פלאטו

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־06:20, 3 בספטמבר 2008 מאת מיכה יניב (שיחה | תרומות) (דף חדש: left|500px '''פלאטו''' (באנגליץ: plateau) הוא תופעה נפוצה אצל ספורטאים בכל הענפים. אין לזה, למיטב י...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Plateau.jpg

פלאטו (באנגליץ: plateau) הוא תופעה נפוצה אצל ספורטאים בכל הענפים. אין לזה, למיטב ידיעתי, מונח מקביל בעברית. לפעמים משתמשים במילה ישורת. כשמתאמנים על משהו, על כל דבר, יש שיפור ביכולת עם הזמן, אבל מידת השיפור אינה קבועה. בהתחלה השיפור מהיר, אבל לאחר זמן השיפוע פוחת עד שהוא מתיישר. אפשר לראות את זה בגרף. בהתחלה יש שיפור בקצב כמעט קבוע, אחר כך יש התיישרות די מהירה, מה שקוראים "ברך" בגרף, ואחרי זה יש ישורת, כמעט ואין שיפור, ואפילו (אם יש בעיה בתכנית) יכולה להיות נסיגה ביכולת. כשהעומס אינו מוגבר או מוגבר במידה לא מספיקה, והוא נמוך מכדי לספק מאמץ מספיק לשיפור אופטימאלי, המתאמן יהיה באימון חסר. רוב המתאמנים יגיעו לפלאטו בשיפור היכולת שלהם בגלל אימון חסר.

השאלות הבאות עשויות לעזור למטפסים לאבחן אם הם בפלאטו או ב"ברך" ומתקרבים אליו:

  1. אני מטפס באותה רמה כמו לפני שנה.
  2. אני מטפס אותו מספר של מסלולים ובאותו קושי באימון.
  3. אני מטפס בדרך כלל ארבעה ימים בשבוע או יותר.
  4. אני מטפס על כוח סיבולת (כלומר מסלולים ברמת האון-סייט או ברמת הרד-פוינט שלי) 80-100% מהזמן.
  5. אני כמעט תמיד מבלדר.
  6. אני מטפס רק (70-100% מהזמן) מסלולים שאני מרגיש עליהם בנוח.

אם אחד מהמשפטים הללו נכון לגביך, סביר להניח שאתה מתקרב לפלטו, אם אתה לא נמצא שם כבר.

אם המשפט הראשון נכון לגביך, אתה בטוח בפלאטו. המשפט השני והשישי מצביעים על אימון חסר או שאתה מטפס בדיוק כמה שצריך כדי לשמור על היכולת, אבל לא מספיק כדי להשתפר. מי שמטפס ארבעה ימים בשבוע או יותר עלול להיות במצב של אימון יתר. זה אומר שצריך לנוח יותר, ואז אפשר להעלות את הקושי של האימונים. משפטים 4 ו-5 מצביעים על התמקדות בהיבט אחד של היכולת, וזה הופך את האימון לבלתי יעיל על פי עיקרון החוליה החלשה.

קריאה נוספת


תרמו לדף זה: מיכה יניב, ואחרים... �