מהי השיטה המומלצת לקיצור רצועה בצורה שלא מחלישה אותה (או הכי פחות מחלישה אותה)?

הייתי אומר שהשיטה המומלצת לקצר רצועה תלוי בעיקר תלויה בסיטואציה. כלומר, לסיטואציות שונות אולי מבחר בשיטות שונות. בכל מקרה, כפי שכבר הדגשתי מספר רב של פעמים, השאלה מה הכי חזק אינה חשובה מבחינה מעשית ויש בה (אולי) עניין תיאורטי בלבד. שיקולים אחרים גוברים על שיקול החוק במקרים רבים וביניהם: נוחות, מהירות, קלות בהתרה (של קשרים) סגנון ועוד. כמובן שבכל מקרה יש לוודא שגם אם הפתרון הנבחר אינו הכי חזק, הרי שהוא חייב להיות מספיק חזק.

אז מה השיטה המומלצת? נבחן מספר מצבים לדוגמה:

כל מטפס מתחיל לומד לקצר רצועה ארוכה מדי על ידי הכפלתה או אפילו שילושה בין שתי הטבעות של הראנר. זו דרך אחת לקיצור של רצועה. מכיוון שהיא לא מכניסה קשרים, קל להסיק שהיא חזקה מאד.

דרך שניה לקיצור של רצועה הוא על ידי קשר באמצע. זה מקובל כשהרצועה משמשת כדייזי צ'יין, למשל, ואז מדובר על סלינג מרצועה, בדרך כלל. פשוט קושרים קשר בוהן על שתי הרצועות יחד, ומקבלים זנב פרה עם שתי נקודות לחיבור. קשר כזה נותן שתי דרכים לקיצור של רצועה, בעצם:

1. כל הרצועה מתקצרת מעט, כי קצת מן האורך מתבזבז על הקשר עצמו.
2. אפשר להתחבר, כאמור, לפני הקשר, וזה כאילו יש לנו סלינג יותר קצר. זה לא מאד חזק, כי מתקבל ניפ ממש ביציאה מן הקשר, אבל מכיוון שזה בשימוש כבר המון שנים, ניתן להסיק שזה מספיק חזק.

שאך המצב שאני מתיחס אליו הוא כזה שהרצועה לא נמתחת בין 2 טבעות. כוונתי היא למצב בו תקעתי את הקשר של הרצועה בחרך, סדק או מעל גשר ומצאתי שה-2 רץ שמשתלשל ממנה הוא ארוך מדי. במידה ואעשה קשר מים נוסף באמצע הרצועה הניפ של הקשר יבוא ביציאה ממנו ולכן יחליש את הרצועה בצורה משמעותית. כמובן שאני יכול להוציא את הקשר מהסדק ולהחליף לרצועה יותר קצרה, או לחילופין להוציא אותה ולעשות קשר נוסף באמצע הרצועה ואז להניח אותה מחדש, אך באמצע הפיץ' ביד אחת זה לא תמיד נוח. אם כן, בחזרה לשאלה, איזה קשר מומלץ לקיצור רצועה בהתחשב בכל הפרמטרים להלן? תודה רבה