הבדלים בין גרסאות בדף "מונבלאן"
(דף חדש: 300px '''מונבלאן''' או '''מון בלאן''' (מצרפתית Mont Blanc שפירושו "הר לבן") הוא ההר הגבוה באירופ...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[תמונה: | + | [[תמונה: Montblanc1.jpg.left|300px]] |
'''מונבלאן''' או '''מון בלאן''' (מצרפתית Mont Blanc שפירושו "הר לבן") הוא ההר הגבוה באירופה המערבית, וברכס ה[[אלפים]] כולו. ההר נקרא גם '''מונטה ביאנקו''' (באיטלקית) או '''לה דאם בלאנש''' (בצרפתית "הגברת הלבנה"). גובהו כ-4,808מ' מעל פני הים. פיסגתו נמצאת בקואורדינטות: 1″ 50′ 45° צפון, 54″ 51′ 6° מזרח. | '''מונבלאן''' או '''מון בלאן''' (מצרפתית Mont Blanc שפירושו "הר לבן") הוא ההר הגבוה באירופה המערבית, וברכס ה[[אלפים]] כולו. ההר נקרא גם '''מונטה ביאנקו''' (באיטלקית) או '''לה דאם בלאנש''' (בצרפתית "הגברת הלבנה"). גובהו כ-4,808מ' מעל פני הים. פיסגתו נמצאת בקואורדינטות: 1″ 50′ 45° צפון, 54″ 51′ 6° מזרח. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הראשונים שהגיעו לפסגתו היו ז'אק באלמה ומישל פאקארד ב-[[8 באוגוסט]] 1786. האישה הראשונה שהעפילה לפסגה הייתה מארי פאראדיס ב-1808. | הראשונים שהגיעו לפסגתו היו ז'אק באלמה ומישל פאקארד ב-[[8 באוגוסט]] 1786. האישה הראשונה שהעפילה לפסגה הייתה מארי פאראדיס ב-1808. | ||
| + | |||
==מסלולים== | ==מסלולים== | ||
| − | באופן עקרוני המסלולים אל פסגת המונבלאן מן הצד הצרפתי הם פחות תלולים, ולכן פחות טכניים ויותר ארוכים. הצד האיטלקי מציב [[פייס]] תלול הרבה יותר ומספר מסלולים מפוארים. | + | באופן עקרוני המסלולים אל פסגת המונבלאן מן הצד הצרפתי הם פחות תלולים, ולכן פחות טכניים ויותר ארוכים. הצד האיטלקי מציב [[פייס]] תלול הרבה יותר ומספר מסלולים מפוארים. יש מספר רב של מסלולים בכל הרמות אל פסגת המונבלאן. |
| + | |||
| + | ===המסלול הרגיל (Voi Normalle)=== | ||
| + | מסלול זה עולה דרך Aiguille du Goûter ומחייב חצייה של הקולואר הגדול (Grand Couloir), שבו יש מפולות אבנים מרובות. לאחר הלינה בבקתה של גוטה | ||
| + | (Refuge de Goûter) המסלול פשוט למדי עד הפיסגה. | ||
| + | ===המסלול של Grand Mulets=== | ||
| + | מסלול קצת יותר ארוך אבל מוגן יותר מרוחות. | ||
| + | |||
| + | ===המסלול דרך Aiguille du Midi=== | ||
| + | מסלול זה הוא קצר יותר משני האחרים. עולים בטלפריק (רכבל) של Aiguille du Midi, ישנים בשלג ב"עמק הלבן" (Valee Blanche), ויוצאים מוקדם בבוקר אל שלוש ה"דבשות": קודם כל Mont Blanc du Tacul, אחר כך על ה- Mont Maudit ולבסוף - המונבלאן. | ||
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | + | *[http://images.google.com/imgres?imgurl=http://www.alpinist.com/media/ALP03/montblanc.jpg&imgrefurl=http://www.alpinist.com/doc/ALP03/climbing-note-berhault-perrier&h=344&w=524&sz=64&hl=en&start=56&um=1&tbnid=K6pHxK9bjz5NCM:&tbnh=87&tbnw=132&prev=/images%3Fq%3Dmontblanc%26start%3D40%26ndsp%3D20%26um%3D1%26hl%3Den%26sa%3DN מסלולים בצד האיטלקי] | |
* ההר וסביבתו [http://www.summitpost.org/show/mountain_link.pl/mountain_id/63 למטפסים] | * ההר וסביבתו [http://www.summitpost.org/show/mountain_link.pl/mountain_id/63 למטפסים] | ||
*[http://www.diealpen.at אוסף צילומים] של המון בלאן | *[http://www.diealpen.at אוסף צילומים] של המון בלאן | ||
גרסה מ־07:02, 17 ביולי 2008
300px מונבלאן או מון בלאן (מצרפתית Mont Blanc שפירושו "הר לבן") הוא ההר הגבוה באירופה המערבית, וברכס האלפים כולו. ההר נקרא גם מונטה ביאנקו (באיטלקית) או לה דאם בלאנש (בצרפתית "הגברת הלבנה"). גובהו כ-4,808מ' מעל פני הים. פיסגתו נמצאת בקואורדינטות: 1″ 50′ 45° צפון, 54″ 51′ 6° מזרח.
פיסגתו של המונבלאן נמצאת על הגבול בין צרפת ואיטליה. כרגיל במקרים כאלה, הדעות חלוקות בנושא שייכות הפיסגה. גם הצרפתים וגם האיטלקים גורסים שבשטחם. הגישה להר מן הצד הצרפתי היא מהעמק של העיירה שאמוני (Chamonix), ובצד האיטלקי מן הכפר קורמייר (Courmayeur). המנהרה של המונבלאן מחברת בין שני היישובים הללו. בנייתה החלה ב-1957 ונמשכה שמונה שנים. אורכה של המנהרה 11.6 קילומטרים והיא אחד מנתיבי התחבורה העיקריים שבהם חוצים את האלפים.
המון בלאן הוא הר פופולרי מאוד בקרב מטפסי הרים מתחילים ומתקדמים. סביבת המונבלאן מספקת מזג אוויר גרוע במשך מרבית חדשי השנה והצרפתים טוענים ש"אם יש עננים על המונבלאן יורד גשם בשאמוני, ואם אין עננים על המונבלאן, עומד לרדת גשם בשאמוני.
הראשונים שהגיעו לפסגתו היו ז'אק באלמה ומישל פאקארד ב-8 באוגוסט 1786. האישה הראשונה שהעפילה לפסגה הייתה מארי פאראדיס ב-1808.
תוכן עניינים
מסלולים
באופן עקרוני המסלולים אל פסגת המונבלאן מן הצד הצרפתי הם פחות תלולים, ולכן פחות טכניים ויותר ארוכים. הצד האיטלקי מציב פייס תלול הרבה יותר ומספר מסלולים מפוארים. יש מספר רב של מסלולים בכל הרמות אל פסגת המונבלאן.
המסלול הרגיל (Voi Normalle)
מסלול זה עולה דרך Aiguille du Goûter ומחייב חצייה של הקולואר הגדול (Grand Couloir), שבו יש מפולות אבנים מרובות. לאחר הלינה בבקתה של גוטה (Refuge de Goûter) המסלול פשוט למדי עד הפיסגה.
המסלול של Grand Mulets
מסלול קצת יותר ארוך אבל מוגן יותר מרוחות.
המסלול דרך Aiguille du Midi
מסלול זה הוא קצר יותר משני האחרים. עולים בטלפריק (רכבל) של Aiguille du Midi, ישנים בשלג ב"עמק הלבן" (Valee Blanche), ויוצאים מוקדם בבוקר אל שלוש ה"דבשות": קודם כל Mont Blanc du Tacul, אחר כך על ה- Mont Maudit ולבסוף - המונבלאן.
קישורים חיצוניים
- מסלולים בצד האיטלקי
- ההר וסביבתו למטפסים
- אוסף צילומים של המון בלאן
- צילום של המון בלאן מהחלל
- אוסף צילומים של חמשת מורדות ההר
- אתר תוכנית הטלוויזיה נובה המלווה חוקר קרחונים בסיורו במערות שבקרחוני מון בלאן
- על הגבול שבין צרפת לאיטליה מאת אומברטו פלזה (באיטלקית)
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
