הבדלים בין גרסאות בדף "נקודה קריטית"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נקודה קריטית''' היא נקודה אשר אם תכשל, תכשל יחד איתה כל המערכת. ההתייחסות לנקודות קריטיות היא הבסיס לכל נושא הגיבוי במערכות [[חבלים]]. | '''נקודה קריטית''' היא נקודה אשר אם תכשל, תכשל יחד איתה כל המערכת. ההתייחסות לנקודות קריטיות היא הבסיס לכל נושא הגיבוי במערכות [[חבלים]]. | ||
| − | *שים לב, במקרים רבים הנקודה הקריטית היא האדם עצמו. שתי דוגמאות ברורות הן [[אבטחה#אבטחה בטופ-רופ|אבטחה בטופ-רופ]] ו[[גלישה]] | + | *שים לב, במקרים רבים הנקודה הקריטית היא האדם עצמו. שתי דוגמאות ברורות הן [[אבטחה#אבטחה בטופ-רופ|אבטחה בטופ-רופ]] ו[[גלישה]] ב[[אבטחה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]]. |
בעבודת [[חילוץ]] משתדלים לבטל את כל הנקודות הקריטיות. במערכות [[סגנונות בטיפוס|טיפוס]] ו[[גלישה]] יש נקודות קריטיות שלא ניתן (מטעמים של נוחיות ומעשיות), או שלא רוצים (על פי שיקול דעת) לבטל. לדוגמה [[חלוקת משקל]] ב[[תחנות|תחנה]], [[עגינות|עגינת]] [[גולש אחרון]] ועוד. | בעבודת [[חילוץ]] משתדלים לבטל את כל הנקודות הקריטיות. במערכות [[סגנונות בטיפוס|טיפוס]] ו[[גלישה]] יש נקודות קריטיות שלא ניתן (מטעמים של נוחיות ומעשיות), או שלא רוצים (על פי שיקול דעת) לבטל. לדוגמה [[חלוקת משקל]] ב[[תחנות|תחנה]], [[עגינות|עגינת]] [[גולש אחרון]] ועוד. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
1. מקומות בהם יש סיכון גבוה לכשל של ציוד. לדוגמה: | 1. מקומות בהם יש סיכון גבוה לכשל של ציוד. לדוגמה: | ||
| − | *[[טבעות|טבעת]] הנלחצת על הסלע. | + | * [[טבעות|טבעת]] הנלחצת על הסלע. |
| − | *[[רצועות|רצועה]] העוברת על פינת סלע במקום בו הסיכון לשחיקתה או קריעתה הוא ממשי. | + | * [[רצועות|רצועה]] העוברת על פינת סלע במקום בו הסיכון לשחיקתה או קריעתה הוא ממשי. |
2. נקודות אשר יש בהן סיכוי גבוה לכשל עקב טעות אנוש. לדוגמה: | 2. נקודות אשר יש בהן סיכוי גבוה לכשל עקב טעות אנוש. לדוגמה: | ||
| − | *טבעות המחוברות ל[[רתמות|רתמה]] אשר יש סיכוי לפתיחתן בזמן הפעילות. | + | * טבעות המחוברות ל[[רתמות|רתמה]] אשר יש סיכוי לפתיחתן בזמן הפעילות. |
| − | *[[אבני עיגון]] בתחנה. | + | * [[אבני עיגון]] בתחנה. |
גישה זו דורשת רמת ידע ומיומנות גבוהה ונהוגה יותר בפעילות שטח עצמאית כגון טיפוס מצוקים, [[טיפוס אלפיני]], [[קניונינג]] ו[[מערנות]] (caving), כאשר יש חשיבות רבה למשקל הציוד ולפשטות המערכת וכך לדוגמא לא נהוג לגבות [[רצועות|סלינג תפור]] או [[טבעות|טבעת ננעלת]] הנמצאים ב[[חלוקת משקל]] בתחנה אשר כולו באוויר ללא מגע עם הסלע. | גישה זו דורשת רמת ידע ומיומנות גבוהה ונהוגה יותר בפעילות שטח עצמאית כגון טיפוס מצוקים, [[טיפוס אלפיני]], [[קניונינג]] ו[[מערנות]] (caving), כאשר יש חשיבות רבה למשקל הציוד ולפשטות המערכת וכך לדוגמא לא נהוג לגבות [[רצועות|סלינג תפור]] או [[טבעות|טבעת ננעלת]] הנמצאים ב[[חלוקת משקל]] בתחנה אשר כולו באוויר ללא מגע עם הסלע. | ||
גרסה מ־10:03, 29 בנובמבר 2008
נקודה קריטית היא נקודה אשר אם תכשל, תכשל יחד איתה כל המערכת. ההתייחסות לנקודות קריטיות היא הבסיס לכל נושא הגיבוי במערכות חבלים.
- שים לב, במקרים רבים הנקודה הקריטית היא האדם עצמו. שתי דוגמאות ברורות הן אבטחה בטופ-רופ וגלישה באבטחה עצמית.
בעבודת חילוץ משתדלים לבטל את כל הנקודות הקריטיות. במערכות טיפוס וגלישה יש נקודות קריטיות שלא ניתן (מטעמים של נוחיות ומעשיות), או שלא רוצים (על פי שיקול דעת) לבטל. לדוגמה חלוקת משקל בתחנה, עגינת גולש אחרון ועוד.
כתרגיל: מנה את כל הנקודות הקריטיות במערכת טופ-רופ (הפתרון נמצא כאן).
על בונה המערכת לאתר את הנקודות הקריטיות ולבטלן במידת הצורך על ידי גיבוי. הסיבה העיקרית לכשלים היא טעויות אנוש כתוצאה מיישום לא נכון של חלקי המערכת או צורת עבודה לא נכונה או שאינה מתאימה למערכת. מיעוט קטן ביותר של הכשלים נגרמים עקב כשל טכני של ציוד.
גישות שונות לגיבוי
קימות שתי גישות כלליות לגיבויים במערכות חבלים:
גיבוי נקודתי
גישה ראשונה היא לגבות רק במקום בו (לדעת בונה המערכת) הגיבוי נחוץ. על פי שיטה זו יישום הגיבוי הוא סובייקטיבי ותלוי במי שבונה את המערכת, במידת מיומנותו ובהערכתו את הסיכונים במערכת.
על פי גישה זו מגבים רק נקודות בעייתיות משני סוגים:
1. מקומות בהם יש סיכון גבוה לכשל של ציוד. לדוגמה:
2. נקודות אשר יש בהן סיכוי גבוה לכשל עקב טעות אנוש. לדוגמה:
- טבעות המחוברות לרתמה אשר יש סיכוי לפתיחתן בזמן הפעילות.
- אבני עיגון בתחנה.
גישה זו דורשת רמת ידע ומיומנות גבוהה ונהוגה יותר בפעילות שטח עצמאית כגון טיפוס מצוקים, טיפוס אלפיני, קניונינג ומערנות (caving), כאשר יש חשיבות רבה למשקל הציוד ולפשטות המערכת וכך לדוגמא לא נהוג לגבות סלינג תפור או טבעת ננעלת הנמצאים בחלוקת משקל בתחנה אשר כולו באוויר ללא מגע עם הסלע.
גיבוי בכל מקום
הגישה השנייה היא לגבות את כל חלקי המערכת (למעט עיגון כגון עץ ענק וכדו'), ללא הפעלת שיקול דעת, על מנת להקטין למינימום את הסיכון, בעיקר את האפשרות לטעות אנוש.
העיקרון הוא, כפי שנאמר, למזער את השימוש בשיקול הדעת של בונה או מפעיל המערכת וכך למנוע טעויות. שיטה זו נהוגה במערכות המיועדות להדרכת והפעלת חניכים. גישה זו מקובלת גם בחילוץ. גישה זו שולטת בכל הוראות הבטיחות של חוזר מנכ"ל משרד החינוך. על פי חוזר מנכ"ל, גישה זו מחוייבת בכל פעילויות החבלים לתלמידי בתי ספר, למעט מספר מקרים ספציפיים כגון טיפוס טופ-רופ בה לא ניתן ליישמה מטעמים מעשיים.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
