שמעתי שקאמים (פרנדים, קמלוטים וכו') לא יעבדו בגיר אלא רק בגרניט. האם זה נכון?
זה לא מדוייק. זה נכון שמרבית הקאמים לא יעבדו כלכך טוב בגיר. הכוונה היא שקאם ששמים אותו בחריץ בסלע גיר, כאילו היה בגרניט (כלומר, בחריץ מקביל או כמעט מקביל) כפי הנראה יחליק. זה קשור לזה שקאמים עובדים רק על חיכוך. בגיר, פשוט אין מספיק חיכוך כדי לגרום לפרנד להיפתח בתוך החריץ, והוא מחליק.
אם תכניס קאם לחריץ שקצת נסגר (כלומר - לא מקביל או נפת בכיוון המשיכה), הוא יחזיק, כנראה, אפילו בגיר.
בכל מקרה, בכל סלע שמייצר מספיק חיכוך הם כן יעבדו, ולא רק בגרניט. באבן החול של וואדי ראם, לדוגמה, הם עובדים מעולה.
יש טענה דומה שאומרת שקאמים עובדים טוב רק בסלע קשה. מכיוון שגיר הוא סלע רך - הם לא עובדים טוב בגיר. הטענה הזו אינה "טובה", פשוט כי סלע רך אינו מוגדר היטב. אם הוא ההיפך מסלע קשה, המסקנה היא שסלע רך הוא כזה שנשבר בקלות. אבל, כאמור, באבן חול הם כן עובדים, וגם בכזו אבן חול שנשברת מאד בקלות.
העניין הוא שיש הפרדה בין הקושי של הסלע ובין הקושי של הגבישים או הגרגרים מהם הסלע מורכב. בדרך כלל בגיר גבישי קלציט (כך נקרא המינרל הבונה סלע גיר) מהווים את רוב (או כל) הנפח של הסלע, והם אלו מספקים את החיכוך בדפנות החריץ. לכן הקושי של הגבישים של הקלציט משפיע כמה טוב הקאמים יחזיקו.
עד כמה הסלע נשבר בקלות זו תכונה שנקבעת על ידי חומר ההדבקה בין הגבישים או הגרגרים (ולא על ידי הגבישים), והוא יכול להיות קשה יותר או רך יותר מהם.
בגיר, ההדבקה נעשית (בדרך כלל) על ידי אותו חומר כמו הגבישים. באבן חול, למשל, הגרגרים הם קשים מאד (הם גרגרי קוורץ), וההדבקה גרועה. החיכוך עם גרגרי החול הוא טוב (בדיוק כמו החיכוך עם הקוורץ בגרניט) ולכן קאמים מחזיקים טוב באבן חול.
לקריאה נוספת
- על אותה שאלה ענינו כבר במפורט במאמר על הפרנדים שמופיע כפרק 18 בספר "על חבלים וקשרים" ונמצא בינתיים רק להורדה כקישור חיצוני
- מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
