מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־02:18, 17 בדצמבר 2008 מאת מיכה יניב (שיחה | תרומות) (דף חדש: שמאל|ממוזער|200px|קשר בוהן כפול [[תמונה: rappelknot.png|שמאל|ממוזער|200px|קשר בוהן כפול, לעומת קש...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קשר בוהן כפול
קשר בוהן כפול, לעומת קשר דייגים כפול (לדוגמה) במעבר פינת סלע

מי שרוצה את התשובה הקצרה: קשר בוהן כפול.

התשובה הארוכה תתחיל, כרגיל אצלנו, בהצגה שלמה יותר של הבעיה, ותמשיך בניתוח השיקולים בבחירת קשר לשימוש מסויים בכלל ולחיבור חבלים לגלישה בפרט.

הצגת הבעיה

בגלישה, יש מצבים בהם אין ברירה אלא לחבר שני חבלים כדי שיהיה ניתן לגלוש עד לקרקע. זה קורה כשאין חבל אחד שהוא ארוך כפליים מאורך הפיץ' של הגלישה. כמובן, שאם רוצים לחסוך זמן, מעדיפים, על מסלולים ארוכים, לגלוש גלישות כמה שיותר ארוכות. זו אחת הסיבות העיקריות לשימוש בשיטות הובלה שיש בהן שני חבלים כמו חבל כפול או חבל תאומים.

גם בטיולי קניונינג זה קורה, ניתן שלוש דוגמאות מתי נעדיף או נאלץ לקשור חבלים.

  • המפל הגדול של נחל חצצון הוא בגובה 120מ'. לגלישה ללא קשר נצטרך חבל של 240מ'. חבלים נמכרים בגלילים של 200מ'. ניתן להזמין מהיצרן חבלים ארוכים יותר, אבל זה בלגן.
  • שוב, לאותו מפל. חבל של 240מ' הוא כבד מאד. אולי עדים שני חבלי 120מ' ולחלק את המשקל בין שני מטיילים.
  • אם כל המפלים במסלול הם של 25מ', ויש מפל אחד של 45מ', עדיף לא להביא חבל 90מ' אלא להשתמש בחבלי 50 לכל המפלים הנמוכים, ובשניהם למפל הגדול. שוב, זהו שיקול של משקל, אבל גם של זמן. יותר מהר לפתוח ולקפל חבל קצר (ואפילו שניים, כי שני אנשים מקפלים באותו זמן..

חיבור חבלים

אפשר להשתמש במספר קשרים ל. הבחירות המוכרות הן: קשר פלמי, קשר דייגים כפול, קשר שטוח, קשר פרפר אלפיני

הבחירה בקשר מסויים צריכה להביא בחשבון את השיקולים הבאים:

  1. חוזק.
  2. בטיחות.
  3. עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס.
  4. עד כמה הקשר מועד להיתקע (1): גודל הקשר ישפיע על תקיעה בחריצים.
  5. עד כמה הקשר מועד להיתקע (2): התנהגות הקשר והפרופיל שלו ישפיעו על תקיעה בפינות סלע ושפות מצוק.
  6. העדפה אישית וסגנון.

חוזק

מרבית הקשרים שהבאנו הם דומים בחוזק שלהם. קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, כולם מחלישים את החבל ב-16-20%, תלוי בחבל. קשר שטוח חלש הרבה יותר, והוא מחליש את החבל בכ-30% אם הוא מאובטח. קשר בוהן כפול נמצא איפשהו ביניהם. הוא חלש יותר משלושת הראשונים, אבל לגלישה, כלומר, לנשיאה של משקל גוף של אדם או שניים - הוא מספיק בהחלט, אפילו אם לוקחים חבלי 7.5מ"מ, כמו שמשתמשים במסלולים אלפיניים.

בטיחות

לשלושת הראשונים, קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, אין בעיית בטיחות. הם נחשבים קשרים בטיחותיים. קשר שטוח אינו בטיחותי, הוא מחליק בקלות וחייב איבטוח. קשר בוהן כפול, נמצא גם כאן באמצע. הוא יותר בטיחותי מקשר שטוח, אבל לא מספיק בטיחותי. גם הוא חייב באיבטוח.

עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס

מאלה שהזכרנו, קשר שטוח מתהדק הכי פחות, זה די צפוי, כי אין שם ממש קשר, אלא רק שתי לולאות השלובות זו בזו. קשר בוהן כפול וקשר פרפר אלפיני מתהדקים קצת יותרף אבל בדרך כלל אין בעיה להתיר אותם. קשר פלמי, עוד קצת יותר, ולפעמים קשה להתיר אותו. קשר דייגים כפול מתהדק הכי הרבה.

עד כמה הקשר מועד להיתקע

בשני המרכיבים של השיקול הזה, קשר בוהן כפול מנצח. יש לו את הפרופיל הכי קטן, ויותר חשוב, כל הקשרים האחרים בולטים לכל הכיוונים סביב החבל, בעוד קשר בוהן כפול בולט לשלושה כיוונים ובכיוון הרביעי - לא בולט בכלל. זה גורם להתנהגות המעניינת שלו במעבר פינות. הוא תמיד מסתובב כך שהקשר יהיה רחוק מן הפינה.

אמנם לקשר פרפר אלפיני יש כיוון אחד שהוא פחות בולט מן האחרים, אבל עדיין בולט.

העדפה אישית וסגנון

במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו חיכוך וחריצים...

מומלץ להעביר את הקשר של חיבור החבלים את שפת המצוק, אם אפשר, כדי למנוע מהקשר להיתקע, ובכל מקרה

הקשר המומלץ למקרה כזה הוא קשר בוהן כפול. הוא חלש מאחרים, אך הוא מספיק חזק, ויש לו את היתרון שהוא לא נתקע על פינות ושפות מצוק. זהו קשר שאינו מאד בטיחותי ומומלץ לקשור קשר בוהן כפול נוסף על השרכים.

קשר בוהן כפול (באנגלית: (flat overhand bend ,overhand bend, EDK (Euro Death Knot) הוא קשר חיבור חבלים המבוסס על קשר בוהן.

קירבה לקשרים אחרים

כאמור, הקשר הזה מבוסס על קשר בוהן, ולכן קרוב גם ללולאת בוהן וגם לקשר מים.

איך קושרים אותו?

כדי ליצור אותו, פשוט לוקחים את שני הקצוות יחד, וקושרים אותם בקשר בוהן.

תכונות ושימושים

לקשר בוהן כפול שימוש אחד והוא חיבור חבלים לגלישה, בד"כ בגולש אחרון. זהו קשר חלש באופן משמעותי מקשרי חיבור חבלים אחרים, והוא סותר את העיקרון הכללי של כיווני משיכה בקשרים, שאומר שיש להשתמש בקשרים כך שהחבלים היוצאים מהם ימשיכו באותו כיוון. בקשר בוהן כפול יש שבירה חזקה בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה.

למרות שמקובל שקשר בוהן כפול חלש מקשרי חיבור חבלים אחרים, הוא בהחלט חזק מספיק לגלישה וכאמור, מקובל שהוא הקשר המועדף לחיבור חבלים בגולש אחרון. יש לו את היתרון הברור על קשרי חיבור חבלים אחרים, שהוא עובר פינות סלע בקלות, ולא נתקע בהן.

יש המציגים את קשר הבוהן הכפול כקשר בעייתי ושנוי במחלוקת. האמריקאים מכנים אותו EDF או "קשר מוות אירופי", משום שבאירופה זהו הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון. אין מה לקחת את השם הזה יותר מדי ברצינות, הרי כל האירופאים משתמשים בו כעשרים שנה. האמריקאים פוחדים ממנו מאד, משום מה. למעשה, המחלוקת היא בעקבות ניסויים שהראו כי קשר זה אינו בטיחותי: תחת עומס רב הוא צפוי להחליק (נכון יותר - להתגלגל לאורך החבל). זה גרוע במיוחד בתנאים מסויימים: כאשר החבל רטוב מאד והקשר אינו מסודר ולא הודק היטב מראש. בחלק מן הניסויים הקשר מתהפך ומתהדק על עצמו יותר. בכל מקרה, עם קשר נוסף על השרכים אין כל סכנה של כשל פתאומי עקב החלקה.

בכל מקרה כדאי למנוע את אפשרות הגלגול. דרך פשוטה לעשות זאת היא לקשור קשר בוהן נוסף על שני השרכים הארוכים. במקרה של גלגול, הקשר המועמס ייתקע בקשר השני וייעצר שם.

קריאה נוספת

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...