הבדלים בין גרסאות בדף "סמירינג"
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[תמונה: smearing.jpg|left| | + | [[תמונה: smearing.jpg|left|220px]] |
| − | + | [[תמונה: smearing2.jpg|left|200px]] | |
| − | טיפוס על [[ | + | '''סמירינג''' (באנגלית: smearing) הוא שם כללי לאחיזות רגליים המבוססות על חיכוך, להבדיל מ[[אדג'ינג]] - אחיזות הדומות למדפים קטנים. סמירינג היא טכניקה בסיסית ומרכזית ב[[טיפוס סלאבים]], ושימושית גם לפעמים ב[[פייס|פייסים]]. |
| + | |||
| + | בקבוצת אחיזות הרגליים המתאימות לסמירינג נכללות כל האחיזות שאינן אפקיות וגדולות מספיק כדי לעמוד עליהן. העיקרון כאן הוא ליצור שטח מגע רב ככל האפשר בין הסוליה של [[נעלי טיפוס|נעלי הטיפוס]] והסלע, ולהפעיל כֹח קרוב ככל האפשר לניצב למשטח המגע, כך שה[[חיכוך]] יהיה גדול ככל האפשר. ניתן בצורה זו לטפס גם על [[סלאב|סלאבים]] (slab), ללא כל אחיזות ידיים, בעזרת חיכוך ושיווי משקל בלבד, עד לזוויות של 75° ועם אחיזות שוליות, אפילו יותר. | ||
| + | |||
| + | [[טיפוס פייסים|טיפוס על פייס]] משאיר בדרך כלל את המטפס בתנוחה האנכית המוכרת לנו מחיי יום יום (לעומת מסלולים [[שלילי|שליליים]] בהם הגוף נטוי לאחור בזמן הטיפוס). על קירות אנכיים, או בזווית קרובה לאנכי, חיובית או שלילית, המטפס משתדל לקרב את גופו אל הסלע, וכך לתת לרגלים לבצע את רֹב העבודה, ולהקל על הידיים. לעומת זאת, על משטחי סלע משופעים, כאשר משתמשים בעיקר בסמירינג, כדאי להרחיק את הגוף מן הסלע, כך שהמשקל יהיה ככל האפשר מעל כפות הרגליים. כדאי לחפש את המקומות בהם השיפוע המקומי של הסלע קטן מהשיפוע הממוצע (שקערוריות), המהווים אחיזות טובות יותר לרגליים. גם בטיפוס קירות תלולים, כאשר יש בעיקר אחיזות ברורות, שניתן לעמוד עליהן, כמו [[אדג'ינג|מדפונים]], יש שימוש לעיתים קרובות באחיזות סמירינג, וגם אז, מנסים להרחיק את הגוף מן הסלע כדי להגדיל את החיכוך, למרות שהעומס על הידיים ופלג הגוף העליון יגדל. | ||
---- | ---- | ||
| − | תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים... | + | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... |
[[קטגוריה:טכניקת טיפוס]][[קטגוריה:טיפוס]][[קטגוריה:טיפוס סלע]][[קטגוריה:הגדרות]] | [[קטגוריה:טכניקת טיפוס]][[קטגוריה:טיפוס]][[קטגוריה:טיפוס סלע]][[קטגוריה:הגדרות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:42, 5 בפברואר 2008
סמירינג (באנגלית: smearing) הוא שם כללי לאחיזות רגליים המבוססות על חיכוך, להבדיל מאדג'ינג - אחיזות הדומות למדפים קטנים. סמירינג היא טכניקה בסיסית ומרכזית בטיפוס סלאבים, ושימושית גם לפעמים בפייסים.
בקבוצת אחיזות הרגליים המתאימות לסמירינג נכללות כל האחיזות שאינן אפקיות וגדולות מספיק כדי לעמוד עליהן. העיקרון כאן הוא ליצור שטח מגע רב ככל האפשר בין הסוליה של נעלי הטיפוס והסלע, ולהפעיל כֹח קרוב ככל האפשר לניצב למשטח המגע, כך שהחיכוך יהיה גדול ככל האפשר. ניתן בצורה זו לטפס גם על סלאבים (slab), ללא כל אחיזות ידיים, בעזרת חיכוך ושיווי משקל בלבד, עד לזוויות של 75° ועם אחיזות שוליות, אפילו יותר.
טיפוס על פייס משאיר בדרך כלל את המטפס בתנוחה האנכית המוכרת לנו מחיי יום יום (לעומת מסלולים שליליים בהם הגוף נטוי לאחור בזמן הטיפוס). על קירות אנכיים, או בזווית קרובה לאנכי, חיובית או שלילית, המטפס משתדל לקרב את גופו אל הסלע, וכך לתת לרגלים לבצע את רֹב העבודה, ולהקל על הידיים. לעומת זאת, על משטחי סלע משופעים, כאשר משתמשים בעיקר בסמירינג, כדאי להרחיק את הגוף מן הסלע, כך שהמשקל יהיה ככל האפשר מעל כפות הרגליים. כדאי לחפש את המקומות בהם השיפוע המקומי של הסלע קטן מהשיפוע הממוצע (שקערוריות), המהווים אחיזות טובות יותר לרגליים. גם בטיפוס קירות תלולים, כאשר יש בעיקר אחיזות ברורות, שניתן לעמוד עליהן, כמו מדפונים, יש שימוש לעיתים קרובות באחיזות סמירינג, וגם אז, מנסים להרחיק את הגוף מן הסלע כדי להגדיל את החיכוך, למרות שהעומס על הידיים ופלג הגוף העליון יגדל.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
