי]]. הבולטים קרובים מאד והסיכוי לנפילה ארוכה במקדם גבוה הוא נמוך. כנראה שחצי חבל (אחד מזוג של דאבל) יעשה את העבודה במקרה של נפילה. מצד שני, בטיפוס ספורטיבי נופלים הרבה, כי מנסים מסלולים קשים (ולא איכפת ליפול כי זה על בולטים והם קרובים). זה אומר שהחבל יפסיק להיות מספיק דינאמי די מהר, כוחות הבלימה יעלו עם כל נפילה, והחבל יתקרב למצב שהוא עלול לכשול בנפילה (כי כוחות הבלימה יגיעו לעומס הקריעה של החבל, כמו אחרי מספר רב של נפילות בדיקה).
# מצב שני: [[מסלול אלפיני]] לא קשה, או מסלול [[טראד]] ארוך ומתון. במסלולים כאלה מורידים עוד ועוד את קוטר החבלים. חבלים מודרניים לטיפוס אלפיני יורדים כבר מתחת ל-8מ"מ. אלה אמנם חבלי טווין, אבל כנראה ששניים כאלה הם לא יותר חזקים בהרבה מחבל 9מ"מ אחד, מה גם שנפילות במתאר לא תלול לא מייצרות הרבה כוח בלימה וגם לא נופלים הרבה, כי זה [[מהירות|מאט]] את ההתקדמות. גם כאן יש את הבעיה של ההזדקנות של החבל, הפעם משחיקה על המסלול ולא מהנפילות. וגם, אם יש לך גלישות כדי לרדת מהמסלול, כנראה שכדאי שיהיו לך שני חבלים, אז גם שם זה לא מאד מומלץ.
# מצב שלישי: [[שיטות הובלה#הולכים יחד (moving together)|moving together]]. גם במסלול כזה אין הרבה סיכוי לנפילה קשה, וגם כנראה שלא תטפס ככה על מסלול קשה...
אז מתי כן? הייתי אומר, אם אתה הולך לפתוח מסלול חדש וקשה, שיש ממנו ירידה ברגל או בלי הרבה גלישות ארוכות, קח חצי חבל '''חדש''' וזרוק אותו אחר כך. זה דומה לספורטאי על שמחליפים [[סקי|מגלשי סקי]] בכל תחרות או מכוניות מרוץ שמחליפים להם צמיגים כל כמה סיבובים. מקרה אחר הוא שיש לך אספקה בלתי נדלית של חצאי חבלים (או של כסף) ואתה מוכן להחליף חבל כל 10 ימי טיפוס או כל 10 נפילות קצרות (סתם זרקתי מספרים, וצריך לבדוק את הדינאמיות לאחר כל נפילה).

ואם הייתי צריך להחליט? פשוט הייתי קונה חבל סינגל דק (כאמור, ל-Beal, לאדלריד ולמאמוט יש חבלים דקים (8.8-9.1 מ"מ), שמומלצים כסינגל לטיפוס סלע וכדאבל למסלולים ארוכים, ואפילו כטווין למפלי קרח). שים לב שהיצרנים בעצמם מזהירים שה[[עמידות בפני שחיקה]] של החבלים האלו נמוכה.

==ולסיום (אחרי הסיכום)==
את זה מצאתי באחד הדיונים בפורומים (הקישור השני ברשימת הקישורים החיצוניים) והוא נראה לי שווה איזכור:
{{LTR}}
Embarrisingly, I'd like to admit that once me and a mate managed to break a 9mm half rope by a fall alone.

It was many years ago when I didn't know better - I didn't know anything in fact. I'd borrowed the rope (which was new) off a mate who'd taken me climbing a few times. I was out with another mate - who probably weighed about 12 stone and we got stuck on a grade 3 scramble - which had probably become a climb. We donned harnesses and tied in to one piece of gear in the wall. (I'm cringing now thinking about all the mistakes I was making).

I thought I'd tied an Italian hitch - when it was in fact a clove hitch. I loosened it through the crab as my mate headed up the wall. He fell a total of about 15 feet - the rope tied to this one bit of gear, stretched, broke his fall, and then snapped in mid-air. My mate fell a few feet more and hit the ground - bruised, shocked but ok.

We sent the rope to be tested by the BMC in case it was one of a batch that needed recalling. We didn't want any money back or to sue anyone. The BMC told us that it must have been broken from towing a car - they didn't believe us. If I'd known then what I know now I could have told them this catalogue of errors that led to this half rope snapping under the duress of a fall factor 2+.

Ropes will snap if they are not properly utilised.

Will
{{RTL}}

למי שמתקשה באנגלית, הנה תקציר: הוא מספר שחבר שלו נפל 15רגל (כ-5מ') במקדם נפילה 2, על חבל 9מ"מ (חצי דאבל), והחבל נקרע. לא נחתך, נקרע. החבל נשלח לבדיקה ב-BMC והם סברו שהוא נקרע בגרירה של מכונית. סתם, שתדע.

==קריאה נוספת==
* [[שיטות הובלה]]
* [[דינאמיקה של נפילות]]
* [[מקדם נפילה]]
* [[כוח בלימה]]
* [[כוחות בבלימת נפילה]]
==קישורים חיצוניים==
*cgi-bin/forum/gforum.cgi?post=1394069;sb=post_latest_reply;so=ASC;forum_view=forum_view_collapsed;guest=829849 דיון בנושא קרוב בפורום של rockclimbing.com
*[http://www.ukclimbing.com/forums/t.php?t=323843 עוד דיון, הפעם בפורומים של UKC]
* [http://gravsports.blogspot.com/2006/11/single-and-half-rope-impact-forces_30.html הניסוי שהוזכר קודם, על השוואה בין כוחות בלימה בסינגלים ובדאבלים עם משקל של 80ק"ג]
* [http://www.bealplanet.com/notices/2007/joker/index.php הג'וקר של Beal, חבל 9.1 שטוב גם כסינגל וגם כדאבל]
*[http://www.bealplanet.com/portail-2006/index.php?page=type_corde&lang=us עוד דף מהאתר של Beal, ובו מידע על סוגי החבלים, מתי להשתמש באיזה חבל וגם הסבר על הרציונאל של בדיקות ה-UIAA]
* ועוד דיון, אחרון וקצת מצחיק
----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...

[[קטגוריה:הכה את המומחה]][[קטגוריה:טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה:אילתורים]][[קטגוריה:טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: בטיחות]]

האם יש בעיה להוביל דאבל עם חבל סינגל?

2026-06-14T12:53:24Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

השאלה המפורטת, כפי שהופנתה אלינו:

אפרט, כשאני [[הובלה|מוביל]] באמצעות [[חבל כפול|חבל דאבל]], את רוב ה[[נפילה|נפילות]] לוקח רק אחד משני ה[[חבלים]]. רק במידה והוא לא יחזיק, החבל השני יכנס לפעולה. לפעמים, חושדים שה[[עגינות|עגינה]] לא הכי טובה, ושמים שתי עגינות באותו גובה ואז שני החבלים יכנסו לפעולה בו זמנית. בחבל דאבל, [[נפילת UIAA|בדיקת הנפילה]] נערכת במשקל 55ק"ג (לעומת 80ק"ג בחבל סינגל) ועל פיו מוגדר [[כוח בלימה]] מקסימאלי. נראה לי שאין בעיה של נפילה על שני חבלים כי כוח הבלימה מוגדר על פי שניהם.

אם נופלים על שני חבלים שהם סינגל, או על אחד שהוא סינגל והשני - חצי דאבל, האם יש סיכוי שיתפתח עומס למעלה מ-12 KN?

כמו שלא כל חבל דאבל יכול לשמש כ[[חבל תאומים|טווין]], יכול להיות שגם לא כל חבל סינגל יכול לשמש כחצי דאבל.

כמובן שבכל מקרה חבל סינגל פחות טוב לנפילות על אבני עיגון כי מתפתח כח בלימה יחסי יותר גבוה ביחס לחבל דאבל (היות והוא חבל עבה).

==תשובה==
האמת היא שנתת ניתוח בכלל לא רע של העניין. מה שנשאר לי, זה רק לרשום את המסקנה:

אין בעיה, מלבד המצב הספציפי שתיארת בעצמך (שתשים שתי עגינות באותו הגובה). במצב כזה, שני החבלים יקחו את הנפילה, מכיוון שחבלים עבים (סינגלים) נמתחים פחות מחבלים דקים (דאבלים), כוח הבלימה שיתפתח יהיה גדול יותר במידה משמעותית, ועלולים לקרות שני דברים:
# עמוד השדרה של המטפס עלול להיפגע
# העגינות עלולות להישלף

אבל השאלה האמיתית היא למה בכלל לעשות את זה? מה אתה מרוויח מזה? לי נראה שיש בזה בעיקר חסרונות:
# חבלי סינגל יותר כבדים באופן משמעותי מחבלי דאבל
# זה משמעותית יותר מסורבל מלעבוד עם חבל סינגל בלבד
# חבלים עבים מייצרים יותר חיכוך ולכן - יותר [[דראג]]

אם יש יתרון ברעיון הזה, זה רק שאם יש לך אספקה בלתי נדלית של חבלי סינגל, אבל אין לך אספקה של חבלי דאבל, אז זה יותר זול. אבל אני הייתי הולך על זוג דאבל במחיר מלא, זה הרבה יותר כיף...

==קריאה נוספת==
* [[שיטות הובלה]]
* [[דינאמיקה של נפילות]]
* [[מקדם נפילה]]
* [[כוח בלימה]]
* [[כוחות בבלימת נפילה]]
==קישורים חיצוניים==
*cgi-bin/forum/gforum.cgi?post=1394069;sb=post_latest_reply;so=ASC;forum_view=forum_view_collapsed;guest=829849 דיון בנושא קרוב בפורום של rockclimbing.com
*[http://www.ukclimbing.com/forums/t.php?t=323843 עוד דיון, הפעם בפורומים של UKC]
* [http://gravsports.blogspot.com/2006/11/single-and-half-rope-impact-forces_30.html הניסוי שהוזכר קודם, על השוואה בין כוחות בלימה בסינגלים ובדאבלים עם משקל של 80ק"ג]
* [http://www.bealplanet.com/notices/2007/joker/index.php הג'וקר של Beal, חבל 9.1 שטוב גם כסינגל וגם כדאבל]
*[http://www.bealplanet.com/portail-2006/index.php?page=type_corde&lang=us עוד דף מהאתר של Beal, ובו מידע על סוגי החבלים, מתי להשתמש באיזה חבל וגם הסבר על הרציונאל של בדיקות ה-UIAA]
* ועוד דיון, אחרון וקצת מצחיק
----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...

[[קטגוריה:הכה את המומחה]][[קטגוריה:טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה:אילתורים]][[קטגוריה:טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: בטיחות]]

דיינימה

2026-06-14T12:53:23Z

קלוד: תיקון קישורים חיצוניים מתים — החלפה/הסרה

'''דיינימה''', '''ספקטרה''', '''HMPE''' ועוד מספר שמות, הם כולם שמות מסחריים לחומרים מקבוצת ה- high modulus polyethylene) HMPE). חומרים אלה חזקים ביותר ומשמשים למגוון צרכים, בין השאר צבאיים. בשל חוזקו של החומר משתמשים בו גם לייצור סיבים ל[[חבלים]] ו[[רצועות]] המחליפים את כבלי המתכת ב[[רוקים]] והרצועות של ה[[פרנדים]].

נקודת ההתכה של דיינימה היא נמוכה למדי ועומדת על 135°C לערך, הוא עמיד לסוגים שונים של חומצות ומראה חולשה די קטנה לחשיפה של קרינת U.V (שמש), אין לו רגישות למים כלל (לא נחלש) ומשקלו הסגולי 0.98 (נמוך מזה של מים) ולכן הוא צף.

ל-HMPE יש מקדם חיכוך עצמי נמוך ביותר. הסיבים יוצרים יחסית מעט [[חיכוך]] זה עם זה והם מחליקים בקלות אחד על גבי השני. כלומר, קשרים ברצועה העשויה מHMPE מחליקים בקלות, הרבה יותר מקשרים ברצועת [[ניילון]]. בעבר היה מקובל שאין לקשור רצועוות דיינימה בשום אופן. דיינימה גם לא נמכרה כלל לפי אורך, אלא רק כרצועות תפורות. כיום מיוצרות רצועות דיינימה בשילוב עם סיבי ניילון, הנותנים להם חיכוך נוסף. רצועות אלה נמכרות גם לפי אורך.

ככלל, רצועות דיינימה תפורות, אין לחתוך ולקשור מחדש.

דיינימה היא חומר חזק אבל בעל [[התארכות]] נמוכה במיוחד. ההתארכות שלו מגיעה ל2% בכ-50% מעומס הקריעה שלו. מבחינה זו הוא דומה יותר ל[[כבלים|כבלי פלדה]] ואשר לחבלי [[ליבה ומעטפת]]. חומר זה מתאים לשימוש במצבים שאינם דורשים דינאמיות. נפילה על חבל HMPE בטיפוס, למשל, היא מסוכנת מאד. ה[[כוח בלימה|כוחות]] המתפתחים במצב כזה הם גדולים ביותר ובלימת נפילה כזו עלולה לגרום חבלות פנימיות ושברים.

קיים היום קו שלם של חבלי עזר בקוטר 5.5מ"מ הבנוי מליבת דיינימה עם מעטפת ניילון רגילה. עומס הקריעה של חבלים אלה הוא בסביבות 1800ק"ג. זה מאפשר להנות מיתרונות הדיינמה ולעקוף (בצורה חלקית לפחות) את הבעיות של החלקה והמסה. שימוש נפוץ בחבלים מסוג זה הוא ל[[קורדלט]], בשל השילוב של חוזק וקלות משקל. זהו תחליף ראוי לקורדלט מחבל 7 מ"מ מסורבל (ופחות חזק). המוצרים הללו מוכרים בשמות שונים על פי היצרנים כמו
Titan cord (BW) , Tech cord (Maxim), Gemini (BD). ניתן להשתמש בהם גם לפרוסיקים רגילים. הם מסוכנים בשימוש כללי, במיוחד לשימושים בהם עלול להווצר חיכוך רב (כמו [[גולש אחרון]]) משום שבמידה שמעטפת הניילון נפגמת, הליבה לא תשרוד הרבה זמן. לשימושים סטאטיים כמו [[טיפוס על חבל|טיפוס פרוסיקים]], הארכות קצרות למאבטח וכו', לעומת זאת, הם מצויינים, וכמובן משפרים את בטיחות המערכת. כמובן שאין גם הרבה טעם להשתמש בהם כ"[[פיוז]]" ב[[מערכות הרמה ומתיחה|מערכות הרמה]].
==פסילה==
בשנים האחרונות מתאספות עדויות לכך שדיינימה אינו חומר מצויין כמו שחשבו. מול היתרונות הברורים של משקל נמוך ועומס קריעה סטאטי גבוה עומדים חסרונות כמו עמידות נמוכה ב[[שחיקה]] וטמפרטורת התכה נמוכה.

יתרה מזו, נראה שלדיינימה אורך חיים קצר בהרבה מזה של ניילון. חברת Mammut, שמייצרת רצועות דיינימה דקות וקלות במיוחד, אומרת שיש להחליף אותן תוך 4 שנים לכל היותר. יש ניסויים המראים שדיינימה נחלשת, בשימוש רגיל, בסדר גודל של 40-50% תוך שנתיים.

גם התאונה המפורסמת של ג'ון שרמן, שבו נקרעה רצועת דיינימה לא פסולה או ישנה מאד, ב[[קשר משקפים]] ב[[תחנות|תחנה]] זכתה לפרסום רב.
==קריאה נוספת==
* [[ניסוי החלקה ברצועות דיינימה דקות]]
==קישורים חיצוניים==
* cgi-bin/forum/gforum.cgi?post=2117638 דיון מעניין עם עדויות לכך שדיינימה נחלשת במידה מסוכנת עם הזמן
* [https://dmmclimbing.com/Knowledge/March-2012/Knotting-Dyneema® איך דיינימה עם קשרים לוקחת עומס סטאטי ועומס דינאמי]
* [https://www.youtube.com/watch?v=JYd14LuitX8 השוואה בין קשרי משקפיים בניילון ודיינימה בכל מיני מצבים]
----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], ליאון שופוטינסקי, דורון נצר, ואחרים...
[[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]]