הבדלים בין גרסאות בדף "עין פארה"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 17: שורה 17:
  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
המסלול הראשון שנפתח העין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ. המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול [[מולטי-פיץ']] לדוגמה לקורסי טיפוס, עם תחנת אמצע במערה של הנזירים.. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 8119), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ו[[אנדריאה ענתי]].
+
המסלול הראשון שנפתח בעין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ. המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול [[מולטי-פיץ']] לדוגמה לקורסי טיפוס, עם [[תחנות|תחנת]] אמצע במערה של הנזירים. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 8119), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ו[[אנדריאה ענתי]].
  
אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -JIGSAW PUZZLE ב-1982.
+
אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -Jigsaw puzzle ב-1982.
  
דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור (PIGSINSPACE, ,(1986) ומסלולים כמו אספרגוס על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום).  
+
דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור על הפילר הקטן (1986), מסלולים כמו אספרגוס (1986) על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום). וה-Pigs in space על המצוק הצפוני.
  
הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כש[[יואב ניר]] החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד לפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).
+
הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כש[[יואב ניר]] החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד שלפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).
  
אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על הפייסים העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות ל[[אבני עיגון]].
+
אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על ה[[פייס|פייסים]] העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות ל[[אבני עיגון]].
  
 
מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו"ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול.
 
מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו"ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול.
בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים )יניב שזיפי ואמוץ...( לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור
+
בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים (יניב שזיפי, אמוץ זיו-אב ואחרים) לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור
 
מקסים לטיפוס הידוע בשם "הווינטלטור".
 
מקסים לטיפוס הידוע בשם "הווינטלטור".
  
בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (איתי לוין, דימה סטרוגנוב ועוד) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש"החזירו" לנו את עין פארה.
+
בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (בעיקר איתי לוין, אמוץ זיו-אב ודימה סטרוגנוב) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש"החזירו" לנו את עין פארה.
 
כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים.  
 
כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים.  
  
שורה 39: שורה 39:
 
מירושלים נוסעים לכיוון ים המלח דרך בגין ואז לצומת הגבעה הצרפתית. בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים לכיוון ים המלח וברמזור אחרי הצומת (זה מבלבל) פונים שמאלה לכביש שהולך לפסגת זאב. יורדים ימינה במחלף השני ונוסעים ישר. עוברים מחסום צהלי ואחרי ירידה ועליה מגיעים לצומת מרובעת. פונים שמאלה לעלמון (או ענתות). בשער היישוב אומרים שבאתם לשמורה. ביישוב יש שילוט לכיוון השמורה.
 
מירושלים נוסעים לכיוון ים המלח דרך בגין ואז לצומת הגבעה הצרפתית. בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים לכיוון ים המלח וברמזור אחרי הצומת (זה מבלבל) פונים שמאלה לכביש שהולך לפסגת זאב. יורדים ימינה במחלף השני ונוסעים ישר. עוברים מחסום צהלי ואחרי ירידה ועליה מגיעים לצומת מרובעת. פונים שמאלה לעלמון (או ענתות). בשער היישוב אומרים שבאתם לשמורה. ביישוב יש שילוט לכיוון השמורה.
 
ֿ
 
ֿ
 +
מאזור ת"א והמרכז: ישנן שתי דרכים, אשר שתיהן כמעט באותו האורך והזמן כביש 1 ו-443 מודיעין.
 +
1. כביש 1: נוסעים לירושלים ובצומת השני, פונים שמאלה לכוון מעלה אדומים וים המלח. ממשיכים ישר ויורדים ימינה בירידה השניה, עדיין בכיוון לים המלח ומעלה אדומים. ממשיכים ישר עד לצומת גדול עם גשר ממול )צומת הגבעה הצרפתית(.
 +
2. כביש 443: נוסעים בכביש 1 עד "למזלג" עם 443 ויורדים לכיוון מודיעין. ממשיכים ישר כאשר חולפים על שילת, מודיעין, מספר מחסומים וגבעת זאב. ממשיכים עם השילוט לכיוון ים המלח עד לצומת הגבעה הצרפתית. בעבר כביש זה היה מהיר ועדיף, אך כיום ישנם מחסומים רבים, רמזורים וכו'.
 +
 +
מכאן שתי הדרכים מתחברות יחדיו: בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים ישר ומיד שמאלה, ברמזור שמתחת לגשר.ממשיכים ישר קדימה עם הכביש לכוון גבעת זאב.בצומת פונים ימינה לכוון ענתות. ברמזור הבא ממשיכים ישר, חולפים על פני מחסום ועל פני ה"חומה" וממשיכים ישר בעיקול הכביש. לאחר העליה ממשיכים ישר ופונים ימינה לענתות-עלמון )יש שלט גדול בצבע ירוק המפנה לשמורת הטבע עין פרת(. חולפים על פני שער הישוב ובהמשך הכביש ישנו שלט ירוק המורה לפנות ימינה לדרך עפר. ממשיכים לרדת בדרך העפר עד לקופת השמורה, שם מתבקשים לשלם דמי כניסה. אפשר להחנות כבר כאן ולרדת ברגל, 10 דקות הליכה. במורד השביל יהיו שני מגרשי חניה ושם כדאי להחנות את רכביכם. את המצוק ניתן לראות בבירור כבר מנקודת התשלום.
 +
 +
לינה: לאילו מאיתנו שמגיעים מרחוק או סתם רוצים להנות בחיק הטבע, ניתן לעצור ללילה בבתחומי הישוב, בסמוך לשער היציאה לשמורה. במקום ישנם עצים, שולחנות פיקניק ושרידי בתים ישנים. כרגע, אין במקום מים זורמים או הסדר לאשפה.
 +
 +
==עוד לוגיסטיקה==
 
השמורה נפתחת בחורף בשעה 8:00 ונסגרת ב-16:00 (פרט ליום שישי שהיא נסגרת ב-15:00).
 
השמורה נפתחת בחורף בשעה 8:00 ונסגרת ב-16:00 (פרט ליום שישי שהיא נסגרת ב-15:00).
  
 
בקיץ היא נפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00.
 
בקיץ היא נפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00.
  
יש הסדרי כניסה לחברי [[המועדון האלפיני]].
+
יש הסדרי כניסה לחברי [[המועדון האלפיני]]:
 +
 
 +
 
 
==ציוד==
 
==ציוד==
 
יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).
 
יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).

גרסה מ־02:48, 19 באוגוסט 2011

הטופואים של אתרי הטיפוס באנציקלופדיה הם כלליים מאד ומכילים רק מידע ראשוני: איך מגיעים, מה אופי הטיפוס באתר וכו'. אין שום התחייבות שהמידע מדוייק או עדכני.

את המדריך המלא של אתרי טיפוס בישראל ניתן לרכוש בטיפוס אורבני או בכל קירות הטיפוס האחרים

חלק מהסקטורים בעין פארה היו מבולטים וטיפסו עליהם בעבר. גם הם מוםיעים כאן - לשם התיעוד ההיסטורי. כיום הם אסורים לטיפוס


עין פארא (ולא עין פואר) הוא המעיין העליון בואדי קלט. המעיין נמצא למרגלות מנזר חריטון במדבר אשר הוקם ע"י הנזיר חריטון במאה ה-9 לספירה. המנזר עדיין פעיל והנזירים עוסקים כל העת בשיפוצים והרחבת המנזר. מי שייכנס למנזר וישוחח עם הנזירים יגלה שחריטון עדיין חי ונושם (למרות שעברו כ-1100 שנה מאז הוקם המנזר).

זהו ללא ספק וללא מתחרים אתר הטיפוס היפה והטוב ביותר בארץ. האתר מכיל כמות סלע מדהימה בגודלה (גובהו כ-25 עד 70 מטר) וברוחבה (כמה קילומטרים לאורך הערוץ). המים שזורמים בתחתית המצוק מוסיפים לאוירה ואתה מרגיש שאתה פשוט בחו"ל (מה שלגמרי נכון במקרה זה...). היום ניתן לטפס בחלק קטן של המצוק הצפוני (כ-150 מטר רוחבו). המסלולים הם היפים ביותר בארץ ללא מדפים וללא קטעים שמתפוררים, הסלע מוצק ונפלא לטיפוס. בין המסלולים המומלצים והקלאסיים יש את ארובותיים (5.8 היפה ביותר בארץ ללא ספק), היתד (5.10b), משחק ילדים (6b), ועוד. יש כמובן מסלולים ברמות גבוהות יותר כמו pigs in space (7a+/b) שהוא אחד מהמסלולים היפים בעולם לדירוגו ועוד ועוד.


המסלולים שנמצאים על המפנה הצפוני של הקניון המסלולים מקבלים שמש משעות הצהרים המוקדמות (10/11) ועד שעות הצהריים המאוחרות (16/17) על כן האתר הופך למעין כבשן בימי קיץ ומומלץ להגיע אליו בימי חורף קרירים. גדולתו של האתר מתגלה בימים שכל המדינה גשומה ואפילו בירושלים יש גשם. בעין פארא, מעבר לקו הרכס, השמיים כחולים, האוויר קריר, החיכוך מיטבי והטיפוס מושלם.

אתר הטיפוס נמצא בשמורת עין פרת שהכניסה אליה בתשלום. 20 ש"ח לסטודנט, 23 ש"ח לשאר ולמי שיש מטמון או כרטיס פלטינה יכול להיכנס בחינם.

היסטוריה

המסלול הראשון שנפתח בעין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ. המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול מולטי-פיץ' לדוגמה לקורסי טיפוס, עם תחנת אמצע במערה של הנזירים. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 8119), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ואנדריאה ענתי.

אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -Jigsaw puzzle ב-1982.

דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור על הפילר הקטן (1986), מסלולים כמו אספרגוס (1986) על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום). וה-Pigs in space על המצוק הצפוני.

הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כשיואב ניר החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד שלפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).

אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על הפייסים העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות לאבני עיגון.

מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו"ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול. בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים (יניב שזיפי, אמוץ זיו-אב ואחרים) לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור מקסים לטיפוס הידוע בשם "הווינטלטור".

בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (בעיקר איתי לוין, אמוץ זיו-אב ודימה סטרוגנוב) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש"החזירו" לנו את עין פארה. כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים.

כיום יש באתר שוב כ-110 מסלולים מבולטים ועוד עשרות להובלה ב טראד (עם אבני עיגון]]. הפוטנציאל הנוסף הוא אדיר - כ-250 עד 300 מסלולים נוספים.

איך מגיעים

מירושלים נוסעים לכיוון ים המלח דרך בגין ואז לצומת הגבעה הצרפתית. בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים לכיוון ים המלח וברמזור אחרי הצומת (זה מבלבל) פונים שמאלה לכביש שהולך לפסגת זאב. יורדים ימינה במחלף השני ונוסעים ישר. עוברים מחסום צהלי ואחרי ירידה ועליה מגיעים לצומת מרובעת. פונים שמאלה לעלמון (או ענתות). בשער היישוב אומרים שבאתם לשמורה. ביישוב יש שילוט לכיוון השמורה. ֿ מאזור ת"א והמרכז: ישנן שתי דרכים, אשר שתיהן כמעט באותו האורך והזמן כביש 1 ו-443 מודיעין. 1. כביש 1: נוסעים לירושלים ובצומת השני, פונים שמאלה לכוון מעלה אדומים וים המלח. ממשיכים ישר ויורדים ימינה בירידה השניה, עדיין בכיוון לים המלח ומעלה אדומים. ממשיכים ישר עד לצומת גדול עם גשר ממול )צומת הגבעה הצרפתית(. 2. כביש 443: נוסעים בכביש 1 עד "למזלג" עם 443 ויורדים לכיוון מודיעין. ממשיכים ישר כאשר חולפים על שילת, מודיעין, מספר מחסומים וגבעת זאב. ממשיכים עם השילוט לכיוון ים המלח עד לצומת הגבעה הצרפתית. בעבר כביש זה היה מהיר ועדיף, אך כיום ישנם מחסומים רבים, רמזורים וכו'.

מכאן שתי הדרכים מתחברות יחדיו: בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים ישר ומיד שמאלה, ברמזור שמתחת לגשר.ממשיכים ישר קדימה עם הכביש לכוון גבעת זאב.בצומת פונים ימינה לכוון ענתות. ברמזור הבא ממשיכים ישר, חולפים על פני מחסום ועל פני ה"חומה" וממשיכים ישר בעיקול הכביש. לאחר העליה ממשיכים ישר ופונים ימינה לענתות-עלמון )יש שלט גדול בצבע ירוק המפנה לשמורת הטבע עין פרת(. חולפים על פני שער הישוב ובהמשך הכביש ישנו שלט ירוק המורה לפנות ימינה לדרך עפר. ממשיכים לרדת בדרך העפר עד לקופת השמורה, שם מתבקשים לשלם דמי כניסה. אפשר להחנות כבר כאן ולרדת ברגל, 10 דקות הליכה. במורד השביל יהיו שני מגרשי חניה ושם כדאי להחנות את רכביכם. את המצוק ניתן לראות בבירור כבר מנקודת התשלום.

לינה: לאילו מאיתנו שמגיעים מרחוק או סתם רוצים להנות בחיק הטבע, ניתן לעצור ללילה בבתחומי הישוב, בסמוך לשער היציאה לשמורה. במקום ישנם עצים, שולחנות פיקניק ושרידי בתים ישנים. כרגע, אין במקום מים זורמים או הסדר לאשפה.

עוד לוגיסטיקה

השמורה נפתחת בחורף בשעה 8:00 ונסגרת ב-16:00 (פרט ליום שישי שהיא נסגרת ב-15:00).

בקיץ היא נפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00.

יש הסדרי כניסה לחברי המועדון האלפיני:


ציוד

יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).

למידע נוסף ומדריכים ישנים

http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=32&PN=1

מדריך האתר:

מדריך האתר בקובץ WORD

מדריך האתר בPDF


"מדריך איש-הרים לעין פארה" משנת 2007 (של גילי טנא)


תרמו לדף זה: רן כגן, מיכה יניב ואחרים...