https://wiki.imga.org.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94+%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%91 2026-05-02T16:21:43Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.42.3 https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94&diff=7392 2026-04-30T08:30:21Z

<p>מיכה יניב: /* קורוזיה גלוואנית (Galvanic Corrosion) */</p> <hr /> <div>'''קורוזיה''', בעברית '''שיתוך''' (באנגלית: '''[[corrosion]]''') היא הרס של מתכת כתוצאה מריאקציה כימית עם חומרים בסביבה. הריאקציה גורמת להתפרקות של הסגסוגת לאטומים המרכיבים אותה. הגורם המשתך הנפוץ ביותר הוא חמצן, והריאקציה היא התחמצנות. קורוזיה של ברזל מוכרת כחלודה, אבל מוכרת גם התחמצנות באלומיניום (ב[[טבעות]] וב[[אמצעי חיכוך]]) ובמתכות אחרות.<br /> <br /> במקום שבו מתרחש שיתוך נוצרת תערובת של תחמוצת ומלחים של המתכת, ומכיוון שתערובת זו חלשה ונקבובית בדרך כלל, היא מתפוררת עד מהרה וגורמת להרס המתכת. ניתן להגן על מתכת בפני שיתוך במגוון אמצעים: ציפוי במתכת אחרת, העמידה לגורמי השיתוך (דוגמת אבץ במקרה של חמצן) או צבע עמיד יותר לשיתוך, שימון קבוע או יצירת מגע עם מתכת אחרת בעלת פוטנציאל אלקטרוכימי גבוה יותר, אשר משותכת במקום המתכת המוגנת (&quot;הגנה קתודית&quot;).<br /> <br /> ניתן למנוע חלודה ושיתוך גם על ידי אטימת החומר, בדרך כלל על ידי יצירת שכבה לא מתחמצנת ואטומה, כך שלא יבוא במגע עם חומרים אחרים כגון חמצן ומים. תהליך זה נקרא פסיבציה.<br /> <br /> אנו נדון במיוחד בקורוזיה של ברזל ופלדה, ובסוף תהיה התייחסות לקורוזיה באלומיניום. <br /> ==קורוזיה בפלדה==<br /> קורוזיה היא תופעה מעניינת וחשובה, בגלל ההשפעה הרבה שיש לה על חוזק של מתכות. לקורוזיה השפעה חזקה על חוזק של [[בולטים]], אבל גם [[כבלים]]. אנו נתאר בפירוט קורוזיה בבולטים, אבל ניתן לעשות את ההמרה המתאימה גם לכבלים. גם אבזמים של רתמות עשויים מפלדה ולכן זה רלבנטי גם לגביהם.<br /> <br /> מסתבר, שקיימים מספר סוגי קורוזיה, שלושה, ליתר דיוק:<br /> ===קורוזיה כימית (Chemical Corrosion)===<br /> זוהי בעצם תופעה שבה המתכת ממנה עשוי הבולט, פלדה בדרך כלל, מתרכבת עם חומרים הנמצאים סביבו. אפשר להפריד בין שני סוגי קורוזיה כימית:<br /> # קורוזיה כימית של התחמצנות מתרחשת כאשר החומר יוצר תגובה כימית עם חמצן הנמצא באוויר או מומס במים. סוג זה של קורוזיה הוא המוכר ביותר, והוא &quot;באמת&quot; חלודה. התחמצנות מהאוויר היא קלה לאיבחון. הבולט והאוזן פשוט נראים חלודים. <br /> #קורוזיה כימית יכולה להיות גם ריאקציה כימית עם יסודות הנמצאים בתוך הסלע, או עם חומצות הנוצרות מההמסה של הסלע על ידי מים. קורוזיה כימית עם הסלע קשה יותר לאיבחון, אבל לפעמים יש פס של חלודה שמי הגשם שטפו מתוך החור של הבולט... <br /> <br /> באיזורים גשומים כדאי בכל מקרה, אם בוחרים בבולטים מכאניים, להשתמש בבולטים (ואוזניים) מפלדה בלתי מחלידה (נירוסטה).<br /> ===קורוזיה גלוואנית (Galvanic Corrosion)===<br /> השם המוזר יתברר מיד. זרם גלוואני, הוא תופעה שנתגלתה על ידי הביולוג האיטלקי לואיג'י גאלוואני, שהתעניין בזרמים חשמליים בגופים חיים. צפרדעים רבות קיפחו את חייהן בגללו, אבל זה לא הנושא. זרם גלוואני הוא מעבר של מטען חשמלי בין שני חמרים שכמות המטען בהם שונה. כל סוללה רגילה פועלת על העיקרון הזה: שני חמרים שלאחד יש אלקטרונים חפשיים ולשני הם חסרים, מזרימים את המטען הזה דרך המכשיר החשמלי שהם מפעילים.<br /> <br /> בכל מקום בו יש מגע בין שתי מתכות שונות, יש הפרש בכמות המטען בהן, ונוצר זרם חשמלי חלש. ב[[בולטים#בולטים מכאניים|בולטים מכאניים]], אם האוזן והבורג, הבורג והטבעת המתרחבת, או כל שני חלקים אחרים בגוף הבולט אינם עשויים מאותה סגסוגת בדיוק, מיד מתחיל לזרום זרם גלוואני חלש מאד בין שני גופי המתכת. זרם זה גורם לחיבור (כמו ריתוך חשמלי, רק בין שני חומרים שונים, וחלש הרבה יותר מכל אחד מהם) בין שני החלקים ולהחלשה ניכרת של הבולט. את הבעיה הזו ניתן לפתור על ידי הימנעות משימוש בבולטים שאינם מיועדים לטיפוס (בולטים תעשייתיים ולבניין). בולטים מכאניים תקניים לטיפוס עשויים מאותו החומר בדיוק.<br /> <br /> [[בולטים#בולטים כימיים|בולטים כימיים]] עשויים לרוב מחלק אחד וממילא בהם הבעיה אינה קיימת. <br /> <br /> בבולטים בסלע חשוב להשתמש בבולט ובאוזן המיועדים לשימוש יחד ולא סתם בכל אוזן על כל בולט.<br /> <br /> ===קורוזיה של מאמץ (Stress Induced Corrosion)===<br /> סוג זה של קורוזיה הוא מוזר ביותר. הוא נובע מתכונה של חומרים קשים להימתח בניצב לכיוון בו מפעילים עליהם מאמץ דחיסה (וגם להיפך). ניתן לדמיין גוש חומר שמונח עליו משקל כבד. ברור כי הוא יימעך כלפי מטה, ושאריות החומר ינסו לצאת לצדדים. בבולטים מכאניים, יש על מרכז האוזן איזור הנדחס על ידי הבורג או האום. המאמץ גורם לעיוות של הסריג המתכתי באזור זה ומרווח את המרחקים בין היונים המתכתיים בחומר. לאיזורים מרווחים (יחסית) אלו יכולים אז לחדור חמרים שונים מן הסביבה ולהפריע לסדר שהיה במבנה הסריג ולהחליש אותו מאד. סוג זה של קורוזיה נפוץ במיוחד באתרי טיפוס הקרובים לים. האוויר רווי ברסס של הגלים ומכיל כמות גדולה של יוני נתרן וכלור החודרים אל תוך המתכת באיזורי המאמץ שלה ומחלישים אותה. בתאילנד, ספרד, צרפת ואיטליה, וגם בצוקים הקרובים לים בארה&quot;ב קרו מספר תאונות בהן נשברו אזניים של בולטים מכאניים בגלל קורוזיה של מאמץ.<br /> <br /> כמו בקורוזיה גלוואנית , גם קורוזיה של מאמץ תהיה רלבנטית לבולטים מכאניים בלבד, אבל מסיה אחרת: בבולטים מכאניים יש הידוק של בורג/אום על האוזן של הבולט ולכן יש מאמץ קבוע שיוצר תנאים לכניסה של יוני חמצן ונתרן וכלור (מלח). בבולטים כימיים, שהם מודבקים לסלע אין מאמץ קבוע ולכן אין קורוזיה של מאמץ.<br /> <br /> ===קצב התקדמות של חלודה בפלדה===<br /> מספר טיפוסי של קצב התקדמות לעומק של קורוזיה בפלדה הוא 6-70 מיקרומטר לשנה בסביבה יבשתית, ו-50-170 מיקרומטר לשנה בסביבה ימית.<br /> <br /> זה יכול לתת כלי להערכה של ההיחלשות של פלדה כתוצאה מקורוזיה (רמז - לא כלכך מהר...).<br /> ==קורוזיה באלומיניום==<br /> [[תמונה: corrosionbiner1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|טבעות אלומיניום עם קורוזיה]]<br /> שכבת השיתוך שנוצרת על גבי מתכות מסוימות היא אטומה (להבדיל משכבות נקבוביות כמו חלודה), ולכן היא אוטמת את המתכת ובכך מפרידה אותה מסביבתה ומונעת את המשך השיתוך. דוגמה למתכת כזו היא אלומיניום: החמצן באוויר מחמצן את האלומיניום ויוצר שכבה של התחמוצת Al2O3 (אלומינה), שמבודדת את האלומיניום שמתחתיה מהחמצן באוויר, ומגנה כך על המתכת. זה נכון אם האלומינה נשארת, אבל בסגסוגות של אלומיניום, כמו אלה המשמשות בציוד טיפוס, החומר מתפורר ונשחק עם שחיקה מחבלים או מסלע, והתהליך יכול להמשיך.<br /> <br /> תהליך הצביעה של אלומיניום, אנודיזציה, המקובל בטבעות ואמצעי חיכוך, הוא פסיבציה של האלומינים. זהו תהליך של קורוזיה חשמלית מבוקרת, שבין השאר (מלבד אופנה וקישוט) מטרתו לאטום את המוצר המוגמר ולמנוע חדירה של חמצן אל תוך החומר ואת תהליך הקורוזיה. עוד על כך בסקירה על [[שיטות ייצור ועיבוד מתכות]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://wiki.tradgirl.com/Corroding_Confidence מאמר על קורוזיה בבולטים ב-TradGirl]<br /> * [http://www.galvanizeit.org/corrosion/corrosion-process/corrosion-rate קצב התקדמות של קורוזיה בפלדה]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94&diff=7391 2026-04-30T08:27:56Z

<p>מיכה יניב: /* קורוזיה של מאמץ (Stress Induced Corrosion) */</p> <hr /> <div>'''קורוזיה''', בעברית '''שיתוך''' (באנגלית: '''[[corrosion]]''') היא הרס של מתכת כתוצאה מריאקציה כימית עם חומרים בסביבה. הריאקציה גורמת להתפרקות של הסגסוגת לאטומים המרכיבים אותה. הגורם המשתך הנפוץ ביותר הוא חמצן, והריאקציה היא התחמצנות. קורוזיה של ברזל מוכרת כחלודה, אבל מוכרת גם התחמצנות באלומיניום (ב[[טבעות]] וב[[אמצעי חיכוך]]) ובמתכות אחרות.<br /> <br /> במקום שבו מתרחש שיתוך נוצרת תערובת של תחמוצת ומלחים של המתכת, ומכיוון שתערובת זו חלשה ונקבובית בדרך כלל, היא מתפוררת עד מהרה וגורמת להרס המתכת. ניתן להגן על מתכת בפני שיתוך במגוון אמצעים: ציפוי במתכת אחרת, העמידה לגורמי השיתוך (דוגמת אבץ במקרה של חמצן) או צבע עמיד יותר לשיתוך, שימון קבוע או יצירת מגע עם מתכת אחרת בעלת פוטנציאל אלקטרוכימי גבוה יותר, אשר משותכת במקום המתכת המוגנת (&quot;הגנה קתודית&quot;).<br /> <br /> ניתן למנוע חלודה ושיתוך גם על ידי אטימת החומר, בדרך כלל על ידי יצירת שכבה לא מתחמצנת ואטומה, כך שלא יבוא במגע עם חומרים אחרים כגון חמצן ומים. תהליך זה נקרא פסיבציה.<br /> <br /> אנו נדון במיוחד בקורוזיה של ברזל ופלדה, ובסוף תהיה התייחסות לקורוזיה באלומיניום. <br /> ==קורוזיה בפלדה==<br /> קורוזיה היא תופעה מעניינת וחשובה, בגלל ההשפעה הרבה שיש לה על חוזק של מתכות. לקורוזיה השפעה חזקה על חוזק של [[בולטים]], אבל גם [[כבלים]]. אנו נתאר בפירוט קורוזיה בבולטים, אבל ניתן לעשות את ההמרה המתאימה גם לכבלים. גם אבזמים של רתמות עשויים מפלדה ולכן זה רלבנטי גם לגביהם.<br /> <br /> מסתבר, שקיימים מספר סוגי קורוזיה, שלושה, ליתר דיוק:<br /> ===קורוזיה כימית (Chemical Corrosion)===<br /> זוהי בעצם תופעה שבה המתכת ממנה עשוי הבולט, פלדה בדרך כלל, מתרכבת עם חומרים הנמצאים סביבו. אפשר להפריד בין שני סוגי קורוזיה כימית:<br /> # קורוזיה כימית של התחמצנות מתרחשת כאשר החומר יוצר תגובה כימית עם חמצן הנמצא באוויר או מומס במים. סוג זה של קורוזיה הוא המוכר ביותר, והוא &quot;באמת&quot; חלודה. התחמצנות מהאוויר היא קלה לאיבחון. הבולט והאוזן פשוט נראים חלודים. <br /> #קורוזיה כימית יכולה להיות גם ריאקציה כימית עם יסודות הנמצאים בתוך הסלע, או עם חומצות הנוצרות מההמסה של הסלע על ידי מים. קורוזיה כימית עם הסלע קשה יותר לאיבחון, אבל לפעמים יש פס של חלודה שמי הגשם שטפו מתוך החור של הבולט... <br /> <br /> באיזורים גשומים כדאי בכל מקרה, אם בוחרים בבולטים מכאניים, להשתמש בבולטים (ואוזניים) מפלדה בלתי מחלידה (נירוסטה).<br /> ===קורוזיה גלוואנית (Galvanic Corrosion)===<br /> השם המוזר יתברר מיד. זרם גלוואני, הוא תופעה שנתגלתה על ידי הביולוג האיטלקי לואיג'י גאלוואני, שהתעניין בזרמים חשמליים בגופים חיים. צפרדעים רבות קיפחו את חייהן בגללו, אבל זה לא הנושא. זרם גלוואני הוא מעבר של מטען חשמלי בין שני חמרים שכמות המטען בהם שונה. כל סוללה רגילה פועלת על העיקרון הזה: שני חמרים שלאחד יש אלקטרונים חפשיים ולשני הם חסרים, מזרימים את המטען הזה דרך המכשיר החשמלי שהם מפעילים.<br /> <br /> בכל מקום בו יש מגע בין שתי מתכות שונות, יש הפרש בכמות המטען בהן, ונוצר זרם חשמלי חלש. בבולטים, אם האוזן והבורג, הבורג והטבעת המתרחבת, או כל שני חלקים אחרים בגוף הבולט אינם עשויים מאותה סגסוגת בדיוק, מיד מתחיל לזרום זרם גלוואני חלש מאד בין שני גופי המתכת. זרם זה גורם לחיבור (כמו ריתוך חשמלי, רק בין שני חומרים שונים, וחלש הרבה יותר מכל אחד מהם) בין שני החלקים ולהחלשה ניכרת של הבולט. את הבעיה הזו ניתן לפתור על ידי הימנעות משימוש בבולטים שאינם מיועדים לטיפוס (בולטים תעשייתיים ולבניין). בולטים מכאניים תקניים לטיפוס עשויים מאותו החומר בדיוק.<br /> <br /> בולטים כימיים עשויים לרוב מחלק אחד וממילא בהם הבעיה אינה קיימת. בדומה, יש להשתמש בבולט ובאוזן המיועדים לשימוש יחד ולא סתם בכל אוזן על כל בולט.<br /> <br /> ===קורוזיה של מאמץ (Stress Induced Corrosion)===<br /> סוג זה של קורוזיה הוא מוזר ביותר. הוא נובע מתכונה של חומרים קשים להימתח בניצב לכיוון בו מפעילים עליהם מאמץ דחיסה (וגם להיפך). ניתן לדמיין גוש חומר שמונח עליו משקל כבד. ברור כי הוא יימעך כלפי מטה, ושאריות החומר ינסו לצאת לצדדים. בבולטים מכאניים, יש על מרכז האוזן איזור הנדחס על ידי הבורג או האום. המאמץ גורם לעיוות של הסריג המתכתי באזור זה ומרווח את המרחקים בין היונים המתכתיים בחומר. לאיזורים מרווחים (יחסית) אלו יכולים אז לחדור חמרים שונים מן הסביבה ולהפריע לסדר שהיה במבנה הסריג ולהחליש אותו מאד. סוג זה של קורוזיה נפוץ במיוחד באתרי טיפוס הקרובים לים. האוויר רווי ברסס של הגלים ומכיל כמות גדולה של יוני נתרן וכלור החודרים אל תוך המתכת באיזורי המאמץ שלה ומחלישים אותה. בתאילנד, ספרד, צרפת ואיטליה, וגם בצוקים הקרובים לים בארה&quot;ב קרו מספר תאונות בהן נשברו אזניים של בולטים מכאניים בגלל קורוזיה של מאמץ.<br /> <br /> כמו בקורוזיה גלוואנית , גם קורוזיה של מאמץ תהיה רלבנטית לבולטים מכאניים בלבד, אבל מסיה אחרת: בבולטים מכאניים יש הידוק של בורג/אום על האוזן של הבולט ולכן יש מאמץ קבוע שיוצר תנאים לכניסה של יוני חמצן ונתרן וכלור (מלח). בבולטים כימיים, שהם מודבקים לסלע אין מאמץ קבוע ולכן אין קורוזיה של מאמץ.<br /> <br /> ===קצב התקדמות של חלודה בפלדה===<br /> מספר טיפוסי של קצב התקדמות לעומק של קורוזיה בפלדה הוא 6-70 מיקרומטר לשנה בסביבה יבשתית, ו-50-170 מיקרומטר לשנה בסביבה ימית.<br /> <br /> זה יכול לתת כלי להערכה של ההיחלשות של פלדה כתוצאה מקורוזיה (רמז - לא כלכך מהר...).<br /> ==קורוזיה באלומיניום==<br /> [[תמונה: corrosionbiner1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|טבעות אלומיניום עם קורוזיה]]<br /> שכבת השיתוך שנוצרת על גבי מתכות מסוימות היא אטומה (להבדיל משכבות נקבוביות כמו חלודה), ולכן היא אוטמת את המתכת ובכך מפרידה אותה מסביבתה ומונעת את המשך השיתוך. דוגמה למתכת כזו היא אלומיניום: החמצן באוויר מחמצן את האלומיניום ויוצר שכבה של התחמוצת Al2O3 (אלומינה), שמבודדת את האלומיניום שמתחתיה מהחמצן באוויר, ומגנה כך על המתכת. זה נכון אם האלומינה נשארת, אבל בסגסוגות של אלומיניום, כמו אלה המשמשות בציוד טיפוס, החומר מתפורר ונשחק עם שחיקה מחבלים או מסלע, והתהליך יכול להמשיך.<br /> <br /> תהליך הצביעה של אלומיניום, אנודיזציה, המקובל בטבעות ואמצעי חיכוך, הוא פסיבציה של האלומינים. זהו תהליך של קורוזיה חשמלית מבוקרת, שבין השאר (מלבד אופנה וקישוט) מטרתו לאטום את המוצר המוגמר ולמנוע חדירה של חמצן אל תוך החומר ואת תהליך הקורוזיה. עוד על כך בסקירה על [[שיטות ייצור ועיבוד מתכות]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://wiki.tradgirl.com/Corroding_Confidence מאמר על קורוזיה בבולטים ב-TradGirl]<br /> * [http://www.galvanizeit.org/corrosion/corrosion-process/corrosion-rate קצב התקדמות של קורוזיה בפלדה]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94&diff=7390 2026-04-30T08:22:00Z

<p>מיכה יניב: /* קורוזיה של מאמץ (Stress Induced Corrosion) */</p> <hr /> <div>'''קורוזיה''', בעברית '''שיתוך''' (באנגלית: '''[[corrosion]]''') היא הרס של מתכת כתוצאה מריאקציה כימית עם חומרים בסביבה. הריאקציה גורמת להתפרקות של הסגסוגת לאטומים המרכיבים אותה. הגורם המשתך הנפוץ ביותר הוא חמצן, והריאקציה היא התחמצנות. קורוזיה של ברזל מוכרת כחלודה, אבל מוכרת גם התחמצנות באלומיניום (ב[[טבעות]] וב[[אמצעי חיכוך]]) ובמתכות אחרות.<br /> <br /> במקום שבו מתרחש שיתוך נוצרת תערובת של תחמוצת ומלחים של המתכת, ומכיוון שתערובת זו חלשה ונקבובית בדרך כלל, היא מתפוררת עד מהרה וגורמת להרס המתכת. ניתן להגן על מתכת בפני שיתוך במגוון אמצעים: ציפוי במתכת אחרת, העמידה לגורמי השיתוך (דוגמת אבץ במקרה של חמצן) או צבע עמיד יותר לשיתוך, שימון קבוע או יצירת מגע עם מתכת אחרת בעלת פוטנציאל אלקטרוכימי גבוה יותר, אשר משותכת במקום המתכת המוגנת (&quot;הגנה קתודית&quot;).<br /> <br /> ניתן למנוע חלודה ושיתוך גם על ידי אטימת החומר, בדרך כלל על ידי יצירת שכבה לא מתחמצנת ואטומה, כך שלא יבוא במגע עם חומרים אחרים כגון חמצן ומים. תהליך זה נקרא פסיבציה.<br /> <br /> אנו נדון במיוחד בקורוזיה של ברזל ופלדה, ובסוף תהיה התייחסות לקורוזיה באלומיניום. <br /> ==קורוזיה בפלדה==<br /> קורוזיה היא תופעה מעניינת וחשובה, בגלל ההשפעה הרבה שיש לה על חוזק של מתכות. לקורוזיה השפעה חזקה על חוזק של [[בולטים]], אבל גם [[כבלים]]. אנו נתאר בפירוט קורוזיה בבולטים, אבל ניתן לעשות את ההמרה המתאימה גם לכבלים. גם אבזמים של רתמות עשויים מפלדה ולכן זה רלבנטי גם לגביהם.<br /> <br /> מסתבר, שקיימים מספר סוגי קורוזיה, שלושה, ליתר דיוק:<br /> ===קורוזיה כימית (Chemical Corrosion)===<br /> זוהי בעצם תופעה שבה המתכת ממנה עשוי הבולט, פלדה בדרך כלל, מתרכבת עם חומרים הנמצאים סביבו. אפשר להפריד בין שני סוגי קורוזיה כימית:<br /> # קורוזיה כימית של התחמצנות מתרחשת כאשר החומר יוצר תגובה כימית עם חמצן הנמצא באוויר או מומס במים. סוג זה של קורוזיה הוא המוכר ביותר, והוא &quot;באמת&quot; חלודה. התחמצנות מהאוויר היא קלה לאיבחון. הבולט והאוזן פשוט נראים חלודים. <br /> #קורוזיה כימית יכולה להיות גם ריאקציה כימית עם יסודות הנמצאים בתוך הסלע, או עם חומצות הנוצרות מההמסה של הסלע על ידי מים. קורוזיה כימית עם הסלע קשה יותר לאיבחון, אבל לפעמים יש פס של חלודה שמי הגשם שטפו מתוך החור של הבולט... <br /> <br /> באיזורים גשומים כדאי בכל מקרה, אם בוחרים בבולטים מכאניים, להשתמש בבולטים (ואוזניים) מפלדה בלתי מחלידה (נירוסטה).<br /> ===קורוזיה גלוואנית (Galvanic Corrosion)===<br /> השם המוזר יתברר מיד. זרם גלוואני, הוא תופעה שנתגלתה על ידי הביולוג האיטלקי לואיג'י גאלוואני, שהתעניין בזרמים חשמליים בגופים חיים. צפרדעים רבות קיפחו את חייהן בגללו, אבל זה לא הנושא. זרם גלוואני הוא מעבר של מטען חשמלי בין שני חמרים שכמות המטען בהם שונה. כל סוללה רגילה פועלת על העיקרון הזה: שני חמרים שלאחד יש אלקטרונים חפשיים ולשני הם חסרים, מזרימים את המטען הזה דרך המכשיר החשמלי שהם מפעילים.<br /> <br /> בכל מקום בו יש מגע בין שתי מתכות שונות, יש הפרש בכמות המטען בהן, ונוצר זרם חשמלי חלש. בבולטים, אם האוזן והבורג, הבורג והטבעת המתרחבת, או כל שני חלקים אחרים בגוף הבולט אינם עשויים מאותה סגסוגת בדיוק, מיד מתחיל לזרום זרם גלוואני חלש מאד בין שני גופי המתכת. זרם זה גורם לחיבור (כמו ריתוך חשמלי, רק בין שני חומרים שונים, וחלש הרבה יותר מכל אחד מהם) בין שני החלקים ולהחלשה ניכרת של הבולט. את הבעיה הזו ניתן לפתור על ידי הימנעות משימוש בבולטים שאינם מיועדים לטיפוס (בולטים תעשייתיים ולבניין). בולטים מכאניים תקניים לטיפוס עשויים מאותו החומר בדיוק.<br /> <br /> בולטים כימיים עשויים לרוב מחלק אחד וממילא בהם הבעיה אינה קיימת. בדומה, יש להשתמש בבולט ובאוזן המיועדים לשימוש יחד ולא סתם בכל אוזן על כל בולט.<br /> <br /> ===קורוזיה של מאמץ (Stress Induced Corrosion)===<br /> סוג זה של קורוזיה הוא מוזר ביותר. הוא נובע מתכונה של חומרים קשים להימתח בניצב לכיוון בו מפעילים עליהם מאמץ דחיסה (וגם להיפך). ניתן לדמיין גוש חומר שמונח עליו משקל כבד. ברור כי הוא יימעך כלפי מטה, ושאריות החומר ינסו לצאת לצדדים. בבולטים מכאניים, יש על מרכז האוזן איזור הנדחס על ידי הבורג או האום. המאמץ גורם לעיוות של הסריג המתכתי באזור זה ומרווח את המרחקים בין היונים המתכתיים בחומר. לאיזורים מרווחים (יחסית) אלו יכולים אז לחדור חמרים שונים מן הסביבה ולהפריע לסדר שהיה במבנה הסריג ולהחליש אותו מאד. סוג זה של קורוזיה נפוץ במיוחד באתרי טיפוס הקרובים לים. האוויר רווי ברסס של הגלים ומכיל כמות גדולה של יוני נתרן וכלור החודרים אל תוך המתכת באיזורי המאמץ שלה ומחלישים אותה. בתאילנד, ספרד, צרפת ואיטליה, וגם בצוקים הקרובים לים בארה&quot;ב קרו מספר תאונות בהן נשברו אזניים של בולטים מכאניים בגלל קורוזיה של מאמץ.<br /> <br /> כמובן שקורוזיה של מאמץ תהיה רלבנטית לבולטים מכאניים בלבד, בהם יש הידוק של בורג/אום על האוזן של הבולט. בבולטים כימיים, שהם מודבקים לסלע אין מאמץ קבוע ולכן אין קורוזיה של מאמץ.<br /> <br /> ===קצב התקדמות של חלודה בפלדה===<br /> מספר טיפוסי של קצב התקדמות לעומק של קורוזיה בפלדה הוא 6-70 מיקרומטר לשנה בסביבה יבשתית, ו-50-170 מיקרומטר לשנה בסביבה ימית.<br /> <br /> זה יכול לתת כלי להערכה של ההיחלשות של פלדה כתוצאה מקורוזיה (רמז - לא כלכך מהר...).<br /> ==קורוזיה באלומיניום==<br /> [[תמונה: corrosionbiner1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|טבעות אלומיניום עם קורוזיה]]<br /> שכבת השיתוך שנוצרת על גבי מתכות מסוימות היא אטומה (להבדיל משכבות נקבוביות כמו חלודה), ולכן היא אוטמת את המתכת ובכך מפרידה אותה מסביבתה ומונעת את המשך השיתוך. דוגמה למתכת כזו היא אלומיניום: החמצן באוויר מחמצן את האלומיניום ויוצר שכבה של התחמוצת Al2O3 (אלומינה), שמבודדת את האלומיניום שמתחתיה מהחמצן באוויר, ומגנה כך על המתכת. זה נכון אם האלומינה נשארת, אבל בסגסוגות של אלומיניום, כמו אלה המשמשות בציוד טיפוס, החומר מתפורר ונשחק עם שחיקה מחבלים או מסלע, והתהליך יכול להמשיך.<br /> <br /> תהליך הצביעה של אלומיניום, אנודיזציה, המקובל בטבעות ואמצעי חיכוך, הוא פסיבציה של האלומינים. זהו תהליך של קורוזיה חשמלית מבוקרת, שבין השאר (מלבד אופנה וקישוט) מטרתו לאטום את המוצר המוגמר ולמנוע חדירה של חמצן אל תוך החומר ואת תהליך הקורוזיה. עוד על כך בסקירה על [[שיטות ייצור ועיבוד מתכות]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://wiki.tradgirl.com/Corroding_Confidence מאמר על קורוזיה בבולטים ב-TradGirl]<br /> * [http://www.galvanizeit.org/corrosion/corrosion-process/corrosion-rate קצב התקדמות של קורוזיה בפלדה]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%93&diff=7389 2026-04-26T07:53:55Z

<p>מיכה יניב: /* רשימת ציוד לטיפוס ספורטיבי */</p> <hr /> <div>=רשימת ציוד כללי=<br /> *דרכון<br /> *ספר<br /> *משקפיים<br /> *טמפונים<br /> *קונדומים<br /> *כרטיס אשראי<br /> *[[מדריך הטרמפיסט לגלקסיה]]<br /> *[[מגבת]]<br /> *[[טופו|ספר מסלולים (guidebook)]]<br /> *פרטנר/ית<br /> *שק שינה<br /> *מזרון<br /> *אוהל<br /> *[[פנס ראש]]<br /> *ציוד בישול: [[בנזיה]]/גזיה, סיר ומחבת<br /> *ציוד אוכל: צלחת, כוס וכלי עבודה<br /> <br /> =רשימת ציוד לבולדרינג=<br /> *[[נעלי טיפוס]]<br /> *[[שק מגנזיום]]<br /> *[[צ'וק|מגנזיום]]<br /> *[[קראש-פד]]<br /> =רשימת ציוד לטיפוס ספורטיבי=<br /> [[תמונה: sportrack.jpg|left|300px]]<br /> ===לכל מטפס===<br /> *[[רתמות|רתמה]]<br /> *[[קסדות|קסדה]]<br /> *שלוש [[טבעות#טבעות ננעלות|טבעות ננעלות]]: אחת לאמצעי החיכוך ואחת ל[[זנב פרה]] ואחת לתחנה או לכל שימוש אחר<br /> *נעלי טיפוס<br /> *[[אמצעי חיכוך]], אחד לזוג מספיק, אבל עדיף אחד לכל מטפס<br /> <br /> ===לזוג/שלישיה===<br /> *[[שיטות הובלה#חבל יחיד (single rope)|חבל יחיד]]<br /> *שלושה [[פרוסיק|פרוסיקים]] - לא חובה אבל כדאי<br /> *15 [[ראנרים]]<br /> *מוט הקלפה - ממש לא חובה<br /> <br /> =רשימת ציוד לטיפוס מולטיפיצ' על בולטים=<br /> *[[רתמות|רתמה]]<br /> *[[קסדות|קסדה]]<br /> *[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|חבל כפול]] או [[שיטות הובלה#חבל יחיד(single rope)|חבל יחיד]], תלוי באתר<br /> *[[אמצעי חיכוך]] (המהדרין לוקחין אחד נוסף לכל זוג)<br /> *ארבע [[טבעות#טבעות ננעלות|טבעות ננעלות]]: אחת ל[[זנב פרה]], אחת לאמצעי החיכוך, אחת לחיבור חבל קבוע, אם צריך, ואחת נוספת לכל מקרה...<br /> *נעלי טיפוס נוחות (לכל היום)<br /> *15 [[ראנרים]]<br /> *שלושה [[פרוסיק|פרוסיקים]]<br /> *[[פנס ראש]]<br /> *[[אבני עיגון]] על פי הצורך: סט [[רוקים]], סט [[טריקמים]], סט [[הקסים]], סט [[פרנדים]]<br /> *[[חבלים]] ו[[רצועות]] להשארה<br /> =רשימת ציוד לטיפוס [[מולטי-פיץ']] על אבני עיגון ([[טראד]])=<br /> *[[רתמות|רתמה]]<br /> *[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|חבל כפול]]<br /> *[[קסדות|קסדה]]<br /> *נעלי טיפוס נוחות (לכל היום)<br /> *אמצעי חיכוך (המהדרין לוקחין אחד נוסף לכל זוג)<br /> *15 [[ראנרים]], חלקם קצרים, חלקם בינוניים (2/3רץ) חלקם ארוכים (1רץ). כדאי שלפחות חלקם יהיו קשורים ולא תפורים<br /> *שלושה [[פרוסיק|פרוסיקים]]<br /> *[[פנס ראש]]<br /> *ארבע טבעות ננעלות: אחת ל[[זנב פרה]], אחת לאמצעי החיכוך, אחת לחיבור חבל קבוע, אם צריך, ואחת נוספת לכל מקרה.<br /> *[[אבני עיגון]] על פי הצורך: סט [[רוקים]], סט [[טריקמים]], סט [[הקסים]], סט [[פרנדים]]<br /> *[[חבלים]] ו[[רצועות]] להשארה<br /> *מצית<br /> <br /> =רשימת ציוד לטיפוס מפלי קרח או מסלולי מיקסד=<br /> [[תמונה: icerack.jpg|left|400px]]<br /> *[[רתמות|רתמה]]<br /> *[[קסדות|קסדה]]<br /> *[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|חבל כפול]] או [[שיטות הובלה#חבל תאומים (twin rope)|טווין]]<br /> *אמצעי חיכוך<br /> *ראנרים<br /> *[[סקרימרים]]<br /> *שלושה [[פרוסיק|פרוסיקים]]<br /> *ארבע טבעות ננעלות: אחת ל[[זנב פרה]], אחת לאמצעי החיכוך, אחת לחיבור חבל קבוע, אם צריך, ואחת נוספת לכל מקרה..<br /> *זוג [[גרזני קרח|גרזנים טכניים]]<br /> *[[ליש]]<br /> *[[נעלי טיפוס הרים]] (פלסטיק, או לא - העיקר שיהיה מתאים לטיפוס קרח)<br /> *[[חותלות]] (gaiters)<br /> *[[קרמפונים]] טכניים<br /> *[[פנס ראש]]<br /> *ביגוד תרמי<br /> *מעיל [[גור-טקס]]<br /> *מכנסיים אטומים למים (גורטקס למתקדמים, ניילון פשוט למתחילים, כי נוטים לקרוע אותם עם הקרמפונים)<br /> *[[ברגי קרח]]<br /> *סט [[רוקים]]<br /> *סט [[קאמים]]<br /> *[[ג'ומאר]] (כי [[פרוסיק]]ים לא מחזיקים על חבל קפוא)<br /> *[[שופין שטוח לברזל]], שופין עגול ברדיוס מתאים<br /> <br /> =רשימת ציוד לטיפוס אלפיני=<br /> *[[רתמות|רתמה]]<br /> *[[קסדות|קסדה]]<br /> *ליינר לקסדה/[[באף]]<br /> *[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|חבל כפול]]<br /> *[[אמצעי חיכוך]]<br /> *[[ראנרים]]<br /> *שלושה [[פרוסיק|פרוסיקים]]<br /> *ארבע [[טבעות#טבעות ננעלות|טבעות ננעלות]]: אחת ל[[זנב פרה]], אחת ל[[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]], אחת לחיבור [[חבל קבוע]], אם צריך, ואחת נוספת לכל מקרה...<br /> *[[גרזני קרח|גרזן הליכה]]<br /> *[[גרזני קרח|גרזן טכני]]<br /> *[[נעלי טיפוס הרים|נעלי פלסטיק נוחות]]<br /> *חותלות (gaiters)<br /> *[[קרמפונים]]<br /> *[[פנס ראש]]<br /> *ביגוד תרמי: שכבה תחתונה, שכבה אמצעית קצת יותר חמה<br /> * כפפות דקות (ווינד סטופר), כפפות ליינרים, כפפות עמידות למים<br /> * משקפי שמש מתאימות לקרח/שלג<br /> *מעיל גורטקס<br /> *מכנסיים אטומים למים (גורטקס למתקדמים, ניילון פשוט למתחילים, כי נוטים לקרוע אותם עם הקרמפונים)<br /> *[[ברגי קרח]]<br /> *[[עגינות לשלג]]<br /> *סט [[רוקים]]<br /> *ג'ומאר (כי פרוסיקים לא מחזיקים על חבל קפוא)<br /> *[[חבלים]] ו[[רצועות]] להשארה<br /> =רשימת ציוד לטיפוס הרים גבוהים=<br /> *[[רתמות|רתמה]]<br /> *[[קסדות|קסדה]]<br /> * ליינר לקסדה/[[באף]]<br /> *[[שיטות הובלה#חבל תאומים (twin rope)|חבל תאומים (טווין)]]<br /> *[[אמצעי חיכוך]]<br /> *[[ראנרים]]<br /> *שלושה [[פרוסיק|פרוסיקים]]<br /> *ארבע [[טבעות#טבעות ננעלות|טבעות ננעלות]]: אחת ל[[זנב פרה]], אחת ל[[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]], אחת לחיבור [[חבל קבוע]], אם צריך, ואחת נוספת לכל מקרה...<br /> *[[גרזני קרח|גרזן הליכה]] ו/או [[גרזני קרח|גרזן טכני]] או שני גרזנים טכניים (בתלות במסלול)<br /> *[[נעלי טיפוס הרים|נעלי פלסטיק נוחות]]<br /> *חותלות (gaiters)<br /> *[[קרמפונים]]<br /> *[[פנס ראש]]<br /> *ביגוד תרמי: שכבה תחתונה, שכבה אמצעית קצת יותר חמה<br /> *מעיל פוך/מכנסי פוך/חליפת פוך<br /> *כפפות דקות (ווינד סטופר), כפפות ליינרים, כפפות עמידות למים<br /> *גרבי ליינר, גרביים עבים<br /> * משקפי שמש מתאימות לקרח/שלג<br /> *מעיל גורטקס<br /> *מכנסיים אטומים למים (גורטקס למתקדמים, ניילון פשוט למתחילים, כי נוטים לקרוע אותם עם הקרמפונים)<br /> *[[ברגי קרח]]<br /> *סט [[רוקים]]<br /> *סט [[קאמים]]<br /> *[[עגינות לשלג]]<br /> *סט [[רוקים]]<br /> *ג'ומאר (כי פרוסיקים לא מחזיקים על חבל קפוא)<br /> *[[חבלים]] ו[[רצועות]] להשארה<br /> *שק״ש חם<br /> *מזרון מתנפח בדירוג המתאים<br /> *בלקלווה<br /> <br /> =רשימת ציוד לטיפוס מלאכותי=<br /> *[[רתמות|רתמה]]<br /> *[[חבל הובלה]]<br /> *סט [[אבני עיגון]]<br /> *סט [[פיתונים]]<br /> *פטיש<br /> *[[סולמות]]<br /> *[[פיפי-הוק|פיפי-הוקים]]<br /> *[[דייזי]]<br /> *[[חולץ]]<br /> *נעליים נוחות<br /> *כפפות עבודה<br /> * ווייר (ל[[סולם בולטים|סולמות בולטים]], למשל)<br /> *המון טבעות חפשיות<br /> <br /> =רשימת ציוד לקניונינג (טיולי סנפלינג)=<br /> ==לקניונינג יבש==<br /> ===לכל מטייל===<br /> *[[רתמות|רתמה]]<br /> *[[קסדות|קסדה]]<br /> *[[אמצעי חיכוך]] - עדיף [[שמינית מיוחדת לקניונינג|כזה שמתאים לקניונינג]] כמו [[פיראנה]] או אחרים<br /> *שלושה [[פרוסיק|פרוסיקים]]<br /> *שלוש [[טבעות#טבעות ננעלות|טבעות ננעלות]]: אחת ל[[פרוסיק]], אחת לאמצעי החיכוך, ואחת נוספת לכל מקרה...<br /> *[[פנס ראש]]<br /> *[[מצית/אבן אש]]<br /> ===לכל הקבוצה===<br /> *[[אמצעי חיכוך]] נוסף (למקרה שאחד אובד)<br /> *[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל סטאטי]] באורך כפול מגובה המפל הגבוה ביותר (או שני חבלים בגובה המפל). בארץ מספיקים שני חבלי 80מ' למרבית המסלולים (לנחל חצצון, למשל, זה לא מספיק)<br /> *חבלים קצרים ורצועות לעיגונים<br /> *כמה טבעות לעיגונים<br /> *[[מיילון|מיילונים]] או טבעות להשארה<br /> *[[אבני עיגון]] ו[[פיתונים]] למסלולי קניונינג בירדן וב[[סיני]] (ובאופן כללי - מקומות שאין עיגונים מוכנים)<br /> <br /> == לקניונינג רטוב (בנוסף)==<br /> ===לכל מטייל===<br /> *חליפת ניאופרן<br /> *שמיכת מילוט<br /> *[[פנס ראש]] עמיד למים, או לפחות מנוילן היטב<br /> *[[אמצעי חיכוך#אמצעי חיכוך לקניונינג|אמצעי חיכוך מתאים]]<br /> ===לכל הקבוצה===<br /> *חבלים צפים באורך מתאים<br /> * *[[מצית/אבן אש]] מנויילנים היטב<br /> <br /> =רשימת ציוד ל[[ויה פראטה]]=<br /> *[[רתמות|רתמה]]<br /> *[[קסדות|קסדה]]<br /> *אמצעי התחברות לחבל המסוגל לספוג אנרגייה, ייעודי לויה פראטה כמו [[Kisa|קיסה]] ואחרים<br /> *[[אמצעי חיכוך]] לגלישות (אם יש במסלול)<br /> *שלושה [[פרוסיק|פרוסיקים]]<br /> *שלוש [[טבעות#טבעות ננעלות|טבעות ננעלות]]: אחת ל[[פרוסיק]], אחת לאמצעי החיכוך, ואחת נוספת לכל מקרה...<br /> *חבל קצר<br /> *ציוד חילוץ בסיסי: [[גלגלות|גלגלת]], ו[[ג'ומאר]] או [[מיקרו-טרקשן]] (למרות שאפשר להסתדר גם עם פרוסיקים)<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]] [[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]] [[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]] [[קטגוריה: טיפוס הרים]] [[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=7388 2026-04-22T15:00:29Z

<p>מיכה יניב: /* האיזור הימני */</p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> המצוק של שילת נמצא סמוך לצומת שילת. הוא מצוק של [[פיץ']] אחד, ומבולטים עליו כ-30 [[מסלולים ספורטיביים]], ועוד כמה שמתאימים ל[[טופ-רופ]] או ל[[טראד|הובלה על אבני עיגון]]. הסלע הוא מצוק [[גיאולוגיה#גיר|גיר]] של תצורת בינה (כמו [[עין פארה]] ו[[מצוק היונים]], למשל), והוא יציב למדי. המצוק פונה לצפון והוא מוצל רוב היום. מעל מרבית המסלולים יש [[תחנות]] עם שרשרת.<br /> <br /> המצוק משמש לעיתים גם לפעילויות [[גלישה|גלישת מצוקים]] מודרכות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המצוק של שילת היה מוכר למטפסים כבר משנת 1998. יחידת החילוץ של חיל האוויר, [[669]] מתאמנת שם באופן קבוע, ואפילו עורכת ברחבה שמתחת למצוק את טקסי סיום המסלול שלה. למרות הקרבה לגוש דן, נחל הביוב שזורם מתחת למצוק הופך את המצוק הזה ללא מאד אטרקטיבי לטיפוס. כל זה היה נכון עד שנת 2000-2001. בזמן האינתיפאדה השניה המצוק של [[בית אריה]] הפך לפחות מזמין (למעשה - הדרך אליו) והמצוק של שילת הפך פופולארי יותר. כבר אז בולטו כ-15 מסלולים ב[[דירוג|דרגות קושי]] שבין 5 ל-7a. עם השנים נוספו עוד מספר מסלולים ובאתר כיום מבולטים כ-26 מסלולים, ועוד כמה שמתאימים ל[[הובלה]] בטראד.<br /> <br /> במהלך הסגר השני של 2020 בילט ניר רכס מספר מסלולים חדשים (מופיעים עם כיתוב ״מסלול חדש״ ברשימת המסלולים).<br /> <br /> ==איך מגיעים==<br /> בצומת קברות המכבים, על כביש 443, פונים צפונה. מגיעים מיד לצומת T קטן ומכאן מחליטים:<br /> ===מתחת למצוק (מומלץ)===<br /> פונים שמאלה ומיד ימינה לדרך עפר. יורדים בה ושומרים כל הזמן על הימין. הדרך יורדת לנחל ונוסעת מזרחה לארכו. יש שלושה מקומות שבהם הדרך חוצה ערוצים, ובחורף הם עלולים להיות מוצפים. לאחר החציה השלישית רואים את המצוק מימין, וחונים ברחבה. חוצים את הביוב הזורם ועולים למצוק מימינו או משמאלו.<br /> ===מעל המצוק (לא מומלץ)===<br /> פונים ימינה ונוסעים בכביש עד השער הצהוב שחוסם אותו. פונים בפניה האחרונה שמאלה (בשלט &quot;יער דן&quot;) לדרך עפר קצרה שמובילה לחנייה שמעל המצוק, איפה שהיה פעם מגדל תצפית של יערנים. חונים שם, יורדים כמה דקות במדרון ומגיעים אל מעל המצוק. <br /> <br /> '''שימו לב - מכוניות נפרצות שם באופן קבוע - לא מומלץ!'''<br /> <br /> [[תמונה: shilat.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מפת הגעה]]<br /> <br /> ==ציוד==<br /> שני המסלולים הארוכים ביותר הם של 25מ', חבל הובלה של 50מ' יספיק להם בקושי, אבל לכל השאר - בקלות. למסלולים הספורטיביים יספיקו 14 [[ראנרים]]. למסלולי הטראד - [[רוקים]] ו[[טריקמים]] בנוסף.<br /> ==המסלולים==<br /> [[תמונה: shilat_topo.jpg|מרכז|ממוזער|600px|חלוקת האיזורים במצוק של שילת]]<br /> '''המסלולים ממוספרים מימין לשמאל'''<br /> ===האיזור הימני===<br /> מסלולים 1-3 - 5+<br /> <br /> בין מסלול 2 ל-3 עולה מסלול [[טראד]] לתחנה של מסלול 3 - 4+<br /> <br /> מסלול 4 - 5-<br /> <br /> מתחילת מסלול 4 עולה מסלול טראד באלכסון שמאלה עד התחנה של הארט - 5+<br /> <br /> מסלול 5 - ה[[ארט]] - 6a/b<br /> <br /> מסלול 6 - קן צרעות - 6b+<br /> <br /> מסלול 7 - החריץ הרחב - 6a (אפשרי גם בטראד)<br /> <br /> מסלול 8 - החריץ הצר - 6a [[אפשרי גם בטראד]]<br /> <br /> מסלול 9 - הפינץ' - 6b<br /> <br /> מסלול 10 - ללא שם - 7a<br /> <br /> מסלול 11 - ראש צב - 6c<br /> <br /> מסלול 12 - ללא שם - 6b+<br /> <br /> ===האיזור המרכזי===<br /> מסלול 13 - 6b (היה מבולט גרוע, נספו בולטים חדשים ב-2020)<br /> <br /> מסלול 14 - 6a (טראד)<br /> <br /> מסלול חדש - פנטהאוז קומפלט - 5c-6a<br /> <br /> מסלול 15 - המיקרוגל - 6a<br /> <br /> מסלול חדש - מארס בלפור - 6a<br /> <br /> מסלול 16 - באולינג - 6b+<br /> <br /> מסלול 17 - ללא שם - +5<br /> <br /> ===האיזור השמאלי===<br /> <br /> מסלולים 18-19 - ללא שם - +5<br /> <br /> מסלול 20 - הגג הקטן - 6a+<br /> <br /> מסלול 21 - נובלס - 6a<br /> <br /> מסלול 22 - ללא שם - 6c<br /> <br /> מסלול 23 - ה[[אופן-בוק]] - 6b<br /> <br /> מסלול 24 - אצבע אלוהים - 6c<br /> <br /> מסלול 25 - רצון אלוהים - 7a+<br /> <br /> מסלול 26 - המערה - 6a<br /> <br /> ויש [http://classic-web.archive.org/web/20070302031145/http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=3&amp;PN=1 פירוט המסלולים באתר הישן של המועדון (לא מאד מעודכן)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=13._%D7%9B%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%94&diff=7387 2026-03-24T21:59:30Z

<p>מיכה יניב: /* תשובה */</p> <hr /> <div>==שאלה==<br /> כבלי פלדה הנם שימושיים למדי ב[[אבני עיגון]] (Chocks, Nuts), אבל מעט מאד ידוע לציבור המטפסים על חוזקם ועל נקודות התורפה של כבלי פלדה אלה, וכדאי להבהיר קצת מה תכונותיהם. שני קצוות הכבל, למשל, מחוברים זה לזה בסה&quot;כ בעזרת מהדק-כבלים העשוי מתכת רכה; האין סכנה שהחיבור ייפתח תחת מתח?<br /> <br /> ==תשובה==<br /> נתחיל בכמה מילות רקע. הכבל הסטנדרטי בנוי מליבה ועיקרים, וכל 'עיקר' בנוי מסיבי פלדה מלופפים. בכל הכבלים הדקים, ובסוגים רבים של כבלים יותר עבים, סיבי הפלדה מלופפים בכיוון הפוך לזה של העיקרים סביב הליבה. ישנם כמה סוגי פלדה השימושיים בכבלים, אך כבלים שעוביים אינו עולה על 5 מ&quot;מ בנויים בדרך כלל מפלדת פחמן (מגולוונת, למרות שהחוזק יורד אז בכ- 10%) כשהליבה גם כן מפלדה, שלא ככבלים עבים יותר, שליבתם עשויה כותנה, אסבסט או חומר סיבי אחר. כבלים עם ליבת פלדה יותר חזקים (בממוצע ב- 7.5%) מכבלים בעלי ליבה אל-מתכתית. ייתכן שבעתיד הלא רחוק תיכנס לשימוש ליבת קבלר, וכלל זה עשוי להשתנות.<br /> &lt;div align=center&gt;<br /> &lt;div&gt;&lt;ul&gt; <br /> &lt;li style=&quot;display: inline-block;&quot;&gt; [[תמונה: 13.1.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.1]] &lt;/li&gt;<br /> &lt;li style=&quot;display: inline-block;&quot;&gt; [[תמונה: 13.2.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.2]] &lt;/li&gt;<br /> &lt;li style=&quot;display: inline-block;&quot;&gt; [[תמונה: 13.3.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.3]] &lt;/li&gt;<br /> &lt;/ul&gt;&lt;/div&gt;<br /> &lt;div align=right&gt;<br /> כבלים מסווגים על ידי שני מספרים שהשמאלי ביניהם מציין את מספר העיקרים, והימני את מספר סיבי הפלדה שבכל עיקר. כבל ההגאים של מטוס, למשל, הוא בדרך כלל 6x7 ועוד ליבה. העיקרים של הכבלים הדקים בנויים על פי רוב מ-7 או מ-19 סיבי פלדה (ציורים 13.1, 13.2). סוג נוסף שגם הוא די מקובל בנוי מ- 25 או 31 סיבי פלדה בעלי שני עוביים שונים (ציור 13.3). סוג הכבל המקובל ביותר בעוגני טיפוס הוא 1x19, כלומר כבל שכולו עיקר אחד, בעל 19 סיבי פלדה, המסודר כסיב מרכזי ושתי קליפות של 6 ו- 12 סיבים כל אחת (ציור 13.2).<br /> <br /> בכבל מסוג זה קיים יחס פשוט בין כוח הקריעה שלו k (ק&quot;ג) לבין קוטרו D (מ&quot;מ):<br /> &lt;math&gt;k=71.5 \cdot D^2&lt;/math&gt;<br /> &lt;math&gt;D^2&lt;/math&gt;<br /> <br /> לדוגמה, אם קוטרו &lt;math&gt;D=3&lt;/math&gt;מ&quot;מ, יהיה מתח הקריעה שלו &lt;math&gt;k=644&lt;/math&gt;ק&quot;ג.<br /> <br /> &lt;div align=center&gt;<br /> &lt;div&gt;&lt;ul&gt; <br /> &lt;li style=&quot;display: inline-block;&quot;&gt; [[תמונה: 13.4.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.4]] &lt;/li&gt;<br /> &lt;li style=&quot;display: inline-block;&quot;&gt; [[תמונה: 13.5.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.5]] &lt;/li&gt;<br /> &lt;/ul&gt;&lt;/div&gt;<br /> &lt;div align=right&gt;<br /> <br /> <br /> יש לזכור שהקוטר D של כבל נחשב לקוטר המקסימלי (מה שעונה על השאלה: לתוך איזה צינור אפשר להשחיל אותו?), ולכן כשמודדים אותו בעזרת קליבר צריך להקפיד על נקודת המגע (כמו בציור 13.4, ולא כמו בציור 13.5).<br /> <br /> מידת ההתארכות של כבלים תחת מתח כה קטנה בהשוואה לזו של כל שאר הרכיבים במערכת (חבלי [[ניילון|פרלון]], [[רצועות|סלינגים]], [[רתמות|רתמה]]), שנהוג להזניחה בכל החישובים הדינאמיים הקשורים לבעיות טיפוס, ולהניח שהתארכותו של כבל היא אפס. קשיחותו של הכבל לכיפוף, לעומת זאת, תלויה במבנה של הכבל (פוחתת ככל שרב מספר הסיבים הכולל) ולכן ניתן להשיג כבלים קשיחים או נוחים לכיפוף בהתאם לצורך.<br /> <br /> עד כאן בקשר לחוזקם וגמישותם של כבלי פלדה, אבל אסור לשכוח שמתחי הקריעה המובאים לעיל מתייחסים לכבל ישר (ללא כיפוף) וחופשי מכוחות נוספים (כגון גזירה), ואילו שימושם של כבלי פלדה, עד כמה שזה נוגע למטפסים, בא בעיקר בעוגנים (ציור 13.6), ובהם תנאים אלה לא מתקיימים. בכבלי פלדה בעוגנים ישנן, כפי שמצוין גם בשאלה, מספר נקודות תורפה. שתי נקודות תורפה אופייניות הן: ראש העוגן (נקודה A בציור 13.6), והחיבור לטבעת (נקודה C בציור 13.6). מיד נביא דוגמאות של בדיקות מבוקרות בנושא זה, אך תחילה נתייחס לחיבור של קצוות החבל (נקודה B בציור 13.6), שיכול לגרום דאגה מיוחדת למי שלא מכיר את המצב לאשורו.<br /> <br /> [[תמונה: 13.6.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.6]]<br /> <br /> נכון שקצוות החבל מחוברים בסך הכל על ידי הידוקם במהדק מתכת, אבל א' - המתכת אינה יותר מדי רכה, וב' - תפקידו של המהדק אינו לספוג את המתח אלא לשמור על כך ששני קטעי החבל המהודקים (הסמוכים לקצוות) יישארו צמודים זה לזה. כדי להשתכנע שזה אמנם מספיק, אפשר לקחת שתי פצירות זהות (זהות בצפיפות החריצים שבהן), להצמיד אותן זו לזו ולהדק אותן זו לזו בחוט דק ולא חזק ביותר או אפילו בגומייה משרדית רגילה. ממצב זה קל להיווכח כמה קשה להפריד ביניהן על ידי החלקתן זו על גבי זו אף בהפעלת כוחות גדולים למדי, וקל להשתכנע שאותו העיקרון שמונע החלקה בין שתי פצירות, או בין הבורג לאום, ימנע גם החלקה בין שני כבלים צמודים והדוקים.<br /> <br /> ובאותו נושא, מדוע שיטת הקליעה שונה בכבלי פלדה מאשר בחבלים שזורים? פשוט מאד: כי אילו העברנו את הקליעה בכיוון נגדי לעיקרים (כמו שנהוג לעשות בחבל) לא היינו מנצלים את החיכוך המצוין שנוצר בין שני כבלים זהים, מקבילים וצמודים זה לזה.<br /> <br /> נזכיר ש[[ספלייסינג|קליעה (splice)]] היא חיבור של חבל (שזור, קלוע או מלופף) ע&quot;י פתיחת העיקרים שלו ושילובם בעיקרים של מקום החיבור. קליעות ירדו משימושן עם הופעת חבלי 'ליבה ושרוול'.<br /> <br /> לפני שנים מספר הזמין המועדון האלפיני הקנדי, ה-CAC, בדיקות חוזק של כמה עוגנים, אצל שני מטפסים מנוסים ומוכרים, ששניהם יודעים היטב איך להניח עוגנים למיניהם. את בדיקותיהם ביצעו השניים (Kevin O'Connel ו- Chris Guest) בסדקים אנכיים באזור גרניט צפונית לעיר מונטריאל, על ידי כך שהעלו בהדרגה את העומס הסטאטי על העוגנים הנבדקים עד לקריעתם. בחלק מהמקרים העוגן נשלף מהסדק לפני שהכבל נקרע, תוך כדי כך שנחרטו בו חריצים על ידי בליטות הגרניט הקטנות, ובמקרים אלה נרשם העומס הזה. הניסויים הצביעו על שתי נקודות התורפה שהוזכרו לעיל: בראש העוגן (נקודה A בציור 13.3), אך בעיקר בחיבור לטבעת (נקודה C בציור 13.3). באף מקרה מכל המקרים שנבדקו לא קרה שנפתח החיבור של קצוות הכבל (נקודה B בציור 13.3).<br /> <br /> להלן תוצאות בדיקותיהם של קריס וקווין ב- רוקים ובעוגני RP (טבלאות 13.1 ו - 13.2). תוצאות אלה יכלו להיות יותר משמעותיות אילו רשמו השניים גם את קוטרו של כל כבל שנבדק, שהרי שני רוקים מאותו הגודל יכולים לבוא עם כבלים בעלי עוביים שונים. למרות זאת יש ערך לעבודתם והרי תוצאות בדיקותיהם לידיעת המטפסים בארץ:<br /> <br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+טבלה 13.1: רוקים<br /> |מס'||עומס [ק&quot;ג]||מקום קריעה||סיבה אחרת<br /> |-<br /> |1||886||ראש העוגן|| <br /> |-<br /> |1||633|| ||נשלף<br /> |-<br /> |1||937||חיבור לטבעת||<br /> |-<br /> |2||1469||חיבור לטבעת||<br /> |-<br /> |2||1266||ראש העוגן|| <br /> |-<br /> |3||1266||ראש העוגן|| <br /> |-<br /> |3||1621||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |4||1519||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |4||1519||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |5||1392||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |5||1317||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |6||1519||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |6||1570||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |7||1570||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |7||1595||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |8||1646||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |8||1772||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |9||1849||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |9||1671||חיבור לטבעת|| <br /> |}<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+טבלה 13.2: RP's<br /> |מס'||עומס [ק&quot;ג]||מקום קריעה||סיבה אחרת<br /> |-<br /> |0||329||חיבור לטבעת||<br /> |-<br /> |0||329|| ||נשלף<br /> |-<br /> |0||355||חיבור לטבעת||<br /> |-<br /> |0||253||חיבור לטבעת||<br /> |-<br /> |1||506||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |1||506||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |1||506||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |1||380|| ||נשלף <br /> |-<br /> |2||734||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |2||506|| ||נשלף <br /> |-<br /> |2||709|| ||נשלף <br /> |-<br /> |3||684|| ||נשלף <br /> |-<br /> |3||633||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |3||810||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |4||937||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |4||1063||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |5||988||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |5||1012|| ||נשלף <br /> |}<br /> כצפוי, שליפה ברוקים היא אירוע יותר נדיר מאשר שליפה בעוגני RP הקטנים מהם, וגם אז רק ברוקים בעלי מידה קטנה. אפשר גם לראות שבעוגני RP אין אף מקרה של כבל שנקרע בראש העוגן (נקודה A) אלא רק בחיבור לטבעת (נקודה C בציור 13.3), ללמדנו שהפטנט של RP באמת עובד. כמו כן רואים שנרשמו בסך הכל 3 קריעות כבל בראש העוגן לעומת 26 קריעות כבל בחיבור לטבעת. זה הבדל בהחלט משמעותי המצביע בבירור על נקודה C כנקודת התורפה העיקרית. יש מטפסים שמחברים באופן שיגרתי שתי טבעות במקביל בכל מקרה של כבל דק במיוחד, כדי להגדיל את רדיוס העקמומיות ולהקטין בכך את סכנת הקריעה.<br /> <br /> כהערת אגב לממצאים אלה, מתבקשות כאן כמה מילים על כך שהחוליה החלשה בעגינה אינה הטבעת, שהרי טבעות סטנדרטיות באות בחוזק של 2,000 ק&quot;ג ומעלה. מסקנה: אם החלטת להוציא מחיר קצת יותר גבוה על טבעות יקרות מהסטנדרטיות, אין תועלת רבה בחיפוש אחרי טבעות המסוגלות להחזיק עומסים גדולים (3,750 או 3,500 ק&quot;ג למשל). לעומת זאת עשויה להיות תועלת לא מבוטלת בטבעות החלולות אשר יצאו לשוק בסביבות שנת 1970 ומשום מה לא נקלטו היטב בקרב ציבור המטפסים. טבעת חלולה עבה יותר מטבעת סטנדרטית בעלת אותו חוזק ואותו משקל עצמי, ולכן רדיוס העקמומיות בכבל יהיה גדול יותר, ריכוז המאמצים ירד, וסיכויי הקריעה יפחתו בהתאם.<br /> <br /> [[תמונה: 13.7.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.7]]<br /> <br /> ישנו היבט שעשוי לעניין את אותם המטפסים שמתקינים בעצמם את הכבלים לעוגניהם: על מנת לבטל את נקודת התורפה C, אפשר היה לחבר את קצוות הכבל בחיבור כפול (ציור 13.7), כשהקטע שבין שני החיבורים, בהיותו כפליים יותר עבה, מיועד לבוא בצד התחתון, הבא במגע עם הטבעת, ולבטל את נקודת התורפה C. מצד שני, חיבור הקצוות במהדק הכבל B יוצא תמיד גדול מדי, בולט, מסורבל, ובסופו של דבר מפריע בהנחת העוגן או בהעברתו בסדקים. ומי ירצה שני חיבורים כאלה בעוגניו?<br /> <br /> ניתן לפתור את הבעיה בצורה הבאה: קח כבל שחוזקו כשליש מהחוזק הדרוש (כבל מעצורים של אופניים, למשל) והעבר אותו שלוש פעמים דרך ראש העוגן תוך כדי ליפופו סביב עצמו (ציור 13.8) בדומה לסידור בקליעה. במצב זה, כמעט אין צורך בחיבור הקצוות (סיכוי קטן ששלוש ההעברות יחליקו זו על גבי זו שלוש פעמים והכבל יפתח). ברור שבכל זאת אין לקחת סיכון מיותר וחובה לחבר את הקצוות, אבל נפחו של כל חיבור יהיה עכשיו בסה&quot;כ פי &lt;math&gt;3^\frac{3}{2}=5.2&lt;/math&gt; יותר קטן ולא יבלוט כל כך, ולכן גם לא יפריע בהנחת העוגן. סידור טוב, בטיחותי, נוח, וב- 33% יותר חזק בנקודה הקריטית C. למה לא לנצל את האפשרות הזאת?<br /> <br /> [[תמונה: 13.8.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.8]]<br /> <br /> קריס וקוין בדקו גם פרנדים אשר היו בהם רצועות ולא כבל פלדה, ולכן חלק זה בבדיקותיהם כביכול איננו רלוונטי לנושא הכבלים, אבל לשם השלמות והעניין הכללי שבתוצאות אלה, הריהן מובאות להלן כמידע נוסף (טבלה 13.3).<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+טבלה 13.3: פרנדים<br /> |- <br /> |מס'||עומס [ק&quot;ג]||מקום קריעה||סיבה אחרת<br /> |-<br /> |1||684||פין התכופף|| - <br /> |-<br /> |1|| |886|| - ||החליק<br /> |-<br /> |1|| 1190 || - ||החליק<br /> |-<br /> |1|| 506 || - ||החליק<br /> |-<br /> |1|| 810 || - ||החליק<br /> |-<br /> |2|| 810 || - ||החליק<br /> |-<br /> |2|| 1266 ||סלינג נקרע|| -<br /> |-<br /> |2|| 1595 ||סלינג נקרע|| -<br /> |-<br /> |3|| 1570 ||סלינג נקרע|| -<br /> |-<br /> |3|| 1266 |||פין התכופף|| -<br /> |-<br /> |4|| 1266|| - ||החליק<br /> |-<br /> |4|| 1266|| סלינג נקרע|| -<br /> |-<br /> |4|| 1560 ||סלינג נקרע|| -<br /> |}<br /> יש לקוות שדברים אלה יעזרו לקורא:<br /> <br /> א. להעריך נכונה את הסיכון שבטבעות יותר מדי דקות, העשויות 'לחתוך' כבלים, סלינגים וחבלים, מתוך ריכוז המאמצים.<br /> <br /> ב. להימנע מחסכונות מיותרים, ולחבר שתי טבעות במקביל במקרה של כבלים דקים במיוחד.<br /> <br /> ולהשתדל בכל זאת לא ליפול על 0-RP!.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[כבלים]]<br /> * [[רוקים]]<br /> <br /> ----<br /> '''המשך [[14. רצועות SA|לפרק הבא...]]'''<br /> <br /> '''חזור [[על חבלים וקשרים#תוכן העניינים:|לתוכן העניינים...]]'''<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[אנדריאה ענתי]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:ציוד]] [[קטגוריה:מאמרים מתורגמים ומקוריים]] [[קטגוריה: טיפוס]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=13._%D7%9B%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%94&diff=7386 2026-03-24T21:57:20Z

<p>מיכה יניב: /* תשובה */</p> <hr /> <div>==שאלה==<br /> כבלי פלדה הנם שימושיים למדי ב[[אבני עיגון]] (Chocks, Nuts), אבל מעט מאד ידוע לציבור המטפסים על חוזקם ועל נקודות התורפה של כבלי פלדה אלה, וכדאי להבהיר קצת מה תכונותיהם. שני קצוות הכבל, למשל, מחוברים זה לזה בסה&quot;כ בעזרת מהדק-כבלים העשוי מתכת רכה; האין סכנה שהחיבור ייפתח תחת מתח?<br /> <br /> ==תשובה==<br /> נתחיל בכמה מילות רקע. הכבל הסטנדרטי בנוי מליבה ועיקרים, וכל 'עיקר' בנוי מסיבי פלדה מלופפים. בכל הכבלים הדקים, ובסוגים רבים של כבלים יותר עבים, סיבי הפלדה מלופפים בכיוון הפוך לזה של העיקרים סביב הליבה. ישנם כמה סוגי פלדה השימושיים בכבלים, אך כבלים שעוביים אינו עולה על 5 מ&quot;מ בנויים בדרך כלל מפלדת פחמן (מגולוונת, למרות שהחוזק יורד אז בכ- 10%) כשהליבה גם כן מפלדה, שלא ככבלים עבים יותר, שליבתם עשויה כותנה, אסבסט או חומר סיבי אחר. כבלים עם ליבת פלדה יותר חזקים (בממוצע ב- 7.5%) מכבלים בעלי ליבה אל-מתכתית. ייתכן שבעתיד הלא רחוק תיכנס לשימוש ליבת קבלר, וכלל זה עשוי להשתנות.<br /> &lt;div align=center&gt;<br /> &lt;div&gt;&lt;ul&gt; <br /> &lt;li style=&quot;display: inline-block;&quot;&gt; [[תמונה: 13.1.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.1]] &lt;/li&gt;<br /> &lt;li style=&quot;display: inline-block;&quot;&gt; [[תמונה: 13.2.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.2]] &lt;/li&gt;<br /> &lt;li style=&quot;display: inline-block;&quot;&gt; [[תמונה: 13.3.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.3]] &lt;/li&gt;<br /> &lt;/ul&gt;&lt;/div&gt;<br /> &lt;div align=right&gt;<br /> כבלים מסווגים על ידי שני מספרים שהשמאלי ביניהם מציין את מספר העיקרים, והימני את מספר סיבי הפלדה שבכל עיקר. כבל ההגאים של מטוס, למשל, הוא בדרך כלל 6x7 ועוד ליבה. העיקרים של הכבלים הדקים בנויים על פי רוב מ-7 או מ-19 סיבי פלדה (ציורים 13.1, 13.2). סוג נוסף שגם הוא די מקובל בנוי מ- 25 או 31 סיבי פלדה בעלי שני עוביים שונים (ציור 13.3). סוג הכבל המקובל ביותר בעוגני טיפוס הוא 1x19, כלומר כבל שכולו עיקר אחד, בעל 19 סיבי פלדה, המסודר כסיב מרכזי ושתי קליפות של 6 ו- 12 סיבים כל אחת (ציור 13.2).<br /> <br /> בכבל מסוג זה קיים יחס פשוט בין כוח הקריעה שלו k (ק&quot;ג) לבין קוטרו D (מ&quot;מ):<br /> &lt;math&gt;K=71.5 \cdot D^2&lt;/math&gt;<br /> &lt;math&gt;D^2&lt;/math&gt;<br /> <br /> לדוגמה, אם קוטרו &lt;math&gt;D=3&lt;/math&gt;מ&quot;מ, יהיה מתח הקריעה שלו &lt;math&gt;D=3&lt;/math&gt;ק&quot;ג.<br /> <br /> &lt;div align=center&gt;<br /> &lt;div&gt;&lt;ul&gt; <br /> &lt;li style=&quot;display: inline-block;&quot;&gt; [[תמונה: 13.4.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.4]] &lt;/li&gt;<br /> &lt;li style=&quot;display: inline-block;&quot;&gt; [[תמונה: 13.5.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.5]] &lt;/li&gt;<br /> &lt;/ul&gt;&lt;/div&gt;<br /> &lt;div align=right&gt;<br /> <br /> <br /> יש לזכור שהקוטר D של כבל נחשב לקוטר המקסימלי (מה שעונה על השאלה: לתוך איזה צינור אפשר להשחיל אותו?), ולכן כשמודדים אותו בעזרת קליבר צריך להקפיד על נקודת המגע (כמו בציור 13.4, ולא כמו בציור 13.5).<br /> <br /> מידת ההתארכות של כבלים תחת מתח כה קטנה בהשוואה לזו של כל שאר הרכיבים במערכת (חבלי [[ניילון|פרלון]], [[רצועות|סלינגים]], [[רתמות|רתמה]]), שנהוג להזניחה בכל החישובים הדינאמיים הקשורים לבעיות טיפוס, ולהניח שהתארכותו של כבל היא אפס. קשיחותו של הכבל לכיפוף, לעומת זאת, תלויה במבנה של הכבל (פוחתת ככל שרב מספר הסיבים הכולל) ולכן ניתן להשיג כבלים קשיחים או נוחים לכיפוף בהתאם לצורך.<br /> <br /> עד כאן בקשר לחוזקם וגמישותם של כבלי פלדה, אבל אסור לשכוח שמתחי הקריעה המובאים לעיל מתייחסים לכבל ישר (ללא כיפוף) וחופשי מכוחות נוספים (כגון גזירה), ואילו שימושם של כבלי פלדה, עד כמה שזה נוגע למטפסים, בא בעיקר בעוגנים (ציור 13.6), ובהם תנאים אלה לא מתקיימים. בכבלי פלדה בעוגנים ישנן, כפי שמצוין גם בשאלה, מספר נקודות תורפה. שתי נקודות תורפה אופייניות הן: ראש העוגן (נקודה A בציור 13.6), והחיבור לטבעת (נקודה C בציור 13.6). מיד נביא דוגמאות של בדיקות מבוקרות בנושא זה, אך תחילה נתייחס לחיבור של קצוות החבל (נקודה B בציור 13.6), שיכול לגרום דאגה מיוחדת למי שלא מכיר את המצב לאשורו.<br /> <br /> [[תמונה: 13.6.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.6]]<br /> <br /> נכון שקצוות החבל מחוברים בסך הכל על ידי הידוקם במהדק מתכת, אבל א' - המתכת אינה יותר מדי רכה, וב' - תפקידו של המהדק אינו לספוג את המתח אלא לשמור על כך ששני קטעי החבל המהודקים (הסמוכים לקצוות) יישארו צמודים זה לזה. כדי להשתכנע שזה אמנם מספיק, אפשר לקחת שתי פצירות זהות (זהות בצפיפות החריצים שבהן), להצמיד אותן זו לזו ולהדק אותן זו לזו בחוט דק ולא חזק ביותר או אפילו בגומייה משרדית רגילה. ממצב זה קל להיווכח כמה קשה להפריד ביניהן על ידי החלקתן זו על גבי זו אף בהפעלת כוחות גדולים למדי, וקל להשתכנע שאותו העיקרון שמונע החלקה בין שתי פצירות, או בין הבורג לאום, ימנע גם החלקה בין שני כבלים צמודים והדוקים.<br /> <br /> ובאותו נושא, מדוע שיטת הקליעה שונה בכבלי פלדה מאשר בחבלים שזורים? פשוט מאד: כי אילו העברנו את הקליעה בכיוון נגדי לעיקרים (כמו שנהוג לעשות בחבל) לא היינו מנצלים את החיכוך המצוין שנוצר בין שני כבלים זהים, מקבילים וצמודים זה לזה.<br /> <br /> נזכיר ש[[ספלייסינג|קליעה (splice)]] היא חיבור של חבל (שזור, קלוע או מלופף) ע&quot;י פתיחת העיקרים שלו ושילובם בעיקרים של מקום החיבור. קליעות ירדו משימושן עם הופעת חבלי 'ליבה ושרוול'.<br /> <br /> לפני שנים מספר הזמין המועדון האלפיני הקנדי, ה-CAC, בדיקות חוזק של כמה עוגנים, אצל שני מטפסים מנוסים ומוכרים, ששניהם יודעים היטב איך להניח עוגנים למיניהם. את בדיקותיהם ביצעו השניים (Kevin O'Connel ו- Chris Guest) בסדקים אנכיים באזור גרניט צפונית לעיר מונטריאל, על ידי כך שהעלו בהדרגה את העומס הסטאטי על העוגנים הנבדקים עד לקריעתם. בחלק מהמקרים העוגן נשלף מהסדק לפני שהכבל נקרע, תוך כדי כך שנחרטו בו חריצים על ידי בליטות הגרניט הקטנות, ובמקרים אלה נרשם העומס הזה. הניסויים הצביעו על שתי נקודות התורפה שהוזכרו לעיל: בראש העוגן (נקודה A בציור 13.3), אך בעיקר בחיבור לטבעת (נקודה C בציור 13.3). באף מקרה מכל המקרים שנבדקו לא קרה שנפתח החיבור של קצוות הכבל (נקודה B בציור 13.3).<br /> <br /> להלן תוצאות בדיקותיהם של קריס וקווין ב- רוקים ובעוגני RP (טבלאות 13.1 ו - 13.2). תוצאות אלה יכלו להיות יותר משמעותיות אילו רשמו השניים גם את קוטרו של כל כבל שנבדק, שהרי שני רוקים מאותו הגודל יכולים לבוא עם כבלים בעלי עוביים שונים. למרות זאת יש ערך לעבודתם והרי תוצאות בדיקותיהם לידיעת המטפסים בארץ:<br /> <br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+טבלה 13.1: רוקים<br /> |מס'||עומס [ק&quot;ג]||מקום קריעה||סיבה אחרת<br /> |-<br /> |1||886||ראש העוגן|| <br /> |-<br /> |1||633|| ||נשלף<br /> |-<br /> |1||937||חיבור לטבעת||<br /> |-<br /> |2||1469||חיבור לטבעת||<br /> |-<br /> |2||1266||ראש העוגן|| <br /> |-<br /> |3||1266||ראש העוגן|| <br /> |-<br /> |3||1621||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |4||1519||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |4||1519||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |5||1392||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |5||1317||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |6||1519||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |6||1570||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |7||1570||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |7||1595||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |8||1646||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |8||1772||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |9||1849||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |9||1671||חיבור לטבעת|| <br /> |}<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+טבלה 13.2: RP's<br /> |מס'||עומס [ק&quot;ג]||מקום קריעה||סיבה אחרת<br /> |-<br /> |0||329||חיבור לטבעת||<br /> |-<br /> |0||329|| ||נשלף<br /> |-<br /> |0||355||חיבור לטבעת||<br /> |-<br /> |0||253||חיבור לטבעת||<br /> |-<br /> |1||506||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |1||506||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |1||506||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |1||380|| ||נשלף <br /> |-<br /> |2||734||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |2||506|| ||נשלף <br /> |-<br /> |2||709|| ||נשלף <br /> |-<br /> |3||684|| ||נשלף <br /> |-<br /> |3||633||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |3||810||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |4||937||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |4||1063||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |5||988||חיבור לטבעת|| <br /> |-<br /> |5||1012|| ||נשלף <br /> |}<br /> כצפוי, שליפה ברוקים היא אירוע יותר נדיר מאשר שליפה בעוגני RP הקטנים מהם, וגם אז רק ברוקים בעלי מידה קטנה. אפשר גם לראות שבעוגני RP אין אף מקרה של כבל שנקרע בראש העוגן (נקודה A) אלא רק בחיבור לטבעת (נקודה C בציור 13.3), ללמדנו שהפטנט של RP באמת עובד. כמו כן רואים שנרשמו בסך הכל 3 קריעות כבל בראש העוגן לעומת 26 קריעות כבל בחיבור לטבעת. זה הבדל בהחלט משמעותי המצביע בבירור על נקודה C כנקודת התורפה העיקרית. יש מטפסים שמחברים באופן שיגרתי שתי טבעות במקביל בכל מקרה של כבל דק במיוחד, כדי להגדיל את רדיוס העקמומיות ולהקטין בכך את סכנת הקריעה.<br /> <br /> כהערת אגב לממצאים אלה, מתבקשות כאן כמה מילים על כך שהחוליה החלשה בעגינה אינה הטבעת, שהרי טבעות סטנדרטיות באות בחוזק של 2,000 ק&quot;ג ומעלה. מסקנה: אם החלטת להוציא מחיר קצת יותר גבוה על טבעות יקרות מהסטנדרטיות, אין תועלת רבה בחיפוש אחרי טבעות המסוגלות להחזיק עומסים גדולים (3,750 או 3,500 ק&quot;ג למשל). לעומת זאת עשויה להיות תועלת לא מבוטלת בטבעות החלולות אשר יצאו לשוק בסביבות שנת 1970 ומשום מה לא נקלטו היטב בקרב ציבור המטפסים. טבעת חלולה עבה יותר מטבעת סטנדרטית בעלת אותו חוזק ואותו משקל עצמי, ולכן רדיוס העקמומיות בכבל יהיה גדול יותר, ריכוז המאמצים ירד, וסיכויי הקריעה יפחתו בהתאם.<br /> <br /> [[תמונה: 13.7.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.7]]<br /> <br /> ישנו היבט שעשוי לעניין את אותם המטפסים שמתקינים בעצמם את הכבלים לעוגניהם: על מנת לבטל את נקודת התורפה C, אפשר היה לחבר את קצוות הכבל בחיבור כפול (ציור 13.7), כשהקטע שבין שני החיבורים, בהיותו כפליים יותר עבה, מיועד לבוא בצד התחתון, הבא במגע עם הטבעת, ולבטל את נקודת התורפה C. מצד שני, חיבור הקצוות במהדק הכבל B יוצא תמיד גדול מדי, בולט, מסורבל, ובסופו של דבר מפריע בהנחת העוגן או בהעברתו בסדקים. ומי ירצה שני חיבורים כאלה בעוגניו?<br /> <br /> ניתן לפתור את הבעיה בצורה הבאה: קח כבל שחוזקו כשליש מהחוזק הדרוש (כבל מעצורים של אופניים, למשל) והעבר אותו שלוש פעמים דרך ראש העוגן תוך כדי ליפופו סביב עצמו (ציור 13.8) בדומה לסידור בקליעה. במצב זה, כמעט אין צורך בחיבור הקצוות (סיכוי קטן ששלוש ההעברות יחליקו זו על גבי זו שלוש פעמים והכבל יפתח). ברור שבכל זאת אין לקחת סיכון מיותר וחובה לחבר את הקצוות, אבל נפחו של כל חיבור יהיה עכשיו בסה&quot;כ פי &lt;math&gt;3^\frac{3}{2}=5.2&lt;/math&gt; יותר קטן ולא יבלוט כל כך, ולכן גם לא יפריע בהנחת העוגן. סידור טוב, בטיחותי, נוח, וב- 33% יותר חזק בנקודה הקריטית C. למה לא לנצל את האפשרות הזאת?<br /> <br /> [[תמונה: 13.8.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 13.8]]<br /> <br /> קריס וקוין בדקו גם פרנדים אשר היו בהם רצועות ולא כבל פלדה, ולכן חלק זה בבדיקותיהם כביכול איננו רלוונטי לנושא הכבלים, אבל לשם השלמות והעניין הכללי שבתוצאות אלה, הריהן מובאות להלן כמידע נוסף (טבלה 13.3).<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |+טבלה 13.3: פרנדים<br /> |- <br /> |מס'||עומס [ק&quot;ג]||מקום קריעה||סיבה אחרת<br /> |-<br /> |1||684||פין התכופף|| - <br /> |-<br /> |1|| |886|| - ||החליק<br /> |-<br /> |1|| 1190 || - ||החליק<br /> |-<br /> |1|| 506 || - ||החליק<br /> |-<br /> |1|| 810 || - ||החליק<br /> |-<br /> |2|| 810 || - ||החליק<br /> |-<br /> |2|| 1266 ||סלינג נקרע|| -<br /> |-<br /> |2|| 1595 ||סלינג נקרע|| -<br /> |-<br /> |3|| 1570 ||סלינג נקרע|| -<br /> |-<br /> |3|| 1266 |||פין התכופף|| -<br /> |-<br /> |4|| 1266|| - ||החליק<br /> |-<br /> |4|| 1266|| סלינג נקרע|| -<br /> |-<br /> |4|| 1560 ||סלינג נקרע|| -<br /> |}<br /> יש לקוות שדברים אלה יעזרו לקורא:<br /> <br /> א. להעריך נכונה את הסיכון שבטבעות יותר מדי דקות, העשויות 'לחתוך' כבלים, סלינגים וחבלים, מתוך ריכוז המאמצים.<br /> <br /> ב. להימנע מחסכונות מיותרים, ולחבר שתי טבעות במקביל במקרה של כבלים דקים במיוחד.<br /> <br /> ולהשתדל בכל זאת לא ליפול על 0-RP!.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[כבלים]]<br /> * [[רוקים]]<br /> <br /> ----<br /> '''המשך [[14. רצועות SA|לפרק הבא...]]'''<br /> <br /> '''חזור [[על חבלים וקשרים#תוכן העניינים:|לתוכן העניינים...]]'''<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[אנדריאה ענתי]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:ציוד]] [[קטגוריה:מאמרים מתורגמים ומקוריים]] [[קטגוריה: טיפוס]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%97_%D7%95%D7%90%D7%96_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8_%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98_%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A8_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1._%D7%96%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F%3F&diff=7384 2026-03-17T16:54:45Z

<p>מיכה יניב: יצירת דף עם התוכן &quot;זו שאלה שחוזרת בוריאציות שונות כל הזמן. אז ננסה לתת תשובה מפורטת, שאולי תעזור. ובכן, למרות השמות הדומים אלו שני קורסים שונים לחלוטין. קורס הובלה בקיר טיפוס אורך כמה שעות (בדרך כלל שניים-שלשה מפגשים של שעתיים)ומטרתו להבטיח שכשאתה בא לקיר לא תעשה דברים שי...&quot;</p> <hr /> <div>זו שאלה שחוזרת בוריאציות שונות כל הזמן. אז ננסה לתת תשובה מפורטת, שאולי תעזור.<br /> <br /> ובכן, למרות השמות הדומים אלו שני קורסים שונים לחלוטין.<br /> <br /> קורס [[הובלה]] בקיר טיפוס אורך כמה שעות (בדרך כלל שניים-שלשה מפגשים של שעתיים)ומטרתו להבטיח שכשאתה בא לקיר לא תעשה דברים שיסכנו אותך. העניין הוא שבקיר טיפוס כל התשתית להובלה מוכנה, שזה אומר שכל מה שהמטפס צריך לדעת זה להיקשר לחבל (בדרך כלל מלמדים קשר אחד - [[לולאת שמונה עוקב]]), להקליפ את ה[[חבל הובלה|חבל]] ל[[ראנרים]] שנמצאים קבוע על הקיר(עוד על זה בהמשך), להקליפ את ה[[תחנות|תחנה]] ו[[איבטוח|לאבטח]] (ברוב המקרים: ב[[אמצעי חיכוך|אמצעי איבטוח]] אחד שהוא זה שמותר על פי נהלי הקיר).<br /> <br /> קורס הובלה [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]] בשטח אורך לרוב יומיים שלמים שבמהלכם לומדים קודם כל עקרונות: עקרונות של איבטוח, עקרונות של בטיחות, עקרונות של [[פתרון תקלות]] וכו׳.<br /> <br /> בואו ניתן כמה דוגמאות ספציפיות לדברים שלא ילמדו בקורס בקיר טיפוס:<br /> 1. מכיוון שהראנרים כבר על הבולטים בקיר, לא ילמדו:<br /> * איך מקליפים ראנרים על הרתמה<br /> * איך [[הקלפה נכונה|מקליפים]] ראנרים על ה[[בולטים]] <br /> * כיווני הקלפה של הראנר לבולט<br /> 2. מכיוון שהתחנות והבולטים נשארים במקום, לא ילמדו:<br /> * [[מהי הדרך הנכונה לנקות תחנה?|האיך מנקים תחנה ספורטיבית]]<br /> * [[מהי הדרך הנכונה לנטוש מסלול ספורטיבי?|איך נוטשים מסלול בלי להשאיר ציוד]]<br /> * עקרונות של פתרון תקלות<br /> 3. מכיוון שמאבטחים מרצפה שטוחה, לא ילמדו:<br /> * מה לעשות כשאין משטח נוח מתחת למסלול שאפשר לזוז עליו (חשוב ל[[אבטחה דינאמית]])<br /> * איך מנהלים סיכונים שנובעים מהסיטואציה<br /> 4. מכיוון שבקיר טיפוס יש תמיד אנשי צוות שיכולים לעזור, אין טעם ללמוד:<br /> * מה לעשות במקרה של תקלה (חבל נתקע, מישהו הקליפ את עצמו לבולט או כל תקלה אחרת)<br /> * מה לעשות אם שכחתי את אמצעי החיכוך שלי וצריך להשתמש באמצעי חיכוך שאני לא מכיר?<br /> <br /> <br /> אלו רק כמה דוגמאות פשוטות, אבל אפשר להבין את הרעיון הכללי.<br /> <br /> במילים אחרות אפשר לומר שקורס הובלה בשטח בהחלט יכין אותך להובלה בכל קיר טיפוס. קורס הובלה בקיר במקרה הטוב יכין אותך להובלה בקיר בו לקחת את הקורס. יש סיכוי לא רע שהוא אפילו לא יהיה מספיק טוב לכל קיר אחר בעולם...<br /> <br /> בכל מקרה, לקורס הובלה בשטח שים לב שאתה לוקח מדריך שהוא מוסמך וכשיר. מצורפת [https://ilca.org.il/rock-3/רשימת-מדריכים/ רשימת המדריכים המוסמכים והכשירים תוכל למצוא באתר ההתאחדות]<br /> בהצלחה<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&diff=7383 2026-03-17T16:33:38Z

<p>מיכה יניב: /* הובלה */</p> <hr /> <div>==אם יש לך שאלה...==<br /> * נסח את שאלתך לכותרת בעלת משמעות, כך יגברו סיכוייך לקבל תשובה בעלת משמעות.<br /> * בגוף הטקסט, יש להבהיר את השאלה ולהסביר במדויק על מה ברצונך לקבל תשובה.<br /> * אפשר לחתום בסוף גוף הטקסט של השאלה. ניתן לעשות זאת על־ידי הוספת השם (או קישור לדף משתמש) בסוף הודעתך.<br /> * שאלות לא בהכרח ייענו באופן מיידי. כדאי לבדוק מדי פעם האם יש עדכונים. תשובה מלאה עשויה להתפתח בפרק זמן של ימים.<br /> * כדי להמשיך דיון על שאלה, יש לערוך אותה על־ידי לחיצה על הקישור &quot;עריכה&quot;, המופיע משמאל לכותרת השאלה המבוקשת. נא לא להוסיף כותרת נוספת לאותו נושא.<br /> ==אם ידועה לך תשובה (או חלק מתשובה) לשאלה מסוימת...==<br /> * יש לספק את מרב הפרטים שביכולתך.<br /> * יש להיות תכליתיים, אך לא תמציתיים ולרשום באופן ברור ומובן. התשובה צריכה לענות לשאלה, ולא מעבר לכך.<br /> * חשוב לקשר לערכים באנציקלופדיה העשויים להכיל מידע רלוונטי נוסף.<br /> * אם לא קיימים ערך/ערכים העונים על השאלה, מומלץ לכתוב את הערך, ולקשר אליו, או לפחות לקשר אליו כך שמישהו אחר יקבל תמריץ לכתוב אותו.<br /> * יש לחתום בסוף גוף הטקסט של התשובה. ניתן לעשות זאת על־ידי הוספת השם (או קישור לדף המשתמש) בסוף התשובה.<br /> ==שאלות==<br /> השאלות מופיעות ככותרת לעמוד, הקליקו על השאלה למעבר לתשובה.<br /> ===איבטוח===<br /> # [[האם מותר להשתמש בטבעת לא ננעלת באמצעי חיכוך ננעל אוטומטית לשני חבלים (כמו רברסו, למשל)?]]<br /> # [[איזה אמצעי חיכוך שננעל באופן עצמאי, כמו גריגרי, מתאים לאבטחה בסולו?]]<br /> #[[יש שיטה להשתמש בטיבלוק או רופמן למניעת נפילה של מטפס שני בסימול-קליימבינג, האם היא באמת בטיחותית?]]<br /> # [[מה העניין עם פערי המשקל באיבטוח? זה באמת כזה קריטי ששני המטפסים יהיו במשקלים דומים?]]<br /> <br /> ===הובלה===<br /> # [[העגינה הראשונה בפיץ' מורידה באופן משמעותי את מקדם הנפילה. האם אפשר להקליפ את החבל לאחת העגינות של התחנה?]]<br /> # [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?]]<br /> # [[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?]]<br /> # [[מלבד ה&quot;קינקים&quot; הנוראיים שאיטלקי יוצר, האם יש נזק נוסף לחבל מחיכוך טקסטיל בטקסטיל? האם בבלימת נפילה קשה הוא יכול להתלהט עד רמה של נזק לחבל?]]<br /> # [[האם יש בעיה להוביל דאבל עם חבל סינגל?|האם יש בעיה להשתמש בשני חבלי סינגל, כדאבל?]]<br /> # [[האם יש בעייתיות בשימוש בחבל דאבל כחבל סינגל, אם כן מהי?]]<br /> # [[מהי הדרך הנכונה לנקות תחנה?]]<br /> # [[מהי הדרך הנכונה לנטוש מסלול ספורטיבי?]]<br /> # [[מה הבעייתיות בהבדלי משקל גדולים בין המטפס והמאבטח? ומה אפשר לעשות כדי לפתור אותה?]]<br /> # [[קראתי על שיטות הובלה שונות ויצאתי מבולבל. האם אפשר לסדר את היתרונות והחסרונות בטבלה?]]<br /> # [[רציתי לעשות קורס הובלה בשטח ואז מישהו אמר שיותר זול ויותר פשוט ללמוד הובלה בקיר טיפוס. זה נכון?]]<br /> <br /> ===עיגונים===<br /> # [[האם זה בסדר לחבר שתי רצועות, או רצועה וכבל, של רוק למשל, בקשר שטוח, כדי שטבעת לא תעבור על סלע?]]<br /> # [[ראיתי במצוקים שונים אזהרה, ש&quot;אין לסמוך על עוגנים (בולטים) במסלולים&quot;. האם זה נכתב מסיבות משפטיות של הסרת אחריות, או שבולטים הם באמת בלתי בטוחים?]]<br /> # [[אני רוצה לעגון על סלע לצורכי חילוץ, איך אני יכול לחשב את משקל הבולדר כדי לדעת אם הוא יעמוד בעומס של שני אנשים?]]<br /> # [[שמעתי שקאמים (פרנדים, קמלוטים וכו') לא יעבדו בגיר אלא רק בגרניט. האם זה נכון?]]<br /> # [[לפעמים משתמשים באדם כעיגון. האם זה על פי ה&quot;חוקים&quot;?]]<br /> # [[למה בולטים של תחנות (שמחוברים ביניהם בשרשרת) ממוקמים אחד מעל השני או אחד באלכסון אחד מעל השני ולא באותו גובה?]]<br /> # [[מה המרחק המינימאלי שצריך להיות בין שני בולטים בתחנה? ולמה?]]<br /> <br /> ===[[גלישה]] ו[[קניונינג]]===<br /> # [[האם מותר להדריך גלישת צוקים ללא הסמכה למדריך?]]<br /> # [[מישהו אמר לי ששני גולשים יכולים לגלוש באותו זמן על חבל אחד. האם זה נכון, ואיך עושים את זה?]]<br /> # [[מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?]]<br /> # [[באנציקלופדיה מומלץ להשתמש בקשר בוהן כפול לגולש אחרון, אבל גם כתוב שם שהוא לא בטיחותי. אפשר ליישב את הסתירה הזו?]]<br /> # [[האם ניתן לחבר חבלים לגולש אחרון בקשר פרפר אלפיני?]]<br /> # [[מקובל שגלישה עם אמצעי חיכוך גבוה יותר בטיחותית, והרבה יותר נוחה לפתרון תקלות. למה, אם כן, עדיין משתמשים בשיטה של גלישה עם אמצעי חיכוך נמוך?]]<br /> # [[מהם היתרונות במערכת המקובלת לאבטחת גולש עם חבלים נפרדים? האם מותר להשתמש בחבל עזר קצר במקום בחבל האיבטוח עצמו?]]<br /> # [[בעמדת גלישה, האם מותר להשתמש בבולט אחד לכל חבל?]]<br /> # [[איזה חבל הכי טוב לשמש כחבל משיכה (tag-line) וכחבל חירום לגלישה?]]<br /> # [[איך אומרים באנגלית גולש אחרון?]]<br /> # [[אם גלשתי על חבל כפול, האם עדיף למשוך את הצד שקרוב לסלע או את הרחוק, ולמה?]]<br /> # [[אמרו לי שחובה לקשור קשר בקצה החבל כאשר גולשים? אתם יכולים להסביר את החוק הזה?]]<br /> # [[מה הדרך הכי טובה לגלוש במולטיפיץ׳?]]<br /> # [[ראיתי אנשים עוברים נחלים בקניונינג במהירות ממש. למה? מה החשיבות של המהירות?]]<br /> <br /> ===טיפוס===<br /> # [[מישהו במצוק נזף בי ובחבר שלי על זה שהעברנו את החבל ישירות בתחנה וטיפסנו טופ-רופ עליה. האם זה מזיק לתחנה או לא בטיחותי או משהו אחר?]]<br /> # [[העירו לי שאני מטפס נורא לאט. למה בכלל זה משנה באיזו מהירות מטפסים?]]<br /> <br /> ===טכניקה ואימון===<br /> # [[הייתי רוצה לשפר את טכניקת הטיפוס שלי, איך עושים את זה?]]<br /> # [[אני מתאמן ברצינות ולפי תכנית אימון מסודרת. בהתחלה היה שיפור מורגש ביכולת הטיפוס שלי, אבל עכשיו (אחרי שלושה חדשים) אני מרגיש תקוע. עצות?]]<br /> # [[הייתי מעוניין לדעת קצת על חטיפי אנרגיה שטובים לאכילה במהלך הטיפוס. יש כלכך הרבה מוצרים כאלה וזה די מבלבל]]<br /> # [[הייתי רוצה לשפר את יכולת הטיפוס שלי, אבל אני לא יודע על מה כדאי לי לעבוד, על מה הייתם ממליצים?]]<br /> # [[אמרו לי שאי אפשר לשפר סיבולת על קיר בולדרינג. האם זה נכון?]]<br /> # [[האם עליות מתח הן אימון יעיל לטיפוס או בזבוז של זמן?]]<br /> # [[איך משפרים טכניקה על קיר בולדרינג?]]<br /> # [[יש המלצות כלליות לאימון? בעיות או שאלות שהרבה מטפסים נתקלים בהן?]]<br /> # [[האם כדאי לי להתחיל להתאמן על קמפוס בורד?]]<br /> # [[הייתי רוצה לשפר את עבודת הרגליים שלי, תוכלו להמליץ איך?]]<br /> # [[אני מטפס על קיר בולדרינג, ואמרו לי שכדאי לי לעבוד על סיבולת, למה זה חשוב לבולדרינג?]]<br /> # [[למטפס בולדרינג, איך כדאי לבנות אימון? כמה זמן מסלולים קלים, כמה זמן בדירוג שנוח לי וכמה קשים כדי לאתגר?]]<br /> <br /> ===רפואה===<br /> # [[האם מותר לטפס בזמן הריון? המאמץ לא עלול להזיק לעובר?]]<br /> # [[אמרו לי שיש לי טנדוניטיס או טנדונוזיס - מה עושים עם השפה של הפיזיותרפיסטים והרופאים...]]<br /> <br /> ===ציוד וקשרים===<br /> # [[איך בוחרים חבל הובלה? אתם יכולים לעשות קצת סדר בכל האורכים, הסוגים, הקטרים והדגמים?]]<br /> # [[איך בוחרים נעלי טיפוס?]]<br /> # [[איך בוחרים תרמיל לטיפוס? האם יש הבדלים בין תרמיל לטיפוס סלע ובין תרמיל לטיפוס אלפיני?]]<br /> # [[מדוע כשקונים ראנרים חדשים, שתי הטבעות אינן פונות לאותו כיוון, וצריך להוציא אחת ולהפוך אותה? למה הם לא באים מוכנים לשימוש?]]<br /> # [[אמרו לי שאסור לחבר &quot;ברזל&quot; ל&quot;ברזל&quot; או &quot;טקסטיל&quot; ל&quot;טקסטיל&quot; אבל לא ידעו להסביר לי למה. מה הקטע?]]<br /> # [[יש כלל פסילה ש&quot;צריך לפסול טבעת אם היא נופלת על משהו קשה&quot;. מצד שני, אמרו לי שזה שטויות. אז לפסול או לא לפסול?]]<br /> # [[מה זה HMS?]]<br /> # [[איך עובדים אמצעי חיכוך?]]<br /> # [[במאמר על חיבור רצועות, אתם ממליצים להימנע מחיבור של רצועות ללא טבעת. איך זה מסתדר עם השיטה של Petzl לחיבור רצועה לרתמה לגלישה ואיבטוח?]]<br /> # [[האם מותר לפתוח טבעת תחת עומס (על מנת לחבר אליה אמצעי נוסף), אם יש לה גיבוי?]]<br /> # [[מתי חייבים להשתמש בטבעות ננעלות, ומתי אפשר להשתמש גם בטבעות לא ננעלות?]]<br /> # [[נעלי סקי וסנובורד|מה חשוב לבדוק כשקונים נעלי סקי או סנובורד? (חלק מן התשובה עדיין באנגלית, בינתיים)]]<br /> # [[מהי הדרך הטובה ביותר לסמן את אמצע החבל?]]<br /> # [[איזה קשר פרוסיק עדיף, רגיל או צרפתי?]]<br /> # [[ניסוי החלקה ברצועות דיינימה דקות]]<br /> # [[העירו לי לאחרונה שהרתמה שלי נראית רע מאד, ושצריך לפסול אותה. היא באמת קצת ישנה, אבל היא מאד נוחה לי, לפסול?]]<br /> # [[מהי השיטה המומלצת לקיצור רצועה בצורה שלא מחלישה אותה (או הכי פחות מחלישה אותה)?]]<br /> # [[איך מומלץ לבנות זנב פרה? רצועה, דייזי או חבל? דינאמי או סטאטי? אילו קשרים מומלצים בכל צד?]]<br /> # [[האם עדיף להשתמש ברצועות טובולריות או ברצועות שטוחות. מה יותר חזק?]]<br /> # [[משני האלחוזרים הקטנים, טיבלוק ורופ-מן, איזה מהם עדיף?]]<br /> # [[היקשרות לחבל|איך הכי כדאי להיקשר לחבל?]]<br /> # [[מדוע נוצרים פיתולים בחבל, ואיך אפשר להימנע מכך?]]<br /> # [[מה העניין של פסילת ציוד? האם זה באמת מסוכן להשתמש בציוד פסול? או שחנויות הציוד סתם עושות עלינו מכה?]]<br /> # [[האם אי נעילת טבעת ננעלת, מחלישה את הטבעת?]]<br /> # [[איך ומתי טבעת נשברת?]]<br /> <br /> ===חילוץ ופתרון תקלות בעבודת חבל===<br /> # [[האם אפשר לאלתר אמצעי חיכוך על ידי העברת לולאה של חבל במשהו עם חור קטן כמו מיילון, למשל?]]<br /> # [[מהי התרגולת הנכונה ביותר לחלץ גולש שתקוע על חבל?]]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br />  [[קטגוריה:עזרה]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%94%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%94_%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94%3F_%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%96%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%A8%D7%AA%D7%9E%D7%94%3F&diff=7381 2026-03-08T07:50:51Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>קודם כל - השאלה המלאה, כפי שנשאלה בפורום של [[המועדון האלפיני]]:<br /> <br /> כשלומדים לאבטח ב[[הובלה]], [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]], [[טראד]] וכו', נאמר לנו כולנו לאבטח מהגוף, גם ב[[מולטי-פיץ']], נכון?<br /> <br /> במולטיפיץ', כאשר מס' 2 מטפס אלינו, מאבטחים עם [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] תלוי על ה[[תחנות|תחנה]]. אח&quot;כ, לפני שמס' 2 הופך למס' 1 ומעבירים את האבטחה מהתחנה לגוף.<br /> <br /> &quot;למה לאבטח הובלה מהגוף תמיד?&quot; שאלנו, והתשובה: &quot;כי זה נותן דינמיות בבלימת הנפילה, הופך אותה לרכה יותר ומונע את שליפת ה[[עגינות|עיגון]] שהניח המטפס&quot;.<br /> <br /> אז נראה לי שזה לא כלכך פשוט:<br /> <br /> כאשר אנחנו מאבטחים מהגוף, ומטפס נופל, נוצר על העגינה הנמצאת בינינו לבין המטפס ועוצרת את הנפילה ([[בולטים|בולט]], [[ברגי קרח|בורג]], [[רוקים|סטופר]], [[קאם|פרנד]] או... התחנה עצמה שמוקלפת ע&quot;י המוביל כהגנה ראשונה) מכפיל כוח (פולי). למעשה, אם הנופל מפעיל 3.3kn בנפילתו והמאבטח 2.2kn בבלימת הנפילה, העגינה סופגת 5.5kn.<br /> <br /> כלומר, במולטי פיץ'- מטפס יוצא מהתחנה מאובטח מהרתמה של מס' 2, מקליפ את עצמו ל&quot;משהו&quot; שהתחנה מבוססת עליו (בולט, סנד אור, קאמלוט וכו') ונופל לפני ש[[הקלפה|הקליפ]] את העגינה הראשונה, מפעיל על התחנה לא רק [[מקדם נפילה]] גבוה אלא גם מכפיל כוח- למעשה, אם היה מאובטח ישירות מהתחנה היה מפעיל עליה פחות מומנט. פחות רלבנטי לטיפוס ספורטיבי, או כאשר המסלול כולו מבולט\תחנות מבולטות היטב, מאוד רלבנטי למסלול מולטי פיץ' טראד ומאוד מאוד מאוד רלבנטי כאשר התחנה איננה בולטים ( כמו ב[[וואדי ראם]], למשל).<br /> <br /> מה עושים?- אלא אם מדובר במסלול בו התחנות כולן מבולטות, מאבטחים הובלה מהתחנה. איך?- מונטר ([[קשר איטלקי]]) או אמצעי אחר שיכול לעבוד.<br /> <br /> ומה עם ה[[אבטחה דינאמית|דינמיות]]?- מסתבר שהיא נשמרת- טיפה &quot;סלאק&quot; ואין הרבה הבדל. <br /> <br /> [[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?|למה מונטר?]] או, זו אכן שאלה, למה באמת מונטר, אין אפשרות אחרת?<br /> <br /> <br /> שאלה נוספת (שייכת לבלוטריך עופר)- מלבד ה&quot;קינקים&quot; הנוראיים ש&quot;מונטר\איטלקי&quot; יוצר, האם יש גם נזק נוסף לחבל מחיכוך טקסטיל בטקסטיל? האם בבלימת נפילה קשה הוא יכול להתלהט עד רמה של נזק לחבל?<br /> <br /> טל<br /> <br /> '''השאלה הזו התפתחה לדיון בשני כיוונים: הראשון, האם [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?|כדאי לאבטח מהגוף או מהתחנה, בהקשר לכוח הבלימה בנפילות במקדם 2]]. השני נמצא כאן.'''<br /> <br /> <br /> יש עוד עניין שלא הוזכר כאן בכלל, ואולי בצדק, שכן השאלה המקורית לא היתה על מקדם נפילה בכלל, אלא על שתי שיטות לאבטח, כשההבדל המשמעותי ביניהן הוא בנפילה במקדם 2.<br /> <br /> זה נכון שבנפילה במקדם 2 עוד סלאק יקטין את מקדם הנפילה. אבל חשוב לזכור שמקדם הנפילה הוא לא המדד היחיד לחומרה של נפילה. מקדם הנפילה הוא מדד לכוח הבלימה, שהוא הערך המקסימאלי של הכוח המתפתח בבלימת הנפילה. אם מאריכים את הנפילה על ידי עוד סלאק, מורידים מעט את כוח הבלימה (שזה טוב), אבל מגדילים את אורך הנפילה, את האנרגיה שאמורה להיספג. אם כוח הבלימה קטן, איך נספגת יותר אנרגיה? על יותר אורך, נכון, אבל זה גם לוקח יותר זמן. בסופו של דבר יותר אנרגיה נספגת במערכת וזה אומר שלא בטוח שהטרייד אוף הזה שווה. אנחנו יודעים שיותר זמן בלימה פירושו יותר בלאי לחבל, למשל. אבל מה האימפקט של זה על העיגונים? אני לא בטוח... <br /> <br /> בכל מקרה, החלקה של החבל דרך אמצעי החיכוך תוריד את כוח הבלימה באופן יותר &quot;בריא&quot;, כלומר, לא רק תוסיף חבל שיתארך, אלא תחליק מעל כוח מסויים (וקבוע למדי), ולזה ברור שאיטלקי הוא השיטה המועדפת, פשוט כי קשה לנעול בו את החבל לחלוטין.<br /> <br /> אבל איפה טל בכל השרשור הזה? טל, טל, שומע? <br /> <br /> מיכה<br /> <br /> <br /> שומע, <br /> <br /> יש עוד מספר יתרונות לאבטוח מהתחנה שרק אם מתנסים בו (באונס במקרה שלי) מבינים:<br /> <br /> א. ב&quot;פייס&quot;, &quot;גגות&quot; ו&quot;סלאב&quot; בנפילות חמורות, נאספה סטטיסטיקה בDAV (מקביל למועדון האלפיני הישראלי רק עם 600,000 חברים) בה הובהר שבמקרים רבים, כנראה מאוד, של נפילה חמורה ולא רק פקטור 2, &quot;נטרק&quot; (גג) &quot;הוטח&quot; (פייס) ו&quot;נמרח&quot; (סלאב) המאבטח לסלע מה שהביא לתאונות קשות- מאבטח חסר הכרה= אתה מטפס סולו 50-60מ'- עד כאן בסדר, אבל אתה מבין את זה בנפילה.<br /> <br /> ב. כשאני, ואני רוצה להגיד &quot;רובנו&quot;, נקשר לתחנה בינונית במולטי פיץ' ה'''אינסטינקט''' שלי הייה לאבטח מהגוף- כמובן &quot;דרך&quot; התחנה על מנת &quot;לרכך&quot; את הנפילה ולתרום לבטיחות- זו טעות מעצם חוסר המודעות. אם כך, האם לא נכון לפחות ללמד כהקניית כלי לשימוש בקורס מולטי פיץ' (מדברי, אלפיניסטי, לא משנה- כל קורס שנוגע לבניית תחנה לטיפוס מולטי פיץ' ובטח שבקורס מדריכים) גם אבטחה מהתחנה ואח&quot;כ המטפס יבחר- בא הוא לתחנה bomber (ז&quot;א 2 בולטים מחוברים, בולט כימי וכו') יאבטח מהגוף ויזהר לא לעוף לקיר. בא הוא לתחנה בה אין מרכיב Michel Piola (אין בולטים אייזן) ילמד להתקין תחנה כיוונית ויאבטח מהתחנה.<br /> <br /> ג. מונטר+ אבטוח מתחנה- יתרונות נוספים- (א) המאבטח אינו &quot;משועבד&quot; לחבל- קל לו יותר לתת פתרון לתקלות, חילוץ מוביל, להעביר אבטחה בין 2 ל 3 (תמונות מזווית אחרת) .. (ב) במקום לקחת גיגי+ATC או רק ATC גייד ולהעביר בין מספר שתיים מטפס &quot;אלייך&quot; למספר שתיים מטפס &quot;מעלייך&quot; וכו' וכו' וכו'- אתה נשאר כל הזמן על אותה מערכת. אגב לסדר אבטחה למספר 2 שמתחיל להוביל אחרי שאובטח ב&quot;גייד&quot; ודומיו יותר קל כשמעבירים למונטר אבל זה זניח- שכל אחד יעשה מה שנוח לו.(ג) חשבתי על זה- זה האמצעי היחידי כמעט שאפשר לתת בו &quot;סלק&quot; בנוחות &quot;לפני&quot; האמצעי, לצורך ריכוך- נסו בבית- מבינים (?) בקיצור- מדובר לדעתי בכלי חשוב שכול מי שמטפס מעבר לפיץ' 1 ספורטיבי ידע לשלוט בו אפילו יותר טוב מחילוץ מוביל.<br /> ד. עדכון- בולט כימי (אחד) של PEZEL (ממ' 10) ובולט מכאני 12 ממ' = תחנה אליבא דה UIAGM יותם- החזון של חיסכון בכסף ע&quot;ח double it up הופך מהלכה למעשה.<br /> <br /> ה. אני לא פיזיקאי, אני אפילו קצת דיסלקט, ולכן (קצת) לא הצלחתי להתחבר לדיון המדעי הקודם והמעמיק ולכן אם אפשר לפשט את העניינים כך שגם פשוטי העם יבינו, אודה.<br /> <br /> טל<br /> <br /> טל, אני מסכים איתך שיש יתרונות באיבטוח באיטלקי. אבל יש גם חסרונות.<br /> <br /> אני מסכים גם שיש יתרונות לאיבטוח מהתחנה, אבל יש גם חסרונות. <br /> <br /> שים לב, שבעצם מה שאתה קורא איבטוח מהתחנה, דומה למה שאנחנו ממליצים: במקרה הצורך - דאג לעגינה אחורית. המשמעות היא שאם יש סיכון אחר מהרגיל (התרוממות, גג מעליך, אתה עלול לעוף על הפייס וכו') דאג לעגינה אחורית. <br /> <br /> מי שלא יודע לאבטח באיטלקי, כדאי לו שילמד בכל מקרה. גם עם זה אני מסכים. <br /> <br /> באיבטוח על מדרונות שלג (כשהמאבטח בכלל לא מחובר ואין תחנה) מלמדים להזרים את החבל באופן מבוקר דרך אמצעי חיכוך ([[שטיכט]] או [[ATC]]), בלי שהוא יינעל, וככה נותנים לחיכוך הנמוך של זרימת החבל לעצור את הנפילה. הייתי אומר שגם זוהי טכניקה מתאימה לנפילות חמורות על תחנות לא כלכך טובות. אם הבנתי נכון, זה מה שהתכוונת שאיטלקי הוא האמצעי היחיד שאפשר לתת בו סלאק לפני האמצעי, אז מנסיון, (אפילו כמה נסיונות) זה עובד גם עם ATC, רק דורש תרגול, אבל שוב, אין ספק שאיטלקי הוא טוב לזה.<br /> <br /> בשנים האחרונות, כשהכל הולך לכיוון של יותר ויותר ספורטיבי, אמצעי החיכוך הולכים לכיוון של יותר חיכוך במצב &quot;נעילה&quot; ונעילה מידית. למצבים שאתה מתאר אנחנו מחפשים דווקא אמצעי עם &quot;פחות&quot; נעילה ויותר &quot;זחילה&quot; של החבל. החזרה לשימוש באיטלקי מדגימה את זה. <br /> <br /> בשלושת הקורסים שאני עברתי בצרפת תרגלו בדיוק את זה, על שלג, עם ATC (או שריף או משהו כזה). זו היתה הפרקטיקה המקובלת אז, וזה עבד, כאמור. מצד שני, זה היה לפני לא מעט שנים, ואולי הגיעו למסקנה כללית שזה פחות טוב. <br /> <br /> בכל מקרה, זה נכון שבאיטלקי קשה יותר להחזיק את החבל. כלומר, בעומס מסויים הוא מתחיל להחליק. זו הסיבה שביחידות החילוץ הפסיקו לחלוטין להשתמש באיטלקי. התחנות תמיד אמורות להיות מספיק טובות, ובעומס של חילוץ, קשה נורא להחזיק את החבל, אפילו בלי נפילה. <br /> <br /> אבל אם נחזור לשאלת הגוף או התחנה, אני עדיין חושב שבמרבית התחנות בקריירת הטיפוס של מטפס, יותר נכון ויותר נוח לאבטח מהגוף, ולו רק מבחינת זה שלא צריך לבנות תחנה רב-כיוונית. בכל מקרה, אם אתה מלמד לאבטח מהתחנה, זה (כלומר הרב-כיווניות של התחנה) הדבר הכי חשוב להדגיש, ואני חושב שזה לא טריביאלי. <br /> <br /> דרך אגב, אני מכיר גם לפחות שני מקרים בארץ שבהם המאבטח נפגע. בראשון הוא התרומם קצת ודפק את הראש בגג, בשני הוא התרומם, עף לקיר, נטרק עליו וחתך את הידיים ופתח את הראש. <br /> <br /> במקרה הראשון המאבטח היה בערך חצי המשקל מהמטפס ומקדם הנפילה היה כמעט 1 (כנראה שהיה צריך עגינה אחורית או משהו). <br /> <br /> במקרה השני המאבטח לא החזיק את החבל בכלל, וכשהוא נזכר להחזיק אותו, הוא תפס אותו אחרי שהמטפס (אני, במקרה זה) נפל כ-12מ' (מקדם 1/3, אני מעריך, במקום 1/20 אם היה מחזיק את החבל) ואז החבל ננעל באמצעי וכוח הבלימה הרים אותו (או אותה, בעצם) באוויר. <br /> <br /> מיכה<br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[העגינה הראשונה בפיץ' מורידה באופן משמעותי את מקדם הנפילה. האם אפשר להקליפ את החבל לאחת העגינות של התחנה?]]<br /> * [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.rockclimbing.com/cgi-bin/forum/gforum.cgi?post=1988180;page=unread כאילו מישהו תרגם את הדיון שלנו לאנגלית...]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: טל ניב, [[משתמש: מיכה יניב]], מישאל רוזנטל, מור דורון, שחר קדמיאל ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]][[קטגוריה: הכה את המומחה]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A5%27_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94._%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94%3F&diff=7380 2026-03-08T07:46:04Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>[[תמונה: Fall belay1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|נפילה במקדם 2: המאבטח מחובר לתחנה, החבל הולך ישר למוביל. החבל שיימתח בזמן הבלימה מסומן באדום]]<br /> [[תמונה: Fall belay2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|נפילה במקדם קטן מ-2: המאבטח תלוי מתחת לתחנה, החבל עובר באחת מהעגינות לפני שהוא הולך למוביל. החבל שיימתח בזמן הבלימה מסומן באדום]]<br /> <br /> קודם כל, כרגיל, נסביר את השאלה. מי שלא זקוק להסבר יכול לדלג ל[[העגינה הראשונה בפיץ' מורידה באופן משמעותי את מקדם הנפילה. האם אפשר להקליפ את החבל לאחת העגינות של התחנה?#סוגים שונים של תחנות|תשובות, שהן שונות לסוגים שונים של תחנה]].<br /> <br /> [[מקדם נפילה|מקדם הנפילה]] הוא מדד ל[[כוח בלימה|כוח הבלימה]] שיתפתח בזמן נפילה. חשיבותו בזה שניתן להעריך אותו בזמן הטיפוס, ולמרות שהוא לא מאד מדוייק, הוא מספק הערכה טובה למדי לחומרה של נפילה, אם תתרחש. מקדם הנפילה מוגדר כיחס שבין אורך הנפילה לאורך ה[[חבלים|חבל]] שבולם את הנפילה. מכיוון שבתחילת [[פיץ']] החבל המשתתף בבלימת הנפילה קצר מאד (זהו החבל שנמתח, כלומר, החבל שבין [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] של ה[[אבטחה|מאבטח]] ל[[רתמה]] של ה[[הובלה|מוביל]]), מקדם הנפילה הוא גבוה. בפרט זה נכון לפני שהמוביל [[הקלפה נכונה|הקליפ]] את ה[[עגינות|עגינה]] הראשונה שלו. במקרה של נפילה, הוא ייפול על המאבטח שקשור ל[[תחנות|תחנה]], במקדם הנפילה המקסימאלי האפשרי - מקדם נפילה 2, כמו בציור העליון. זו נחשבת נפילה חמורה ביותר, ובחלק גדול מן המקרים, התחנה אינה מסוגלת לשאת עומסים כאלה המתפתחים בבלימה של נפילה במקדם 2. לכן, ההמלצה הכללית היא להקפיד לשים עגינות קרובות מאד, מיד בתחילת הפיץ'. למעשה, פתרון אפשרי הוא (כאן אנחנו מגיעים לשאלה) לתלות את המאבטח נמוך יותר מן התחנה, ולהקליפ את אחת העגינות של התחנה, כעגינת הובלה ראשונה, כמו בציור התחתון.<br /> <br /> האם זו המלצה טובה? התשובה היא, כרגיל, לא פשוטה. באופן כללי זה לא רעיון טוב ליפול ישירות על תחנה, ולמרות שאם החבל עובר בתחנה זה מוריד קצת את מקדם הנפילה, הוא עדיין עלול להיות גבוה מאד בנפילה כזו, כאשר רק עגינה של התחנה נמצאת בין המאבטח לבין המוביל. מדריכי הרים גבוהים בצרפת, למשל, העדיפו בעבר להסתכן בנפילה של מקדם 2 על המאבטח מאשר ליפול על התחנה. כיום ההמלצה היא הפוכה, כפי שנפרט בהמשך. השיקול היה, שמכיוון שאין שום סיכוי שמאבטח יצליח להחזיק את החבל, החבל יזרום קצת דרך אמצעי החיכוך, והאבטחה תהיה יותר [[אבטחה דינאמית|דינאמית]] ותוריד את הכוח מהעגינה. קיימים שיקולים שונים לפי סוגים של עיגונים מהם בנויה התחנה.<br /> <br /> דיון נוסף בנושא זה, וטיעונים נוספים בעד ונגד הקלפה של התחנה ניתן למצוא [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?|כאן]].<br /> ==סוגים שונים של תחנות==<br /> ===תחנת בולטים===<br /> הכונה כאן ל[[בולטים]] כימיים או מכאניים, אבל ארוכים ועבים (10מ&quot;מ לפחות), ולא לבולטים קדוחים ביד, שעליהם נדבר קצת בהמשך. במסלולים ספורטיביים ארוכים יש בדרך כלל שני בולטים כאלה בתחנה. במסלולים כאלה, ועל בולטים כאלה, אפשר ליפול בכל מקדם נפילה. הם, כנראה לא יישלפו. הבעיה כאן היא כפולה:<br /> # הכוח שיופעל על הנופל, אבל זה לא הנושא כאן.<br /> # האם המאבטח יצליח להחזיק את החבל ולבלום את הנפילה, שעל זה נפרט מעט:<br /> <br /> בגלל שהכוח שמופעל בנפילה על התחנה הוא גדול, בכל המועדונים בעולם ממליצים לחבר את אמצעי החיכוך ישירות לתחנה, ועדיף [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד|אמצעי חיכוך ננעל אוטומטית לחבל יחיד]] (אם מטפסים עם [[חבל יחיד]]).<br /> <br /> בהרבה מסלולים באירופה, למשל, יש בולט ממש ביציאה מן התחנה כשהרעיון הוא למנוע את המצב שתהיה נפילה על התחנה ממש. במקרה כזה - אמצעי חיכוך שמחובר לרתמה של מאבטח הוא עדיף, כי הוא מכניס את משקל המאבטח למערכת ונותן עוד קצת דינאמיות.<br /> <br /> ===תחנה מאבני עיגון===<br /> באבני עיגון המצב שונה לחלוטין. אבני עיגון אינן אמורות להחזיק עומסים כאלה המתפתחים בנפילה במקדם גבוה בכלל. מלבד זאת יש לזכור שאיכות העגינה תלויה באופן חזק במיומנות של המטפס ובטיב הסלע. על זה מדברים המדריכים הצרפתים כשהם ממליצים בחום לא ליפול על התחנה. אפשרות מועדפת כאן היא לבחור עגינה אחת שתהיה עגינה ראשונה, ומשתיים אחרות (או שלוש אחרות) לבנות את התחנה. אם שלוש העגינות של התחנה מחוברות ב[[קורדלט]], ואין אפשרות של מכה דינאמית עוד יותר על העגינות האחרות, כל אחת מהן יכולה להיות עגינה ראשונה בשביל המוביל. אם אין עגינות טובות לתחנה, עדיף לעבות אותה בעוד כמה, ל[[חלוקת משקל|חלק את העומס]] ביניהן, ובטח שאז לא כדאי ליפול על התחנה ישירות.<br /> <br /> עוד אפשרות היא [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?|לחבר את אמצעי החיכוך ישירות לתחנה]], וכך להקטין את הכוח במקרה של נפילה במקדם 2 (כי לא תהיה הכפלת כוח על התחנה). אם זה איטלקי, אז הוא גם יחליק בעומס לא גבוה וישמש כ&quot;מגביל עומס&quot; במערכת, ויש עוד [[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?|יתרונות לחיבור כזה]].<br /> <br /> ===תחנה של בולטים קדוחים ביד (גוז'ונים)===<br /> [[תמונה: goujon1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חתך בגוז'ון]]<br /> [[תמונה: goujon2.jpg|שמאל|ממוזער|80px|אוזן עם בורג של גוז'ון]]<br /> [[בולטים קדוחים ביד]] הם בולטים קצרים מאד, שמשמשים ל[[טיפוס מלאכותי]] ולאיבטוח בזמן הטיפוס ב-first ascent-ים. הבולטים האלה יוצרים למעשה &quot;הברגה&quot; קבועה בסלע (insert) שאליה מוברג אחר כך הבורג שמהדק את האוזן של הבולט. בתמונה נראה חתך של בולט כזה. האיור האחרון תחתונה מראה איך אוזן כזו נראית על הסלע. שימו לב שיש על האוזן ראש של בורג, ולא אום שמהדק את הבולט לסלע.<br /> <br /> במסלולים ארוכים על אבני עיגון, ב[[וואדי ראם]], ב[[סיני]] וגם באלפים ובאופן כללי בהרים, מוצאים הרבה פעמים בולטים קדוחים ביד. לבולטים כאלה יש להתייחס כאל [[אבני עיגון]] לכל דבר, ובשום אופן לא כאל בולטים. לכן, גם ההנחיה הכללית, שלא להקליפ בולט כזה בתחנה כעגינת הובלה ראשונה, כך נפילה במקדם גבוה תהיה עליו, תקפה גם כאן.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?]]<br /> * [[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://greenspun.com/bboard/q-and-a-fetch-msg.tcl?msg_id=0004tT דיון באותו נושא, באנגלית]<br /> * [https://rockandice.com/climbing-gear-tips/should-you-clip-the-belay-as-your-first-lead-pro/ שאלה דומה ב-Rock &amp;Ice]<br /> * <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: קשרים]][[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: בטיחות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A5%27_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94._%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94%3F&diff=7379 2026-03-08T07:44:02Z

<p>מיכה יניב: /* תחנת בולטים */</p> <hr /> <div>[[תמונה: Fall belay1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|נפילה במקדם 2: המאבטח מחובר לתחנה, החבל הולך ישר למוביל. החבל שיימתח בזמן הבלימה מסומן באדום]]<br /> [[תמונה: Fall belay2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|נפילה במקדם קטן מ-2: המאבטח תלוי מתחת לתחנה, החבל עובר באחת מהעגינות לפני שהוא הולך למוביל. החבל שיימתח בזמן הבלימה מסומן באדום]]<br /> <br /> קודם כל, כרגיל, נסביר את השאלה. מי שלא זקוק להסבר יכול לדלג ל[[העגינה הראשונה בפיץ' מורידה באופן משמעותי את מקדם הנפילה. האם אפשר להקליפ את החבל לאחת העגינות של התחנה?#סוגים שונים של תחנות|תשובות, שהן שונות לסוגים שונים של תחנה]].<br /> <br /> [[מקדם נפילה|מקדם הנפילה]] הוא מדד ל[[כוח בלימה|כוח הבלימה]] שיתפתח בזמן נפילה. חשיבותו בזה שניתן להעריך אותו בזמן הטיפוס, ולמרות שהוא לא מאד מדוייק, הוא מספק הערכה טובה למדי לחומרה של נפילה, אם תתרחש. מקדם הנפילה מוגדר כיחס שבין אורך הנפילה לאורך ה[[חבלים|חבל]] שבולם את הנפילה. מכיוון שבתחילת [[פיץ']] החבל המשתתף בבלימת הנפילה קצר מאד (זהו החבל שנמתח, כלומר, החבל שבין [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] של ה[[אבטחה|מאבטח]] ל[[רתמה]] של ה[[הובלה|מוביל]]), מקדם הנפילה הוא גבוה. בפרט זה נכון לפני שהמוביל [[הקלפה נכונה|הקליפ]] את ה[[עגינות|עגינה]] הראשונה שלו. במקרה של נפילה, הוא ייפול על המאבטח שקשור ל[[תחנות|תחנה]], במקדם הנפילה המקסימאלי האפשרי - מקדם נפילה 2, כמו בציור העליון. זו נחשבת נפילה חמורה ביותר, ובחלק גדול מן המקרים, התחנה אינה מסוגלת לשאת עומסים כאלה המתפתחים בבלימה של נפילה במקדם 2. לכן, ההמלצה הכללית היא להקפיד לשים עגינות קרובות מאד, מיד בתחילת הפיץ'. למעשה, פתרון אפשרי הוא (כאן אנחנו מגיעים לשאלה) לתלות את המאבטח נמוך יותר מן התחנה, ולהקליפ את אחת העגינות של התחנה, כעגינת הובלה ראשונה, כמו בציור התחתון.<br /> <br /> האם זו המלצה טובה? התשובה היא, כרגיל, לא פשוטה. באופן כללי זה לא רעיון טוב ליפול ישירות על תחנה, ולמרות שאם החבל עובר בתחנה זה מוריד קצת את מקדם הנפילה, הוא עדיין עלול להיות גבוה מאד בנפילה כזו, כאשר רק עגינה של התחנה נמצאת בין המאבטח לבין המוביל. מדריכי הרים גבוהים בצרפת, למשל, מעדיפים להסתכן בנפילה של מקדם 2 על המאבטח מאשר ליפול על התחנה. השיקול הוא, שאין שום סיכוי שמאבטח יצליח להחזיק את החבל, החבל יזרום קצת דרך אמצעי החיכוך, והאבטחה תהיה יותר [[אבטחה דינאמית|דינאמית]] ותוריד את הכוח מהעגינה. קיימים שיקולים שונים לפי סוגים של עיגונים מהם בנויה התחנה.<br /> <br /> דיון נוסף בנושא זה, וטיעונים נוספים בעד ונגד הקלפה של התחנה ניתן למצוא [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?|כאן]].<br /> ==סוגים שונים של תחנות==<br /> ===תחנת בולטים===<br /> הכונה כאן ל[[בולטים]] כימיים או מכאניים, אבל ארוכים ועבים (10מ&quot;מ לפחות), ולא לבולטים קדוחים ביד, שעליהם נדבר קצת בהמשך. במסלולים ספורטיביים ארוכים יש בדרך כלל שני בולטים כאלה בתחנה. במסלולים כאלה, ועל בולטים כאלה, אפשר ליפול בכל מקדם נפילה. הם, כנראה לא יישלפו. הבעיה כאן היא כפולה:<br /> # הכוח שיופעל על הנופל, אבל זה לא הנושא כאן.<br /> # האם המאבטח יצליח להחזיק את החבל ולבלום את הנפילה, שעל זה נפרט מעט:<br /> <br /> בגלל שהכוח שמופעל בנפילה על התחנה הוא גדול, בכל המועדונים בעולם ממליצים לחבר את אמצעי החיכוך ישירות לתחנה, ועדיף [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד|אמצעי חיכוך ננעל אוטומטית לחבל יחיד]] (אם מטפסים עם [[חבל יחיד]]).<br /> <br /> בהרבה מסלולים באירופה, למשל, יש בולט ממש ביציאה מן התחנה כשהרעיון הוא למנוע את המצב שתהיה נפילה על התחנה ממש. במקרה כזה - אמצעי חיכוך שמחובר לרתמה של מאבטח הוא עדיף, כי הוא מכניס את משקל המאבטח למערכת ונותן עוד קצת דינאמיות.<br /> <br /> ===תחנה מאבני עיגון===<br /> באבני עיגון המצב שונה לחלוטין. אבני עיגון אינן אמורות להחזיק עומסים כאלה המתפתחים בנפילה במקדם גבוה בכלל. מלבד זאת יש לזכור שאיכות העגינה תלויה באופן חזק במיומנות של המטפס ובטיב הסלע. על זה מדברים המדריכים הצרפתים כשהם ממליצים בחום לא ליפול על התחנה. אפשרות מועדפת כאן היא לבחור עגינה אחת שתהיה עגינה ראשונה, ומשתיים אחרות (או שלוש אחרות) לבנות את התחנה. אם שלוש העגינות של התחנה מחוברות ב[[קורדלט]], ואין אפשרות של מכה דינאמית עוד יותר על העגינות האחרות, כל אחת מהן יכולה להיות עגינה ראשונה בשביל המוביל. אם אין עגינות טובות לתחנה, עדיף לעבות אותה בעוד כמה, ל[[חלוקת משקל|חלק את העומס]] ביניהן, ובטח שאז לא כדאי ליפול על התחנה ישירות.<br /> <br /> עוד אפשרות היא [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?|לחבר את אמצעי החיכוך ישירות לתחנה]], וכך להקטין את הכוח במקרה של נפילה במקדם 2 (כי לא תהיה הכפלת כוח על התחנה). אם זה איטלקי, אז הוא גם יחליק בעומס לא גבוה וישמש כ&quot;מגביל עומס&quot; במערכת, ויש עוד [[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?|יתרונות לחיבור כזה]].<br /> <br /> ===תחנה של בולטים קדוחים ביד (גוז'ונים)===<br /> [[תמונה: goujon1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חתך בגוז'ון]]<br /> [[תמונה: goujon2.jpg|שמאל|ממוזער|80px|אוזן עם בורג של גוז'ון]]<br /> [[בולטים קדוחים ביד]] הם בולטים קצרים מאד, שמשמשים ל[[טיפוס מלאכותי]] ולאיבטוח בזמן הטיפוס ב-first ascent-ים. הבולטים האלה יוצרים למעשה &quot;הברגה&quot; קבועה בסלע (insert) שאליה מוברג אחר כך הבורג שמהדק את האוזן של הבולט. בתמונה נראה חתך של בולט כזה. האיור האחרון תחתונה מראה איך אוזן כזו נראית על הסלע. שימו לב שיש על האוזן ראש של בורג, ולא אום שמהדק את הבולט לסלע.<br /> <br /> במסלולים ארוכים על אבני עיגון, ב[[וואדי ראם]], ב[[סיני]] וגם באלפים ובאופן כללי בהרים, מוצאים הרבה פעמים בולטים קדוחים ביד. לבולטים כאלה יש להתייחס כאל [[אבני עיגון]] לכל דבר, ובשום אופן לא כאל בולטים. לכן, גם ההנחיה הכללית, שלא להקליפ בולט כזה בתחנה כעגינת הובלה ראשונה, כך נפילה במקדם גבוה תהיה עליו, תקפה גם כאן.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?]]<br /> * [[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://greenspun.com/bboard/q-and-a-fetch-msg.tcl?msg_id=0004tT דיון באותו נושא, באנגלית]<br /> * [https://rockandice.com/climbing-gear-tips/should-you-clip-the-belay-as-your-first-lead-pro/ שאלה דומה ב-Rock &amp;Ice]<br /> * <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: קשרים]][[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: בטיחות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A5%27_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94._%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94%3F&diff=7378 2026-03-08T07:40:53Z

<p>מיכה יניב: /* תחנת בולטים */</p> <hr /> <div>[[תמונה: Fall belay1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|נפילה במקדם 2: המאבטח מחובר לתחנה, החבל הולך ישר למוביל. החבל שיימתח בזמן הבלימה מסומן באדום]]<br /> [[תמונה: Fall belay2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|נפילה במקדם קטן מ-2: המאבטח תלוי מתחת לתחנה, החבל עובר באחת מהעגינות לפני שהוא הולך למוביל. החבל שיימתח בזמן הבלימה מסומן באדום]]<br /> <br /> קודם כל, כרגיל, נסביר את השאלה. מי שלא זקוק להסבר יכול לדלג ל[[העגינה הראשונה בפיץ' מורידה באופן משמעותי את מקדם הנפילה. האם אפשר להקליפ את החבל לאחת העגינות של התחנה?#סוגים שונים של תחנות|תשובות, שהן שונות לסוגים שונים של תחנה]].<br /> <br /> [[מקדם נפילה|מקדם הנפילה]] הוא מדד ל[[כוח בלימה|כוח הבלימה]] שיתפתח בזמן נפילה. חשיבותו בזה שניתן להעריך אותו בזמן הטיפוס, ולמרות שהוא לא מאד מדוייק, הוא מספק הערכה טובה למדי לחומרה של נפילה, אם תתרחש. מקדם הנפילה מוגדר כיחס שבין אורך הנפילה לאורך ה[[חבלים|חבל]] שבולם את הנפילה. מכיוון שבתחילת [[פיץ']] החבל המשתתף בבלימת הנפילה קצר מאד (זהו החבל שנמתח, כלומר, החבל שבין [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] של ה[[אבטחה|מאבטח]] ל[[רתמה]] של ה[[הובלה|מוביל]]), מקדם הנפילה הוא גבוה. בפרט זה נכון לפני שהמוביל [[הקלפה נכונה|הקליפ]] את ה[[עגינות|עגינה]] הראשונה שלו. במקרה של נפילה, הוא ייפול על המאבטח שקשור ל[[תחנות|תחנה]], במקדם הנפילה המקסימאלי האפשרי - מקדם נפילה 2, כמו בציור העליון. זו נחשבת נפילה חמורה ביותר, ובחלק גדול מן המקרים, התחנה אינה מסוגלת לשאת עומסים כאלה המתפתחים בבלימה של נפילה במקדם 2. לכן, ההמלצה הכללית היא להקפיד לשים עגינות קרובות מאד, מיד בתחילת הפיץ'. למעשה, פתרון אפשרי הוא (כאן אנחנו מגיעים לשאלה) לתלות את המאבטח נמוך יותר מן התחנה, ולהקליפ את אחת העגינות של התחנה, כעגינת הובלה ראשונה, כמו בציור התחתון.<br /> <br /> האם זו המלצה טובה? התשובה היא, כרגיל, לא פשוטה. באופן כללי זה לא רעיון טוב ליפול ישירות על תחנה, ולמרות שאם החבל עובר בתחנה זה מוריד קצת את מקדם הנפילה, הוא עדיין עלול להיות גבוה מאד בנפילה כזו, כאשר רק עגינה של התחנה נמצאת בין המאבטח לבין המוביל. מדריכי הרים גבוהים בצרפת, למשל, מעדיפים להסתכן בנפילה של מקדם 2 על המאבטח מאשר ליפול על התחנה. השיקול הוא, שאין שום סיכוי שמאבטח יצליח להחזיק את החבל, החבל יזרום קצת דרך אמצעי החיכוך, והאבטחה תהיה יותר [[אבטחה דינאמית|דינאמית]] ותוריד את הכוח מהעגינה. קיימים שיקולים שונים לפי סוגים של עיגונים מהם בנויה התחנה.<br /> <br /> דיון נוסף בנושא זה, וטיעונים נוספים בעד ונגד הקלפה של התחנה ניתן למצוא [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?|כאן]].<br /> ==סוגים שונים של תחנות==<br /> ===תחנת בולטים===<br /> הכונה כאן ל[[בולטים]] כימיים או מכאניים, אבל ארוכים ועבים (10מ&quot;מ לפחות), ולא לבולטים קדוחים ביד, שעליהם נדבר קצת בהמשך. במסלולים ספורטיביים ארוכים יש בדרך כלל שני בולטים כאלה בתחנה. במסלולים כאלה, ועל בולטים כאלה, אפשר ליפול בכל מקדם נפילה. הם, כנראה לא יישלפו. הבעיה כאן היא כפולה:<br /> # הכוח שיופעל על הנופל, אבל זה לא הנושא כאן.<br /> # האם המאבטח יצליח להחזיק את החבל ולבלום את הנפילה, שעל זה נפרט מעט:<br /> <br /> בגלל שהכוח שמופעל בנפילה על התחנה הוא גדול, בכל המועדונים בעולם ממליצים לחבר את אמצעי החיכוך ישירות לתחנה, ועדיף [[אמצעי חיכוך ננעל אוטומטית לחבל יחיד]] (אם מטפסים עם [[חבל יחיד]]).<br /> <br /> בהרבה מסלולים באירופה, למשל, יש בולט ממש ביציאה מן התחנה כשהרעיון הוא למנוע את המצב שתהיה נפילה על התחנה ממש. במקרה כזה - אמצעי חיכוך שמחובר לרתמה של מאבטח הוא עדיף, כי הוא מכניס את משקל המאבטח למערכת ונותן עוד קצת דינאמיות.<br /> <br /> ===תחנה מאבני עיגון===<br /> באבני עיגון המצב שונה לחלוטין. אבני עיגון אינן אמורות להחזיק עומסים כאלה המתפתחים בנפילה במקדם גבוה בכלל. מלבד זאת יש לזכור שאיכות העגינה תלויה באופן חזק במיומנות של המטפס ובטיב הסלע. על זה מדברים המדריכים הצרפתים כשהם ממליצים בחום לא ליפול על התחנה. אפשרות מועדפת כאן היא לבחור עגינה אחת שתהיה עגינה ראשונה, ומשתיים אחרות (או שלוש אחרות) לבנות את התחנה. אם שלוש העגינות של התחנה מחוברות ב[[קורדלט]], ואין אפשרות של מכה דינאמית עוד יותר על העגינות האחרות, כל אחת מהן יכולה להיות עגינה ראשונה בשביל המוביל. אם אין עגינות טובות לתחנה, עדיף לעבות אותה בעוד כמה, ל[[חלוקת משקל|חלק את העומס]] ביניהן, ובטח שאז לא כדאי ליפול על התחנה ישירות.<br /> <br /> עוד אפשרות היא [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?|לחבר את אמצעי החיכוך ישירות לתחנה]], וכך להקטין את הכוח במקרה של נפילה במקדם 2 (כי לא תהיה הכפלת כוח על התחנה). אם זה איטלקי, אז הוא גם יחליק בעומס לא גבוה וישמש כ&quot;מגביל עומס&quot; במערכת, ויש עוד [[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?|יתרונות לחיבור כזה]].<br /> <br /> ===תחנה של בולטים קדוחים ביד (גוז'ונים)===<br /> [[תמונה: goujon1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חתך בגוז'ון]]<br /> [[תמונה: goujon2.jpg|שמאל|ממוזער|80px|אוזן עם בורג של גוז'ון]]<br /> [[בולטים קדוחים ביד]] הם בולטים קצרים מאד, שמשמשים ל[[טיפוס מלאכותי]] ולאיבטוח בזמן הטיפוס ב-first ascent-ים. הבולטים האלה יוצרים למעשה &quot;הברגה&quot; קבועה בסלע (insert) שאליה מוברג אחר כך הבורג שמהדק את האוזן של הבולט. בתמונה נראה חתך של בולט כזה. האיור האחרון תחתונה מראה איך אוזן כזו נראית על הסלע. שימו לב שיש על האוזן ראש של בורג, ולא אום שמהדק את הבולט לסלע.<br /> <br /> במסלולים ארוכים על אבני עיגון, ב[[וואדי ראם]], ב[[סיני]] וגם באלפים ובאופן כללי בהרים, מוצאים הרבה פעמים בולטים קדוחים ביד. לבולטים כאלה יש להתייחס כאל [[אבני עיגון]] לכל דבר, ובשום אופן לא כאל בולטים. לכן, גם ההנחיה הכללית, שלא להקליפ בולט כזה בתחנה כעגינת הובלה ראשונה, כך נפילה במקדם גבוה תהיה עליו, תקפה גם כאן.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[למה מאבטחים מהגוף במולטיפיץ'? האם בנפילה בפקטור 2 לא עדיף לאבטח מהתחנה?]]<br /> * [[מהם היתרונות והחסרונות של אבטחה בקשר איטלקי המחובר לתחנה? איך זה לעומת אמצעי חיכוך המחובר לרתמה?]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://greenspun.com/bboard/q-and-a-fetch-msg.tcl?msg_id=0004tT דיון באותו נושא, באנגלית]<br /> * [https://rockandice.com/climbing-gear-tips/should-you-clip-the-belay-as-your-first-lead-pro/ שאלה דומה ב-Rock &amp;Ice]<br /> * <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: קשרים]][[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: בטיחות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%98&diff=7376 2026-03-01T10:20:14Z

<p>מיכה יניב: /* ישראלים על האוורסט */</p> <hr /> <div>[[תמונה: Everest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האברסט]]<br /> <br /> '''אברסט''' הוא [[ההר הכי גבוה בעולם|הפסגה הגבוהה בעולם]], והוא נמצא ברכס ה[[הימלאיה]] על גבול נפאל וטיבט (טיבט נכבשה על ידי סין בשנת 1950 והיא בשליטת סין), בקואורדינטות: 17″ 59′ 27° צפון, 31″ 55′ 86° מזרח.<br /> <br /> 
שמו הטיבטי של ההר הוא &quot;צ'ומולונגמה&quot; (Chomolungma), ופירושו &quot;האלה-האם של העולם&quot;. שמו הנפאלי הוא &quot;סגרמתה&quot; (Sagarmatha) ופירושו אלת השמיים. שמו המוכר הוא על שם סר ג'ורג' אִיוְרֶסְט (זו ההגייה הנכונה של שמו ולא כפי שמקובל היום) שהיה המודד הראשי של הודו והאחראי השני למיפוי הטריגונומטרי הגדול של תת היבשת ההודית. <br /> <br /> האברסט (8848מ') הוא ההר הגבוה מבין [[פסגות מעל 8000מ'|14 הפסגות שמעל 8000מ']]. גבהו כמעט 9ק&quot;מ מעל פני הים, ופסגתו נמצאת מרבית הזמן בתוך זרם הסילון (jet stream) הנע במהירויות של מאות קמ&quot;ש במרומי האטמוספירה. הוא גבוה בכ-240מ' מההר השני בגבהו בעולם, [[K2]], שמתנשא לגובה של 8611מ' ברכס ה[[קרקורם]], שהוא רכס משני של ההימלאיה, בפקיסטן.<br /> == מדידת האברסט ומתן שמו==<br /> המיפוי הגדול של תת היבשת ההודית נערך במאה ה-19 התנהל בעזרת שיטות טריאנגולציה. הפרוייקט החל בשנת 1802 מהקצה הדרומי של הודו והתקדם לכיוון צפון באיטיות. המודדים הגיעו אל מרגלות ההימאליה ב-1843 (לאחר כארבעים שנה), בערך באותו זמן שאיוורסט פרש מתפקידו, חזר לבריטניה והוחלף על ידי אנדרו וו (Andrew Waugh). וו החל במדידת גובהם של ההרים ברכס ההימלאיה. כבר ב-1847 התברר שרבות מהפסגות בהימלאיה גבוהות יותר מהפסגות ב[[אנדים]], שהיו הגבוהות ביותר שנמדדו עד אז. אולם וו לא פרסם את הממצאים, והחליט לסיים את המדידה לפני שהוא מפרסם. הפסגות נמדדו, ממרחק של מאות קילומטרים, בשנת 1847, ושוב ב-1849. רק ב-1852, לאחר הצלבת כל המידע, זיהוי הפסגות מהמקומות השונים שבהן נמדדו והחישובים הטריגונומטריים הדרושים, התברר שהפסגה שסומנה במפות Peak XV, היא הגבוהה ביותר ברכס, וכפי הנראה הנקודה הגבוהה ביותר על פני כדור הארץ. תוצאות המדידה פורסמו ב-1856, ש&quot;פסגה XV&quot; שבהימאליה הנפאלית גובהה 29,002 רגל או 8840 מ'), ושזהו כנראה ההר הגבוה ביותר בעולם. האגדה מספרת, שהגובה שחושב לאחר מיצוע כל המדידות היה 29,000 רגל, והוחלט להוסיף שני רגל כך שלא ייווצר הרושם שהמספר הומצא או עוגל.<br /> <br /> וו, שטען שלא מצא להר שם מקומי, הציע לקרוא לפסגה, לאות כבוד, על שם קודמו, שהיה עדיין חי. איוורסט, בתפקידו כמודד הראשי של הודו, הקפיד להשתמש בשמות מקומיים. לכן, הוא השמיע התנגדות לכבוד שהוצע לו, אם כי לא מאד חזקה. למרות התנגדויות נוספות שנשמעו, החליטה החברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית ב-1865, לקרוא להר על שמו של איוורסט, שנה לפני מותו. איוורסט עצמו, לא רק שלא היה על ההר או בסביבתו, ככל הנראה אף לא ידע איך הוא נראה.<br /> <br /> בשנים האחרונות קמה בהודו תנועה, שיש לה גם תומכים במדינות אחרות, הדורשת לשנות את שמו הרשמי של ההר משם בריטי, לשם הודי. הם מציעים לקרוא את ההר על שמו של רד'נאת סידקאר, המתמטיקאי ההודי שערך את כל חישובי הטריאנגולציה, ושכפי הנראה היה הראשון שהבין שזהו ההר הגבוה בעולם.<br /> <br /> ==נסיונות ראשונים==<br /> בשנת 1856, כשהתפרסם דבר קיומו של ההר, וגבהו, האלפיניזם כפי שאנו מכירים כיום - עדיין לא היה קיים. טיפוס הרים היה אלפיניזם בלבד (כלומר - ב[[אלפים]], ומסלולי הטיפוס היו של יום אחד, מקסימום יומיים. מסורת של טיפוס הרים גדולים ממש, לא הייתה קיימת, וגם השיטה, הדורשת תקופות ארוכות של התאקלמות והקמה של מחנות מרובים על ההר, לא היתה. בנוסף, שתי המדינות שעל גבולן נמצא האברסט - נפאל ובמיוחד טיבט, היו סגורות לעולם המערבי.<br /> <br /> בשנת 1885, טען קלינטון תומס דנט (Clinton Thomas Dent) נשיא '''המועדון האלפיני''' (המועדון האלפיני נוסד בבריטניה ב 1857 והיה כפי הנראה המועדון האלפיני הראשון בעולם) שטיפוס על האברסט הוא אפשרי. הטענה הופיעה בספרו &quot;מעל קו השלג&quot; (Above the Snow Line).<br /> <br /> הבריטים, שהתעניינו באיזור מסיבות פוליטיות-איפריאליסטיות, שלחו מרגלים הודים, בין השאר על מנת למפות את האזור. גם אנשי צבא בריטים הסתננו לאזור. הרעיון לטיפוס על האברסט הועלה ב-1893, בשיחה שני קצינים, פרנסיס יאנגההסבנד וצ'ארלס ברוס (ששמם עוד יחזור כאן).<br /> <br /> טיבט התחילה להיפתח לבריטים רק בעקבות פלישה ב-1904 של כוח בריטי בראשות יאנגההסבנד שכבש את להסה בירתה, והפך את המדינה לארץ חסות בריטית. אולם התהפוכות הפוליטיות העבירו את השליטה תחילה לסין, ולבסוף לעצמאות טיבטית. ב-1913 ערך איש צבא אחר, ג'ורג' נואל, מסע חשאי אל מרגלות האברסט מהכיוון הטיבטי, אולם לאחר שאזל המזון למשלחת, היא נחשפה ואולצה לחזור. מלחמת העולם הראשונה קטעה את העניין בטיפוס בכלל ובאברסט בפרט. ורק ב-1919 הציג נואל את יומניו בפני החברה הגאוגרפית המלכותית, שלראשותה נבחר באותה עת יאנגההסבנד. בעקבות כך החליטו הבריטים לנסות לכבוש את מה שכונה &quot;הקוטב השלישי&quot; (אחרי כיבוש הקוטב הצפוני ב-1909 והקוטב הדרומי ב-1911). <br /> <br /> ב-1920 קיבלו הבריטים אישור מן הדלאי לאמה השלושה עשר, וב-1921 יצאה משלחת מחקר ששהתה באזור בין יוני לספטמבר. מטרת המשלחת היתה למצוא מסלול ולהחליט על עונה אופטימלית לניסיון העפלה מכיוון טיבט. המשלחת הגיעה עד לאוכף הצפוני, לגובה של כ-7000מ'.<br /> <br /> במאי 1922 יצאה משלחת ראשונה עם המטרה המוצהרת לנסות ולהגיע לפסגה. המשלחת הונהגה על ידי צ'ארלס ברוס. הם הקימו מחנה על האוכף הצפוני בגובה של 27,000 רגל (7620מ') משם יצאו שלושה ניסיונות העפלה אל הפסגה, אך כולם נכשלו.<br /> ==הצלחה ראשונה==<br /> ב-1923 התארגנה משלחת המחקר הבריטית השלישית להר אברסט. ראש המשלחת היה סגן אלוף אדוארד נורטון. [[ג'ורג' מאלורי]] היה בכיר המטפסים במשלחת. במהלך ההכנות, בסיור הרצאות בארה&quot;ב, הוא ענה לשאלת עיתונאי מניו-יורק את התשובה המפורסמת ביותר בתולדות טיפוס ההרים - &quot;כי הוא שם&quot;, כתשובה לשאלה &quot;למה לטפס על האברסט?&quot; <br /> <br /> המשלחת יצאה ב1924. ב-8 ביוני, 1924, ג'ורג' מאלורי ו[[אנדרו אירווין]] ניסו לטפס על ההר דרך האוכף הצפוני והרכס הצפון מזרחי. הם אבדו במהלך הטיפוס, אבל הגיעו קרוב למדי לפסגה. זה היה הנסיון המוצלח ביותר למשך שלושים השנים הבאות.<br /> <br /> נסיונות נוספים נערכו על ידי יו ראטלדג' (Hugh Ruttledge) בשנים 1933, 1936. משלחות אלה ניסו לטפס דרך ה[[פייס]] הצפוני, מטיבט. <br /> <br /> האופציה הסינית נסגרה בשנת 1950, לאחר שהסינים כבשו את טיבט וסגרו את השטח למערביים. בשנת 1950, ביל טילמן (Bill Tilman) עם קבוצה קטנה שכללה את צ'ארלס יוסטון, אוסקר יוסטון ובטסי קאולס (Charles Houston, Oscar Houston, Betsy Cowles) ערכו סיור באיזור האברסט, ולמעשה &quot;פתחו&quot; את מסלול הטרקים המקובל כיום, כ[[אפרואוץ']] לאברסט מהצד הנפאלי.<br /> <br /> בשנת 1951 משלחת בריטית נוספת לאיזור האברסט. זו היתה משלחת בראשות אריק שיפטון (Eric Shipton), שמטרתה היתה לערוך תצפיות ולמפות מסלולים לקראת טיפוס על האברסט. במשלחת השתתף גם מטפס ניו-זילנדי לא ידוע בשם [[אדמונד הילארי]].<br /> <br /> בשנת 1953 יצאה משלחת בריטית נוספת, הפעם כדי לנסות ולהגיע לפיסגה, מן הצד הנפאלי. גם במשלחת זו השתתף אותו אדמונד הילארי. הבריטים רצו - יותר מתמיד - להראות את יכולתם בשנה זו, כי זו היתה שנת הכתרה של מלכה חדשה באנגליה. גם את המשלחת הזו אמור היה להנהיג שיפטון, אך המשימה הוטלה לבסוף על ג'ון האנט (John Hunt). הילארי הצטרף למשלחת בעקבות חברו הטוב ג'ורג' לואו, אך שקל לפרוש כשנודע לו על החילופים בראשות המשלחת. גם שיפטון, וגם האנט שוחחו איתו ושיכנעו אותו להשאר.<br /> <br /> האנט אסף קבוצה חזקה של מטפסים מנוסים. ביניהם היו גם נתינים בריטיים שלא חיו בבריטניה. גם אדמונד הילארי, מניו-זילנד, וגם [[טנזינג נורגיי]], מנפאל, ענו להגדרה זו. המשלחת העלתה סדרה של מחנות על ההר, והמסלול כלל מעבר במפל הקרח של הקומבו. פתיחת חלק זה של המסלול היתה באחריותו של הילארי. המטפסים חצו את ה[[פייס]] הדרומי של ה[[להוטסה]] (Lhotse) ומשם פנו לאוכף הדרומי.<br /> <br /> ב-26 במאי יצא אל הפסגה הזוג הראשון - צ'רלס אוונס וטום בורדילון (Tom Bourdillon ו-Charles Evans), אך לא רחוק מן הפסגה הפסיקו מערכות החמצן שלהם לתפקד והם נאלצו לחזור.<br /> [[תמונה: Hillarynorgay.jpg|left|300px]]<br /> [[תמונה: Norgay on everest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|טנזינג נורגיי מניף את דגל אנגליה על פסגת האברסט]]<br /> הבאים בתור היו אדמונד הילארי וטנזינג נורגיי, שנחשבו למטפסים החזקים של המשלחת, ונבחרו לנסיון הבא. הם עלו למחנה הגבוה ובילו לילה במחנה נוסף מעל לאוכף הדרומי בגובה של 8500מ'. ב-28 במאי, בשעה 6 וחצי בבוקר יצאו מן האוהל. תנאי השלג לא היו טובים במיוחד ובכמה מקומות היה רוחבו של הרכס הדרום מזרחי כרוחב סוליות הנעלים. ההתקדמות היתה טובה והם הגיעו לפסגה הדרומית עד השעה 9. כשעה אחר כך הם הגיעו למצוק של כ-12 מ'. [[המדרגה של הילארי]] (Hillary Step) כפי שהיא נקראת היום, היתה הבעיה הטכנית העיקרית במסלול. הילארי טיפס את המדרגה ב[[ארובה]] שנוצרה בין הסלע לקרח שהיה עליו.<br /> <br /> ב-28 במאי, 1953, בשעה 11 וחצי, עמדו אדמונד הילארי וטנזינג נורגיי על 'גג העולם'. הם שהו בפסגה כרבע שעה. הם לחצו ידיים והתחבקו. הילארי צילם את טנזינג מניף את דגלי האו&quot;ם, בריטניה, נפאל והודו מעל הפסגה. טנזינג לא ידע להפעיל את המצלמה, ולכן אין תמונות של הילארי מן הפסגה.<br /> ==הצלחות נוספות==<br /> המסלול הצפוני<br /> <br /> סולו - בלי חמצן<br /> <br /> ==מסלולי טיפוס==<br /> ישנם שני מסלולי טיפוס עיקריים לפיסגת האברסט. מן הצד הנפאלי עולה מסלול הרכס הדרום מזרחי (southeast ridge). זהו המסלול בו טיפס דורון אראל בשנת 1992 והיה לישראלי הראשון שעמד על פסגת האברסט. מן הצד הטיבטי עולה מסלול הרכס הצפון מזרחי (northeast ridge), זהו המסלול בו טיפסו דודו יפרח ומיכה יניב בשנת 2006.<br /> <br /> המסלול הדרומי - הנפאלי, נחשב לפחות קשה טכנית, אבל יותר מסוכן, כי הוא מאלץ את המטפסים לעבור את קרחון הקומבו מספר פעמים. זהו המסלול המטופס ביותר. זהו גם המסלול שבו טיפסו הילארי ונורגיי בשנת 1953. המסלול הצפוני - הטיבטי, צובר פופולאריות בשנים האחרונות, עם העליה במחירי הפרמיטים הנפאליים. זהו מסלול ארוך יותר וקשה יותר טכנית. יום הפיסגה דורש הליכה ארוכה (כמעט שני ק&quot;מ) וכולו מעל גובה 8300מ'.<br /> <br /> במהלך השנים טיפסו על ההר במגוון רחב של מסלולים נוספים, שחוזרים עליהם לעיתים רחוקות. יש כחמישה עשר מסלולים מוכרים, ביניהם המסלול של [[ריינהולד מסנר]] ועוד.<br /> <br /> מרבית הנסיונות להגיע לפסגה נעשים לקראת תקופת המונסונים (חודש מאי), כשזרם הסילון עולה מעט, ועובר צפונה. עונה נוספת, פחות מקובלת, היא מיד אחר המונסונים, בחודשים ספטמבר-אוקטובר. בעונה זו מזג האוויר פחות יציב ויש בדרך כלל מעט שלג טרי על ההר, והטיפוס קשה יותר.<br /> ===הרכס הדרום מזרחי===<br /> ===הרכס הצפון מזרחי===<br /> <br /> ==ישראלים על האוורסט==<br /> הישראלי הראשון שעמד על גג העולם היה דורון הראל, בשנת 1992, במסגרת משלחת מסחרים בין-לאומית. דורון אראל טיפס מן הצד הדרומי, הנפאלי, במסלול דומה לזה שבו טיפסו [[אדמונד הילארי]] ו[[טנזינג נורגיי]]. הוא המשיך, לאחר מכן, והיה לישראלי הראשון שהשלים את הטיפוס על [[שבע הפסגות]] הגבוהות בכל היבשות. <br /> <br /> בשנת 2006 טיפסו על האברסט שלושה ישראלים. ב-18 למאי עמדו על הפסגה דודו יפרח ומיכה יניב במסגרת &quot;משלחת השלום של האוורסט&quot; (Everest Peace Project). יום לפניהם טיפס עד לפסגה מטפס ישראלי נוסף שאינו מעוניין להיחשף בשמו. הוא היה אז כבן 56, הישראלי המבוגר ביותר שהיה על הפסגה הגבוהה בעולם. שלושת המטפסים של 2006 טיפסו מן הצד הצפוני, הטיבטי.<br /> <br /> בשנת 2010 טיפס גם דניאל קרן והיה לישראלי החמישי שעמד על גג העולם.<br /> בשנת 2021 היתה דניאל וולפסון הישראלית הראשונה על הפסגה.<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], דורון בר, ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:טיפוס הרים]][[קטגוריה:פסגות ורכסים]][[קטגוריה:הרים גבוהים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3_%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1&diff=7374 2026-02-24T11:49:56Z

<p>מיכה יניב: /* בולדרים */</p> <hr /> <div>&lt;div align=center&gt;<br /> '''רשימת הקירות המשתתפים מתעדכנת מעת לעת. הרשימה הקובעת בכל רגע היא על פי הדף הזה באנציקלופדיה של הטיפוס!'''<br /> &lt;div align=right&gt;<br /> <br /> בדף זה מידע על שיתוף פעולה בין [[קירות טיפוס בישראל]] ברחבי הארץ.<br /> <br /> כל מנוי חצי שנתי או יותר מקבל כרטיסייה (על פי תנאי הקיר) שמקנה כניסות בחינם לקירות שבהסכם.<br /> משתתפים:<br /> ==בולדרים==<br /> * [[בולדר]] (חיפה)<br /> * [[טוטם - פרדס חנה|טוטם]] (פרדס חנה)<br /> * [[טיפוס אורבני - רחובות]] (רחובות)<br /> * [[טיפוס אורבני - ירושלים]] (ירושלים)<br /> * [[קמפוס]] (כרמיאל)<br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:uClimbR.jpg|80px<br /> default [[טיפוס אורבני - רחובות]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:uClimbJ.jpg|80px<br /> default [[טיפוס אורבני - ירושלים]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:Campusclimbing.jpg|120px<br /> default [[קמפוס]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |}<br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Boulder.jpg|200px<br /> default [[בולדר]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Totemclimbing.jpg|150px<br /> default [[טוטם]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> |}<br /> <br /> ==קירות חבל==<br /> * קיר בועז (תל מונד)<br /> * שפן הסלע/קיר יואב (חיפה)<br /> * שפן הסלע/פארק אקסטרים עכו (עכו)<br /> <br /> <br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> |-<br /> | colspan=&quot;4&quot; |&lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> |- <br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: kirboaz.jpg |120px<br /> default [[קיר בועז]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: Yoav.jpg |120px<br /> default [[שפן הסלע/קיר יואב]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: akko.jpg |120px<br /> default [[שפן הסלע/פארק אקסטרים עכו]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |}<br /> <br /> אנחנו מקווים שבהמשך יצטרפו עוד...<br /> <br /> ==המבנה==<br /> *כל מנוי ארוך מקבל כניסה אחת לחודש לכל קיר, וסה&quot;כ 4 כניסות בחודש.<br /> *כל מנוי יכול להתאמן עוד פעם בשבוע ללא תשלום בקיר אחר (אבל רק פעם אחת בחודש בכל קיר).<br /> *הכרטיסיה היא אישית: שם המנוי ותאריך תפוגת תוקף המנוי מופיעים על הכרטיסייה.<br /> *'''חובה להציג את הכרטיסיה הפיזית בביקור בקיר.'''<br /> *הכרטיסייה אינה ניתנת להעברה, והכניסות תקפות לאותו חודש - לא ניתן לצבור.<br /> *כל כרטיסיה היא לשישה חודשים לכל היותר (על פי תנאי קיר הבית). החודשים כתובים על הכרטיסייה. רשום למנוי שהוא קיבל כרטיסייה, ולאילו חודשים מגיעות לו כניסות.<br /> &lt;div align=center&gt;<br /> <br /> &lt;div align=center&gt;<br /> '''רשימת הקירות המשתתפים מתעדכנת מעת לעת. הרשימה הקובעת בכל רגע היא על פי הדף הזה!'''<br /> &lt;div align=right&gt;</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Totemclimbing.jpg&diff=7373 2026-02-24T11:49:30Z

<p>מיכה יניב: מיכה יניב העלה את קובץ:Totemclimbing.jpg</p> <hr /> <div></div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3_%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1&diff=7372 2026-02-24T11:38:08Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>&lt;div align=center&gt;<br /> '''רשימת הקירות המשתתפים מתעדכנת מעת לעת. הרשימה הקובעת בכל רגע היא על פי הדף הזה באנציקלופדיה של הטיפוס!'''<br /> &lt;div align=right&gt;<br /> <br /> בדף זה מידע על שיתוף פעולה בין [[קירות טיפוס בישראל]] ברחבי הארץ.<br /> <br /> כל מנוי חצי שנתי או יותר מקבל כרטיסייה (על פי תנאי הקיר) שמקנה כניסות בחינם לקירות שבהסכם.<br /> משתתפים:<br /> ==בולדרים==<br /> * [[בולדר]] (חיפה)<br /> * [[טוטם - פרדס חנה|טוטם]] (פרדס חנה)<br /> * [[טיפוס אורבני - רחובות]] (רחובות)<br /> * [[טיפוס אורבני - ירושלים]] (ירושלים)<br /> * [[קמפוס]] (כרמיאל)<br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:uClimbR.jpg|80px<br /> default [[טיפוס אורבני - רחובות]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:uClimbJ.jpg|80px<br /> default [[טיפוס אורבני - ירושלים]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:Campusclimbing.jpg|120px<br /> default [[קמפוס]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |}<br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Boulder.jpg|150px<br /> default [[בולדר]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Totemclimbing.jpg|150px<br /> default [[טוטם]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> |}<br /> <br /> <br /> <br /> ==קירות חבל==<br /> * קיר בועז (תל מונד)<br /> * שפן הסלע/קיר יואב (חיפה)<br /> * שפן הסלע/פארק אקסטרים עכו (עכו)<br /> <br /> <br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> |-<br /> | colspan=&quot;4&quot; |&lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> |- <br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: kirboaz.jpg |120px<br /> default [[קיר בועז]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: Yoav.jpg |120px<br /> default [[שפן הסלע/קיר יואב]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: akko.jpg |120px<br /> default [[שפן הסלע/פארק אקסטרים עכו]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |}<br /> <br /> אנחנו מקווים שבהמשך יצטרפו עוד...<br /> <br /> ==המבנה==<br /> *כל מנוי ארוך מקבל כניסה אחת לחודש לכל קיר, וסה&quot;כ 4 כניסות בחודש.<br /> *כל מנוי יכול להתאמן עוד פעם בשבוע ללא תשלום בקיר אחר (אבל רק פעם אחת בחודש בכל קיר).<br /> *הכרטיסיה היא אישית: שם המנוי ותאריך תפוגת תוקף המנוי מופיעים על הכרטיסייה.<br /> *'''חובה להציג את הכרטיסיה הפיזית בביקור בקיר.'''<br /> *הכרטיסייה אינה ניתנת להעברה, והכניסות תקפות לאותו חודש - לא ניתן לצבור.<br /> *כל כרטיסיה היא לשישה חודשים לכל היותר (על פי תנאי קיר הבית). החודשים כתובים על הכרטיסייה. רשום למנוי שהוא קיבל כרטיסייה, ולאילו חודשים מגיעות לו כניסות.<br /> &lt;div align=center&gt;<br /> <br /> &lt;div align=center&gt;<br /> '''רשימת הקירות המשתתפים מתעדכנת מעת לעת. הרשימה הקובעת בכל רגע היא על פי הדף הזה!'''<br /> &lt;div align=right&gt;</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%94%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94%3F&diff=7371 2026-02-18T07:31:31Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>זו דוגמה מצויינת לשאלה שאינה מוגדרת היטב. איזו [[תחנות|תחנה]]? באיזה [[סגנונות בטיפוס|סגנון טיפוס]]?<br /> <br /> בכל מקרה, על פי הניסוח נניח שהכוונה היא ל[[מסלולים ספורטיביים]] של [[פיץ']] אחד (או מסלולים של פיץ׳ אחד באופן כללי). במקרה זה, הרעיון זהה ל[[נטישה|נטישת מסלול]]. בנטישה של מסלול עוברים מטיפוס ל[[גלישה]], ומשתמשים (בדרך כלל) ב[[עגינות|עגינה]] האחרונה אליה המטפס הגיע. זה דומה לסיום של פיץ' בטיפוס ספורטיבי. ההבדל העיקרי הוא שבמסלול ארוך בדרך כלל גולשים ובסוף של מסלול של פיץ׳ אחד המאבטח בדרך כלל מוריד את המטפס.<br /> <br /> בכל מקרה, יש כאלה שיגידו שיש דרך &quot;נכונה&quot; לעבור מטיפוס לגלישה. אני לא סבור כך. אני אנסה לטעון שאין בכלל שיטה או דרך, יש רק עקרונות.<br /> ==העקרונות==<br /> ===בטיחות===<br /> קודם כל, יש את עיקרון הבטיחות הכללי בנוגע להעברת עומס: לעולם אל תתנתק לפני שיש עומס על הדבר שאתה אמור להיתלות עליו.<br /> <br /> זה קצת מבלבל, אבל חשוב ביותר להבין את הרעיון. העניין הוא שמלבד מקרים נדירים, אסור לך לנתק משהו שיש עליו עומס, או שאם היה - היה עליו עומס.<br /> <br /> לדוגמה: אם אתה תלוי על [[זנב פרה]] וחיברת את ה[[חבלים|חבל]] שלך ל[[רתמות|רתמה]]. '''אסור לך''' למשוך ביד את השרשרת של התחנה, להישאר תלוי עליה לרגע, להוריד מזנב הפרה עומס, לנתק אותו ו&quot;להתיישב&quot; על החבל. '''מותר לך''' להגיד למאבטח לקחת אותך, להעביר את העומס לחבל, ואז, כשזנב הפרה רפוי - לנתק אותו. <br /> <br /> הרעיון הוא שרק כשאתה יודע שמשהו &quot;לוקח&quot; את העומס - מותר לך לנתק משהו אחר. כך לעולם לא תישאר '''לא מחובר''' (וההשלכות של זה, אני מקווה, ברורות).<br /> ===ועוד שני דברים...===<br /> במקרה של ניקוי תחנה בסוף פיץ' ספורטיבי יש עוד שתי נקודות שחשוב לשים אליהם לב:<br /> # לא להפיל את החבל.<br /> # לא ליפול.<br /> כל זמן ששומרים על אלה זה כנראה יהיה בסדר.<br /> <br /> כדי שהחבל לא ייפול אפשר:<br /> * לקשור את החבל למשהו (לרתמה, לעיגון, לתחנה).<br /> * לעשות קשר גדול בחבל, שלא יכול לעבור דרך הטבעות.<br /> * להחזיק אותו חזק ביד.<br /> * לשים אותו בין השיניים.<br /> * לדרוך עליו.<br /> שים לב: כל אלה יעשו את העבודה, למרות שהשניים הראשונים יותר בטוחים. אבל, למשל, אם אתה על מדף גדול, גם האחרים אולי בסדר.<br /> <br /> כדי לא ליפול אפשר:<br /> * להתחבר לתחנה בזנב פרה, ב[[ראנרים|ראנר]] ארוך או בכל דרך אחרת.<br /> * להשאר מחוברים לחבל, ולשים [[טבעות|טבעת]] על התחנה.<br /> * להחזיק חזק ביד אחת בשרשרת.<br /> שים לב: כל אלה יעשו את העבודה, למרות שהאחרון נחשב פחות בטוח. אבל, למשל, אם אתה על מדף גדול, גם הוא יעבוד.<br /> <br /> הנה שתי אפשרויות נפוצות לניקוי תחנה:<br /> <br /> ==אפשרות ראשונה - זו שמשתמשת בכלים בסיסיים==<br /> # הקלפ את החבל לתחנה בעזרת ראנר.<br /> # התחבר לתחנה בזנב פרה או ראנר ארוך (או בכל דרך אחרת) ושב עליה.<br /> # משוך כמה מטרים של חבל וחבר אותו ב[[קשר מוט]] לרתמה או לתחנה.<br /> # התר את החבל מהרתמה, העבר את הקצה דרך התחנה.<br /> # קשור את החבל מחדש לרתמה.<br /> # התר את קשר המוט, בקש מהמאבטח שייקח עליו את העומס, ושב על החבל.<br /> # התנתק מהתחנה ונקה אותה.<br /> # בקש מהמאבטח שיוריד אותך.<br /> <br /> [[תמונה: Clean1.jpg|מרכז|ממוזער|600px|ניקוי תחנה ספורטיבית בכלים בסיסיים]]<br /> <br /> ==אפשרות שניה - זו שמלמדים מטפסים מתחילים==<br /> # הקלפ את החבל לתחנה בעזרת ראנר.<br /> # התחבר לתחנה בזנב פרה או ראנר ארוך (או בכל דרך אחרת) ושב עליה.<br /> # משוך כמה מטרים של חבל והשחל בתחנה לולאה של חבל.<br /> # קשור [[לולאת שמונה]] בלולאה שמושחלת בתחנה.<br /> # חבר את הלולאה לרתמה עם טבעת ננעלת.<br /> # בקש מהמאבטח שייקח עליו את העומס.<br /> # התר את קצה החבל מהרתמה, הוצא אותו מהמיילון או הטבעת המולחמת של התחנה. נקה את התחנה.<br /> # בקש מהמאבטח שיוריד אותך.<br /> <br /> [[תמונה: Clean2.jpg|מרכז|ממוזער|600px|ניקוי תחנה ספורטיבית כמו שמלמדים מטפסים מתחילים]]<br /> <br /> ==סיכום==<br /> ה&quot;שיטות&quot; או &quot;דרכים&quot; שתוארו כאן הן רק דוגמאות. מספר ה&quot;שיטות&quot; והוריאציות עליהן הוא אינסופי. חשוב להבין מהן הנקודות המהותיות במה שצריך לעשות, ולנהוג לפיהן.<br /> <br /> כלומר:<br /> * אם נוח לך להזיק את החבל ביד כדי שלא ייפול (ואתה בטוח בכך) - זה בסדר.<br /> * אם נוח לך להקשר לתחנה בצורה אחרת - זה בסדר.<br /> * אם בא לך להשאיר מיילון, טבעת או כל דבר אחר - זה בסדר.<br /> <br /> חשוב לדעת שלא כל התחנות הספורטיביות הן זהות: יש כאלה עם שתי שרשראות נפרדות, יש כאלה בלי שרשרת ורק עם [[מיילון|מיילונים]] (אפילו רק אחד) ויש כאלה רק עם שרשראות ובלי אזניים של בולטים ויש תחנות מוכנות להקלפה (מה שקוראים לפעמים [[תחנה אמריקאית]]). בכל מקרה יש לנתח את המצב, ואולי להחליט על דרך פעולה קצת שונה ממה שתואר כאן.<br /> <br /> הערה קטנה. ב[[יחידות חילוץ]] ובעבודה בגובה נהוג להשתמש בטבעות ננעלות בלבד להתחברות לתחנה, או בשתי טבעות לא ננעלות (כלומר - שני ראנרים). מטפסים לא תמיד נוהגים כך, ויש לזה סיבה, אבל אם אתם בעניין של בטיחות יתר וביטול [[נקודה קריטית|נקודות קריטיות]] - גבו את הראנר או השתמשו בזנב פרה עם טבעת ננעלת.<br /> <br /> זכרו - רוב התאונות קורות בגלישה ולא בטיפוס:<br /> * תרגלו ניקוי של תחנה על הקרקע ועשו זאת בסוף מסלול רק לאחר שאתם בטוחים ביכולותיכם.<br /> * אל תשלחו חבר לעשות זאת בפעם הראשונה בסוף מסלול, גם אם אתם בטוחים ביכולתו. תנו לו להחליט אם הוא תרגל את זה מספיק למטה.<br /> * חשוב להקדיש מדי פעם זמן לתרגול של [[פתרון תקלות]] כדי להישאר בכושר גם מבחינה זו, וחשוב לא לעשות את הלמידה והתרגול ״על הדרך״ באמצע או בסוף יום טיפוס. <br /> <br /> היו זהירים ותזכו לעוד ימי טיפוס רבים...<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[פתרון תקלות]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.ehow.com/how_2113459_top-anchors-sport-climbing-route.html האפשרות הראשונה, באנגלית]<br /> * [http://www.urbanclimbermag.com/themag/workshop/workshop_-_6_augustseptember_2005_-_cleaning_the_anchors_on_sport_routes/ ועוד אפשרות - שלישית, שמשלבת את שתי הראשונות באופן מסורבל במיוחד]<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%94%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94%3F&diff=7370 2026-02-18T07:31:01Z

<p>מיכה יניב: /* בטיחות */</p> <hr /> <div>זו דוגמה מצויינת לשאלה שאינה מוגדרת היטב. איזו [[תחנות|תחנה]]? באיזה [[סגנונות בטיפוס|סגנון טיפוס]]?<br /> <br /> בכל מקרה, על פי הניסוח נניח שהכוונה היא ל[[מסלולים ספורטיביים]] של [[פיץ']] אחד (או מסלולים של פיץ׳ אחד באופן כללי). במקרה זה, הרעיון זהה ל[[נטישה|נטישת מסלול]]. בנטישה של מסלול עוברים מטיפוס ל[[גלישה]], ומשתמשים (בדרך כלל) ב[[עגינות|עגינה]] האחרונה אליה המטפס הגיע. זה דומה לסיום של פיץ' בטיפוס ספורטיבי. ההבדל העיקרי הוא שבמסלול ארוך בדרך כלל גולשים ובסוף של מסלול של פיץ׳ אחד המאבטח בדרך כלל מוריד את המטפס.<br /> <br /> בכל מקרה, יש כאלה שיגידו שיש דרך &quot;נכונה&quot; לעבור מטיפוס לגלישה. אני לא סבור כך. אני אנסה לטעון שאין בכלל שיטה או דרך, יש רק עקרונות.<br /> ==העקרונות==<br /> ===בטיחות===<br /> קודם כל, יש את עיקרון הבטיחות הכללי בנוגע להעברת עומס: לעולם אל תתנתק לפני שיש עומס על הדבר שאתה אמור להיתלות עליו.<br /> <br /> זה קצת מבלבל, אבל חשוב ביותר להבין את הרעיון. העניין הוא שמלבד מקרים נדירים, אסור לך לנתק משהו שיש עליו עומס, או שאם היה - היה עליו עומס.<br /> <br /> לדוגמה: אם אתה תלוי על [[זנב פרה]] וחיברת את ה[[חבלים|חבל]] שלך ל[[רתמות|רתמה]]. '''אסור לך''' למשוך ביד את השרשרת של התחנה, להישאר תלוי עליה לרגע, להוריד מזנב הפרה עומס, לנתק אותו ו&quot;להתיישב&quot; על החבל. '''מותר לך''' להגיד למאבטח לקחת אותך, להעביר את העומס לחבל, ואז, כשזנב הפרה רפוי - לנתק אותו. <br /> <br /> הרעיון הוא שרק כשאתה יודע שמשהו &quot;לוקח&quot; את העומס - מותר לך לנתק משהו אחר. כך לעולם לא תישאר '''לא מחובר''' (וההשלכות של זה, אני מקווה, ברורות).<br /> ===ועוד שני דברים...===<br /> במקרה של ניקוי תחנה בסוף פיץ' ספורטיבי יש עוד שתי נקודות שחשוב לשים אליהם לב:<br /> # לא להפיל את החבל.<br /> # לא ליפול.<br /> כל זמן ששומרים על אלה זה כנראה יהיה בסדר.<br /> <br /> כדי שהחבל לא ייפול אפשר:<br /> * לקשור את החבל למשהו (לרתמה, לעיגון, לתחנה).<br /> * לעשות קשר גדול בחבל, שלא יכול לעבור דרך הטבעות.<br /> * להחזיק אותו חזק ביד.<br /> * לשים אותו בין השיניים.<br /> * לדרוך עליו.<br /> שים לב: כל אלה יעשו את העבודה, למרות שהשניים הראשונים יותר בטוחים. אבל, למשל, אם אתה על מדף גדול, גם האחרים אולי בסדר.<br /> <br /> כדי לא ליפול אפשר:<br /> * להתחבר לתחנה בזנב פרה, ב[[ראנרים|ראנר]] ארוך או בכל דרך אחרת.<br /> * להשאר מחוברים לחבל, ולשים [[טבעות|טבעת]] על התחנה.<br /> * להחזיק חזק ביד אחת בשרשרת.<br /> שים לב: כל אלה יעשו את העבודה, למרות שהאחרון נחשב פחות בטוח. אבל, למשל, אם אתה על מדף גדול, גם הוא יעבוד.<br /> <br /> הנה שתי אפשרויות נפוצות לניקוי תחנה:<br /> <br /> ===אפשרות ראשונה - זו שמשתמשת בכלים בסיסיים===<br /> # הקלפ את החבל לתחנה בעזרת ראנר.<br /> # התחבר לתחנה בזנב פרה או ראנר ארוך (או בכל דרך אחרת) ושב עליה.<br /> # משוך כמה מטרים של חבל וחבר אותו ב[[קשר מוט]] לרתמה או לתחנה.<br /> # התר את החבל מהרתמה, העבר את הקצה דרך התחנה.<br /> # קשור את החבל מחדש לרתמה.<br /> # התר את קשר המוט, בקש מהמאבטח שייקח עליו את העומס, ושב על החבל.<br /> # התנתק מהתחנה ונקה אותה.<br /> # בקש מהמאבטח שיוריד אותך.<br /> <br /> [[תמונה: Clean1.jpg|מרכז|ממוזער|600px|ניקוי תחנה ספורטיבית בכלים בסיסיים]]<br /> <br /> ===אפשרות שניה - זו שמלמדים מטפסים מתחילים===<br /> # הקלפ את החבל לתחנה בעזרת ראנר.<br /> # התחבר לתחנה בזנב פרה או ראנר ארוך (או בכל דרך אחרת) ושב עליה.<br /> # משוך כמה מטרים של חבל והשחל בתחנה לולאה של חבל.<br /> # קשור [[לולאת שמונה]] בלולאה שמושחלת בתחנה.<br /> # חבר את הלולאה לרתמה עם טבעת ננעלת.<br /> # בקש מהמאבטח שייקח עליו את העומס.<br /> # התר את קצה החבל מהרתמה, הוצא אותו מהמיילון או הטבעת המולחמת של התחנה. נקה את התחנה.<br /> # בקש מהמאבטח שיוריד אותך.<br /> <br /> [[תמונה: Clean2.jpg|מרכז|ממוזער|600px|ניקוי תחנה ספורטיבית כמו שמלמדים מטפסים מתחילים]]<br /> <br /> ==סיכום==<br /> ה&quot;שיטות&quot; או &quot;דרכים&quot; שתוארו כאן הן רק דוגמאות. מספר ה&quot;שיטות&quot; והוריאציות עליהן הוא אינסופי. חשוב להבין מהן הנקודות המהותיות במה שצריך לעשות, ולנהוג לפיהן.<br /> <br /> כלומר:<br /> * אם נוח לך להזיק את החבל ביד כדי שלא ייפול (ואתה בטוח בכך) - זה בסדר.<br /> * אם נוח לך להקשר לתחנה בצורה אחרת - זה בסדר.<br /> * אם בא לך להשאיר מיילון, טבעת או כל דבר אחר - זה בסדר.<br /> <br /> חשוב לדעת שלא כל התחנות הספורטיביות הן זהות: יש כאלה עם שתי שרשראות נפרדות, יש כאלה בלי שרשרת ורק עם [[מיילון|מיילונים]] (אפילו רק אחד) ויש כאלה רק עם שרשראות ובלי אזניים של בולטים ויש תחנות מוכנות להקלפה (מה שקוראים לפעמים [[תחנה אמריקאית]]). בכל מקרה יש לנתח את המצב, ואולי להחליט על דרך פעולה קצת שונה ממה שתואר כאן.<br /> <br /> הערה קטנה. ב[[יחידות חילוץ]] ובעבודה בגובה נהוג להשתמש בטבעות ננעלות בלבד להתחברות לתחנה, או בשתי טבעות לא ננעלות (כלומר - שני ראנרים). מטפסים לא תמיד נוהגים כך, ויש לזה סיבה, אבל אם אתם בעניין של בטיחות יתר וביטול [[נקודה קריטית|נקודות קריטיות]] - גבו את הראנר או השתמשו בזנב פרה עם טבעת ננעלת.<br /> <br /> זכרו - רוב התאונות קורות בגלישה ולא בטיפוס:<br /> * תרגלו ניקוי של תחנה על הקרקע ועשו זאת בסוף מסלול רק לאחר שאתם בטוחים ביכולותיכם.<br /> * אל תשלחו חבר לעשות זאת בפעם הראשונה בסוף מסלול, גם אם אתם בטוחים ביכולתו. תנו לו להחליט אם הוא תרגל את זה מספיק למטה.<br /> * חשוב להקדיש מדי פעם זמן לתרגול של [[פתרון תקלות]] כדי להישאר בכושר גם מבחינה זו, וחשוב לא לעשות את הלמידה והתרגול ״על הדרך״ באמצע או בסוף יום טיפוס. <br /> <br /> היו זהירים ותזכו לעוד ימי טיפוס רבים...<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[פתרון תקלות]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.ehow.com/how_2113459_top-anchors-sport-climbing-route.html האפשרות הראשונה, באנגלית]<br /> * [http://www.urbanclimbermag.com/themag/workshop/workshop_-_6_augustseptember_2005_-_cleaning_the_anchors_on_sport_routes/ ועוד אפשרות - שלישית, שמשלבת את שתי הראשונות באופן מסורבל במיוחד]<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=7369 2026-02-17T17:39:36Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>[[תמונה: dry.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אימון דריי-טולינג במצוק המקומי...]]<br /> '''דריי-טולינג''' (באנגלית '''dry-tooling''') הוא טכניקה של טיפוס עם [[גרזני קרח]] ו[[קרמפונים]] על סלע ״יבש״ כלומר - ללא קרח. מטפסים דריי בשני מקרים עיקריים:<br /> # על קטעים יבשים (כלומר - בלי [[קרח]]) ב[[מסלול|מסלולי]] [[מיקסד]] או ב[[מסלולים אלפיניים]].<br /> # על מצוקים של [[פיץ']] אחד - לאימון (וגם לכיף - זה נורא כיף!).<br /> <br /> כמו במסלולי מיקסד (שמחייבים טיפוס על קרח), גם בדריי מטפסים עם גרזנים. אם זה אימון לטיפוס אלפיני - גם בדריי - המטפס נעול ב[[נעלי טיפוס אלפיני]].<br /> <br /> הקרמפונים שמשתמשים בהם לדריי הם קרמפונים טכניים לטיפוס מיקסד: מונו-פוינט, בדרך כלל, כך שניתן לעמוד בתוך [[אחיזות#פוקטים|פוקטים]], לנעול (בסיבוב) בחריצים אנכיים וכו׳.<br /> <br /> אם זה בשביל האימון של שימוש טכני בגרזנים קרח, לפעמים מטפסים עם גרזנים טכניים ונעלי טיפוס סלע.<br /> <br /> <br /> למי שעושה רק דריי - יש גם נעליים קלות במיוחד - לתחרויות קרח ומיקסד, עם קרמפונים מובנים.<br /> <br /> ===[[דירוג מסלולים#דירוג מסלולי דריי (dry)|דירוג דריי]]===<br /> דירוג מסלולי דריי מצויין באות D בתוספת מספר. הם מקבילים לדירוג ​​של מסלולי מיקסד, ופשוט מחליפים את האות M (mixed) באות D...<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס קרח]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%93&diff=7368 2026-02-17T17:35:48Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מסלולי מיקסד */</p> <hr /> <div>[[תמונה: mixed.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מטפס על מסלול מיקסד עם קרח דק]]<br /> '''מיקסד''' (באנגלית: '''mixed climbing''', בצרפתית: '''terrain variée''') או טיפוס מעורב, משמש לתיאור [[מסלול|מסלולים]] שיש בהם שילוב של טיפוס סלע ו[[טיפוס קרח|קרח]], ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> מסלולי מיקסד מטפסים באמצעות מגוון טקטיקות טיפוס ואיבטוח. הם מחייבים יכולות טיפוס על קרח, ולכן המטפס נעול ב[[נעלי טיפוס אלפיני]] ומשתמש ב[[קרמפונים]] ו[[גרזני קרח]] גם לקטעי הסלע. זה דורש גם יכולת [[טיפוס חפשי]] על סלע עם קרמפונים וגרזני קרח, אך גם ידיים חשופות או בכפפות יכולות להיכנס לתמונה בהתאם לטמפרטורות ולמידת היבשות של הטיפוס.<br /> <br /> הסגנון בו מטפסים על סלע עם גרזנים וקרמפונים נקרא [[דריי-טולינג|dry-tooling]]. <br /> <br /> ===[[דירוג מסלולים#דירוג מסלולי מיקסד (mixed)|דירוג מסלולי מיקסד]]===<br /> דירוג מסלולי מיקסד מצויין באות M בתוספת מספר. הם מקבילים לדירוג WI ​​של מפלי קרח, עד M6. מכאן הדירוג של מסלולי מיקסד ממשיך לדירוגים גבוהים יותר, מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות שליליים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות שמהם עוברים לקרח תלוי. הסיבה שמסלולי מיקסד מגיעים לדירוגים גבוהים יותר היא שנדיר ביותר למצוא קרח שלילי (כי מים זורמים נופלים במפל, ויוצרים עמודים אנכיים...).<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס קרח]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=7367 2026-02-17T17:32:31Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג דריי */</p> <hr /> <div>[[תמונה: dry.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אימון דריי-טולינג במצוק המקומי...]]<br /> '''דריי-טולינג''' (באנגלית '''dry-tooling''') הוא טכניקה של טיפוס עם [[גרזני קרח]] ו[[קרמפונים]] על סלע ״יבש״ כלומר - ללא קרח. מטפסים דריי בשני מקרים עיקריים:<br /> # על קטעים יבשים (כלומר - בלי [[קרח]]) ב[[מסלול|מסלולי]] [[מיקסד]] או ב[[מסלולים אלפיניים]].<br /> # על מצוקים של [[פיץ']] אחד - לאימון (וגם לכיף - זה נורא כיף!).<br /> <br /> מסלולי מיקסד מחייבים טיפוס על קרח, ולכן גם בדריי - המטפס נעול ב[[נעלי טיפוס אלפיני]]. הקרמפונים שמשתמשים בהם לדריי הם קרמפונים טכניים לטיפוס מיקסד: מונו-פוינט, בדרך כלל, כך שניתן לעמוד בתוך [[אחיזות#פוקטים|פוקטים]], לנעול (בסיבוב) בחריצים אנכיים וכו׳.<br /> <br /> למי שעושה רק דריי - יש גם נעליים קלות במיוחד - לתחרויות קרח ומיקסד, עם קרמפונים מובנים.<br /> <br /> ===[[דירוג מסלולים#דירוג מסלולי דריי (dry)|דירוג דריי]]===<br /> דירוג מסלולי דריי מצויין באות D בתוספת מספר. הם מקבילים לדירוג ​​של מסלולי מיקסד, ופשוט מחליפים את האות M (mixed) באות D...<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס קרח]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%93&diff=7366 2026-02-17T17:30:00Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מסלולי מיקסד */</p> <hr /> <div>[[תמונה: mixed.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מטפס על מסלול מיקסד עם קרח דק]]<br /> '''מיקסד''' (באנגלית: '''mixed climbing''', בצרפתית: '''terrain variée''') או טיפוס מעורב, משמש לתיאור [[מסלול|מסלולים]] שיש בהם שילוב של טיפוס סלע ו[[טיפוס קרח|קרח]], ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> מסלולי מיקסד מטפסים באמצעות מגוון טקטיקות טיפוס ואיבטוח. הם מחייבים יכולות טיפוס על קרח, ולכן המטפס נעול ב[[נעלי טיפוס אלפיני]] ומשתמש ב[[קרמפונים]] ו[[גרזני קרח]] גם לקטעי הסלע. זה דורש גם יכולת [[טיפוס חפשי]] על סלע עם קרמפונים וגרזני קרח, אך גם ידיים חשופות או בכפפות יכולות להיכנס לתמונה בהתאם לטמפרטורות ולמידת היבשות של הטיפוס.<br /> <br /> הסגנון בו מטפסים על סלע עם גרזנים וקרמפונים נקרא [[דריי-טולינג|dry-tooling]]. <br /> <br /> ===[[דירוג מסלולים#דירוג מסלולי מיקסד (mixed)|דירוג מסלולי מיקסד]]===<br /> דירוג מסלולי מיקסד מצויין באות M בתוספת מספר. הם מקבילים לדירוג WI ​​של מפלי קרח, עד M6. מכאן הדירוג של מסלולי מיקסד ממשיך לדירוגים גבוהים יותר, מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות שליליים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות שמהם עוברים לקרח תלוי. הסיבה שמסלולי מיקסד מגיעים לדירוגים גבוהים יותר היא שנדיר ביותר למצוא קרח שלילי (כי מים זורמים נופלים במפל, ויוצרים עמודים אנכיים....<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס קרח]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%93&diff=7365 2026-02-17T17:29:01Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מסלולי מיקסד */</p> <hr /> <div>[[תמונה: mixed.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מטפס על מסלול מיקסד עם קרח דק]]<br /> '''מיקסד''' (באנגלית: '''mixed climbing''', בצרפתית: '''terrain variée''') או טיפוס מעורב, משמש לתיאור [[מסלול|מסלולים]] שיש בהם שילוב של טיפוס סלע ו[[טיפוס קרח|קרח]], ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> מסלולי מיקסד מטפסים באמצעות מגוון טקטיקות טיפוס ואיבטוח. הם מחייבים יכולות טיפוס על קרח, ולכן המטפס נעול ב[[נעלי טיפוס אלפיני]] ומשתמש ב[[קרמפונים]] ו[[גרזני קרח]] גם לקטעי הסלע. זה דורש גם יכולת [[טיפוס חפשי]] על סלע עם קרמפונים וגרזני קרח, אך גם ידיים חשופות או בכפפות יכולות להיכנס לתמונה בהתאם לטמפרטורות ולמידת היבשות של הטיפוס.<br /> <br /> הסגנון בו מטפסים על סלע עם גרזנים וקרמפונים נקרא [[דריי-טולינג|dry-tooling]]. <br /> <br /> ===[[דירוג מסלולים#דירוג מסלולי מיקסד (mixed)|דירוג מסלולי מיקסד]]===<br /> דירוג מסלולי הטיפוס המעורבים קרוב לדירוג WI ​​של טיפוס קרח, עד M6, אך לאחר מכן הם מתפצלים מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות תלויים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות (נדיר ביותר למצוא קרח תלוי, כמו מפלי הלמקן). דרגות M אינן מתחשבות באיכות ההגנה במקרה של נפילה מכיוון שהדרגות הקשות יותר הן לרוב מסלולים עם ברגים מראש. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס קרח]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=7364 2026-02-17T17:28:35Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>[[תמונה: dry.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אימון דריי-טולינג במצוק המקומי...]]<br /> '''דריי-טולינג''' (באנגלית '''dry-tooling''') הוא טכניקה של טיפוס עם [[גרזני קרח]] ו[[קרמפונים]] על סלע ״יבש״ כלומר - ללא קרח. מטפסים דריי בשני מקרים עיקריים:<br /> # על קטעים יבשים (כלומר - בלי [[קרח]]) ב[[מסלול|מסלולי]] [[מיקסד]] או ב[[מסלולים אלפיניים]].<br /> # על מצוקים של [[פיץ']] אחד - לאימון (וגם לכיף - זה נורא כיף!).<br /> <br /> מסלולי מיקסד מחייבים טיפוס על קרח, ולכן גם בדריי - המטפס נעול ב[[נעלי טיפוס אלפיני]]. הקרמפונים שמשתמשים בהם לדריי הם קרמפונים טכניים לטיפוס מיקסד: מונו-פוינט, בדרך כלל, כך שניתן לעמוד בתוך [[אחיזות#פוקטים|פוקטים]], לנעול (בסיבוב) בחריצים אנכיים וכו׳.<br /> <br /> למי שעושה רק דריי - יש גם נעליים קלות במיוחד - לתחרויות קרח ומיקסד, עם קרמפונים מובנים.<br /> <br /> ===[[דירוג מסלולים#דירוג מסלולי דריי (dry)|דירוג דריי]]===<br /> דירוג מסלולי הטיפוס המעורבים קרוב לדירוג WI ​​של טיפוס קרח, עד M6, אך לאחר מכן הם מתפצלים מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות תלויים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות (נדיר ביותר למצוא קרח תלוי, כמו מפלי הלמקן). דרגות M אינן מתחשבות באיכות ההגנה במקרה של נפילה מכיוון שהדרגות הקשות יותר הן לרוב מסלולים עם ברגים מראש. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס קרח]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%93&diff=7363 2026-02-17T17:28:10Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>[[תמונה: mixed.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מטפס על מסלול מיקסד עם קרח דק]]<br /> '''מיקסד''' (באנגלית: '''mixed climbing''', בצרפתית: '''terrain variée''') או טיפוס מעורב, משמש לתיאור [[מסלול|מסלולים]] שיש בהם שילוב של טיפוס סלע ו[[טיפוס קרח|קרח]], ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> מסלולי מיקסד מטפסים באמצעות מגוון טקטיקות טיפוס ואיבטוח. הם מחייבים יכולות טיפוס על קרח, ולכן המטפס נעול ב[[נעלי טיפוס אלפיני]] ומשתמש ב[[קרמפונים]] ו[[גרזני קרח]] גם לקטעי הסלע. זה דורש גם יכולת [[טיפוס חפשי]] על סלע עם קרמפונים וגרזני קרח, אך גם ידיים חשופות או בכפפות יכולות להיכנס לתמונה בהתאם לטמפרטורות ולמידת היבשות של הטיפוס.<br /> <br /> הסגנון בו מטפסים על סלע עם גרזנים וקרמפונים נקרא [[דריי-טולינג|dry-tooling]]. <br /> <br /> ===[[דירוג מסלולים#דירוג מסלולי מיקסד (mixed)|דירוג מסלולי מיקסד]]===<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס קרח]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%93&diff=7362 2026-02-17T17:27:15Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>[[תמונה: mixed.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מטפס על מסלול מיקסד עם קרח דק]]<br /> '''מיקסד''' (באנגלית: '''mixed climbing''', בצרפתית: '''terrain variée''') או טיפוס מעורב, משמש לתיאור [[מסלול|מסלולים]] שיש בהם שילוב של טיפוס סלע ו[[טיפוס קרח|קרח]], ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> מסלולי מיקסד מטפסים באמצעות מגוון טקטיקות טיפוס ואיבטוח. הם מחייבים יכולות טיפוס על קרח, ולכן המטפס נעול ב[[נעלי טיפוס אלפיני]] ומשתמש ב[[קרמפונים]] ו[[גרזני קרח]] גם לקטעי הסלע. זה דורש גם יכולת [[טיפוס חפשי]] על סלע עם קרמפונים וגרזני קרח, אך גם ידיים חשופות או בכפפות יכולות להיכנס לתמונה בהתאם לטמפרטורות ולמידת היבשות של הטיפוס.<br /> <br /> הסגנון בו מטפסים על סלע עם גרזנים וקרמפונים נקרא [[דריי-טולינג|dry-tooling]]. <br /> <br /> ===[[דירוג מסלולי מיקסד#דירוג מסלולי מיקסד (mixed)|דירוג מסלולי מיקסד===<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס קרח]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=7361 2026-02-17T17:26:23Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>[[תמונה: dry.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אימון דריי-טולינג במצוק המקומי...]]<br /> '''דריי-טולינג''' (באנגלית '''dry-tooling''') הוא טכניקה של טיפוס עם [[גרזני קרח]] ו[[קרמפונים]] על סלע ״יבש״ כלומר - ללא קרח. מטפסים דריי בשני מקרים עיקריים:<br /> # על קטעים יבשים (כלומר - בלי [[קרח]]) ב[[מסלול|מסלולי]] [[מיקסד]] או ב[[מסלולים אלפיניים]].<br /> # על מצוקים של [[פיץ']] אחד - לאימון (וגם לכיף - זה נורא כיף!).<br /> <br /> מסלולי מיקסד מחייבים טיפוס על קרח, ולכן גם בדריי - המטפס נעול ב[[נעלי טיפוס אלפיני]]. הקרמפונים שמשתמשים בהם לדריי הם קרמפונים טכניים לטיפוס מיקסד: מונו-פוינט, בדרך כלל, כך שניתן לעמוד בתוך [[אחיזות#פוקטים|פוקטים]], לנעול (בסיבוב) בחריצים אנכיים וכו׳.<br /> <br /> למי שעושה רק דריי - יש גם נעליים קלות במיוחד - לתחרויות קרח ומיקסד, עם קרמפונים מובנים.<br /> <br /> ===[[דירוג מסלולים#דירוג מסלולי [[דריי]] (dry)|דירוג דריי]]===<br /> דירוג מסלולי הטיפוס המעורבים קרוב לדירוג WI ​​של טיפוס קרח, עד M6, אך לאחר מכן הם מתפצלים מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות תלויים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות (נדיר ביותר למצוא קרח תלוי, כמו מפלי הלמקן). דרגות M אינן מתחשבות באיכות ההגנה במקרה של נפילה מכיוון שהדרגות הקשות יותר הן לרוב מסלולים עם ברגים מראש. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס קרח]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7360 2026-02-17T17:23:48Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מסלולי מיקסד (mixed) */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> יש גם מסלולי מיקסד (mixed) שמערבים סלע וקרח תלולים ולפעמים גם שלג. במפלים יהיו לפעמים התחלות על סלע, ומעבר קשה לקרח. במסלולים אלפיניים ייתכנו [[אפרואוץ׳|אפררואוצ׳ים על שלג, קטעי קרח וקטעים של שימוש בסלע או טיפוס על קטעי סלע ממש (dry tooling), כדי להגיע מקטע קרח אחד לקטע הקרח הבא.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]])<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> <br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> <br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> <br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> <br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> <br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> <br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> זה די דומה לסעיף קודם, רק מחליפים את WI ב-AI...<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[מיקסד]] (mixed)===<br /> טיפוס מיקסד הוא טיפוס על מסלולים של סלעים וקרח, ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> דירוג מסלולי מיקסד מצויין באות M בתוספת מספר. הם מקבילים לדירוג WI ​​של מפלי קרח, עד M6. מכאן הדירוג של מסלולי מיקסד ממשיך לדירוגים גבוהים יותר, מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות שליליים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות שמהם עוברים לקרח תלוי. הסיבה שמסלולי מיקסד מגיעים לדירוגים גבוהים יותר היא שנדיר ביותר למצוא קרח שלילי (כי מים זורמים נופלים במפל, ויוצרים עמודים אנכיים....<br /> <br /> דרגות M אינן מתחשבות באיכות האבטחה במקרה של נפילה מכיוון שהקטעי הסלע התלולים הם לרוב [[בולטים|מבולטים]]. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> הדירוגים מתייחסים לדירוג אמריקאי/צרפתי (ראה סעיף למעלה):<br /> # M1 (מקביל לסלע בדירוג 5.5/ 4+): מתאר עדין עם מהלכים קלים על קרח וסלע, מתאים למתחילים.<br /> # M2 (מקביל לסלע בדירוג 5.6/5a): מסלולים מעט תלולים יותר וישירים הדורשים מיומנויות בסיסיות.<br /> # M3 (מקביל לסלע בדירוג 5.7/5b): קושי בינוני עם מהלכים טכניים יותר, הדורשים מיומנויות בינוניות.<br /> # M4: טיפוס מעורב בינוני עד מאתגר (מקביל לסלע בדירוג 5.8/5c) עם קטעי קרח עד WI4 ונדרשים מדי פעם צעדים בסיסיים של דריי טולינג. <br /> # M5: טיפוס מיקסד קשה, ארוך ומתמשך יותר מ-M4 (מקביל לסלע בדירוג 5.9/6a). קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4, נדרשים צעדים טכניים של דריי טולינג.<br /> # M6: טיפוס מעורב אנכי עד מעט תלוי (מקביל לסלע בדירוג 5.10/6b) עם קטעי קרח ארוכים ועקביים של WI4-WI5. ייתכנו עמודים או נטיפי קרח שבורים.<br /> נדרשות טכניקות טכניות יותר של כלי עבודה יבשים כמו פיתול או אנדר קלינג, מומנטים וכו׳. מסלולים כאלו מחייבים טיפוס על אחיזות קטנות מאד בדריי לגרזן ולקרמפונים, אחיזות שהן לא אפשריות לאצבעות ואפילו קשות לנעלי טיפוס סלע... <br /> # M7: טיפוס המערב צעדים טכניים וכוחניים על פני שטח ארוכים ותלויים (מקביל לסלע בדירוג 5.11/6c-7a) עם קטעי קרח קשים של WI5-6.<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[דריי-טולינג]] (dry)===<br /> באותה גישה, על פי מסלולי מיקס, רק מחליפים את ה-M ב-D...<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7359 2026-02-17T16:46:13Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מסלולי מיקסד (mixed) */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> יש גם מסלולי מיקסד (mixed) שמערבים סלע וקרח תלולים ולפעמים גם שלג. במפלים יהיו לפעמים התחלות על סלע, ומעבר קשה לקרח. במסלולים אלפיניים ייתכנו [[אפרואוץ׳|אפררואוצ׳ים על שלג, קטעי קרח וקטעים של שימוש בסלע או טיפוס על קטעי סלע ממש (dry tooling), כדי להגיע מקטע קרח אחד לקטע הקרח הבא.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]])<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> <br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> <br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> <br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> <br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> <br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> <br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> זה די דומה לסעיף קודם, רק מחליפים את WI ב-AI...<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[מיקסד]] (mixed)===<br /> טיפוס מיקסד הוא טיפוס על מסלולים של סלעים וקרח, ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> דירוג מסלולי מיקסד מצויין באות M בתוספת מספר. הם מקבילים לדירוג WI ​​של מפלי קרח, עד M6. מכאן הדירוג של מסלולי מיקסד ממשיך לדירוגים גבוהים יותר, מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות שליליים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות שמהם עוברים לקרח תלוי. הסיבה שמסלולי מיקסד מגיעים לדירוגים גבוהים יותר היא שנדיר ביותר למצוא קרח שלילי (כי מים זורמים נופלים במפל, ויוצרים עמודים אנכיים....<br /> <br /> דרגות M אינן מתחשבות באיכות האבטחה במקרה של נפילה מכיוון שהקטעי הסלע התלולים הם לרוב [[בולטים|מבולטים]]. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> הדירוגים מתייחסים לדירוג אמריקאי/צרפתי (ראה סעיף למעלה):<br /> # M1 (מקביל לסלע בדירוג 5.5/ 4+): מתאר עדין עם מהלכים קלים על קרח וסלע, מתאים למתחילים.<br /> # M2 (מקביל לסלע בדירוג 5.6/5a): מסלולים מעט תלולים יותר וישירים הדורשים מיומנויות בסיסיות.<br /> # M3 (מקביל לסלע בדירוג 5.7/5b): קושי בינוני עם מהלכים טכניים יותר, הדורשים מיומנויות בינוניות.<br /> # M4: טיפוס מעורב בינוני עד מאתגר (מקביל לסלע בדירוג 5.8/5c) עם קטעי קרח עד WI4 ונדרשים מדי פעם צעדים בסיסיים של דריי טולינג. <br /> # M5: טיפוס מעורב מאתגר טיפוס ארוך ומתמשך יותר מ-M4 (מקביל לסלע בדירוג 5.9/6a). קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4, נדרשות טכניקות טכניות של דריי טולינג יבשים יותר. המהלכים הם עדיין הנחת כלים יבשים סטנדרטית ללא איור 4 או 9.<br /> # M6: טיפוס מעורב אנכי עד מעט תלוי (מקביל לסלע בדירוג 5.10/6b) עם קטעי קרח ארוכים ועקביים של WI4-WI5. ייתכנו עמודים או נטיפי קרח שבורים.<br /> נדרשות טכניקות טכניות יותר של כלי עבודה יבשים כמו פיתול או אנדר קלינג, מומנטים וכו׳. מסלולים כאלו מחייבים טיפוס על אחיזות קטנות מאד בדריי לגרזן ולקרמפונים, אחיזות שהן לא אפשריות לאצבעות ואפילו קשות לנעלי טיפוס סלע... <br /> # M7: מהלכים טכניים וכוחניים על פני שטח ארוכים ותלויים (מקביל לסלע בדירוג 5.11/6c-7a) עם קטעי קרח קשים של WI5-6.<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[דריי-טולינג]] (dry)===<br /> באותה גישה, על פי מסלולי מיקס, רק מחליפים את ה-M ב-D...<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7358 2026-02-17T16:43:55Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מסלולי מיקסד (mixed) */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> יש גם מסלולי מיקסד (mixed) שמערבים סלע וקרח תלולים ולפעמים גם שלג. במפלים יהיו לפעמים התחלות על סלע, ומעבר קשה לקרח. במסלולים אלפיניים ייתכנו [[אפרואוץ׳|אפררואוצ׳ים על שלג, קטעי קרח וקטעים של שימוש בסלע או טיפוס על קטעי סלע ממש (dry tooling), כדי להגיע מקטע קרח אחד לקטע הקרח הבא.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]])<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> <br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> <br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> <br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> <br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> <br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> <br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> זה די דומה לסעיף קודם, רק מחליפים את WI ב-AI...<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[מיקסד]] (mixed)===<br /> טיפוס מיקסד הוא טיפוס על מסלולים של סלעים וקרח, ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> דירוג מסלולי מיקסד מצויין באות M בתוספת מספר. הם מקבילים לדירוג WI ​​של מפלי קרח, עד M6. מכאן הדירוג של מסלולי מיקסד ממשיך לדירוגים גבוהים יותר, מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות שליליים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות שמהם עוברים לקרח תלוי. הסיבה שמסלולי מיקסד מגיעים לדירוגים גבוהים יותר היא שנדיר ביותר למצוא קרח שלילי (כי מים זורמים נופלים במפל, ויוצרים עמודים אנכיים....<br /> <br /> דרגות M אינן מתחשבות באיכות האבטחה במקרה של נפילה מכיוון שהקטעי הסלע התלולים הם לרוב [[בולטים|מבולטים]]. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> הדירוגים מתייחסים לדירוג אמריקאי/צרפתי (ראה סעיף למעלה):<br /> # M1 (מקביל לסלע בדירוג 5.5/ 4+): מתאר עדין עם מהלכים קלים על קרח וסלע, מתאים למתחילים.<br /> # M2 (מקביל לסלע בדירוג 5.6/5a): מסלולים מעט תלולים יותר וישירים הדורשים מיומנויות בסיסיות.<br /> # M3 (מקביל לסלע בדירוג 5.7/5b): קושי בינוני עם מהלכים טכניים יותר, הדורשים מיומנויות בינוניות.<br /> # M4: טיפוס מעורב בינוני עד מאתגר (מקביל לסלע בדירוג 5.8/5c) עם קטעי קרח עד WI4 ונדרשים מדי פעם צעדים בסיסיים של דריי טולינג. <br /> # M5: טיפוס מעורב מאתגר טיפוס ארוך ומתמשך יותר מ-M4 (מקביל לסלע בדירוג 5.9/6a). קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4, נדרשות טכניקות טכניות של דריי טולינג יבשים יותר. המהלכים הם עדיין הנחת כלים יבשים סטנדרטית ללא איור 4 או 9.<br /> # M6: טיפוס מעורב אנכי עד מעט תלוי (מקביל לסלע בדירוג 5.10/6b) עם קטעי קרח ארוכים ועקביים של WI4-WI5. ייתכנו עמודים או נטיפי קרח שבורים.<br /> נדרשות טכניקות טכניות יותר של כלי עבודה יבשים כמו פיתול או אנדר קלינג, מומנטים וכו׳. מסלולים כאלו מחייבים טיפוס על אחיזות גרזן וקרמפונים קטנות מאד בדריי.<br /> # M7: מהלכים טכניים וכוחניים על פני שטח ארוכים ותלויים (מקביל לסלע בדירוג 5.11/6c-7a) עם קטעי קרח קשים של WI5-6.<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[דריי-טולינג]] (dry)===<br /> באותה גישה, על פי מסלולי מיקס, רק מחליפים את ה-M ב-D...<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7357 2026-02-17T16:36:00Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מסלולי מיקסד (mixed) */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> יש גם מסלולי מיקסד (mixed) שמערבים סלע וקרח תלולים ולפעמים גם שלג. במפלים יהיו לפעמים התחלות על סלע, ומעבר קשה לקרח. במסלולים אלפיניים ייתכנו [[אפרואוץ׳|אפררואוצ׳ים על שלג, קטעי קרח וקטעים של שימוש בסלע או טיפוס על קטעי סלע ממש (dry tooling), כדי להגיע מקטע קרח אחד לקטע הקרח הבא.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]])<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> <br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> <br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> <br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> <br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> <br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> <br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> זה די דומה לסעיף קודם, רק מחליפים את WI ב-AI...<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[מיקסד]] (mixed)===<br /> טיפוס מיקסד הוא טיפוס על מסלולים של סלעים וקרח, ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> דירוג מסלולי הטיפוס המעורבים קרוב לדירוג WI ​​של טיפוס קרח, עד M6, אך לאחר מכן הם מתפצלים מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות תלויים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות שמהם עובריםנדיר ביותר למצוא קרח שלילי. דרגות M אינן מתחשבות באיכות ההגנה במקרה של נפילה מכיוון שהדרגות הקשות יותר הן לרוב מסלולים עם ברגים מראש. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> M1 - M3: קל עד בינוני, שווה ערך לסלע YDS 5.5-5.7<br /> <br /> מסלולי M1 ו-M3 הם הזדמנויות מושלמות לגלות טיפוס מעורב. מסלולים בדרגות אלו הם די פשוטים, עם טיפוס בזווית נמוכה ומהלכים פחות חזקים שלעתים קרובות אינם דורשים שימוש בכלי טיפוס קרח.<br /> <br /> הדירוגים מתייחסים לדירוג אמריקאי/צרפתי (ראה סעיף למעלה):<br /> # M1 (מקביל לסלע בדירוג 5.5/ 4+): מתאר עדין עם מהלכים קלים על קרח וסלע, מתאים למתחילים.<br /> # M2 (מקביל לסלע בדירוג 5.6/5a): מסלולים מעט תלולים יותר וישירים הדורשים מיומנויות בסיסיות.<br /> # M3 (מקביל לסלע בדירוג 5.7/5b): קושי בינוני עם מהלכים טכניים יותר, הדורשים מיומנויות בינוניות.<br /> # M4: טיפוס מעורב בינוני עד מאתגר (מקביל לסלע בדירוג 5.8/5c) עם קטעי קרח עד WI4 ונדרשים מדי פעם צעדים בסיסיים של דריי טולינג. <br /> # M5: טיפוס מעורב מאתגר טיפוס ארוך ומתמשך יותר מ-M4 (מקביל לסלע בדירוג 5.9/6a). קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4, נדרשות טכניקות טכניות של דריי טולינג יבשים יותר. המהלכים הם עדיין הנחת כלים יבשים סטנדרטית ללא איור 4 או 9.<br /> # M6: טיפוס מעורב אנכי עד מעט תלוי (מקביל לסלע בדירוג 5.10/6b) עם קטעי קרח ארוכים ועקביים של WI4-WI5. ייתכנו עמודים או נטיפי קרח שבורים.<br /> נדרשות טכניקות טכניות יותר של כלי עבודה יבשים כמו פיתול או אנדר קלינג, מומנטים וכו׳. מסלולים כאלו מחייבים טיפוס על אחיזות גרזן וקרמפונים קטנות מאד בדריי.<br /> # M7: מהלכים טכניים וכוחניים על פני שטח ארוכים ותלויים (מקביל לסלע בדירוג 5.11/6c-7a) עם קטעי קרח קשים של WI5-6.<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[דריי-טולינג]] (dry)===<br /> באותה גישה, על פי מסלולי מיקס, רק מחליפים את ה-M ב-D...<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1%D7%93&diff=7356 2026-02-17T16:35:33Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>[[תמונה: mixed.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מטפס על מסלול מיקסד עם קרח דק]]<br /> '''מיקסד''' (באנגלית: '''mixed climbing''', בצרפתית: '''terrain variée''') או טיפוס מעורב, משמש לתיאור [[מסלול|מסלולים]] שיש בהם שילוב של טיפוס סלע ו[[טיפוס קרח|קרח]], ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> מסלולי מיקסד מטפסים באמצעות מגוון טקטיקות טיפוס ואיבטוח. הם מחייבים יכולות טיפוס על קרח, ולכן המטפס נעול ב[[נעלי טיפוס אלפיני]] ומשתמש ב[[קרמפונים]] ו[[גרזני קרח]] גם לקטעי הסלע. זה דורש גם יכולת [[טיפוס חפשי]] על סלע עם קרמפונים וגרזני קרח, אך גם ידיים חשופות או בכפפות יכולות להיכנס לתמונה בהתאם לטמפרטורות ולמידת היבשות של הטיפוס.<br /> <br /> הסגנון בו מטפסים על סלע עם גרזנים וקרמפונים נקרא [[דריי-טולינג|dry-tooling]]. <br /> <br /> ===[[דירוג מסלולי מיקסד#דירוג מסלולי [[מיקסד]] (mixed)|דירוג מסלולי מיקסד===<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס קרח]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=7355 2026-02-17T16:35:26Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>[[תמונה: dry.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אימון דריי-טולינג במצוק המקומי...]]<br /> '''דריי-טולינג''' (באנגלית '''dry-tooling''') הוא טכניקה של טיפוס עם [[גרזני קרח]] ו[[קרמפונים]] על סלע ״יבש״ כלומר - ללא קרח. מטפסים דריי בשני מקרים עיקריים:<br /> # על קטעים יבשים (כלומר - בלי [[קרח]]) ב[[מסלול|מסלולי]] [[מיקסד]].<br /> # על מצוקים של [[פיץ']] אחד - לאימון (וגם לכיף - זה נורא כיף!).<br /> <br /> מסלולי מיקסד מחייבים טיפוס על קרח, ולכן גם בדריי - המטפס נעול ב[[נעלי טיפוס אלפיני]]. הקרמפונים שמשתמשים בהם לדריי הם קרמפונים טכניים לטיפוס מיקסד: מונו-פוינט, בדרך כלל, כך שניתן לעמוד בתוך [[אחיזות#פוקטים|פוקטים]], לנעול (בסיבוב) בחריצים אנכיים וכו׳.<br /> <br /> למי שעושה רק דריי - יש גם נעליים קלות במיוחד - לתחרויות קרח ומיקסד, עם קרמפונים מובנים.<br /> <br /> ===[[דירוג מסלולים#דירוג מסלולי [[דריי]] (dry)|דירוג דריי]]===<br /> דירוג מסלולי הטיפוס המעורבים קרוב לדירוג WI ​​של טיפוס קרח, עד M6, אך לאחר מכן הם מתפצלים מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות תלויים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות (נדיר ביותר למצוא קרח תלוי, כמו מפלי הלמקן). דרגות M אינן מתחשבות באיכות ההגנה במקרה של נפילה מכיוון שהדרגות הקשות יותר הן לרוב מסלולים עם ברגים מראש. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס קרח]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7354 2026-02-17T16:21:46Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מסלולי מיקסד (mixed) */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> יש גם מסלולי מיקסד (mixed) שמערבים סלע וקרח תלולים ולפעמים גם שלג. במפלים יהיו לפעמים התחלות על סלע, ומעבר קשה לקרח. במסלולים אלפיניים ייתכנו [[אפרואוץ׳|אפררואוצ׳ים על שלג, קטעי קרח וקטעים של שימוש בסלע או טיפוס על קטעי סלע ממש (dry tooling), כדי להגיע מקטע קרח אחד לקטע הקרח הבא.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]])<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> <br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> <br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> <br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> <br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> <br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> <br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> זה די דומה לסעיף קודם, רק מחליפים את WI ב-AI...<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[מיקסד]] (mixed)===<br /> טיפוס מיקסד הוא טיפוס על מסלולים של סלעים וקרח, ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> דירוג מסלולי הטיפוס המעורבים קרוב לדירוג WI ​​של טיפוס קרח, עד M6, אך לאחר מכן הם מתפצלים מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות תלויים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות שמהם עובריםנדיר ביותר למצוא קרח שלילי. דרגות M אינן מתחשבות באיכות ההגנה במקרה של נפילה מכיוון שהדרגות הקשות יותר הן לרוב מסלולים עם ברגים מראש. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> M1 - M3: קל עד בינוני, שווה ערך לסלע YDS 5.5-5.7<br /> <br /> מסלולי M1 ו-M3 הם הזדמנויות מושלמות לגלות טיפוס מעורב. מסלולים בדרגות אלו הם די פשוטים, עם טיפוס בזווית נמוכה ומהלכים פחות חזקים שלעתים קרובות אינם דורשים שימוש בכלי טיפוס קרח.<br /> <br /> הדירוגים מתייחסים לדירוג אמריקאי/צרפתי (ראה סעיף למעלה):<br /> # M1 (מקביל לסלע בדירוג 5.5/ 4+): מתאר עדין עם מהלכים קלים על קרח וסלע, מתאים למתחילים.<br /> # M2 (מקביל לסלע בדירוג 5.6/5a): מסלולים מעט תלולים יותר וישירים הדורשים מיומנויות בסיסיות.<br /> # M3 (מקביל לסלע בדירוג 5.7/5b): קושי בינוני עם מהלכים טכניים יותר, הדורשים מיומנויות בינוניות.<br /> # M4: טיפוס מעורב בינוני עד מאתגר (מקביל לסלע בדירוג 5.8/5c) עם קטעי קרח עד WI4 ונדרשים מדי פעם צעדים בסיסיים של דריי טולינג. <br /> # M5: טיפוס מעורב מאתגר טיפוס ארוך ומתמשך יותר מ-M4 (מקביל לסלע בדירוג 5.9/6a). קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4, נדרשות טכניקות טכניות של דריי טולינג יבשים יותר. המהלכים הם עדיין הנחת כלים יבשים סטנדרטית ללא איור 4 או 9.<br /> # M6: טיפוס מעורב אנכי עד מעט תלוי (מקביל לסלע בדירוג 5.10/6b) עם קטעי קרח ארוכים ועקביים של WI4-WI5. ייתכנו עמודים או נטיפי קרח שבורים.<br /> נדרשות טכניקות טכניות יותר של כלי עבודה יבשים כמו פיתול או אנדר קלינג, מומנטים וכו׳. מסלולים כאלו מחייבים טיפוס על אחיזות גרזן וקרמפונים קטנות מאד בדריי.<br /> # M7: מהלכים עוצמתיים על פני שטח ארוכים ותלויים (מקביל לסלע בדירוג 5.11/6c-7a) עם קטעי קרח קשים של WI5-6.<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[דריי-טולינג]] (dry)===<br /> באותה גישה, על פי מסלולי מיקס, רק מחליפים את ה-M ב-D...<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7353 2026-02-17T16:21:22Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מסלולי מיקסד (mixed) */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> יש גם מסלולי מיקסד (mixed) שמערבים סלע וקרח תלולים ולפעמים גם שלג. במפלים יהיו לפעמים התחלות על סלע, ומעבר קשה לקרח. במסלולים אלפיניים ייתכנו [[אפרואוץ׳|אפררואוצ׳ים על שלג, קטעי קרח וקטעים של שימוש בסלע או טיפוס על קטעי סלע ממש (dry tooling), כדי להגיע מקטע קרח אחד לקטע הקרח הבא.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]])<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> <br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> <br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> <br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> <br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> <br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> <br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> זה די דומה לסעיף קודם, רק מחליפים את WI ב-AI...<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[מיקסד]] (mixed)===<br /> טיפוס מיקסד הוא טיפוס על מסלולים של סלעים וקרח, ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> דירוג מסלולי הטיפוס המעורבים קרוב לדירוג WI ​​של טיפוס קרח, עד M6, אך לאחר מכן הם מתפצלים מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות תלויים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות שמהם עובריםנדיר ביותר למצוא קרח שלילי. דרגות M אינן מתחשבות באיכות ההגנה במקרה של נפילה מכיוון שהדרגות הקשות יותר הן לרוב מסלולים עם ברגים מראש. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> M1 - M3: קל עד בינוני, שווה ערך לסלע YDS 5.5-5.7<br /> <br /> מסלולי M1 ו-M3 הם הזדמנויות מושלמות לגלות טיפוס מעורב. מסלולים בדרגות אלו הם די פשוטים, עם טיפוס בזווית נמוכה ומהלכים פחות חזקים שלעתים קרובות אינם דורשים שימוש בכלי טיפוס קרח.<br /> <br /> הדירוגים מתייחסים לדירוג אמריקאי/צרפתי (ראה סעיף למעלה):<br /> # M1 (מקביל לסלע בדירוג 5.5/ 4+): מתאר עדין עם מהלכים קלים על קרח וסלע, מתאים למתחילים.<br /> # M2 (מקביל לסלע בדירוג 5.6/5a): מסלולים מעט תלולים יותר וישירים הדורשים מיומנויות בסיסיות.<br /> # M3 (מקביל לסלע בדירוג 5.7/5b): קושי בינוני עם מהלכים טכניים יותר, הדורשים מיומנויות בינוניות.<br /> # M4: טיפוס מעורב בינוני עד מאתגר (מקביל לסלע בדירוג 5.8/5c) עם קטעי קרח עד WI4 ונדרשים מדי פעם צעדים בסיסיים של דריי טולינג. <br /> # M5: טיפוס מעורב מאתגר טיפוס ארוך ומתמשך יותר מ-M4 (מקביל לסלע בדירוג 5.9/6a). קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4, נדרשות טכניקות טכניות של דריי טולינג יבשים יותר. המהלכים הם עדיין הנחת כלים יבשים סטנדרטית ללא איור 4 או 9.<br /> # M6: טיפוס מעורב אנכי עד מעט תלוי (מקביל לסלע בדירוג 5.10/6b) עם קטעי קרח ארוכים ועקביים של WI4-WI5. ייתכנו עמודים או נטיפי קרח שבורים.<br /> נדרשות טכניקות טכניות יותר של כלי עבודה יבשים כמו פיתול או אנדר קלינג, מומנטים וכו׳. מסלולים כאלו מחייבים טיפוס על אחיזות גרזן וקרמפונים קטנות מאד בדריי.<br /> # M7: מהלכים עוצמתיים על פני שטח ארוכים ותלויים (מקביל לסלע בדירוג 5.11/6c-7a) עם קטעי קרח קשים של WI5-6.<br /> <br /> ===[[דירוג מסלולי [[דריי-טולינג]] (dry)===<br /> באותה גישה, על פי מסלולי מיקס, רק מחליפים את ה-M ב-D...<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7352 2026-02-17T16:15:51Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מסלולי מיקסד (mixed) */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> יש גם מסלולי מיקסד (mixed) שמערבים סלע וקרח תלולים ולפעמים גם שלג. במפלים יהיו לפעמים התחלות על סלע, ומעבר קשה לקרח. במסלולים אלפיניים ייתכנו [[אפרואוץ׳|אפררואוצ׳ים על שלג, קטעי קרח וקטעים של שימוש בסלע או טיפוס על קטעי סלע ממש (dry tooling), כדי להגיע מקטע קרח אחד לקטע הקרח הבא.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]])<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> <br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> <br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> <br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> <br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> <br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> <br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> זה די דומה לסעיף קודם, רק מחליפים את WI ב-AI...<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[מיקסד]] (mixed)===<br /> טיפוס מיקסד הוא טיפוס על מסלולים של סלעים וקרח, ולפעמים גם שלג.<br /> <br /> דירוג מסלולי הטיפוס המעורבים קרוב לדירוג WI ​​של טיפוס קרח, עד M6, אך לאחר מכן הם מתפצלים מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות תלויים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות שמהם עובריםנדיר ביותר למצוא קרח שלילי. דרגות M אינן מתחשבות באיכות ההגנה במקרה של נפילה מכיוון שהדרגות הקשות יותר הן לרוב מסלולים עם ברגים מראש. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> M1 - M3: קל עד בינוני, שווה ערך לסלע YDS 5.5-5.7<br /> <br /> מסלולי M1 ו-M3 הם הזדמנויות מושלמות לגלות טיפוס מעורב. מסלולים בדרגות אלו הם די פשוטים, עם טיפוס בזווית נמוכה ומהלכים פחות חזקים שלעתים קרובות אינם דורשים שימוש בכלי טיפוס קרח.<br /> <br /> הדירוגים מתייחסים לדירוג אמריקאי/צרפתי (ראה סעיף למעלה):<br /> # M1 (שווה ערך לסלע 5.5/ 4+): מתאר עדין עם מהלכים קלים על קרח וסלע, מתאים למתחילים.<br /> # M2 (שווה ערך לסלע 5.6): מסלולים מעט תלולים יותר וישירים הדורשים מיומנויות בסיסיות.<br /> # M3 (שווה ערך לסלע 5.7): קושי בינוני עם מהלכים טכניים יותר, הדורשים מיומנויות בינוניות.<br /> # M4: טיפוס מעורב בינוני עד מאתגר (שווה ערך לסלע ל-5.8) עם קטעי קרח עד WI4 ונדרשות מדי פעם טכניקות טכניות של דריי טולינג. המהלכים הם בדרך כלל הנחת כלים יבשים סטנדרטית ואין תמרוני כלי עבודה יבשים פראיים כמו איור 4 ואיור 9.<br /> # M5: טיפוס מעורב מאתגר טיפוס ארוך ומתמשך יותר מ-M4 (שווה ערך לסלע ל-5.9). קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4, נדרשות טכניקות טכניות של דריי טולינג יבשים יותר. המהלכים הם עדיין הנחת כלים יבשים סטנדרטית ללא איור 4 או 9.<br /> # M6: טיפוס מעורב אנכי עד מעט תלוי<br /> <br /> שווה ערך לסלע ל-5.10<br /> קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4-WI5. ייתכנו עמודים או נטיפי קרח שבורים.<br /> נדרשות טכניקות טכניות יותר של כלי עבודה יבשים. כנראה דורש מומנטים, זיזים, משיכות סוס והרבה מיקומי קצה סטנדרטיים של כלי עבודה יבשים.<br /> # M7: מהלכים עוצמתיים על פני שטח ארוכים ותלויים.<br /> <br /> סלע שווה ערך ל-5.11<br /> קטעי קרח קשים ומפתיעים WI5-6. היו מוכנים להיתקל בבליטות, עמודים תלויים, כרובית, פמוטים ועוד.<br /> טכניקות טכניות נוספות של כלי עבודה יבשים r<br /> <br /> <br /> ===[[דירוג מסלולי [[דריי-טולינג]] (dry)===<br /> באותה גישה, על פי מסלולי מיקס, רק מחליפים את ה-M ב-D...<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7351 2026-02-17T15:48:52Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מסלולי מיקסד (mixed) */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> יש גם מסלולי מיקסד (mixed) שמערבים סלע וקרח תלולים ולפעמים גם שלג. במפלים יהיו לפעמים התחלות על סלע, ומעבר קשה לקרח. במסלולים אלפיניים ייתכנו [[אפרואוץ׳|אפררואוצ׳ים על שלג, קטעי קרח וקטעים של שימוש בסלע או טיפוס על קטעי סלע ממש (dry tooling), כדי להגיע מקטע קרח אחד לקטע הקרח הבא.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]])<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> <br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> <br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> <br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> <br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> <br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> <br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> זה די דומה לסעיף קודם, רק מחליפים את WI ב-AI...<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[מיקסד]] (mixed)===<br /> טיפוס מעורב הוא טיפוס הכולל גם סלעים וגם קרח. טיפוסים מעורבים מטפסים באמצעות מגוון טקטיקות והגנה. בדרך כלל משתמשים בקרמפונים ובכלי קרח לטיפוס, אך גם ידיים חשופות או בכפפות יכולות להיכנס לתמונה בהתאם לטמפרטורות ולמידת היבשות של הטיפוס. לעתים קרובות, טיפוס מעורב כולל קטעים יבשים ללא קרח, אך עדיין מטפסים אותם עם גרזני קרח ו[[קרמפונים]]. טכניקה זו ידועה כ[[דריי-טולינג]] (באנגלית dry-tooling) ומאפשרת למטפסים לעלות על קטעים עם אחיזות או סדקים זעירים שבהם אחיזות הידיים והרגליים יהיו קטנות מדי עבור רוב המטפסים.<br /> <br /> דרגות טיפוס מעורבות<br /> <br /> דירוג מסלולי הטיפוס המעורבים קרוב לדירוג WI ​​של טיפוס קרח, עד M6, אך לאחר מכן הם מתפצלים מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות תלויים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות (נדיר ביותר למצוא קרח תלוי, כמו מפלי הלמקן). דרגות M אינן מתחשבות באיכות ההגנה במקרה של נפילה מכיוון שהדרגות הקשות יותר הן לרוב מסלולים עם ברגים מראש. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> M1 - M3: קל עד בינוני, שווה ערך לסלע YDS 5.5-5.7<br /> <br /> מסלולי M1 ו-M3 הם הזדמנויות מושלמות לגלות טיפוס מעורב. מסלולים בדרגות אלו הם די פשוטים, עם טיפוס בזווית נמוכה ומהלכים פחות חזקים שלעתים קרובות אינם דורשים שימוש בכלי טיפוס קרח.<br /> <br /> הדירוגים מתייחסים לדירוג אמריקאי/צרפתי (ראה סעיף למעלה):<br /> # M1 (שווה ערך לסלע 5.5/ 4+): מתאר עדין עם מהלכים קלים על קרח וסלע, מתאים למתחילים.<br /> # M2 (שווה ערך לסלע 5.6): מסלולים מעט תלולים יותר וישירים הדורשים מיומנויות בסיסיות.<br /> # M3 (שווה ערך לסלע 5.7): קושי בינוני עם מהלכים טכניים יותר, הדורשים מיומנויות בינוניות.<br /> # M4: טיפוס מעורב בינוני עד מאתגר (שווה ערך לסלע ל-5.8<br /> מהלכי קרח עד WI4 ו<br /> נדרשות מדי פעם טכניקות טכניות של כלי עבודה יבשים. המהלכים הם בדרך כלל הנחת כלים יבשים סטנדרטית ואין תמרוני כלי עבודה יבשים פראיים כמו איור 4 ואיור 9.<br /> M5: טיפוס מעורב מאתגר<br /> <br /> טיפוס ארוך ומתמשך יותר מ-M4.<br /> שווה ערך לסלע ל-5.9<br /> קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4<br /> נדרשות טכניקות טכניות של כלי עבודה יבשים יותר. המהלכים הם עדיין הנחת כלים יבשים סטנדרטית ללא איור 4 או 9.<br /> M6: טיפוס מעורב אנכי עד מעט תלוי<br /> <br /> שווה ערך לסלע ל-5.10<br /> קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4-WI5. ייתכנו עמודים או נטיפי קרח שבורים.<br /> נדרשות טכניקות טכניות יותר של כלי עבודה יבשים. כנראה דורש מומנטים, זיזים, משיכות סוס והרבה מיקומי קצה סטנדרטיים של כלי עבודה יבשים. ייתכן שיהיה סביר להשתמש באיור 4 או 9.<br /> M7: מהלכים עוצמתיים על פני שטח ארוכים ותלויים.<br /> <br /> סלע שווה ערך ל-5.11<br /> קטעי קרח קשים ומפתיעים WI5-6. היו מוכנים להיתקל בבליטות, עמודים תלויים, כרובית, פמוטים ועוד.<br /> טכניקות טכניות נוספות של כלי עבודה יבשים r<br /> <br /> <br /> ===[[דירוג מסלולי [[דריי-טולינג]] (dry)===<br /> באותה גישה, על פי מסלולי מיקס, רק מחליפים את ה-M ב-D...<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7350 2026-02-17T15:48:27Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג קרח */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> יש גם מסלולי מיקסד (mixed) שמערבים סלע וקרח תלולים ולפעמים גם שלג. במפלים יהיו לפעמים התחלות על סלע, ומעבר קשה לקרח. במסלולים אלפיניים ייתכנו [[אפרואוץ׳|אפררואוצ׳ים על שלג, קטעי קרח וקטעים של שימוש בסלע או טיפוס על קטעי סלע ממש (dry tooling), כדי להגיע מקטע קרח אחד לקטע הקרח הבא.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]])<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> <br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> <br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> <br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> <br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> <br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> <br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> זה די דומה לסעיף קודם, רק מחליפים את WI ב-AI...<br /> <br /> ===דירוג מסלולי [[מיקסד]] (mixed)===<br /> טיפוס מעורב הוא טיפוס הכולל גם סלעים וגם קרח. טיפוסים מעורבים מטפסים באמצעות מגוון טקטיקות והגנה. בדרך כלל משתמשים בקרמפונים ובכלי קרח לטיפוס, אך גם ידיים חשופות או בכפפות יכולות להיכנס לתמונה בהתאם לטמפרטורות ולמידת היבשות של הטיפוס. לעתים קרובות, טיפוס מעורב כולל קטעים יבשים ללא קרח, אך עדיין מטפסים אותם עם גרזני קרח ו[[קרמפונים]]. טכניקה זו ידועה כ]]דריי-טולינג[[ (באנגלית dry-tooling) ומאפשרת למטפסים לעלות על קטעים עם אחיזות או סדקים זעירים שבהם אחיזות הידיים והרגליים יהיו קטנות מדי עבור רוב המטפסים.<br /> <br /> דרגות טיפוס מעורבות<br /> <br /> דירוג מסלולי הטיפוס המעורבים קרוב לדירוג WI ​​של טיפוס קרח, עד M6, אך לאחר מכן הם מתפצלים מכיוון שמסלולים מעורבים יכולים להיות תלויים מאוד ובסופו של דבר להפוך לגגות (נדיר ביותר למצוא קרח תלוי, כמו מפלי הלמקן). דרגות M אינן מתחשבות באיכות ההגנה במקרה של נפילה מכיוון שהדרגות הקשות יותר הן לרוב מסלולים עם ברגים מראש. הדרגות מתמקדות באתגר הטכני והפיזי של המסלול.<br /> <br /> M1 - M3: קל עד בינוני, שווה ערך לסלע YDS 5.5-5.7<br /> <br /> מסלולי M1 ו-M3 הם הזדמנויות מושלמות לגלות טיפוס מעורב. מסלולים בדרגות אלו הם די פשוטים, עם טיפוס בזווית נמוכה ומהלכים פחות חזקים שלעתים קרובות אינם דורשים שימוש בכלי טיפוס קרח.<br /> <br /> הדירוגים מתייחסים לדירוג אמריקאי/צרפתי (ראה סעיף למעלה):<br /> # M1 (שווה ערך לסלע 5.5/ 4+): מתאר עדין עם מהלכים קלים על קרח וסלע, מתאים למתחילים.<br /> # M2 (שווה ערך לסלע 5.6): מסלולים מעט תלולים יותר וישירים הדורשים מיומנויות בסיסיות.<br /> # M3 (שווה ערך לסלע 5.7): קושי בינוני עם מהלכים טכניים יותר, הדורשים מיומנויות בינוניות.<br /> # M4: טיפוס מעורב בינוני עד מאתגר (שווה ערך לסלע ל-5.8<br /> מהלכי קרח עד WI4 ו<br /> נדרשות מדי פעם טכניקות טכניות של כלי עבודה יבשים. המהלכים הם בדרך כלל הנחת כלים יבשים סטנדרטית ואין תמרוני כלי עבודה יבשים פראיים כמו איור 4 ואיור 9.<br /> M5: טיפוס מעורב מאתגר<br /> <br /> טיפוס ארוך ומתמשך יותר מ-M4.<br /> שווה ערך לסלע ל-5.9<br /> קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4<br /> נדרשות טכניקות טכניות של כלי עבודה יבשים יותר. המהלכים הם עדיין הנחת כלים יבשים סטנדרטית ללא איור 4 או 9.<br /> M6: טיפוס מעורב אנכי עד מעט תלוי<br /> <br /> שווה ערך לסלע ל-5.10<br /> קטעי קרח ארוכים ועקביים יותר של WI4-WI5. ייתכנו עמודים או נטיפי קרח שבורים.<br /> נדרשות טכניקות טכניות יותר של כלי עבודה יבשים. כנראה דורש מומנטים, זיזים, משיכות סוס והרבה מיקומי קצה סטנדרטיים של כלי עבודה יבשים. ייתכן שיהיה סביר להשתמש באיור 4 או 9.<br /> M7: מהלכים עוצמתיים על פני שטח ארוכים ותלויים.<br /> <br /> סלע שווה ערך ל-5.11<br /> קטעי קרח קשים ומפתיעים WI5-6. היו מוכנים להיתקל בבליטות, עמודים תלויים, כרובית, פמוטים ועוד.<br /> טכניקות טכניות נוספות של כלי עבודה יבשים r<br /> <br /> <br /> ===[[דירוג מסלולי [[דריי-טולינג]] (dry)===<br /> באותה גישה, על פי מסלולי מיקס, רק מחליפים את ה-M ב-D...<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=7349 2026-02-17T12:14:49Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>[[תמונה: twin1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הובלה בחבל טווין]]<br /> '''חבל תאומים''' (באנגלית: '''[[twin rope]]''') היא [[שיטות הובלה|שיטה להובלה]] בשני [[חבלים]] דקים, בדומה ל[[הובלה]] ב[[חבל כפול]]. בד&quot;כ חבלי טווין (תאומים) הינם [[קוטר של חבל|דקים]] יותר מאלה של דאבל (כפול). כאן מועברים שני החבלים יחד בכל ה[[עגינות]] במצב רגיל, ובעצם משתמשים בשני החבלים כאילו היו חבל אחד עבה. ההבדל העיקרי הוא בכך שניתן להשתמש בחבלים דקים עוד יותר, כי בזמן נפילה שני החבלים יעשו את העבודה שעושה חבל אחד בחבל כפול. לעומת זאת, שני חבלים נמתחים פחות מחבל אחד, אפילו מעט דק יותר, כך ש[[כוח הבלימה]] עלול לגדול.<br /> <br /> קיימים כאן רק חלק מן היתרונות של הובלה בחבל כפול ולמעשה היתרונות העיקריים הם ביכולת לגלוש [[גלישה|גלישות]] ארוכות יותר ובעצם בכל מקרה בו חבל ארוך יותר מועיל (כמו [[חילוץ]]), ובטיפוס בשלישיה. כאשר המוביל רחוק מן ה[[אבטחה|מאבטח]] ו[[תחנות|התחנה]], חבל אחד עשוי להספיק ואז באים לידי ביטוי גם יתרונות נוספים כגון איבטוח ב[[טרברסה|טרברסה]], שיפור העגינות וכו'.<br /> <br /> למרות ששיטת העבודה בחבל תאומים כמעט שאינה שונה מן העבודה בחבל יחיד, יש למוביל בשני חבלים דקים יתרון פסיכולוגי על המוביל בחבל יחיד. הרגעים המטרידים ביותר בכל הובלה הם רגעי ההקלפה. ברגע ה[[הקלפה נכונה|הקלפה]] המוביל רחוק מן העגינה הקודמת (שהרי לא היה מחליט לשים עוד אחת) והוא גם צריך לקחת חבל נוסף כדי להקליפ. תוך כדי כך המוביל מגדיל את אורך החבל שבינו ובין העגינה הקודמת, ואת אורך הנפילה הפוטנציאלית.<br /> <br /> בעבודה בחבל כפול אפשר להקליפ חבל אחד, בעוד שהשני עובר בעגינה הקודמת, וכך להימנע מהבעיה שתוארה (זה כתוב כ'יתרון ג' ביתרונות של [[חבל כפול]]). גם בחבל תאומים, למרות ששני החבלים מתפקדים בזמן הובלה כחבל יחיד, אפשר להקליפ אותם האחד אחרי השני. אין כאן בעיה בטיחותית מכיוון שמיד לאחר ההקלפה המוביל נמצא למעשה ב[[טופ-רופ]]. למרות שההבדל המעשי הוא קטן, ההבדל הפסיכולוגי גדול.<br /> <br /> האמריקאים נוהגים להעביר כל חבל ב[[טבעות|טבעת]] נפרדת בעגינות, כדי למנוע מצב של מתיחות שונה בשני חבלים בתוך אותה הטבעת, מצב שיכול להביא לפגיעה בחבלים כתוצאה מן החיכוך ביניהם באותה טבעת. מאותה הסיבה גם לא מומלץ להתחיל להוביל [[פיץ']] בחבל כפול, ולעבור להובלה בחבל תאומים, ולהיפך.<br /> <br /> בהובלה בטווין נהוג להשתמש במסלולים אלפיניים, במפלי קרח ובאופן כללי במקומות בהם:<br /> # קיים סיכוי נמוך לנפילה<br /> # אין שחיקה מרובה של החבל (חבלי טווין דקים יותר ולכן פחות עמידים לשחיקה) כמו במסלולי קרח<br /> # חשוב להיות עם שני חבלים לגלישות ארוכות ובמקרי חירום<br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[שיטות הובלה]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], אנדריאה ענתי, עומר שביט ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7348 2026-02-17T10:57:18Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג מפלי קרח (water ice) */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]])<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> <br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> <br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> <br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> <br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> <br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> <br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> זה די דומה לסעיף קודם, רק מחליפים את WI ב-AI...<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7347 2026-02-17T10:55:05Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג קרח */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]])<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> זה די דומה לסעיף קודם, רק מחליפים את WI ב-AI...<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7346 2026-02-17T10:53:17Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג קרח */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> דרגת הקושי של מפל קרח נקבע על פי המדדים הבאים:<br /> # עד כמה הקרח תלול הקרח<br /> # מה אורך הקטע הטיפוס התלול<br /> # עד כמה קשה לאבטח (לשים [[ברגי קרח]]<br /> # עד כמה הקרח טוב לברגים<br /> <br /> WI1: קרח בשיפוע מתון; אין צורך ב[[גרזני קרח]].<br /> WI2: קרח בשיפוע של עד ˚60 עם מדרגות, קרח טוב לברגים..<br /> WI3: קרח בשיפוע של ˚70 מעלות עם קטעים קצרים (כמה מטרים) של ˚80-˚90. בין הקטעים התלולים יש מנוחות סבירות וטובות להברגת ברגים.<br /> WI4: קרח רציף ב-˚80 מעלות - קטעים ארוכים למדי של קרח ב-˚90 (10-20 מטר), עם מקומות למנוחה סבירה ביניהם. קשה לשים ברגים בקטעים התלולים.<br /> WI5: ארוך ומאומץ, פיצ׳ים מלאים או כמעט מלאים בשיפוע של ˚85-˚90. קרח המציע מעט מנוחות טובות; או עמודים דקים, קרח דק ו/או גרוע עם הגנה שקשה להציב.<br /> WI6: פיץ׳ מלא של קרח בשיפוע של כמעט ˚90 ללא מנוחות, או גובה קצר יותר ואף דק יותר מ-WI5. טכני ביותר.<br /> WI7: כמו WI6, אבל על קרח דק באיכות גרועה, או עמודים ארוכים ותלויים חופשית, עם חיבור רופף לסלע שמאחורה. אבטחה על ידי ברגים בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום ואיכותה מפוקפקת.<br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7345 2026-02-17T10:43:24Z

<p>מיכה יניב: /* דירוג קרח */</p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> קרח של מפלי מים נוצר מזרימת מים בקיץ, שקופאת בחודשים הקרים של השנה. נוכחות המים יכולה להיות קבועה או עונתית בהתאם לזמינות המים. כאשר הטמפרטורות יורדות מספיק, המפל קופא. מסלולים על מפלי קרח מסומנים בארצות הברית באותיות WI (water ice) בתוספת מספר. באירופה ובמדינות אחרות לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> קרח אלפיני נוצר על ידי שלג קבוע שעבר קומפקציה והפך לשלג דחוס ואז לקרח. הוא נוצר בדרך כלל במקומות שבהם שלג עונתי מסיבי דוחס את השלג מעונות קודמות והופך לשלג/קרח קבועים. כאשר השלג הטרי נמס, המים מחלחלים לשכבה תחתונה וקופאים מחדש בחללים שבשלג. זהו תעהליך הקומפקיה. מסת הקרח הקבועה יכולה להיות שדה קרח קבוע, קרחון או ערוץ תלול (gully באנגלית, goulotte בצרפתית). קרח אלפיני קבוע אינו נמס לחלוטין אם יש לו מספיק מסה כדי לשרוד את הקיץ והשלג מתחיל להצטבר שוב ברגע שמתחיל החורף. מסלולי קרח אלפיני מסומנים בארה&quot;ב באותיות AI (alpine ice) בתוספת מספר. גם במסלולי קרח אלפיני, באירופה, דרום אמריקה וקנדה לעיתים מצויין המספר בלבד ללא האותיות AI.<br /> <br /> ===דירוג מפלי קרח (water ice)===<br /> <br /> <br /> <br /> ===דירוג קרח אלפיני (alpine ice)===<br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=7344 2026-02-17T09:22:28Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>'''דירוג מסלולים''' (באנגלית: '''[[grading]]''') הוא נסיון לתת מדד אובייקטיבי לקושי ה[[מסלול]]. זה קצת בעייתי בהתחשב בעובדה שקושי של מסלול הוא מאד סובייקטיבי. התשובה לשאלה &quot;כמה קשה לטפס את המסלול?&quot; תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה אחרת: &quot;מי מטפס אותו?&quot;. מטפסים הם שונים זה מזה בתכונותיהם: חלק גמישים יותר, אחרים פחות. יש נמוכים, גבוהים, חזקים ברגליים או בפלג הגוף התחתון. יש מטפסים שמסוגלים לטפס מסלולים [[שלילי|שליליים וגגות]], ברמה גבוהה מאד, אבל [[פייס|פייסים]] ו[[סלאב|סלאבים]] באותה רמה, אין להם בכלל סיכוי. מטפס שטוב בחריצים, לא בהכרח טוב בגגות.<br /> ==עוד מערכות דירוג ספציפי==<br /> מאמר זה מתאר מערכות לדירוג מסלולי טיפוס סלע ו[[מסלולים אלפיניים]]. יש גם שיטות המדרגות מסלולי טיפוס מלאכותי, בולדרינג ומסלולי קניונינג.<br /> ===[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]]===<br /> ===[[דירוג בולדרינג]]===<br /> ===[[דירוג קניונינג]]===<br /> יש גם מספר שיטות לדירוג מסלולי [[קניונינג]].<br /> ==עקרונות כלליים==<br /> יש שתי גישות עיקריות לדירוג מסלולים:<br /> # גישה אחת מתייחסת לצעד הכי קשה במסלול, ועד כמה קשה לעשות אותו. אם הצעד הכי קשה הוא 7a (בדירוג צרפתי), אז המסלול ידורג 7a. גם אם כל הצעדים האחרים הם של 6a, או שכמעט כל הצעדים האחרים הם 6c, הוא ידורג 7a. אם כל צעד וצעד במסלול הם של 7a, אז יהיה קשה מאד, בגלל הפימפום, לעשות את הצעד האחרון, ואז הוא ידורג קצת יותר, 7b, למשל. לפעמים קוראים לדירוג כזה דירוג ספורטיבי.<br /> # הגישה השנייה מתייחסת לקושי הכללי של המסלול, ובכלל זה גם לפרמטרים שאינם קשורים ישירות לטיפוס: מה אורך המסלול, עד כמה ה[[ססטיינד|קושי אחיד]] לאורכו, האם ה[[אפרואוץ'|גישה]] (approach) קלה למציאה, האם על המסלול עצמו קל למצוא את הדרך, האם יש סיכוי גבוה [[ביווי|להיכנס ללילה]], האם הגישה למסלול היא על שלג או [[קרח]] וצריך לסחוב הרבה ציוד וכו'. דירוג כזה נקרא דירוג אלפיני.<br /> <br /> במקומות רבים, בעיקר בהרים וב[[מסלולים ארוכים]], נהוג לתת את שני הדירוגים: גם של ה[[פיץ']] הכי קשה במסלול (הדירוג ה[[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבי]]) וגם את הקושי הכללי (הדירוג ה[[טיפוס אלפיני |אלפיני]]). אם אפשר לעבור את החלק הקשה של המסלול ב[[טיפוס מלאכותי]], יינתן גם הדירוג ב[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|מלאכותי]].<br /> <br /> אפשר למצוא בספר דירוג כזה:<br /> <br /> TD+, 7a, 6b (A1), 5L, 5h30m <br /> <br /> והמשמעות: +TD, זה הדירוג הכללי, מה שקוראים דירוג אלפיני. הסקאלה היא בצרפתית, TD זה très difficile, כלומר &quot;קשה מאד&quot;.<br /> <br /> 7a, דירוג צרפתי ספורטיבי, הפיץ' הקשה במסלול. זה הקושי בטיפוס חופשי.<br /> <br /> 6b <br /> (A1), אפשר לעשות את הקטע הקשה במלאכותי, ברמה A1, אבל חייבים להיות מסוגלים לטפס 6b לפחות, כדי לגמור את המסלול.<br /> <br /> 5L זה חמישה פיצ'ים (אורכי חבל: longeurs בצרפתית או lengths באנגלית).<br /> <br /> 5h30m, זה חמש וחצי שעות.<br /> <br /> =דירוג ספורטיבי=<br /> ==צרפתי==<br /> הדירוג הצרפתי קובע את קושי המסלול על פי ה[[פיץ']] הקשה ביותר, ואת קושי הפיץ' על פי הצעד הקשה ביותר. יש שתי רמות של דירוג, ועוד רמות ביניים. הרמה הראשונה היא מספרים (5, 6, 7 וכו') והרמה השניה נותנת אותיות a b או c בתוך המספר. כך שמסלול קצת יותר קשה מ 5c יהיה 6a. <br /> <br /> יש גם דרגות ביניים: לפעמים כותבים משהו כמו 6a/b, שאומר בין 6a ל 6b.<br /> <br /> ויש גם פלוס. +6c, למשל, אומר בד&quot;כ שהמסלול לא מספיק קשה להיות 7a, למעשה, הוא לא קשה יותר מ-6c אבל יש בו משהו מוזר, טכניקה משונה או [[סיקוונס]] מסובך. יוצא שאם אתה מכיר את המסלול, זה לא נראה קשה כל כך, אבל בנסיון ראשון, זה יהיה קשה מדי, אם זו בדיוק רמת הטיפוס שלך... אז יוצא שזה לא בדיוק דירוג ביניים.<br /> <br /> למעשה, כל מערכת הדירוגים הצרפתית, שהיום מקובלת בטיפוס ספורטיבי בכל העולם, התפתחה בכיוון של [[אונסייט]]. התוספת של פלוס, במקור, לא אמר בכלל שהמסלול יותר קשה, כלומר - זה לא דירוג ביניים (כמו אצל האמריקאים). בדירוג ספורטיבי צרפתי הפלוס לא אומר שהמסלול לא יותר קשה אלא שהוא יותר קשה לאונסייט.<br /> <br /> כלומר שיש איזו אחיזה נסתרת, סיקוונס מבלבל, אחיזת מפתח או טריק, שאם מכירים אותם - זה יהיה הקושי. אבל אם לא מכירים - זה הרבה יותר קשה...<br /> <br /> במציאות של היום, שבה אנשים כמעט לא מטפסים אונסייט אלא בעיקר עובדים על פרוייקטים, גם ברמות נמוכות, זה קצת השתנה. בטח שברמות הגבוהות אין משמעות כלכך לטיפוס אונסייט. מקובל שעד 7c בערך, זה עדיין ככה ברוב האתרים בצרפת ובאיטליה.<br /> <br /> ==אמריקאי==<br /> שנקרא לפעמים [[YDS - Yosemite Decimal System]]. השיטה של יוסמיטי מתחלקת לשתי רמות והיא שיטה עשרונית. ברמה הראשונה יש דירוג של מספרים מ-1 עד 6. רמה 5 עוסקת בטיפוס חפשי. רמה 6 זה מסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ולהם יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג משלהם]].<br /> <br /> בנוסף, יש דירוג ביניים, כך שבתוך דרגה 5 יש 5.0 עד 5.9. המערכת במקור היתה סגורה ועשרונית, כלומר שכל מה שיותר קשה מ5.9- הוא כבר ברמה 6, כלומר בלתי אפשרי לטיפוס חפשי ואפשרי רק במלאכותי, או היה, לפחות. השיטה הזו נוסדה בשנות השבעים והמערכת היתה סגורה, כלומר, שהמסלולים הקשים ביותר היו מדורגים 5.9 וכל מה שהיה קשה מדי לטפס היה בדירוג 6. היום המערכת פתוחה ויש מסלולים המדורגים 5.10, 5.11 והיום יש כבר 5.15.<br /> <br /> החל מ-5.10 יש גם דירוג אותיות: a b c או d, וגם + או - לכל אות, כך שאפשר לדייק מאד.<br /> ==אוסטרלי==<br /> האוסטרלים הולכים על פשוט. יש רק מספרים, בין 10 ל-33. ככל שהמספר גדול, המסלול קשה יותר. השיטה פותחה בשנות השישים על ידי ג'ון יובנק (John Ewbank) ונקראת על שמו. הוא המציא גם שיטות לדירוג בולדרינג ומסלולים מלאכותיים, שאינן בשימוש נרחב. 10 בדירוג אוסטרלי, מקביל ל 5.1 בדירוג אמריקאי, 11 ל-5.2 וכו'. האוסטרלים (וגם הניו-זילנדים והדרום אפריקאים, שמשתמשים באותה שיטה) הם היחידים שיכולים לטפס דרגה 10 עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.<br /> <br /> ==בריטי==<br /> גם לבריטים יש דירוג כפול, אבל שונה. דירוג בריטי משתמש בשתי מערכות נפרדות: אחת מציינת את הקושי הכללי של המסלול, כולל רמת סיכון, איכות ה[[עגינות]] כמה הוא מפחיד וכו'. המערכת השניה היא דירוג טכני והיא אומרת מה הקושי של הצעד הכי קשה במסלול. כך שמסלול קצר, מאובטח היטב עם צעד אחד קשה מאד יכול לקבל דירוג כללי נמוך אבל טכני גבוה, למשל E4/6c. מסלול קל, אבל ארוך, עם עגינות רחוקות וגרועות יכול לקבל דירוג כללי גבוה, אבל טכני נמוך, למשל E7/6b.<br /> <br /> הדירוג הכללי הוא על ידי ציון הקושי, מתחיל ב-Easy, דרך Moderate, ממשיך ב- Hard ועוד כמה דרגות עד E (שזה Extremely Severe, ופעם נקרא XS). גם כאן, עם העליה בקושי הטכני פיצלו את הדירוג E ל-E1 עד E10.<br /> <br /> הדירוג הטכני דומה לדירוג הצרפתי שכבר תואר כאן והוא מתחיל מ-4a בדירוג כללי HVS. אח&quot;כ יש 4b, 4c, 5a וכו'.<br /> ==שיטות נוספות==<br /> יש עוד כל מיני מערכות דירוג: גרמנית (אפילו מזרח גרמנית ומערב גרמנית) רוסית, פולנית, צ'כית ואפילו שיטות מקומיות של אתרים ואיזורים. מרביתן לא נפוצות במיוחד ואין להן יותר מדי שימוש. למקומות כאלו ישנן טבלאות המרה שניתן למצוא באתרים ברשת או בגיידבוק המקומי.<br /> ==טבלת השוואת דירוגים==<br /> בטבלה הבאה מרוכזים הדירוגים הנפוצים: צרפתי, בריטי, אוסטרלי, אמריקאי ו-UIAA (גרמני) וגם רוסי/פולני/צ'כי, מזרח גרמני, ופיני.<br /> <br /> יש טבלאות דומות בהרבה ספרים, והן מעט שונות זו מזו. אין מה להתיחס ברצינות גדולה מדי למקומות בהם הועברו הקווים, אלא רק כמתווה כללי.<br /> <br /> [[תמונה: grading.jpg]]<br /> <br /> והנה עוד אחת.<br /> <br /> [[תמונה: grading1.jpg]]<br /> =דירוג אלפיני=<br /> דירוגים אלפיניים מתייחס למסלולים ארוכים מכל הסוגים: מסלולי סלע, קרח, שלג, מסלולים מעורבים והרים גבוהים. דירוג אלפיני מעריך את הקושי הכללי של המסלול. יש בו התייחסות למגוון של מרכיבים: אורך המסלול, הקטע הקשה ביותר, עד כמה הקושי בו מתמשך, כמה ימים הוא לוקח, כמה ציוד צריך, האם התנאים קבועים או משתנים, עד כמה קשה למצוא את הדרך ועוד.<br /> <br /> כך למשל יכולים להיות שני מסלולים באותו דירוג אלפיני: אחד מהם די קל אבל ארוך מאד, ודי קל ועם route finding מסובך והאחר לא כלכך ארוך, אבל בקו ישר וברור ותלול וקשה מאד.<br /> <br /> כאמור, מסלול יכול לקבל יותר מדירוג אחד: למשל דירוג אלפיני לקושי כולל, דירוג סלע לפיץ' הסלע הקשה ביותר במסלול ודירוג [[מיקסד]] לפיץ' מסויים שיש בו גם קרח.<br /> ==UIAA==<br /> שיטה שהונהגה על ידי ה[[UIAA]] ואמורה היתה לכלול את כל הסגנונות ולהוות סטנדרט בינלאומי. בפועל, היא נמצאת בעיקר בגיידבוקים ישנים ומשמשת כדירוג כללי למסלולי סלע ארוכים (בדולומיטים, באלפים, בשוויץ, בגרמניה, באוסטריה ועוד). הדירוג מופיע בספרות רומיות מ-I עד XI+. הסימון + משמש כדירוג ביניים.<br /> <br /> ==אלפיני==<br /> דירוג אלפיני נותן הערכה לקושי הכללי של המסלול. שיטה שמקורה באלפים (צרפת איטליה שוויץ וכו') והיום מקובלת במרבית הרכסים בעולם. גם למסלולים ב[[וואדי ראם]], למשל אלה של [[פרכט והאופולטר]] יש דירוג אלפיני המתייחס בעיקר לקושי הכללי.<br /> <br /> דירוג אלפיני מביא בחשבון מגוון של מרכיבים, העיקריים הם:<br /> * עד כמה ה[[אפרואוץ']] קשה ומסובך<br /> * עד כמה המסלול אורך, קשה לטיפוס ומסובך למציאה<br /> * עד כמה המסלול בעל קושי מתמשך<br /> * עד כמה הירידה קשה ומסובכת למציאה<br /> * מספר, איכות ומיקום התחנות בדרך (על מדפים, עם עיגונים קבועים וכו׳)<br /> * איכות הסלע/שלג/קרח<br /> * מיקום הפיצ׳ים הקשים - בהתחלה, באמצע או בסוף<br /> * המפנה (דרומי, צפוני וכו׳, ותזמון הטיפוס על פי שמש, מצב השלג וכו׳)<br /> * סיכון (סלעים נופלים, סרקים וכו׳)<br /> * יציבות תנאי מזג אוויר<br /> * [[מחוייבות]] (עד כמה קשה לסגת...)<br /> * גובה מעל פני הים<br /> <br /> השיטה מחולקת לשבע רמות, שלהן נהוג גם להוסיף +/- ( או sup/inf) על מנת לתת דירוג מדויק יותר כאשר צריך. הדירוגים הם על פי הפירוט הבא:<br /> <br /> F - facile - קל<br /> <br /> PD - peu difficile - קצת קשה<br /> <br /> AD - assez difficile - די קשה<br /> <br /> D - difficile - קשה<br /> <br /> TD - trés difficile - קשה מאד<br /> <br /> ED - extrément difficile - קשה באופן קיצוני<br /> <br /> לכל רמה יש + ו - או Sup ו Inf, כדי לדייק יותר.<br /> <br /> =[[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מלאכותי]]=<br /> דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' כאחיזות אלא רק למידה שהם מספקים מקום לעגינות.<br /> <br /> מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.<br /> =[[דירוג בולדרינג]]=<br /> קיימות מספר שיטות לדירוג של בעיות [[בולדרינג]], והן מפורטות [[דירוג בולדרינג|כאן]].<br /> ==שיטת B==<br /> השיטה המקורית, משנות ה-1950, שאינה נמצאת כמעט בשימוש, הומצאה בשנות ה-1950 על ידי [[ג'ון גיל]], שנחשב בעיני רבים לאבי ה[[בולדרינג]] המודרני. לפי שיטה זו יש שלוש רמות בלבד: B1, B2, B3. בעיית [[בולדרינג]] מקבלת דירוג על פי מספר האנשים שהצליחו אותה (לא און-סייט, פשוט שהצליחו). ההגיון הוא שאם היא קשה, כנראה שמעט אנשים יצליחו אותה. האות B נבחרה באופן טבעי לציון רמת בולדרינג.<br /> <br /> בפועל, כל בעיה חדשה שנפתחת, אפילו לא כל כך קשה, מקבלת דירוג גבוה, ואם היא באיזור לא פופולארי, היא גם תישאר בדירוג כזה. לעומת זאת, גם בעיות קשות באיזורים פופולארים יזכו למספר רב של חזרות ויהיו מדורגות כקלות.<br /> <br /> ==שיטת V==<br /> שיטה שפותחה על ידי ג'ון שרמן (John Sherman), באתר הבולדרינג המפורסם Hueco Tanks, בשנות ה-1990. היא אפילו נקראת V-scale, על פי הכינוי שלו, Vermin (התולעת). שיטה זו משתמשת במספרים כאשר משמאל מופיעה האות V ומימין מספר, לדוגמא V3. רמת הקושי המצויה כיום בעולם מצויה בין V1 ל - V15.<br /> <br /> זוהי שיטת הדירוג המקובלת היום בבולדרינג, והיא נהוגה גם בארה&quot;ב וגם מחוץ לה.<br /> <br /> ==השיטה הצרפתית==<br /> נוסדה ב[[פונטיינבלו]] (Fontainbleau) שבצרפת, והיא למעשה אותה השיטה של דירוג הסלע הספורטיבי הצרפתי. למרות השימוש באותה שיטת מספור, הקושי אינו דומה, ובדרך כלל 6a באתרי טיפוס קל בהרבה מ- 6a באתרי בולדרינג. מקובל הבדל של כשתי אותיות, כלומר - 6a בבולדרינג יהיה דומה לצעדים של 6c במסלול ספורטיבי.<br /> <br /> ==דירוג קרח==<br /> מבחינים בין קרח של מפלי מים שקופאים בחורף, (watr ice). ובין קרח של מסלולים אלפיניים: קרחונים, ערוצים תלולים וכו׳ (alpine ice).<br /> <br /> <br /> =קישורים חיצוניים=<br /> *[http://www.getbeta.com/GradingMatrix.asp עוד טבלת השוואה בין שיטות דירוג]<br /> *[http://www.snowdonia-adventures.co.uk/information/climbing-grades.html ועוד אחת, עם הסברים מפורטים]<br /> *[http://en.wikipedia.org/wiki/Grade_(climbing) שיטות דירוג בויקיפדיה באנגלית]<br /> *[http://en.petzl.com/petzl/frontoffice/Sport/static/Video/bloc/video/mandala.htm בולדרינג של V13]<br /> *[http://mccammon.ucsd.edu/~adcock/climbing_grades.html הסבר מקיף על שיטות דירוג]<br /> *[http://www.mountaindays.net/articles/item/rock_climbing_grades_explained/ עוד הסבר דומה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%AA&diff=7335 2025-12-26T07:22:40Z

<p>מיכה יניב: /* ציוד */</p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הפיתוח בנחל החל בחורף 2024. מהר מאד הצטברה מסה התחלתית של כ-20 מסלולים והופצה מהדורה ראשונה של גיידבוק. בתחילת חורף 2025 כבר היו באתר כ-50 מסלולי ברמות 4+ עד 7c כשמרבית המסלולים הם עד 6c.<br /> <br /> ==גיאולוגיה==<br /> נחל צפית מתחתר במספר תצורות. בחלקו העליון נחשפת תצורת צפית שגם קיבלה ממנו את שמה. מסלולי הטיפוס נמצאים במעוק התחתון שמתחתר בסלעי תצורת תמר. הסלע באתר הוא דולומיט של תצורת תמר מגיל קנומן (100-94 מ&quot;ש). כמו מרבית הקניונים במדבר יהודה הנופלים במפלים ויוצרים מעוקים.<br /> <br /> הסלע משתנה באופיו לאורך מסלולי הטיפוס. לחלק התחתון מופע לבן וחלק בגלל השטפונות התדירים. בחלק העליון (כמה מטרים מעל קרקעית הערוץ) מופע הסלע משתנה, הוא הוך חום-אדמדם ועם חיספוס עדין.<br /> <br /> ==אקלים וצל==<br /> ניתן לטפס באתר ברוב חודשי השנה הודות לצל שתמיד קיים בשפע בתוך מעוק אבל בקיץ חם גם בצל. העונות הטובות ביותר הן החורף, האביב והסתיו.<br /> <br /> הטיפוס בחודשים החמים (אמצע מאי עד אמצע ספטמבר) אינו מומלץ אבל לעיתים אפשרי בשעות הבוקר המוקדמות במידה והטמפרטורה בלילה היתה מתחת ל-30 מעלות כך שהסלע יספיק להתקרר.<br /> <br /> בימים חמים יש להצטייד במים רבים (3-4 ליטר לאדם).<br /> <br /> ==איך מגיעים==<br /> יורדים לשטח כ-150 מטר דרומית למפגש של נחל צפית עם כביש הערבה (כביש 90), כ-2.6ק&quot;מ דרומית לצומת הערבה.<br /> <br /> '''שימו לב: לבאים מדרום או ביציאה צפונה באיזור הירידה מהכביש ישנו קו הפרדה רצוף בין הנתיבים שאין לחצותו ויש לבצע פניית פרסה במקום בטוח כדי לעבור לצד הנכון של הקו.'''<br /> <br /> נוסעים בדרך העפר כ-750מטר עד לתחנת שאיבה של מקורות, שם חונים בזהירות מבלי לחסום את השער (ראו מפה). הדרך עבירה לכל סוגי הרכבים.
<br /> <br /> כ-5דקות הליכה יביאו אתכם לתחילת המעוק.<br /> <br /> [https://maps.app.goo.gl/B97ZBkxnYvg4WbCK8 קישור למפות גוגל]<br /> <br /> [[תמונה: Tzafit_map_1.jpg|מרכז|ממוזער|400px|מפה כללית]]<br /> [[תמונה: Tzafit_map_2.jpg|מרכז|ממוזער|400px|מפה מפורטת]]<br /> <br /> ==עניינים נוספים==<br /> ===שמירה על הניקיון===<br /> 
קחו איתכם את כל הפסולת שלכם (ורצוי גם של אחרים), כולל טייפ, בדלי סיגריות ושאריות מזון (גם בוץ של קפה). הימנעו מלשפוך נוזלים כמו שמן טונה במעוק וליד המסלולים.<br /> <br /> המנעו מלעשות צרכים באזורי הטיפוס. יש לצאת מהמעוק לאזור הרחב של הנחל מתחת לסולמות ולקבור את הצואה. אין להשאיר נייר טואלט או מגבונים בשטח.<br /> <br /> ===שטפונות===<br /> 
אין להיכנס למעוק בימים עם תחזית לגשם. שיטפונות עלולים להיווצר מגשם שיורד כ-15ק&quot;מ במעלה הנחל לכיוון מערב גם אם אין מעליכם עננים. <br /> ==ציוד==<br /> ה[[מסלולים]] הארוכים ביותר הם של 27מ׳, אז [[חבלים|חבל]] 60מ׳ יספיק לכל המסלולים. 16-17 [[ראנרים]] יידרשו למסלולים הארוכים ביותר. ברשימת המסלולים מצויין מספר ה[[בולטים]] לכל מסלול (ייתכנו אי-דיוקים, כמובן).<br /> <br /> '''שימו לב: ה[[תחנות|תחנה]] נספרת במניין הבולטים כבולט אחד ולא כשניים.
 אם בכוונתכם להשאיר בתחנה 2 ראנרים קחו לפחות אחד יותר מהמספר המצויין ליד המסלול.'''<br /> <br /> ==המסלולים==<br /> מידע כללי לשימוש בטופואים:

<br /> המעוק מחולק לסקטורים כדי להקל על ההתמצאות בתוכו.<br /> <br /> * תמונות הסקטורים מופיעות לפי הסדר בו תפגשו אותם בכניסה לנחל מכיוון החניה (ממזרח למערב).<br /> * בכל סקטור מופיעים קודם המסלולים בגדה הצפונית של הנחל ואח&quot;כ המסלולים בגדה הדרומית.<br /> * המסלולים בכל סקטור ובכל גדה ממוספרים לפי הסדר שבו תפגשו אותם בכניסה לנחל מכיוון החניה ממזרח למערב. שימו לב: המסלולים בגדה הצפונית ממוספרים מימין לשמאל והמסלולים בגדה הדרומית ממוספרים משמאל לימין.<br /> <br /> 
<br /> [[תמונה: Tsafittopo.jpg|מרכז|ממוזער|800px|מיקום הסקטורים והמסלולים]]<br /> <br /> ===קבלת פנים===<br /> הסקטור הראשון נמצא למעשה לפני הכניסה למעוק, משמאל למקטע עם היתדות.<br /> [[תמונה: Kabalat_Panim_S.jpg|מרכז|ממוזער|400px|קבלת פנים גדה דרומית]]<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |1||אבק דרכים||6a||14 מטר||8 בולטים<br /> |-<br /> |2||גברת שפנפנית||5||14 מטר||7 בולטים<br /> |-<br /> |3||עוד שעתיים לתמנע||5||16 מטר||8 בולטים<br /> |-<br /> |4||הצלף הסורי||7a+||16 מטר||9 בולטים<br /> |-<br /> |5||יוצא אל האור||6b||14 מטר||9 בולטים<br /> |-<br /> |6||גוש הימין||6b||14 מטר||6 בולטים<br /> |-<br /> |7||חכמת המזרח||6b+||15 מטר||9 בולטים<br /> |}<br /> <br /> ===האמפי הגדול===<br /> [[תמונה: Big_Amphi_N.jpg|מרכז|ממוזער|400px|האמפי הגדול גדה צפונית]]<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |1||Don't look back||6b+||25 מטר||לא ידוע<br /> |-<br /> |2||פעם רביעית גלידה||6b+||24 מטר||13 בולטים<br /> |}<br /> <br /> [[תמונה: Big_Amphi_S.jpg|מרכז|ממוזער|400px|האמפי הגדול גדה דרומית]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |3||ניפגש בסתיו||6a||17 מטר||9 בולטים<br /> |-<br /> |4||גג העולם||6b||24 מטר||16 בולטים<br /> |}<br /> ===הטרקלין===<br /> [[תמונה: Traklin_N_R.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הטרקלין גדה צפונית ימין]]<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |1||מוחמד עלי||6c||24 מטר||13 בולטים<br /> |}<br /> <br /> [[תמונה: Traklin_N_L.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הטרקלין גדה צפונית שמאל]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |2||בסלון של סלומון||6b+||20 מטר||9 בולטים<br /> |-<br /> |3||Let's face it||6c+||17 מטר||8 בולטים<br /> |}<br /> <br /> [[תמונה: Traklin_S_L.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הטרקלין גדה דרומית, שמאל]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |4||צעדים בוני אמון||4+||27 מטר||מלא בולטים<br /> |}<br /> <br /> [[תמונה: Traklin_S_C.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הטרקלין גדה דרומית, מרכז]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |5||התרת נדרים||6a+||20 מטר||12 בולטים<br /> |-<br /> |6||הכל על השולחן||6a+||23 מטר||11 בולטים<br /> |}<br /> <br /> [[תמונה: Traklin_S_R.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הטרקלין גדה דרומית, ימין]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |7||לבן שחור לבן||6b+||17 מטר||8 בולטים<br /> |}<br /> ===הפרוזדור===<br /> [[תמונה: Prozdor_N_R.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הפרוזדור גדה צפונית ימין]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |1||גחלת נעורים||7b+||17 מטר||6 בולטים<br /> |}<br /> [[תמונה: Prozdor_N_C.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הפרוזדור גדה צפונית מרכז]]<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |2||נקודת האינסוף||7c?||28 מטר||13 בולטים<br /> |-<br /> |3||E=MC^2||6b||16 מטר||<br /> |-<br /> |4||נקיון אחרון||6a||19 מטר||8 בולטים<br /> |}<br /> [[תמונה: Prozdor_N_L.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הפרוזדור גדה צפונית שמאל]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |5||פגישת מחזור||6c||17 מטר||8 בולטים<br /> |-<br /> |6||מחכים לגשם||6b||15 מטר||7 בולטים<br /> |-<br /> |7||ללא שם||5||15 מטר||7 בולטים<br /> |}<br /> [[תמונה: Prozdor_S_L.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הפרוזדור גדה דרומית שמאל]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |8||גורם ההפתעה||6b+||17 מטר||7 בולטים<br /> |}<br /> [[תמונה: Prozdor_S_R.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הפרוזדור גדה דרומית ימין]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |9||אהבה ממבט ראשון||6c+||17 מטר||8 בולטים<br /> |-<br /> |10||מועדון ה-27||6a||27 מטר||14 בולטים<br /> |}<br /> <br /> ===המרפסת===<br /> סקטור זה נמצא מעל הגדה הצפונית של סקטור הפרוזדור.<br /> <br /> ניתן לטפס מסלולים אלו מתחנת הביניים שעל המדף או לחבר עם המסלולים שמתחת בצירופים שונים לפיצ'ים באורך של כ-30מטר. בטיפוס כפיצ'ים ארוכים מומלץ לדלג על תחנת הביניים ולשים ראנר ארוך בבולט ראשון מעל המדף ע&quot;מ לצמצם ropedrag.<br /> <br /> [[תמונה: Porch_N.jpg|מרכז|ממוזער|400px|המרפסת גדה צפונית ימין]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |1||עולה ולא יורד לי||6b||13 מטר||6 בולטים<br /> |-<br /> |2||הקש גג||7a||14 מטר||7 בולטים<br /> |-<br /> |3||רואים רחוק רואים שקוף||6a+||14 מטר||6 בולטים<br /> |}<br /> <br /> ===חדר משפחה===<br /> [[תמונה:Living_Room_N_R.jpg|מרכז|ממוזער|400px|חדר משפחה גדה צפונית ימין]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |1||Run Lola run||5||27 מטר||14 בולטים<br /> |-<br /> |1א||מסלול 1 עד תחנת אמצע||5||12 מטר||5 בולטים<br /> |-<br /> |2||סולם יעקב||5||12 מטר||5 בולטים<br /> |-<br /> |3||סולמות ונחשים||6b||12 מטר||5 בולטים<br /> |}<br /> [[תמונה:Living_Room_N_C.jpg|מרכז|ממוזער|400px|חדר משפחה גדה צפונית מרכז]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |4||גשר אינטרגלקטי||7b+?||14 מטר||7 בולטים<br /> |}<br /> [[תמונה:Living_Room_N_L.jpg|מרכז|ממוזער|400px|חדר משפחה גדה צפונית שמאל]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |5||עוד סיפור אחד ודי||7a||10 מטר||5 בולטים<br /> |-<br /> |6||Pulp friction||6b+||10 מטר||5 בולטים<br /> |}<br /> <br /> [[תמונה:Living_Room_S_L.jpg|מרכז|ממוזער|400px|חדר משפחה גדה דרומית שמאל]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |7||סלע המחלוקת||7b?||12 מטר||8 בולטים<br /> |-<br /> |8||סדקים בסיפור||6c+||16 מטר||9 בולטים<br /> |}<br /> [[תמונה:Living_Room_S_R.jpg|מרכז|ממוזער|400px|חדר משפחה גדה דרומית ימין]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |9||צ׳יפס וקולה||5||21 מטר||11 בולטים<br /> |-<br /> |10||צוד זה קשה||7a||21 מטר||10 בולטים<br /> |-<br /> |11||40 מעלות בצל||6a||22 מטר||10 בולטים<br /> |}<br /> <br /> ===המגלשות===<br /> [[תמונה: ~Slides_N.jpg|מרכז|ממוזער|400px| המגלשות גדה צפונית]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |1||Walk the line||7a||19 מטר||10 בולטים<br /> |}<br /> <br /> ===האמפי הקטן===<br /> [[תמונה: Little_Amphi_N.jpg|מרכז|ממוזער|400px|האמפי הקטן גדה צפונית]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |1||מנוחה נכונה||7a||15 מטר||8 בולטים<br /> |}<br /> [[תמונה: Little_Amphi_S.jpg|מרכז|ממוזער|400px|האמפי הקטן גדה דרומית]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |1||Blood, sweat &amp; tears||5+||20 מטר||13 בולטים<br /> |}<br /> <br /> ===חדר משחקים===<br /> [[תמונה: Game_Room_N.jpg|מרכז|ממוזער|400px|חדר משחקים גדה צפונית]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |1||יציאת חירום||7b+||18 מטר||8 בולטים<br /> |-<br /> |2||ניצחון מוחלט||7c||16 מטר||8 בולטים<br /> |}<br /> [[תמונה: Game_Room_S.jpg|מרכז|ממוזער|400px|חדר משחקים גדה דרומית]]<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |3||כרטיס ללונה פארק||6a||20 מטר||10 בולטים<br /> |-<br /> |4||משחקי כוח||7b?||20 מטר||10 בולטים<br /> |-<br /> |5||החריץ שמציץ||6c+||20 מטר||10 בולטים<br /> |-<br /> |6||משחק מקדים||6b+||17 מטר||9 בולטים<br /> |}<br /> <br /> ===חדר האוכל===<br /> [[תמונה: Dining_Room_N_R.jpg|מרכז|ממוזער|400px|חדר האוכל גדה צפונית ימין]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |1||מנה ראשונה||6c+||15 מטר||8 בולטים<br /> |-<br /> |2||Fish &amp; chips||6b+||15 מטר||9 בולטים<br /> |-<br /> |}<br /> [[תמונה: Dining_Room_N_L.jpg|מרכז|ממוזער|400px|חדר האוכל גדה צפונית שמאל]]<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |מספר מסלול||שם המסלול||דירוג||אורך||מספר בולטים<br /> |-<br /> |3||קבב רומני||6b+||15 מטר||8 בולטים<br /> |-<br /> |4||מרק תימני||6b+||15 מטר||8 בולטים<br /> |}<br /> <br /> ==קבצים להורדה==<br /> * המדריך המקורי<br /> * המדריך המעודכן<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: אריה ברנר, אופיר אלטשטיין, [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%99&diff=7334 2025-12-20T14:40:12Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>[[תמונה: yosemitefinish.jpg|left|thumb|350px|איבטוח 669 - סיומת יוסמיטי לקשר הצלה]]<br /> [[תמונה: yosemitefinish2.jpg|left|thumb|150px|איבטוח 669 - סיומת יוסמיטי ללולאת שמונה/לולאת שמונה עוקב]]<br /> <br /> '''סיומת יוסמיטי''', מוכנה גם '''איבטוח 669''' (באנגלית: '''[[Yosemite finish]]''') הוא שיטה ל[[איבטוח קשרים]] במיוחד [[קשר הצלה]]. שיטה זו לאיבטוח קשרים הומצאה ב[[יוסמיטי]] בארה&quot;ב, בעיקר לאיבטוח קשר הצלה, שאינו בטיחותי ללא איבטוח. בניגוד לשיטה הרגילה של איבטוח קשרים, שהיא פשוט קשירה של קשר נוסף בקצה החבל, בדרך כלל [[קשר בוהן]] או [[קשר לופת]], סיומת יוסמיטיהיא למעשה העברה של קצה החבל שוב בתוך הקשר, כך שה[[חיכוך]] בין החבלים בתוך הקשר יחזיק את הקצה שלא יברח (לכן - סיומת). זה במיוחד נכון, כמובן, כשיש עומס על הקשר.<br /> <br /> השיטה אומצה בארץ לאיבטוח קשר הצלה על ידי יחידת החילוץ של חיל האוויר (במקום קשר בוהן או לופת) ולכן מכונה לעיתים איבטוח 669.<br /> <br /> ==סיומת יוסמיטי לקשר הצלה==<br /> '''שימו לב''': חשוב ביותר להדק קודם כל את קשר ההצלה הבסיסי, ורק אחר כך את הקצה המאבטח. בסדר הידוק הפוך הקשר מתהפך והופך למעין שני [[חצי קביעה|חצאי קביעה]].<br /> ==סיומת יוסמיטי ללולאת שמונה/לולאת שמונה עוקב==<br /> סיומת יוסמיטי מקובלת גם ל[[לולאת שמונה]] (שאינה צריכה איבטוח כלל). במקרה של לולאת שמונה, זה פחות ״איבטוח״ של הקשר, שהוא בטוח לגמרי, ויותר מעין חפיסה של הקצה שיהיה קרוב יותר לגוף ופחות מידלדל מהקשר.<br /> <br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[איבטוח קשרים]]<br /> * [[היקשרות לחבל]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.youtube.com/watch?v=Jj42B8eCOzc&amp;feature=youtu.be&amp;fbclid=IwAR3-yghdVZwvW0RwMsPN0csm0AgneBGpe9E8ktzp8GQPm20b-BLKPACjZy4 סרטון המדגים את הסכנה בהידוק לא נכון של קשר הצלה עם סיומת יוסמיטי]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:קשרים]][[קטגוריה:לולאות]][[קטגוריה:קשרי קצה חבל]][[קטגוריה:טכניקות ומיומנויות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Yosemitefinish2.jpg&diff=7333 2025-12-20T14:39:18Z

<p>מיכה יניב: מיכה יניב העלה גרסה חדשה של קובץ:Yosemitefinish2.jpg</p> <hr /> <div></div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%99&diff=7332 2025-12-20T14:38:03Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div>[[תמונה: yosemitefinish.jpg|left|thumb|350px|איבטוח 669 - סיומת יוסמיטי לקשר הצלה]]<br /> [[תמונה: yosemitefinish2.jpg|left|thumb|250px|איבטוח 669 - סיומת יוסמיטי ללולאת שמונה/לולאת שמונה עוקב]]<br /> <br /> '''סיומת יוסמיטי''', מוכנה גם '''איבטוח 669''' (באנגלית: '''[[Yosemite finish]]''') הוא שיטה ל[[איבטוח קשרים]] במיוחד [[קשר הצלה]]. שיטה זו לאיבטוח קשרים הומצאה ב[[יוסמיטי]] בארה&quot;ב, בעיקר לאיבטוח קשר הצלה, שאינו בטיחותי ללא איבטוח. בניגוד לשיטה הרגילה של איבטוח קשרים, שהיא פשוט קשירה של קשר נוסף בקצה החבל, בדרך כלל [[קשר בוהן]] או [[קשר לופת]], סיומת יוסמיטיהיא למעשה העברה של קצה החבל שוב בתוך הקשר, כך שה[[חיכוך]] בין החבלים בתוך הקשר יחזיק את הקצה שלא יברח (לכן - סיומת). זה במיוחד נכון, כמובן, כשיש עומס על הקשר.<br /> <br /> השיטה אומצה בארץ לאיבטוח קשר הצלה על ידי יחידת החילוץ של חיל האוויר (במקום קשר בוהן או לופת) ולכן מכונה לעיתים איבטוח 669.<br /> <br /> ==סיומת יוסמיטי לקשר הצלה==<br /> '''שימו לב''': חשוב ביותר להדק קודם כל את קשר ההצלה הבסיסי, ורק אחר כך את הקצה המאבטח. בסדר הידוק הפוך הקשר מתהפך והופך למעין שני [[חצי קביעה|חצאי קביעה]].<br /> ==סיומת יוסמיטי ללולאת שמונה/לולאת שמונה עוקב==<br /> סיומת יוסמיטי מקובלת גם ל[[לולאת שמונה]] (שאינה צריכה איבטוח כלל). במקרה של לולאת שמונה, זה פחות ״איבטוח״ של הקשר, שהוא בטוח לגמרי, ויותר מעין חפיסה של הקצה שיהיה קרוב יותר לגוף ופחות מידלדל מהקשר.<br /> <br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[איבטוח קשרים]]<br /> * [[היקשרות לחבל]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.youtube.com/watch?v=Jj42B8eCOzc&amp;feature=youtu.be&amp;fbclid=IwAR3-yghdVZwvW0RwMsPN0csm0AgneBGpe9E8ktzp8GQPm20b-BLKPACjZy4 סרטון המדגים את הסכנה בהידוק לא נכון של קשר הצלה עם סיומת יוסמיטי]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:קשרים]][[קטגוריה:לולאות]][[קטגוריה:קשרי קצה חבל]][[קטגוריה:טכניקות ומיומנויות]]</div>

מיכה יניב https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Yosemitefinish2.jpg&diff=7331 2025-12-20T14:37:10Z

<p>מיכה יניב: </p> <hr /> <div></div>

מיכה יניב