נפילת UIAA

בדיקת נפילה לחבלים דינאמיים הנערכת במעבדה. בדיקה זו היא נפילה במקדם נפילה 1.78, המשמשת לבדיקת כוח הבלימה המתפתח בבלימת נפילה כזו (על פי מודול האלאסטיות של החבל).

הבדיקה נערכת כך:

משקולת (של 80ק"ג לחבל הובלה יחיד, 50ק"ג לחצי חבל) מופלת לאורך חמישה מטרים, על חבל של 2.80מ' המחובר לעגינה קבועה. 30ס"מ מן העגינה עובר החבל על מוט בקוטר 10מ"מ המדמה טבעת.

מקדם הנפילה הוא: [math]FF=\frac{5}{2.8}=1.7[/math]

שני נתונים עיקריים מופקים מן הבדיקה והם נחוצים כדי לתת לחבל תו תקן של חבל הובלה:

1. מספר הנפילות שהחבל יכול לעמוד בהן. כדי לקבל תו תקן UIAA החבל צריך לעמוד במס' נפילות גדול מ-6. ערך זה נקבע באופן שרירותי.

2. כוח הבלימה המתפתח בזמן בלימת נפילה. כדי לקבל תו תקן UIAA החבל צריך להתארך מספיק כך שכוח הבלימה לא יעלה על 1200ק"ג (הערך הזה מתקבל מתוך חישוב של: [math]15G[/math] על מטפס ששוקל 80ק"ג - [math]15*80=1200[/math]).

קיימת הרבה ביקורת, בעיקר ממטפסים ספורטיביים, על בדיקות הנפילה של ה UIAA. הטענה היא כי מקדם נפילה של 1.78 הוא תרחיש קיצוני ולא סביר בטיפוס ספורטיבי, והוא יותר מתאים לטיפוס הרים קלאסי. התקן יוצר רף גבוה שלא לצורך מחד, ואינו משקף את המציאות העכשווית בה חבל נחשף להרבה מאד נפילות קצרות יחסית ובמקדמי נפילה נמוכים, במקום למספר נמוך של נפילות נוראיות, מאידך.

בנוסף, מדידת עומס הבלימה (לצורך מעבר בדיקת ה UIAA לפחות) מתבצעת רק בנפילה הראשונה.

הביקורת היא במידה מסויימת נכונה, אם כי יש כאן התעלמות מן ההיסטוריה. הבדיקה תוכננה לחבלי טיפוס בזמן בו טיפוס היה טיפוס הרים או טיפוס מסלולים ארוכים עם אבני עיגון. עם ההתפתחות של הספורט לכיוון של טיפוס ספורטיבי, ללא נפילות ארוכות אבל עם הרבה נפילות קצרות, הבדיקה הפכה לפחות מתאימה.

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...