כתיב מלא

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־11:51, 13 ביוני 2007 מאת מיכה יניב (שיחה | תרומות) (דף חדש: ===כתיב חסר=== בעבר היה נהוג שכתיב חסר ניקוד יהיה זהה לכתיב מנוקד. בכתיב זה, "נעלמות" חלק מהאותיות ו' ו-י' ה...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כתיב חסר

בעבר היה נהוג שכתיב חסר ניקוד יהיה זהה לכתיב מנוקד. בכתיב זה, "נעלמות" חלק מהאותיות ו' ו-י' המורות על התנועה הנכונה לקריאה. למשל: המילים 'שולחן' ו'דיבר' נכתבות בכתיב חסר - 'שלחן' ו'דבר'. כאשר הכתיב מנוקד, אותיות אלו מיותרות שכן הניקוד מורה על התנועה הנכונה, אך כשהכתיב חסר ניקוד הוא קשה לקריאה.

לא כל האותיות ו',ו-י' נעלמות בכתיב חסר, אלא רק אלו שאינן עומדות בכללים. לדוגמה: חיריק עם יו"ד אחריו נקרא חיריק מלא, והוא תנועה גדולה; תנועה גדולה לא תבוא לפני דגש בהברה הטעמה| לא מוטעמת; מכללים אלו נובע שיש לכתוב דִּבֵּר בכתיב חסר.

כתיב מלא

בגלל הקושי בקריאת כתיב חסר כאשר הוא חסר-ניקוד, הנהיג ועד הלשון העברית את כללי הכתיב חסר הניקוד, שלמעשה מכתיבים כתיב מלא. בכתיב זה, לרוב נוספות למלה האותיות ו' ו-י' לציון התנועות השונות. מאוחר יותר, אומצו כללים אלה על-ידי האקדמיה ללשון העברית, שהמשיכה לשכללם, ואלו התקבלו ברובם על ידי הציבור, בעיקר בכתיבה רשמית.

חרף קביעת הכללים על ידי האקדמיה ניכרת חוסר אחידות מסוימת בכתיב, הן בשל חוסר ידיעה דקדוקית ובשל מורכבות השפה על רבדיה ההיסטוריים והן בשל מספר קטגוריות לשוניות שבהן לא התקבלו כללי האקדמיה, וכל הוצאת ספרים ומערכת עיתון עושים בהן דין לעצמם.

בימינו הפך הכתיב החסר לאנכרוניסטי, וכבר עשרות שנים שהכתיב המלא שולט בטקסטים שאינם מנוקדים: כל |עיתונים וכל הספרים שיוצאים בעברית נכתבים בכתיב מלא - זו הנורמה. בנוסף, מקובל להשתמש בכתיב חסר רק בשילוב עם ניקוד, בעיקר בספרי ילדים או לצרכים מיוחדים - השימוש בכתיב חסר ללא ניקוד אינו מקובל.

כללי הכתיב חסר הניקוד

כדרכם של כללים בתחום הלשון, אין מדובר בכללים סטטיים לחלוטין - מפעם לפעם חלים בהם שינויים, בהתאם לניסיון שנצבר. לדוגמה: בראשית כללי הכתיב חסר הניקוד נקבע שיש לכתוב "אשה" (woman) גם בכתיב זה (כדי להבדיל מ"אישה" - האיש שלה), אך כעת בוטל יוצא מן הכלל זה, ונקבע שיש לכתוב "אישה". השינוי המהותי האחרון בכללי הכתיב חסר הניקוד נעשה בסוף 1993. להלן תמצית הכללים:

  • כל אות המופיעה בכתיב המנוקד נכתבת גם בכתיב חסר הניקוד.
  • אחרי אות המנוקדת בקובוץ (תנועת u) תופיע האות ו', למשל: קופסה, הופל, כולם.
  • אחרי אות המנוקדת בחולם חסר (תנועת o) תופיע האות ו', למשל: בוקר, ישמור.
  • אחרי אות המנוקדת בחיריק חסר (תנועת i) תופיע האות י', למשל: דיבור, יישוב, תעשייה. האות י' לא תופיע במקרים הבאים:
    • לפני שווא נח, למשל: הרגיש, מנהג, דמיון (אבל קילשון, מפני שהלמ"ד דגושה, ולכן השווא שתחתיה הוא שווא נע);
    • במילים שבצורת היסוד שלהם אין תנועת i, למשל: לבי (לב), אתך (את), עתים (עת);
    • אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), כגון מביתו, מיד, הילד, וכן במילים: עם, הנה (=הִנֵּה; וגם בנטייה: עמי וכו', הנו וכו'), אם, מן;
    • לפני יו (yu או yo) כגון: דיון, קיום, בריות, נטיות.
  • אחרי אות המנוקדת בצירה (תנועת e) לא תופיע י' בדרך כלל, למשל ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), אך יש מצבים שבהם תופיע י', למשל תיבה, הישג, ובמילים בהן הצירה בא לפני אותיות אהחע"ר במקום חיריק, למשל: תיאבון (שיגעון), תיאבד (תימצא).
  • ו' עיצורית (העיצור w) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל תקווה, זווית. האות אינה נכפלת בראש המילה ובסופה, למשל: ורד, ותיק, צו. ו' בראש מילה נכפלת כאשר לפניה מצטרפת אחת מאותיות השימוש, אך לא אחרי ו' החיבור. לכן מהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" (כלומר וּוֶרד).
  • י' עיצורית (העיצור y) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל: בניין, הייתה. האות אינה נכפלת בראש המילה ואחרי אותיות השימוש, למשל: ילד, יצא (=יֵצֵא), הילד.

אלה הם הכללים הבסיסיים ביותר. לכל אחד מהם יש יוצאים מהכלל, המפורטים בחוברת "כללי הכתיב חסר הניקוד" שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית.

הערות:

  • במקום שהקורא עלול לטעות בקריאת מילה, מומלץ להשתמש בניקוד עזר חלקי, למשל: מִנהל (להבדיל מן מנַהל).
  • הכללים דלעיל חלים על כתיב של מילים עבריות, ואינם חלים על שמות פרטיים, הנכתבים לעתים קרובות חסר במקום שהכללים מחייבים מלא, כגון: שלמה, יעקב, כהן, ירושלים.

לקריאה נוספת

  • כללי הפיסוק וכללי הכתיב חסר הניקוד, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ב.

קישורים חיצוניים