https://wiki.imga.org.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99+%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F 2026-05-04T12:00:28Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.42.3 https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A_%D7%A0%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93&diff=7153 2024-12-06T18:13:17Z

<p>יורי פלדמן: </p> <hr /> <div>=== ניסוחים והערות ===<br /> <br /> [[משתמש:יורי פלדמן|יורי פלדמן]] ([[שיחת משתמש:יורי פלדמן|שיחה]]) 02:21, 6 בדצמבר 2024 (PST)<br /> &lt;blockquote&gt; טעות נפוצה היא שהמאבטח מחזיק את ידית השחרור בזמן שהוא נותן חבל &lt;/blockquote&gt;<br /> חושב שזאת נקודה שנויה במחלוקת. מה שברור הוא שפצל ממליצים לא לעשות את זה עד כמה שניתן, אבל זה לא המצב אפילו לחבלים שנמצאים בתוך הגבולות המומלצים (&quot;optimal&quot; ולא אלה המותרים בשימוש, הרחבים יותר) לעובי חבל. <br /> למשל בסרטון ההדרכה הרשמי הזה מטעם UIAA (ולכן גם מטעם פצל) מוצגת דווקא השיטה עם האגודל בתור השיטה העיקרית https://www.youtube.com/watch?v=BAxY-BBSlGc&amp;t=2m21s<br /> לאור הנ&quot;ל אולי כדאי לעדכן את הניסוח &quot;טעות נפוצה&quot;.<br /> <br /> === ארגון הקטגוריות של האמצעים ===<br /> <br /> [[משתמש:יורי פלדמן|יורי פלדמן]] ([[שיחת משתמש:יורי פלדמן|שיחה]]) 02:21, 6 בדצמבר 2024 (PST) wild country revo, petzl neox ואולי אחרים ברשימה שונים עקרונית באופן הפעולה מgrigri ודומיו, ייתכן ומגיעה להם קטגוריה נפרדת (נעילה מבוססת גלגלת ולא רק גיאומטריה). מהתנסות שלי עם revo ההתנהגות הרבה יותר נוחה לאבטוח הובלה, זה נותן תפיסה רכה יותר מאשר האמצעים האחרים וגם קשה מאד לגרום לו להינעל בנתינת סלאק. מצד שני לא נותן את אותה תמיכה בטייק. <br /> הדף על אמצעים לחבל כפול הוא קצר ממש וגם לא הכי קונסיסטנטי (ATC guide מופיע בתור אמצעי &quot;אוטומטי&quot; למרות שזה נכון רק בשימוש guide באבטחה מלמעלה). אולי כדאי לאחד אותם?<br /> <br /> <br /> === שדות בטבלה ===<br /> <br /> [[משתמש:יורי פלדמן|יורי פלדמן]] ([[שיחת משתמש:יורי פלדמן|שיחה]]) 04:39, 6 בדצמבר 2024 (PST) אולי כדאי להוסיף עמודה עם שנת ההשקה לטבלה? ייתן ציר זמן להתפתחות האמצעים וגם יכול לשמש לפתור רב-משמעות (למשל עבור הגריגרי, שנכון להיום יש לו 4 גרסאות שונות בפועל - גריגרי (1991), גריגרי 2 (2011), גריגרי + (2017) וגריגרי (2019), עם מאפיינים שונים כולל טווחי עובי חבל נתמכים.</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A_%D7%A0%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93&diff=7128 2024-12-06T12:39:37Z

<p>יורי פלדמן: </p> <hr /> <div>=== ניסוחים והערות ===<br /> <br /> [[משתמש:יורי פלדמן|יורי פלדמן]] ([[שיחת משתמש:יורי פלדמן|שיחה]]) 02:21, 6 בדצמבר 2024 (PST)<br /> &lt;blockquote&gt; טעות נפוצה היא שהמאבטח מחזיק את ידית השחרור בזמן שהוא נותן חבל &lt;/blockquote&gt;<br /> חושב שזאת נקודה שנויה במחלוקת. מה שברור הוא שפצל ממליצים לא לעשות את זה עד כמה שניתן, אבל זה לא המצב אפילו לחבלים שנמצאים בתוך הגבולות המומלצים (&quot;optimal&quot; ולא אלה המותרים בשימוש, הרחבים יותר) לעובי חבל. <br /> למשל בסרטון ההדרכה הרשמי הזה מטעם UIAA (ולכן גם מטעם פצל) מוצגת דווקא השיטה עם האגודל בתור השיטה העיקרית https://www.youtube.com/watch?v=BAxY-BBSlGc&amp;t=2m21s<br /> לאור הנ&quot;ל אולי כדאי לעדן את הניסוח &quot;טעות נפוצה&quot;.<br /> <br /> === ארגון הקטגוריות של האמצעים ===<br /> <br /> [[משתמש:יורי פלדמן|יורי פלדמן]] ([[שיחת משתמש:יורי פלדמן|שיחה]]) 02:21, 6 בדצמבר 2024 (PST) wild country revo, mad rock lifeguard, petzl neox ואולי אחרים ברשימה שונים עקרונית באופן הפעולה מgrigri ודומיו, ייתכן ומגיעה להם קטגוריה נפרדת (נעילה מבוססת גלגלת ולא רק גיאומטריה). מהתנסות שלי עם revo ההתנהגות הרבה יותר נוחה לאבטוח הובלה, זה נותן תפיסה רכה יותר מאשר האמצעים האחרים וגם קשה מאד לגרום לו להינעל בנתינת סלאק. מצד שני לא נותן את אותה תמיכה בטייק. <br /> הדף על אמצעים לחבל כפול הוא קצר ממש וגם לא הכי קונסיסטנטי (ATC guide מופיע בתור אמצעי &quot;אוטומטי&quot; למרות שזה נכון רק בשימוש guide באבטחה מלמעלה). אולי כדאי לאחד אותם?<br /> <br /> <br /> === שדות בטבלה ===<br /> <br /> [[משתמש:יורי פלדמן|יורי פלדמן]] ([[שיחת משתמש:יורי פלדמן|שיחה]]) 04:39, 6 בדצמבר 2024 (PST) אולי כדאי להוסיף עמודה עם שנת ההשקה לטבלה? ייתן ציר זמן להתפתחות האמצעים וגם יכול לשמש לפתור רב-משמעות (למשל עבור הגריגרי, שנכון להיום יש לו 4 גרסאות שונות בפועל - גריגרי (1991), גריגרי 2 (2011), גריגרי + (2017) וגריגרי (2019), עם מאפיינים שונים כולל טווחי עובי חבל נתמכים.</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A_%D7%A0%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93&diff=7127 2024-12-06T12:34:59Z

<p>יורי פלדמן: /* ניסוחים והערות */</p> <hr /> <div>=== ניסוחים והערות ===<br /> <br /> [[משתמש:יורי פלדמן|יורי פלדמן]] ([[שיחת משתמש:יורי פלדמן|שיחה]]) 02:21, 6 בדצמבר 2024 (PST)<br /> &lt;blockquote&gt; טעות נפוצה היא שהמאבטח מחזיק את ידית השחרור בזמן שהוא נותן חבל &lt;/blockquote&gt;<br /> חושב שזאת נקודה שנויה במחלוקת. מה שברור הוא שפצל ממליצים לא לעשות את זה עד כמה שניתן, אבל זה לא המצב אפילו לחבלים שנמצאים בתוך הגבולות המומלצים (&quot;optimal&quot; ולא אלה המותרים בשימוש, הרחבים יותר) לעובי חבל. <br /> למשל בסרטון ההדרכה הרשמי הזה מטעם UIAA (ולכן גם מטעם פצל) מוצגת דווקא השיטה עם האגודל בתור השיטה העיקרית https://www.youtube.com/watch?v=BAxY-BBSlGc&amp;t=2m21s<br /> לאור הנ&quot;ל אולי כדאי לעדן את הניסוח &quot;טעות נפוצה&quot;.<br /> <br /> === ארגון הקטגוריות של האמצעים ===<br /> <br /> [[משתמש:יורי פלדמן|יורי פלדמן]] ([[שיחת משתמש:יורי פלדמן|שיחה]]) 02:21, 6 בדצמבר 2024 (PST) wild country revo, mad rock lifeguard, petzl neox ואולי אחרים ברשימה שונים עקרונית באופן הפעולה מgrigri ודומיו, ייתכן ומגיעה להם קטגוריה נפרדת (נעילה מבוססת גלגלת ולא רק גיאומטריה). מהתנסות שלי עם revo ההתנהגות הרבה יותר נוחה לאבטוח הובלה, זה נותן תפיסה רכה יותר מאשר האמצעים האחרים וגם קשה מאד לגרום לו להינעל בנתינת סלאק. מצד שני לא נותן את אותה תמיכה בטייק. <br /> הדף על אמצעים לחבל כפול הוא קצר ממש וגם לא הכי קונסיסטנטי (ATC guide מופיע בתור אמצעי &quot;אוטומטי&quot; למרות שזה נכון רק בשימוש guide באבטחה מלמעלה). אולי כדאי לאחד אותם?</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Edelrid-Jul.png&diff=7126 2024-12-06T10:46:14Z

<p>יורי פלדמן: </p> <hr /> <div></div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A_%D7%A0%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93&diff=7125 2024-12-06T10:45:43Z

<p>יורי פלדמן: /* מכשירים פשוטים, מבוססי גיאומטריה */</p> <hr /> <div>'''אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד''' הם קבוצה של [[אמצעי חיכוך]] המיועדים ל[[אבטחה|איבטוח]] ב[[הובלה]] [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]], ואינם מתאימים ל[[הובלה טבעית]] או ל[[טיפוס אלפיני]]. מכשירים מקבוצה זו אמורים להזרים [[חבלים|חבל]] באופן חלק ככל האפשר בזמן טיפוס, ולהינעל באופן אוטומטי תוך כדי נפילה של המוביל.<br /> <br /> מכשירים ננעלים אוטומטית לחבל יחיד מתחלקים לשתי תת-קטגוריות:<br /> <br /> ==שתי הערות:==<br /> # קיימים אמצעים נוספים העונים על ההגדרה של נעילה אוטומטית לחבל יחיד, כמו [[ID]] שמיועד לעבודה בתלייה על חבלים ויש לו מנגנון דומה לגריגרי, ו[[סטופ]], שיש לו יעוד דומה לזה של ID ומנגנון שונה לחלוטין. ראוי להזכיר גם את ה[[עומר]] שפותח לצורך גלישה מהירה, פריצה והשתלטות. ההשוואה כאן עוסקת רק באמצעים לאבטחה בטיפוס.<br /> # קיימת קטגוריה שלמה של [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול]]. אלה מכשירים פשוטים יותר, ללא צירים, קפיצים וחלקים זזים, והם ננעלים אוטומטית רק באבטחה מלמעלה של מספר שניים בהובלה. אלו מכשירים המתאימים יותר לטיפוס [[טראד]], [[מולטי-פיץ']], [[טיפוס מלאכותי]] ו[[טיפוס אלפיני]].<br /> <br /> ==מכשירים מורכבים, עם חלקים נעים, קפיצים וצירים==<br /> שלושת המכשירים המוכרים הם [[גריגרי]] (של Petzl), [[סאם]] (של Faders) ו[[סינץ']] (של Trango), אבל יש עוד כמה, למשל [[אדי]], של אדלריד. הם ממלאים פונקציה דומה ונבדלים זה מה בפרטים. בכל מקרה, אין כאן המלצה ישירה לאחד מהם, אלא נסיון לרכז את הנתונים הרלוונטיים, וכל מטפס ייאלץ להחליט לעצמו...<br /> <br /> {| border=&quot;1&quot; <br /> |שם||יצרן||משקל||קוטר חבל מינימאלי||קוטר חבל מקסימאלי||קלות בהזרמת חבל||נעילה מידית||נסיון דרוש||סיכוי לטעות של המאבטח||תמונה||הוראות הפעלה<br /> |-<br /> |[[גריגרי]] - GriGri||Petzl, צרפת|| 225gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||החבל ננעל מיד, ולא מחליק עם עליה בעומס||דרוש נסיון||טעות נפוצה היא שהמאבטח מחזיק את ידית השחרור בזמן שהוא נותן חבל.||<br /> [[תמונה: grigri.jpg|שמאל|ממוזער|80px|גריגרי]]<br /> ||[http://en.petzl.com/ProduitsServices/GRIGRI%20experience.pdf הוראות השימוש באתר של Petzl]<br /> |-<br /> |[[גריגרי 2]] - GriGri2||Petzl, צרפת|| 175gr||8.5מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||החבל ננעל מיד, ולא מחליק עם עליה בעומס||דרוש נסיון||טעות נפוצה היא שהמאבטח מחזיק את ידית השחרור בזמן שהוא נותן חבל.||<br /> [[תמונה: grigri2.jpg|שמאל|ממוזער|100px|גריגרי2<br /> ]]<br /> ||[http://en.petzl.com/ProduitsServices/GRIGRI%20experience.pdf הוראות השימוש באתר של Petzl]<br /> |-<br /> |[[סאם]] - Sum||Faders, ספרד||254gr||9.1מ&quot;מ||10.5מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||לטענת היצרן, המכשיר אינו ננעל מיד ומאפשר אבטחה דינאמית||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: sum.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סאם]]<br /> ||[http://www.faders.es/imgs/faders/Sum_EN.pdf הוראות השימוש באתר של פאדרס]<br /> |-<br /> |[[סינץ']] - Cinch||Trango, ארה&quot;ב||180gr||9.4מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||לטענת היצרן, המכשיר אינו ננעל מיד ומאפשר אבטחה דינאמית. בפועל, הסינץ' מגיב באופן דינאמי בחבלים דקים בלבד||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: cinch.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סינץ']]<br /> ||[http://wiki.imga.org.il/Papers/CinchInstrBookletCE.pdf הוראות השימוש בסינץ', מהאתר של טרנגו]<br /> |-<br /> |[[ורגו]] - Vergo||Trango, ארה&quot;ב||190gr||8.9מ&quot;מ||10.7מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||לטענת היצרן, המכשיר אינו ננעל מיד ומאפשר אבטחה דינאמית. בפועל' הוא מגיב באופן דינאמי יותר ככל שהחבלים דקים יותר||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Vergo.jpg|שמאל|ממוזער|100px| ורגו]]<br /> ||[https://cdn.shopify.com/s/files/1/0282/7557/2841/files/VERGO_INSTRUCTIONS_updated_address.pdf?v=1582216624 הוראות השימוש בורגו, באתר של טרנגו]<br /> |-<br /> |[[אדי]] - Eddy||Edelrid, גרמניה||367gr||9מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: eddy_closed.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אדי]]<br /> ||[http://www.edelrid.de/out/pictures/uploads/file/EDELRID/3e21325719b057e7076a4309234fed5f.pdf הוראות השימוש באדי, באתר של אדלריד]<br /> |-<br /> |[[רבו]] - Revo||Wild Country, בריטניה||245gr||8.5מ&quot;מ||11מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: revo_closed.jpg|שמאל|ממוזער|100px|רבו]]<br /> ||[http://www.wildcountry.com/revo/Revo_Flyer.pdf הוראות השימוש ברבו, באתר של ווילד קאונטרי]<br /> |-<br /> |[[מאטיק]] - Matik||Camp, איטליה||245gr||8.6מ&quot;מ||10.2מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Matik_closed.jpg|שמאל|ממוזער|100px| מאטיק]]<br /> |-<br /> |[[בירדי]] - Birdie||Beal, צרפת||210gr||8.5מ&quot;מ||10.5מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Birdie.jpg|שמאל|ממוזער|100px|בירדי]]<br /> |-<br /> |[[לייפגארד]] - Lifeguard||Mad Rock, צ׳כיה||210gr||8.9מ&quot;מ||11מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Lifeguard.jpg|שמאל|ממוזער|100px|לייפגארד]]<br /> |-<br /> |[[נאוקס]] - Neox||Petzl, צרפת|| 235gr||8.5מ&quot;מ||11מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Petzl-NEOX.jpg|שמאל|ממוזער|80px|נאוקס]]<br /> |}<br /> <br /> ==מכשירים פשוטים, מבוססי גיאומטריה==<br /> המכשיר הראשון מקבוצה זו, היה ה-ABS, מכשיר בשם [[יויו]] של Camp, הופיע כבר בשנת 2000. אחריו, הופיע [[SRC]] של Wild Country ולאחרונה, גם Mammut הוציאו מכשיר דומה מאד - ה[[סמארט]].<br /> <br /> {| border=&quot;1&quot; <br /> |שם||יצרן||משקל||קוטר חבל מינימאלי||קוטר חבל מקסימאלי||קלות בהזרמת חבל||נעילה מידית||נסיון דרוש||סיכוי לטעות של המאבטח||תמונה||הוראות הפעלה<br /> |-<br /> | [[לוג'יק]], תשיעית||Cassin, איטליה|| 60gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Logic.jpg|שמאל|ממוזער|60px|ABS]]<br /> ||<br /> |-<br /> |ABS ||AlpTech, אוסטריה|| 225gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: ABS.jpg|שמאל|ממוזער|80px|ABS]]<br /> ||<br /> |-<br /> |[[יויו]] - Yoyo||Camp, איטליה||108gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Yoyo with rope.jpg|שמאל|ממוזער|60px|יויו]]<br /> ||<br /> |-<br /> |[[אנטז]]- Antz||Salewa, אוסטריה||108gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Antz.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אנטז]]<br /> ||<br /> |-<br /> |SRC||Wild Country, אנגליה||187gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Src with rope.jpg|שמאל|ממוזער|80px| SRC]]<br /> ||[http://www.wildcountry.co.uk/dnlds/SRCInstructions.pdf הוראות השימוש ב-SRC באתר של Wild Country]<br /> |-<br /> |[[סמארט]] - Smart||Mammut, שווייץ||82gr||8.9מ&quot;מ||10.5מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Smart.jpg|שמאל|ממוזער|80px|סמארט]]<br /> ||[http://www.mammut.ch/en/belaydevices_product_handling_smart.html;jsessionid=C3B48DE53CBCCCD3BC30F33EEB09870A הוראות השימוש בסמארט באתר של הממותה]<br /> |-<br /> |[[ג'ול]] - Jul||Edelrid, גרמניה||87gr||8.9מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Edelrid-Jul.png|שמאל|ממוזער|80px|ג'ול]]<br /> ||[https://avs.edelrid.com/images/attribut/54564_GAL_JUL2_ANSICHT_DINA4_Homepage.pdf הוראות השימוש ב-Jul באתר של Edelrid]<br /> |}<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[אמצעי חיכוך]]<br /> * [[איך עובדים אמצעי חיכוך?]]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]][[קטגוריה: טיפוס סלע]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A_%D7%A0%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93&diff=7124 2024-12-06T10:44:06Z

<p>יורי פלדמן: /* מכשירים פשוטים, מבוססי גיאומטריה */</p> <hr /> <div>'''אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד''' הם קבוצה של [[אמצעי חיכוך]] המיועדים ל[[אבטחה|איבטוח]] ב[[הובלה]] [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]], ואינם מתאימים ל[[הובלה טבעית]] או ל[[טיפוס אלפיני]]. מכשירים מקבוצה זו אמורים להזרים [[חבלים|חבל]] באופן חלק ככל האפשר בזמן טיפוס, ולהינעל באופן אוטומטי תוך כדי נפילה של המוביל.<br /> <br /> מכשירים ננעלים אוטומטית לחבל יחיד מתחלקים לשתי תת-קטגוריות:<br /> <br /> ==שתי הערות:==<br /> # קיימים אמצעים נוספים העונים על ההגדרה של נעילה אוטומטית לחבל יחיד, כמו [[ID]] שמיועד לעבודה בתלייה על חבלים ויש לו מנגנון דומה לגריגרי, ו[[סטופ]], שיש לו יעוד דומה לזה של ID ומנגנון שונה לחלוטין. ראוי להזכיר גם את ה[[עומר]] שפותח לצורך גלישה מהירה, פריצה והשתלטות. ההשוואה כאן עוסקת רק באמצעים לאבטחה בטיפוס.<br /> # קיימת קטגוריה שלמה של [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול]]. אלה מכשירים פשוטים יותר, ללא צירים, קפיצים וחלקים זזים, והם ננעלים אוטומטית רק באבטחה מלמעלה של מספר שניים בהובלה. אלו מכשירים המתאימים יותר לטיפוס [[טראד]], [[מולטי-פיץ']], [[טיפוס מלאכותי]] ו[[טיפוס אלפיני]].<br /> <br /> ==מכשירים מורכבים, עם חלקים נעים, קפיצים וצירים==<br /> שלושת המכשירים המוכרים הם [[גריגרי]] (של Petzl), [[סאם]] (של Faders) ו[[סינץ']] (של Trango), אבל יש עוד כמה, למשל [[אדי]], של אדלריד. הם ממלאים פונקציה דומה ונבדלים זה מה בפרטים. בכל מקרה, אין כאן המלצה ישירה לאחד מהם, אלא נסיון לרכז את הנתונים הרלוונטיים, וכל מטפס ייאלץ להחליט לעצמו...<br /> <br /> {| border=&quot;1&quot; <br /> |שם||יצרן||משקל||קוטר חבל מינימאלי||קוטר חבל מקסימאלי||קלות בהזרמת חבל||נעילה מידית||נסיון דרוש||סיכוי לטעות של המאבטח||תמונה||הוראות הפעלה<br /> |-<br /> |[[גריגרי]] - GriGri||Petzl, צרפת|| 225gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||החבל ננעל מיד, ולא מחליק עם עליה בעומס||דרוש נסיון||טעות נפוצה היא שהמאבטח מחזיק את ידית השחרור בזמן שהוא נותן חבל.||<br /> [[תמונה: grigri.jpg|שמאל|ממוזער|80px|גריגרי]]<br /> ||[http://en.petzl.com/ProduitsServices/GRIGRI%20experience.pdf הוראות השימוש באתר של Petzl]<br /> |-<br /> |[[גריגרי 2]] - GriGri2||Petzl, צרפת|| 175gr||8.5מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||החבל ננעל מיד, ולא מחליק עם עליה בעומס||דרוש נסיון||טעות נפוצה היא שהמאבטח מחזיק את ידית השחרור בזמן שהוא נותן חבל.||<br /> [[תמונה: grigri2.jpg|שמאל|ממוזער|100px|גריגרי2<br /> ]]<br /> ||[http://en.petzl.com/ProduitsServices/GRIGRI%20experience.pdf הוראות השימוש באתר של Petzl]<br /> |-<br /> |[[סאם]] - Sum||Faders, ספרד||254gr||9.1מ&quot;מ||10.5מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||לטענת היצרן, המכשיר אינו ננעל מיד ומאפשר אבטחה דינאמית||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: sum.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סאם]]<br /> ||[http://www.faders.es/imgs/faders/Sum_EN.pdf הוראות השימוש באתר של פאדרס]<br /> |-<br /> |[[סינץ']] - Cinch||Trango, ארה&quot;ב||180gr||9.4מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||לטענת היצרן, המכשיר אינו ננעל מיד ומאפשר אבטחה דינאמית. בפועל, הסינץ' מגיב באופן דינאמי בחבלים דקים בלבד||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: cinch.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סינץ']]<br /> ||[http://wiki.imga.org.il/Papers/CinchInstrBookletCE.pdf הוראות השימוש בסינץ', מהאתר של טרנגו]<br /> |-<br /> |[[ורגו]] - Vergo||Trango, ארה&quot;ב||190gr||8.9מ&quot;מ||10.7מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||לטענת היצרן, המכשיר אינו ננעל מיד ומאפשר אבטחה דינאמית. בפועל' הוא מגיב באופן דינאמי יותר ככל שהחבלים דקים יותר||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Vergo.jpg|שמאל|ממוזער|100px| ורגו]]<br /> ||[https://cdn.shopify.com/s/files/1/0282/7557/2841/files/VERGO_INSTRUCTIONS_updated_address.pdf?v=1582216624 הוראות השימוש בורגו, באתר של טרנגו]<br /> |-<br /> |[[אדי]] - Eddy||Edelrid, גרמניה||367gr||9מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: eddy_closed.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אדי]]<br /> ||[http://www.edelrid.de/out/pictures/uploads/file/EDELRID/3e21325719b057e7076a4309234fed5f.pdf הוראות השימוש באדי, באתר של אדלריד]<br /> |-<br /> |[[רבו]] - Revo||Wild Country, בריטניה||245gr||8.5מ&quot;מ||11מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: revo_closed.jpg|שמאל|ממוזער|100px|רבו]]<br /> ||[http://www.wildcountry.com/revo/Revo_Flyer.pdf הוראות השימוש ברבו, באתר של ווילד קאונטרי]<br /> |-<br /> |[[מאטיק]] - Matik||Camp, איטליה||245gr||8.6מ&quot;מ||10.2מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Matik_closed.jpg|שמאל|ממוזער|100px| מאטיק]]<br /> |-<br /> |[[בירדי]] - Birdie||Beal, צרפת||210gr||8.5מ&quot;מ||10.5מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Birdie.jpg|שמאל|ממוזער|100px|בירדי]]<br /> |-<br /> |[[לייפגארד]] - Lifeguard||Mad Rock, צ׳כיה||210gr||8.9מ&quot;מ||11מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Lifeguard.jpg|שמאל|ממוזער|100px|לייפגארד]]<br /> |-<br /> |[[נאוקס]] - Neox||Petzl, צרפת|| 235gr||8.5מ&quot;מ||11מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Petzl-NEOX.jpg|שמאל|ממוזער|80px|נאוקס]]<br /> |}<br /> <br /> ==מכשירים פשוטים, מבוססי גיאומטריה==<br /> המכשיר הראשון מקבוצה זו, היה ה-ABS, מכשיר בשם [[יויו]] של Camp, הופיע כבר בשנת 2000. אחריו, הופיע [[SRC]] של Wild Country ולאחרונה, גם Mammut הוציאו מכשיר דומה מאד - ה[[סמארט]].<br /> <br /> {| border=&quot;1&quot; <br /> |שם||יצרן||משקל||קוטר חבל מינימאלי||קוטר חבל מקסימאלי||קלות בהזרמת חבל||נעילה מידית||נסיון דרוש||סיכוי לטעות של המאבטח||תמונה||הוראות הפעלה<br /> |-<br /> | [[לוג'יק]], תשיעית||Cassin, איטליה|| 60gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Logic.jpg|שמאל|ממוזער|60px|ABS]]<br /> ||<br /> |-<br /> |ABS ||AlpTech, אוסטריה|| 225gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: ABS.jpg|שמאל|ממוזער|80px|ABS]]<br /> ||<br /> |-<br /> |[[יויו]] - Yoyo||Camp, איטליה||108gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Yoyo with rope.jpg|שמאל|ממוזער|60px|יויו]]<br /> ||<br /> |-<br /> |[[אנטז]]- Antz||Salewa, אוסטריה||108gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Antz.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אנטז]]<br /> ||<br /> |-<br /> |SRC||Wild Country, אנגליה||187gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Src with rope.jpg|שמאל|ממוזער|80px| SRC]]<br /> ||[http://www.wildcountry.co.uk/dnlds/SRCInstructions.pdf הוראות השימוש ב-SRC באתר של Wild Country]<br /> |-<br /> |[[סמארט]] - Smart||Mammut, שווייץ||82gr||8.9מ&quot;מ||10.5מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Smart.jpg|שמאל|ממוזער|80px|סמארט]]<br /> ||[http://www.mammut.ch/en/belaydevices_product_handling_smart.html;jsessionid=C3B48DE53CBCCCD3BC30F33EEB09870A הוראות השימוש בסמארט באתר של הממותה]<br /> |-<br /> |[[ג'ול]] - Jul||Edelrid, גרמניה||87gr||8.9מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Edelrid-Jul.jpg|שמאל|ממוזער|80px|ג'ול]]<br /> ||[https://avs.edelrid.com/images/attribut/54564_GAL_JUL2_ANSICHT_DINA4_Homepage.pdf הוראות השימוש ב-Jul באתר של Edelrid]<br /> |}<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[אמצעי חיכוך]]<br /> * [[איך עובדים אמצעי חיכוך?]]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]][[קטגוריה: טיפוס סלע]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A_%D7%A0%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93&diff=7123 2024-12-06T10:21:29Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;=== ניסוחים והערות === ~~~~ &lt;blockquote&gt; טעות נפוצה היא שהמאבטח מחזיק את ידית השחרור בזמן שהוא נותן חבל &lt;/blockquote&gt; חושב שזאת נקודה שנויה במחלוקת. מה שברור הוא שפצל ממליצים לא לעשות את זה עד כמה שניתן, אבל זה לא המצב אפילו לחבלים שנמצאים בתוך הגבולות המומלצים (&quot;optimal&quot; ולא...&quot;</p> <hr /> <div>=== ניסוחים והערות ===<br /> <br /> [[משתמש:יורי פלדמן|יורי פלדמן]] ([[שיחת משתמש:יורי פלדמן|שיחה]]) 02:21, 6 בדצמבר 2024 (PST)<br /> &lt;blockquote&gt; טעות נפוצה היא שהמאבטח מחזיק את ידית השחרור בזמן שהוא נותן חבל &lt;/blockquote&gt;<br /> חושב שזאת נקודה שנויה במחלוקת. מה שברור הוא שפצל ממליצים לא לעשות את זה עד כמה שניתן, אבל זה לא המצב אפילו לחבלים שנמצאים בתוך הגבולות המומלצים (&quot;optimal&quot; ולא אלה המותרים בשימוש, הרחבים יותר) לעובי חבל. <br /> למשל בסרטון ההדרכה הרשמי הזה מטעם UIAA (ולכן גם מטעם פצל) מוצגת דווקא השיטה עם האגודל בתור השיטה העיקרית https://www.youtube.com/watch?v=BAxY-BBSlGc&amp;t=2m21s<br /> לאור הנ&quot;ל אולי כדאי לעדכן את הניסוח &quot;טעות נפוצה&quot;. <br /> <br /> === ארגון הקטגוריות של האמצעים ===<br /> <br /> [[משתמש:יורי פלדמן|יורי פלדמן]] ([[שיחת משתמש:יורי פלדמן|שיחה]]) 02:21, 6 בדצמבר 2024 (PST) wild country revo, mad rock lifeguard, petzl neox ואולי אחרים ברשימה שונים עקרונית באופן הפעולה מgrigri ודומיו, ייתכן ומגיעה להם קטגוריה נפרדת (נעילה מבוססת גלגלת ולא רק גיאומטריה). מהתנסות שלי עם revo ההתנהגות הרבה יותר נוחה לאבטוח הובלה, זה נותן תפיסה רכה יותר מאשר האמצעים האחרים וגם קשה מאד לגרום לו להינעל בנתינת סלאק. מצד שני לא נותן את אותה תמיכה בטייק. <br /> הדף על אמצעים לחבל כפול הוא קצר ממש וגם לא הכי קונסיסטנטי (ATC guide מופיע בתור אמצעי &quot;אוטומטי&quot; למרות שזה נכון רק בשימוש guide באבטחה מלמעלה). אולי כדאי לאחד אותם?</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A_%D7%A0%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93&diff=7122 2024-12-06T09:47:43Z

<p>יורי פלדמן: /* מכשירים מורכבים, עם חלקים נעים, קפיצים וצירים */</p> <hr /> <div>'''אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד''' הם קבוצה של [[אמצעי חיכוך]] המיועדים ל[[אבטחה|איבטוח]] ב[[הובלה]] [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]], ואינם מתאימים ל[[הובלה טבעית]] או ל[[טיפוס אלפיני]]. מכשירים מקבוצה זו אמורים להזרים [[חבלים|חבל]] באופן חלק ככל האפשר בזמן טיפוס, ולהינעל באופן אוטומטי תוך כדי נפילה של המוביל.<br /> <br /> מכשירים ננעלים אוטומטית לחבל יחיד מתחלקים לשתי תת-קטגוריות:<br /> <br /> ==שתי הערות:==<br /> # קיימים אמצעים נוספים העונים על ההגדרה של נעילה אוטומטית לחבל יחיד, כמו [[ID]] שמיועד לעבודה בתלייה על חבלים ויש לו מנגנון דומה לגריגרי, ו[[סטופ]], שיש לו יעוד דומה לזה של ID ומנגנון שונה לחלוטין. ראוי להזכיר גם את ה[[עומר]] שפותח לצורך גלישה מהירה, פריצה והשתלטות. ההשוואה כאן עוסקת רק באמצעים לאבטחה בטיפוס.<br /> # קיימת קטגוריה שלמה של [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול]]. אלה מכשירים פשוטים יותר, ללא צירים, קפיצים וחלקים זזים, והם ננעלים אוטומטית רק באבטחה מלמעלה של מספר שניים בהובלה. אלו מכשירים המתאימים יותר לטיפוס [[טראד]], [[מולטי-פיץ']], [[טיפוס מלאכותי]] ו[[טיפוס אלפיני]].<br /> <br /> ==מכשירים מורכבים, עם חלקים נעים, קפיצים וצירים==<br /> שלושת המכשירים המוכרים הם [[גריגרי]] (של Petzl), [[סאם]] (של Faders) ו[[סינץ']] (של Trango), אבל יש עוד כמה, למשל [[אדי]], של אדלריד. הם ממלאים פונקציה דומה ונבדלים זה מה בפרטים. בכל מקרה, אין כאן המלצה ישירה לאחד מהם, אלא נסיון לרכז את הנתונים הרלוונטיים, וכל מטפס ייאלץ להחליט לעצמו...<br /> <br /> {| border=&quot;1&quot; <br /> |שם||יצרן||משקל||קוטר חבל מינימאלי||קוטר חבל מקסימאלי||קלות בהזרמת חבל||נעילה מידית||נסיון דרוש||סיכוי לטעות של המאבטח||תמונה||הוראות הפעלה<br /> |-<br /> |[[גריגרי]] - GriGri||Petzl, צרפת|| 225gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||החבל ננעל מיד, ולא מחליק עם עליה בעומס||דרוש נסיון||טעות נפוצה היא שהמאבטח מחזיק את ידית השחרור בזמן שהוא נותן חבל.||<br /> [[תמונה: grigri.jpg|שמאל|ממוזער|80px|גריגרי]]<br /> ||[http://en.petzl.com/ProduitsServices/GRIGRI%20experience.pdf הוראות השימוש באתר של Petzl]<br /> |-<br /> |[[גריגרי 2]] - GriGri2||Petzl, צרפת|| 175gr||8.5מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||החבל ננעל מיד, ולא מחליק עם עליה בעומס||דרוש נסיון||טעות נפוצה היא שהמאבטח מחזיק את ידית השחרור בזמן שהוא נותן חבל.||<br /> [[תמונה: grigri2.jpg|שמאל|ממוזער|100px|גריגרי2<br /> ]]<br /> ||[http://en.petzl.com/ProduitsServices/GRIGRI%20experience.pdf הוראות השימוש באתר של Petzl]<br /> |-<br /> |[[סאם]] - Sum||Faders, ספרד||254gr||9.1מ&quot;מ||10.5מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||לטענת היצרן, המכשיר אינו ננעל מיד ומאפשר אבטחה דינאמית||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: sum.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סאם]]<br /> ||[http://www.faders.es/imgs/faders/Sum_EN.pdf הוראות השימוש באתר של פאדרס]<br /> |-<br /> |[[סינץ']] - Cinch||Trango, ארה&quot;ב||180gr||9.4מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||לטענת היצרן, המכשיר אינו ננעל מיד ומאפשר אבטחה דינאמית. בפועל, הסינץ' מגיב באופן דינאמי בחבלים דקים בלבד||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: cinch.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סינץ']]<br /> ||[http://wiki.imga.org.il/Papers/CinchInstrBookletCE.pdf הוראות השימוש בסינץ', מהאתר של טרנגו]<br /> |-<br /> |[[ורגו]] - Vergo||Trango, ארה&quot;ב||190gr||8.9מ&quot;מ||10.7מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||לטענת היצרן, המכשיר אינו ננעל מיד ומאפשר אבטחה דינאמית. בפועל' הוא מגיב באופן דינאמי יותר ככל שהחבלים דקים יותר||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Vergo.jpg|שמאל|ממוזער|100px| ורגו]]<br /> ||[https://cdn.shopify.com/s/files/1/0282/7557/2841/files/VERGO_INSTRUCTIONS_updated_address.pdf?v=1582216624 הוראות השימוש בורגו, באתר של טרנגו]<br /> |-<br /> |[[אדי]] - Eddy||Edelrid, גרמניה||367gr||9מ&quot;מ||11מ&quot;מ||קל למדי בחבלים דקים, מעט קשה בחבלים עבים||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: eddy_closed.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אדי]]<br /> ||[http://www.edelrid.de/out/pictures/uploads/file/EDELRID/3e21325719b057e7076a4309234fed5f.pdf הוראות השימוש באדי, באתר של אדלריד]<br /> |-<br /> |[[רבו]] - Revo||Wild Country, בריטניה||245gr||8.5מ&quot;מ||11מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: revo_closed.jpg|שמאל|ממוזער|100px|רבו]]<br /> ||[http://www.wildcountry.com/revo/Revo_Flyer.pdf הוראות השימוש ברבו, באתר של ווילד קאונטרי]<br /> |-<br /> |[[מאטיק]] - Matik||Camp, איטליה||245gr||8.6מ&quot;מ||10.2מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Matik_closed.jpg|שמאל|ממוזער|100px| מאטיק]]<br /> |-<br /> |[[בירדי]] - Birdie||Beal, צרפת||210gr||8.5מ&quot;מ||10.5מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Birdie.jpg|שמאל|ממוזער|100px|בירדי]]<br /> |-<br /> |[[לייפגארד]] - Lifeguard||Mad Rock, צ׳כיה||210gr||8.9מ&quot;מ||11מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Lifeguard.jpg|שמאל|ממוזער|100px|לייפגארד]]<br /> |-<br /> |[[נאוקס]] - Neox||Petzl, צרפת|| 235gr||8.5מ&quot;מ||11מ&quot;מ||חדש מדי - לא ידוע||המכשיר ננעל מיד||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Petzl-NEOX.jpg|שמאל|ממוזער|80px|נאוקס]]<br /> |}<br /> <br /> ==מכשירים פשוטים, מבוססי גיאומטריה==<br /> המכשיר הראשון מקבוצה זו, היה ה-ABS, מכשיר בשם [[יויו]] של Camp, הופיע כבר בשנת 2000. אחריו, הופיע [[SRC]] של Wild Country ולאחרונה, גם Mammut הוציאו מכשיר דומה מאד - ה[[סמארט]].<br /> <br /> {| border=&quot;1&quot; <br /> |שם||יצרן||משקל||קוטר חבל מינימאלי||קוטר חבל מקסימאלי||קלות בהזרמת חבל||נעילה מידית||נסיון דרוש||סיכוי לטעות של המאבטח||תמונה||הוראות הפעלה<br /> |-<br /> | [[לוג'יק]], תשיעית||Cassin, איטליה|| 60gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Logic.jpg|שמאל|ממוזער|60px|ABS]]<br /> ||<br /> |-<br /> |ABS ||AlpTech, אוסטריה|| 225gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: ABS.jpg|שמאל|ממוזער|80px|ABS]]<br /> ||<br /> |-<br /> |[[יויו]] - Yoyo||Camp, איטליה||108gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Yoyo with rope.jpg|שמאל|ממוזער|60px|יויו]]<br /> ||<br /> |-<br /> |[[אנטז]]- Antz||Salewa, אוסטריה||108gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Antz.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אנטז]]<br /> ||<br /> |-<br /> |SRC||Wild Country, אנגליה||187gr||10מ&quot;מ||11מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Src with rope.jpg|שמאל|ממוזער|80px| SRC]]<br /> ||[http://www.wildcountry.co.uk/dnlds/SRCInstructions.pdf הוראות השימוש ב-SRC באתר של Wild Country]<br /> |-<br /> |[[סמארט]] - Smart||Mammut, שווייץ||82gr||8.9מ&quot;מ||10.5מ&quot;מ|| || ||דרוש נסיון|| ||<br /> [[תמונה: Smart.jpg|שמאל|ממוזער|80px|סמארט]]<br /> ||[http://www.mammut.ch/en/belaydevices_product_handling_smart.html;jsessionid=C3B48DE53CBCCCD3BC30F33EEB09870A הוראות השימוש בסמארט באתר של הממותה]<br /> |-<br /> |}<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[אמצעי חיכוך]]<br /> * [[איך עובדים אמצעי חיכוך?]]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]][[קטגוריה: טיפוס סלע]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Petzl-NEOX.jpg&diff=7121 2024-12-06T09:45:33Z

<p>יורי פלדמן: </p> <hr /> <div></div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A&diff=7116 2024-12-05T11:49:27Z

<p>יורי פלדמן: </p> <hr /> <div>[[תמונה: frictiondevice.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מכשיר חיכוך מאסיבי במיוחד]]<br /> '''אמצעי חיכוך''' (באנגלית: '''[[Friction device]]''' או '''belay device''', לפי השימוש) הינו מתקן, מתכתי בד&quot;כ, המשמש ל[[אבטחה|איבטוח]] ול[[גלישה]]. אמצעי חיכוך מאלץ את החבל לעבור בו במסלול המאפשר לווסת את כמות החיכוך, וכך את מהירות מעבר החבל. ניתן לחלק את אמצעי החיכוך למספר קבוצות: דמויי [[שמינית]], דמויי [[שטיכט]], [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול|ננעלים אוטומטית פשוטים לשני חבלים]] כמו [[גיגי]], [[TRE]] ו[[גלובוס]] ו[[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד|ננעלים אוטומטית מורכבים לחבל יחיד]] כמו [[גריגרי]], [[סינץ']], [[סאם]] ו[[סטופ]], ואמצעים אחרים הננעלים אוטומטית ועוד כל מיני כמו [[סולם]], [[טיובה]] ו[[רובוט]].<br /> <br /> מאז ומתמיד השתמשו ב[[חבלים]] לצורך מעבר מכשולי גובה כמו: ירידה לבורות מים לצורך ניקוי ותחזוקה, חציבה במכרות, חיפוש מזון ובניה. השיטות בהן השתמשו בחבלים לצורך ירידה היו: כוח ידיים, מדרגה בחבל ו[[גלישת גוף|גלישה על ידי ליפוף החבל סביב הגוף]]. שיטות אלו היו בשימוש עד למאה העשרים אצל מטפסים בטיפוס על הרים ובירידה מהם. ברבע הראשון של המאה העשרים החל שימוש אינטנסיבי במתכות בתחום הטיפוס והגלישה ואז התחיל עידן חדש. אמצעי החיכוך הומצאו, הלכו והתפתחו מה[[קשר איטלקי|קשר האיטלקי]] ועד למגוון רב של אמצעים בעלי נעילה אוטומטית הנמצאים בשימוש כה רב כיום.<br /> <br /> את אמצעי האבטוח והגלישה אפשר לחלק לקבוצות על פי קריטריונים שונים. כאן בחרנו לחלק אותם לפי הקונפיגורציה הבסיסית, ועל פי השימוש. לטיפוס יש אמצעים ננעלים, ושאינם ננעלים, לחבל יחיד ולחבל כפול, וכו׳.<br /> <br /> אמצעי חיכוך שונים מתאימים לשימושים שונים במידה שונה. כך ניתן למצוא אמצעים המתאימים יותר לגלישה, אבטחה מלמעלה, אבטחה ב[[טופ-רופ]] או ב[[הובלה]], [[אבטחה דינאמית]] ועוד. ניתן בדרך כלל, להשתמש באמצעים שנועדו במקור לאבטחה בטיפוס, גם כאמצעי גלישה. לעומת זאת, אמצעים שנועדו לגלישה או ל[[חילוץ]], אינם יכולים לשמש כאמצעי איבטוח במרבית המקרים. זה נכון לדוגמה עבור [[טיובה]], [[ID]], [[סטופ]], [[סולם]], [[עומר]], [[דאבל סטופ]] ועוד.<br /> <br /> ==אמצעי חיכוך מאולתרים==<br /> ניתן [[:קטגוריה: אילתורים|לאלתר]] אמצעי חיכוך ממגוון רב של מכשירים אחרים, למעשה, כל עמוד עגון שמלפפים עלין חבל הופך לאמצעי חיכוך. בקטגוריה זו לא נביא עמודים, כמובן, אלא אילתורים לאמצעי חיכוך שאפשר ליצור מציוד שנמצא ממילא על הרתמה, בעיקר טבעות.<br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:munter.jpg|60px<br /> default [[קשר איטלקי]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Binerbrake.jpg|60px<br /> default [[מחכך טבעות]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:biner coil.jpg|100px<br /> default [[ליפופים על טבעת]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> | '''[[קשר איטלקי]]'''<br /> |'''[[מחכך טבעות]]'''<br /> | '''[[ליפופים על טבעת]]'''<br /> |<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==אמצעי חיכוך הדומים לשמינית==<br /> שמינית היא אמצעי חיכוך שהיה פופולרי והופך פחות ופחות אצל מטפסים, אם כי לטיולי קניונינג הוא עדיין בשימוש רב. השם בא בעקבות הצורה: הספרה שמונה. עיגול קטן אליו מתחברת הטבעת של ה[[רתמות|רתמה]] (או ה[[תחנות|תחנה]]) ועיגול גדול שבו מעבירים את החבל. ניתן באותה צורה להעביר גם שני חבלים.<br /> <br /> בשמינית קל לווסת את כמות ה[[חיכוך]] במעבר ה[[חבלים|חבל]] באמצעי החיכוך, אבל תמיד יש חיכוך, וגם במצב בו החיכוך מקסימאלי החבל לא נעול. שמיניות לסוגיהן מתאימות יותר לגלישה ופחות לאיבטוח.<br /> <br /> בגלל הצורה בה זורם החבל בשמינית, ובגלל החיכוך, הקיים תמיד בזמן מעבר החבל באמצעי חיכוך, השימוש בשמינית מפתל מאד את החבל. גם בגלישה, כאשר יש מתח על החבל, וגם באיבטוח בטיפוס, כאשר רוב הזמן אין מתח על החבל, החבל מתפתל, ועם הזמן הופך לפחות נוח לשימוש.<br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: Figure_8.jpg |60px<br /> default [[שמינית]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:job.jpg|80px<br /> default [[ג'וב]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:logic.jpg|50px<br /> default [[לוג'יק/תשיעית]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Minieight_rock_exotica.jpg|130px<br /> default [[מיני-שמינית]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Nano8 mammut.jpg|110px<br /> default [[נאנו-שמינית]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> | '''[[שמינית]]'''<br /> | '''[[ג'וב]]'''<br /> | '''[[לוג'יק/תשיעית]]'''<br /> | '''[[מיני-שמינית]]'''<br /> | '''[[נאנו-שמינית]]'''<br /> |-<br /> | colspan=&quot;4&quot; |&lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> |- <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:שמינית הצלה.jpeg|95px<br /> default [[שמיניות הצלה]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:שמינית ספיישל.jpeg|80px<br /> default [[שמינית ספיישל]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:רופ-איקס.jpeg|90px<br /> default [[רופ-איקס]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: מיני שמינית - איי,אס,סי.jpeg|55px<br /> default [[שמינית]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: שמינית די.jpeg|80px<br /> default [[שמינית]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> |<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> |'''[[שמינית הצלה]]'''<br /> |'''[[שמינית ספיישל]]'''<br /> |'''[[רופ-איקס]]'''<br /> |'''[[מיני שמינית איי,אס,סי]]'''<br /> |'''[[שמינית די]]'''<br /> |<br /> |<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==אמצעי חיכוך הדומים לשטיכט==<br /> ה[[שטיכט]] הינו הותיק ביותר מאמצעי החיכוך בקבוצה זו, ולמרות שהיה פופולארי מאד בזמנו, הוא מפנה את מקומו במהירות לאביזרים האחרים הפועלים על אותו העיקרון אך בעלי גיאומטריה משופרת. באמצעים אלה החיכוך מתרכז ברובו באיזור מצומצם ובכיפוף חד של החבל. לחבל העובר באמצעי חיכוך כזה שני מצבים: פתוח ונעול. במצב הראשון החבל זורם בחופשיות דרך אמצעי החיכוך כמעט ללא חיכוך. במצב זה ניתן לתת או לקחת חבל בקלות רבה והכח המושקע בפעולות אלה כדי להתגבר על החיכוך הינו זניח.<br /> <br /> במצב השני מופעל חיכוך גדול מאד והחבל עוצר באמצעי החיכוך. במצב כזה ניתן בהפעלת כח קטן יחסית, של היד המושכת בחבל, לעצור את זרימת החבל ולמעשה את הגלישה או את נפילתו של מטפס הקשור לחבל.<br /> אמצעי חיכוך כאלו טובים במיוחד לאיבטוח בהובלה ובטופ- רופ, כי מחד, קל לתת ולקחת חבל במהירות במצב בו אין חיכוך כמעט, ומאידך, קל לבלום משיכות חזקות בחבל (כמו נפילה) במצב בו החיכוך גדול. אביזרים אלו טובים פחות לגלישה בגלל האופי הבינארי שלהם. אותה התכונה ההופכת אותם למתאימים לאיבטוח, גורמת לגולש בעזרתם שירד בקפיצות (או כן גולש, ללא חיכוך, או לא גולש כלל), גלישה שאינה טובה בגלל העומסים הגדולים יותר המתפתחים על העגינות.<br /> <br /> מטפסים בכל העולם מעדיפים יותר ויותר אמצעי חיכוך מן הקבוצה הזו מכיוון שהאיבטוח הינו חיוני לטיפוס בטוח, ולעומת זאת בכל מקרה בו ניתן להימנע מגלישה, עושים זאת. בנוסף, הקושי בגלישה הוא בעיקר של נוחות ולא של בטיחות. לכן התכונה החשובה יותר למטפסים באמצעי חיכוך היא זו הקשורה לאיבטוח. עדיפים אמצעי החיכוך המודרניים כגון ה-ATC או הטיובר על השטיכט הישן יותר.<br /> <br /> אמצעי חיכוך מסוג זה אינם מפתלים את החבל במידה משמעותית בזמן איבטוח, כאשר החבל העובר בהם הינו רפוי. לעומת זאת, בזמן גלישה או הורדה של משקל על החבל, תוך שימוש באמצעי חיכוך כזה, החבל מתפתל מעט, ומידת הפיתול תלויה תלות חזקה בגיאומטריה של אמצעי החיכוך.<br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:sticht.jpg|60px<br /> default [[שטיכט]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:tuber.jpg|80px<br /> default [[טיובר]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Sheriff.jpg|60px<br /> default [[שריף]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:ATC.jpg|80px<br /> default [[ATC]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:VCnotpro.jpg|70px<br /> default [[VC]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> |-<br /> | '''[[שטיכט]]'''<br /> | '''[[טיובר]]'''<br /> | '''[[שריף]]'''<br /> | '''[[ATC]]'''<br /> | '''[[VC]]'''<br /> |-<br /> | colspan=&quot;4&quot; |&lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> |- <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה: ATCXP.jpg|80px<br /> default [[ATC#ATC-XP|ATC-XP]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה: jaws.jpg|60px<br /> default [[Jaws]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה: b52.jpg|70px<br /> default [[B-52]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:SBG.jpg|70px<br /> default [[VC]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |-<br /> | '''[[ATC#ATC-XP|ATC-XP]]'''<br /> | '''[[Jaws]]'''<br /> | '''[[B-52]]'''<br /> | '''[[SBG]]'''<br /> | <br /> |}<br /> <br /> ==[[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד]]==<br /> בקבוצה זו אמצעי חיכוך המיועדים ל[[אבטחה|איבטוח]] ב[[הובלה]] [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]], ואינם מתאימים ל[[הובלה טבעית]] או ל[[טיפוס אלפיני]]. מכשירים מקבוצה זו אמורים להזרים [[חבלים|חבל]] באופן חלק ככל האפשר בזמן טיפוס, ולהינעל באופן אוטומטי תוך כדי נפילה של המוביל.<br /> <br /> בתת הקבוצה הראשונה מכשירים מורכבים מכאנית, בעלי חלקים זזים. שלשת המכשירים המוכרים הם [[גריגרי]] (של Petzl), [[סאם]] (של Faders) ו[[סינץ']] (של Trango), אבל יש עוד כמה, למשל [[אדי]], של אדלריד. הם ממלאים פונקציה דומה ונבדלים זה מה בפרטים. בכל מקרה, אין כאן המלצה ישירה לאחד מהם, אלא נסיון לרכז את הנתונים הרלוונטיים, וכל מטפס ייאלץ להחליט לעצמו...<br /> <br /> בתת הקבוצה השניה מכשירים פשוטים יותר, ללא קפיצים, צירים או חלקים נעים. כאן ניתן למצוא את ה[[יויו]] של Camp,<br /> [[Antz]] של Salewa ועוד.<br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:grigri.jpg|50px<br /> default [[גריגרי]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:sum.jpg|80px<br /> default [[סאם]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:cinch.jpg|60px<br /> default [[סינץ']]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Eddy_closed.jpg|70px<br /> default [[אדי]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |<br /> |-<br /> | '''[[גריגרי]]'''<br /> | '''[[סאם]]'''<br /> | '''[[סינץ']]'''<br /> | '''[[אדי]]'''<br /> | <br /> |-<br /> | colspan=&quot;4&quot; |&lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> |- <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:yoyo.jpg|90px<br /> default [[יויו]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:SRC.jpg|80px<br /> default [[SRC]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:sweet.jpg|70px<br /> default [[סוויט]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: Antz.jpg|70px<br /> default [[Antz]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: Smart.jpg|70px<br /> default [[smart]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> |'''[[יויו]]'''<br /> |'''[[SRC]]'''<br /> |''' [[סוויט]]'''<br /> |''' [[Antz]]'''<br /> |''' [[סמארט]]'''<br /> |<br /> |<br /> <br /> <br /> |}<br /> <br /> ==[[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול]]==<br /> '''אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול''' הם קבוצה של [[אמצעי חיכוך]] המיועדים לשימוש ב[[הובלה]] ב[[שיטות הובלה|חבל כפול (דאבל או טווין)]], על מסלולי [[טראד]], [[מולטי-פיץ']], [[טיפוס מלאכותי]] ו[[טיפוס אלפיני]]. מכשירים מקבוצה זו מיועדים ל[[אבטחה|איבטוח]] של מספר שניים בהובלה. הם אמורים להזרים חבל באופן חלק ככל האפשר בזמן טיפוס, ולהינעל באופן אוטומטי תוך כדי נפילה של המטפס השני. הם ננעלים אוטומטית רק במקרה כזה, כלומר, באבטחה מלמעלה של מספר שניים בהובלה. <br /> <br /> <br /> למיעוטם (כמו [[גיגי]] או [[פרו-אלפ]]), איבטוח של מספר שניים מלמעלה היא האפשרות היחידה. לרובם, במיוחד למודרניים שבהם, כמו [[טוקאן]], [[גלובוס]], [[רברסו]] וATC-Guide, יש אופן שימוש נוסף, של [[איבטוח]] מוביל, שילוח או איבטוח ב[[טופ-רופ]].<br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:gigi.jpg|60px<br /> default [[גיגי]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:magic.jpg|60px<br /> default [[מאג'יק]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:megajul.jpg|60px<br /> default [[מגה-ג׳ול]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;|<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> | '''[[גיגי]]'''<br /> | '''[[מאג'יק]]'''<br /> |<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> | colspan=&quot;4&quot; |&lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> |- <br /> <br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:ATCguide.jpg|80px<br /> default [[ATC#ATC-Guide|ATC-Guide]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:reverso.jpg|60px<br /> default [[רברסו]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:reversino.jpg|60px<br /> default [[רברסינו]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:ghost.jpg|80px<br /> default [[גוסט]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:guide.jpg|50px<br /> default [[סלווה גייד]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |-<br /> <br /> | '''[[ATC#ATC-Guide|ATC-Guide]]'''<br /> | '''[[רברסו]]'''<br /> | '''[[רברסינו]]'''<br /> | '''[[גוסט]]'''<br /> | '''[[גייד]]'''<br /> |-<br /> | colspan=&quot;4&quot; |&lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> |- <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:toucan.jpg|80px<br /> default [[טוקאן]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:TRE1.jpg|120px<br /> default [[TRE]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:Globus.jpg|80px<br /> default [[גלובוס]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה: cassin GTC.jpg|70px<br /> default [[PIU]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> |-<br /> | '''[[טוקאן]]'''<br /> | '''[[TRE]]'''<br /> | '''[[גלובוס]]'''<br /> | '''[[PIU|PIU/GTC]]'''<br /> | <br /> |-<br /> | colspan=&quot;4&quot; |&lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> |- <br /> |}<br /> <br /> ==אמצעי חיכוך לקניונינג== <br /> בקבוצה זו אמצעי חיכוך שאינם מתאימים לשימושים אחרים כמו טיפוס ספורטיבי או טיפוס בחבל כפול. התכונות העיקריות הנדרשות ממכשירי חיכוך לקניונינג הן האפשרות לשנות (להוסיף) חיכוך תוך כדי [[גלישה]], והאפשרות להתנתק מה[[חבלים|חבל/חבלים]] ללא צורך לנתק את אמצעי החיכוך מה[[רתמות|רתמה]]. עניין נוסף (משני) הוא נעילה מהירה של אמצעי החיכוך. אמצעים אלו יהיו לרוב מבוססים על [[שמינית]] אך עם תוספות כמו קרניים או חורים מוזרים המוסיפים את הפונקציות שהוזכרו. גם [[שמינית מיוחדת לקניונינג|כאן]].<br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:805138797.jpg|80px<br /> default [[קריטר]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:סקווארל.jpeg|130px<br /> default [[סקווארל]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:Pirana.jpg|70px<br /> default [[פיראנה]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:Oka.jpeg|110px<br /> default [[הוקה]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:Totem.jpg|135px<br /> default [[טוטם]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:טוטם סי-אר-טי.jpeg|140px<br /> default [[טוטם סי-אר-טי]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> | '''[[קריטר]]'''<br /> | '''[[סקווארל]]'''<br /> | '''[[פיראנה]]'''<br /> | '''[[הוקה]]'''<br /> | '''[[טוטם]]'''<br /> | '''[[טוטם סי-אר-טי]]'''<br /> |-<br /> | colspan=&quot;4&quot; |&lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> |- <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Ats.jpg|70px<br /> default [[אייטיאס]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Hannibal edelrid.jpeg|120px<br /> default [[אייטיאס]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:NO-MAD.jpeg|125px<br /> default [[אייטיאס]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:הודו - Hoodoo.png|125px<br /> default [[הודו]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:דוקלינג 2.jpeg|156px<br /> default [[פיראנה]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Hydrobot.jpg|150px<br /> default [[רובוט|היידרובט]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> |'''[[אייטיאס]]'''<br /> |'''[[חניבעל]]'''<br /> |'''[[נו-מאד]]'''<br /> |'''[[הודו]]'''<br /> |'''[[דוקלינג]]'''<br /> |'''[[רובוט|היידרובוט]]'''<br /> |<br /> |<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==אמצעי חיכוך להגלשה, עבודה וחילוץ==<br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:stop.jpg|90px<br /> default [[סטופ]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:robot.jpg|60px<br /> default [[רובוט|רובוט/הידרובוט]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה: Petzl_rack.jpg|90px<br /> default [[סולם]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:tuba.jpg|60px<br /> default [[טיובה]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה: closed ID.jpg|50px<br /> default [[ID]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |- <br /> | '''[[סטופ]]'''<br /> | '''[[רובוט]]'''<br /> | '''[[סולם]]'''<br /> | '''[[טיובה]]'''<br /> | '''[[ID]]'''<br /> <br /> |-<br /> | colspan=&quot;4&quot; |&lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> |- <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Omer1.jpg|60px<br /> default [[עומר]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: doublestop.jpg|60px<br /> default [['דאבל סטופ]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> |'''[[עומר]]'''<br /> |'''[[דאבל סטופ]]''' <br /> |<br /> |<br /> |<br /> |}<br /> <br /> =עקרונות פעולה=<br /> למרות השונות הרבה שיש בין אמצעי למשנהו כולם פועלים לפי עקרונות זהים:<br /> <br /> מרבית אמצעי החיכוך משמשים לשתי מטרות. הראשונה היא [[אבטחה]] בטיפוס, שיש בה זרימה של החבל לשני הכיוונים (בזמן שנותנים חבל ובזמן שמצמצמים את הסלאק). המטרה השנייה היא גלישה, שמצריכה זרימה של החבל לכיוון אחד בלבד (בזמן הגלישה). <br /> <br /> קיימים גם אמצעי חיכוך ייעודיים המשמשים בעבודות חילוץ (טיובה) ותעשיה (ID), שימושים צבאיים ([[עומר]]) ועוד.<br /> <br /> קיימים אמצעי חיכוך המבוססים על נעילה של החבל. חלקם, כמו [[גיגי]], [[גלובוס]], [[טוקאן]], [[רברסו]] ועוד, נועלים את החבל על עצמו. אחרים, כמו [[גריגרי]], [[סאם]] ועוד, נועלים את החבל בין שני חלקים נעים של אמצעי החיכוך.<br /> <br /> ==המכניקה של אמצעי החיכוך והגלישה==<br /> אופן הפעולה של רובם המכריע של אמצעי החיכוך מודגם יפה על ידי חבל המלופף על תוף. כדי להבין זאת נסתכל על [[חיכוך|כוח החיכוך]] על אלמנט אורך חבל על תוף.<br /> <br /> (תזכורת קצרה: כוח החיכוך ניתן על ידי: &lt;math&gt;F_f=\mu F_N&lt;/math&gt;. כאשר: &lt;math&gt;\mu&lt;/math&gt; הוא מקדם החיכוך והוא תכונה של שני החמרים של הגופים הבאים במגע, ו &lt;math&gt;F_N&lt;/math&gt;, הכוח הנורמלי, הוא הכוח הניצב למישור המגע בין שני הגופים).<br /> <br /> הרעיון של אמצעי החיכוך הוא לגרום לחבל להפעיל כוח בניצב לאביזר, וכך ליצור כוח חיכוך. ככל שהחיכוך גדול יותר, כך נדרש להפעיל פחות כוח בהחזקת החבל. הדרך לעשות זאת היא ליצור &quot;שבירה&quot; של החבל סביב משהו: תוף, טבעת, עמוד, אמצעי חיכוך.<br /> <br /> נושא זה אינו פשוט (צריך חישובים ואינטגרלים וכאלו), והוא מוסבר ביתר פירוט במאמר [[איך עובדים אמצעי חיכוך?]]<br /> <br /> ==מה משפיע על החיכוך?==<br /> *זווית השבירה של החבל באמצעי החיכוך: ככל שהשבירה חדה יותר - יהיה יותר חיכוך.<br /> *מספר החבלים שעוברים באמצעי: בשני חבלים יש יותר חיכוך מאשר בחבל אחד.<br /> *[[קוטר של חבל|קוטר החבלים]]: ככל שהחבל עבה יותר, כך יותר חיכוך.<br /> <br /> =מבנה וייצור=<br /> בדומה לטבעות, מרבית אמצעי האבטוח והגלישה מיוצרים מסגסוגות שונות של אלומיניום כך שיהיו חזקים (במידת הצורך) וקלים. פרמטר שחשוב להתייחס אליו הוא מוליכות החום, כלומר היכולת של המתכת לפזר חום. אם פיזור החום אינו טוב, כמות חום גדולה שאינה מתפזרת, למשל בזמן שימוש ארוך (גלישה ארוכה, למשל) יכולה להביא את האמצעי לטמפרטורה מאוד גבוהה. במקרים קיצוניים, הטמפרטורה בנקודות המגע עם החבל עשויה להיות גבוהה מנקודת ההתכה של החבל. מתכת בעלת יכולת מוליכות חום טובה תשפר את פיזור החום.<br /> ==מבנה==<br /> את יכולת פיזור החום של אמצעי חיכוך ניתן לשפר גם על ידי גיאומטריה. ככל שהיחס בין שטח המעטפת (הפתוח לאוויר ופולט חום) לבין הנפח (האוגר את החום) יהיה גדול, האמצעי יתחמם פחות, או למעשה, יתקרר יותר מהר. לשם כך יוצרו מספר אמצעים עם &quot;צלעות קירור&quot;, כמו [[טיובר]], למשל.<br /> <br /> ==חומרים==<br /> אלומיניום מצטיין במשקלו המועט (צפיפות של כ- 2.8-2.4גרם/סמ&quot;ק)), הוא מוליך חום טוב אבל כשלעצמו אינו חזק מאד. זו הסיבה שבעבר לא השתמשו באלומיניום אלא בפלדה לייצור ציוד גלישה וטיפוס. פלדה היא מתכת חזקה יותר אבל גם כבדה בהרבה. <br /> <br /> בתחילת המאה ה-20 התגלה כי [[סגסוגת|סגסוג]] האלומיניום עם כמויות קטנות של מתכות אחרות ועיבודו בחום יצרו מתכת חדשה שכללה את תכונות האלומיניום החשובות (קל משקל ומוליך חום) וחיזק אותה במידה רבה. [[סגסוגות אלומיניום|סגסוגות של אלומיניום]] נותנות מענה טוב לשלוש הדרישות. סגסוגות אלומיניום מודרניות הן קלות, חזקות מספיק ומוליכות חום בצורה טובה. הן מתאימות מאד לייצור אמצעי חיכוך.<br /> <br /> רוב הסגסוגות נוצרות ע&quot;י התכת המתכות ביחד אולם ישנן סגסוגות הנוצרות בשיטה חשמלית כימית או ע&quot;י ערבוב אבקות ודחיסתן.<br /> <br /> חוזק המשיכה של אלומיניום טהור- 900 ק&quot;ג לסמ&quot;ר.<br /> <br /> חוזק המשיכה של סגסוגת אלומיניום (S75) מגיע ל- 6160 ק&quot;ג לסמ&quot;ר.<br /> <br /> המעבר לשימוש בסגסוגות אלומיניום משימוש בפלדה היווה מעין מהפך וקפיצת דרך בציוד טיפוס, גלישה וחילוץ. הסיבה שהחלו להשתמש בסגסוגות האלומיניום היקרות והפחיתו את השימוש בפלדה היא יחסי המשקל לחוזק של סגסוגות האלומיניום לעומת הפלדה.<br /> <br /> אלומיניום: סימן כימי: AL משקל סגולי: 2.71 גרם לסמ&quot;ק<br /> <br /> ברזל: סימן כימי:FE משקל סגולי: 7.8 גרם לסמ&quot;ק<br /> <br /> יחס המשקל לחוזק משיכה בסגסוגות אלומיניום מגיע ל- 1/1825 ק&quot;ג לסמ&quot;ר<br /> <br /> יחס המשקל לחוזק משיכה בפלדה הוא רק- 1/472 ק&quot;ג לסמ&quot;ר <br /> <br /> ניתן לראות כי ההבדל בין יחס המשקל לחוזק של סגסוגות אלומיניום לעומת הפלדה הוא משמעותי. מכיוון שמעדיפים טבעות קלות וחזקות, סגסוגות האלומיניום הפכו לחומר העיקרי (נשאלת השאלה אם אין מתכות קלות יותר וחזקות מספיק לשימוש זה, אבל זהו דיון אחר שבו משחקים גורמים נוספים: כלכליים, היסטוריים ועוד).<br /> <br /> ישנם אמצעי חיכוך וגלישה שבנויים כך שכל העומס שמופעל על החבל עובר דרכם והם משמשים, בנוסף להיותם אמצעי חיכוך וגלישה, כחוליה המקשרת בין החבל לגולש ולכן אמצעים אלו צריכים להיות מספיק חזקים בכדי לשאת עומסים גבוהים (GRIGRI, ID, RACK) ובגלל זה העדיפו להשתמש בסגסוגות האלומיניום שהן חזקות וקלות.<br /> <br /> =סוגים שונים=<br /> ניתן לחלק בחלוקה גסה את אמצעי החיכוך למספר קבוצות, על פי השימוש, כמות החיכוך והגיאומטריה. החלוקה הפשוטה ביותר תהיה לאמצעי חיכוך וגלישה פשוטים וכאלה עם נעילה אוטומטית.<br /> אמצעים פשוטים יהיו ללא נעילה אוטומטית, כמובן.<br /> <br /> אמצעי חיכוך וגלישה עם נעילה אוטומטית<br /> הם בדרך כלל גדולים וכבדים יותר, יהיו להם חלקים זזים לצורך הכנסת החבל לאמצעי ומנגנון הנעילה שלהם. אמצעים אלה ינעלו ע&quot;י לחיצה של החבל שדוחף פלטת מתכת שתלחץ על עצמו וכך החבל ייעצר ויפסיק לזרום. לאמצעים אלה תהיה מחוברת ידית חיצונית שבעזרתה נוכל לדחוף את פלטת המתכת נגד כיוון הנעילה וכך לשחרר אותה ולהמשיך לגלוש או להגליש. באמצעים אלו העברת החבל הינה קריטית ויש לוודא גם ע&quot;י מבט בשרטוט על גוף האמצעי וגם ע&quot;י בדיקת פעולת האמצעי שננעל בכיוון הנכון שהחבל עובר כראוי.<br /> <br /> STUPID PROOF – מנגנון הגנה שמגבה טעות של אי ידיעה בחיבור האמצעי.<br /> <br /> PANIC PROOF – מנגנון הגנה שמגבה טעות הנגרמת מפאניקה כמו עזיבה של החבל או לחיצה חזקה על המנוף. <br /> <br /> =ביבליוגרפיה=<br /> THE MECHANICS OF FRICTION IN ROPE RESCUE<br /> <br /> ROPE ACCESS EQUIPMENT THE BACK UP SAFETY SYSTEM<br /> <br /> CLIMBING.COM<br /> <br /> ROCKANDICE.COM<br /> <br /> PETZL.COM<br /> <br /> KONG.IT<br /> <br /> מדריך לאינג'ניר בעריכת פרופ' ש.אטינגן<br /> <br /> ספר מערכי שיעור טיפוס גלישה וחילוץ<br /> <br /> אביזרי חיכוך, מאמר של גיל אוורבוך, מדור טג&quot;ח, 2005<br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> <br /> [http://storrick.cnchost.com אוסף מדהים של אמצעי חיכוך ואביזרים שונים]<br /> <br /> [http://www.tre-pfullingen.de/Klettern-Test.pdf השוואה בין אמצעי חיכוך שונים - בגרמנית]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], גיל אברבוך ואחרים...<br /> [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]][[קטגוריה: גלישה]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA&diff=5764 2024-12-05T07:36:43Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;זהו פתרון לתרגיל המוצע בדף על נקודה קריטית. ==התרגיל== מנה את כל הנקודות הקריטיות במערכת טופ-רופ. ==תשובה== בטופ-רופ יש מספר רב של נקודות קריטיות, שאת רובן בוחרים שלא לבטל משיקולי יעילות ונוחות: * המאבטח * אמצעי החיכוך * לולאת האיבטוח (בילי...&quot;</p> <hr /> <div>זהו פתרון לתרגיל המוצע בדף על [[נקודה קריטית]].<br /> <br /> ==התרגיל==<br /> מנה את כל הנקודות הקריטיות במערכת [[טופ-רופ]].<br /> <br /> ==תשובה==<br /> בטופ-רופ יש מספר רב של נקודות קריטיות, שאת רובן בוחרים שלא לבטל משיקולי יעילות ונוחות:<br /> <br /> * המאבטח<br /> * [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]]<br /> * לולאת האיבטוח (בילי לופ) של [[רתמות|רתמת]] המאבטח, אם הוא מאבטח ממנה בלבד<br /> * החבל<br /> * החיבור לרתמת המטפס ([[לולאת שמונה]], [[קשר הצלה]] ו/או [[טבעות|טבעת]])<br /> * לולאת האיבטוח (בילי לופ) של [[רתמות|רתמת]] המטפס, אם הוא התחבר אליה<br /> <br /> לעיתים קיימות נקודות קריטיות נוספות:<br /> * ה[[עגינות|עגינה]], אם היא אחת ([[שימוש בעצים כעיגונים בעבודת חבל|עץ גדול]], למשל)<br /> * ה[[רצועות|רצועה]] של [[חלוקת משקל|חלוקת המשקל]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%A8&diff=5763 2024-12-05T07:36:40Z

<p>יורי פלדמן: הפניה לדף שטיכט</p> <hr /> <div>#הפניה[[שטיכט]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%A0%D7%A2&diff=5762 2024-12-05T07:36:36Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;{{אתרים}} אתר הטיפוס בתמנע נמצא בתוך פארק תמנע, שהוא גן לאומי תחת שליטת רט״ג. איזור הטיפוס הוא על אבן החול של תצורת עמודי שלמה. באזור הטיפוס יש כ- 55 מסלולים מבולטים ברמות שבין 5 ל-8b. בשטח הפארק פזורים בולדרים רבים ואפשר לבלות כמה ימים בבולדרינג בלבד... הטיפו...&quot;</p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> אתר הטיפוס בתמנע נמצא בתוך פארק תמנע, שהוא גן לאומי תחת שליטת רט״ג. איזור הטיפוס הוא על אבן החול של תצורת עמודי שלמה. באזור הטיפוס יש כ- 55 מסלולים מבולטים ברמות שבין 5 ל-8b. בשטח הפארק פזורים בולדרים רבים ואפשר לבלות כמה ימים ב[[בולדרינג]] בלבד...<br /> <br /> הטיפוס מותר באזור שממערב לעמודי שלמה, ובאזור &quot;הפארק האתגרי&quot; ממזרח לעמודים. העמודים עצמם אסורים לטיפוס מאחר וזהו אתר ארכיאולוגי ואזור תיירות.<br /> ==היסטוריה==<br /> פארק תמנע נפתח לטיפוס בעקבות סיור עם נציגי רשות שמורות הטבע לאיתור אתרים פוטנציאליים בהרי אילת, שהסתיים בסירוב גמור ומפח נפש, אבל הם הציעו לעשות משהו בתמנע. <br /> ==גיאולוגיה==<br /> לבקעת תמנע סיפור גיאולוגי מעניין מאד. המבנה הוא של כיפה גיאולוגית שנוצרה על ידי המסה הפלוטונית של הר תמנע, שהתרוממה ודחפה את כל השכבות מעליה ליצירת המבנה. בקע ים המלח חתך את הכיפה לשניים (את חציה השני ניתן למצוא באיזור פונון בירדן, כ-105ק״מ צפונה). הבליה סילקה את שכבות אבן החול הרכות והגיר הקשה שמעליהן - התמוטט. עם עלייתו של הר תמנע, הוא גרר יחד איתו את אבני החול העתיקות שמהוות את תצורת עמודי שלמה ועליהן נמצאים מסלולי הטיפוס בפארק.<br /> <br /> אבן החול האדומה של תמנע מקבילה בגילה לאבן החול של [[וואדי ראם]]. הסלע בתמנע הוא רך למדי ונשבר בקלות.<br /> <br /> ==איך מגיעים==<br /> [[תמונה: Timna_map.jpg|מרכז|ממוזער|400px|מפת הגעה לתמנע]]<br /> <br /> כארבעים ק&quot;מ לפני אילת, פונים ימינה (מערבה) לפארק תמנע. ממשיכים על פי השילוט לאגם/עמודי שלמה.<br /> <br /> ==ציוד==<br /> * אבן החול בתמנע היא רכה ואחיזות נשברות! '''קסדה היא חובה באתר זה, הן למטפס והן למאבטח!''' <br /> * סימני מגנזיום לבן על הסלע האדום/ שחור נשארים ובולטים למרחוק. יש להשתמש רק במגנזיום אדום בזמן הטיפוס ולהשתדל להפחית את השימוש בו ככל שניתן (ניתן לרכוש מגנזיום אדום במרכז המבקרים בכניסה לפארק).<br /> * 15 ראנרים וחבל 50מ׳ יספיקו לכל המסלולים המבולטים, אם כי עדיף 55מ׳, כנראה.<br /> ==המסלולים - איזור עמודי שלמה==<br /> חלק מהמסלולים בתמנע, אלו ההולכים לאורך חריצים, מתאימים ללימוד ותרגול [[הובלה]] ב[[טראד]], כאשר ניתן להקליפ גם את הבולטים וגם לשים [[אבני עיגון]].<br /> ===סקטור המערה===<br /> <br /> <br /> ===סקטור הקיר הבדואי===<br /> <br /> <br /> ===סקטור סודוקו===<br /> <br /> <br /> ===סקטור הפריזמות===<br /> <br /> <br /> ===סקטור מלחמת הכוכבים===<br /> <br /> <br /> ===סקטור אתיקה===<br /> <br /> <br /> ===סקטור התאומים===<br /> <br /> <br /> ===סקטור צעדים ראשונים===<br /> <br /> ==המסלולים - איזור הפארק האתגרי==<br /> <br /> ===סקטור כניסה===<br /> ===סקטור בארה===<br /> <br /> ===סקטור ארנה-Whale Boulder===<br /> <br /> <br /> ===סקטור ארנה-Frictionland Wall===<br /> <br /> ==בולדרינג==<br /> <br /> ==מדריכים ישנים וקריאה נוספת==<br /> * [http://wiki.imga.org.il/Topos/TIMNA_GUIDE_HEBREW-V4.pdf המדריך הישן של פארק תמנע]<br /> * [http://wiki.imga.org.il/Topos/Timna_topo_guide_2020.pdf המדריך המעודכן לפארק תמנע]<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], אלעד עומר ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=5761 2024-12-05T07:36:33Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;טיפוס הרים הוא תחום רחב ומכיל טיפוס של פסגות לא תלולות שאורך ממספר שעות ועד מספר ימים, מסלולי שלג, מסלולי קרח, מסלולי מיקסד, מסלולים אלפיניים קצרים וטכניים וכמובן וריאציות של כל אלה. הרשימה המלאה של כישורים שנדרשים לכל תת-סגנון כזה היא...&quot;</p> <hr /> <div>[[טיפוס הרים]] הוא תחום רחב ומכיל טיפוס של פסגות לא תלולות שאורך ממספר שעות ועד מספר ימים, מסלולי שלג, [[טיפוס קרח|מסלולי קרח]], מסלולי [[מיקסד]], [[מסלולים אלפיניים]] קצרים וטכניים וכמובן וריאציות של כל אלה.<br /> <br /> הרשימה המלאה של כישורים שנדרשים לכל תת-סגנון כזה היא שונה, אבל המיומנויות הבסיסיות נשארות בעינן: [[סיבולת#סיבולת לב-ריאה|סיבולת לב-ריאה]], [[סיבולת]] שריר, בעיקר ברגליים, וכוח רגליים, על כל צורותיו. בתכנית זו, כשנדבר על כוח רגליים לא נתכוון ל[[כוח מתפרץ]] אלא ל[[כוח סיבולת]] ול[[סיבולת]].<br /> <br /> ככל שהמסלול שמתכננים יותר טכני ויותר תלול, יש צורך ביותר כוח בפלג גוף עליון ויותר [[טכניקה]]. על הרשימה הזו נוספות מיומנויות נוספות. למשל, לטיפוס מפלי קרח צריך כוח כתפיים ו[[כוח אחיזה]]. לטיפוס מיקסד ומסלולים אלפיניים טכניים (שיש בהם טיפוס סלע) צריך [[כוח אצבעות]], כמו לטיפוס סלע קשה.<br /> <br /> תכנית האימון הזו תתעסק רק בכושר הבסיסי להרים גבוהים, והיא כללית ביותר. להשגת תוצאות מיטביות מומלץ לבנות תכנית מותאמת אישית.<br /> <br /> <br /> =הצרכים=<br /> הדרישות הגופניות (לא מדובר על נחישות, מיקוד וכושר ניתוח של המצב) ממטפס הרים הן בעיקר שתיים:<br /> # יכולת לתפקד הרבה שעות במאמץ ובאוויר דליל - כלומר - סיבולת לב-ריאה.<br /> # היכולת ללכת מרחקים ארוכים, בעליה, עם משקל על הגב - כלומר - כוח רגליים.<br /> ==סיבולת לב-ריאה==<br /> סיבולת לב ריאה היא שם כולל ליכולת של הגוף לקיים [[מאמץ אירובי]] לאורך זמן. לשם כך צריך ש:<br /> # הריאות יוכלו להכניס מספיק חמצן ולסלק מספיק דו-תחמוצת הפחמן.<br /> # מערכת הדם תוכל להוביל מספיק חמצן לשרירים.<br /> # השרירים יוכלו לקלוט מספיק חמצן מן הדם.<br /> לשיפור היכולת לקיים מאמץ אירובי לאורך זמן מתאמנים באימונים אירוביים ארוכים (לפי [[עקרונות_בתורת_האימון#עקרון הייחודיות|עקרון הייחודיות]] בתורת האימון האימון יהיה יעיל ככל שיהיה דומה למיומנות שאותה רוצים לפתח). ריצה, אופניים, [[סקי קרוס-קאונטרי]] וכל אימון אירובי אחר הם [[אימון צולב]] מצויין למטרה זו.<br /> <br /> לשיפור ניצול החמצן והקליטה שלו בשרירים משלבים [[אימון אינטרוואלים|אימוני אינטרוואלים]] בשגרת האימונים.<br /> <br /> ==כוח רגליים==<br /> כמובן שאימונים המבוססים על ריצה בעליה ואופניים משפרים את כוח הרגליים. ככל שמאריכים את האימון כך השיפור נוטה יותר לסיבולת ארוכת טווח. ניתן להקשות עוד יותר, גם על מערכת הנשימה וגם על שרירי הרגליים על ידי העלאת השיפוע (התלילות) של מתאר האימון. לקיום מאמץ קבוע נוהגים מטפסים לשלב מספר רב של [[אימון מדרגות|אימוני מדרגות]] בתכנית האימון שלהם. אימון מדרגות הוא הברירה המועדפת לאימונים לטיפוס הרים, במיוחד למסלולים ארוכים, של יותר מיום, ועם הפרשי גובה גדולים.<br /> <br /> ==קליטת חמצן בשרירים==<br /> זה חשוב במיוחד בטיפוס הרים גבוהים, כשכמות החמצן באויר שנושמים היא קטנה. הדרך להתמודד עם מיעוט בחמצן באוויר היא לשפר את יכולת קליטת החמצן של השרירים, כל שהיעילות של קליטת החמצן מן האוויר תעלה. יש לזה גבול, כמובן, אבל זהו אחד האימונים החשובים להרים גבוהים.<br /> <br /> הדרך לשפר את יעילות קליטת החמצן בשרירים היא ב[[אימון אינטרוואלים]], ואם אפשר, בגובה (בהמשך).<br /> ===[[התאקלמות]]===<br /> ===אימון בגובה===<br /> אימון בגובה משפר את יכולת הגוף לתפקד בגבהים. למטפסים פעילים, שממילא נמצאים פרקי זמן ניכרים בגובה, אימון כזה אינו משמעותי (כי הם כבר מאוקלמים). <br /> <br /> =תכנית אימון=<br /> זוהי תכנית ארוכה למדי, וכדאי לשנות אותה בהתאם לפרוייקט אליו מתאמנים.<br /> כמה הערות חשובות:<br /> # הקפידו על מנוחה. בכל שבוע יום מנוחה, בכל סוף חודש 3 ימי מנוחה.<br /> #הקפידו על תזונה (בהמשך).<br /> # בתכנית משולב יום טיפוס אחד בשטח בכל שבוע. זה יותר בשביל הפאן וכדי לזכור למה אנחנו אוהבים לטפס. אם אתם צריכים גם לשפר את רמת [[טיפוס ספורטיבי|הטיפוס הספורטיבי]] שלכם - תדחפו עוד אימון-שניים בשבע ב[[בולדרינג|בולדר]] הקרוב אליכם...<br /> # תכנית כזו קשה לשלב בחיים+עבודה+לימודים. אל תקפצו מעל הפופיק. התאימו את התכנית למה שאתם מסוגלים לשלב.<br /> # יש להעלות את דרגת הקושי של אימוני המדרגות, ריצה אופניים כל שבועיים בערך (על פי איבחון שוטף).<br /> # אם אתם מתאמנים באופן שוטף, אפשר (ומומלץ) להאריך את התכנית ולדרג יותר את שלבי ההתקדמות. אם אתם בלוח זמנים קצר - תצטרכו לבנות עקומת שיפור תלולה יותר. שימו לב: זה מגדיל את הסיכון לפציעה!<br /> <br /> ==חודש ראשון==<br /> # אופניים: יומיים עד ארבעה בשבוע<br /> # אימון מדרגות, יומיים בשבוע<br /> # שעה סקווטים עם משקל או ספרינטים: יום אחד<br /> # בטן, מתח, משקולות: כל יום<br /> # טיפוס: יום אחד<br /> # מנוחה: יום אחד<br /> ==חודש שני==<br /> # אופניים או ריצה כל יום שאין בו אימון מדרגות<br /> # מדרגות: שלשה ימים בשבוע<br /> # שעה סקווטים עם משקל או ספרינטים: יום אחד<br /> # בטן, מתח, משקולות: כל יום<br /> # טיפוס: יום אחד<br /> # מנוחה: יום אחד<br /> ==חודש שלישי== <br /> # אופניים או ריצה כל יום שאין בו אימון מדרגות<br /> # מדרגות: שלשה ימים בשבוע, למשל: ימים ראשון, שלישי, חמישי.<br /> # בטן, מתח, משקולות: כל יום<br /> # שעה סקווטים עם משקל או ספרינטים: יום אחד<br /> # טיפוס: יום אחד<br /> # מנוחה: יום אחד<br /> ==חודש רביעי==<br /> # אופניים או ריצה כל יום שאין בו אימון מדרגות<br /> # מדרגות: ארבעה ימים בשבוע, למשל: ימים ראשון, שני, רביעי, חמישי.<br /> # בטן, מתח, משקולות: כל יום<br /> # שעה סקווש: יום אחד<br /> # בטן, מתח, משקולות: כל יום<br /> <br /> ==לא פחות חשוב: תזונה==<br /> תכנית אימון כזו היא מתישה גם פיזית וגם מנטאלית. חשוב להקפיד לאכול טוב: פחמימות למילוי מאגרי הגליקוגן בשרירים, אבל גם חלבונים ושומן, כדי לאפשר בניית מסת שריר.<br /> <br /> מקובל (וזה אינו ייעוץ של דיאטן קליני) שמנת חלבון מייד לאחר סיום אימון ארוך (תוך 45 דקות) מונעת פירוק של השרירים ומסייעת לבנייה שלהם.<br /> <br /> תוך כדי אימונים ארוכים, מרבית האנשים צריכים מנות דחף של אנרגיה (חטיף אנרגיה, ג׳ל, תמרים, שוקולד או משהו מהסוג הזה). אם אתם כאלו - דאגו להצטייד בהתאם.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: תכניות אימון]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1&diff=5760 2024-12-05T07:36:29Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;התכנית הזו מכוונת, וניתנת להתאמה, למטפסים בכל הרמות, גם למתחילים, ומיועדת לשפר מגוון של מיומנויות: עבודת רגליים, שיווי משקל, סיבולת, כוח, כוח סיבולת ועוד. תכנית האימון המוצעת כאן שונה מאימון מהגיהינום של ג&#039;ון לונג, בכך שהיא מתייחסת לאי...&quot;</p> <hr /> <div>התכנית הזו מכוונת, וניתנת להתאמה, למטפסים בכל הרמות, גם למתחילים, ומיועדת לשפר מגוון של מיומנויות: [[עבודת רגליים]], שיווי משקל, [[סיבולת]], [[כוח מתפרץ|כוח]], [[כוח סיבולת]] ועוד.<br /> <br /> תכנית האימון המוצעת כאן שונה מ[[אימון מהגיהינום]] של ג'ון לונג, בכך שהיא מתייחסת לאימוני טיפוס בעיקר. היא גם שונה מהספר של אריק הורסט &quot;איך לטפס 5.12&quot; בכך שהיא אינה מיועדת רק למטפסים שכבר קרובים לרמה הזו. <br /> <br /> אם התכוונת לתכנית אימון שתשפר את היכולת שלך בהרים גבוהים, זו לא התכנית המתאימה, ואתה צריך את [[תכנית אימון לטיפוס הרים|התכנית הזו]].<br /> <br /> מלבד השלב המקדים, התכנית המתוארת כאן מקדישה 4 שבועות לסיבולת, 3 שבועות לכוח, שבועיים לכוח סיבולת ושבוע או שבועיים של מנוחה. סה&quot;כ מחזור של כחודשיים וחצי. לתוצאה אופטימאלית כדאי להשלים את כל התכנית, ולהמשיך.<br /> <br /> אין כאן התייחסות לכך בכלל, אבל מומלץ לעשות [[חימום]] טוב הכולל מעט פעילות שתקרב אותך ל[[מאמץ אירובי]], מתיחות וכו'. החימום חשוב בעיקר כהכנה נפשית לאימון, ומכניס אותך בהדרגה להלך הרוח המתאים.<br /> <br /> הערה אחרונה. בבניית [[מחזור אימון]] מקדישים תשומת לב רבה לתקופת מנוחה. כאן לא נרחיב על כך, אבל זכור שבכל רמה יש להקדיש את הזמן הדרוש ל[[התאוששות]] ולהטמעה של מה שהגוף לומד. ללא מנוחה מתאימה אפשר להגיע בקלות ל[[פציעות בטיפוס ספורטיבי|פציעות]] ול[[אימון יתר]] (over training).<br /> <br /> ועוד הערה, הפעם באמת אחרונה. אימון בתכנית כמו זו המובאת כאן לא יהיה יעיל ללא [[עיקרון החוליה החלשה#איך מוצאים מהי החוליה החלשה?|איבחון מקדים של החוזקים והחולשות]] של המטפס. האימון כאן מופנה להתחזקות, אבל אצל מרבית המטפסים הכוח אינו [[עיקרון החוליה החלשה|הגורם המגביל]]. אם רוצים לטפל בגורם המגביל יש לאמץ תכנית שממוקדת יותר בגורם הזה. ניתן לאמן אותם במקביל, ובימים שבהם לא מטפסים לעבוד על [[שרירי ליבה|שרירי הליבה]], למשל, על שליטה בפחד או על שיווי משקל, יכולת ריכוז, זיכרון או כל אלמנט אחר המגביל את יכולת הטיפוס.<br /> =שלב מקדים: טכניקה=<br /> בשלב המקדים נטפל בטכניקה. שלב זה מיועד במיוחד למטפסים מתחילים, אבל כל מטפס יכול להפיק ממנה תועלת. למטפסים מתחילים, שהטכניקה שלהם אינה מדוייקת ומפותחת, השלב הזה חיוני. ללא טכניקה, הם לא יפיקו כמעט כלום מן השלבים הבאים.<br /> <br /> זהו השלב היחיד שאין לו אורך מסויים, האורך המינימאלי הוא ארבעה שבועות, אבל אפשר להמשיך אותו עוד. הוא גם לא כלכך מעניין לאימון, אבל הוא אפקטיבי, והוא גם מהווה הכנה מצויינת וכניסה הדרגתית לשלב הבא, המטפל בסיבולת. מומלץ לטפס שלוש פעמים בשבוע לפחות, אבל אפשר (רק בשלב זה) גם לטפס כל יום, בתנאי שעומדים במגבלות הקושי של השלב. <br /> <br /> גם התשובה לשאלה [[הייתי רוצה לשפר את טכניקת הטיפוס שלי, איך עושים את זה?]] עוסקת באותו נושא.<br /> ===עקרון ראשון - מסלולים קלים===<br /> לאימון [[:קטגוריה: טכניקת טיפוס|טכניקה]], אין טעם בכלל לטפס דברים קשים. על מסלולים קשים '''אי אפשר''' ללמוד טכניקה ביעילות. זהו אחד מה[[עקרונות בתורת האימון|עקרונות הבסיסיים בתורת האימון]]. העיקרון הזה מוסבר בפירוט [[הייתי רוצה לשפר את טכניקת הטיפוס שלי, איך עושים את זה?|כאן]] וגם [[מיומנות בטיפוס|תרגילי המיומנות בטיפוס של אנדריאה]] מבוססים על זה. בשלב זה יש לבחור מסלולים וצעדים קלים, כאלה שאתה בטוח מצליח לטפס, ואפילו לא מתאמץ עליהם מאד (אפשר קצת). אלה צריכים להיות מסלולים שאתה יכול לטפס כל היום ולא ליפול עליהם בכלל. טיפוס מסלולים כאלה מאפשר לגוף לנסות כל מיני אפשרויות ו&quot;לבחור&quot; את זו שמתאימה לו ביותר.<br /> ===עקרון שני - חזרה===<br /> לשיפור טכניקה יש כמה שלבים. אחד מהם הוא לעשות הרבה צעדים ותנועות ולמצוא את הדרך לעשות כל אחד מהם כך שתהיה הכי יעילה ומתאימה למימדים, גמישות ותכונות המטפס. השלב הבא הוא &quot;לצרוב&quot; את התנועות והתנוחות הללו במרכזי התנועה במוח כדי שאפשר יהיה לשלוף אותן באופן כמעט אוטומטי בשעת הצורך. הדרך לעשות את זה היא לחזור על מספר רב של תנועות ותנוחות, מספר רב של פעמים. כל מטפס, אפילו מתחיל, יודע שאחרי כמה פעמים, הוא מצליח לעשות את המסלול בקלות יותר, למרות שאחרי כמה נסיונות הוא יותר עייף. זה זה.<br /> <br /> החזרה עושה עוד משהו חשוב. היא &quot;מנקה&quot; את הטכניקה. היא מאפשרת לוותר על מניירות והעוויות וטונוס מיותר בשרירים ו&quot;מזקקת&quot; את התנועה.<br /> ==תרגילים==<br /> שני העקרונות הללו יחד מובילים לתכנית כמו שהיא מוצגת כאן. שימו לב, גם מסלולים קלים בונים [[כוח מגע|כוח אצבעות]] וסיבולת, אבל האימון כאן לא ממוקד לזה. יש סיכוי טוב, במיוחד אם אתה מתחיל, שתרגיש שיפור גם בכוח הכללי, אבל לא בטוח.<br /> ===תרגיל בסיסי-טיפוס===<br /> בחר מסלולים קלים במיוחד, כשתים-שלוש רמות מתחת ליכולת שלך. זכור, אתה צריך להיות מסוגל לטפס מסלולים כאלה יום אחרי יום בלי להתעייף מאד. המסלולים לא צריכים להיות תלולים (למרות שאפשר שיהיו בהם קטעים תלולים) ולא חיבים שיהיו בהם רק אחיזות קטנות, להיפך, כמה שיותר קל, יותר טוב. טפס כל מסלול לפחות פעם אחת ביחידת אימון (עדיף פעמיים), ולפחות 12 פעמים בסה&quot;כ. גם טרברסות יכולות להיות אפשרות טובה לשלב זה, ובתנאי שתהיינה קלות.<br /> ===תרגילים נוספים===<br /> ====טרברסות עם יד אחת====<br /> תרגיל זה מכריח אותך לעמוד על הרגליים באופן מדוייק ויעיל ולסדר את שיווי המשקל, כך שתוכל להעביר את היד באופן יציב. זה מתרגל גם [[צעדים דינאמיים]] באופן מצויין.<br /> ====טרברסות עם החלפת ידיים====<br /> גם כאן, הדגש הוא על עבודת רגליים טובה ושיווי משקל. כאן חייבים להחליף ידיים על כל אחיזה. כלומר, אם הטרברסה שמאלה, והעברת את יד שמאל לאחיזה, אתה צריך לעשות match, להחליף עליה ידיים כדי לשחרר את יד שמאל.<br /> ====צעדים ארוכים====<br /> טפס את כל המסלולים עם האילוץ שאסור לשלוח יד ישרה לאחיזה כשעומדים על רגל ישרה. הרעיון הוא להרים רגליים תמיד לפני שמרימים את היד.<br /> =שלב ראשון: סיבולת שריר=<br /> סיבולת היא הבסיס שעליו נבנים כל סוגי הכוח האחרים. אפשר להתאמן על כוח מתפרץ, אבל ללא בסיס טוב של סיבולת שריר (וגם של קצת סיבולת לב-ריאה), התוצאות תהיינה הרבה פחות טובות. אימון סיבולת מאריך את הזמן שתוכל להישאר על מסלול קשה. מכיוון שהוא דורש מספר רב של מסלולים וצעדים בכל סט, הוא גם נותן הזדמנות לחזור על צעדים לא קשים, ובשלב זה גם הטכניקה ממשיכה להשתפר. אתה לומד איפה לנוח על המסלולים.<br /> <br /> לשלב זה יש להקדיש ארבעה שבועות, שלושה אימונים בשבוע. אפשר להתאמן ראשון-שלישי-חמישי, ולטפס בחוץ בשבת, בשביל הכיף. אל תעלה על מסלולים קשים מדי בשבת. זכור שביום ראשון יש לך אימון... אם אתה לא מסוגל להתאפק, ותר על אימון אחד, אבל דע - אתה מפחית מיעילות תכנית האימון. ליעילות של התכנית, עדיף לוותר על הטיפוס בשבת.<br /> <br /> כדי לבנות סיבולת, אתה צריך לטפס במשך זמן רב. בחר מסלולים לא קשים, שתוכל לטפס עליהם 20-30 דקות ללא הפסקה. אפשר לטפס בעליה וגם בירידה. מצא חבר פראייר מספיק לאבטח אותך על המסלולים הללו. התמורה שלו תהיה שאחרי כל סט שלך הוא יוכל לטפס 20-30 דקות ואתה תהייה הפראייר שמאבטח...<br /> <br /> לא צריך לבזבז זמן על היקשרות לחבל, ועדיף לטפס ב[[טופ-רופ]]. זכור, אתה מתאמן כדי לשפר את הסיבולת ולא את כישורי ה[[הובלה]], [[הקלפה נכונה|הקלפה]] או השליטה בפחד שלך.<br /> <br /> אם אתה מקדיש שעתיים לאימון, למשל, תוכל לחלק אותם לארבעה קטעים של 30 דקות בהם אתה מטפס 30 דקות, מאבטח שלושים דקות וחוזר על כך. אפשרות נוספת היא שישה מקטעים של 20 דקות.<br /> <br /> בכל מקרה, '''אל תגיע ל[[פימפום]] לפני שאתה גומר את הזמן שלך'''. אם זה קורה, הפסק, קח מנוחה, שתה משהו, ומצא מסלולים קלים יותר. מומלץ בשני האמונים הראשונים להתחיל עם 15 דקות על הקיר ולא מיד להתחיל עם 30.<br /> <br /> וריאציה על שלב זה עשויה להיות [[אימון התנגדות]], וניתן לשלב ביניהם ולגוון את האימונים.<br /> ==תרגילים אחרים (לא טיפוס)==<br /> תרגילים אלו הם הכרחיים לחיזוק שרירים שאינם עובדים קשה בטיפוס, והם מוזנחים בדרך כלל. חשוב לאמן גם את ה[[שרירים אנטגוניסטיים|שרירים האנטגוניסטיים]] לשרירי הטיפוס כדי לשמור על איזון של טונוס השרירים, על יציבה מאוזנת ולמניעה של פציעות.<br /> ===שכיבות סמיכה===<br /> עשה 2-3 סטים של 12-15 שכיבות סמיכה. אם זה קל לך, הצב את הרגליים על משטח מוגבה (ספסל, כיסא או שולחן). ניתן להוסיף דחיקות אחוריות בפינה (עומדים בפינה, נשענים עם הכתפיים על הקירות ודוחפים את הגוף מן הקיר בעזרת המרפקים). שני תרגילים אלה מאמנים את שרירי החזה (שמוזנחים כמעט לחלוטין בטיפוס) ואת השריר המקרבים את השכמות (שמוזנחים כמעט לחלוטין בטיפוס).<br /> ===כריעות===<br /> עשה 2-3 סטים של 12-15 כריעות. מה שקוראים סקוואטס (Squats). עמוד מול הקיר עם כפות רגליים פונות החוצה, רד כמה נמוך שאתה יכול ועלה בחזרה, כל זאת כשהברכיים פונות לצדדים ואל תאפשר להן להצביע קדימה. תרגיל זה מחזק את הירכיים, המפשעה והמתניים, וירגיל אותך ל&quot;צעד צפרדע&quot;, שהוא מאד שימושי על [[טיפוס פייסים|פייסים]]. <br /> ===הרמות של שורש כף היד===<br /> עשה 2-3 סטים של 12-15 של הרמות של שורש כף היד. אחוז במשקולת קטנה כשכף היד פונה למטה, והאגודל עם האצבעות (ולא &quot;עוטף&quot; את המוט), הנח את האמה על משטח יציב או על הירך והרם את המשקולת כמה שיותר תוך שימוש בשרירי גב האמה בלבד. החלף ידיים בין סטים.<br /> ===פיתול של האמה===<br /> עשה 2-3 סטים של 12-15 חזרות. אחוז במשקולת קטנה כשכף היד פונה למטה, הנח את האמה על משטח יציב או על הירך וסובב את היד לאורך כל טווח התנועה, כאילו אתה מסובב ידית של דלת. החלף ידיים בין סטים.<br /> =שלב שני: כוח=<br /> שלב זה מורכב משני תת-שלבים: כוח בפלג גוף עליון וכוח אצבעות. שלב זה אורך שלושה שבועות. מומלץ לרדת לשני אימונים בשבוע, ולתת לגוף מנוחה של של יומיים לפחות בין אימונים דומים. אימון זה גם מאמץ את האצבעות מאד, ויש לקחת אותו בזהירות.<br /> ==אימון כוח בטיפוס==<br /> אימון זה כדאי לעשות בטופ-רופ, כי יהיו בו הרבה נפילות. בחר מספר מסלולים קשים, שליליים, כאלה שאתה לא מצליח לסיים בנסיון אחד. הרעיון הוא להגיע לכשל לפני שאתה מתפמפם, בתוך דקה או פחות. המשמעות היא שתטפס מסלול עם מספר נפילות, כך שתחבר [[סיקוונס|סיקוונסים]] של 12-15 צעדים לפני שתיפול. למסלולים שיש בהם סוג מסויים של אחיזות (קרימפים, פוקטים, פינצ'ים וכו') יש יתרון שהם אימון ממוקד יותר בדברים האלה, וחסרון שאפשר להיפצע עליהם יותר בקלות.<br /> <br /> שים לב: אימוני כוח מתקדמים יכולים להיות גם אימוני [[בולדרינג]], [[אימון על קמפוס בורד]] או [[אימון התנגדות]] (טיפוס עם משקולות). אימונים כאלה לא מומלצים למטפסים מתחילים, ולא למחזור הראשון של אימון.<br /> <br /> על אימון כזה לקחת כשעה וחצי-שעתיים. אתה תדע שבחרת מסלולים ברמה המתאימה, כשתחוש מעט מפומפם לאורך כל האימון, אבל הפימפום לא יביא לכשל, אלא הקושי של הצעדים.<br /> <br /> גם כאן ניתן להוסיף משקולות, אבל בזהירות. נסה להוסיף משקל לאימון אחד בשבוע ובחן היטב אם האצבעות שלך עומדות בזה בהצלחה.<br /> ===אימון כוח אצבעות===<br /> האימון הטוב ביותר לכוח אצבעות הוא תלייה מאחיזות. על התלייה להיות למשך 8-12 שניות. [http://www.metoliusclimbing.com/howto-10min.htm שיטת 10 הדקות של מטוליוס] מבוססת על הרעיון הזה, אלא שהם משלבים גם עלייות מתח על אחיזות קטנות. בכל מקרה, תלייה למשך 10 שניות מסלופר, מנוחה של דקה, תלייה מקרימפ, דקה מנוחה, שלוש חזרות, מנוחה של שלוש דקות ואז סט נוסף ואז שלישי, ישפיעו מהר מאד. אם סט שלם כזה קל לך מאד, קצר את המנוחות, הקטן את האחיזות ו/או הוסף משקל בזמן התלייה.<br /> <br /> =שלב שלישי: כוח סיבולת=<br /> בשלב זה מגדילים את הזמן-עד-לכשל עד הומגיע לחמש דקות בערך. הרעיון הוא למשוך את הקושי של הצעדים שעשית בשלב הקודם לאורך מספר גדול יותר של צעדים. כנראה שצריך לרדת קצת בקושי המסלול, אבל להאריך את הסיקוונסים. הכשל כאן צריך להיות של פימפום. סיכוי טוב שתוכל לחזור למסלולים שעשית בתחילת השלב הקודם ולהתאמן עליהם שוב. אפשרות אחרת, אם טיפסת עם משקולות, היא להוריד את המשקולות. המשך בשיגרה של פעמיים בשבוע, עם מנוחות של יומיים לפחות. עליך לגמור אימון של שעה וחצי-שעתיים עם שרירי אמה נפוחים, שורפים והולמים מן הדופק.<br /> <br /> השלם את השלב הזה בתרגילי כוח ללא טיפוס: כפיפות מרפקים על מקבילים (עבודה על התלת ראשיים והכתפיים), הנפות של משקולות חפשיות (כתפיים) ושכיבות שמיכה (שרירי חזה ותלת ראשיים). גם שרירי הליבה צריכים חיזוק, אז אפשר לעשות כפיפות בטן ותרגילים דומים.<br /> <br /> =שלב רביעי: מנוחה=<br /> אם התמדת בכל השלבים עד כה, אתה בטח מרגיש עייף כבר בתחילת יום טיפוס. אם ממשיכים בכזה קצב בלי מנוחה, קל להגיע ל[[אימון יתר]] ולפציעה. שבוע מנוחה זה המינימום ועדיף, אולי, אפילו שבועיים. זה מפתה להמשיך, כי מרבית האנשים מרגישים שהם מתחזקים ומשתפרים מאד, ורוצים מאד ללכת לטפס.<br /> <br /> תקופת המנוחה מתייחסת למנוחה מטיפוס בלבד. תן לעצמך שבוע של הפסקה מוחלטת מטיפוס. אפשר לעשות כל ספורט אחר שלא מאמץ את הזרועות ואת פלג הגוף העליון: אופניים, סקי, טיולים, ריצה. אפשר לעשות יוגה, אומנויות לחימה או להשקיע באימוני גמישות. אם אתה לא מסוגל לא לטפס שבוע, טפס רק מסלולים קלים ועם הרבה [[ברידג'ינג]], [[סלאב|סלאבים]] ו[[עבודת רגליים]]. אתה חייב לתת לכתפיים, למרפקים ובמיוחד לגידים של האצבעות לנוח.<br /> <br /> אם אתה חוזר אחרי שבוע, והאצבעות עדיין מרגישות אפילו קצת עייפות, תן לעצמך שבוע נוסף. למרבית האנשים השבוע הנוסף הזה נדרש.<br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[חימום]]<br /> * [[אימון מהגיהינום]]<br /> * [[בניית תכנית אימון אישית]]<br /> * [[תכנית אימון לטיפוס הרים]] <br /> =סיכום=<br /> מלשבת מול המסך ולקרוא תכניות אימונים - לא מתחזקים. אז יאללה - לקיר!<br /> <br /> בהצלחה, וניפגש במצוקים...<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: בולדרינג]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: תכניות אימון]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=5759 2024-12-05T07:36:25Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;תחרויות טיפוס&#039;&#039;&#039; הן אירועי ספורט המעמתים את יכולת המתחרים בטיפוס ספורטיבי בהובלה, טופ-רופ או בולדרינג ובוחנים את רמתם של המתחרים בכוח מתפרץ, כוח סיבולת, מהירות, קריאת מסלול והיבטים נוספים. ==היסטוריה== &#039;&#039;&#039;תחרויות טיפוס&#039;&#039;&#039; התחילו בשנות הארבעים ש...&quot;</p> <hr /> <div>'''תחרויות טיפוס''' הן אירועי ספורט המעמתים את יכולת המתחרים ב[[טיפוס ספורטיבי]] ב[[הובלה]], [[טופ-רופ]] או [[בולדרינג]] ובוחנים את רמתם של המתחרים ב[[כוח מתפרץ]], [[כוח סיבולת]], מהירות, קריאת מסלול והיבטים נוספים.<br /> ==היסטוריה==<br /> '''תחרויות טיפוס''' התחילו בשנות הארבעים של המאה העשרים בבריה&quot;מ (לשעבר) אלה היו בעיקר תחרויות מהירות והיו פתוחות למטפסים מברית המועצות בעיקר. הענף תפס תאוצה לאחר שבשנת 1985 אסף עיתונאי ספורט איטלקי בשם עימנואל קסארה (Emanuele Cassarà) את המטפסים הטובים באירופה וערך תחרות על מצוק טבעי בעמק סטרטה (Valle Stretta), לא רחוק מהעיר טורינו. בתחרות זו ניצח הגרמני סטפן גלובץ' (Stefan Glowacz). שם התחרות היה &quot;'''Sportroccia'''&quot;, כלומר - סלע ספורטיבי.<br /> <br /> בשנת 1986 נערכו כבר שתי תחרויות. הראשונה בארקו (Arco) שבאיטליה, על סלע טבעי, ובה ניצחו הצרפתים [[פטריק אדלנג'ה]] (Patrick Edlinger) ו[[קתרין דסטיבל]] (Catherine Destivell). כ-10000 צופים הגיעו לצפות במקצה הגמר ואת התחרות צילמו שבעה ערוצי טלויזיה שונים (ועוד עיתונאים, כמובן). התחרות השניה היתה ליד העיר ליון שבצרפת, על [[קיר טיפוס מלאכותי|קיר מלאכותי]]. תחרות זו היתה קטנה בהרבה, אבל היום ברור לנו כי היא הראתה את הכיוון בו העניינים עמדו להתפתח. בשלב זה היה ברור, גם לספקנים, שתת-ענף חדש זה של טיפוס מעורר עניין רב גם בקהילת המטפסים, וגם בקהילת הלא-מטפסים.<br /> <br /> בשנת 1988 הוקם גוף פנימי של UIAA שתפקידו היה לטפל בענף ה[[טיפוס ספורטיבי|טיפוס הספורטיבי]]. די מהר פותחה שיטת סבב התחרויות המוכרת כיום ונערכו תחרויות הגביע העולמי (World Cup). ומשם התפתחו הדברים במהירות. תחילת שנות התשעים של המאה העשרים ראו מספר גדול של תחרויות בכל שנה, כולל ביקורים בארה&quot;ב וביפן, שהיו מחוץ לאירועים המרכזיים. אליפות העולם (World Championship) הראשונה נערכה בפרנקפורט, גרמניה בשנת 1991. אליפות העולם הראשונה לנוער נערכה בשנת 1992.<br /> <br /> בשנת 1997 שונה מעט המבנה. הוקם ה-ICC בתוך ה-UIAA ומאז הוא גוף עצמאי המטפל בענף הטיפוס התחרותי. ושנה אחר כך נקבעה השיטה המקובלת היום לתחרויות [[בולדרינג]]. משנת 2000 ועד היום יש סבבי תחרויות מקומיים, ארציים ובינלאומיים והספורט זוכה לפופולאריות רבה.<br /> <br /> בארץ מתקיימות תחרויות משנת 1989. התחרות הראשונה נערכה ב[[קיר איילת]], ומיד אחריה נערכה תחרות נוספת במגדל העמק, על הקיר שמאוחר יותר הועבר לרמת ישי - &quot;[[קיר שגיא]]&quot;. <br /> <br /> בשנת 2001 הוקם איט&quot;ס, והוסמך על ידי המועדון האלפיני הישראלי לעסוק בשמו מול רשויות הספורט בארץ בכל היבטי הטיפוס התחרותי בישראל.<br /> <br /> בשנת 2007 החליטו ב-UIAA שיש מקום לגוף נפרד לחלוטין, שיטפל בתחרויות טיפוס והוקם ה-IFSC במקום ה-ICC.<br /> <br /> ==סוגי תחרויות==<br /> שלושה ענפי תחרויות טיפוס קיימים כיום:<br /> === קושי (difficulty)===<br /> [[תמונה: diff comp.jpg|left|250px]]<br /> <br /> מדובר בתחרות בה מתחרים המטפסים אחד כנגד השני כאשר המטרה הנה להגיע כמה שיותר גבוה על מסלול נתון, אשר נבנה על קיר מלאכותי.<br /> <br /> בונה המסלול יוצר רצף אחיזות אשר רמת הקושי שלהן ושל ה[[סיקוונס]] עולה ככל שמתקדמים במסלול. המטפס/ת מקבלים ניקוד בהתאם לאחיזה האחרונה אשר הגיעו אליה.<br /> <br /> מלבד תחרויות של ילדים צעירים מאד, מתחרים כאשר הטיפוס מתבצע ב[[הובלה]], וכן ב - [[סגנונות בטיפוס#און-סייט|און-סייט]]. המתחרים נמצאים בבידוד ולא יכולים לצפות אחד בשני בזמן הטיפוס. לפני תחילת התחרות מקבלים המתחרים כ 5-6 דקות כדי לצפות במסלול (אך לא לגעת באחיזות או לצפות כיצד מטפסים עליו).<br /> <br /> תחרות בד&quot;כ תתפרס על 2-3 ימים, כאשר ישנו שלב מוקדמות או מספר שלבי מוקדמות אשר מטרתם לסנן את המטפסים הפחות טובים, ושלב גמר בו יתחרו 5-10 המטפסים שעברו את השלבים המוקדמים.<br /> <br /> תחרויות difficulty נחשבות ליוקרתיות מבין שלושת סוגי התחרויות. ברמה העולמית מתקיים סבב גביע העולם אשר נודד ממדינה למדינה במשך השנה ובו מתחרים מיטב המטפסים בעולם <br /> <br /> הזוכים בפרסים כספיים. אחת לשנתיים מתקיימת אליפות העולם. תחרות יוקרתית נוספת נקראת rock masters המתקיימת פעם בשנה ואליה מוזמנים חמשת המטפסים וחמשת המטפסות הטובים ביותר באותה שנה - בתחרות זו מתחרים בשיטה שונה ([[סגנונות בטיפוס#רד-פוינט|רד-פוינט]]), בה לכל מטפס/ת יש הזדמנות &quot;לעבוד&quot; על המסלול במשך זמן קצוב - ולאחריו יש לו/ה הזדמנות לטפס אותו ב - red point. עקב כך בתחרויות אלו רמת הטיפוס הנה גבוהה ביותר). בתחרות זו מוענקים סכומי כסף נכבדים לזוכים.<br /> <br /> בארץ ישנו סבב תחרויות שנתי (כ 4-5 תחרויות בשנה), אשר מתקיים בקירות הטיפוס השונים, בו מתחרים ילדים נוער ובוגרים (גברים ונשים).<br /> <br /> ביחס לרמה העולמית הרמה הכללית של הבוגרים/ בוגרות בארץ הנה בינונית ומטה, בגילאי הנוער הרמה גבוהה יותר ומטפסים ומטפסות ישראלים הגיעו להשגים מכובדים בתחרויות בינ&quot;ל.<br /> <br /> ===מהירות (speed climbing)===<br /> [[תמונה: speed comp.jpg|left|150px]]<br /> <br /> מטרת המתחרים בתחרות מהירות היא להגיע לסוף המסלול כמה שיותר מהר - ללא נפילה. תחרויות אלו מאופיינות במסלולים קלים מאד ביחס לאלו שבתחרויות הקושי.<br /> <br /> הטיפוס בתחרויות המהירות, מאובטח ב[[סגנונות בטיפוס#טופ-רופ|טופ-רופ]], ובדומה לתחרויות הקושי מתקיימים מקצי מוקדמות ומקצי גמר. בעולם מתקיים סבב תחרויות במקביל לגביע העולם ב - difficulty. תחרויות ה - speed נחשבות פחות יוקרתיות מתחרויות הקושי והבולדרינג. <br /> <br /> בארץ לא מתקיימות תחרויות כאלו באופן סדיר, לעיתים מתקיימת תחרות speed בתור תחרות ראווה במקביל לתחרות קושי.<br /> <br /> ===בולדרינג (boldering)===<br /> [[תמונה: bolder comp.jpg|left|250px]]<br /> בתחרויות אלו מטרת המטפס היא לסיים בעיית [[בולדרינג]] (על קיר מלאכותי) בזמן קצוב. המטפס יכול לבצע מספר לא מוגבל של ניסיונות לטפס את הבעיה, אך עליו להשלים פעם אחת את הבעיה מתחילתה ועד סופה ברצף - (ללא נפילה ובתוך הזמן שנקבע, בד&quot;כ כ - 5דק'), על מנת לזכות בניקוד עבור הבעיה. בדרך כלל מקבל כל מטפס כ 5-6 בעיות כאלה במהלך תחרות.<br /> <br /> המטפסים אינם רשאים לצפות אחד בשני במהלך הטיפוס והזמן המוקצה להם לטיפוס הבעיה כולל בתוכו גם את הכרתה ומציאת הדרך לפיתרונה.<br /> בשנים האחרונות תחרויות הבולדרינג צוברות פופולאריות גדלה והולכת עקב היותן אטרקטיביות לצופים: הטיפוס מאד אינטנסיבי, מאד אתלטי ואסטטי, וקצב התרחשות הדברים מהיר ואטרקטיבי יותר מסוגי התחרויות האחרים.<br /> <br /> בעולם ישנו סבב גביע העולם לבולדרינג, וכמו כן ישנן תחרויות בולדרינג נוספות במסגרות שונות כמו ה - X - games, וה - world games, ועוד.<br /> גם בארץ תחרויות הבולדרינג מתחילות לצבור תאוצה ובשנתיים האחרונות מתקיים סבב תחרויות בולדרינג (3 תחרויות בשנה) בו מתחרים בוגרים מעל גיל 16 (גברים ונשים).<br /> ==תחרויות טיפוס קרח==<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.ifsc-climbing.org/?page_name=history עוד על היסטוריה של תחרויות באתר ה-IFSC]<br /> *[http://www.ifsc-climbing.org/2007/IFSC_rules_2007.pdf החוקה של ה-IFSC (מה שהיה פעם ICC) לתחרויות טיפוס]<br /> *[http://www.ifsc-climbing.org/2007 כל המסמכים של ה-IFSC]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: רועי ברמן, [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: בולדרינג]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: אימון]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=5758 2024-12-05T07:36:21Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;תחנה&#039;&#039;&#039; (באנגלית: &#039;&#039;&#039;belay&#039;&#039;&#039; ,stance, station, pitch בצרפתית: relais) היא למעשה כינוי לעגינה טובה במיוחד, המשמשת לאיבטוח בהובלה ובטופ-רופ או לגלישה. הרעיון בתחנה הוא שזו עגינה המסוגלת בכל מקרה לעמוד בפני עצמה בשימוש המיועד, ואינה זקוקה לגיבוי נוסף. לכן, תחנות בנו...&quot;</p> <hr /> <div>'''תחנה''' (באנגלית: '''[[belay]]'''<br /> ,stance, station, pitch בצרפתית: relais) היא למעשה כינוי לעגינה טובה במיוחד, המשמשת ל[[איבטוח]] ב[[הובלה]] וב[[טופ-רופ]] או ל[[גלישה]]. הרעיון בתחנה הוא שזו עגינה המסוגלת בכל מקרה לעמוד בפני עצמה בשימוש המיועד, ואינה זקוקה לגיבוי נוסף. לכן, תחנות בנויות בדרך כלל מ[[עגינות|עגינה]] מאסיבית כמו [[שימוש בעצים כעיגונים בעבודת חבל|עץ]] או בולדר, או מחיבור של שתי [[אבני עיגון]] או יותר, עם חיבור שנותן [[חלוקת משקל]] וגיבוי בין כל ה[[עגינות]]. כדי להבין היטב את הדרישות מתחנות, חשוב לדעת לנתח את המערכת, לאתר [[נקודה קריטית|נקודות קריטיות]] ולבטלן במידת הצורך.<br /> ==דרישות מתחנה==<br /> תחנה היא עגינה בטוחה לחלוטין. יש חמש דרישות עיקריות על פיהן אנו בוחנים תחנה. תחנה אידיאלית תקיים את כולן. רוב התחנות בעולם אינן כאלו, אבל מקיימות את הדרישות החשובות לסיטואציה. אנחנו מדברים על:<br /> # יתירות (גיבוי)<br /> # בטיחות<br /> # חלוקת עומס<br /> # אי התארכות<br /> # יעילות (או [[מהירות]]).<br /> ===יתירות===<br /> בתחנה, בכל מקרה בו יש צורך, תהיה יותר מעגינה אחת שתוכל לשאת את העומס הנדרש. המקרים בהם אין צורך בעגינה נוספת הם המקרים בהם אין אפשרות לשיקול דעת מוטעה מצד בונה התחנה ([[שימוש בעצים כעיגונים בעבודת חבל|עץ גדול]], גשר ענק וכו).<br /> ===בטיחות===<br /> המונח בטיחות כאן מתייחס לעומס המקסימאלי אותו תאלץ התחנה לשאת. נרצה שכל אחת מן העגינות בתחנה, לבדה, בעצמה, תוכל לשאת את העומס הזה. הרעיון הוא שלמרות שתמיד מתכוונים שכל אחת מן העגינות תהיה מספיק טובה לבדה, קורה לפעמים שעגינות נשלפות. מכיוון שעל פי עקרון ה'''יתירות''' יש לפחות עוד עגינה במערכת, הרי שהעגינה הגרועה מגובה. אבל במקרה כזה, על העגינה שנותרה לשאת את כל העומס. <br /> ===חלוקת עומס===<br /> חלוקת עומס היא התכונה המחברת את שתי הדרישות הקודמות, '''יתירות''' ו'''בטיחות''', למערכת אחת שלמה. לא זו בלבד שכל עגינה יכולה לשאת את כל העומס וכל עגינה מגבה את כל האחרות, חלוקת המשקל מורידה את העומס על כל אחת מן העגינות (מחלקת אותו) וכך מקטינה את הסיכוי שאחת מהן תישלף. אם חשבנו שכל עגינה יכולה לשאת 1000ק&quot;ג, וטעינו בהערכת אחת העגינות, במערכת עם חלוקת משקל רק טעות גדולה מאוד (עגינה המחזיקה בפועל 333ק&quot;ג) תביא לשליפת עגינה.<br /> <br /> שימו לב. באנגלית מקובל המונח Equalization. התרגום המדוייק יהיה למעשה - השוואת עומסים, אבל השוואת עומס מדוייקת אינה חשובה מאד אם העיגונים הם מעולים. וככל שהם יותר קשים להערכה - השוואת העומס (כלומר - חלוקה מדוייקת) היא חשובה יותר. לכן - ״חלוקת עומס״ היא מונח יותר כללי ומתאים ליותר מצבים.<br /> <br /> * הערה: בעבר היה נהוג, ויש כאלה המלמדים כך גם כיום, בטעות, לומר כי תחנה צריכה להיות 100%. כלומר, אם היו לנו שלושה עיגונים פחות או יותר זהים כל עיגון מספיק שיחזיק 33%. במקרה כזה קל לראות כי אומנם יש חלוקת עומס אך אין גיבוי כלל. במקרה שעיגון נשלף יישארו שני עיגונים שמלכתחילה אמורים להחזיק רק 66%, וכעת צריכים לשאת 100% מהמשקל וברור ששניהם יקרסו.<br /> <br /> יתרה מזאת, הטענה כי יש יכולת להעריך עיגון באחוזים היא די מגוחכת, כי אין לנו כלים לדעת מה חוזקו האמיתי של עיגון וממילא אין אפשרות לדעת מהו שליש החוזק. בקושי אנו יודעים להעריך האם העיגון מספיק חזק ובטוח לצורך מסויים או לא.<br /> <br /> ===אי התארכות===<br /> זוהי דרישה משמעותית במצבים בהם העגינות הן כאלה שיוכלו לשאת את העומס, אך [[עומס דינאמי]] (מכה) יגדיל במידה ניכרת את סיכויי הכשל שלהן. התארכות משמעותה שבמקרה של שליפה של עגינה לא יקבלו העגינות האחרות את העומס באופן דינאמי. אי התארכות היא קריטית מהרים גבוהים, בתחנות על [[אבני עיגון]], גשרים על סלע לא טוב כמו ב[[וואדי ראם]] וכו׳. פתרונות טובים לאי התארכות הם שימוש ב[[קורדלט]], ב[[קוואד]] או בשתי רצועות באורכים מתאימים.<br /> <br /> אי התארכות היא פחות משמעותית מגיבוי, למשל, בתחנות הנבנות על [[בולטים]], גשרים גדולים ועצים גדולים...<br /> <br /> ===יעילות===<br /> בניית התחנה צריכה להיות מהירה ויעילה, עד כמה שאפשר בלי לוותר על אף אחת מארבע הדרישות הקודמות. למשל, אם יש עץ גדול, או [[קרן]] שאפשר להקיף - זה יותר מהר מלקדוח ולשים בולט... אם אפשר לשים [[קאם]] או רוק - זה יותר מהר ויותר חזק (בדרך כלל) מלשים [[ברגי קרח]]. <br /> <br /> ===באנגלית===<br /> באנגלית נהוג לתת בהם סימנים. שני סימנים מקובלים הם ERNEST או SERENE. הרעיון של ראשי תיבות הוא לעזור לנו לזכור את הדרישות מתחנה טובה, על פי סדר החשיבות של התכונות. ברור שאפשר להתווכח על סדר החשיבות - ולכן יש כמה אפשרויות. נפרט את ראשי התיבות:<br /> ====ERNEST====<br /> * E – Equalized – חלוקת עומס.<br /> * R – Redundant – יתירות.<br /> * NE – No Extension – אי התארכות.<br /> * S – Strong (or Solid) – חוזק (למעשה - בטיחות).<br /> * T – Timely – יעילות.<br /> ====SERENE====<br /> * S – Strong (or Solid) – חוזק.<br /> * E – Equalized – חלוקת עומס.<br /> * R – Redundant – יתירות.<br /> * E – Efficient – יעילות.<br /> * NE – No Extension – אי התארכות.<br /> <br /> =ההבדל בין עגינה ותחנה=<br /> ההבדל העיקרי הוא שכל תחנה יכולה להיות עגינה, אבל לא כל עגינה יכולה לשמש כתחנה. ניתן להשוות על פי חמש התכונות שהוזכרו למעלה.<br /> <br /> =סוגי תחנות - על פי שימוש=<br /> <br /> ==תחנות גלישה==<br /> מדובר כאן בתחנות [[גולש אחרון]] ולא בתחנות להגלשת קבוצות. תחנת [[גלישה]] היא תחנה ככל תחנה אחרת, פרט לזה שהציוד בתחנה נשאר שם. כמובן שנעדיף להשאיר כמה שפחות ציוד. לכן, תחנת גולש אחרון תהיה מינימאלית, בד&quot;כ רק עגינה אחת, אבל עם גיבוי רפוי המחובר לחבל.<br /> <br /> בתחנות במסלולי [[קניונינג]] נוסיף דרישה חדשה: שהעיגון יהיה קרוב לשפת המצוק. זה יפחית את החיכוך ויקל על סידור החבל (בלי פיתולים) ועל המשיכה שלו מלמטה.<br /> ==תחנות לטופ-רופ==<br /> [[תמונה: toprope anchor.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מבנה של תחנה לטופ-רופ]]<br /> בתחנות ל[[טופ-רופ]] יש סתירה פנימית. שיטת הטופ-רופ, לטיפוס ולאיבטוח הינה פשוטה ביותר, אינה דורשת כמות רבה של ציוד ולא מיומנות גבוהה מצד המאבטח. התחנה לטופ-רופ, לעומת זאת, היא תחנה כמו כל תחנה אחרת ועליה לעמוד בדרישות מחמירות של חוזק ובטיחות. יתרה מזאת, בניגוד לתחנות אחרות, בהובלה למשל, ליד תחנה לטופ-רופ אין כמעט אף פעם אדם קרוב, והחבל תלוי עליה לעיתים קרובות זמן ארוך ומתחכך בסלע בדיוק באותו המקום (לפי [[קרוקס|הצעד הקשה]] ב[[מסלול]], בו כולם נופלים שוב ושוב). לפי [[חוזר מנכ&quot;ל]] אסור שתהיה בתחנה לטופ-רופ [[נקודה קריטית]]. זו דרישה שאינה תמיד הגיונית, אך קל לעמוד בה.<br /> <br /> בתחנה לטופ-רופ הבנוייה [[אבני עיגון]] נקפיד להשתמש בשתי עגינות לפחות עם [[חלוקת משקל]] ביניהן. זה נכון גם במקרה בו העגינה היא שני [[בולטים]], אם כי במקרה כזה קצת מחפפים ומשתמשים לפעמים בבולטים ללא חלוקת משקל.<br /> <br /> ===טבעות מעבר לשפת המצוק===<br /> יש להקפיד שהטבעות דרכן עובר חבל הטופ-רופ הן מתחת לשפת המצוק ולא מעליו. כך חבל הטופרופ לא יישחק מתנועה על שפת המצוק.<br /> ===הארכות===<br /> בכל מקרה בו יש חבל הארכה, יש לגבות אותו תמיד. חשוב לזכור כי חבל מועמס מתבלה מהר יותר בשחיקה על סלע. זה נכון במיוחד על שפת מצוק, כשהמערכת אינה קבועה אלא עשוייה לזוז ימינה ושמאלה.<br /> <br /> <br /> <br /> ===[[טבעות הפוכות]]===<br /> [[תמונה: reverse biner.jpg|שמאל|ממוזער|100px|שתי טבעות אובליות הפוכות]]<br /> מכיון שתחנה לטופ-רופ עשויה להיות שעות ארוכות בראש המצוק ללא ביקורת והשגחה, נהוג להעביר את החבל דרך שתי טבעות, המוקלפות בכיוונים הפוכים. כך מוודאים שגם אם אחת הטבעות נפתחת, השניה תשאר סגורה. זה מתיישב יפה עם הדרישה לבטל נקודות קריטיות.<br /> <br /> ==תחנות בהובלה==<br /> תחנות בהובלה צריכות לקחת עומס של המוביל (במיוחד במקרה של [[תחנה תלויה]]) ושל השני - במקרה נפילה. עם זאת - נפילה של השני שקולה לנפילה בטופ-רופ, ואינה מעמיסה הרבה מעבר למשקל גוף. בדרך כלל, כשממשיכים ל[[פיץ׳]] הבא, על התחנה לא יהיה עומס מלבד משקל המאבטח. <br /> <br /> מקרה יוצא דופן הוא במקרה של נפילה ופציעה של המוביל, שדורשת [[חילוץ מוביל|חילוץ שלו]]. במצב כזה המאבטח יוצא מן התחנה, ומשאיר את העומס עליה - אז העומס יהיה בכיוון למעלה - הפוך ממה שאנו רגילים. בבולטים זה פחות משנה, אבל באבני עיגון חשוב להתייחס לכיוון המשיכה על העגינות.<br /> <br /> נתייחס למספר סוגים של תחנות בהובלה - על פי תצורות [[חלוקת משקל]] שונות.<br /> ===משתי עגינות טובות===<br /> חלוקת משקל משתי עגינות מתוארת בפירוט במאמר המוקדש לחלוקות משקל. נסכם מספר דברים: <br /> # זוהי השיטה המדוייקת ביותר לחלוקת משקל.<br /> # חלוקת המשקל תתקיים לכל כיוון, כלומר, גם אם כיוון המשיכה ישתנה.<br /> # במקרה של כשל של עגינה אחת, האחרות יקבלו עומס דינאמי.<br /> # הכוחות בתחנה כזו '''תלויים''' תלות חזקה בזווית בין העגינות המרכיבות אותה ויכולים להגיע לערכים גדולים מאד.<br /> ===משלוש עגינות טובות===<br /> גם חלוקת משקל משלוש עגינות מתוארת בפירוט במאמר המוקדש לחלוקות משקל.<br /> # זוהי שיטה פחות מדוייקת לחלוקת משקל. הרצועה זזה פחות בקלות בגלל חיכוך בתוך הטבעת. טבעת רחבה (אגסית) ורצועות דיינימה משפרות את המצב אך לא פותרות אותו.<br /> # גם כאן חלוקת המשקל תתקיים לכל כיוון, כלומר, גם אם כיוון המשיכה ישתנה.<br /> # גם כאן במקרה של כשל של עגינה אחת, האחרות יקבלו עומס דינאמי.<br /> # הכוחות בתחנה כזו '''אינם תלויים''' תלות חזקה בזווית בין העגינות המרכיבות אותה והם מוגבלים לכוח המופעל על המערכת.<br /> <br /> ===מה קורה אם חלק מן העגינות אינן טובות?===<br /> אם חלק מהעגינות אינן טובות, מחברים כמה עגינות לא טובות לעגינה טובה אחת. אם, למשל, יש לך שניים או שלושה רוקים בחריצים, ואף אחד מהם אינו עגינה טובה (כלומר, יוכל לקחת את העומס לבדו), חלק את המשקל ביניהם והתייחס אל כל המערכת הזו כאל עגינה אחת. מערכת כזו נוספת תיתן לך עגינה נוספת, והנה, חזרנו לאחד המקרים הקודמים, בהם יש כמה עגינות טובות.<br /> ==[[קורדלט]] (cordelette)==<br /> [[תמונה: cordelette.jpg|שמאל|ממוזער|100px|חיבור שלוש עגינות ליצירת תחנה בקורדלט]]<br /> מילה בצרפתית שמשמעותה חבל דק, חמוד כזה (משורש: corde, חבל בצרפתית, בתוספת הסיומת ette, סיומת של הקטנה). המונח קורדלט מתייחס לחבל דק וארוך (4-5 מ') הסגור כלולאה גדולה. אותו מונח משמש גם לתיאור אופן השימוש בקורדלט: חלוקת משקל רגילה, כפי שמתואר בסעיף הקודם, אך בתוספת של קשר בוהן או קשר שמונה היוצר מספר לולאות אליהן מתחברים. <br /> # תחנה כזו אינה מאפשרת, לקבל חלוקת משקל לכל כיוון.<br /> # חלוקת המשקל המתקבלת איה מדוייקת ביותר.<br /> # יתרונה הגדול בכך שבמקרה שאחת מהעגינות נשלפת, היא מונעת מכה על אלו שנשארו.<br /> בדרך כלל משתמשים בקורדלט במסלולים ארוכים על סלע ועל הרים גבוהים. במסלולים כאלה יש מצבים רבים בהם העגינות עשויות להיות גבוליות, וגם העייפות והאורך של המסלול אינם תורמים לשיקול הדעת של המטפסים והם עלולים לטעות. במקרים כאלה מעדיפים לתת משקל נוסף לעקרון האי התארכות שהוזכר למעלה. במסלולים כאלה השימוש בקורדלט מתאים גם בגלל שאנו יודעים בדיוק מאיזה כיוון יגיע העומס במקרה של נפילה: מכיוון העגינה האחרונה ששם המוביל.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==[[קוואד]] (quad)==<br /> [[תמונה: quad.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חיבור שתיים או שלוש עגינות ליצירת תחנה בקוואד]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> '''קוואד''' (באנגלית '''quad''') הוא [[רצועות|רצועה]] שיטה לבניית [[תחנות]] מרצועה ארוכה מאד, או [[חבלים|חבל]] דק וארוך (4-5 מ') הסגורים כלולאה גדולה. תחנת קוואד דומה ל[[קורדלט]], אבל מספקת גמישות מסויימת בכיוון ההעמסה של התחנה וגמישות במספר העיגונים. תחנה כזו ניתן לבנות במהירות רבה, כי אפשר להכין את הרצועה מראש ואין צורך לקשור אותה בכל פעם. היא שומרת על תכונת הגיבוי וחלוקת המשקל של הקורדלט, ומאבדת מעט מתכונת האי התארכות של קורדלט.<br /> <br /> ==תחנה מחבל ההובלה==<br /> [[תמונה: rope station.jpg|שמאל|ממוזער|100px|תחנה מחבל ההובלה משתי עגינות בחריץ אנכי]]<br /> אפשר להשתמש בחבל ההובלה עצמו כדי לחבר מספר עגינות פשוטות לעגינה מורכבת וליצור את התחנה. היתרונות הם שזה פשוט ומהיר, ואינו דורש ציוד נוסף.<br /> <br /> החיסרון הבסיסי של תחנה כזו היא שחייבים להוביל לסירוגין, ואי אפשר להוביל בבלוקים. כלומר, המטפס שהוביל את ה[[פיץ']] הקודם (ובנה את התחנה) אינו יכול להוביל את הפיץ' הבא, כי הוא קשור אל תוך התחנה. אפשר להחליף את קצות החבלים, כמובן, אבל זה לוקח זמן ומאיט את ההתקדמות של הצוות.<br /> <br /> חיסרון נוסף הוא ששימוש בחבל ההובלה לתחנה מקצר את הפיצ'ים שסביב אותה תחנה במידת האורך של החבל המובנה אל תוך התחנה. מי שרוצה לחסוך במספר התחנות שלו, מעדיף לטפס פיצ'ים ארוכים ככל האפשר.<br /> ===תחנה מחבל ההובלה - חלוקת משקל===<br /> הרעיון כאן הוא ליצור חלוקת משקל רגילה, במקום מרצועה ארוכה או מחבל קצר (קורדלט) מקטע של חבל ההובלה עצמו. יש דרכים רבות לעשות זאת:<br /> *יצירת לולאה (למשל: [[לולאת פרפר אלפיני]]) מחבל ההובלה ושימוש בה.<br /> *[[קשר מוט|קשרי מוט]] על כל עגינה והתחברות לקטעי החבל שביניהן.<br /> *קשר מוט על כל עגינה וחיבור קטעי החבל שביניהן לרתמת המאבטח.<br /> ===תחנה מחבל ההובלה - בחריץ אנכי===<br /> שיטה זו לבניית תחנה מתבססת על תכונת הדינאמיות של חבל ההובלה, כדי לקבל חלוקת משקל. תחנה כזו תהיה טובה אך ורק כשהיא בנויה מ[[חבל הובלה]]. אילוץ נוסף הוא שהעגינות צריכות להיות בקו אחד (או כמעט בקו אחד), ושאותו הקו המחבר ביניהן הוא גם כיוון הפעלת העומס.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> חבל ההובלה מחובר אל העגינות ב[[קשר מוט|קשרי מוט]], שהם נוחים לכיוונון על החבל. לכאורה נופל כל העומס על עגינה אחת, התחתונה. אפשר לכוון את מיקום קשרי המוט כך שבזמן הפעלת עומס על החבל (נפילה) הוא יתחיל להימתח, חלק מן העומס יעבור אל העגינה העליונה ומקבלים מעין חלוקת משקל. כמובן שחלוקת משקל כזו אינה מדוייקת, אבל לעומת זאת זוהי תחנה פשוטה ומהירה לבניה ולפירוק, אינה משתמשת בהרבה ציוד ויעילה מאד כתחנה במסלולים ארוכים, בהם המטפסים מובילים לסירוגין (כאמור, אם יש רק מוביל אחד, צריך להפוך את החבל בכל תחנה וגם לפרק את התחנה ולבנות אותה מחדש (או להחליף את קצות החבל של שני המטפסים) מכיוון שהקצה של המוביל מובנה אל תוך התחנה.<br /> <br /> ==תחנות על בולטים==<br /> למרות ש[[בולטים]] נחשבים עיגונים בטוחים למדי (הרי ב[[טיפוס ספורטיבי]] מוכנים ליפול עליהם), לא נהוג לבנות תחנה מבולט אחד בלבד. הסיבה היא שבמקרה כזה אין גיבוי כלל. כשכל הקבוצה (שני המטפסים או יותר) נמצאים בתחנה, הבולט הוא נקודה קריטית. לכן, נוהגים להשתמש לפחות בשני בולטים.<br /> <br /> מפרידים בין מספר מקרים.<br /> ===תחנה משני בולטים עם שרשרת===<br /> כאן העבודה קלה ביותר. מתחברים לשרשרת, במקום המיועד, אם יש, כלומר בטבעת גדולה או ב[[מיילון]]. אם אין מקום כזה, אפשר [[הקלפה|להקליפ]] ישירות לשרשרת, אם החוליות מספיק גדולות. אם הן צפופות מדי בשביל זה, אסור להקליפ על השרשרת. במקרה כזה, אם אחד הבולטים כושל, העגינה כולה כושלת. בתאונה כזו בדיוק נהרגו שלושה מטפסים ב[[יוסמיטי]] בשנות התשעים, שהתעצלו להשחיל את חבל הגלישה שלהם דרך חוליות השרשרת, והעבירו אותו מעליה. אחד ה[[בולטים]] נשלף וכולם נפלו אל מותם.<br /> <br /> [[למה בולטים של תחנות (שמחוברים ביניהם בשרשרת) ממוקמים אחד מעל השני או אחד באלכסון אחד מעל השני ולא באותו גובה?|כאן יש דיון שקשור לזה]].<br /> <br /> אפשר להתעלם מן השרשרת ולהתייחס אל התחנה כמו אל:<br /> <br /> ===תחנה משני בולטים ללא שרשרת===<br /> טוב, זה כמעט טריויאלי. יש שתי עגינות וצריך לחבר ביניהן לפי העקרונות שתוארו לעיל. אפשר בחלוקת משקל קלאסית, אפשר בקורדלט, אפשר בשני [[ראנרים]]. כדאי להשתדל שתהיה איזושהי חלוקת משקל, אפילו בערך, אבל זה לא חובה.<br /> ===תחנה משני בולטים רחוקים - באמצע פיץ'===<br /> זה קורה כשהמוביל ממשיך מעבר לתחנה, בטעות (הוא פספס אותה) או בכוונה (הוא ניסה לחבר [[פיץ'|פיצ'ים]]). כך או כך, המוביל מוצא את עצמו באמצע פיץ', כשיש לידו, במקרה הטוב, בולט אחד. <br /> ====עם אבני עיגון====<br /> אם יש לו אבני עיגון, וחריצים לעגון בהם, הוא יכול לבנות תחנה רגילה, עם בולט במקום אחת העגינות.<br /> ====עם חבל כפול====<br /> אם יש לו שני חבלים (בטיפוס ב[[חבל כפול]] או ב[[חבל תאומים]]) הוא יכול להקליפ חבל אחד לבולט שלידו, לרדת, ולהקליפ את החבל השני לבולט שמתחתיו.<br /> ====עם חבל יחיד====<br /> גם כאן אין הרבה ברירות. משתמשים בקצה החבל כדי להאריך מבולט אחד עד לבולט שמתחתיו ובונים תחנה משני בולטים רחוקים.<br /> ====[[תחנה אמריקאית]]====<br /> תחנה אמריקאית היא תחנה המורכבת משני בולטים סמוכים זה לזה, שבמקום אזניים עם שרשרת (כמו בתחנה סטנדרטית) יש עליהם טבעות הקלפה ייעודיות גדולות. תחנות אלה מיועדות אך ורק להקלפה בסוף הובלת מסלול ספורטיבי של פיץ' אחד.<br /> ==תחנות לחילוץ==<br /> '''הערה: לא מדובר כאן על חילוץ עצמי או חילוץ מוביל, אלא יותר על חילוץ של צוות מסודר. זה פחות רלבנטי לנושאי האנציקלופדיה (טיפוס וקניונינג, ואולי מערנות) ונוסף רק להעשרה ושיפור ההבנה בנושאי עבודת חבל כללית.'''<br /> <br /> יש כמה עניינים חשובים שהופכים תחנה לחילוץ שונה לחלוטין:<br /> * העומס בחילוץ הרבה יותר גבוה.<br /> * גם בגלל עניין המשקל, וגם בכלל - בחילוץ החבל בדרך כלל יהיה קבוע על שפת המצוק (בנקודה שנבחרה מראש). ולכן אין משמעות לשינוי כיוון על העיגון.<br /> * בחילוץ לרוב רוצים את העיגון לא קרוב (ואולי - רחוק) משפת המצוק, כדי שיהיה משטח עבודה נוח, ועבודה בטוחה (לעומת קניונינג - ששם רוצים את העיגון הכי קרוב שאפשר לשפה, כפי שהוסבר.<br /> <br /> זה מסתדר יפה עם זה שבקניונינג רוצים לסחוב כמה שפחות חבל, ובחילוץ - אם מגיע צוות שלם, ועוד עם רכב - זה לא משנה...<br /> <br /> בגלל כל אלו, בחילוץ לא נחפש מספר עגינות קטנות (שיחים או [[אבני עיגון]] או בולטים קטנים, למשל) וננסה לייצר מהם עיגון. בחילוץ מעדיפים לקבוע את הנקודה שבה יהיה העיגון (לפי קו ההורדה/הרמה, לפי גודל ושיפוע משטח העבודה וכו׳) ונראה מה אפשר לעשות כדי לייצר במקודה זו עיגון טוב מספיק.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[חוזק ובטיחות בעיגונים]]<br /> * [[חלוקת משקל]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.youtube.com/watch?v=XpwY4vLEKYo סרטון על דרישות מתחנה וסוגי תחנות מתקדמים]<br /> * [https://www.facebook.com/AmericanAlpineClub/videos/10155014157483935/?hc_ref=ARRxVS8aNbmH7YXdLFyrgy8W_8xkW8MnqG1Q05Y5oxSt_yBX6da5tCSe9uZ1SDKOcgM הרצאה על ההיסטוריה של תחנות, מה-AAC]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה:טיפוס סלע]][[קטגוריה:טיפוס הרים]][[קטגוריה:טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: בטיחות]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%94&diff=5757 2024-12-05T07:36:17Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;תחנה תלייה על מסלול ב[[יוסמיטי]] &#039;&#039;&#039;תחנה תלויה&#039;&#039;&#039; (באנגלית: &#039;&#039;&#039;hanging belay&#039;&#039;&#039;) היא תחנה שבה המטפס (המאבטח) יושב ברתמה, תלוי מן העגינה, ואין לו מקום לשבת או לעמוד. תחנות תלויות (או עגינות תלויות) נמצאות על מסלולים של...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה: Tahana_tluya.jpg|שמאל|ממוזער|220px|תחנה תלייה על מסלול ב[[יוסמיטי]]]]<br /> '''תחנה תלויה''' (באנגלית: '''[[hanging belay]]''') היא [[תחנות|תחנה]] שבה המטפס (ה[[אבטחה|מאבטח]]) יושב ב[[רתמה]], תלוי מן העגינה, ואין לו מקום לשבת או לעמוד. תחנות תלויות (או עגינות תלויות) נמצאות על מסלולים של [[סלאב]] תלול, [[פייס]] או קטע [[שלילי]], כשאין מדף, מערה, מקום לשבת או להניח את ה[[חבלים]].<br /> <br /> הנגינג ביליי זה תמיד לא נוח במיוחד. אי אפשר לשבת, ואפילו העמידה לא נוחה, כי יש הרבה עומס על הברכיים או על הרגלים, שבתוך [[נעלי טיפוס]] לוחצות. יש גם הרבה עומס על רצועות הרגליים של ה[[רתמה]] וקיימת אפילו סכנה של [[טראומה של תליה]], אם לא זזים הרבה ומקלים את הלחץ על כלי הדם בירכיים.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==איסוף החבל==<br /> [[תמונה: Tahana_tluya_rope.jpg|שמאל|ממוזער|150px|איסוף החבל בתחנה תלויה חשוב כדי שהוא לא ייפול ויסתבך מתחת לתחנה]]<br /> צריך לשים לב לחבל שאוספים כשהמטפס השני מתקרב לתחנה. מכיוון שאין איפה לשים את החבל, כי התחנה תלויה, צריך לאסוף אותו כדי שלא ייתלה למטה. תחנה בשלילי היא פחות בעייתית, כי החבל יהיה באוויר זה לא המצב על על פייסים, והכי גרוע, סלאבים, והכי הכי גרוע - סלאבים ב[[וואדי ראם|ירדן]], כשיש המון צ'יקן-הדס (chicken heads) שתופסים את החבל מתחת לתחנה, וזה יכול לתקוע את כל היום ו[[מהירות|להאיט]] את ההתקדמות.<br /> <br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.chockstone.org/TechTips/HangingBelay.htm איך לעשות תחנה תלויה קצת יותר נוחה]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה:טיפוס סלע]][[קטגוריה:טיפוס הרים]][[קטגוריה:טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%AA&diff=5756 2024-12-05T07:36:13Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;התחנה במצב המקוצר שלה. יש משטח נוח להתחברות של הגולשים רחוק משפת המצוק. המעבר של שפת המצוק נוח ופשוט. במצב הזה יהיה קשה מאד למשוך את החבל תמונה: Courtesy_Rig2.jpg|שמאל|ממוזער|230px|התחנה במצב המוארך שלה. ההתחברות לא נוחה אבל אין הרב...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה: Courtesy_Rig1.jpg|שמאל|ממוזער|230px|התחנה במצב המקוצר שלה. יש משטח נוח להתחברות של הגולשים רחוק משפת המצוק. המעבר של שפת המצוק נוח ופשוט. במצב הזה יהיה קשה מאד למשוך את החבל]]<br /> [[תמונה: Courtesy_Rig2.jpg|שמאל|ממוזער|230px|התחנה במצב המוארך שלה. ההתחברות לא נוחה אבל אין הרבה חיכוך על שפת המצוק והחבל יירד בקלות]]<br /> '''תחנה מתארכת''' (באנגלית: '''Courtesy Rigging''' או '''Courtesy Rig''') הוא כינוי ל[[תחנות|תחנה]] שמסודרת לנוחותם (זה הנימוס, ה-Courtesy) של הגולשים הפחות מנוסים. פרקטיקה זו שימושית במיוחד במקומות בהם צפויה בעיה ב[[גולש אחרון|משיכת החבל]] לאחר ה[[גלישה]] (כי העיגון רחוק משפת המצוק/מפל, למשל). אם בונים תחנה שתענה על הצורך במשיכת החבל, היא תהיה קרובה מדי לשפת המצוק ותהיה לא נוחה ומסוכנת להתחברות הגולשים.<br /> <br /> במקרה כזה מכינים את התחנה כך שהעיגון רחוק, אבל יש לו הארכה שמגיעה עד שפת המצוק (רצועה או חבל קצר). בשלב השני, מקצרים את הרצועה עם [[טבעות|טבעת]] או [[ראנרים|ראנר]], כך שהחבל מחובר ישירות לעיגון הרחוק.<br /> <br /> כל הגולשים מתחברים לחבל עם [[אמצעי חיכוך]], [[פרוסיק]] וכו׳ בחלק שקרוב לעגינה עצמה (ורחוק משפת המצוק). <br /> <br /> הגולש האחרון (שהוא גם המנוסה ביותר), מאריך את התחנה למקומה הסופי, עובר את שפת המצוק בזהירות (לפעמים תוך שימוש ברצועה עצמה, או בחבל עזר קצר), מעביר את העומס לתחנה ולחבל - וגולש.<br /> <br /> דגשים<br /> # אורך הרצועה צריך להיות כך שכאשר היא פרושה לכל אורכה, הקצה, נמצא קרוב או אפילו מעבר לשפת המצוק/מפל. במקום ממנו יהיה קל מאוד למשוך את החבל ואין סיכוי שהחבל יתקע במשיכה. <br /> # העברת העומס לחבל על התחנה המוארכת הוא נקודת מסוכנת. כדאי להתחבר עם [[נעילת אמצעי חיכוך|אמצעי חיכוך נעול]] ולרדת אל מתחת למיילון בזהירות רבה. <br /> # יתרון נוסף של השיטה הוא שהעגינה נבדקת (על ידי רוב הגולשים) בלי השפשוף והשחיקה של רצועת ההארכה (או חבל ההארכה) על שפת המצוק.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: קניונינג]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: גלישה]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA&diff=5755 2024-12-05T07:36:09Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;בולט לתחנה אמריקאית (בתמונה רק אחד) &#039;&#039;&#039;תחנה אמריקאית&#039;&#039;&#039; היא תחנה המיועדת להקלפה וניקוי מהירים בהובלה על מסלולים ספורטיביים של פיץ&#039; אחד. התחנה מורכבת משני בולטים סמוכים זה ל...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה: American_anchor.jpg|שמאל|ממוזער|300px|בולט לתחנה אמריקאית (בתמונה רק אחד)]]<br /> '''תחנה אמריקאית''' היא [[תחנות|תחנה]] המיועדת ל[[הקלפה]] ו[[מהי הדרך הנכונה לנקות תחנה?|ניקוי]] מהירים ב[[הובלה]] על [[מסלולים ספורטיביים]] של [[פיץ']] אחד. התחנה מורכבת משני [[בולטים]] סמוכים זה לזה, שבמקום אזניים עם שרשרת (כמו בתחנה סטנדרטית) יש עליהם טבעות הקלפה ייעודיות גדולות.<br /> <br /> השימוש בתחנה כזו הוא מוגבל ביותר:<br /> # אין לשים תחנות כאלה בשיפוע שלילי של יותר מ-30°. במתארים תלולים יותר יש מנוף גדול שעלול לשלוף את הבולט מהסלע.<br /> # אין לעלות מעל תחנות כאלה או להשתמש בהן כשנמצאים מעליהן. במקרים כאלה החבל עלול להקליפ את עצמו החוצה מהתחנה.<br /> # אין להשתמש בהן כתחנות ל[[טופ-רופ]]. משתי סיבות:<br /> :: א. בזמן הטיפוס אין עומס על החבל ועל התחנה. החבל עלול להקליפ את עצמו החוצה מהתחנה. הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך בזמן שהמטפס נמצא מתחת לתחנה, אבל הוא גדול מאד אם המטפס עולה מעל התחנה. וזה קורה לפעמים.<br /> :: ב. אלו תחנות נוחות לשימוש אבל יקרות, וחבל לשחוק אותן בטופ-רופ. המהדרין מקפידים לשים ראנרים על התחנה גם בהובלה, אם יש עוד מובילים שיבואו אחרי הראשון. ככה שרק האחרון ממש יירד על התחנה וכל האחרים ישחקו ראנרים ולא את התחנה.<br />  <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[נפילה מתחנה אמריקאית במצוק הנעלם]]<br /> * [[מהי הדרך הנכונה לנקות תחנה?]]<br /> * [[מישהו במצוק נזף בי ובחבר שלי על זה שהעברנו את החבל ישירות בתחנה וטיפסנו טופ-רופ עליה. האם זה מזיק לתחנה או לא בטיחותי או משהו אחר?]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%AA&diff=5754 2024-12-05T07:36:06Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;תחושה קינסטטית&#039;&#039;&#039; (באנגלית: Proprioception) היא החוש המאפשר לנו לדעת מה המנח של הגוף והגפיים ומהי התנועה המתבצעת בכל רגע. מקור המילה מיוונית: קין = תנועה וסטזיס = תפיסה, כלומר תפיסת התנועה. תחושה קינסטטית, מבוססת על מידע שמגיע מהגידים, מהשרירים והמפרקים בעת תנועה...&quot;</p> <hr /> <div>'''תחושה קינסטטית''' (באנגלית: Proprioception) היא החוש המאפשר לנו לדעת מה המנח של הגוף והגפיים ומהי התנועה המתבצעת בכל רגע. מקור המילה מיוונית: קין = תנועה וסטזיס = תפיסה, כלומר תפיסת התנועה.<br /> <br /> תחושה קינסטטית, מבוססת על מידע שמגיע מהגידים, מהשרירים והמפרקים בעת תנועה. זהו חוש המאפשר לנו לתפקד גם ללא קלט ויזואלי בעת ביצוע התנועה. כבר בילדותם, ילדים לומדים לסמוך על גופם בעת ביצוע פעילות מוטורית בחיי היומיום.<br /> <br /> חוש זה מאפשר גם אומדן מרחק, ויסות כוח, זמן וכמות של תנועה. דוגמה עדינה ומרשימה לתחושה קינסטטית היא בכתיבה ללא משוב ויזואלי - נסו לכתוב בעיניים עצומות.<br /> <br /> בטיפוס - תחושה קינסטטית מפותחת משפרת את ה[[טכניקה]] ואת [[שיווי המשקל]]. יש חשיבות לזכרון של התנועות, וללימוד רצפי תנועה על מסלולים קשים. כל אלה קשורים בקשר חזק לתחושה הקינסטטית.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אימון]]<br /> [[קטגוריה: הגדרות]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95_%D7%AA%D7%A7%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94&diff=5753 2024-12-05T07:36:02Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;מסמך זה מפרט את משמעותו של תו התקן למדריכים וחברות העוסקים בפעילויות טיפוס וגלישה. בפעילויות כאלה קיים סיכון אינהרנטי הנובע מאופי הפעילות. ניתן למזער את הסיכון על ידי שימוש באנשי מקצוע (קרי - מדריכים) טובים, וללא התפשרות ועיגול פינות בנושאי בטיחות. ה...&quot;</p> <hr /> <div>מסמך זה מפרט את משמעותו של תו התקן למדריכים וחברות העוסקים בפעילויות [[טיפוס]] ו[[גלישה]]. בפעילויות כאלה קיים סיכון אינהרנטי הנובע מאופי הפעילות. ניתן למזער את הסיכון על ידי שימוש באנשי מקצוע (קרי - מדריכים) טובים, וללא התפשרות ועיגול פינות בנושאי בטיחות. התקן בא לעזור ללקוחות לבחור מדריכים וחברות <br /> הפועלים כך.<br /> <br /> דף זה מכיל את אותו המידע כמו הדף על [http://www.imga.org.il/standards.html תו תקן למדריכים וחברות העוסקים בטיפוס וגלישה] ב[http://www.imga.org.il אתר עמותת מדריכי הטיפוס הישראלים]. בכל מקום בו הם שונים, יש לנהוג על פי התוכן הקיים באתר העמותה.<br /> <br /> ניתן לעיין גם ברשימת [http://imga.org.il/hamlatzot.html ההמלצות הכלליות] שאספנו עבור לקוחות. <br /> <br /> ==איך יודעים מי עומד בתקן?==<br /> דרך פשוטה לבדוק אם המדריך או החברה עומדים בתקן היא לברר אם מסמכי החברה נושאים את הלוגו של [http://www.imga.org.il/ עמותת מדריכי הטיפוס הישראלים]. רק מדריכים וחברות הפועלים על פי תו התקן רשאים להציג את לוגו העמותה במסמכיהם הרשמיים ו/או את הכיתוב: '''&quot;חבר בעמותת מדריכי הטיפוס הישראלים&quot;'''. כל אחד מהם (הלוגו ו/או הכיתוב) מהווה הוכחה לכך שהם רשומים כחברים בעמותת מדריכי הטיפוס הישראלים.<br /> <br /> דרך שניה ובטוחה יותר היא לחפש את שם המדריך או שם החברה ברשימה המעודכנת של [http://imga.org.il/members/members_climbing/ מדריכי טיפוס], [http://imga.org.il/members/members_rappeling/ מדריכי גלישה] או [http://imga.org.il/members/members_corporates/ חברות] באתר שלנו.<br /> <br /> '''שימו לב (1), רשימת המדריכים והחברות עשויה להשתנות. במידה ויתברר לנו שחבר אינו עומד בדרישות התקן, שמו יוסר מן הרשימה. אנו ממליצים לבדוק את הרשימות מדי פעם ולא לסמוך על כך שהשם הופיע ברשימה בעבר.'''<br /> <br /> בכל מקרה של סתירה בין השתיים, מכריעה הרשימה באתר העמותה. נתקלתם בחברה המציגה את הלוגו ו/או הכיתוב כאמור ואינה מופיעה באתר? צרו איתנו קשר והודיעו לנו.<br /> <br /> דרך שניה היא לחפש את שם המדריך או שם החברה ברשימת מדריכי הטיפוס, מדריכי הגלישה או החברות באתר שלנו. בכל מקרה בו מתקשרים עם חברה לפעילות כלשהי, יש לבדוק קודם כל אם היא נמצאת ברשימת החברות ואין להסתפק בכך שהמדריך (הבעלים) נמצא ברשימת המדריכים.<br /> <br /> '''שימו לב (2), רשימת המדריכים אינה באה במקום רשימת החברות. יכול להיות מדריך שהוא בעל חברה. הוא עשוי להיות חבר עמותה (ועומד בתקן) אך החברה שברשותו אינה עומדת בתקן.'''<br /> <br /> אם נתקלתם בחברה שמציגה את הלוגו ו/או הכיתוב כאמור ואינה מופיעה ברשימה שבאתר? אנא, צרו איתנו קשר והודיעו לנו.<br /> ==מי עומד בתקן?==<br /> ===מדריכים===<br /> עמותת מדריכי הטיפוס הישראלים היא ארגון שבו חברים מדריכי טיפוס וגלישה מוסמכים בלבד. עצם החברות בעמותה מהווה אישור לכך כי:<br /> * המדריך הוא מוסמך ופעיל (לפחות בשנה האחרונה).<br /> * הוא מדריך רק על פי הסמכתו.<br /> * הוא מכיר את הוראות הבטיחות.<br /> * הוא התחייב לעבוד על פי הוראות הבטיחות.<br /> * הוא התחייב להשתמש רק בציוד תקני ותקין.<br /> * הוא התחייב לספק ציוד מספיק לחניכים (על פי אופי הפעילות).<br /> ===חברות===<br /> חברות העוסקות בטיפוס וגלישה, הרשומות כחברות בעמותת מדריכי הטיפוס הישראלים, התחייבו כי הן:<br /> # מחזיקות בתיק נוהלי עבודה והוראות בטיחות.<br /> # מתנהלות על פי נוהלי עבודה והוראות בטיחות המפורטות בתיק.<br /> # מחזיקות בפוליסת ביטוח תקפה.<br /> הוראות הבטיחות ונהלי העבודה דורשים (בין השאר) כי:<br /> * הפעילויות מודרכות על ידי מדריכים מוסמכים בלבד.<br /> * הסמכתם של המדריכים מתאימה לסוג הפעילות.<br /> * המדריכים מכירים את הוראות הבטיחות ונוהגים על פיהן.<br /> * בפעילויות נעשה שימוש רק בציוד תקני ותקין.<br /> * מספר המדריכים מתאים לאופי הפעילות ולמספר המשתתפים בפעילות.<br /> * המדריכים חותמים על טופס מתאים ומאשרים שקראו והבינו את הכתוב בתיק.<br /> <br /> כל זאת, כאמור, בהתאמה ל[http://www.imga.org.il/hamlatzot.html המלצות הכלליות] המפורטות באתר העמותה.<br /> <br /> ==הוראות בטיחות==<br /> הוראות בטיחות ראשוניות מצויות:<br /> # [[חוזר מנכ&quot;ל|כאן]] (של חוזר מנכ&quot;ל משרד החינוך).<br /> # [[הוראות בטיחות לעבודת חבלים (גלישה טיפוס ואומגות)|כאן]] (הוראות בטיחות כלליות לעבודת חבל, של הועדה המקצועית לטיפוס וגלישה במכון ווינגייט).<br /> # ו[[הוראות בטיחות בהפעלת קיר טיפוס|כאן]] (הוראות בטיחות לקירות טיפוס, של הועדה המקצועית לטיפוס וגלישה במכון ווינגיט).<br /> חברה עשויה לאמץ הוראות אלה כלשונן, או להשתמש בהן כבסיס ולשנות כדי להתאים אותן לצרכיה. ניתן גם לכתוב הוראות בטיחות חדשות המתאימות יותר לאופי העבודה של החברה ולהשתמש בהוראות הראשוניות כאוסף קוים מנחים בלבד.<br /> ==מה משמעות ההסמכות?==<br /> * [[קורס מדריכי גלישה|מדריכי גלישה]] מוסמכים לנהל יום [[גלישה]], לעבור בנחל עם קבוצה (טיול קניונינג), לפקח על פעילות טיפוס ב[[טופ-רופ]] (במצוק בלבד), לשלח ב[[אומגה]].<br /> * [[קורס מדריכי טיפוס|מדריכי טיפוס]] מוסמכים לעשות כל מה שמדריכי גלישה מוסמכים לו, ובנוסף הם יכולים להדריך קורסי גלישה וטיפוס, לפתוח [[קיר טיפוס]] ולהיות אחראי על פעילויות בקיר טיפוס, להשגיח מבחינה בטיחותית על פעילות בקיר טיפוס: פעילות טופ–רופ ופעילות הובלה, לתחזק ולהחליף אחיזות ולחזק אותן על הקיר, להדריך בקורסי מדריכי גלישה (כמדריך שני), לטפס עם קליינטים (טופ-רופ ו[[הובלה]]) ולהוביל קבוצות בהרים.<br /> * [[קורס מדריכי גלישה בכירים|מדריכי גלישה בכירים]] מוסמכים לעשות כל מה שמדריכי גלישה מוסמכים לו, ובנוסף הם יכולים להדריך קורסי גלישה ולהדריך ולבחון קורסים של מדריכי גלישה.<br /> * [[מדריכי טיפוס בכירים]] מוסמכים לעשות כל מה שמדריכי גלישה בכירים ומדריכי טיפוס מוסמכים לו, ובנוסף הם יכולים להדריך קורסים של מדריכי טיפוס ומדריכי טיפוס ספורטיבי ומפעילי קירות טיפוס.<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: בטיחות]][[קטגוריה: קורסי הדרכה]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94&diff=5752 2024-12-05T07:35:58Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף ריק</p> <hr /> <div></div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C_%22%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A5_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A9_%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%22_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9A&diff=5751 2024-12-05T07:35:55Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף ריק</p> <hr /> <div></div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%92%27%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%9D&diff=5750 2024-12-05T07:35:51Z

<p>יורי פלדמן: הפניה לדף טיפוס ג&#039;ומארים בהר סדום</p> <hr /> <div>#הפניה [[טיפוס ג'ומארים בהר סדום]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=5749 2024-12-05T07:35:47Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;ששת הקירות הצפוניים הגדולים של האלפים&#039;&#039;&#039;, שנקראים גם &#039;&#039;&#039;ששת הפייסים הצפוניים הקלאסיים&#039;&#039;&#039; כוללים את הפייסים הצפוניים של: * צ&#039;ימה גראנדה די לאבארדו - Cima Grande di Lavaredo * האייגר - Eiger * הגראנד-ז&#039;וראס - Grandes Jorasses * המטרהורן - Matterhorn * הדרו - Aiguille du Dru, Petit D...&quot;</p> <hr /> <div>'''ששת הקירות הצפוניים הגדולים של האלפים''', שנקראים גם '''ששת הפייסים הצפוניים הקלאסיים''' כוללים את הפייסים הצפוניים של:<br /> <br /> * [[צ'ימה גראנדה די לאבארדו]] - Cima Grande di Lavaredo<br /> * ה[[אייגר]] - Eiger<br /> * ה[[גראנד-ז'וראס]] - Grandes Jorasses<br /> * ה[[מטרהורן]] - Matterhorn <br /> * ה[[הדרואים|דרו]] - Aiguille du Dru, Petit Dru<br /> * [[פיצו בדילה]] - Piz Badile<br /> <br /> כל אחד מה[[פייס|פייסים]] הללו נחשב בשנות השלושים של המאה העשרים להישג מכובד, וטובי המטפסים באירופה התאמצו לרשום את השישיה הזו כ-first ascent. [[גאסטון רבופה]] (Gaston Rébuffat), מדריך מ[[שאמוני]], היה הראשון שטיפס את כל ששת הפייסים האלה. הוא גם פרסם בשנת 1954 ספר: כוכבים וסופות (Etoiles et Tempêtes) שתיאר את הטיפוסים האלה. הספר עובד גם לסרט באותו שם.<br /> <br /> בשנת 1993 טיפסה המטפסת הבריטית [[אליסון הרגריבס]] את ששת הקירות הצפוניים הגדולים של האלפים בסולו, בעונה אחת, והיתה לאדם הראשון מעולם שעשה זאת.<br /> <br /> למרות שהם נקראים בשם קיבוצי (ששת הקירות), שלושה מהקירות הללו: הנורת' פייסים של האייגר, הגראנד-ז'וראס והמטרהורן הם קשים משמעותית משלושת האחרים (למרות שהדרו נותן להם פייט לא רע). שלושת אלה יחד נקראים '''הטרילוגיה של האלפים''' והראשון שטיפס את כולם בתוך שנה היה המטפס האוסטרי ליאו שלומר (Leo Schlömmer), בשנת 1962-3. איוואנו ג'יארדיני (Ivano Ghirardini) היה הראשון שטיפס את הטרילוגיה של האלפים, ב[[סולו]], בחורף 1977-8. כריסטוף פרופי (Christophe Profit) היה הראשון ששירשר אותם (עשה Enchainment) וטיפס את שלושתם זה אחר זה, בארבעים ושתיים שעות ב11-12 למרץ 1987.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==תמונות שלהם:==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> תמונה:Eiger.jpg|האייגר - Eiger<br /> תמונה:Grandesjorasses.jpg|הגראנד-ז'וראס - Grandes Jorasses<br /> תמונה:Matterhorn.jpg|המטרהורן - Matterhorn<br /> תמונה:Badile.jpg|פיצו בדילה - Piz Badile<br /> תמונה:dru.jpg|הדרו - Petit Dru<br /> תמונה:Cima_grande.jpg|צ'ימה גראנדה די לאבארדו - Cima Grande di Lavaredo<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ספרה של [[אליסון הרגריבס]]: Alison Hargreaves, (1995). A Hard Day's Summer: Six Classic North Faces Solo<br /> * ספרו של [[גאסטון רבופה]]: Gaston Rebuffat, (1999). Starlight and Storm: The Conquest of the Great North Faces of the Alps''<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: פסגות ורכסים]][[קטגוריה: הגדרות]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=5748 2024-12-05T07:35:44Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;שרך&#039;&#039;&#039; (באנגלית: &#039;&#039;&#039;rope end&#039;&#039;&#039;) הוא קצה החבל הבולט מקשר. מקובל להתייחס לשרך קצר בלבד, כך שלקשרי קצה חבל שרך אחד בלבד, לקשרי חיבור חבלים שני שרכים. ניתן להתחכם ולומר כי לקשרי קצה חבל שרך אחד קצר וא...&quot;</p> <hr /> <div>'''שרך''' (באנגלית: '''[[rope ends|rope end]]''') הוא קצה החבל הבולט מ[[קשרים|קשר]]. מקובל להתייחס לשרך קצר בלבד, כך של[[:קטגוריה:קשרי קצה חבל|קשרי קצה חבל]] שרך אחד בלבד, ל[[:קטגוריה:קשרי חיבור חבלים|קשרי חיבור חבלים]] שני שרכים. ניתן להתחכם ולומר כי לקשרי קצה חבל שרך אחד קצר ואחד ארוך (החבל עצמו), ולקשרי חיבור חבלים שני שרכים קצרים ושניים ארוכים.<br /> אורך השרך משפיע באופן חזק על [[בטיחות בקשרים|בטיחותו של קשר]].<br /> ==אורך של שרכים==<br /> ===אורך מינימאלי של שרכים===<br /> אורך השרכים המינימאלי מושפע מ[[קוטר של חבל|קוטר החבל]], מה[[נוטביליטי]] שלו וממידת ההידוק של הקשר.<br /> <br /> את הסיבה לכך שאכן יש אורך מינימאלי של שרכים אפשר להבין מהגדרת המהות של חבל:<br /> <br /> '''[[חבלים|חבל]] הוא אמצעי המאפשר להעביר כוח על פני מרחק רב. חבל מעביר את הכוח בכיוון משיכה בלבד, אך הכוח יכול לעבור גם במסלול לא ישר (זאת לעומת מוט, המאפשר להעביר כוחות משיכה וגם דחיפה, אבל רק במסלול ישר, ו[[כבלים|כבל]], המאפשר לדחוף במרחקים קצרים בלבד).'''<br /> <br /> למעשה, גם חבלים יכולים להעביר כוחות של דחיפה, אבל רק למרחקים קצרים מאד - מסדר גודל של קוטר החבל בעצמו (כלומר - האורך יהיה כפולה קטנה של קוטר החבל). הערך המדוייק תלוי במבנה החבל ובחומר ממנו הוא עשוי ובעצם בנוטביליטי שלו. בכל מקרה, סדר הגודל נשאר של קוטר החבל. המשמעות היא, שאורך השרך צריך להיות גדול מהמרחק שהחבל יכול להעביר כוחות דחיפה, אחרת הקצה עלול להידחף במקרה אל תוך הקשר ולהתיר אותו.<br /> <br /> מקובל להציג את האורך המינימאלי לשרך ככפולה של קוטר החבל, והוא תלוי, כאמור בסוג החבל (בקוטר ובקושי של החבל).<br /> <br /> בחבלי ליבה ומעטפת כמו שאנו משתמשים בטיפוס, גלישה, קניוינינג ומערנות מקובל שאורך השרכים צ״ל בין פי חמישה לפי עשרה מקוטר החבל. במקרים מיוחדים דרוש שרך ארוך יותר, כמו ב[[קשר בוהן כפול]] לחיבור חבלים ל[[גולש אחרון]], למשל.<br /> ===אורך מקסימאלי של שרכים===<br /> אין באמת אורך מקסימאלי לשרכים, אלא שלא נהוג להאריך אותם שלא לצורך. לשרכים ארוכים מדי יש מספר חסרונות:<br /> # הם מבלבלים. אם השרך ארוך, ההבדלה בין השרך ובין החבל אינה ברורה, ומישהו עלול להשתמש בשרך במקום בחבל.<br /> # זה מבזבז חבל. אמנם לא הרבה, בדרך כלל, אבל עדיין מבזבז.<br /> # זה נחשב לסגנון גרוע. יש הרגשה שמי שלא מקפיד בקשרים שלו, על [[הצלבות בקשרים|הצלבות]], על שרכים וכו', אולי גם לא מקפיד בדברים אחרים: [[איבטוח]], [[עגינות]], וכו'. זה אולי לא נכון באופן גורף, אבל כך מקובל.<br /> <br /> ===כללי אצבע===<br /> * מקובל כי אורך שרך מינימאלי בחבלים הוא בין פי 5 לפי 10 מקוטר החבל.<br /> * בחבלי [[ליבה ומעטפת]] המשמשים לטיפוס ולגלישה כלל אצבע נוח הוא שאורך השרכים יהיה בין רוחב של כף יד לבין אורך של כף יד. זה מתאים לחבלים בקטרים שבין 9מ&quot;מ ל-11מ&quot;מ.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> *[[חוזק בקשרים]]<br /> *[[בטיחות בקשרים]]<br /> *[[נוטביליטי]]<br /> *[[כיווני משיכה בקשרים]]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: קשרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה:קשרי קצה חבל]][[קטגוריה:קשרי חיבור חבלים]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=5747 2024-12-05T07:35:40Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;שרירים אגוניסטיים ואנטגוניסטיים ביד &#039;&#039;&#039;שרירים אנטגוניסטיים&#039;&#039;&#039; ( באנגלית: &#039;&#039;&#039;Antagonistic muscles&#039;&#039;&#039;) הם שרירים המבצעים תנועה הפוכה לשרירים אחרים (שמכונים, בהתאם, אגוניסטיים). לדוגמה, שריר הזרוע התלת ראשי (שפושט את המרפק) הוא האנטגוני...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה: Antagonistic.jpg|שמאל|ממוזער|400px|שרירים אגוניסטיים ואנטגוניסטיים ביד]]<br /> '''שרירים אנטגוניסטיים''' ( באנגלית: '''[[Antagonistic muscles]]''') הם שרירים המבצעים תנועה הפוכה לשרירים אחרים (שמכונים, בהתאם, אגוניסטיים). לדוגמה, שריר הזרוע התלת ראשי (שפושט את המרפק) הוא האנטגוניסט של שריר הזרוע הדו ראשי (שמכופף את המרפק). זה עובד גם להיפך, כלומר, הדו ראשי הוא האנטגוניסט של התלת ראשי, שוב, לפי ההגדרה, כי הם עושים תנועה הפוכה.<br /> <br /> לשריר הכופף את המפרק קוראים '''פלקסור''' ('''flexor'''), ולשריר הפושט אותו קוראים '''אקסטנסור''' ('''extensor'''). כל זוג פלקסור-אקסטנסור הוא זוג של שרירים אנטגוניסטיים זה לזה.<br /> <br /> ב[[:קטגוריה: אימון|אימון]], מתייחסים לשרירים שמעניינים אותנו (למשל, השרירים המכופפים את האצבעות, שרירי האמה) כאגוניסטיים, ולאלה שפחות מעניינים אותנו (במקרה זה, השרירים המיישרים את האצבעות, בגב האמה) כאנטגוניסטיים. יוצא, שבטיפוס מאמנים המון את השרירים הסוגרים את האצבעות לשיפור של [[כוח מגע]] ו[[כוח אחיזה]], אבל לא מאמנים את האנטגוניסטיים שלהם. חשוב לאמן גם את השרירים האנטגוניסטיים כדי לא ליצור טונוס לא מאוזן סביב המפרק. אימון של השרירים האגוניסטיים בלבד עשוי להביא לפציעות, לבעיות יציבה ולפגיעות שונות.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: בולדרינג]][[קטגוריה: אימון]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%94&diff=5746 2024-12-05T07:35:37Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;==מהם שרירי הליבה?== שרירי הליבה הם שרירי הבטן העמוקים (רחב־בטני, קרקעית האגן), שרירי הגב העמוקים (מייצבי הגו ועמוד השדרה) ושרירי העכוז. שרירים אלה תורמים ליציבה נכונה, לשיווי משקל ולתמיכה בשלד. כששרירי הליבה חלשים מאד או שיש חוסר איזון קיצוני בשרירי הליבה,...&quot;</p> <hr /> <div>==מהם שרירי הליבה?==<br /> שרירי הליבה הם שרירי הבטן העמוקים (רחב־בטני, קרקעית האגן), שרירי הגב העמוקים (מייצבי הגו ועמוד השדרה) ושרירי העכוז. שרירים אלה תורמים ליציבה נכונה, לשיווי משקל ולתמיכה בשלד.<br /> כששרירי הליבה חלשים מאד או שיש חוסר איזון קיצוני בשרירי הליבה, עלולות לצוץ בעיות ביציבה (שמשמעותן ששרירי תנועה - חיצוניים - לוקחים חלק מהעומס). תופעת לוואי שכיחה למצבים כאלה היא כאבי גב.<br /> <br /> שרירי הליבה הם הבסיס לגוף חזק וחשובים בכל ענפי הספורט, וגם בטיפוס. עד כמה שזה נשמע לא משכנע, גם בריצה וגם בשחייה שרירי הליבה עושים חלק גדול מן העבודה.<br /> שימו לב: שרירי הליבה הם בשום אופן לא רק שרירי הבטן (הקוביות) החיצוניים. <br /> ==הפונקציה של שרירי הליבה==<br /> שרירים הליבה הרבים מייצבים את עמוד השדרה, הכתפיים ואגן הירכיים ונמצאים לכל אורכו של הטורסו (כלומר - הגוף המרכזי ללא הגפיים והראש). הם בסיס מוצק ליציבה ולתנועה. שרירי הליבה אחראים לעמידה זקופה ולהליכה על שתי רגליים, הם השולטים על התנועות, מעבירים אנרגיה ונושאים במשקל הגוף. ליבה חזקה מחלקת את המתח של נשיאת המשקל, מעבירה את העומס לשלד התחתון (אגן ורגליים) ושומרת על הגב. ייצוב הליבה מאפשר העברת כוח ממרכז הגוף לגפיים.<br /> <br /> ==חשיבות שרירי הליבה==<br /> למרבית האנשים (כלומר - הלא מטפסים ולא ספורטאים) התועלת הגדולה ביותר של אימוני ליבה תהייה שיפור בכושר הפונקציונלי – כלומר, כושר שמשמעותי גם לפעולות יומיומיות.<br /> <br /> בטיפוס, שרירי ליבה חזקים יאפשרו:<br /> # להעביר חלק גדול ממשקל הגוף אל הרגליים (וכך לטפס על אחיזות ידיים קטנות יותר).<br /> # לשמור את הרגליים על האחיזות ב[[מסלול|מסלולים]] שליליים, גם על קיר חלק.<br /> # לשמור את הגוף במקום הנכון והמתאים ביותר לכל צעד ספציפי.<br /> # לייצב את הגוף בתחילת, במהלך ובסוף תנועה (חשוב מאד ב[[פייס|פייסים]] וב[[שלילי|שליליים]] עם אחיזות קטנות מאד).<br /> # למשוך עם ה[[נעילת עקב|עקבים]], [[נעילת בוהן|בהונות]], אגן וכל חלק אחר שתרצו.<br /> <br /> ==איך מאמנים את שרירי הליבה==<br /> יש מאמנים שיתעקשו שסדר התרגילים חשוב. מחקרים לא מצאו עדויות לכך. על פי [[עקרונות בתורת האימון#עקרון התמורה הפוחתת|עקרון התמורה הפוחתת]], הגוף מתאים את עצמו במהירות לשגרת אימון והשיפור הולך ונעצר. למעשה, שינוי של שגרת האימון (התרגילים עצמם, סדר התרגילים, העומס, הקצב, אורך הסטים, אורך המנוחות ומספר החזרות) כל כמה שבועות (חדשיים זה מספר טוב) ייתן תוצאות טובות ביותר.<br /> <br /> עבודה על הליבה מחייבת שליטה, שמירה ומודעות לקווי הגוף – כתפיים, צלעות ועצמות האגן.<br /> ===מטרת האימון===<br /> שימו לב. אימון שרירי ליבה מחזק את שרירי הליבה, לא מוריד שומן בטני. אם לא רואים לכם את הקוביות בבטן - אימון שרירי ליבה לא יעזור!<br /> <br /> לזה צריך שינוי תזונה ואורח חיים. להפסיק לאכול קמח לבן וסוכר לבן (או לפחות לקצץ מאד) זו התחלה טובה...<br /> ===תדירות האימון===<br /> אימון רציני (30-40 דקות) פעם ביומיים או שלושה הוא אופטימאלי. יום-יומיים מנוחה בין אימונים נותן זמן לגוף להתאושש ולהתכונן לאימון הבא.<br /> <br /> אפשר גם לעשות אימונים קצרים יותר: 10-15 דקות ביום, אבל כל יום.<br /> ===עומס===<br /> התנגדות מוגברת (משקולות) גם היא מומלצת, אבל רק לאחר שהשתלטנו היטב על התרגילים מבחינת הצורה ואופן הביצוע.<br /> ===מבנה כללי של אימון===<br /> אל תעשו סטים ארוכים (הרבה חזרות). לכו על מגוון של תרגילים ועשו את כל הסט יותר פעמים.<br /> ===תרגילים בסיסיים לשרירי ליבה===<br /> ====פלאנק (plank)====<br /> [[image: plank.jpg|שמאל|ממוזער|240px|פלאנק]]<br /> [[image: side_plank.jpg|שמאל|ממוזער|240px|פלאנק צידי]]<br /> [[image:plank_hand_up.jpg|שמאל|ממוזער|240px|פלאנק עם יד באוויר]]<br /> [[image: plank_leg_up.jpg|שמאל|ממוזער|240px|פלאנק עם רגל באוויר]]<br /> זהו התרגיל הבסיסי באימוני ליבה. יש לו וריאציות רבות:<br /> <br /> פלאנק סטאטי: ישר או צידי, ידיים ישרות או על המרפקים, יד באוויר או רגל באוויר, יד ורגל נגדיות באוויר.<br /> <br /> פלאנק דינאמי: החלפת יד ורגל, מעבר מיידיים ישרות לפלאנק על המרפקים, יד נוגעת בברך, יד נוגעת בבטן, מרפק נוגע בברך, יד נוגעת בכף רגל ועוד.<br /> <br /> טכניקה נכונה בפלאנק דורשת גוף יציב בקו ישר מהעקבים לרגליים דרך האגן, הגב הצוואר והראש. הראש באמצע ושתי הכתפיים נמצאות בגובה שווה וכך גם הירכיים, והברכיים.<br /> בין הטעויות הנפוצות ביותר בטכניקה הן:<br /> *ראש גבוה או נמוך.<br /> *אגן גבוה מדי<br /> *אגן נמוך מדי<br /> *פיתול של האגן בזמן הרמת יד או רגל<br /> <br /> ====קראנץ' (crunch)====<br /> [[image: Crunch.jpg|שמאל|ממוזער|240px|קראנץ']]<br /> <br /> כפיפות בטן קצרות שלא מרימות את הגב התחתון מן הרצפה. גם לקראנץ' המון וריאציות:<br /> <br /> רגיל, ידיים נמוכות לצד הגוף, ידיים ישרות בין הירכיים, בהצלבה, עם ברכיים ישרות או כפופות, עם רגליים באוויר ועוד.<br /> ====כפיפות בטן====<br /> כפיפות בטן ארוכות יותר שמרימות גם את הגב התחתון מן הרצפה. גם לתרגיל זה וריאציות רבות.<br /> ===התאמה של התרגילים לשרירים המתאמנים===<br /> * שריר הבטן העמוק (הרחב בטני, Transverse Abdominis) – השריר העמוק ביותר משרירי הבטן, נמצא מתחת לשרירי המותניים, מסביב לעמוד השדרה. הוא מגן ומייצב את עמוד השדרה. תרגיל לחיזוק: פלאנק (Plank).<br /> * אלכסונים חיצוניים (External Obliques) – נמצאים בצדדים ובבטן הקידמית, סביב המותניים. תרגיל לחיזוק: משיכה צידית בהתנגדות לפיתול.<br /> * אלכסונים פנימיים (Internal Obliques) – נמצאים מתחת לאלכסונים החיצוניים רק בכיוון ההפוך. תרגיל לחיזוק: כפיפות בטן בהצלבה (Crossover Crunch).<br /> * שריר הישר בטני (Rectus Abdominis) – שריר ארוך שמשתרע לאורך החזית של הבטן. זה החלק של &quot;הקוביות&quot; משרירי הבטן, אותו ניתן לראות כאשר אין בגוף הרבה שומן. תרגיל לחיזוק: כפיפות בטן רגילות.<br /> *זוקפי הגב (Erector Spinae) – מאסף של שרירים המקשרים לאורך כל הגב, החל מהצוואר ועד הגב התחתון. תרגיל לחיזוק: פשיטת גב (Back Extension)<br /> ===תרגילים מתקדמים לשרירי ליבה===<br /> תרגילים אלה מערבים את כלל שרירי הליבה, ויש בהם גם תנועה וגם החזקה במצב סטאטי בסוף או אמצע התנועה. מומלץ לנסות להחזיק את סוף התנועה לפחות 3-5 שניות. אלה מעט ממגוון ענק של תרגילים המערבים באופן חזק את שרירי הליבה:<br /> * הנפת גוף קדמית (front lever)<br /> * תלייה על מתח/פינגר בורד/רוק רינגס והרמת רגליים בזווית ישרה לגוף.<br /> * עליית מתח על מתח/פינגר בורד/רוק רינגס והרמת רגליים בזווית ישרה לגוף.<br /> * תלייה על מתח/פינגר בורד/רוק רינגס והרמת רגליים בזווית ישרה לגוף, תוך פיתול של הגו ושליחת רגליים הצידה - עד 45 מעלות.<br /> * עמידת ידיים (ללא קיר)<br /> * עמידת ידיים, ירידה לעמידת ראש ועלייה בחזרה (ללא קיר)<br /> * דגל<br /> ===אימונים לדוגמה===<br /> מובאות כאן שתי הצעות לאימון ליבה. אלו הצעות כלליות ואינן מומלצות למתחילים. לתוצאה אופטימאלית יש להתייעץ במאמן טיפוס לאחר איבחון אישי!<br /> <br /> דגשים לתרגילים:<br /> * לא לעשות תרגילים מהר: הפורם יותר חשוב מהזמן.<br /> * אם זה קל מדי - תוסיפו התנגדות.<br /> * חשוב להתמיד לאורך זמן, ולגוון בתרגילים, כדי לשמור מוטיבציה.<br /> * מצאו תרגילים של מתעמלי קרקע: תלייה קדמית (front lever) למשל, עמידות ראש, עמידות ידיים וכו' והתאמנו גם עליהם מעת לעת.<br /> ====אימון ארוך====<br /> 5 סיבובים במבנה הבא, עם 2 דקות מנוחה בין סיבובים (אבל לא בין תרגילים):<br /> * דקה: פלאנק ישר או צידי, על שני מרפקים או על אחד.<br /> * חצי דקה בצד שמאל: משיכה צידית עם גומיית פיזיו - תרגיל התנגדות לסיבוב הגוף<br /> * חצי דקה בצד ימין: אותו דבר.<br /> * דקה: פלאנק על שני מרפקים עם רגל באוויר. מחליפים רגליים כל 3-5 שניות.<br /> * דקה: פלאנק על שתי רגליים עם יד באוויר. מחליפים רגליים כל 3-5 שניות.<br /> * דקה: כפיפות בטן. 10 מרפקים לברכיים, 10 בהצלבה ושוב.<br /> סה&quot;כ 5 סיבובים של 5 דקות עם 4 מנוחות של 2 דקות ביניהן - 35 דקות.<br /> <br /> ====אימון קצר====<br /> שני סיבובים במבנה הבא, עם מנוחה של דקה אחת.<br /> * 45 שניות: פלאנק ישר.<br /> * 15 פעמים: מעבר מפלאנק על המרפקים לפלאנק בידיים ישרות ובחזרה - יד אחרי יד. לשמור תנועות אגן וכתפיים מצד לצד למינימום האפשרי.<br /> * פלאנק ישר עם יד באוויר - להחליף יד כל 5 שניות. לשמור תנועות אגן מצד לצד ופיתול למינימום האפשרי.<br /> * פלאנק ישר עם רגל באוויר להחליף רגל כל 5 שניות. ככל שהרגליים יותר פסוקות, יותר קשה לשמור תנועות אגן מצד לצד ופיתול למינימום האפשרי.<br /> * 10 קראנצ'ים ישר, 10 בהצלבה לכל צד.<br /> * 10 כפיפות בטן עם ידיים מעל הראש.<br /> <br /> מומלץ לגוון בתרגילים. אפשר להוסיף כפיפות בטן וקראנצ'ים.<br /> סה&quot;כ 2-3 סיבובים של 5 דקות, 2 דקות מנוחה - 12-17 דקות.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[עיקרון החוליה החלשה]]<br /> * [[זהה את החולשות והחוזקים שלך, לבניית תכנית אימון ממוקדת יותר]]<br /> * [[עקרונות בתורת האימון]]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אימון]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A3&diff=5745 2024-12-05T07:35:34Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;200px &#039;&#039;&#039;שריף&#039;&#039;&#039; הוא אמצעי חיכוך שיוצר על ידי חברת HB. ה-שריף מבוסס על הרעיון של השטיכט, אבל עם גיאומטריה משופרת. הוא שייך לדור של הטיובר, ATC ועוד כמה מכשירים שדומים מאד בצורה ובתפקוד. לשריף מבנה מרובע, קצת יותר מאסיבי מה-ATC או מה Shell של ח...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה: sheriff.jpg|left|200px]]<br /> '''שריף''' הוא [[אמצעי חיכוך]] שיוצר על ידי חברת HB. ה-שריף מבוסס על הרעיון של ה[[שטיכט]], אבל עם גיאומטריה משופרת. הוא שייך לדור של ה[[טיובר]], [[ATC]] ועוד כמה מכשירים שדומים מאד בצורה ובתפקוד.<br /> <br /> לשריף מבנה מרובע, קצת יותר מאסיבי מה-ATC או מה Shell של חברת Camp. השריף הפך פופולארי בארץ, כפי הנראה בגלל שלא היה בזמן ההוא יבוא רציף של Black Diamond, ולכן לא היה אפשר להשיג ATC.<br /> <br /> שריף יוצר בשני דגמים, האחד עם מוט אלומיניום מכופף, לתליה על ה[[רתמה]] ולהפרדה בין ה[[חבלים]], והשני עם גומי ירוק קשיח במקומו. שניהם לא מאד נוחים, אם כי גירסת מוט האלומיניום נוחה יותר, כי היא לא נתפסת בין החבלים ותוקעת את מעבר החבלים באמצעי החיכוך.<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]][[קטגוריה: טיפוס]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=5744 2024-12-05T07:35:30Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;שק שינה&#039;&#039;&#039; (באנגלית: &#039;&#039;&#039;sleeping bag&#039;&#039;&#039;, בצרפתית: sac de couchage) הוא שק המכיל חומר מבודד. שקי שינה טובים הינם קלים ומבודדים היטב. תכונות אלו ניתנות להשגה על ידי שימוש בחומרים מבודדים ברמה טובה, קלי משקל והניתנים לדחיסה לנפח קטן. המבודד ביותר הוא ואקום, המונע הסעה של חו...&quot;</p> <hr /> <div>'''שק שינה''' (באנגלית: '''[[sleeping bag]]''', בצרפתית: sac de couchage) הוא שק המכיל חומר מבודד. שקי שינה טובים הינם קלים ומבודדים היטב. תכונות אלו ניתנות להשגה על ידי שימוש בחומרים מבודדים ברמה טובה, קלי משקל והניתנים לדחיסה לנפח קטן. המבודד ביותר הוא ואקום, המונע הסעה של חום על ידי חומר. בהעדר ואקום משתמשים בחומר לא צפוף אחר, ועדיף כזה שזמין בכל מקום - אוויר. לכידת האוויר ומניעת תנועתו הם תפקידי חומר המילוי. ככל ששק השינה יכיל בתוכו יותר אוויר חסר תנועה כך הוא יבודד טוב יותר. בנוסף, ככל שיהיה פחות אויר בתוך השק (השק יהיה יותר צמוד לגוף), כך יהיה לגוף פחות אויר לחמם, ופחות חום יאבד מן הגוף (אל האויר שבתוך השק).<br /> <br /> בבחירת שקי שינה המיועדים לטיפוס, ובעיקר ל[[טיפוס הרים]] כדאי להתייחס ברצינות יתרה לעניין המשקל. במסלול האורך מספר ימים, ושק השנה נישא על ידי המטפס, ניתן להקטין את המשקל בצורה משמעותית על ידי שינה בבגדים. החיסכון במשקל מתבטא בשתי צורות:<br /> # מכיוון שהבגדים נמצאים על המטפס בכל מקרה, אין צורך לשאת ביגוד נוסף ואחר ללילה.<br /> # אם ישנים עם הבגדים ממילא, ניתן להשתמש בשק שינה פחות מחמם, כזה שמוגדר לטמפרטורות חמות יותר. שק שינה כזה יהיה גם קל יותר.<br /> ==כמה מונחים==<br /> ===לופט===<br /> לופט של שק שינה הוא העובי של השק כאשר הוא מתמלא באוויר, והוא המדד העיקרי לאיכות הבידוד של השק. לופט נמדד ביחידות של נפח למשקל. הלופט, לכאורה, אינו תלוי בסוג המילוי, אבל למעשה - הוא כן. סיבים דקים ובעלי פיצולים רבים (וסיבים חלולים) נותנים יותר לופט (יותר אוויר לכל גרם של בידוד). פוך נותן הכי הרבה לופט, למרות שמילויים סינתטיים חדשים מתקרבים יותר ויותר ללופט של פוך.<br /> ===תחום טמפרטורות===<br /> בעבר, כל חברה נהגה לציין תחומי טמפרטורות על פי הבנתה. החל משנת 2005 נקבע באירופה התקן EN 13537, והוא מגדיר ארבע טמפרטורות (לפחות) שעל היצרן לציין לגבי שק שינה:<br /> #'''גבול עליון''' (upper limit) - הטמפרטורה הגבוהה ביותר שבה גבר בוגר &quot;סטנדרטי&quot; יכול לישון בנוחות ללא הזעה מרובה.<br /> #'''טמפרטורה נוחה''' (comfort) - הטמפרטורה שבה אישה בוגרת &quot;סטנדרטית&quot; יכולה לישון בנוחות.<br /> #'''גבול תחתון''' (lower limit) - הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה גבר בוגר &quot;סטנדרטי&quot; יכול לישון בנוחות.<br /> #'''אקסטרים''' (extreme) - הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה אישה בוגרת &quot;סטנדרטית&quot;יכולה לשרוד לילה. דירוג זה מתייחס לאפשרות הישרדות בלבד ואינו מיועד להתייחסות לשימוש רגיל. <br /> התקן ממליץ להתייחס לתחום שבין הטמפרטורה המוחה לגבול התחתון כקו מנחה לבחירה.<br /> ==צורה==<br /> ===שמיכה===<br /> שקי שינה במבנה שמיכה הם מלבניים בצורתם. בחלק מן הדגמים ניתן לפתוח את הרוכסן לאורך שתי צלעות של המלבן, ושק השינה נפתח לגמרי והופך לשמיכה (ומכאן השם). שקי שינה אלה הם בדרך כלל רחבים ומאפשרים התהפכות בתוכם, אך הם מבודדים פחות טוב, בעיקר ברגליים, שם יש הרבה יותר מדי אוויר שנדרש לחמם. שקים כאלה אינם מומלצים לטיפוס, כי הם נותנים יחס משקל/טמפרטורה פחות טוב.<br /> ===מומיה===<br /> <br /> ==מילוי==<br /> ===פוך===<br /> פוך הוא פלומה שנמרטת מחזה של אווזים. זה לא נעים לשמוע, אבל זהו החומר בעל הלופט הטוב ביותר הקיים, והוא נותן שקי שינה עם יחס משקל/טמפרטורה הגבוה ביותר. תכונה חשובה ביותר של פוך היא שכאשר הוא נדחס, הפלומה, שהיא רכה מאד, אינה נשברת אלא מתקפלת ולכן הוא שומר על הלופט שלו בצורה מצויינת גם לאחר דחיסות חוזרות ונשנות.<br /> <br /> החיסרון העיקרי של שקי פוך הוא שאם המילוי נרטב, הנוצות נדבקות זו לזו ואינן מבודדות כלל. שק שינה כזה שנרטב אינו חוזר עוד לתכונות הבידוד המקוריות שלו אפילו לאחר ייבוש בתנאים האופטימאליים (בתליה, תוך כדי ניעור מתמיד). מאותה סיבה, שק שינה כזה אינו ניתן לכביסה ואפשר לנקות אותו רק בניקוי יבש, וגם זה הורס את הבידוד שלו קצת.<br /> <br /> עם זאת, מטפסים רבים מעדיפים שקי שינה במילוי פוך להרים גבוהים בגלל תכונות הבידוד והמשקל הנמוך. בנוסף, בהרים גבוהים אין מים (האוויר יבש מאד, ולא יורד גשם אלא רק שלג) והסיכוי ששק השינה יירטב וייהרס בזמן הטיפוס הוא מזערי. לטיפוס [[קירות גדולים]], למשל, לא כדאי לקחת שק שינה של פוך.<br /> ===סינתטי===<br /> <br /> ==משקל==<br /> ==תפירה==<br /> תפקידם של התפרים הוא למנוע מחומר המילוי &quot;לנדוד&quot; בתוך שק השינה ולהשאיר את הפיזור שלו אחיד על פני כל שטח השק. בשקי שינה פשוטים, ובכאלה שאינם מיועדים לטמפרטורות נמוכות התפרים &quot;עוברים&quot; מן הצד הפנימי לחיצוני. יש לזה שתי השפעות:<br /> # קרוב לתפר אין לופט בכלל, כי השכבה החיצונית והפנימית נוגעות זו בזו.<br /> # כל חור של המחט הוא חור בשק השינה. אוויר קר יכול להיכנס פנימה ואויר חם יכול לצאת החוצה.<br /> ==רוכסן==<br /> הרוכסן הוא נקודת תורפה מבחינת הבידוד, בדיוק כמו התפרים, ואותן שתי בעיות, של הלופט ושל החורים, מתקיימות גם בו. להרים גבוהים חשוב לבחור בשק שיש לו יריעה פנימית לכל אורך הרוכסן שמספקת בידוד גם שם.<br /> <br /> רוכסן כפול הוא אופציה לא רעה, אך לא חיונית להרים גבוהים. רוכסן כפול מאפשר פתיחה של איזור הרגליים בלבד, לאיוורור, אך מוסיף משקל (אם גם מעט).<br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7_%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=5743 2024-12-05T07:35:26Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;מסיבה של שקי מגנזיום מטפס עם שק מגנזיום &#039;&#039;&#039;שק מגנזיום&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;צ׳וק-בג&#039;&#039;&#039; (באנגלית: &#039;&#039;&#039;chalk bag&#039;&#039;&#039;) הוא שק קטן שנקשר במיתר, רצועה או חבל דק סביב המתניים ונתלה מאחור כדי שיהיה זמין בזמ...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה: chalk_bags.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מסיבה של שקי מגנזיום]]<br /> [[תמונה: chalk bag.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מטפס עם שק מגנזיום]]<br /> <br /> '''שק מגנזיום''' או '''צ׳וק-בג''' (באנגלית: '''[[chalk bag]]''') הוא שק קטן שנקשר במיתר, [[רצועות|רצועה]] או [[חבלים|חבל דק]] סביב המתניים ונתלה מאחור כדי שיהיה זמין בזמן הטיפוס. [[טיפוס ספורטיבי]] תולים את שק המגנזיום לפעמים על לולאה אחורית ב[[רתמות|רתמה]]. ב[[בולדרינג]] משתמשים לפעמים בשק מגנזיום גדול שמונח על הרצפה ומשמש כמה מטפסים.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] אחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: בולדרינג]][[קטגוריה: טיפוס]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7_%D7%97%D7%91%D7%9C&diff=5742 2024-12-05T07:35:22Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;שק חבל לטיפוס שק חבל לקניונינג גלישה עם שק חבל &#039;&#039;&#039;שק חבל&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;תיק חבל&#039;&#039;&#039; (באנגלית &#039;&#039;&#039;rope bag&#039;&#039;&#039;) הוא שק שאליו דוחסים את החבל בדומה ל״גוגל מוגל״. שקי חבל נמצאים בשי...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה: leadropebag.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שק חבל לטיפוס]]<br /> <br /> [[תמונה: ropebag.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שק חבל לקניונינג]]<br /> <br /> [[תמונה: ropebag_rappel.jpg|שמאל|ממוזער|300px|גלישה עם שק חבל]]<br /> <br /> '''שק חבל''' או '''תיק חבל''' (באנגלית '''rope bag''') הוא שק שאליו דוחסים את החבל בדומה ל״גוגל מוגל״. שקי חבל נמצאים בשימוש בטיפוס ספורטיבי, בטיפוס מלאכותי וב[[קניונינג]]. <br /> ===בטיפוס===<br /> בהובלה, אנחנו רוצים שהחבל ייפרש לאורכו בלי להתפלנטר ולהפריע למוביל להתקדם. מטפסים ספורטיביים, פורשים את החבל על גבי יריעת בד (גם שמיכה דקה תעשה את העבודה) וכך הם יכולים להעביר את החבל בעודו פרוש למשלול הבא, בלי לקפל ולפתוח כל פעם. יצרנים שונים מייצרים שקי חבל ייעודיים, עם כל מיני תוספות: כתפיות או רצועות לנשיאה, לולאות לשמירה על קצה החבל וכו׳.<br /> <br /> שימוש ביריעה כזו גם שומר על החבל מאבק וחול, ויש אפילו טענה שזה מאריך את חיי החבל. <br /> <br /> שקי חבל הם בשימוש בעיקר אצל מטפסים ספורטיביים. מטפסים של [[מסלולים ארוכים]] [[טראד]] [[אייד]] ו[[מסלולים אלפיניים|בהרים]] לא רוצים לסחוב סתם משקל מיותר, במיוחד שהחבלים פתוחים כמעט כל הזמן ממילא...<br /> <br /> ===בגלישה ([[קניונינג]]/[[מערנות]])===<br /> הרעיון הוא להשתמש בכמות החבל שצריך ולא יותר. אפשרות אחת היא שבמקום לזרוק את ה[[חבלים|חבל]], הוא יפרש תוך כדי ה[[גלישה]]. אפשרות שניה היא להשחיל מספיק חבל בבולט לגלישה עצמה, לעשות בלוק ואת הצד השני עם החבל בתוכו פשוט לזרוק למטה. החבל בתוך השק הוא סתם ״ערימה״ של חבל, אבל הוא תמיד מתחיל מלמטה ועולה למעלה, כך שהוא יכול לצאת בלי פלונטרים. בדיוק כמו ב[[פרישת חבל|גוגל מוגל]] רגיל. <br /> <br /> התיק עצמו כבד ולכן תיק שיזרק יגיע למטה ורחוק הרבה יותר טוב מחבל שיזרק למטה ועלול לחזור אלינו בגלל הרוח או סתם להתקע בדרך על ענף טועה. במקרים בהם יש מים בתחתית הגלישה, תיק החבל ימנע מחבל עודף להשאר במים ולהפריע לגולש וכמובן שימנע מכל עודף החבל לשקוע ולהעלם.<br /> <br /> שק חבל טוב חייב להיות קשיח (קצת במבנה של חבית). מאד רצוי שיהיו בו חורי ניקוז בחלק התחתון (לגלישות רטובות). יש שקי חבל שאפשר להוציא מהם את הקצה התחתון (אם ממילא יש חורים לניקוז - למה לא?) שזה שימושי לפעמים ל[[אבטחה]], לבניית [[תחנות]] וכו׳.<br /> <br /> לגלישות לגבים/בריכות כדאי להעזר בשק חבל שיציף את החבל. <br /> <br /> יש כמה יתרונות בולטים לשימוש בשק חבל:<br /> # לא פורשים את כל החבל לפני כל גלישה - הראשון תולה את השק על ה[[רתמות|רתמה]] (עם הארכה) וגולש או זורק למטה רק כמה שנדרש.<br /> # לא [[קיפול חבל|מקפלים את החבל]] בסיום כל גלישה אלא דוחסים את החבל לתוך השק. זה הרבה יותר מהר.<br /> # החבל לא יסתבך בעצים או שיחים, לא ייעצר על מדף וכו׳. זה חוסך הרבה זמן בלפתוח את ההסתבכויות האלו.<br /> # בגלישות ארוכות, אין שינוי בכמות ה[[חיכוך]] לאורך הגלישה, כי החבל לא תלוי מתחת ל[[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] עד למטה אלא רק עד לשק החבל (שתלוי על הרתמה). זה אומר שמשקל החבל שמתחת לאמצעי החיכוך נשאר קבוע (האורך שמאמצעי החיכוך ועד שק החבל).<br /> # אורך החבל שנפרש הוא בדיוק אורך הגלישה (בקניונים יבשים) ולא כל אורך החבל. זה חוסך זמן רב בפרישת חבלים ובקיפול: אין צורך לאסוף את כל האורך, גם את מה שסתם היה מונח על הרצפה...<br /> # החבל לא שוקע בגב אלא צף בתוך התיק. אפשר גם להעזר בתיק כמתקן ציפה להתקדמות קלה במים.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: קניונינג]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: ציוד]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A7_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99&diff=5741 2024-12-05T07:35:19Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;300px &#039;&#039;&#039;שק ביווי&#039;&#039;&#039; (באנגלית &#039;&#039;&#039;bivy sack&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;bivy bag&#039;&#039;&#039;) הוא שק המשמש ככיסוי לשק שינה (או לביגוד תרמי) לביווי. בעיקר שימושי אצל מטפסים שרוצים לטפס מסלולים ארוכים וחוששים שייתקעו בלילה, אבל לא רוצים לקחת ציוד מלא לשינה, כי אז הם בטוח ייתקעו בל...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה: bivysack.jpg|left|300px]]<br /> '''שק ביווי''' (באנגלית '''bivy sack''' או '''[[bivy bag]]''') הוא שק המשמש ככיסוי לשק שינה (או ל[[ביגוד תרמי]]) ל[[ביווי]]. בעיקר שימושי אצל מטפסים שרוצים לטפס מסלולים ארוכים וחוששים שייתקעו בלילה, אבל לא רוצים לקחת ציוד מלא לשינה, כי אז הם בטוח ייתקעו בלילה, כי לא יוכלו להיות [[איך לטפס יותר מהר|מהירים]] על המסלול. יש מטפסים שלוקחים איתם תמיד [[שק ביווי]] למקרה כזה, ובעיניהם זהו ציוד אישי חובה למקרה חירום, ממש כמו [[פנס ראש]].<br /> <br /> קיימים שקי ביווי מ[[ניילון]] ומחומרים נושמים כמו [[גור-טקס]]. ניילון יותר זול, אבל אינו מעביר לחות. כל המים מהנשימה מתעבים על השק, שמתקרר מאוויר הלילה והמטפס מתעורר בבוקר רטוב. שקי ביווי מחומרים נושמים עושים עבודה טובה יותר, אבל הם מאד יקרים.<br /> <br /> בשנים האחרונות מופיעים יותר ויותר דגמים של שקי ביווי עם מוט אוהל קצר המותקן בקשת מעל הפנים, כדי לאפשר לפנים להתאוורר. [[מארק טווייט]] טוען שזה סתם משקל מיותר, ואני מסכים איתו...<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.planetfear.com/article_detail.asp?a_id=425 איך לבחור ביווי בג]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%90_%D7%91%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9D,_%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%99%D7%A8&diff=5740 2024-12-05T07:35:16Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;=ממצאים= פציעות בנוניות ==רקע== פעם אחת במהלך טיפוס עם עגינות טבעיות נשלפו פרינדים במהלך נפילת המוביל, פעם שנייה בזמן אימון חילוץ נשלפו מספר פרנדים בתחנה ושני מטפסים נפלו. ===תאריך ושעת התאונה=== שני המקרים קרו במהלך שנות התשעים ===האתר=== גיא בן הינום|גיא בן...&quot;</p> <hr /> <div>=ממצאים=<br /> פציעות בנוניות<br /> <br /> ==רקע==<br /> פעם אחת במהלך טיפוס עם עגינות טבעיות נשלפו פרינדים במהלך נפילת המוביל,<br /> פעם שנייה בזמן אימון חילוץ נשלפו מספר פרנדים בתחנה ושני מטפסים נפלו.<br /> <br /> ===תאריך ושעת התאונה===<br /> שני המקרים קרו במהלך שנות התשעים<br /> <br /> ===האתר===<br /> [[גיא בן הינום|גיא בן-הינום]]<br /> <br /> ===סוג הפעילות===<br /> המקרה הראשון במהלך פעילות טיפוס, <br /> השני במהלך אימון [[חילוץ מוביל|חילוץ מוביל]] בקורס מדריכי טיפוס<br /> <br /> ===המסלול===<br /> מקרה ראשון ליד '''אמברוליו''', מקרה שני ליד '''מפצח האגוזים'''.<br /> <br /> ===המשתתפים באירוע===<br /> במקרה הראשון: מוביל והמאבטח, שניהם מטפסים עם ניסיון,<br /> במקרה השני: מחולץ ומחלץ, שניהם מטפסים עם ניסיון, שניהם חניכים בקורס מדריכי טיפוס.<br /> <br /> ===הנוכחים נוספים===<br /> בטח שהיו. לא זוכר מי.<br /> <br /> ==תיאור האירועים==<br /> ===פירוט התרחשות האירוע===<br /> במקרה הראשון:<br /> # המוביל הוביל את המסלול ושם פרנדים קטנים כעגינות,<br /> # כשמונה מטר מעל הקרקע = כחצי מטר מעל העגינה האחרונה, המוביל החליק,<br /> # המוביל נפל והעגינה העליונה והשנייה נשלפו, כך שהמוביל נפל עד לקרקע,<br /> # הזמנו אמבולנס ופינינו את הפצוע לבי&quot;ח.<br /> <br /> במקרה השני:<br /> # המטפס הראשון הוביל עד לנקודה שם ''נפל'',<br /> # המטפס השני תרגל חילוץ: קיבע חבל, חילץ את עצמו מעמדת ההבטחה, טיפס למוביל, הוסיף עגינות, והכין תחנה להגלשת המוביל,<br /> # באחד השלבים התחנה כשלה, ושניהם נפלו לקרקע. כארבעה מטרים.<br /> # הזמנו אמבולנס ופינינו את הפצועים לבי&quot;ח.<br /> <br /> ===פרטים נוספים רלבנטיים===<br /> <br /> ==מסקנות==<br /> * בשני המקרים נשלפו פרנדים.<br /> * החריצים בהם שמו את הפרנדים היו דיי ישרים עם קירות מקבילים. מקרה ראשון חריץ אנכי, מקרה שני חריץ אופקי/אלכסוני הנפתח כלפי מטה.<br /> * האבן הינה אבן גיר.<br /> <br /> ==המלצות/לקחים==<br /> * באבן-גיר יש להשקיע מחשבה וניסיון כאשר משתמשים בפרנדים, אשר יועדו במקור לגרניט. <br /> * בתחנה באבן גיר, להשקיע ולשים עגינת גיבוי '''שאיננה''' פרנד.<br /> הערות: <br /> * גם לי נשלף פריינד מספר 1 בזמן העמסת משקל בכרמל – גם באבן-גיר. <br /> * לעומת זאת, בסיני – בגראניט – תקועים שני פרנדים מפורסמים: הפרנד של פייקס ז&quot;ל בוויה-דאל-פאפה, והפרנד באמיגו-פארדידו.<br /> <br /> ==תחקירים נוספים דרושים לאותו אירוע==<br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[שמעתי שקאמים (פרנדים, קמלוטים וכו') לא יעבדו בגיר אלא רק בגרניט. האם זה נכון?| שמעתי שקאמים (פרנדים, קמלוטים וכו') לא יעבדו בגיר אלא רק בגרניט. האם זה נכון?]]<br /> * [[18. מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ|פרק 18]] בספר &quot;[[על חבלים וקשרים]]&quot;<br /> * [[מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: דורון בר, [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: תחקירי תאונות]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%AA%D7%99_%D7%A9%D7%A7%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9D_(%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%9D,_%D7%A7%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9B%D7%95%27)_%D7%9C%D7%90_%D7%99%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%90_%D7%A8%D7%A7_%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%98._%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%96%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F%3F&diff=5739 2024-12-05T07:35:12Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;זה לא מדוייק. זה נכון שמרבית הקאמים לא יעבדו כלכך טוב בגיר. הכוונה היא שקאם ששמים אותו בחריץ בסלע גיר, כאילו היה בגרניט (כלומר, בחריץ מקביל או כמעט מקביל) כפי הנראה יחליק. זה קשור לזה שקאמים עו...&quot;</p> <hr /> <div>זה לא מדוייק. זה נכון שמרבית ה[[מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ|קאמים]] לא יעבדו כלכך טוב ב[[גיאולוגיה#גיר|גיר]]. הכוונה היא שקאם ששמים אותו בחריץ בסלע גיר, כאילו היה ב[[גיאולוגיה#גרניט|גרניט]] (כלומר, בחריץ מקביל או כמעט מקביל) כפי הנראה יחליק. זה קשור לזה שקאמים עובדים רק על [[חיכוך]]. בגיר, פשוט אין מספיק חיכוך כדי לגרום לפרנד להיפתח בתוך החריץ, והוא מחליק.<br /> <br /> אם תכניס קאם לחריץ שקצת נסגר (כלומר - לא מקביל או נפתח בכיוון המשיכה), הוא יחזיק, כנראה, אפילו בגיר. <br /> <br /> בכל מקרה, בכל סלע שמייצר מספיק חיכוך הם כן יעבדו, ולא רק בגרניט. ב[[גיאולוגיה#אבן חול|אבן החול]] של [[וואדי ראם]], לדוגמה, הם עובדים מעולה.<br /> <br /> יש טענה דומה שאומרת שקאמים עובדים טוב רק בסלע קשה. מכיוון שגיר הוא סלע רך - הם לא עובדים טוב בגיר. הטענה הזו אינה &quot;טובה&quot;, פשוט כי סלע רך אינו מוגדר היטב. אם הוא ההיפך מסלע קשה, המסקנה היא שסלע רך הוא כזה שנשבר בקלות. אבל, כאמור, באבן חול הם כן עובדים, וגם בכזו אבן חול שנשברת מאד בקלות.<br /> <br /> העניין הוא שאנו מבחינים בין הקושי של ה'''סלע''' ובין הקושי של ה'''גבישים''' או ה'''גרגרים''' מהם הסלע מורכב. בדרך כלל בגיר גבישי קלציט (כך נקרא המינרל הבונה סלע גיר) מהווים את רוב (או כל) הנפח של הסלע, והם אלו מספקים את החיכוך בדפנות החריץ. לכן הקושי של הגבישים של הקלציט משפיע כמה טוב הקאמים יחזיקו. <br /> <br /> עד כמה הסלע נשבר בקלות זו תכונה שנקבעת על ידי חומר ההדבקה בין הגבישים או הגרגרים (ולא על ידי הגבישים), והוא יכול להיות קשה יותר או רך יותר מהם.<br /> <br /> בגיר, ההדבקה נעשית (בדרך כלל) על ידי אותו חומר כמו הגבישים. באבן חול, למשל, הגרגרים הם קשים מאד (הם גרגרי קוורץ), וההדבקה גרועה. החיכוך עם גרגרי החול הוא טוב (בדיוק כמו החיכוך עם הקוורץ בגרניט) ולכן קאמים מחזיקים טוב באבן חול.<br /> <br /> ובכל מקרה - זה עניין של הסתברויות:<br /> <br /> בגרניט ובאבן חול - פרנד בחריץ מקביל יחזיק בהסתברות גבוהה מאד (קרוב ל-100%). אם הוא לא יחזיק - זה בגלל:<br /> # שהוא קרוב מדי החוצה ושפת החריץ תישבר (יותר באבן חול מבגרניט, כמובן) או<br /> # שהוא מאחורי פלייק דק והפלייק יישבר (יותר באבן חול מבגרניט, כמובן) או<br /> # שדפנות החריץ היו מכוסות בחול/בוץ/פטינה שבירה או<br /> # שדפנות החריץ לא היו מקבילות, ורק שתי כנפיים של הקאם תפסו…<br /> בגיר פרנד בחריץ מקביל יחזיק בהסתברות נמוכה למדי (קשה לי לנקוב במספר, אבל ניחוש טוב יהיה משהו בין 20-50%) בגלל כל אחת מהסיבות הקודמות וגם כי:<br /> # זה גיר קצת רך והוא שורט את דפנות החריץ ומשאיר חריצים בדרכו החוצה או<br /> # זה גיר בקושי בינוני ואין לפרנד מספיק חיכוך כדי שהמשיכה תפתח אותו.<br /> <br /> =לקריאה נוספת=<br /> * על אותה שאלה ענינו כבר במפורט במאמר על הפרנדים שמופיע כ[[18. מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ|פרק 18]] בספר &quot;[[על חבלים וקשרים]]&quot;<br /> * [[מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://web.mit.edu/custer/www/rocking/cams/cams.body.html מאמר (באנגלית) המסביר בצורה מפורטת איך עובדים פרנדים]<br /> * [http://www.actionoutdoors.co.uk/climbing_cam_history.htm ההיסטוריה של מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס]][[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: בטיחות]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=5738 2024-12-05T07:35:08Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;שמינית המאפשרת גלישה בחצי חיכוך, עם הוצאה של החבל בלי לנתק אותה מהרתמה &#039;&#039;&#039;שמינית מיוחדת לקניונינג&#039;&#039;&#039; היא אמצעי חיכוך המיועד לקניונינג, במיוחד לקניונים רטובים שיש בהם זרימה חזקה. במקרים כאלה, ההתנתקות מהחבלים עשויה...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה: canyoning huit.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שמינית המאפשרת גלישה בחצי חיכוך, עם הוצאה של החבל בלי לנתק אותה מהרתמה]]<br /> '''שמינית מיוחדת לקניונינג''' היא [[אמצעי חיכוך]] המיועד ל[[קניונינג]], במיוחד לקניונים רטובים שיש בהם זרימה חזקה. במקרים כאלה, ההתנתקות מה[[חבלים]] עשויה להוות בעייה, ועוד יותר כשהמים עמוקים ואי אפשר לעמוד. במצבים אלה בוחרים להשתמש בחבל אחד וב[[אמצעי חיכוך]] שלא צריך לנתק אותו מן הרתמה ולהסתכן בכך שיפול ויאבד במים. <br /> יתרון נוסף בשמיניות ייעודיות ל[[קניונינג]] הוא שאין צורך לגעת ב[[אמצעי חיכוך]] על מנת לנתק את החבל אלא רק לפתוח את ה[[טבעת]], זה רלוונטי בעיקר בגלישות יבשות וארוכות בהם [[אמצעי חיכוך]] מתחמם מאוד ונגיעה בו יכולה לגרום לכוויה . <br /> <br /> אמצעי החיכוך הזה הוא למעשה שמינית המיועדת במיוחד לעבודה ללא צורך בניתוק שלה מהרתמה. במקום להכניס את החבל ל[[טבעות|טבעות]], יש לו מעין טבעת ווייר משלו, בגב השמינית, שנותנת קונפיגורציית [[חיכוך]] דומה לשמינית .<br /> <br /> כיום כמעט ואין שימוש בשמיניות אלו ובקניונינג במים זורמים השימוש יהיה במכשירי חיכוך ייעודיים לקניונינג, עם עקרון פעולה דומה, לדוגמא: [[קריטר]], [[פיראנה]], [[הוקה]] ועוד'.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: קניונינג]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%94&diff=5737 2024-12-05T07:35:05Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;200px שמינית הצלה- חיכוך מיוחד על מנת להתאים את המכשיר לקטרים דקים נעילת שמינית הצלה שמיניות הצלה (באנגלית RESCUE 8) הם מקב...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:שמינית הצלה.jpeg|left|200px]]<br /> [[תמונה:שמינית הצלה - חיכוך מיוחד.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|שמינית הצלה- חיכוך מיוחד על מנת להתאים את המכשיר לקטרים דקים ]]<br /> [[תמונה:נעילת שמינית הצלה.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|נעילת שמינית הצלה]]<br /> <br /> <br /> [[שמינית הצלה|שמיניות הצלה]] (באנגלית RESCUE 8) הם מקבץ [[אמצעי חיכוך]] המבוססים על ה[[שמינית]] וכמעט שווים לה בשימושם, מתוצרת חברות שונות.<br /> <br /> אלו אמצעי חיכוך המיועד לשימוש ב[[חבלים]] [[קוטר של חבל|עבים]], לשימושים של [[חילוץ]], הגלשה וכו' ולא לגלישות רגילות לרוב, הם גדולות משמעותית מאמצעי חיכוך רגילים וכבדות יותר ויתאימו לשימוש בעומסים גדולים יותר.<br /> <br /> לשמיניות ההצלה יהיו 2 חורים בדומה לשמינית- חור ראשי להעברת החבל ומשני לחיבור הטבעת הבאה מה[[עגינות|עוגן]]/ מה[[רתמה]] וכן תוספת 2 קרניים, הפוכות מהקרניים הרגילות באמצעי החיכוך (מכיוון שלרוב השימוש יהיה בהגלשה ולכן הקנריים יחויבו להיות לצד ההפוך), כמו כן יהיה לה חריץ במרכז בדומה ל[[קריטר]] ול[[מיני-שמינית]].<br /> <br /> לרוב שמיניות החילוץ יתאימו לקטרים של 9-13 מ&quot;מ (ולרוב יאפשרו מעבר קשר במכשיר בקטרים דקים), יהיו במשקל של כ200 גרם ועומס הקריעה שלהם יגיע לכ 40kn!<br /> <br /> לשמינית הצלה אופציה להתאימה לקטרים דקים יותר (באיור) אך אופציה זו אינה נוחה.<br /> <br /> רוב החברות המוכרות ציוד גלישה/ חילוץ ימכרו שמיניות הצלה ( בהם- [http://www.edelrid.de אדלריד], [http://www.kong.it קונג] ועוד׳)<br /> <br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:U.K.R|U.K.R]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך הדומים לשמינית]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=5736 2024-12-05T07:35:01Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;200px 100px 140px 100px &#039;&#039;&#039;שמינית&#039;&#039;&#039; היא אמצעי חיכוך שהיה פופולרי והופך פחות ופחות אצל מטפסים, אם כי לטיולי קניונינג הוא עדיין בשימוש רב. השם בא בעקבות הצורה: הספרה שמונה. מבנה השמינית- עיג...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:figure 8.jpg|left|200px]]<br /> [[תמונה:pirana.jpg|left|100px]]<br /> [[תמונה:hornshuit1.jpg|left|140px]]<br /> [[תמונה:hornshuit2.jpg|left|100px]]<br /> '''שמינית''' היא [[אמצעי חיכוך]] שהיה פופולרי והופך פחות ופחות אצל מטפסים, אם כי לטיולי [[קניונינג]] הוא עדיין בשימוש רב. השם בא בעקבות הצורה: הספרה שמונה. <br /> <br /> מבנה השמינית- עיגול קטן אליו מתחברת הטבעת של ה[[רתמות|רתמה]] (או ה[[תחנות|תחנה]]) ועיגול גדול שבו מעבירים את החבל, ניתן באותה צורה להעביר גם שני חבלים.<br /> <br /> בשמינית קל לווסת את כמות ה[[חיכוך]] במעבר ה[[חבלים|חבל]] באמצעי החיכוך. ניתן, על ידי מעט אימון, לקבל דרגות שונות של חיכוך, וגם במצב בו החיכוך קטן ביותר הוא עדיין משמעותי. זה מתברר בקלות אם מנתחים את [[איך עובדים אמצעי חיכוך?|זוית המגע של החבל בשמינית]]. עובדה זו מביאה לכך כי השמינית טובה מאד ל[[גלישה]], ואפשר בנוחות לקבוע את קצב הגלישה הרצוי טרם הגלישה. <br /> <br /> לצורכי [[איבטוח]] בטיפוס, השמינית מתאימה פחות, כי קשה לתת חבל במהירות. מצד שני, המצב בו החיכוך מקסימאלי אינו מוגדר היטב ולכן קשה יותר לבלום נפילה. בטיפוס ב[[טופ-רופ]] הבעיה מורגשת פחות כי הנפילות יהיו תמיד לא חמורות וב[[מקדם נפילה]] אפס.<br /> <br /> בגלל הצורה בה זורם החבל בשמינית, ובגלל החיכוך, הקיים תמיד בזמן מעבר החבל באמצעי חיכוך, השימוש בשמינית מפתל מאד את החבל. גם בגלישה, כאשר יש מתח על החבל, וגם באיבטוח בטיפוס, כאשר רוב הזמן אין מתח על החבל, החבל מתפתל, ועם הזמן הופך לפחות נוח לשימוש.<br /> <br /> בעבודה עם חבלים סטאטיים, כמו בטופ-רופ, קשה לקחת ולתת חבל דרך השמינית כאשר אין עומס, בגלל החיכוך הקיים תמיד. במקרים כאלה ניתן לעבוד במצב של 'חצי חיכוך' או '[[חצי שמינית]]'. כמובן שהחיכוך המופחת גם גורם לכך שקשה יותר לבלום נפילה במקרה הצורך.<br /> <br /> קיימות שמיניות מסוגים וגדלים שונים, מכופפות, בזווית ישרה, עם מבנים דמויי קרניים לנעילת החבל ולהוספת חיכוך וכו'. אמצעי שמגיע לו איזכור מיוחד הוא ה&quot;[[ג'וב]]&quot;. זוהי שמינית משופרת, עם הרבה דרכים להעברת החבל וקרניים להוספת חיכוך ונעילה, שהיה פופולארי מאד בחברות שסיפקו שירותי גלישה ממצוקים וביחידות חילוץ צבאיות (כדוגמת 669). הג'וב אינו מיוצר עוד ונחשב במידה רבה פריט לאספנים.<br /> <br /> קיימת שמינית מרובעת שיוצרת (לטענת היצרן, אבל לא באמת) פחות פיתולים בחבל, שמינית עם נקודת אחיזה מגומי כדי לא להיכוות מהחום, שמינית המחוברת קבוע לטבעת ([[פיראנה]], [[קריטר]] וכו') , ושמיניות מסובבות, מפותלות , שמיניות מוגדלות לשימוש בחילוצים והגלשה ועוד.<br /> <br /> יתרונות<br /> # זהו מכשיר חיכוך פשוט, קל להבנה ולתפעול.<br /> # השמינית נוחה לעבודה עם החבל -החבל זורם בקלות דרכה.<br /> # קל לווסת את כמות החיכוך טרם הגלישה.<br /> # מתאימה לשימוש במגוון רחב של [[קוטר של חבל|קטרים]].<br /> <br /> חסרונות:<br /> # לא מאפשרת הוספת חיכוך תוך כדי גלישה.<br /> #לא מאפשרת נעילה קלה של אמצעי החיכוך תחת עומס.<br /> # יוצרת פיתולים בחבל.<br /> # לא נוחה בחבל כפול (יוצרת הצלבות בין החבלים).<br /> #לא תתאים לשימוש בקטרים נמוכים יחסית.<br /> <br /> לסיכום: השמינית זהו מכשיר החיכוך הנפוץ ביותר בתחום הקניונינג תודות ליכולת התפעול הקלה ולהבנה הפשוטה, הוא אינו מכשיר חיכוך המשמש כיום מטפסים אך משמש כמעט כל גולש קניונינג מתחיל/ מנוסה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==אופני שימוש בשמינית==<br /> [[תמונה: huitmodes.jpg|left|380px]]<br /> [[תמונה: Huitlock.jpg|left|200px]]<br /> 1. אופן השימוש הרגיל בשמינית. באופן דומה אפשר להשתמש גם בחבל כפול.<br /> <br /> 2. ניתן להפחית באופן משמעות את כמות החיכוך על ידי שימוש בשמינית עם [[חצי חיכוך]]. <br /> <br /> 3. אילתור של השמינית לשימוש בדומה ל[[שטיכט]].<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> 4. ניתן לחבר שמינית לגלישה כך שהיא [[נעילה אוטומטית בשמינית|תינעל אוטומטית]].<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> 5. שמיניות עם קרניים ניתן לנעול על הקרניים. הנה שתי דוגמאות:<br /> [[תמונה: Huithornslock.jpg|center|600px]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> [http://storrick.cnchost.com אוסף מדהים של אמצעי חיכוך ואביזרים שונים]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], [[משתמש: U.K.R|U.K.R]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]][[קטגוריה: טיפוס]] </div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99&diff=5735 2024-12-05T07:34:57Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;250px 250px &#039;&#039;&#039;שלילי&#039;&#039;&#039; (באנגלית: overhang, בצרפתית: surplombe) הוא קטע של מצוק או קטע של מסלול שהוא &quot;הפוך&quot;, כלומר, שיש מתחת למטפס אויר ולא סלע. לפעמים אומרים: &quot;יותר תלול מאנכי&quot;. נהוג להבדיל בין שליליים מתונים, שליליים תלולים וגגות. מסל...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה: overhang.jpg|left|250px]]<br /> [[תמונה: overhang1.jpg|left|250px]]<br /> '''שלילי''' (באנגלית: overhang, בצרפתית: surplombe) הוא קטע של מצוק או קטע של [[מסלול]] שהוא &quot;הפוך&quot;, כלומר, שיש מתחת למטפס אויר ולא סלע. לפעמים אומרים: &quot;יותר תלול מאנכי&quot;. <br /> נהוג להבדיל בין שליליים מתונים, שליליים תלולים וגגות. מסלולים שליליים נפוצים ב[[טיפוס ספורטיבי]] ובמיוחד ב[[תחרויות]], אבל גם ב[[בולדרינג]], ואפילו בטיפוס קרח ו[[מיקסד]].<br /> <br /> טיפוס מסלולים שליליים דורש כוח בפלג הגוף העליון, אבל לא רק. הטכניקה חשובה מאד לייצוב הגוף ולהעברת חלק מהמשקל אל הרגליים. למסלולים שליליים מתונים משתמשים ב[[טוויסט]], לשליליים תלולים ולגגות בהכנסות גוף וב[[הפלת ברך]] וליציאה מגגות ב-[[figure 4]]. לכולם חשוב במיוחד לשמור על [[מתח גוף]].<br /> <br /> [[תמונה: overhang2.jpg|left|250px]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[תמונה: shlili.jpg|400px]]<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טכניקת טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A4%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D_-_%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%97%D7%93&diff=5734 2024-12-05T07:34:54Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;=מאת: חנינא קליא= בניגוד למקובל אצל לא מעט מטפסים ותיקים, אני מאד אוהב לטפס מסלולים מוכרים. הטיפוס במסלול מוכר, שהובלתי כבר בעבר, מהווה עבורי תמיד חוויה נעימה. אם מדובר במסלול בעל מוניטין, אחד שהיווה אתגר מנטלי וגופני, יהיה הטיפוס הנוסף עליו בגדר &quot;לו היית א...&quot;</p> <hr /> <div>=מאת: חנינא קליא=<br /> <br /> בניגוד למקובל אצל לא מעט מטפסים ותיקים, אני מאד אוהב לטפס מסלולים מוכרים. הטיפוס במסלול מוכר, שהובלתי כבר בעבר, מהווה עבורי תמיד חוויה נעימה. אם מדובר במסלול בעל מוניטין, אחד שהיווה אתגר מנטלי וגופני, יהיה הטיפוס הנוסף עליו בגדר &quot;לו היית או חלמתי חלום&quot;. הדינמיקה ביני לבין המסלול מפגישה אותי עם יריב קשה, הוגן אך מאופק. בחזרה אליו, בקצה החד של ה[[חבלים|חבל]], אני רוצה להוכיח, לעצמי בלבד, שאני יכול וראוי לו.<br /> <br /> כך היה במסלול המבולט המרכזי, על ה-Diamond depression, שעל ג'בל צפצפה, בסיני.<br /> <br /> הובלתי אותו, הייתי מרוצה מעצמי, ללא ספק תוספת מכובדת לרשימה הפרטית שלי. אז עוד לא הרגשתי מחובר לגוש סלע זה. העימות בינינו היה כמו דו קרב ממרחק 20 פסיעות. אני רציתי להתגושש אתו פנים מול פנים, להיאבק בערבוב של חיבה ורצינות. המסלול מתאים את עצמו לכך - לא מפמפם, ההחלטות יכולות להיות מבוקרות ואיטיות, אך הריכוז בכל זאת מחויב המציאות.<br /> <br /> כך חזרתי, אחרי שנה וחצי, כמדומני, בהיסוס מה ניגשתי להוביל אותו שוב. ה[[פיץ']] השלישי רווי במהלכים של edging על קליפות בעובי מטבע, כמה טוב שה[[בולטים]] כל כך צפופים. רק בסופו הרשיתי לומר לעצמי: &quot;יכולת לו&quot;. רק אז לחצתי יד ליריב, בתחושה שאני ראוי לו.<br /> <br /> אם מדובר במסלול אנונימי, מהסוג הנחמד, שלא דורש ממך ריכוז מלא וסולח לך, אם שכחת איזה מהלך או אם שכחת [[רשימת ציוד|פריטי ציוד]] חשובים בבית, כי אז יהיה הטיפוס החוזר, כמפגש עם ידיד ותיק - אחד כזה, שתמיד שמח לפגוש בך, אפילו אחרי שנים של ניתוק.<br /> <br /> כך הרגשתי כשטיפסתי בפעם השלישית את Wounded rock, הווריאנט היפייפה של Friday rush, גם הוא על הצד המנזרי של הצפצפה בסיני. (החזרה הראשונה הייתה עם [[יואב ניר]] ז&quot;ל- כדי לחבוש את החור שנותר, מהבולט שנשבר, עם דבק אפוקסי וגרגרי גרניט).<br /> <br /> מצאתי את עצמי צוהל וזורח וטופח בידידות על המשטחים הסלחניים סביב אותו בולט בודד, היחיד שתקעתי בחיי (חוץ מזה שלידו, השבור, החבוש), כמו אדם הטופח על שכמו של חבר נעורים. אפשר לומר על הפיץ' כמו על החבר: טוב שאתה חקוק בהיסטוריה הפרטית שלי, הוספת מימד בחיי.<br /> <br /> כשאני חוזר ומטפס במקום בו טיפסתי בימים צעירים יותר, שהיה אז מפגש של אהבה ממבט ראשון, דומה הדבר - כן כן – למפגש עם אהובה מימים ימימה. נכון, היא לא היפה בנשים, היא לא אהבת חייך אבל היא הייתה ראשונה, או שנייה, או שלישית - בכל מקרה מהראשונות.<br /> <br /> ההתרגשות גדולה ואני מלטף ממש את ה[[גיאולוגיה#גרניט|גרניט]] המחוספס ואני זורם לאורך החריץ האלכסוני המושלם ומסקרן אותי אם אותו [[רוקים|רוק]] 4, שהשארתי בקפלים העגלגלים עשר שנים קודם נותר במקומו. כך היה, כשחזרתי למסלול המקורי, אותו כיניתי לפני כמעט שני עשורים ה-Diamond depression, עוד מסלול מקסים, מרחף גם הוא מעל המתחם של הגברים, על אותו צד, של אותו הר, באותו סיני.<br /> <br /> כשישבתי ב[[תחנות|ביליי]], בקודקוד העליון של המעוין וספגתי לתוכי את כל הכיף, הסיפוק והחיוניות של שעות הטיפוס, חשבתי- ראוי למסלול מבויש זה, נחבא אל הכלים, לא בולט ולא מזהיר, שכל המשטחים משמאלו נקראים על שמו, ראוי שיהיה לו שם משלו.<br /> <br /> בזמן שגלשתי, לאורך היצירה הראשונה בסיפור זה, היריב הראוי, הרהרתי אודות תחושותי עת חזרתי אל קטע הטיפוס השני בסיפור זה - רע שאותו לא שכחתי. אז גמרתי אומר לכנות מחדש את המסלול השלישי בסיפור זה, אותה אהובה מקדמת דנא, ולקרוא לו &quot;ישיבה של מעלה&quot;, כי כך בדיוק הרגשתי בתחנה העליונה, אותה שעה שהתקבצו להם המוני בית ישראל לתפילת &quot;כל נדרי&quot;... ב&quot;ספר סיני&quot; אף פעם לא עדכנתי את הפרטים, אך ב-[[טופו|guidebook]] של נשמת הטיפוס הדברים חקוקים... בלי [[דירוג|דירוגי קושי]].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]][[קטגוריה: יומני מסע]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3_%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1&diff=5733 2024-12-05T07:34:50Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;div align=center&gt; &#039;&#039;&#039;רשימת הקירות המשתתפים מתעדכנת מעת לעת. הרשימה הקובעת בכל רגע היא על פי הדף הזה באנציקלופדיה של הטיפוס!&#039;&#039;&#039; &lt;div align=right&gt; בדף זה מידע על שיתוף פעולה בין קירות טיפוס בישראל ברחבי הארץ. כל מנוי חצי שנתי או יותר מקבל כרטיסייה (על פי תנאי הקיר) שמקנה כנ...&quot;</p> <hr /> <div>&lt;div align=center&gt;<br /> '''רשימת הקירות המשתתפים מתעדכנת מעת לעת. הרשימה הקובעת בכל רגע היא על פי הדף הזה באנציקלופדיה של הטיפוס!'''<br /> &lt;div align=right&gt;<br /> <br /> בדף זה מידע על שיתוף פעולה בין [[קירות טיפוס בישראל]] ברחבי הארץ.<br /> <br /> כל מנוי חצי שנתי או יותר מקבל כרטיסייה (על פי תנאי הקיר) שמקנה כניסות בחינם לקירות שבהסכם.<br /> משתתפים:<br /> ==בולדרים==<br /> * [[בולדר]] (חיפה)<br /> * [[טוטם]] (פרדס חנה)<br /> * [[טיפוס אורבני - רחובות]] (רחובות)<br /> * [[טיפוס אורבני - ירושלים]] (ירושלים)<br /> * [[קמפוס]] (כרמיאל)<br /> * [[טיפוס מדברי]] (שדה בוקר)<br /> * [[קליימבר]] (אור עקיבא)<br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:uClimbR.jpg|80px<br /> default [[טיפוס אורבני - רחובות]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:uClimbJ.jpg|80px<br /> default [[טיפוס אורבני - ירושלים]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt;תמונה:Campusclimbing.jpg|120px<br /> default [[קמפוס]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |}<br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:DESERTLOGO.jpg|150px<br /> default [[טיפוס מדברי]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Boulder.jpg|150px<br /> default [[בולדר]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:Totemclimbing.jpg|150px<br /> default [[טוטם]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> |}<br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה:climbr.jpg|150px<br /> default [[קליימבר]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |}<br /> <br /> ==קירות חבל==<br /> * [[רוקיז]] (חולון) - שימו לב: החל מתחילת ינואר 2024 לא יכובדו הכרטיסיות ברוקיז. כרגע יכולים לטפס שם רק מנויים שלהם.<br /> * קיר בועז (תל מונד)<br /> * שפן הסלע/קיר יואב (חיפה)<br /> * שפן הסלע/פארק אקסטרים עכו (עכו)<br /> <br /> <br /> <br /> {| width=100% valign=top style=&quot;;text-align:center;&quot;<br /> |-<br /> | colspan=&quot;4&quot; |&lt;br&gt;&lt;br&gt;<br /> |- <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: Rockiz.jpg |120px<br /> default [[רוקיז]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: kirboaz.jpg |120px<br /> default [[קיר בועז]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: Yoav.jpg |120px<br /> default [[שפן הסלע/קיר יואב]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> <br /> | align=center width=&quot;20%&quot; | &lt;imagemap&gt; תמונה: akko.jpg |120px<br /> default [[שפן הסלע/פארק אקסטרים עכו]]<br /> desc none&lt;/imagemap&gt;<br /> |}<br /> <br /> אנחנו מקווים שבהמשך יצטרפו עוד...<br /> <br /> ==המבנה==<br /> *כל מנוי ארוך מקבל כניסה אחת לחודש לכל קיר, וסה&quot;כ 4 כניסות בחודש.<br /> *כל מנוי יכול להתאמן עוד פעם בשבוע ללא תשלום בקיר אחר (אבל רק פעם אחת בחודש בכל קיר).<br /> *הכרטיסיה היא אישית: שם המנוי ותאריך תפוגת תוקף המנוי מופיעים על הכרטיסייה.<br /> *'''חובה להציג את הכרטיסיה הפיזית בביקור בקיר.'''<br /> *הכרטיסייה אינה ניתנת להעברה, והכניסות תקפות לאותו חודש - לא ניתן לצבור.<br /> *כל כרטיסיה היא לשישה חודשים לכל היותר (על פי תנאי קיר הבית). החודשים כתובים על הכרטיסייה. רשום למנוי שהוא קיבל כרטיסייה, ולאילו חודשים מגיעות לו כניסות.<br /> &lt;div align=center&gt;<br /> <br /> &lt;div align=center&gt;<br /> '''רשימת הקירות המשתתפים מתעדכנת מעת לעת. הרשימה הקובעת בכל רגע היא על פי הדף הזה!'''<br /> &lt;div align=right&gt;</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9_%D7%91%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=5732 2024-12-05T07:34:46Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;תבנית (Template) היא שיטת עריכה בויקי, המאפשרת הצגת תוכן דף מסוים בדף אחר, בלי להעתיק אותו. התבנית היא דף שכתוב בצורה רגילה, שאת תוכנו אפשר &quot;לשתול&quot; בכל דף אחר במערכת, ומוצג כפי שהוא בזמן אמת. שימוש בתבניות מאפשר לעדכן בבת אחת את כל הדפים בהם טקסט מסויים מופיע, הוא...&quot;</p> <hr /> <div>תבנית (Template) היא שיטת עריכה בויקי, המאפשרת הצגת תוכן דף מסוים בדף אחר, בלי להעתיק אותו. התבנית היא דף שכתוב בצורה רגילה, שאת תוכנו אפשר &quot;לשתול&quot; בכל דף אחר במערכת, ומוצג כפי שהוא בזמן אמת. שימוש בתבניות מאפשר לעדכן בבת אחת את כל הדפים בהם טקסט מסויים מופיע, הוא מונע כפילויות ושומר על אחידות בדפי האנציקלופדיה.<br /> <br /> השימוש בתבנית דומה ליצירת קישור, אך במקום להוסיף שני זוגות של סוגריים מרובעים משני צידה המילה משתמשים בשני זוגות של סוגריים מסולסלים.<br /> כלומר לא (&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;כך&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;), המייצר קישור פנימי, אלא (&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;כך&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;).<br /> <br /> ניתן להעתיק בצורה זו את תוכנו של כל דף ששמו מתחיל ב'''תבנית:'''.<br /> <br /> כך למשל הקוד &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;יוחנן&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; יציג בתוך העמוד את תוכנו של הדף שכותרתו '''תבנית: יוחנן'''.<br /> <br /> ==יצירת תבנית פשוטה==<br /> כדי ליצור תבנית חדשה, כתבו במקום כלשהו, למשל, במקום שבו תהיה התבנית החדשה, את הטקסט הבא:<br /> <br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{שם התבנית החדשה}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> או:<br /> <br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[תבנית:שם התבנית החדשה]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> כאשר במקום &quot;שם התבנית החדשה&quot; יש לכתוב את שם התבנית. רצוי שלשם תהיה משמעות.<br /> <br /> לאחר שעשיתם זאת, שמרו את הדף ותקבלו קישור אדום כזה:<br /> <br /> [[תבנית:שם התבנית החדשה]]<br /> <br /> לחצו על הקישור וערכו את התוכן בו כמו כל דף רגיל. בכל מקום שבו תרצו להוסיף את התבנית, כתבו את הטקסט &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{שם התבנית החדשה}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. התוכן שהזנתם לתבנית יופיע בדף באופן אוטומטי.<br /> <br /> מומלץ להוסיף בתחתית הדף את הטקסט:<br /> &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;<br /> &lt;noinclude&gt;<br /> [[קטגוריה: תבניות]]<br /> &lt;/noinclude&gt;<br /> &lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> כדי להוסיף את התבנית החדשה לרשימת התבניות.<br /> ===דוגמה===<br /> אם רוצים לכתוב תבנית תחת השם &quot;יוחנן&quot; יש לכתוב:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[תבנית: יוחנן]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> לאחר הכתיבה מקבלים את התוצאה הבאה:<br /> [[תבנית: יוחנן]]<br /> <br /> לחיצה על הקישור תפתח דף עריכה חדש. יש לערוך אותו כמו כל דף רגיל, ולשמור בסיום העריכה.<br /> <br /> בכל מקום בו יש להוסיף את תבנית, יש לכתוב את הטקסט:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{יוחנן}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> כדי לערוך את תוכנה של תבנית קיימת, אפשר לעשות זאת על ידי עריכת דף המכיל את התבנית: מתחת לאזור העריכה תופיע רשימה של תבניות המופיעות בדף. שימו לב כי קישור מהצורה &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{שם התבנית החדשה}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ישתיל את תוכן התבנית בדף בעוד קישור מהצורה &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[תבנית:שם התבנית החדשה]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; יוביל לדף התבנית.<br /> <br /> ==התייחסות לדף רגיל כאל תבנית==<br /> אפשר להתייחס לכל דף כאילו היה תבנית. לשם כך יש להציב את שם הדף בתוך סוגריים מסולסלים כפולים (כמו כל תבנית), עם נקודתיים לפניו.<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{:שם הדף}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> אם, לדוגמה, ברצונכם להעתיק את כל תוכן הערך [[אמצעי חיכוך]] לדף מסוים, כתבו בדף היעד את הטקסט:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{:אמצעי חיכוך}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> שימו לב לסימן הנקודתיים ( : ) המופיע לפני שם הערך (עברית, במקרה זה). אם יתבצע שינוי בערך &quot;עברית&quot;, השינוי ישתקף בצורה אוטומטית גם בדף היעד, בלי שנעשה בו עצמו אף שינוי.<br /> <br /> ==יצירת תבנית פרמטרית==<br /> ישנה אפשרות ליצור תבניות בעלות פרמטרים, שאותם ניתן לשנות בכל דף בו מופיעה התבנית. יצירת תבנית פרמטרית זהה ליצירת תבנית רגילה, ולפיכך יש לבצע את כל השלבים המתוארים בסעיף הקודם. ישנם שני סוגי פרמטרים: פרמטר שמי ופרמטר מספרי.<br /> <br /> ===פרמטר שמי===<br /> לאחר שנוצרה תבנית, יש לכתוב בה שם פרמטר כאשר הוא ממוקף ב'''שלושה''' סוגרים מסולסלים משני צדדיו (שימו לב: הוספת '''שני''' סוגרים מסולסלים תוביל ליצירת תבנית חדשה נוספת, ועל כך יש להקפיד). דוגמה לצורת כתיבת פרמטר:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{{פרמטר1}}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; <br /> <br /> השימוש בפרמטר בדף היעד ייעשה על פי הסדר הבא:<br /> <br /> * שם התבנית<br /> * תו מפריד (&lt;code&gt;|&lt;/code&gt;)<br /> * שם הפרמטר<br /> * הסימן &lt;code&gt;=&lt;/code&gt;<br /> * ערך הפרמטר.<br /> <br /> ====דוגמה====<br /> תחביר:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{שם תבנית|פרמטר1=ערך1|פרמטר2=ערך2|פרמטר3=ערך3}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> דוגמה מעשית:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{חדש|תמונה=פרפר.jpg|שם=משפחת הפרפרים}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> ניתן לפרוס את הטקסט הנ&quot;ל במאונך, אם ישנם פרמטרים רבים. תחביר:<br /> <br /> &lt;pre&gt;<br /> {{שם תבנית<br /> |פרמטר 1=ערך1<br /> |פרמטר 2=ערך2<br /> |פרמטר 3=ערך3<br /> }}&lt;/pre&gt;<br /> <br /> ===פרמטר מספרי===<br /> ניתן לכתוב פרמטרים ללא שם. במקרה כזה יש לתת לפרמטר מספר, כאשר הוא נמצא בין שלושה סוגרים מסולסלים. לדוגמה:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{{1}}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> בתבנית בה מופיעים הפרמטרים &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{{1}}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{{2}}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ו־&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{{3}}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; צורת הכתיבה בדף היעד '''לא''' תהיה:<br /> <br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{שם התבנית|1=ערך1|2=ערך2|3=ערך3}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> אלא:<br /> <br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{שם תבנית|ערך1|ערך2|ערך3}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> לדוגמה:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{חדש|פרפר.jpg|משפחת הפרפרים}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> החסרון בשימוש בתבנית כזו הוא שבריבוי פרמטרים, קשה לזכור מה יעודו של כל פרמטר, וקל להתבלבל בהם. מומלץ להשתמש בפרמטר זה רק כאשר יש שימוש בפרמטרים ספורים. חסרון נוסף בשימוש בפרמטרים מספריים הוא שלא ניתן להזין את הסימן שווה (&lt;code&gt;=&lt;/code&gt;). לדוגמה, בתבנית &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{חדש|פרפר.jpg|משפחת הפרפרים = butterfly family}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; אין פרמטרים שמיים, ואולם, התבנית תתייחס ל-&quot;משפחת הפרפרים&quot; כאל שם של פרמטר, ול-&quot;butterfly family&quot; כאל המידע שמוזן לו. כדי לעקוף בעיה זו, ניתן להזין את הקוד הבא במקום סימני שווה:<br /> {|<br /> | style=&quot;direction: ltr;&quot; | &lt;code&gt;&amp;&lt;/code&gt;&lt;code&gt;#61;&lt;/code&gt;<br /> |}<br /> לחלופין, ניתן מלכתחילה להגדיר את התבנית עם פרמטרים שמיים. כלומר, התבנית &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{חדש|תמונה=פרפר.jpg|שם=משפחת הפרפרים = butterfly family}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; תעבוד מצוין.<br /> <br /> ניתן &quot;לערבב&quot; בתבנית אחת את הפרמטרים מסוג שם ומסוג מספר ביחד.<br /> <br /> ===שינויי פרמטרים בתבנית קיימת===<br /> '''שימו לב:''' במקרה שמשנים בתבנית קיימת את מספר הפרמטרים, או שמשנים את הסדר שלהם, השינוי יבוא לידי ביטוי בכל הדפים שבהם הוכנסה התבנית לפני השינוי וזה עלול ליצור תוצאות לא צפויות ובלתי רצויות, כגון, הוצאת דברים מהקשרם או הופעת טקסט מיותר.<br /> <br /> כדאי לתת על כך את הדעת בזמן שמשנים את התבנית ובכך ניתן למנוע את הבעיה לפני שנוצרה.<br /> <br /> ===הגדרת ברירת מחדל לפרמטר===<br /> ניתן להגדיר ברירת מחדל לפרמטר כך שאם לא יוכנס ערך לפרמטר יופיע טקסט ברירת המחדל. כדי להגדיר ברירת מחדל לפרמטר כלשהו, לדוגמה, ל-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{{שם הסרט}}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; יש להוסיף קו אנכי (&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;) ולאחריו את טקסט ברירת המחדל באופן הבא:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{{שם הסרט|טקסט ברירת מחדל}}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> דוגמה נפוצה לשימוש בברירת המחדל היא באמצעות שימוש בתבניות קבועות של המערכת, כגון &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{שם הדף}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; המחזיר את שם הדף. הקוד<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{{שם הסרט| {{שם הדף}} }}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> מאפשר לעורכים למלא את שם הסרט, ואם פרמטר זה נותר ריק, ישמש שם הדף במקומו של הפרמטר.<br /> <br /> ==&lt;code&gt;ס:&lt;/code&gt;==<br /> הוספת הכיתוב &quot;&lt;code&gt;ס:&lt;/code&gt;&quot; לפני שם של תבנית (או שם של דף כאשר הוא מוקף בסוגריים מסולסלים) גורמת להעתקת הדף בשלמותו מתוך דף המקור, כך שבעיון חוזר בדף העריכה לא ניתן יהיה לדעת שנעשה שימוש בתבנית כלשהי. לדוגמה, אם ניקח את התבנית {{תב|@}}, הוספת ה-&quot;&lt;code&gt;ס:&lt;/code&gt;&quot; תיראה כך:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{ס:@}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> במילים אחרות, מדובר בפעולה הזהה להעתקת תוכן התבנית בעזרת &quot;העתק-הדבק&quot;.<br /> <br /> ניתן לעשות באפשרות זו שימוש במקרים בהם אין צורך לעדכן שנית את הטקסט, וכל המטרה היא לחסוך פעולת &quot;העתק-הדבק&quot;. שימוש מסיבי ב-&quot;&lt;code&gt;ס:&lt;/code&gt;&quot; היכן שאין צורך שתהיה תבנית מעודכנת עשוי להקטין את העומס על השרת. מנגד, החסרון הוא חוסר הדינמיות של תכונה זו: אם תתבצע עריכה בדף התבנית, השינוי לא ישתקף בדף אליו הועתקה התבנית. שימוש בתכונה זו לא מומלץ איפוא בתבניות ניווט בערכים.<br /> <br /> קיים גם מספר מועט של תבניות שמחייבות שימוש בתכונה זו, כדוגמת {{[[תבנית:הבהרת חשיבות|הבהרת חשיבות]]}} או {{[[תבנית:ציר זמן|ציר זמן]]}}, אשר בהיעדר שימוש בתכונה לא יוצגו כראוי.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:עזרה]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9_%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%9C&diff=5731 2024-12-05T07:34:42Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;עצים משמשים פעמים רבות כעיגונים בעבודת חבל. ההנחה הרווחת היא כי עץ הוא עיגון בטוח וחזק ובדרך כלל לעומסים נמוכים כגון אלה המתפתחים בגלישה. הנחה זו נכונה, אך עצים עלולים להיות מטעים. =צורת התחברות לעץ= עדיף תמיד להתחבר לע...&quot;</p> <hr /> <div>עצים משמשים פעמים רבות כ[[עגינות|עיגונים]] בעבודת חבל. ההנחה הרווחת היא כי עץ הוא עיגון [[חוזק ובטיחות בעיגונים|בטוח וחזק]] ובדרך כלל לעומסים נמוכים כגון אלה המתפתחים ב[[גלישה]]. הנחה זו נכונה, אך עצים עלולים להיות מטעים.<br /> =צורת התחברות לעץ=<br /> עדיף תמיד להתחבר לעץ בצורה שתמנע פגיעה בקליפה ובגזע. פגיעה כזו לאורך זמן עלולה להרוג את העץ (ואז הוא גם עיגון פחות טוב). התחברות מומלצת היא עם [[רצועות|רצועה]] רחבה (ואם ניתן לרפד.<br /> <br /> אפשרות אחרת היא להשתמש ב[[קשר הצלה עם מספר כריכות]] או קשר דומה, כך שהעומס מתחלק על מספר רב של לולאות חבל. פתרון זה גם ימנע תזוזה של החבל סביב העץ ויקטין את השחיקה.<br /> <br /> פתרון יעיל נוסף הוא להשתמש במגן חבל (צינור כיבוי ישן הוא אילתור לא רע). כמובן שהרעיון כאן הוא להגן על העץ ולא על החבל...<br /> <br /> =מיקום החיבור לעץ=<br /> באופן כללי ניתן לומר כי עדיף להתחבר קרוב ככל האפשר לבסיס העץ. בצורה זו המומנט המופעל על העץ בבסיסו הוא הקטן ביותר ולכן הוא יכול לשאת יותר עומס מבלי להישלף או להישבר. זה חשוב במיוחד במערכות מתוחות ובעומסים גבוהים כגון אומגות, גשרי חבלים וחילוץ.<br /> <br /> אם נרצה להשתמש בעץ להגבהה (ל[[אומגה]] או לגשר חבלים), הדרך הנכונה היא לא לעגון עליו אלא רק להעביר את החבל דרך ההגבהה ולעגן מאחור נמוך על עץ או עיגון אחר.<br /> <br /> המצב הטוב ביותר יהיה אם שקול הכוחות של מתיחת החבל יופעל לאורך הגזע של העץ, מאחר ועצים חזקים יחסית ל[[מאמצים|מאמצי דחיסה]] אך הרבה פחות לכפיפה. כמו כן, חלק ממיני העצים (אורן, למשל, ראה להלן) נוטה להישלף במאמצי כפיפה נמוכים יחסית.<br /> <br /> במיוחד יש לשים לב אם העץ נוטה על צידו. במקרה כזה יש להוסיף עיגון אחורי נוסף בלתי תלוי בחבל העבודה כדי לייצב את העץ.<br /> =סוגי עצים נפוצים בארץ ובעיות בהתאמה כעיגון=<br /> ==אורן==<br /> חזק מאוד לעיגון בבסיסו או לשימוש כהגבהה בלבד עם עיגון אחורי נמוך (כמובן תלוי בקוטר העץ). לא מתאים לעיגון כהגבהה מאחר וצלחת השורשים שלו היא שטוחה ובקוטר קטן יחסית ועומס גדול המופעל על עיגון גבוה על העץ יגרום להפלתו (ניתן לראות רבים כאלו אחרי רוחות חזקות בכרמל וביערות אורנים אחרים).<br /> ==אלון מצוי==<br /> האלון הוא חזק מאוד לעיגון בבסיס. זהו עץ בעל מערכת שורשים עמוקה ויציבה מאוד, הוא גמיש מאוד ואינו נשבר בפתאומיות. אלונים, לרוב, לא מאפשרים התחברות בגובה מאחר והם אינם גבוהים וקוטר ענפיהם בגובה אינו גדול.<br /> ==חרוב==<br /> חזק לעיגון בבסיס בלבד. חשוב לבדוק כי העץ אינו רקוב או מפורר במרכזו. לחרוב גמישות נמוכה מאוד והוא ישבר בעומס גבוה כמעט ללא התראה (כיפוף).<br /> ==אקליפטוס==<br /> כאשר האקליפטוס מקבל אספקת מים רבה אחיזת שורשיו אינה טובה וקיים סיכון להפלתו בעומס גדול. ענפיו נוטים להישבר בחיבור לגזע בעומסים נמוכים באופן מפתיע.<br /> ==ברוש==<br /> מתאים לעיגון בבסיס. לא נוח לטפס עליו אבל מתאים מאוד להגבהה מאחר וברושים נוטים לצמוח ישר כלפי מעלה וגזעם עבה יחסית גם בגובה.<br /> ==אלת מסטיק==<br /> שיח בעל מערכת שורשים יציבה ועמוקה. אסופת הגזעים של האלה (כל אחד בד&quot;כ בקוטר קטן לכשעצמו) יכולה לשמש כעיגון חזק אולם חובה להתחבר צמוד לקרקע.<br /> ==קטלב==<br /> מתאים לעיגון חזק אך אינו מאפשר הגבהה.<br /> ==פיקוס==<br /> העצים הגדולים מאפשרים התחברות כמעט בכל גובה, הבעיה שאינם צומחים בד&quot;כ היכן שנחוץ.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], דורון נצר ואחרים...<br /> [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: קניונינג]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=5730 2024-12-05T07:34:38Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;{{אתרים}} המצוק של שילת נמצא סמוך לצומת שילת. הוא מצוק של פיץ&#039; אחד, ומבולטים עליו כ-30 מסלולים ספורטיביים, ועוד כמה שמתאימים לטופ-רופ או להובלה על אבני עיגון. הסלע הוא מצוק גיר של תצורת בינה (כמו עין פארה ומצוק היונים, למשל), ו...&quot;</p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> המצוק של שילת נמצא סמוך לצומת שילת. הוא מצוק של [[פיץ']] אחד, ומבולטים עליו כ-30 [[מסלולים ספורטיביים]], ועוד כמה שמתאימים ל[[טופ-רופ]] או ל[[טראד|הובלה על אבני עיגון]]. הסלע הוא מצוק [[גיאולוגיה#גיר|גיר]] של תצורת בינה (כמו [[עין פארה]] ו[[מצוק היונים]], למשל), והוא יציב למדי. המצוק פונה לצפון והוא מוצל רוב היום. מעל מרבית המסלולים יש [[תחנות]] עם שרשרת.<br /> <br /> המצוק משמש לעיתים גם לפעילויות [[גלישה|גלישת מצוקים]] מודרכות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המצוק של שילת היה מוכר למטפסים כבר משנת 1998. יחידת החילוץ של חיל האוויר, [[669]] מתאמנת שם באופן קבוע, ואפילו עורכת ברחבה שמתחת למצוק את טקסי סיום המסלול שלה. למרות הקרבה לגוש דן, נחל הביוב שזורם מתחת למצוק הופך את המצוק הזה ללא מאד אטרקטיבי לטיפוס. כל זה היה נכון עד שנת 2000-2001. בזמן האינתיפאדה השניה המצוק של [[בית אריה]] הפך לפחות מזמין (למעשה - הדרך אליו) והמצוק של שילת הפך פופולארי יותר. כבר אז בולטו כ-15 מסלולים ב[[דירוג|דרגות קושי]] שבין 5 ל-7a. עם השנים נוספו עוד מספר מסלולים ובאתר כיום מבולטים כ-26 מסלולים, ועוד כמה שמתאימים ל[[הובלה]] בטראד.<br /> <br /> במהלך הסגר השני של 2020 בילט ניר רכס מספר מסלולים חדשים (מופיעים עם כיתוב ״מסלול חדש״ ברשימת המסלולים).<br /> <br /> ==איך מגיעים==<br /> בצומת קברות המכבים, על כביש 443, פונים צפונה. מגיעים מיד לצומת T קטן ומכאן מחליטים:<br /> ===מתחת למצוק (מומלץ)===<br /> פונים שמאלה ומיד ימינה לדרך עפר. יורדים בה ושומרים כל הזמן על הימין. הדרך יורדת לנחל ונוסעת מזרחה לארכו. יש שלושה מקומות שבהם הדרך חוצה ערוצים, ובחורף הם עלולים להיות מוצפים. לאחר החציה השלישית רואים את המצוק מימין, וחונים ברחבה. חוצים את הביוב הזורם ועולים למצוק מימינו או משמאלו.<br /> ===מעל המצוק (לא מומלץ)===<br /> פונים ימינה ונוסעים בכביש עד השער הצהוב שחוסם אותו. פונים בפניה האחרונה שמאלה (בשלט &quot;יער דן&quot;) לדרך עפר קצרה שמובילה לחנייה שמעל המצוק, איפה שהיה פעם מגדל תצפית של יערנים. חונים שם, יורדים כמה דקות במדרון ומגיעים אל מעל המצוק. <br /> <br /> '''שימו לב - מכוניות נפרצות שם באופן קבוע - לא מומלץ!'''<br /> <br /> [[תמונה: shilat.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מפת הגעה]]<br /> <br /> ==ציוד==<br /> שני המסלולים הארוכים ביותר הם של 25מ', חבל הובלה של 50מ' יספיק להם בקושי, אבל לכל השאר - בקלות. למסלולים הספורטיביים יספיקו 14 [[ראנרים]]. למסלולי הטראד - [[רוקים]] ו[[טריקמים]] בנוסף.<br /> ==המסלולים==<br /> [[תמונה: shilat_topo.jpg|מרכז|ממוזער|600px|חלוקת האיזורים במצוק של שילת]]<br /> '''המסלולים ממוספרים מימין לשמאל'''<br /> ===האיזור הימני===<br /> מסלולים 1-3 - 5+<br /> <br /> בין מסלול 2 ל-3 עולה מסלול [[טראד]] לתחנה של מסלול 3 - 4+<br /> <br /> מסלול 4 - 5-<br /> <br /> מתחילת מסלול 4 עולה מסלול טראד באלכסון שמאלה עד התחנה של הארט - 5+<br /> <br /> מסלול 5 - ה[[ארט]] - 6a/b<br /> <br /> מסלול 6 - קן צרעות - 6b+<br /> <br /> מסלול 7 - החריץ הרחב - 6a (טראד)<br /> <br /> מסלול 8 - החריץ הצר - 6a [[טראד]]<br /> <br /> מסלול 9 - הפינץ' - 6b<br /> <br /> מסלול 10 - ללא שם - 7a<br /> <br /> מסלול 11 - ראש צב - 6c<br /> <br /> מסלול 12 - ללא שם - 6b+<br /> <br /> ===האיזור המרכזי===<br /> מסלול 13 - 6b (היה מבולט גרוע, נספו בולטים חדשים ב-2020)<br /> <br /> מסלול 14 - 6a (טראד)<br /> <br /> מסלול חדש - פנטהאוז קומפלט - 5c-6a<br /> <br /> מסלול 15 - המיקרוגל - 6a<br /> <br /> מסלול חדש - מארס בלפור - 6a<br /> <br /> מסלול 16 - באולינג - 6b+<br /> <br /> מסלול 17 - ללא שם - +5<br /> <br /> ===האיזור השמאלי===<br /> <br /> מסלולים 18-19 - ללא שם - +5<br /> <br /> מסלול 20 - הגג הקטן - 6a+<br /> <br /> מסלול 21 - נובלס - 6a<br /> <br /> מסלול 22 - ללא שם - 6c<br /> <br /> מסלול 23 - ה[[אופן-בוק]] - 6b<br /> <br /> מסלול 24 - אצבע אלוהים - 6c<br /> <br /> מסלול 25 - רצון אלוהים - 7a+<br /> <br /> מסלול 26 - המערה - 6a<br /> <br /> ויש [http://classic-web.archive.org/web/20070302031145/http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=3&amp;PN=1 פירוט המסלולים באתר הישן של המועדון (לא מאד מעודכן)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%96%D7%95%D7%A7&diff=5729 2024-12-05T07:34:34Z

<p>יורי פלדמן: הפניה לדף שייח מרזוק</p> <hr /> <div>#הפניה [[שייח מרזוק]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%97_%D7%9E%D7%A8%D7%96%D7%95%D7%A7&diff=5728 2024-12-05T07:34:30Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;{{אתר היסטורי}} &#039;&#039;&#039;שייח&#039; מרזוק&#039;&#039;&#039; הוא אתר קטן, בהרי ירושלים. המצוק הוא בגובה של כ-15-18מ&#039;, ואינו מבולט. בשייח&#039; מרזוק נפתחו כ-30 מסלולים, רובם בהובלה על אבני עיגון, ומיעוטם בטופ-רופ. בראש המצוק שיחים, גשרים ועיגונים טבעיים אחרים. באתר ארבעה מצוקים המופרדים ע...&quot;</p> <hr /> <div>{{אתר היסטורי}}<br /> '''שייח' מרזוק''' הוא אתר קטן, בהרי ירושלים. המצוק הוא בגובה של כ-15-18מ', ואינו מבולט. בשייח' מרזוק נפתחו כ-30 מסלולים, רובם ב[[הובלה]] על [[אבני עיגון]], ומיעוטם ב[[טופ-רופ]]. בראש המצוק שיחים, [[גשרים]] ועיגונים טבעיים אחרים. <br /> <br /> באתר ארבעה מצוקים המופרדים על ידי חריצים רחבים. ארבעת הסקטורים מכונים המצוק הצפוני, מצוק השקשוקה, מצוק המערה והמצוק הדרומי.<br /> <br /> הגישה לאתר מצריכה הליכה של 15-20 דקות. בעונות האביב והחורף ההליכה נעימה, ויש פריחה יפה. בקיץ הכל יבש, כמובן, ויש הרבה קוצים.<br /> <br /> אמנון שילוני, שהיה יו&quot;ר ועד [[המועדון האלפיני|המועדון]], אמר פעם שה[[פיץ']] הכי קשה בשייח' מרזוק זה ה[[אפרואוץ']].<br /> <br /> כל המסלולים באתר מוצלים במשך שעות הבוקר, עד 13:00-14:00.<br /> ==מיקום==<br /> המצוק של שייח' מרזוק ממוקם מזרחית לכביש מס' 386, בקטע שבין צומת כרם לצומת בר גיורא, כשלוש מאות מטר מצפון מערב לקבר שייח' מרזוק, הנמצא בראש הכיפה (נ.ג. 722, נ.צ.207764/628000) המצוק נמצא בנ.צ. 207615/628127. שביל המסומן ירוק יוצא בין סימון הק&quot;מ הרביעי והחמישי מכביש 386 ועולה לכיוון מזרח. <br /> <br /> על השביל המוביל לקבר השייח' היה [[רוג'ום]] גדול, המסמן את נקודת הירידה ממנו (אסור - שמורת טבע) ומשם, בכיוון צפון-מערב, ממשיך שביל לא ברור שהיה מסומן בדלילות ברוג'ומים, עד לראש המצוק.<br /> <br /> חלק מן המטפסים נהגו [[גלישה|לגלוש]] מראש המצוק, ואחרים העדיפו לרדת ב[[סולו]], ב[[ארובה]] שבין הסקטור הדרומי ביותר לזה שאחריו.<br /> <br /> בשנים האחרונות מעדיפים לנסוע בדרך העפר היוצאת מזרחה מול וסמוך לכניסה לעין קטלב, ולנסוע בה קודם בסימון שחור ואח&quot;כ בסימון אדום עד סופה בקרחת יער, ומשם להמשיך ברגל, להתחבר לסימון הירוק ולהמשיך עד לרוג'ום המוזכר לעיל.<br /> <br /> [[תמונה: marzuk.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מפת הגעה]]<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בית הבד והשוקת הפרהיסטורית (כמו גם הגתות המפוזרות בשטח) מעידים כי המקום היה ידוע גם לפני היווסד המועדון האלפיני הישראלי. המצוק הצנוע של שייח' מרזוק נראה מן הכביש, אבל הגישה אליו אינה פשוטה. המסלולים הראשונים בשייח' מרזוק נפתחו בתחילת שנות ה-1980, והמיפוי הראשון נערך בשנת 1985. בשנת 1991 ערך אנדריאה ענתי מיני-מדריך מעודכן יותר (שעליו מבוסס דף זה). במדריך ההוא נוספו מספר מסלולים, ותוקנו הדירוגים.<br /> <br /> בשנים הראשונות זכה המצוק הצפוני לצפיפות מסלולים גבוהה יותר מהאחרים, אבל לאחר מכן נפתחו מסלולים בצפיפות דומה גם בסקטורים האחרים.<br /> <br /> המסלולים הראשונים באתר היו &quot;לא בחורף&quot; ו&quot;כאב בטן&quot;, והם נפתחו בהובלה [[סגנונות בטיפוס#און סייט|און סייט]] על ידי ויקטור קפטל. &quot;העכביש הצהוב&quot; טופס לראשונה בטופ-רופ על ידי יוני פנטנוביץ' והובל לראשונה ב[[סגנונות בטיפוס#רד-פוינט|רד-פוינט]] על ידי [[אנדריאה ענתי]]. &quot;אל אהבל&quot; שימש כהובלת בכורה לכמה וכמה מטפסים. &quot;הסלינג הכחול&quot; קיבל נפילת מוביל של כ-4מ' של וולף ברנשטיין. העגינה שעליה נפל, [[סלינג]] (בצבע כחול, דרך אגב), נראתה די מפוקפקת לפני הנפילה. &quot;השקשוקה&quot; נפתח על ידי רני קלבו, &quot;קברנינה&quot; נפתח ב[[סגנונות בטיפוס#און-סייט|און-סייט]] על ידי חנינא קלי. &quot;הינשוף&quot; טופס בלי נפילות רק בשנת 1991, על ידי ג'וש ליברמן.<br /> <br /> המסלולים הארוכים ביותר הם במצוק השקשוקה ובחלקו הדרומי של מצוק המערה. הם היו חביבים במיוחד על ברוס דיבנס שאת חלקם הוא פתח, ונהג לחזור עליהם. חברי הסניף הרחובותי של המועדון האלפיני, כשזה היה עדיין פעיל, אהבו במיוחד את המצוק הדרומי.<br /> <br /> ==[[גיאולוגיה]]==<br /> מצוק שייח' מרזוק בנוי מדולומיט של תצורת עמינדב. זוהי תצורה המתאפיינת מדולומיט מסיבי (ללא שכבות ביניים) ולכן יש ביכולתה ליצור מצוקים. בכך היא שונה מתצורות שורק ובית מאיר שמתחתיה, שיש בהן שכבות ביניים של חוואר. מתחת לתצורת עמינדב מצויה תצורת מוצא החווארית והרכה, מעליה נובעים מעיינות רבים בסביבה. תצורה זו נחשפת היטב בפיתול הכביש שממערב לשייח' מרזוק ועין קטלב שבנחל נובע מעליה. מכיוון שהמדרון של הר גיורא מעל נחל שורק תלול ותצורת מוצא רכה הרי שתצורת עמינדב מתפרקת בבולדרים גדולים שנופלים ומותירים מאחוריהם מצוק. תצורת מוצא גם אחראית לכך שקיימת מדרגה נוחה בבסיס המצוק. השכבות שבונות את המדרון מתחת לתצורת מוצא הן תצורות שורק ובית מאיר שבנויות, כאמור, דרגשי דולומיט לחילופין עם שכבות חוואר ואינן יוצרות מצוקים אלא מדרונות מדורגים. <br /> <br /> לסיכום, המסיביות של תצורת עמינדב ביחד עם הרכות של השכבה שמתחתיה והמדרון התלול מביאים ליצירת מצוק תלול מתאים לטיפוס.<br /> <br /> ==המסלולים==<br /> [[תמונה: marzuk_topo.jpg|מרכז|ממוזער|800px|מיקום המצוקים והמסלולים]]<br /> <br /> ===המצוק הצפוני===<br /> # לא בחורף, +4, ויקטור קפטל, התחלה בארובה, אח&quot;כ [[פייס]]. חלקלק אחרי הגשמים.<br /> # כאב בטן, +5, ויקטור קפטל, מעבר בשיפוע שלישי, מאובטח היטב.<br /> # העכביש הצהוב, -6, אנדריאה ענתי, יפהפה, כולל [[גג|גגון]]. שפע של עיגונים בחריץ.<br /> # ליוהנה נמאס, 6b/c, מיכה יניב, על הפייס עם הפוקטים הקטנים.<br /> # אויבר חוכם, -5, [[אופן-בוק|דיהדר]] קטן לפני האמצע, פייס עדין לקראת הסוף.<br /> # אל אהבל (הטמבל), 3, מתאים להובלה למתחילים, שפע של עגינות.<br /> # טיפס, -6, פייס עדין, לא מאובטח ולא נראה כניתן להובלה ללא [[בולטים|בילוט]].<br /> # הסלינג הכחול, -5, אחיזות טובות, הסלע נראה לא מאד יציב, אבל הובל פעמים רבות ללא תקלות.<br /> ===מצוק השקשוקה===<br /> # לפני סיני, +4, סדק לנעילות ידיים, מאובטח על ידי [[טריקמים]] גדולים.<br /> # הינשוף, +6, פייס עדין, ה[[קרוקס]] הוא די בהתחלה, לא נראה שניתן להוביל אותו ללא בילוט.<br /> # סאיונרה, 4, פייס קל להובלה ומאובטח היטב, אולי המסלול היפה ביותר מבין הקלים.<br /> # אל אסד, -5, בהתחלה וקל יותר בהמשך.<br /> # ויברם, +4, קל ויפה, עגינות בגודל בינוני.<br /> # השקשוקה, -5, עדין וכולל טרברסה קטנה, אחד המסלולים הפופולאריים באתר.<br /> # Little brother (האח הקטן) -6, קצר אך יפה. סדק נפתח כלפי חוץ (flared) בחצי הראשון, אח&quot;כ גג ולבסוף פייס קל.<br /> <br /> ===מצוק המערה===<br /> # האלכסון, 4, סדק אלכסוני, כולל [[ליי-באק]], נעילות ו[[חיכוך]].<br /> # קליאו, 6, פייס עדין, מסלול קצר, לא נראה שניתן להוביל אותו ללא בילוט.<br /> # דון ז'ואן, +4, A0, מעבר לייבק בעייתי (6) ובלתי מאובטח בשליש הגובה, שאפשר לעבור ב[[טיפוס מלאכותי|מלאכותי]]. שאר המסלול מאובטח היטב.<br /> # לה מולטה (בת התערובת), +4, סיומו חסום על ידי שיחים, ניתן לפנות שמאלה לסוף של דון ז'ואן.<br /> # ברד, 4, היה פעם בלתי יציב, אבל האחיזות הרופפות נוקו, ועכשיו הוא כן יציב.<br /> # ...., 4, התחלה אלטרנטיבית (ללא שם) גם לברד וגם לספיגולו.<br /> # ספיגולו, 3, קל ומתאים להובלה למתחילים. סיום משותף עם ברד ועם אל פורן.<br /> # אל פורן, 4, סדק בפינה של ה[[אופן-בוק|דיהדר]] עם שפע עגינות, ליי-באק ונעילות אצבעות.<br /> # קונגו, 4+, פייס בשיפוע שלילי קל. נראה קשה יותר מהדירוג, אבל יש אחיזות טובות.<br /> <br /> ===המצוק הדרומי===<br /> # הארובונת, 4, האבן התקועה מאפשרת עגינה נמוכה, אח&quot;כ עגינות רגילות.<br /> # קיס הים (נשקי אותו), +5, קיר טרברטין צהוב עם כיסים פזורים בו. הובל לראשונה על ידי אוריאל הרמן.<br /> # קברנינה, -6, כולל גגון. אבטחה טובה ב[[קרוקס]] מתחת לגגון, על יד טריקם בינוני.<br /> # נומה, 5, סדק עדין, מאובטח היטב על ידי [[רוקים]] קטנים.<br /> <br /> ==[[טופו]]==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], אנדריאה ענתי ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:אתרי טיפוס היסטוריים]][[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_10_%D7%94%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=5727 2024-12-05T07:34:27Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;שיטת 10 הדקות&#039;&#039;&#039; היא שיטת אימון על פינגרבורד לבנייה וחיזוק של כוח אצבעות הרעיון הוא לבצע אימון שאורך 10 דקות, כאשר בתחילת כל דקה מבצעים משימה אחת מתוך 10 משימות שונות. המשימה לוקחת בין 15-30שניות, בדרך כלל. הזמן שבין סיום המשימה ועד תחילת הדקה הבאה מוקדש למ...&quot;</p> <hr /> <div>'''שיטת 10 הדקות''' היא שיטת אימון על [[פינגרבורד]] לבנייה וחיזוק של [[כוח אצבעות]] הרעיון הוא לבצע אימון שאורך 10 דקות, כאשר בתחילת כל דקה מבצעים משימה אחת מתוך 10 משימות שונות. המשימה לוקחת בין 15-30שניות, בדרך כלל. הזמן שבין סיום המשימה ועד תחילת הדקה הבאה מוקדש למנוחה.<br /> <br /> בפורמט זה מאמנים [[כוח אצבעות]] ו[[סיבולת]] יחד, באותו אימון, ועם שינויים קלים ניתן גם לשפר את יכולת ה[[התאוששות]].<br /> <br /> למתקדמים ניתן לשמור על הקונספט ולהאריך את האימון ולקיים אימונים של 12, 15 או אפילו 20 דקות.<br /> <br /> הגירסאות המוצעות כאן הן כלליות, וניתן להגיע לתוצאות טובות יותר במידה משמעותית עם בניית תכנית אישית התפורה במיוחד לצרכי המטפס/ת.<br /> <br /> בכל מקרה - שמרו על גיוון באימון שלכם כדי לקבל יעילות טובה יותר ולמנוע פציעות.<br /> ===גירסת מתחילים===<br /> דקה 1 - 3 עליות, קרימפ בינוני<br /> <br /> דקה 2 - תלייה, 10 שניות, סלופר, 2 עליות, קרימפ בינוני<br /> <br /> דקה 3 - תלייה, 15 שניות קרימפ רדוד, 3 עליות, כיס 2 אצבעות<br /> <br /> דקה 4 - תלייה, 15 שניות ג'אגים, 3 עליות, קרימפ בינוני<br /> <br /> דקה 5 - תלייה, 20 שניות, סלופר, 3 עליות, כיס של שלוש אצבעות<br /> <br /> דקה 6 - תלייה, 10 שניות קרימפ בינוני, 2 עליות, עומק רדוד<br /> <br /> דקה 7 - תלייה, 10 שניות ג'אגים, 4 עליות, סלופר<br /> <br /> דקה 8 - 5 עליות, קרימפ בינוני<br /> <br /> דקה 9 - 3 עליות, ג'אגים<br /> <br /> דקה 10 - תלייה, מקסימום זמן, סלופר<br /> ===גירסת מתקדמים===<br /> דקה 1 - 15 שניות תלייה, 3 עליות, קרימפ גדול<br /> <br /> דקה 2 - 2 עליות, סלופר גרוע, 20 שניות תלייה, קרימפ בינוני<br /> <br /> דקה 3 - 20 שניות תלייה, קרימפ קטן, 15 שניות תלייה, יד כפופה ב-90°, פוקט<br /> <br /> דקה 4 - 30 שניות תלייה, סלופר גרוע<br /> <br /> דקה 5 - 20 שניות תלייה,קרימפ גדול, 4 תליות, פוקט<br /> <br /> דקה 6 - 3 עליות, לא סימטריות (יד גבוהה ג'אג, יד נמוכה אחיזה קטנה) בכל צד<br /> <br /> דקה 7 - 15 הרמות ברכיים, ג'אג, 15 שניות תלייה, קרימפ בינוני<br /> <br /> דקה 8 - 25 שניות תלייה, קרימפ בינוני<br /> <br /> דקה 9 - 15 שניות תלייה, סלופר, 3 תליות, ג'אג<br /> <br /> דקה 10 - תלייה, מקסימום זמן, סלופר גרוע<br /> ===גירסת מקצוענים===<br /> דקה 1 - 20 שניות, תלייה עם יד ישרה, סלופר גדול, 3 עליות, יד פתוחה ארבע אצבעות<br /> <br /> דקה 2 - 20 שניות, תלייה עם יד כפופה במקצת, סלופר גדול, בלי לרדת ממשיכים ל..., 20 שניות, תלייה עם רגליים ב-90 מעלות או 20 הרמות ברכיים לחזה<br /> <br /> דקה 3 - 5 עליות, כיס של שלוש אצבעות, ממשיכים ל-25 שניות תלייה ביד ישרה<br /> <br /> דקה 4 - מתחילים בכיס של שלוש אצבעות וממשיכים לכל שאר האחיזות, 5 שניות על כל אחיזה (בלי לרדת מהבורד), סיום בתלייה על הסלופר גדול ל-20 שניות<br /> <br /> דקה 5 - 20 שניות תלייה על יד אחת, קרימפ של ארבע אצבעות, מחליפים ידיים<br /> <br /> דקה 6 - 5 עליות, לא סימטריות, סלופר גדול (יד עליונה) כיס של שלוש אצבעות (יד תחתונה) בכל צד<br /> <br /> דקה 7 - 30 שניות תלייה ביד כפופה ב- 90 מעלות, קרימפ של 4 אצבעות, 15 שניות יד ישרה תלייה, כיס של שלוש אצבעות<br /> <br /> דקה 8 - 3 תליות עם רגליים ב-90 מעלות (אפשר לכופף ברכיים אם חייבים), 5 שניות תלייה קדמית (front lever) או 15 שניות תלייה ביד ישרה, סלופר גדול<br /> <br /> דקה 9 - 20 שניות יד ישרה תלייה עם שתי אצבעות בחור של שלוש אצבעות, 3 כוח תליות (עם משקולת מקסימאלית שמאפשרת לעשות רק שלוש עליות מתח)<br /> <br /> דקה 10 - תלייה ביד כפופה במקצת, סלופר גדול מקסימום זמן<br /> ===אזהרה כללית למתאמנים על פינגרבורד===<br /> אימון על פינגרבורד הינו אינטנסיבי ביותר ומהווה סיכון משמעותי לפגיעה באצבעות, זרועות, כתפיים וכל המפרקים הקשורים אליהם אותם.<br /> <br /> מומלץ לנקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע נזק:<br /> * [[חימום]] טוב<br /> * מעט [[מתיחות]]<br /> * המנעות מ[[אימון יתר]]<br /> * זמן [[התאוששות]] מתאים לאחר כל אימון<br /> * חשוב ביותר - להקשיב לגוף ולשים לב לכאבים &quot;רעים&quot; המופיעים. זכרו כי פציעות יכולות לקרות אפילו בנסיבות הטובות ביותר.<br /> <br /> בכל מקרה, אם אינכם בטוחים, ואתם מעוניינים להפיק את המירב מאימון על מתקן אימונים, פנו למדריך או למאמן לבניית תכנית אימון מותאמת אישית.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[פינגרבורד]]<br /> * [[קמפוס בורד]]<br /> * [[האם עליות מתח הן אימון יעיל לטיפוס או בזבוז של זמן?]]<br /> * [[אימון כוח אצבעות]]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אימון]]<br /> [[קטגוריה: בולדרינג]]<br /> [[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]]<br /> [[קטגוריה: תכניות אימון]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=5726 2024-12-05T07:34:23Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;בדף זה מתוארות &#039;&#039;&#039;שיטות עיקריות לעיבוד מתכות וייצור מוצרי מתכת&#039;&#039;&#039;. הכוונה המקורית היתה לפרט על טכנולוגיות ושיטות ייצור שהן רלוונטיות לייצור של טבעות. חלק מן השיטות קשורות לייצור של אביזרי מתכת אחרים (אמצעי חיכוך, אבני עיגון וכו&#039;), וחלקן משמש גם בתעשיו...&quot;</p> <hr /> <div>בדף זה מתוארות '''שיטות עיקריות לעיבוד מתכות וייצור מוצרי מתכת'''. הכוונה המקורית היתה לפרט על טכנולוגיות ושיטות ייצור שהן רלוונטיות לייצור של [[טבעות]]. חלק מן השיטות קשורות לייצור של אביזרי מתכת אחרים ([[אמצעי חיכוך]], [[אבני עיגון]] וכו'), וחלקן משמש גם בתעשיות הפלסטיקה ובייצור של מוצרים מפולימרים כמו [[חבלים]], [[רתמות]] וכו'.<br /> ===יציקה (casting)=== <br /> בשיטה זו מחממים את המתכת למצב נוזלי ויוצקים אותה לתבנית בעלת הצורה הרצויה. ביציקה קשה לשמור על איכות וצפיפות אחידות של החומר (ולכן קשה גם לשמור על חוזק אחיד) בזמן הקירור והחזרה למצב מוצק, בעיקר בגלל קצבי הקירור השונים בחלקי החומר הפנימיים והחיצוניים. ניתן לשפר זאת על ידי קירור מדורג ומאולץ. לשם כך נדרשת טכנולוגיה יקרה ועלות הטבעות שייוצרו בשיטה זו תהיה גבוהה. לכן שיטה זאת אינה מקובלת כיום לייצור טבעות.<br /> ===שיחול - אקסטרוזיה (extrusion)===<br /> שיטה המשמשת לייצור פרופילים, מוטות, צינורות ללא תפר ובאופן כללי מוצרים ארוכים בעלי פרופיל קבוע. בשיטה זו מותך החומר (סגסוגת או פולימר מונו-קומפוננטי) ונמשך/נדחס דרך חריר (דיזה) בצורתו של הפרופיל המבוקש. ניתן לקבל בשיטה זו מוצרים ברמת גימור גבוהה ובאיכות אחידה לכל האורך (בהזנחת בלאי של הדיזה). המוטות המשמשים חומר גלם לייצור טבעות מיוצרים בשיטה זו.<br /> <br /> למעשה, גם מוצרי פלאסטיק ארוכים מיוצרים באקסטרוזיה: מוטות, צינורות ופרופילים. זה רלוונטי לעניין [[:קטגוריה: ציוד|ציוד טיפוס]] כי הסיבים המשמשים לייצור [[חבלים]], [[רצועות]], [[רתמות]] ושאר מוצרי טקסטיל (תרמילים, [[ביגוד תרמי]] וכו') מיוצרים בשיטה זו.<br /> ===חישול (forging)===<br /> זו השיטה המשמשת כיום כמעט באופן בלעדי לייצור טבעות.<br /> <br /> חישול הוא שינוי צורת המתכת המקורית על ידי לחץ, המופעל על ידי מכבש גדול. לייצור טבעות בשיטה זו לוקחים מוט מתכת, חותכים לאורך הרצוי ומכופפים לצורה המבוקשת. בשלב החישול נלחץ החומר לתוך תבנית עד לקבלת הצורה הרצויה. החישול מקנה לטבעות את הפרופיל שלהן, ולעיתים גם את הכיתוב הבולט (עומס מקסימלי וכו'). בנוסף עוברת הטבעת תהליך גימור בו משייפים קצוות חדים. בשלב האחרון קודחים חורים ומרכיבים את השער.<br /> <br /> חישול טבעות מתבצע באחת משתי צורות: חישול קר או חישול חם (cold forge, hot forge).<br /> <br /> בחישול חם מחממים את מוט סגסוגת האלומיניום ל-420°C ואז מבצעים את הלחיצה (החומר מתרכך בחימום ונדרש כוח קטן יותר לשינוי הצורה מאשר בחישול קר).<br /> <br /> בחישול קר (טמפ' חדר) נדרש כוח רב יותר ללחיצת החומר לצורתו הסופית, אבל הבעיה של שינוי נפח כתוצאה מחימום וקירור לא קיימת ולכן ניתן להגיע לדיוק תלת-מימדי רב יותר.<br /> <br /> טיפולים נוספים לאחר חישול חם:<br /> * טיפול תרמי: לאחר עיצוב הטבעת היא עוברת טיפול תרמי לשיפור החוזק הכולל השרייה בתמיסה של כ 480°C לשעתיים וקירור במים.<br /> * זיקון (aging): התיישנות בטמפ' של כ 120°C למשך יממה וקירור סופי באוויר (זה מה שמסמל T6 במספר הסגסוגת של אלומיניום).<br /> * [[אנודיזציה]] (Anodizing): תהליך צביעה אלקטרו-כימי. חלק מהטבעות מטופלות בתהליך זה. התהליך מתרחש תוך העברת זרם חשמל בטבעת שרוייה בתמיסת כרום חומצי ופגמנט צבע (לפי הצבע הנדרש) ויוצר על פני השטח של הטבעת שכבה של אלומיניום מחומצן. בד&quot;כ עוברת הטבעת תהליך איטום נוסף ע&quot;י אנודיזציה נוספת בתמיסת חומצה גופריתית (או במים מזוקקים לטבעות לא צבועות). בסופו של תהליך זה הטבעת פגיעה פחות לקורוזיה.<br /> <br /> נראה כי בטבעות תהליך זה משמש בעיקר לצביעה על פי אופנה ולא להגנה על הטבעת מאחר ובדרך כלל לא כל הטבעת עוברת את התהליך (לעיתים רק גוף הטבעת, לעיתים רק השער).<br /> <br /> ==עיבוד שבבי (machining)==<br /> עיבוד שבבי הינו תהליך ייצור בו מסירים חומר (שבבים) מגוש של חומר גלם ליצירת עצם כלשהו. גוש חומר הגלם המקורי גדול יותר מן המוצר הסופי והחומר העודף מוסר בעזרת מכונות ושיטות חיתוך שונות. הפחת (החומר שהולך לאיבוד) גדול, באופן יחסי, בשיטת ייצור זו, וחלק גדול מן המאמץ התכנוני מושקע במיזעור הפחת. בעיבוד שבבי ניתן להגיע לרמות דיוק מסדר גודל של אלפית מילימטר ולגימור וזהות מצויינים, אך התהליך יקר ואיטי באופן יחסי. מכונות נפוצות לעיבוד שבבי הן מסורים, מקדחות ומשחזות, מחרטות, כרסומות, ומכונות חיתוך בלייזר, בארוזיה חשמלית ובלחץ מים. בתהליך הסרת עודפי החומר משתמשים בכלים מיוחדים (ראשי מקדח, ראשי כרסום, מסורים ועוד) בעלי צורות שונות על פי השימושים, הצורה וחומרי הגלם.<br /> <br /> מרבית הציוד שאנו מכירים לא מיוצר בעיבוד שבבי, אם כי יש בהרבה פריטי ציוד שלב בייצור שהוא עיבוד שבבי. כך למשל בטבעות, הקידוח במוט של השער (המקום שבו נמצא הקפיץ), החיתוך של המוטות של חומר הגלם ונגיעות נוספות הן תוצאה של עיבוד שבבי.<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]], דורון נצר ואחרים...<br /> [[קטגוריה: ציוד]] [[קטגוריה: ציוד טיפוס]]</div>

יורי פלדמן https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94&diff=5725 2024-12-05T07:34:19Z

<p>יורי פלדמן: יצירת דף עם התוכן &quot;הובלה המונח &#039;&#039;&#039;שיטות הובלה&#039;&#039;&#039; (&#039;&#039;&#039;leading methods&#039;&#039;&#039;) מתייחס לצורות שימוש בחבל דינאמי מסוגים שונים לאיבטוח של מסלול בהובלה. כל אחת משיטות ההובלה כאן מתוארת על יתרונותיה וחסרונותיה, ולאלו סוגי מס...&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה: hovala.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הובלה]]<br /> המונח '''שיטות הובלה''' ('''[[leading methods]]''') מתייחס לצורות שימוש ב[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל דינאמי]] מסוגים שונים ל[[איבטוח]] של [[מסלול]] ב[[הובלה]]. כל אחת משיטות ההובלה כאן מתוארת על יתרונותיה וחסרונותיה, ולאלו סוגי מסלולים היא מתאימה. השיוך של שיטת הובלה, וסוג [[חבל הובלה]] לסוג מסלול הוא כללי בלבד, וניתן למצוא מקרים מיוחדים (וקיצוניים) שבהם הבחירה תהיה שונה מן המתואר כאן.<br /> <br /> אבטחה בטופ-רופ אינה קשורה לכאן והיא נידונה בפירוט בדף על [[טופ-רופ]].<br /> <br /> קיימות שלוש שיטות עיקריות ל[[הובלה]] של מסלול. השיטה המקורית התבססה על [[אבטחה דינאמית]] ללא [[אמצעי חיכוך]] או בעזרת [[איבטוח גוף|איבטוח על הגוף]] (body belay) ב[[חבלים#חבלים מסיבים טבעיים|חבלים מסיבים טבעיים]]. במהדורה המודרנית שלה היא נקראת '''[[חבל יחיד]]''' ('''single rope''') והאבטחה מתבצעת בעזרת אמצעי חיכוך וחבל אחד עבה. שיטה זו מתאימה במיוחד למסלולים קצרים, ל[[טיפוס ספורטיבי]], או ל[[מסלולים ארוכים]] שלא צריך לגלוש עליהם (ואפשר ללכת מסביב).<br /> <br /> השיטה השניה היא '''[[חבל כפול]]''' ('''double rope''') ובה משתמשים בשני חבלים דקים יותר, שכל אחד מהם יכול לבלום בעצמו את רוב נפילות ההובלה. שיטה זו מקובלת ב[[מסלולים ארוכים]] ומסובכים.<br /> <br /> השיטה השלישית היא '''[[חבל תאומים|טווין רופ]]''' ('''twin rope'''), בה משתמשים בשני חבלים עוד יותר דקים, אך מתייחסים אליהם במהלך הטיפוס כאילו היו חבל אחד. שיטה זו מקובלת במיוחד ב[[טיפוס הרים]] גבוהים, שלג ו[[קרח]] וב[[מסלולים ארוכים]] וישרים על סלע (בעיקר [[בולטים|מבולטים]]).<br /> <br /> בשלוש השיטות הללו מבנה הטיפוס הוא דומה: המסלול מחולק ל[[פיץ'|פיצ'ים]] (אורכי חבל) ובין כל שני פיצ'ים יש [[תחנות|תחנה]].<br /> <br /> השוואה קטנה:<br /> <br /> {| border=&quot;1&quot; <br /> |שיטת הובלה/סוג חבל||סימון||קוטר [מ&quot;מ]||<br /> |-<br /> |חבל יחיד||[[תמונה: singleicon.jpg]]||9.4 - 11||[[תמונה: single.jpg|50px]]<br /> |-<br /> |חבל כפול||[[תמונה: doubleicon.jpg]]||8.3 - 9.1||[[תמונה: double.jpg|80px]]<br /> |-<br /> |חבל תאומים||[[תמונה: twinicon.jpg]]||8 - 8.8||[[תמונה: twin.jpg|50px]]<br /> |}<br /> <br /> יש עוד מספר שיטות כמו טיפוס סימולטני (moving together), אבטחה בחבל קצר (short roping) וסולו מאובטח.<br /> <br /> נקודה נוספת הנוטה להישמט מן הדיון בנושא חבלים היא שככל שהחבל עבה יותר כך הוא [[עמידות בפני שחיקה|עמיד יותר בפני שחיקה]]. כך למשל חבל יחיד עמיד יותר מחבל כפול, כפול עמיד יותר מתאומים ובכל מקרה - חבל 9מ&quot;מ עמיד יותר בפני שחיקה מחבלי 8.5מ&quot;מ. כל זאת בהנחה שהחבל הוא מאותה איכות, בעל מעטפת באותה צפיפות וכו'. מאידך, ככל שהחבל עבה, קל לו להיתקע בחריצים ועל פינות סלע.<br /> <br /> =השיטות השונות=<br /> ==[[חבל יחיד]] (single rope)==<br /> [[תמונה: single2.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הובלה בחבל יחיד]]<br /> בהובלה ב[[חבל יחיד]] המוביל משתמש בחבל אחד (מן הסתם) ואותו החבל עובר בכל ה[[עגינות]]. החסרון העיקרי של שיטה זו הוא בכמות החבל. מכיוון שבזמן [[גלישה]] על המסלול ניתן לגלוש בכל פעם רק חצי אורך החבל ([[גולש אחרון]]), על מסלול שהובל בחבל יחיד יהיו יותר [[פיץ'|פיצ'ים]] של גלישה מאשר פיצ'ים של טיפוס, עד פי שניים יותר. לעומת זאת, שיטה זו היא פשוטה יחסית לשיטות האחרות, והיא פופולארית ביותר במסלולים ספורטיביים קצרים, בלעדית ב[[קיר_טיפוס|קירות טיפוס]] ושימושית בכל איזור בו יש ירידה נוחה מן המסלולים, או [[תחנות]] גלישה נוספות על אלה של ההובלה<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==[[חבל כפול]] (double rope)==<br /> [[תמונה: double2.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הובלה בחבל כפול]]<br /> הובלה בחבל כפול (Double Rope) מבוססת על אותם העקרונות בדיוק כמו הובלה בחבל יחיד אלא שכאן משתמשים בשני חבלים דקים במקום אחד עבה. כל אחד מן החבלים האלה יכול לבלום את רוב הנפילות, בוודאי את אלה שהן ב[[מקדם נפילה]] נמוך.<br /> <br /> בהובלה בחבל כפול נהוג [[הקלפה|להקליפ]] את החבלים בעגינות לסירוגין, מכיוון שכל אחד מהחבלים יכול לבלום נפילה. נהוג גם להשתמש בשני חבלים בצבעים שונים, שניתן להבחין ביניהם בקלות, כך שייקל על המוביל להעביר את החבלים לסירוגין בעגינות. עוד נהוג (בעיקר אצל הבריטים) כי המוביל מכריז בתחילת ההובלה על הצדדים השונים (למשל: &quot;הצהוב מימין, הכחול משמאל&quot;).<br /> <br /> העבודה בחבל כפול מביאה עימה מספר יתרונות והיא ללא ספק השיטה המועדפת להובלת [[מסלולים ארוכים]] עם פיצ'ים רבים. עם זאת היא מסובכת יותר מבחינה טכנית. המוביל, צריך לשים לב למיקומם של שני החבלים ולדאוג שלא יסתבכו ביניהם (דבר שיגרום לחיכוך ויפריע לו לטפס). גם למאבטח העבודה מסובכת ודורשת יותר מיומנות מ[[איבטוח]] בחבל יחיד. המאבטח בחבל כפול צריך לעתים קרובות לקחת חבל באחד החבלים ולתת חבל בשני, ולפעמים לתת חבל בשני החבלים, הכל על פי מצבו של המוביל ביחס לעגינה האחרונה.<br /> <br /> על כל פנים, מומלץ להתחיל להוביל בחבל כפול רק לאחר ששני המטפסים (המוביל והמאבטח) התנסו והתמקצעו בהובלה בחבל יחיד.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==[[חבל תאומים]] (twin rope)==<br /> [[תמונה: twin2.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הובלה בחבל טווין]]<br /> זוהי שיטה נוספת להובלה בשני חבלים דקים. בד&quot;כ חבלי טווין הינם דקים יותר מאלה של דאבל. כאן מועברים שני החבלים יחד בכל ה[[עגינות]] במצב רגיל, ובעצם משתמשים בשני החבלים כאילו היו חבל אחד עבה. ההבדל העיקרי הוא בכך שניתן להשתמש בחבלים דקים עוד יותר, כי בזמן נפילה שני החבלים יעשו את העבודה שעושה חבל אחד בחבל כפול. לעומת זאת, שני חבלים נמתחים פחות מחבל אחד, אפילו מעט דק יותר, כך שכוח הבלימה עלול לגדול.<br /> <br /> קיימים כאן רק חלק מן היתרונות של הובלה בחבל כפול ולמעשה היתרונות העיקריים הם ביכולת לבצע גלישות ארוכות יותר ובעצם בכל מקרה בו חבל ארוך יותר מועיל (כמו חילוץ), ובטיפוס בשלישיה. כאשר המוביל רחוק מן המאבטח והתחנה, חבל אחד עשוי להספיק ואז באים לידי ביטוי גם יתרונות נוספים כגון איבטוח בטרוורסה, שיפור העגינות וכו'.<br /> <br /> טיפוס בטווין מרגיש, לפעמים בטוח יותר. כי אפשר להקליפ את החבלים אחד-אחד. בצורה כזו , למעשה, לא מגדילים את מרחק הנפילה בזמן ההקלפה.<br /> <br /> זוהי השיטה המועדפת במסלולים אלפיניים ארוכים, במפלי קרח ובמקומות בהם סיכויי הנפילה אינם גדולים, אבל היתרון של גלישות ארוכות וחבל נוסף הם חשובים.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==[[הולכים יחד]] (moving together) ==<br /> [[תמונה: simul.jpg|שמאל|ממוזער|100px|טיפוס סימולטני - הולכים יחד]]<br /> הולכים יחד (moving together), זו שיטת [[טיפוס]] בה כל השותפים לטיפוס נעים יחד בעת ובעונה אחת. זה נקרא גם סימול-קליימבינג, או טיפוס סימולטני (simul-climbing). שיטה זו נפוצה במיוחד ב[[מסלולים אלפיניים]], אך ניתנת לביצוע בכל מסלול. אם ניקח לרגע את המקרה הפשוט של [[טיפוס סלע]], במקום שהמאבטח יעמוד במקום, והמוביל יתקדם, שני השותפים נעים יחד על הסלע. במקרה שאחד המטפסים נופל, השני מהווה את המשקל הנגדי. במקרה זה נשאר תפקידו של המוביל להניח [[עגינות]], ושל השני להוציא אותן, ורק כאשר נגמר למוביל ציוד ל[[עגינות]] הוא עוצר, עד שהשני מגיע אליו, כדי לקבל חזרה את הציוד ולהמשיך הלאה. יש לציין, ששיטה זו דורשת מיומנות גבוהה מאוד משני המטפסים, ויש בה סיכון רב יותר. אך יש בה יתרון משמעותי - [[איך לטפס יותר מהר|מהירות]]. במסלולים ארוכים בהם הזמן הוא גורם קריטי משתדלים המטפסים להשתמש בשיטה זו, כל עוד אפשר, כדי להתקדם מהר יותר. לאור הסיכון, והצורך במיומנות גבוהה, מבצעים שיטה זו בדר&quot;כ בקטעים קלים של ה[[טיפוס]], בהם הסיכוי לנפילה נמוך. <br /> <br /> שימו לב, בשיטה זו המטפס הטוב מבין השניים מטפס שני (ולא ראשון), משתי סיבות:<br /> # הסיכוי לנפילה של השני קטנים יותר, והוא לא ימשוך את המוביל ויתלוש אותו מן המסלול.<br /> # מספר שניים לעולם לא יעכב את המוביל ויקשה עליו להתקדם, כי הוא תמיד יכול לטפס יותר מהר ממנו.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==[[סולו מאובטח]] (roped solo)==<br /> [[תמונה: Ropedsolo.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סולו מאובטח]]<br /> סולו מאובטח הוא כשהמטפס מאובטח על ידי חבל, אבל אין לו מאבטח (הוא מטפס [[סולו]]). זה יכול להיות בטיפוס חפשי או מלאכותי.<br /> <br /> ברוב השיטות קצה החבל קשור לתחנה בתחילת המסלול או בתחילת הפיץ'. המטפס ומחובר אל המשך החבל בצורה שניתנת להזזה לאורך החבל עם ההתקדמות שלו (עם קשר או אמצעי אחר). החבל נמצא בדרך כלל בתיק, ונמשך החוצה ככל שהמטפס מתקדם.<br /> <br /> כשהמטפס מגיע לסוף הפיץ׳, הוא בונה תחנה חדשה, מחבר אליה את החבל, גולש לתחנה הקודמת ומנקה את המסלול ואת התחנה התחתונה. לאחר מכן הוא מטפס על החבל (עם ג׳ומארים), למשל) בחזרה לתחנה החדשה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==הובלה מדומה (פסאודו - pseudo leading)==<br /> זו שיטה המשמשת לתרגול הובלה. המוביל מטפס וגורר אחריו חבל הובלה, אבל הוא מאובטח ב[[טופ-רופ]] על המסלול. הרעיון הוא לתרגל את המיומנות של לשים עגינות ולהשתמש באבני עיגון או עגינות מאולתרות תוך כדי הובלה. טיפוס בפסאודו מאפשר למוביל &quot;ליפול&quot; על כל העגינות שלו ולבדוק אותן.<br /> ==[[עוד שיטה לאבטוח עצמי|השיטה של אנדריאה לסולו]]==<br /> שיטה זו משתמשת ברעיון דומה לאבטחה ב[[ויה פראטה]], או להליכה לאורך [[חבל קבוע]], אבל עדיין מחייבת הקלפה של החבל תוך כדי טיפוס. זה לא ממש הובלה, לא ממש [[טופ-רופ]], ולא ממש [[סולו]]. זו, כפי ש[[אנדריאה ענתי|אנדריאה]] כינה אותה: &quot;עוד שיטה לאבטוח עצמי&quot;.<br /> <br /> בשיטה זו יש חבל קבוע לאורך המסלול ולמטפס טבעת המוקלפת עליו. לאורך המסלול המטפס מקליפ עגינות על החבל מתחת לטבעת, כך שבמקרה של נפילה הוא ייפול עד קצת מתחת (תלוי ברפיון בחבל) העגינה האחרונה שלו.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[חבל יחיד]], [[חבל כפול]], ו[[חבל תאומים|חבל תאומים (טווין)]]<br /> * [[קראתי על שיטות הובלה שונות ויצאתי מבולבל. האם אפשר לסדר את היתרונות והחסרונות בטבלה?]]<br /> * [[מקדם נפילה]]<br /> * [[כוח בלימה]]<br /> * [[כוחות בבלימת נפילה]]<br /> * [[מקדם נפילה אפקטיבי]]<br /> * [[אבטחה דינאמית]]<br /> * [[אבטחה דינאמית למתקדמים]]<br /> * [[האם יש בעייתיות בשימוש בחבל דאבל כחבל סינגל, אם כן מהי?]]<br /> * [[יש שיטה להשתמש בטיבלוק או רופמן למניעת נפילה של מטפס שני בסימול-קליימבינג, האם היא באמת בטיחותית?]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chockstone.org/TechTips/TwoRopes.htm מאמר על חבל יחיד וחבל כפול]<br /> *[http://www.bealplanet.com/portail-2006/index.php?page=type_corde&amp;lang=us דף מהאתר של Beal, ובו מידע על שיטות הובלה וסוגי החבלים]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], אנדריאה ענתי, עומר שביט ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: בטיחות]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div>

יורי פלדמן