הבדלים בין גרסאות בדף "ששת הקירות הצפוניים"
(דף חדש: '''ששת הקירות הצפוניים הגדולים של האלפים''', שנקראים גם '''ששת הפייסים הצפוניים הקלאסיים''' כוללים את הפיי...) |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
שלושת אלה שהוזכרו נקראים '''הטרילוגיה של האלפים''' והראשון שטיפס את כולם בתוך שנה היה המטפס האוסטרי ליאו שלומר (Leo Schlömmer), בשנת 1962-3. איוואנו ג'יארדיני (Ivano Ghirardini) היה הראשון שטיפס אותם, בסולו, בחורף 1977-8. כריסטוף פרופי (Christophe Profit) היה הראשון שחיבר אותם (Enchainment ) וטיפס את שלושתם זה אחר זה, בארבעים ושתיים שעות ב11-12 למרץ 1987. | שלושת אלה שהוזכרו נקראים '''הטרילוגיה של האלפים''' והראשון שטיפס את כולם בתוך שנה היה המטפס האוסטרי ליאו שלומר (Leo Schlömmer), בשנת 1962-3. איוואנו ג'יארדיני (Ivano Ghirardini) היה הראשון שטיפס אותם, בסולו, בחורף 1977-8. כריסטוף פרופי (Christophe Profit) היה הראשון שחיבר אותם (Enchainment ) וטיפס את שלושתם זה אחר זה, בארבעים ושתיים שעות ב11-12 למרץ 1987. | ||
| − | == | + | ==תמונות שלהם:== |
<gallery> | <gallery> | ||
| − | תמונה: | + | תמונה:Eiger.jpg|האייגר - Eiger |
| − | תמונה: | + | תמונה:Grandesjorasses.jpg|הגראנד-ז'וראס - Grandes Jorasses |
| − | תמונה:Matterhorn.jpg|המטרהורן- | + | תמונה:Matterhorn.jpg|המטרהורן-Matterhorn |
| − | תמונה:dru. | + | תמונה:Badile.jpg|פיצו בדילה - Piz Badile |
| − | תמונה: | + | תמונה:dru.jpg|הדרו -Petit Dru |
| + | תמונה:Cima_grande.jpg|צ'ימה גראנדה די לאבארדו - Cima Grande di Lavaredo | ||
</gallery> | </gallery> | ||
| − | |||
| − | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | * | + | *Alison Hargreaves, (1995). A Hard Day's Summer: Six Classic North Faces Solo |
| − | * | + | *Gaston Rebuffat, (1999). Starlight and Storm: The Conquest of the Great North Faces of the Alps'' |
---- | ---- | ||
גרסה מ־08:49, 16 בפברואר 2008
ששת הקירות הצפוניים הגדולים של האלפים, שנקראים גם ששת הפייסים הצפוניים הקלאסיים כוללים את הפייסים הצפוניים של:
- צ'ימה גראנדה די לאבארדו - Cima Grande di Lavaredo
- האייגר - Eiger
- הגראנד-ז'וראס - Grandes Jorasses
- המטרהורן-Matterhorn
- הדרו - Aiguille du Dru, Petit Dru
- פיצו בדילה - Piz Badile
כל אחד מהפייסים הללו נחשב בשנות השלושים של המאה העשרים להישג מכובד, וטובי המטפסים באירופה התאמתו לרשום אותם כ-first ascents. גאסטון רבופה (Gaston Rébuffat), מדריך משאמוני, היה הראשון שטיפס את כל ששת הפייסים האלה. הוא גם פרסם בשנת 1954 ספר: כוכבים וסופות (Etoiles et Tempêtes) שתיאר את הטיפוסים האלה.הספר עובד גם לסרט באותו שם.
למרות שהם נקראים בשם קיבוצי, שלושה מהקירות הללו: האייגר הגראנד-ז'וראס והמטרהורן הם קשים משמעותית משלושת האחרים, למרות שהדרו נותן להם פייט לא רע.
שלושת אלה שהוזכרו נקראים הטרילוגיה של האלפים והראשון שטיפס את כולם בתוך שנה היה המטפס האוסטרי ליאו שלומר (Leo Schlömmer), בשנת 1962-3. איוואנו ג'יארדיני (Ivano Ghirardini) היה הראשון שטיפס אותם, בסולו, בחורף 1977-8. כריסטוף פרופי (Christophe Profit) היה הראשון שחיבר אותם (Enchainment ) וטיפס את שלושתם זה אחר זה, בארבעים ושתיים שעות ב11-12 למרץ 1987.
תמונות שלהם:
האייגר - Eiger
הגראנד-ז'וראס - Grandes Jorasses
המטרהורן-Matterhorn
פיצו בדילה - Piz Badile
הדרו -Petit Dru
צ'ימה גראנדה די לאבארדו - Cima Grande di Lavaredo
לקריאה נוספת
- Alison Hargreaves, (1995). A Hard Day's Summer: Six Classic North Faces Solo
- Gaston Rebuffat, (1999). Starlight and Storm: The Conquest of the Great North Faces of the Alps
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
