מקלו

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־02:16, 27 בפברואר 2009 מאת מיכה יניב (שיחה | תרומות) (דף חדש: ה'''מקלו''', עם 8462מ' הוא ההר החמישי בגבהו בעולם מתוך 14 הפסגות שמעל 8000 (אחרי האברסט, 8848מ'...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המקלו, עם 8462מ' הוא ההר החמישי בגבהו בעולם מתוך 14 הפסגות שמעל 8000 (אחרי האברסט, 8848מ', ה-K2, 8611מ', הקנצ'נג'ונגה, 8586מ' והלהוטסה,

הפסגה נמצאת בקואורדינטות: 27°53′21″ צפון, 87°05′19″ מזרח.


מקלו נמצא כ-22 ק"מ ממזרח להר אברסט, על הגבול שבין נפאל לטיבט. זוהי פסגה מבודדת שצורתה פירמידה ריבועית. להר מקלו שתי פסגות משניות:

  • קנגצ'ונגצה, או מקלו II, בגובה 7678מ' נמצאת כ-3 ק"מ בכיוון צפון-צפון-מערב לפסגה הראשית.
  • צ'ומו לונזו, בגובה 7,804 מטר נמצאת כ-5 ק"מ מצפון-צפון-מזרח לפסגה הראשית, ומחוברת באוכף בגובה 7200 מטר לפסגת קנגצ'ונגצה.

הניסיון הראשון להגיע לפסגת המקלו נעשה על ידי משלחת אמריקאית באביב 1954. הטיפוס נעשה מן הרכס הדרום מזרחי לפסגה, אולם בגובה 7100 מטר נאלצה המשלחת לסגת עקב סופות בלתי פוסקות. במקביל ניסתה אף משלחת ניו זילנדית, בתוכה אדמונד הילארי לטפס על ההר. הנסיון נכשל עקב שרשרת של פציעות ומחלות. ב-22 באוקטובר 1954 הצליחה משלחת צרפתית להגיע אל פסגת הקנגצ'ונגצה וב-30 באוקטובר לפסגת הצ'ומו לונזו.

ב-15 במאי 1955 הגיעה לראשונה משלחת צרפתית לפסגת המקלו. המסלול נפתח מן הפייס הצפוני והרכס הצפון מזרחי, על האוכף שבין מקלו לבין קנגצ'ונגצה. מסלול זה הפך להיות המסלול הרגיל להר.

הראשונים שהצליחו לטפס על המקלו דרך הפייס הדרום מזרחי היו חבריה של משלחת יפנית ב-23 במאי 1970. בחודש מאי 1971 הצליחה משלחת צרפתית לטפס דרך הפייס המערבי, הדורש מיומנות טכנית גבוהה.

ב-27 בינואר 2006, או בסמוך למועד זה, נעלם על ההר המטפס הצרפתי ז'אן-כריסטוף לאפייל בעת שניסה להיות הראשון להעפיל להר בחורף.

מקלו נחשב לאחד מן ההרים הקשים מתוך הפסגות שמעל 8,000 מטר, וכמובן שמן ההרים הקשים בעולם. ההר ידוע לשמצה בזכות מדרונותיו התלולים והחשופים לפגעי מזג האוויר. השלב האחרון בטיפוס לפסגה דורש טיפוס טכני קשה על סלע חשוף. מקלו הוא ההר היחיד בתחומי נפאל שגובהו מעל 8000מ' שפסגתו עדיין לא ראתה מטפסים בחורף


Makalu (in Nepal officially मकालु;in China officially Makaru; Chinese: 马卡鲁山, Pinyin: Mǎkǎlǔ Shān) is the fifth highest mountain in the world and is located 22 km (14 mi) east of Mount Everest, on the border between Nepal and China. One of the eight-thousanders, Makalu is an isolated peak whose shape is a four-sided pyramid. Makalu has two notable subsidiary peaks. Kangchungtse, or Makalu II, 7,678 m (25,190 ft), lies about 3 km (2 mi) north-northwest of the main summit. Rising about 5 km (3.1 mi) north-northeast of the main summit across a broad plateau, and connected to Kangchungtse by a narrow, 7,200 m saddle, is Chomo Lonzo, 7,804 m (25,604 ft). [edit]Climbing History

The first attempt on Makalu was made by an American team led by William Siri in the spring of 1954. They attempted the southeast ridge but were turned back at 7,100 m (23,300 ft) by a constant barrage of storms. A New Zealand team including Sir Edmund Hillary was also active in the spring, but did not get very high due to injury and illness. In the fall of 1954, a French reconnaissance expedition made the first ascents of the subsidiary summits Kangchungtse (October 22: Jean Franco, Lionel Terray, Sirdar Gyaltsen Norbu and Pa Norbu) and Chomo Lonzo (October 30(?): Jean Couzy and Terray).[2] Makalu was first climbed on May 15, 1955 by Lionel Terray and Jean Couzy of a French expedition led by Jean Franco. Franco, G. Magnone and Sirdar Gyaltsen Norbu summitted the next day, followed by Bouvier, S. Coupe, Leroux and A. Vialatte on the 17th. The French team climbed Makalu by the north face and northeast ridge, via the saddle between Makalu and Kangchungtse (the Makalu-La), establishing the standard route.[2] The first ascent of the southeast ridge route attempted by the Americans was made by Y. Ozaki and A. Tanaka from a Japanese expedition on May 23, 1970. The very technical West Pillar route was climbed in May, 1971 by Frenchmen B. Mellet and Y. Seigneur.[2]. The second ascent of the West Pillar was completed in May, 1980 by John Roskelley (summit), Chris Kopczynski, James States and Kim Momb, without Sherpa support and without bottled oxygen.[3] On or about January 27, 2006, the French mountaineer Jean-Christophe Lafaille disappeared on Makalu while trying to make the first winter ascent.[4] Makalu was first climbed in winter on February 9th 2009 by Italian Simone Moro and Kazakh Denis Urubko.[5] It was the final Nepali 8000er to be climbed in winter conditions. Moro had previously made the first winter ascent of Shishapangma in winter 2005 with Pole Piotr Morawski. Makalu is one of the harder eight-thousanders, and is considered one of the most difficult mountains in the world to climb. The mountain is notorious for its steep pitches and knife-edged ridges that are completely open to the elements. The final ascent of the summit pyramid involves technical rock climbing.




תרמו לדף זה: ואחרים...