הבדלים בין גרסאות בדף "עגינות"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(עצים)
מ
שורה 1: שורה 1:
כל דבר המשמש לעגינה ב[[טיפוס]] או ב[[גלישה]].
+
'''עגינות''' הן כל דבר המעביר את הכוח לסלע/קרח/שלג ב[[טיפוס]] או ב[[גלישה]].
 
=כללי=
 
=כללי=
  
שורה 9: שורה 9:
 
עדיף תמיד להתחבר עם רצועה (ואם ניתן לרפד) על מנת לשמור על העץ, למנוע פגיעות שפשוף מהחבל בקליפה.
 
עדיף תמיד להתחבר עם רצועה (ואם ניתן לרפד) על מנת לשמור על העץ, למנוע פגיעות שפשוף מהחבל בקליפה.
  
מיקום החיבור לעץ חשוב במיוחד. זה מודגש כשצריך הגבהה לחבלים, כשהעומסים גבוהים, או שילוב של שניהם, כפי שנפוץ במקרים של אומגות, גשרי חבלים וחילוץ. באופן כללי ניתן לומר כי עדיף להתחבר קרוב ככל האפשר לבסיס העץ. כך המומנט המופעל על העץ הוא קטן ביותר ואותו העץ יכול לשאת יותר עומס מבלי להישלף או להישבר. אם נרצה להשתמש בעץ להגבהה (אומגה או גשר חבלים), הדרך הנכונה היא לא לעגון עליו אלא רק להעביר את החבל דרך ההגבהה ולעגן מאחור נמוך על עץ או עיגון אחר. כך מקבלים כי כיוון הכוח על העץ הוא כלפי מטה.  
+
מיקום החיבור לעץ חשוב במיוחד. זה מודגש כשצריך הגבהה ל[[חבלים]], כשהעומסים גבוהים, או שילוב של שניהם, כפי שנפוץ במקרים של [[אומגה|אומגות]], [[גשרי חבלים]] ו[[חילוץ]]. באופן כללי ניתן לומר כי עדיף להתחבר קרוב ככל האפשר לבסיס העץ. כך המומנט המופעל על העץ הוא קטן ביותר ואותו העץ יכול לשאת יותר עומס מבלי להישלף או להישבר. אם נרצה להשתמש בעץ להגבהה (אומגה או גשר חבלים), הדרך הנכונה היא לא לעגון עליו אלא רק להעביר את החבל דרך ההגבהה ולעגן מאחור נמוך על עץ או עיגון אחר. כך מקבלים כי כיוון הכוח על העץ הוא כלפי מטה.  
  
 
יש הבדל גדול בין סוגי עצים שונים, בעומק השורשים, בחוזק העץ עצמו ובהבדל החוזק בין הגזע לענפים. סקירה על סוגי עצים שונים וחומר נוסף ניתן למצוא בדף [[שימוש בעצים כעיגונים בעבודת חבל]].
 
יש הבדל גדול בין סוגי עצים שונים, בעומק השורשים, בחוזק העץ עצמו ובהבדל החוזק בין הגזע לענפים. סקירה על סוגי עצים שונים וחומר נוסף ניתן למצוא בדף [[שימוש בעצים כעיגונים בעבודת חבל]].

גרסה מ־07:43, 22 בנובמבר 2007

עגינות הן כל דבר המעביר את הכוח לסלע/קרח/שלג בטיפוס או בגלישה.

כללי

עגינות גדולות

בולדרים

עצים

עצים משמשים פעמים רבות כעיגונים בעבודת חבל. ההנחה הרווחת היא כי עץ בגודל סביר הוא עיגון בטוח וחזק. לעומסים נמוכים כמו במקרה של גלישה הנחה זו נכונה בדרך כלל, אך לא תמיד כך הדבר. במקרים בהם העומס גדול, כמו באומגה למשל, יש להחמיר בבחירת העיגונים.

עדיף תמיד להתחבר עם רצועה (ואם ניתן לרפד) על מנת לשמור על העץ, למנוע פגיעות שפשוף מהחבל בקליפה.

מיקום החיבור לעץ חשוב במיוחד. זה מודגש כשצריך הגבהה לחבלים, כשהעומסים גבוהים, או שילוב של שניהם, כפי שנפוץ במקרים של אומגות, גשרי חבלים וחילוץ. באופן כללי ניתן לומר כי עדיף להתחבר קרוב ככל האפשר לבסיס העץ. כך המומנט המופעל על העץ הוא קטן ביותר ואותו העץ יכול לשאת יותר עומס מבלי להישלף או להישבר. אם נרצה להשתמש בעץ להגבהה (אומגה או גשר חבלים), הדרך הנכונה היא לא לעגון עליו אלא רק להעביר את החבל דרך ההגבהה ולעגן מאחור נמוך על עץ או עיגון אחר. כך מקבלים כי כיוון הכוח על העץ הוא כלפי מטה.

יש הבדל גדול בין סוגי עצים שונים, בעומק השורשים, בחוזק העץ עצמו ובהבדל החוזק בין הגזע לענפים. סקירה על סוגי עצים שונים וחומר נוסף ניתן למצוא בדף שימוש בעצים כעיגונים בעבודת חבל.

כלי רכב

עגינות "של הסלע"

גשרים

גשרים אנכיים

גשרים אפקיים

קרניים

מחילות

עגינות מלאכותיות

צ'וקים

קשרים

אבני עיגון

בולטים

פיתונים

עגינות בקרח

עגינות בשלג

קישורים חיצוניים

עגינות מאולתרות


תרמו לדף זה: מיכה יניב, דורון נצר ואחרים...