ברידג'ינג

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברידג'ינג בין שני משושי בזלת ב"מגדל השטן", ווייאומינג
ברידג'ינג בין שני נטיפי קרח על מסלול מיקסד

ברידג'ינג (באנגלית: bridging או stemming) היא טכניקת טיפוס שבה הידים והרגלים דוחקות על אחיזות הפונות הצידה, כמו שילד מטפס על משקוף של דלת. טכניקה זו שימושית בעיקר בטיפוס ארובות, חריצים רחבים ופינות (dihedrals), אבל גם על פייסים ומסלולים שליליים, מפלי קרח ומסלולי מיקסד. הדחיפה בעזרת היד ושרירי הכתף והגב קלה הרבה יותר מן המשיכה בעזרת האצבעות.

אופן בוקים וארובות מטפסים כמעט תמיד בברידג'ינג. זה עובד מכיוון שטכניקה זו משתמשת בעיקר בחיכוך, וכך אפשר לטפס בברידג'ינג גם אופן-בוקים שאין בהם אחיזות. בניגוד לנטייה הטבעית להכנס אל תוך החריץ, כאן מומלץ להישאר דווקא רחוק מן הפינה. אפילו באופן-בוק שלילי ניתן לשים את מרבית המשקל על הרגליים ובמרבית המקרים ניתן גם לנוח ללא שימוש בשרירי הידיים כלל.

במקום בו אפשר להשתמש בטכניקה זו, היא החסכונית ביותר בכֹח ומאפשרת למטפס השולט בה היטב לטפס גם מסלולים שמטפסים חזקים יותר מתקשים עליהם.

בארובות גדולות משתמשים בגירסה מוגזמת של ברידג'ינג. משתמשים בכל אורך הגוף ומטפסים כשהידיים נשענות על קיר אחד של הארובה, וכפות הרגליים מונחות על הקיר השני. שיטה זו דורשת שרירי גב חזקים אך לארובות שרוחבן דומה לגובה של אדם, היא האופציה היחידה.


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...