הבדלים בין גרסאות בדף "נקודה קריטית"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
'''נקודה קריטית''' היא נקודה אשר אם תכשל, תכשל יחד איתה כל המערכת. ההתייחסות לנקודות קריטיות וה היא הבסיס לכל נושא הגיבוי במערכות עבודת חבלים.  
+
'''נקודה קריטית''' היא נקודה אשר אם תכשל, תכשל יחד איתה כל המערכת. ההתייחסות לנקודות קריטיות היא הבסיס לכל נושא הגיבוי במערכות עבודת חבלים.  
  
 
*שים לב, במקרים רבים הנקודה הקריטית היא האדם עצמו. שתי דוגמאות ברורות הן [[אבטחה#אבטחה בטופ-רופ|אבטחה בטופ-רופ]] ו[[גלישה]] ללא [[אבטחה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]].
 
*שים לב, במקרים רבים הנקודה הקריטית היא האדם עצמו. שתי דוגמאות ברורות הן [[אבטחה#אבטחה בטופ-רופ|אבטחה בטופ-רופ]] ו[[גלישה]] ללא [[אבטחה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]].
שורה 28: שורה 28:
  
 
----
 
----
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
+
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]]ואחרים...
 +
[[קטגוריה: כללי]][[קטגוריה: הגדרות]] [קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]

גרסה מ־11:46, 2 בספטמבר 2007

נקודה קריטית היא נקודה אשר אם תכשל, תכשל יחד איתה כל המערכת. ההתייחסות לנקודות קריטיות היא הבסיס לכל נושא הגיבוי במערכות עבודת חבלים.

בעבודת חילוץ אנו משתדלים לבטל את כל הנקודות הקריטיות. במערכות טיפוס וגלישה יש נקודות קריטיות שלא ניתן (מטעמים של נוחיות ומעשיות) לבטל, או שלא רוצים (על פי שיקול דעת) לבטל. לדוגמה חלוקת משקל בתחנה, עגינת גולש אחרון ועוד. כתרגיל: מנה את כל הנקודות הקריטיות במערכת טופ-רופ.

על בונה המערכת לאתר את הנקודות הקריטיות ולבטלן במידת הצורך על ידי גיבוי. הסיבה העיקרית לכשלים היא טעויות אנוש כתוצאה מיישום לא נכון של חלקי המערכת או צורת עבודה לא נכונה או שאינה מתאימה למערכת. מיעוט קטן ביותר של הכשלים נגרמים עקב כשל טכני של ציוד.

קימות שתי גישות כלליות לגיבויים במערכת חבלים:

גישה אחת היא לגבות רק במקום בו (לדעת בונה המערכת) הגיבוי נחוץ. על פי שיטה זו יישום הגיבוי הוא סובייקטיבי ותלוי במי שבונה את המערכת, במידת מיומנותו ובהערכתו את הסיכונים במערכת.

על פי גישה זו מגבים רק נקודות בעייתיות משני סוגים:

1. מקומות בהם יש סיכון גבוה לכשל של ציוד. לדוגמה:

  • טבעת הנלחצת על הסלע.
  • רצועה העוברת על פינת סלע במקום בו הסיכון לשחיקתה או קריעתה ממשי.

2. נקודות אשר יש בהן סיכוי גבוה לכשל עקב טעות אנוש. לדוגמה:

גישה זו דורשת רמת ידע ומיומנות גבוהה ונהוגה יותר בפעילות שטח עצמאית כגון טיפוס מצוקים, טיפוס אלפיני, קניונינג ומערנות (caving), כאשר יש חשיבות רבה למשקל הציוד ולפשטות המערכת וכך לדוגמא לא נהוג לגבות סלינג תפור או טבעת ננעלת הנמצאים בחלוקת משקל בתחנה אשר כולו באוויר ללא מגע עם הסלע.

הגישה השנייה היא ליישם גיבוי על כל חלקי המערכת (למעט עיגון כגון עץ ענק וכדו'), ללא הפעלת שיקול דעת, על מנת להקטין למינימום בעיקר את האפשרות לטעות אנוש.

העיקרון הוא, כפי שנאמר, למזער את השימוש בשיקול הדעת של בונה או מפעיל המערכת וכך למנוע טעויות. שיטה זו נהוגה במערכות המיועדות להדרכת והפעלת חניכים וכן לחילוץ. גישה זו שולטת בכל הוראות הבטיחות של חוזר מנכ"ל משרד החינוך. על פי חוזר מנכ"ל, גישה זו מחוייבת בכל פעילויות החבלים לתלמידי בתי ספר, למעט מספר מקרים ספציפיים כגון טיפוס טופ-רופ בה לא ניתן ליישמה מטעמים מעשיים.


תרמו לדף זה: מיכה יניבואחרים... [קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]