הצגת המקור של הדף "צ'ו-אויו"

'''צ'וֹ אוֹיוּ''' הוא הר ברכס ה[[הימלאיה]], על גבול סין (טיבט) נפאל. גובהו 8201מ' (26,906ft) והוא ההר השישי בגובהו בעולם (מתוך 14 ה[[פסגות מעל 8000מ']]). משמעות השם בטיבטית היא "אלת הטורקיז".
טופס לראשונה ב-19 באוקטובר 1954 ע"י הרברט טישי, ספ יוכלר (אוסטריה) ופסנג דאווה לאמה (נפאל).

==היסטורית טיפוס==
1952: ניסיון ראשון לטפס לפסגת צ'ו אויו ע"י משלחת בריטית בראשות אריק שיפטון שבין חבריה היה גם [[אדמונד הילארי]], כחלק מההכנות לטיפוס לפסגת ה[[אברסט]] בשנה שלאחר מכן. חברי המשלחת הגיעו לגובה 6650מ' על המפנה הצפון-מערבי של ההר אך נאלצו לסגת אחרי שלא הצליחו להתגבר על מכשול קרח אנכי.

1954: העפלה ראשונה לפסגת צ'ו אויו ע"י משלחת אוסטרית. הרברט טישי, ספ יוכלר ופסנג דאווה לאמה מטפסים לפסגה דרך המפנה הצפון-מערבי ללא שימוש בחמצן.

1958: העפלה שניה לפסגה ע"י משלחת הודית. פסנג דאווה לאמה מגיע לפסגה פעם שנייה.

1978: טיפוס ראשון לפסגה, לא דרך המסלול המקורי. המטפסים האוסטרים אדי קובלמולר ואלוי פרטנר מגיעים לפסגה דרך המפנה הדרום-מזרחי הקשה.

1983: [[ריינהולד מסנר]] מצליח להגיע לפסגה, אחרי שלושה ניסיונות קודמים שנכשלו. הוא פותח מסלול חדש ב[[סגנון אלפיני]] על המפנה הדרום-מערבי , יחד עם הנס קמרלנדר ומיכאל דאשר.

1985: העפלה ראשונה לפסגה בחורף. שני מטפסים חברי משלחת פולנית מגיעים לפסגה ב-12 בפברואר. שלושה ימים לאחר מכן מצליחים הפולנים אנדריי היינריך וירזי קוקוצ'קה להגיע לפסגה דרך "המדרון הדרומי" (the south buttress).

1994: סולו ראשון של יסושי ימנוי דרך המפנה הדרום-מערבי. 


==מסלולי טיפוס==
המסלול הקל ביותר לפסגה הוא המסלול הצפון-מערבי ששימש גם את המשלחת הראשונה. מסלול זה כולל קטעים טכניים מעטים: מכשול קרח של 20 מטר בגובה 6650מ' ומדרגת סלע בת כ-7 מטרים בגובה 8000מ', על שניהם מטפסים כיום בעזרת [[חבל קבוע|חבלים קבועים]]. הפשטות היחסית של המסלול הקנתה לצ'ו אויו את ה"תואר" [[הרים ראשונים מומלצים#8000|פסגת ה-8000מ' הקלה ביותר]]. המסלול הצפון-מערבי פופולרי מאוד בקרב מטפסים חובבים ומיידי שנה מטפסות בו מספר קבוצות מאורגנות.
----
תרמו לדף זה: מור דורון ואחרים...

[[קטגוריה: פסגות ורכסים]]