הבדלים בין גרסאות בדף "מונבלאן"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(מסלולים)
(מסלולים)
שורה 21: שורה 21:
  
 
במסלול זה עולים למעשה על שלשה הרים (כמעט מגיעים לפסגות שלהם)) ולכן הוא נקרא המסלול של שלוש ההרים - trois monts.
 
במסלול זה עולים למעשה על שלשה הרים (כמעט מגיעים לפסגות שלהם)) ולכן הוא נקרא המסלול של שלוש ההרים - trois monts.
 +
 +
===המסלול דרך הביונסיי (Arete de Bionassay)===
 +
המסלול עולה מסיינט ג׳ארווה (Saint Jarvais), עם אפרואוץ׳ של 2500מ׳ עד הבקתה של דורייה (Refuge de Durier). משם מטפס לפסגה של איגוווי דה ביונסיי (Aiguille de Bionassay), ב-4052מ׳, ועוקב אחרי קו הרכס: סכין שלג הארוכה והחדה ביותר באלפים, עד שהיא מצטרפת למסלול הרגיל על הדום דה גוטה.
 +
 
===המסלול הרגיל האיטלקי (Voie Normale Italiano)===
 
===המסלול הרגיל האיטלקי (Voie Normale Italiano)===
  

גרסה מ־11:08, 7 באוקטובר 2016

המונבלאן

מונבלאן או מון בלאן (מצרפתית Mont Blanc שפירושו "הר לבן") הוא ההר הגבוה באירופה המערבית, וברכס האלפים כולו. ההר נקרא גם מונטה ביאנקו (באיטלקית). גובהו כ-4,808מ' מעל פני הים. פיסגתו נמצאת בקואורדינטות: 1″ 50′ 45° צפון, 54″ 51′ 6° מזרח.


פסגתו של המונבלאן נמצאת על הגבול בין צרפת ואיטליה. כרגיל במקרים כאלה, הדעות חלוקות בנושא שייכות הפסגה. גם הצרפתים וגם האיטלקים גורסים שהיא נמצאת בשטחם. הגישה להר מן הצד הצרפתי היא מהעמק של העיירה שאמוני (Chamonix), ובצד האיטלקי מן הכפר קורמייר (Courmayeur). מנהרה באורך של כ-12ק"מ מחברת בין שני היישובים הללו. בנייתה החלה ב-1957 ונמשכה שמונה שנים המנהרה היא אחד מנתיבי התחבורה העיקריים שחוצים את האלפים. בשנת 1999 עלתה באש בתוך המנהרה משאית בלגית, וגרמה למותם של 39 אנשים בשריפה שבה היו מעורבות מספר משאיות, ומכוניות רבות. השיפוצים במנהרה ארכו כשלוש שנים.

המונבלאן הוא הר פופולרי מאוד בקרב מטפסי הרים מתחילים ומתקדמים. סביבת המונבלאן מספקת מזג אוויר גרוע במשך מרבית חדשי השנה והצרפתים טוענים שאם יש עננים על המונבלאן יורד גשם בשאמוני, ואם אין עננים על המונבלאן, עומד לרדת גשם בשאמוני.

הראשונים שהגיעו לפסגתו היו ז'אק בלמה ומישל פאקארד ב-8 באוגוסט, 1786. האישה הראשונה שהעפילה לפסגה הייתה מארי פאראדיס בשנת 1808.

מסלולים

באופן עקרוני המסלולים אל פסגת המונבלאן מן הצד הצרפתי הם פחות תלולים, ולכן פחות טכניים ויותר ארוכים. הצד האיטלקי מציב פייס תלול הרבה יותר ומספר מסלולים מפוארים. יש מספר רב של מסלולים בכל הרמות אל פסגת המונבלאן.

המסלול הרגיל (Voie Normale)

מסלול זה עולה דרך Aiguille du Goûter ומחייב חצייה של הקולואר הגדול (Grand Couloir), שבו יש מפולות אבנים מרובות. לאחר הלינה בבקתה של גוטה (Refuge de Goûter), המסלול פשוט למדי עד הפסגה.

המסלול של Grand Mulets

מסלול קצת יותר ארוך אבל מוגן יותר מרוחות.

המסלול דרך Aiguille du Midi

מסלול זה הוא קצר יותר משני האחרים. עולים בטלפריק (רכבל) של Aiguille du Midi, ישנים בשלג ב"עמק הלבן" (Valee Blanche), ויוצאים מוקדם בבוקר כדי לעלות דרך שלושה הרים: קודם כל Mont Blanc du Tacul, אחר כך על ה- Mont Maudit ולבסוף - המונבלאן.

במסלול זה עולים למעשה על שלשה הרים (כמעט מגיעים לפסגות שלהם)) ולכן הוא נקרא המסלול של שלוש ההרים - trois monts.

המסלול דרך הביונסיי (Arete de Bionassay)

המסלול עולה מסיינט ג׳ארווה (Saint Jarvais), עם אפרואוץ׳ של 2500מ׳ עד הבקתה של דורייה (Refuge de Durier). משם מטפס לפסגה של איגוווי דה ביונסיי (Aiguille de Bionassay), ב-4052מ׳, ועוקב אחרי קו הרכס: סכין שלג הארוכה והחדה ביותר באלפים, עד שהיא מצטרפת למסלול הרגיל על הדום דה גוטה.

המסלול הרגיל האיטלקי (Voie Normale Italiano)

קריאה נוספת

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...