הבדלים בין גרסאות בדף "עין פארה"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 9: שורה 9:
 
עין פארא (ולא עין פואר) הוא המעיין העליון בואדי קלט. המעיין נמצא למרגלות מנזר חריטון במדבר אשר הוקם ע"י הנזיר חריטון במאה ה-9 לספירה. המנזר עדיין פעיל והנזירים עוסקים כל העת בשיפוצים והרחבת המנזר. מי שייכנס למנזר וישוחח עם הנזירים יגלה שחריטון עדיין חי ונושם (למרות שעברו כ-1100 שנה מאז הוקם המנזר).
 
עין פארא (ולא עין פואר) הוא המעיין העליון בואדי קלט. המעיין נמצא למרגלות מנזר חריטון במדבר אשר הוקם ע"י הנזיר חריטון במאה ה-9 לספירה. המנזר עדיין פעיל והנזירים עוסקים כל העת בשיפוצים והרחבת המנזר. מי שייכנס למנזר וישוחח עם הנזירים יגלה שחריטון עדיין חי ונושם (למרות שעברו כ-1100 שנה מאז הוקם המנזר).
  
זהו ללא ספק וללא מתחרים האתר טיפוס היפה והטוב ביותר בארץ. האתר מכיל כמות סלע מדהימה בגודלה (גובהו כ-25 עד 70 מטר) וברוחבה (כמה קילומטרים לאורך הערוץ). המים שזורמים בתחתית המצוק מוסיפים לאוירה ואתה מרגיש שאתה פשוט בחו"ל (מה שלגמרי נכון במקרה זה...). היום ניתן לטפס בחלק קטן של המצוק הצפוני (כ-150 מטר רוחבו). המסלולים הם היפים ביותר בארץ ללא מדפים וללא קטעים שמתפוררים, הסלע מוצק ונפלא לטיפוס.
+
זהו ללא ספק וללא מתחרים אתר הטיפוס היפה והטוב ביותר בארץ. האתר מכיל כמות סלע מדהימה בגודלה (גובהו כ-25 עד 70 מטר) וברוחבה (כמה קילומטרים לאורך הערוץ). המים שזורמים בתחתית המצוק מוסיפים לאוירה ואתה מרגיש שאתה פשוט בחו"ל (מה שלגמרי נכון במקרה זה...). היום ניתן לטפס בחלק קטן של המצוק הצפוני (כ-150 מטר רוחבו). המסלולים הם היפים ביותר בארץ ללא מדפים וללא קטעים שמתפוררים, הסלע מוצק ונפלא לטיפוס. בין המסלולים המומלצים והקלאסיים יש את ארובותיים (5.8 היפה ביותר בארץ ללא ספק), היתד (5.10b), משחק ילדים (6b), ועוד. יש כמובן מסלולים ברמות גבוהות יותר כמו pigs in space (7a+/b) שהוא אחד מהמסלולים היפים בעולם לדירוגו ועוד ועוד.
 +
 
 +
 
 +
המסלולים שנמצאים על המפנה הצפוני של הקניון המסלולים מקבלים שמש משעות הצהרים המוקדמות (10/11) ועד שעות הצהריים המאוחרות (16/17) על כן האתר הופך למעין כבשן בימי קיץ ומומלץ להגיע אליו בימי חורף קרירים. גדולתו של האתר מתגלה בימים שכל המדינה גשומה ואפילו בירושלים יש גשם. בעין פארא, מעבר לקו הרכס, השמיים כחולים, האוויר קריר, החיכוך מיטבי והטיפוס מושלם.
 +
 
 +
אתר הטיפוס נמצא בשמורת עין פרת שהכניסה אליה בתשלום. 20 ש"ח לסטודנט, 23 ש"ח לשאר ולמי שיש מטמון או כרטיס פלטינה יכול להיכנס  בחינם.
 +
 
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
בין המסלולים המומלצים והקלאסיים יש את ארובותיים (5.8 היפה ביותר בארץ ללא ספק), היתד (5.10b), משחק ילדים (6b), ועוד. יש כמובן מסלולים ברמות גבוהות יותר כמו pigs in space (7a+/b) שהוא ללא ספק אחד מהמסלולים היפים בעולם לדירוגו ועוד ועוד.
+
המסלול הראשון שנפתח העין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ.  המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול [[מולטי-פיץ']] לדוגמה לקורסי טיפוס, עם תחנת אמצע במערה של הנזירים.. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 8119), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ו[[אנדריאה ענתי]].
 +
 
 +
אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -JIGSAW PUZZLE ב-1982.
 +
 
 +
דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור (PIGSINSPACE, ,(1986) ומסלולים כמו אספרגוס על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום).  
  
כיום יש באתר כ-110 מסלולים מבולטים ועוד עשרות ל[[הובלה]] ב [[טראד]] (עם [[אבני עיגון]]. פוטנציאל האתר הוא כ-250 עד 300 מסלולים.
+
הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כש[[יואב ניר]] החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד לפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).
כיוון שבאתר יש מסלולים שנמצאים רק על המפנה הצפוני של הקניון המסלולים מקבלים שמש משעות הצהרים המוקדמות (10/11) ועד שעות הצהריים המאוחרות (16/17) על כן האתר הופך למעין כבשן בימי קיץ ומומלץ להגיע אליו בימי חורף קרירים. גדולתו של האתר מתגלה שימים שכל המדינה גשומה ואפילו בירושלים יש גשם ואילו בעין פארא שנמצא אחרי צל הגשם של מדבר יהודה השמיים כחולים, קריר, החיכוך מיטבי והטיפוס מושלם.
 
  
האתר היה מאוד מפותח בעבר עד שנת 1999 אז היו בו כ-110 מסלולים שרובם מבולט אך עקב סכסוך ארוך עם רשות שמורות הטבע הופסק הטיפוס בחצי הדרומי של מצוק וכל הבולטים הורדו משם. מאז מצוי המועדון במגעים ברמות שונות עם הרשות בתקווה שיום אחד נוכל להחזיר את האתר לימיו הגדולים.
+
אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על הפייסים העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות ל[[אבני עיגון]].
שכחתי לכתוב שאתר הטיפוס נמצא בשמורת עין פרת שהכניסה אליה בתשלום. 19 ש"ח לסטודנט, 23 ש"ח לשאר ולמי שיש מטמון או כרטיס פלטינה יכול להיכנס  בחינם.
+
 
 +
מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו"ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול.
 +
בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים )יניב שזיפי ואמוץ...( לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור
 +
מקסים לטיפוס הידוע בשם "הווינטלטור".
 +
 
 +
בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (איתי לוין, דימה סטרוגנוב ועוד) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש"החזירו" לנו את עין פארה.
 +
כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים.
 +
 
 +
כיום יש באתר שוב כ-110 מסלולים מבולטים ועוד עשרות ל[[הובלה]] ב [[טראד]] (עם [[אבני עיגון]]]]. הפוטנציאל הנוסף הוא אדיר - כ-250 עד 300 מסלולים נוספים.  
  
 
==איך מגיעים==
 
==איך מגיעים==
שורה 30: שורה 47:
 
יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).
 
יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).
 
==למידע נוסף ומדריכים ישנים==
 
==למידע נוסף ומדריכים ישנים==
 
 
http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=32&PN=1
 
http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=32&PN=1
  

גרסה מ־02:40, 19 באוגוסט 2011

הטופואים של אתרי הטיפוס באנציקלופדיה הם כלליים מאד ומכילים רק מידע ראשוני: איך מגיעים, מה אופי הטיפוס באתר וכו'. אין שום התחייבות שהמידע מדוייק או עדכני.

את המדריך המלא של אתרי טיפוס בישראל ניתן לרכוש בטיפוס אורבני או בכל קירות הטיפוס האחרים

חלק מהסקטורים בעין פארה היו מבולטים וטיפסו עליהם בעבר. גם הם מוםיעים כאן - לשם התיעוד ההיסטורי. כיום הם אסורים לטיפוס


עין פארא (ולא עין פואר) הוא המעיין העליון בואדי קלט. המעיין נמצא למרגלות מנזר חריטון במדבר אשר הוקם ע"י הנזיר חריטון במאה ה-9 לספירה. המנזר עדיין פעיל והנזירים עוסקים כל העת בשיפוצים והרחבת המנזר. מי שייכנס למנזר וישוחח עם הנזירים יגלה שחריטון עדיין חי ונושם (למרות שעברו כ-1100 שנה מאז הוקם המנזר).

זהו ללא ספק וללא מתחרים אתר הטיפוס היפה והטוב ביותר בארץ. האתר מכיל כמות סלע מדהימה בגודלה (גובהו כ-25 עד 70 מטר) וברוחבה (כמה קילומטרים לאורך הערוץ). המים שזורמים בתחתית המצוק מוסיפים לאוירה ואתה מרגיש שאתה פשוט בחו"ל (מה שלגמרי נכון במקרה זה...). היום ניתן לטפס בחלק קטן של המצוק הצפוני (כ-150 מטר רוחבו). המסלולים הם היפים ביותר בארץ ללא מדפים וללא קטעים שמתפוררים, הסלע מוצק ונפלא לטיפוס. בין המסלולים המומלצים והקלאסיים יש את ארובותיים (5.8 היפה ביותר בארץ ללא ספק), היתד (5.10b), משחק ילדים (6b), ועוד. יש כמובן מסלולים ברמות גבוהות יותר כמו pigs in space (7a+/b) שהוא אחד מהמסלולים היפים בעולם לדירוגו ועוד ועוד.


המסלולים שנמצאים על המפנה הצפוני של הקניון המסלולים מקבלים שמש משעות הצהרים המוקדמות (10/11) ועד שעות הצהריים המאוחרות (16/17) על כן האתר הופך למעין כבשן בימי קיץ ומומלץ להגיע אליו בימי חורף קרירים. גדולתו של האתר מתגלה בימים שכל המדינה גשומה ואפילו בירושלים יש גשם. בעין פארא, מעבר לקו הרכס, השמיים כחולים, האוויר קריר, החיכוך מיטבי והטיפוס מושלם.

אתר הטיפוס נמצא בשמורת עין פרת שהכניסה אליה בתשלום. 20 ש"ח לסטודנט, 23 ש"ח לשאר ולמי שיש מטמון או כרטיס פלטינה יכול להיכנס בחינם.

היסטוריה

המסלול הראשון שנפתח העין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ. המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול מולטי-פיץ' לדוגמה לקורסי טיפוס, עם תחנת אמצע במערה של הנזירים.. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 8119), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ואנדריאה ענתי.

אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -JIGSAW PUZZLE ב-1982.

דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור (PIGSINSPACE, ,(1986) ומסלולים כמו אספרגוס על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום).

הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כשיואב ניר החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד לפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).

אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על הפייסים העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות לאבני עיגון.

מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו"ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול. בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים )יניב שזיפי ואמוץ...( לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור מקסים לטיפוס הידוע בשם "הווינטלטור".

בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (איתי לוין, דימה סטרוגנוב ועוד) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש"החזירו" לנו את עין פארה. כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים.

כיום יש באתר שוב כ-110 מסלולים מבולטים ועוד עשרות להובלה ב טראד (עם אבני עיגון]]. הפוטנציאל הנוסף הוא אדיר - כ-250 עד 300 מסלולים נוספים.

איך מגיעים

מירושלים נוסעים לכיוון ים המלח דרך בגין ואז לצומת הגבעה הצרפתית. בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים לכיוון ים המלח וברמזור אחרי הצומת (זה מבלבל) פונים שמאלה לכביש שהולך לפסגת זאב. יורדים ימינה במחלף השני ונוסעים ישר. עוברים מחסום צהלי ואחרי ירידה ועליה מגיעים לצומת מרובעת. פונים שמאלה לעלמון (או ענתות). בשער היישוב אומרים שבאתם לשמורה. ביישוב יש שילוט לכיוון השמורה. ֿ השמורה נפתחת בחורף בשעה 8:00 ונסגרת ב-16:00 (פרט ליום שישי שהיא נסגרת ב-15:00).

בקיץ היא נפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00.

יש הסדרי כניסה לחברי המועדון האלפיני.

ציוד

יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).

למידע נוסף ומדריכים ישנים

http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=32&PN=1

מדריך האתר:

מדריך האתר בקובץ WORD

מדריך האתר בPDF


"מדריך איש-הרים לעין פארה" משנת 2007 (של גילי טנא)


תרמו לדף זה: רן כגן, מיכה יניב ואחרים...