הבדלים בין גרסאות בדף "מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?"
(←טבלת השוואה) |
|||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
קשר בוהן כפול סותר את העיקרון הכללי של [[כיווני משיכה בקשרים]], שאומר שיש להשתמש בקשרים כך שהחבלים היוצאים מהם ימשיכו באותו כיוון. בקשר בוהן כפול יש שבירה חזקה ([[ניפ]]) בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זה אומר שזה נחשב סגנון לא טוב להשתמש בקשר ככה, '''אלא אם יש סיבה ממש טובה לעשות זאת'''. | קשר בוהן כפול סותר את העיקרון הכללי של [[כיווני משיכה בקשרים]], שאומר שיש להשתמש בקשרים כך שהחבלים היוצאים מהם ימשיכו באותו כיוון. בקשר בוהן כפול יש שבירה חזקה ([[ניפ]]) בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זה אומר שזה נחשב סגנון לא טוב להשתמש בקשר ככה, '''אלא אם יש סיבה ממש טובה לעשות זאת'''. | ||
במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו [[חיכוך]] וחריצים... | במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו [[חיכוך]] וחריצים... | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==טבלת השוואה== | ==טבלת השוואה== | ||
{| border="1" | {| border="1" | ||
| − | | | + | |קשר||חוזק||בטיחות||עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס||פרופיל||סבירות הקשר להיתקע על פינות||מהירות |
|- | |- | ||
| − | | | + | |קשר פלמי||חזק מאד||בטיחותי||מתהדק|||גדול וסימטרי||גבוהה||בינונית||בינוני |
|- | |- | ||
| − | | | + | |קשר דייגים כפול||חזק מאד||בטיחותי||מתהדק מאד||גדול וסימטרי||גבוהה||גבוהה||בינוני |
|- | |- | ||
| − | | | + | |קשר פרפר אלפיני||חזק מאד||בטיחותי (עם שרכים ארוכים)||מתהדק||בינוני וא-סימטרי||בינונית||מהיר |
|- | |- | ||
| − | | | + | |קשר שטוח||חלש למדי||לא בטיחותי (חייב איבטוח)||לא מתהדק||קטן וסימטרי||בינונית||מהיר |
| + | |- | ||
| + | |קשר בוהן כפול||חזק מספיק||לא בטיחותי (חייב איבטוח)||לא מתהדק||קטן וא-סימטרי||נמוכה||מהיר מאד | ||
|} | |} | ||
| − | |||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון הוא קשר בוהן כפול. לקשר זה שימוש מקובל אחד בלבד והוא חיבור חבלים לגלישה בגולש אחרון. זאת למרות ש: | הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון הוא קשר בוהן כפול. לקשר זה שימוש מקובל אחד בלבד והוא חיבור חבלים לגלישה בגולש אחרון. זאת למרות ש: | ||
גרסה מ־03:34, 17 בדצמבר 2008
מי שרוצה את התשובה הקצרה: קשר בוהן כפול.
התשובה הארוכה תתחיל, כרגיל אצלנו, בהצגה שלמה יותר של הבעיה, ותמשיך בניתוח השיקולים בבחירת קשר לשימוש מסויים בכלל ולחיבור חבלים לגלישה בפרט.
תוכן עניינים
הצגת הבעיה
בגלישה, יש מצבים בהם אין ברירה אלא לחבר שני חבלים כדי שיהיה ניתן לגלוש עד לקרקע. זה קורה כשאין חבל אחד שהוא ארוך כפליים מאורך הפיץ' של הגלישה. כמובן, שאם רוצים לחסוך זמן, מעדיפים, על מסלולים ארוכים, לגלוש גלישות כמה שיותר ארוכות. זו אחת הסיבות העיקריות לשימוש בשיטות הובלה שיש בהן שני חבלים כמו חבל כפול או חבל תאומים.
גם בטיולי קניונינג זה קורה, ניתן שלוש דוגמאות מתי נעדיף או נאלץ לקשור חבלים.
- המפל הגדול של נחל חצצון הוא בגובה 120מ'. לגלישה ללא קשר נצטרך חבל של 240מ'. חבלים נמכרים בגלילים של 200מ'. ניתן להזמין מהיצרן חבלים ארוכים יותר, אבל זה בלגן.
- שוב, לאותו מפל. חבל של 240מ' הוא כבד מאד. אולי עדים שני חבלי 120מ' ולחלק את המשקל בין שני מטיילים.
- אם כל המפלים במסלול הם של 25מ', ויש מפל אחד של 45מ', עדיף לא להביא חבל 90מ' אלא להשתמש בחבלי 50 לכל המפלים הנמוכים, ובשניהם למפל הגדול. שוב, זהו שיקול של משקל, אבל גם של זמן. יותר מהר לפתוח ולקפל חבל קצר (ואפילו שניים, כי שני אנשים מקפלים באותו זמן).
חיבור חבלים
אפשר להשתמש במספר קשרים ל. הבחירות המוכרות הן: קשר פלמי, קשר דייגים כפול, קשר שטוח, קשר פרפר אלפיני
הבחירה בקשר מסויים צריכה להביא בחשבון את השיקולים הבאים:
- חוזק.
- בטיחות.
- עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס.
- עד כמה הקשר מועד להיתקע (1): גודל הקשר ישפיע על תקיעה בחריצים.
- עד כמה הקשר מועד להיתקע (2): התנהגות הקשר והפרופיל שלו ישפיעו על תקיעה בפינות סלע ושפות מצוק.
- העדפה אישית וסגנון.
חוזק
מרבית הקשרים שהבאנו הם דומים בחוזק שלהם. קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, כולם מחלישים את החבל ב-16-20%, תלוי בחבל. קשר שטוח חלש הרבה יותר, והוא מחליש את החבל בכ-30% אם הוא מאובטח. קשר בוהן כפול נמצא איפשהו ביניהם. הוא חלש יותר משלושת הראשונים, אבל לגלישה, כלומר, לנשיאה של משקל גוף של אדם או שניים - הוא מספיק בהחלט, אפילו אם לוקחים חבלי 7.5מ"מ, כמו שמשתמשים במסלולים אלפיניים.
בטיחות
לשלושת הראשונים, קשר פלמי, קשר דייגים כפול וקשר פרפר אלפיני, אין בעיית בטיחות. הם נחשבים קשרים בטיחותיים. קשר שטוח אינו בטיחותי, הוא מחליק בקלות וחייב איבטוח. קשר בוהן כפול, נמצא גם כאן באמצע. הוא יותר בטיחותי מקשר שטוח, אבל לא מספיק בטיחותי. גם הוא חייב באיבטוח.
עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס
מאלה שהזכרנו, קשר שטוח מתהדק הכי פחות, זה די צפוי, כי אין שם ממש קשר, אלא רק שתי לולאות השלובות זו בזו. קשר בוהן כפול וקשר פרפר אלפיני מתהדקים קצת יותרף אבל בדרך כלל אין בעיה להתיר אותם. קשר פלמי, עוד קצת יותר, ולפעמים קשה להתיר אותו. קשר דייגים כפול מתהדק הכי הרבה.
עד כמה הקשר מועד להיתקע
בשני המרכיבים של השיקול הזה, קשר בוהן כפול מנצח. יש לו את הפרופיל הכי קטן, ויותר חשוב, כל הקשרים האחרים בולטים לכל הכיוונים סביב החבל, בעוד קשר בוהן כפול בולט לשלושה כיוונים ובכיוון הרביעי - לא בולט בכלל. זה גורם להתנהגות המעניינת שלו במעבר פינות. הוא תמיד מסתובב כך שהקשר יהיה רחוק מן הפינה.
אמנם לקשר פרפר אלפיני יש כיוון אחד שהוא פחות בולט מן האחרים, אבל עדיין בולט.
העדפה אישית וסגנון
כאן אין ממש מה להעיר לשלושת קשרים האחרים, שהם קשרים מקובלים לחיבור חבלים.
קשר שטוח, לעומת זאת, השימוש המקובל היחיד שלו הוא חיבור קצה חבל לאמצע חבל.
קשר בוהן כפול סותר את העיקרון הכללי של כיווני משיכה בקשרים, שאומר שיש להשתמש בקשרים כך שהחבלים היוצאים מהם ימשיכו באותו כיוון. בקשר בוהן כפול יש שבירה חזקה (ניפ) בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה. זה אומר שזה נחשב סגנון לא טוב להשתמש בקשר ככה, אלא אם יש סיבה ממש טובה לעשות זאת. במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו חיכוך וחריצים...
טבלת השוואה
| קשר | חוזק | בטיחות | עד כמה הקשר מתהדק תחת עומס | פרופיל | סבירות הקשר להיתקע על פינות | מהירות | |
| קשר פלמי | חזק מאד | בטיחותי | מתהדק | גדול וסימטרי | גבוהה | בינונית | בינוני |
| קשר דייגים כפול | חזק מאד | בטיחותי | מתהדק מאד | גדול וסימטרי | גבוהה | גבוהה | בינוני |
| קשר פרפר אלפיני | חזק מאד | בטיחותי (עם שרכים ארוכים) | מתהדק | בינוני וא-סימטרי | בינונית | מהיר | |
| קשר שטוח | חלש למדי | לא בטיחותי (חייב איבטוח) | לא מתהדק | קטן וסימטרי | בינונית | מהיר | |
| קשר בוהן כפול | חזק מספיק | לא בטיחותי (חייב איבטוח) | לא מתהדק | קטן וא-סימטרי | נמוכה | מהיר מאד |
סיכום
הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון הוא קשר בוהן כפול. לקשר זה שימוש מקובל אחד בלבד והוא חיבור חבלים לגלישה בגולש אחרון. זאת למרות ש:
1. זהו קשר חלש יחסית לקשרי חיבור חבלים אחרים. הוא לא הכי חזק, אך הוא בהחלט מספיק חזק לשימוש בגלישה.
2. קשר בוהן כפול עלול "להתגלגל", להחליק ולהיפתח. הוא נחשב לא בטיחותי וחייב באיבטוח. מאבטחים אותו על ידי פשוט על ידי השארת שרכים ארוכים וקשירה של קשר בוהן כפול נוסף, המשמש כמעצור. במקרה של גלגול, הקשר המועמס ייתקע בקשר השני וייעצר שם.
האמריקאים מכנים את הקשר הזה EDK-Euro Death Knot או "קשר מוות אירופי". באירופה זהו הקשר המועדף לחיבור חבלים לגולש אחרון. האמריקאים פוחדים ממנו מאד, משום מה. אין מה לקחת את השם הזה יותר מדי ברצינות, הרי כל האירופאים משתמשים בו כעשרים שנה. למעשה, המחלוקת היא בעקבות ניסויים שהראו כי קשר זה אינו בטיחותי: תחת עומס רב הוא צפוי להחליק (נכון יותר - להתגלגל לאורך החבל). זה גרוע במיוחד בתנאים מסויימים: כאשר החבל רטוב מאד והקשר אינו מסודר ולא הודק היטב מראש. בחלק מן הניסויים הקשר מתהפך ומתהדק על עצמו יותר. בכל מקרה, עם קשר נוסף על השרכים אין כל סכנה של כשל פתאומי עקב החלקה.
3. הוא סותר את העיקרון הכללי של כיווני משיכה בקשרים. כאמור, בקשר בוהן כפול יש ניפים בשני החבלים היוצאים מן הקשר, ממש בנקודת היציאה.
למרות כל אלה, יש לו את היתרון הברור על קשרי חיבור חבלים אחרים, שיש לו פרופיל נמוך, הוא עובר פינות סלע בקלות, ולא נתקע בהן. ההקטנה של הסיכוי של תקיעה של חבל (שאז צריך לשחרר אותו, לטפס על החבל, לארגן עגינה חדשה, להתעכב ולישון על הקיר) מנצחת את כל החסרונות האחרים.
קריאה נוספת
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
