האם סקרימרים באמת מורידים את כוח הבלימה?

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאמר זה מסכם דיון שהתרחש בקבוצת הפייסבוק של אונסייט

הערה קטנה לפני

ההגדרה של ״כוח בלימה״ היא לא ״הכוח שמופעל כדי לבלום״. כוח זה משתנה עם התקדמות תהליך הבלימה. כוח זה יצויין במאמר הזה ללא הדגשה: כוח בלימה.

לענייני דינאמיקה של נפילות ההגדרה של כוח הבלימה היא ״הערך המקסימאלי שמופעל בזמן בלימת נפילה״. זהו ערך אחד, וברור. ערך זה יצויין במאמר הזה במודגש: כוח בלימה.

זוהי הגדרה שמיועדת לקביעת התקן. מכיוון שמה שאנחנו נרגיש זה כוח או תאוצה (ולא מהירות או אנרגיה), התקן מציין כוח מקסימאלי שיוכל להתפתח, כך שהמטפס לא ייפגע בגלל הבלימה.

בדרך כלל (בניסויים וקטלוגים) משתמש ב-כוח בלימה על פי הגדרתו ה״מטפסית״ הדיון כאן דיבר על הכוח המתפתח בזמן בלימה, כלומר - בהגדרתו הכללית.

ועכשיו תזכורת קטנה

נפילה גבוהה יותר לא בהכרח תביא לכוחות גדולים יותר. הדרך להבין זאת היא לחשוב במונחים של אנרגיה (ולא כוח).

כוח הבלימה נקבע על פי שני גורמים: אורך הנפילה ומרחק הבלימה.

אורך הנפילה קובע את האנרגיה שיש למטפס (שכבר לא מטפס...). האנרגיה הזו היא האנרגיה הפוטנטיאלית שהיתה למטפס, ושהוא איבד בנפילה. היא הפכה, כמובן, לאנרגיה פוטנציאלית.

אורך הבלימה קובע את הכוח שיש להפעיל. אם כוח הבלימה היה קבוע (והוא לא, אבל זה קירוב שעוזר לנו להבין), אז המכפלה של כוח הבלימה ושל מרחק הבלימה תיתן את האנרגיה.

אורך הבלימה הוא ההתארכות של החבל (למעשה - של כל המערכת, גם הראנרים, והטבעות מתארכים מעט ואם יש סקרימר - גם הוא). ככל שיש יותר חבל במערכת - כך מרחק הבלימה גדל, מה שמוריד את כוח הבלימה.

ניתן להפעיל את אותו כוח על מרחק גדול יותר, אבל ברור שאז המכפלה גדלה, ונספגת יותר אנרגיה (היא ברובה הופכת לחום - בתוך החבל, בחיכוך בטבעות וכו'). זה גם לוקח יותר זמן. זה אומר שהכוח פועל ליותר זמן, בסופו של דבר.

תשובה קצרה

כן.

תשובה ארוכה

לא בהכרח - זה תלוי בכמות האנרגיה שיש במערכת. שוב, מאזן האנרגיה מקל על הניתוח וההבנה (זהירות - הסבר טכני/חופר):

בכל מקרה, הסקרימר מגביל את הכוח עד לעומס קריעה של התפר הראשון. אם יש עדיין מהירות/אנרגיה (הבלימה לא הסתיימה) אז הוא ממשיך להגביל את הכוח לעוד זמן (עד שכל התפרים נקרעים). אחרי זה - הכוח יעלה כמה שצריך כדי לבלום ולספוג את האנרגיה שעוד נשארה במערכת.

סקרימר - אמנם מוריד את הכוח, אבל למעשה - כל קריעה של תפר מפזרת חלק מן האנרגיה (הוא מייצר גם עוד מרחק בלימה, כי הסקרימר מתארך, אבל זה רק מבלבל). אם יש מספר קבוע של תפרים - הסקרימר מפזר/סופג (במקרה שכל התפרים נקרעים) תמיד אותה כמות של אנרגיה.

השאלה היא - כמה אנרגיה נותרה במערכת אחרי שהסקרימר הפך לסתם ראנר. ניתן להבדיל בין כמה מקרים (השני והשלישי שונים רק מבחינה כמותית):

  1. אם הסקרימר לא סיים להתארך, זה אומר שכוח הבלימה לא עלה על הערך הדרוש לקריעת התפרים של הסקרימר. במקרה הזה נאמר שהסקרימר הוריד בצורה משמעותית את כוח הבלימה (לעומת ראנר רגיל, למשל).
  2. אם הסקרימר סיים להתארך, ויש עוד קצת אנרגיה במערכת - הכוח יעלה עוד קצת, החבל יימתח עוד קצת וזהו. גם במקרה הזה נאמר שהסקרימר הוריד בצורה משמעותית את כוח הבלימה (שוב, לעומת ראנר רגיל).
  3. ברור שאם יש עוד המון המון אנרגיה - כוח הבלימה יילך ויעלה עד שהחבל יתארך ככה שאינטגרל הכוח לאורך מרחק הבלימה ישתווה לאנרגיה שנותרה במערכת. אם התארכות החבל היא ליניארית - אפשר לקחת את הממוצע של הכוח ולכפול במרחק - זה יותר פשוט מאינטגרל. במקרה הזה נאמר שהסקרימר לא שינה באופן משמעותי את כוח הבלימה (לעומת ראנר רגיל, למשל).

קריאה נוספת

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...