הבדלים בין גרסאות בדף "סיני"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(מזרח סיני)
(קישורים חיצוניים)
שורה 76: שורה 76:
 
* [http://wiki.imga.org.il/Sinai/ המדריך של אנדריאה הועלה לרשת בצירוף מספר רב של תמונות ומפות על ידי סרגיי, והוא נמצא כיום בצמוד לאנציקלופדיה]
 
* [http://wiki.imga.org.il/Sinai/ המדריך של אנדריאה הועלה לרשת בצירוף מספר רב של תמונות ומפות על ידי סרגיי, והוא נמצא כיום בצמוד לאנציקלופדיה]
 
* [http://wiki.imga.org.il/Topos/Sinai_original_guidebook.pdf וגם המדריך המקורי נסרק והועלה לרשת לטובת התיעוד ההיסטורי]
 
* [http://wiki.imga.org.il/Topos/Sinai_original_guidebook.pdf וגם המדריך המקורי נסרק והועלה לרשת לטובת התיעוד ההיסטורי]
* [http://wiki.imga.org.il/Topos/hahar_hagavohah_map.pdf מפת ההר הגבוה]
+
* [http://wiki.imga.org.il/Topos/hahar%20hagavohah%20map.pdf מפת ההר הגבוה]
  
  

גרסה מ־07:40, 9 באפריל 2018

סיני (Sinai) הוא חצי אי נרחב, בשטח מצרים, על הגבול הדרומי של ישראל.

גיאולוגיה

נוף הסלעים של חצי האי סיני מושפע משני גורמים עיקריים:

  1. מגוון גדול של שכבות סלע חשופות.
  2. פעילות השבירה האינטנסיבית של ים סוף וטרנספורם ים המלח.

עוגת השכבות ממנה "נבצע" חצי האי סיני כללה בבסיסה סלעים מטמורפיים ומגמתיים עתיקים (1000-560 מיליון שנים). על גבי הסלעים המגמתיים והמטמורפיים מונחות שכבות אבני חול מגוונות ומעליהן מופיעה סדרת שכבות של סלעי משקע ימיים, קשים ורכים לחילופין (שגילם 110-35 מיליון שנים, קנומן-אאוקן).

"עוגת שכבות" זו עברה תהליכי שבירה, הרמה, ושחיקה בעקבות תהליך הביקוע והיצירה של ים סוף, דבר שהוביל ליצירתם של הנופים הדרמטיים של חצי האי סיני.

לפני כ-30 מיליון שנה החל הרכס המרכז-אוקייני, זה האחראי לתהליך ההתרחבות של האוקינוס ההודי (רכס קרלסבד) לשלוח שלוחה אל עבר קרן אפריקה. שלוחה זו גרמה לניתוק של לוח משני מלוח אפריקה. לוח זה החל לקבל את צורתו הנוכחית של לוח חצי האי ערב. ביקוע זה העמיק לחדור לכיוון צפון בין מצריים לסיני ויצר את מפרץ סואץ.

בעקבות התהליך התרוממו שוליו של איזור הביקוע. שטחים נרחבים בתימן, סעודיה, אתיופיה, אריתריאה, סודן מצריים, ירדן וישראל התרוממו בסך הכל לגובה העולה על 2000מ'.

אזור ההתרוממות עבר בליה וגידוע שגרמו להסרה מקומית של השכבות המתוארות למעלה. לכן באזורים הקרובים ביותר לציר ההתרוממות והביקוע נחשפו ע"י הגידוע הסלעים העתיקים ביותר, הסלעים המגמתיים והמטמורפיים. ואילו ככל שנתרחק מים סוף או מפרץ אילת נמצא כיסוי הולך ונעשה עבה של סלעי משקע שמכסים אותם. סלעי הכיסוי מקיפים את האזור המורם במבנה הדומה לטבעות בצל, כך שבטבעות הפנימיות מצויים אבני החול (מגיל פלאוזואי-מזוזואי) ואילו בחיצוניות יותר סלעי משקע ימיים (מגיל מזוזואי-קנוזואי).

מחשוף הסלעים המגמתיים מכונה המסיב הערבו-נובי והוא בנוי ממספר גדול של כיסי מגמה שחדורים זה לתוך זה ויוצרים תשליב צבעוני ומגוון של סלעים מגמתיים השונים בהרכבים, במרקמים ובצבעים השונים.

לפני כ 19-15 מיליון שנה החל להתפתח ענף נוסף של בקע ים סוף, ענף זה הינו שבר טרנספורם ים המלח (טרנספורם הינו שבר המופיע בניצב לשבר הביקוע ולכן התנועה לאורכו היא תנועה אופקית) שיוצר את מפרץ אילת, עמק הערבה, בקעת ים המלח, בקעת הירדן, הבקעא הלבנונית, בקעת אל ע'אב הסורית והלאה צפונה עד תורכיה. שבר זה אינו תוצר ישיר של הביקוע אלא תולדה של שינוי באופי הביקוע לאורך ים סוף. החלק הצפוני של בקע ים סוף (מפרץ סואץ) הפסיק להימתח ולהתרחב בעוד שלאורך שאר אורכו של ים סוף המשיך הבקע להתרחב ולהרחיק את החוף הסעודי מהחוף המצרי-סעודי.

דבר זה גרם להיווצרות שבר טרנספורם ים המלח שניתק את צידו המזרחי של סיני מן העבר הסעודי-ירדני ועיצב את גבולו המזרחי של לוח סיני.

שני שברי ענק אלה גורמים לצורה המשולשת והמחודדת של חצי האי סיני והיא גם זו שהביאה למבנה הטופוגרפי המורם של חלקו הדרומי, כלפי צפון דועכת ההתרוממות.

השילוב של שבירה, התרוממות החלק הדרומי, הקרוב לים סוף, וגידוע הביא לכך שבקצה הדרומי והמורם ביותר של סיני חשופים הסלעים המגמתיים העתיקים. מצפון להם מצויים סלעי אבן החול ומצפון להם מצויה סדרת רבדות (קווסטות או שכבות נטויות) של סלעי משקע ימיים, קשים ורכים לחילופין (גיר, חוואר,קירטון וצור).

קרבתו של אזור החוף המזרחי של סיני אל טרנספורם ים המלח מתבטא בשבירה אינטנסיבית ע"י שברים בכיוון צפון-דרום. המטייל במזרח סיני חובה מעברים מהירים במסלע, גיר, אבן חול, מגמתיים ומטמורפיים נוגעים זה בזה ומונחים זה ליד זה עקב השבירה. הנוף שנוצר מגוון מאוד בגווניו, בנוף הבליה שלו ובטופוגרפיה. השברים הינם שברים אופקיים, בדומה לטרנספורם ים המלח והם יוצרים בקעות מאורכות בהם עוברות הדרכים הראשיות וחלק מרשתות הניקוז.

החלק הצפוני של סיני פחות דרמטי מבחינה טופוגרפית, צפון סיני הוא אזור חולי מאופיין בדיונות. האזורים הסלעיים דומים לנגב ומאופיינים במישורים רחבים ובהתרוממויות של רכסי קימוט.

מרכז סיני מאופינת ע"י שכבות נטיות שמתחילות את ההתרוממות לכיוון ים סוף, אזור זה הוא בעל נופים מדבריים של סלעים משוכבים, מצוקים וקניונים.

החלק המתאים ביותר לטיפוס בסיני מצוי במרכז האזור המגמתי של דרום סיני, נפרט מעט יותר על הגיאולוגיה שלו.

הגיאולוגיה של דרום סיני

בדרום סיני נחשף אזור נרחב של סלעים מגמתיים ומטמורפיים השייכים למסיב הערבו נובי. סלעים אלה אוצרים בתוכם את סיפור הבנין של הקרום היבשתי באזורנו.

הסלעים הכהים בעלי ההופעה העגומה והקודרת של ואדי כיד, ואדי סעל, ואדי פיראן ונואיבה הם הסלעים הקדומים ביותר בסיני והם כוללים כ 20% מסלעי המסיב בסיני. גילם נע בתחום שבין 960 ל 600 מ"ש והם מצביעים על תקופה סוערת של כ 360 מ"ש בה עבר האזור ארועים וולקניים, חדירת פלוטונים (כיסי מגמה), השקעה סלעי משקע ותוך כדי כך לחיצה אדירה בעלת מאפיינים של התנגשות יבשות, התרוממות אדירה (המסתכמת ביותר מ 10 ק"מ) ובליה שהסירה סלעים בעובי קילומטרים.

במקום בו נחשף שיא תנאי החום והלחץ נמצאו מינרלים המצביעים על תנאי התמרה של 500 מעלות ולחץ של 5-3 Kb. בין הסלעים המטמורפיים מצויים סלעי משקע, סלעים וולקניים וסלעי מחדר מותמרים לשיסט ולגנייס. הסלעים המטמורפיים אוצרים בחובם את ההיסטוריה של ראשית ההתהוות של לוח סיני כנראה בתהליכים של התנגשות והתחברות של קשתות איים.

הסלעים הבולטים ביותר בנופו של דרום סיני הם הסלעים הפלוטוניים האינטרוזיביים (כיסי מגמה שחדרו אל המסלע הקיים) שחדרו מאוחר לארועי המטמורפיזם ולכן לא חוו אותם. סלעים אלה בונים כ 60 % מכלל סלעי המסיב החשופים בסיני. בעצם מדובר במגוון גדול מאוד של הרכבי סלעים גראניטואידים (החל מגרנו דיוריט, קוורץ מונדזוניט, ועד גרניט לויקוקראטי עשיר בקוורץ) המרכיבים מספר גדול של פלוטונים החדורים זה לתוך זה, תוך כדי יצירת פאזל מסובך ומרהיב בגווניו. פלוטונים אלו חדרו ועיבו את הקרום של סיני וכלל המסיב בתקופה שבין 600 מ"ש ל 570 מ"ש

מבין הסלעים הגרניטואידים מתבלטים כמה פלוטונים צעירים השונים באופי הבליה שלהם, בטופוגרפיה שנוצרת בהם ובגוון האדום שלהם. פלוטונים אלה בונים את האזור היותר ציורי והיותר מטויל. אלו הם הפלוטונים של גרניט אדום ויפה העונה לשם גרניט איקנה-קטרינה, גרניט זה בונה את אזור ההר הגבוה, את גוש הרי הסירבל ואת גוש הרי אום-שומר.

גרניטים צעירים אלה חדורים אל תוך סבך הפלוטונים של הגראניטואידים האחרים ולפיכך הם צעירים יותר ומהוים את הארוע הפלוטוני הצעיר ביותר במסיב. גילו של גרניט איקנה-קטרינה כ 570 מ"ש.

באזור ג'בל קטרינה חודר גרניט אינה לתוך מאסף של סלעים וולקניים צעירים שגילם כנראה די תואם את גיל הגרניט. סלעים וולקניים חשופים במעט מקומות נוספים בסיני.

מזרח סיני

באיזור מזרח סיני מספר רב של קניונים ומסלולי טיול הדורשים גלישה ושימוש בחבלים. הידוע שבהם הוא וואדי אבו חשייב שיורד דרך כ-30 מפלים, שגובהו של הגדול בהם כ-70מ', עד שהוא נשפך לוואדי נצב ולמפרץ אילת, מעט דרומית לדהב. הנחל ניתן למעבר בשני הכיוונים גם בגלישה וגם בטיפוס, רמת הטיפוס הנדרשת 6a/b.

אום שומר

אוש וואשי

קניון הצבעים

וואדי תמילה

ההר הגבוה

אזור ההר הגבוה בסיני משתרע מג'בל אום-שומר במזרח, ג'בל רמחן בדרום, ג'בל סירבל במערב והוא כולל את מרבית הרי דרום-מזרח סיני. זהו אזור מרתק מבחינות רבות: הבדואים בני הג'בליה, מנזר סנטה-קטרינה החבוי למרגלות ג'בל צפצפה, ג׳בל קתרינה (שעל פי מסורות מסויימות הוא הר סיני האמיתי), הגובה (7 הרים מעל 2000מ׳), והמסלע - זה המקום היחיד באזורנו עם מצוקי גרניט של מאות מטרים!

הגובה גורם לכך ששלג יהיה נפוץ בהר הגבוה (כמעט כל שנה) ולא נדיר לדחוף את היד לחריץ, בפסח או אפילו בשבועות, ולמצוא קרח עמוק בפנים.

טיפוס בהר הגבוה

מערב סיני

ג׳בל סירבאל

דרום סיני

קישורים חיצוניים



תרמו לדף זה: מיכה יניב, ליאור אנמר, אנדריאה ענתי, דימה חריטונסקי ואחרים...