יש שיטה להשתמש בטיבלוק או רופמן למניעת נפילה של מטפס שני בסימול-קליימבינג, האם היא באמת בטיחותית?

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

או, סוףסוף שאלה שאין עליה תשובה ברורה...

למי שלא מבין, אנחנו מדברים על שיטת איבטוח בטיפוס שבה המטפסים לא מאבטחים זה את זה בפיצ'ים אלא מטפסים באותו זמן.

טיפוס סימולטני

ובכן, יש באמת שיטה כזו לאיבטוח. השיטה מבוססת על שימוש באלחוזרים בראנרים של העגינות. יש מספר אמצעים קטנים וקלים שיכולים לשמש כאלחוזרים לחבל אחד. מטפסים לא אוהבים להשתמש בציוד כבד, והופעת המכשירים הללו פתחה אפשרויות חדשות. האמצעים הבולטים הם טיבלוק (של Petzl), רופ-מן (של Wild Country) ודאק (של Kong), למשל.

הרעיון הוא לשים אלחוזר כזה על העגינות שבין שני המטפסים שהולכים יחד. כל זמן שמטפסים, החבל רץ בכיוון למעלה. במקרה של נפילת המוביל, המשקל של השני משמש לו כמשקל נגדי ובולם את הנפילה. במקרה של נפילת השני, החבל ננעל באופן מיידי באלחוזר, והנפילה לא משפיעה על המוביל.

איך זה עובד

נתאר פיץ' אחד לפי השיטה:

טיבלוק על העגינה, במקרה זה - פיתון בסדק

המוביל יוצא לדרך, ושם עגינות, השני מאבטח אותו, כרגיל. כשהמוביל מגיע לקצה החבל (בדרך כלל זה לא באמת כל החבל, אלא כ-30מ' שביניהם), הוא שם עגינה פצצה, מקליפ עליה ראנר, שם בטבעת של הראנר את האלחוזר (טיבלוק, נניח) ומעביר בו את החבל כך שכיוון הזרימה הוא למעלה (כמו בתמונה). חשוב לשים לב שהטיבלוק יהיה בתוך הטבעת ולא מחוץ לטבעת. בצורה זו החבל זורם יותר טוב, ועובר גם דרך הטבעת.

כשהעיגון מוכן, הוא מודיע לשני שלו: "טיבלוק על העגינה" (באנגלית: Tibloc on). השני מתחיל לטפס ומנקה אחריו. המוביל ממשיך, ושם עיגונים כרגיל. כשהשני מגיע לעגינה עם הטיבלוק, הוא מודיע למוביל "אין טיבלוק" ((באנגלית: Tibloc off). המוביל שם עגינה נוספת עם טיבלוק, וממשיך. ממשיכים ככה עד שלמוביל נגמרות העגינות, נגמרים הטיבלוקים או שנגמר המסלול. הוא בונה תחנה ומאבטח את השני עד שהוא מגיע אליו. מכאן אפשר להתחיל פיץ' חדש (אם לא נגמר המסלול).

יש כמה פרטים שצריך לשים לב אליהם:

  1. חשוב ביותר לשמור על החבל מתוח בין שני המטפסים. הסיבה לכך היא שלא רוצים שיהיה סיכוי לנפילה חמורה, מכיוון שהמכשירים הללו אינם מיועדים לבלימת נפילות במקדם נפילה גבוה. זה דורש מן המוביל ומן השני שלו להיות מאד סבלניים.
  2. חשוב ששני המטפסים יידעו בכל רגע שיש ביניהם אלחוזר כזה. לצורך זה התקשורת ביניהם חייבת להיות טובה.

בטיחותי או לא? ובאיזה אלחוזר להשתמש?

זה נשמע כמעט אידיאלי, אבל בניסויים שנערכו התוצאות לא היו חד משמעיות, ולא ברור אם השיטה מומלצת. מצד אחד, יש כאלה שיחתמו עליה בעיניים עצומות, מצד שני, היו מספר תאונות שבמזל לא נגמרו רע, ואחת לפחות, של מדריך הרים צרפתי והקליינט שלו, ששניהם נהרגו כשהטיבלוק קרע את החבל.

גם לשאלה איזה מן האלחוזרים האלה עדיף, התשובה לא ברורה. אף אחד מהם לא אמור לקחת עומס דינאמי. אז זהו שימוש מאולתר בכל מקרה.

לרופמן יש שתי גירסאות, שלאחת מהן, אין שיניים בכלל, אבל שתיהן יושבות רק על המעטפת של החבל. הרופמן סימן 1 (בצבע כחול-אדום), שאין לו שיניים, קורע את המעטפת בכוח קטן יותר מאחיו, סימן 2 (שהוא בצבע אפור-זהב). שניהם קורעים את החבל לפני הטיבלוק. בכל מקרה, הרופמן סימן 1 מיועד לחבלים בקטרים 10-11מ"מ, אז לשימוש עם חבל דאבל או טווין אחד, הוא לא מתאים.

לטיבלוק יש שיניים, אבל מרבית הכוח של הנעילה על החבל נוצר מלחץ של הטבעת על הטיבלוק, ולא מהשיניים שנתקעות במעטפת. בניסויים הוא הראה יכולת עמידה יפה בעומסים סטאטיים, וגם בנפילות לא גדולות. באינטרנט יש טענות שאפשר לקחת נפילות בפקטור 1 על טיבלוק (מישהו ניסה את זה בקיר טיפוס), אבל היצרן (Petzl) אומר שאין ליפול על טיבלוק בחבלים דקים מ-9מ"מ ושבכל מקרה יש סכנה של נזק למעטפת החבלים דקים מ-11מ"מ.

הדאק הוא מכשיר חדש מדי, ואין עליו הרבה נתונים או ניסויים.

קריאה נוספת

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...