הבדלים בין גרסאות בדף "טיפוס מלאכותי"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(היסטוריה)
שורה 6: שורה 6:
 
טיפוס מלאכותי נבדל במיוחד מ[[טיפוס חפשי]], בו אין שימוש בציוד כדי להתקדם לאורך המסלול אלא באחיזות של הסלע, והציוד משמש לאבטחה בלבד. הטיפוס מלאכותי המטפס תלוי על הציוד ועל העגינות מרבית הזמן. באופן כללי ניתן לומר כי בטיפוס מלאכותי אין משמעות רבה כלכך ליכולות אתלטיות אלא יותר ליכולות טכניות, אם כי אין לזלזל בהיבטים הפיזיים והנפשיים הדרושים במסלולים מלאכותיים קשים. קטעים ומסלולים של טיפוס מלאכותי הם לרוב ארוכים ותלולים ביותר, ודורשים כוח וסיבולת רבים, פיזיים ומנטאליים.  
 
טיפוס מלאכותי נבדל במיוחד מ[[טיפוס חפשי]], בו אין שימוש בציוד כדי להתקדם לאורך המסלול אלא באחיזות של הסלע, והציוד משמש לאבטחה בלבד. הטיפוס מלאכותי המטפס תלוי על הציוד ועל העגינות מרבית הזמן. באופן כללי ניתן לומר כי בטיפוס מלאכותי אין משמעות רבה כלכך ליכולות אתלטיות אלא יותר ליכולות טכניות, אם כי אין לזלזל בהיבטים הפיזיים והנפשיים הדרושים במסלולים מלאכותיים קשים. קטעים ומסלולים של טיפוס מלאכותי הם לרוב ארוכים ותלולים ביותר, ודורשים כוח וסיבולת רבים, פיזיים ומנטאליים.  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
עד שנות השישים (של המאה העשרים), טיפוס מלאכותי היה נפוץ בהרים ובמרבית איזורי הטיפוס הגדולים. יוסמיטי הוא אתר מפורסם כזה, אבל גם בשאמוני בצרפת ובכל רחבי האלפים זה היה המצב. גאסטון רבופן (Gaston Rebufan) למשל, התפרסם גם בזכות מסלולים מלאכותיים שפתח, חלקם בסולו. עם השיפור בציוד ובטכניקה, התברר כי ניתן לטפס רבים ממסלולים אלה ב[[טיפוס חפשי]]. מספר מטפסים יצאו בביקורת על השימוש בטיפוס מלאכותי. [[ריינהולד מסנר]] אמר כי "אנשים מגיעים לראשם של מסלולי סלע לא על ידי יכולת, מיומנות וכשרון, אלא על ידי השפלת הקיר דרך עבודה פיזית קשה, [[פיץ']] אחר פיץ'. מיהו זה שזיהם את רוח הטיפוס?" (תרגום חפשי מתוך "רצח הבלתי-אפשרי", ריינהולד מסנר).
+
עד שנות השישים (של המאה העשרים), טיפוס מלאכותי היה נפוץ בהרים ובמרבית איזורי הטיפוס הגדולים. יוסמיטי הוא אתר מפורסם כזה, אבל גם בשאמוני בצרפת ובכל רחבי האלפים זה היה המצב. [[גסטון רבופן]] (Gaston Rebufan) למשל, התפרסם בין השאר בזכות מסלולים מלאכותיים שפתח, חלקם בסולו. התמונה כאן היא שלו, כשהוא מטפס על הגרניט של שמוני. עם השיפור בציוד ובטכניקה, התברר כי ניתן לטפס רבים ממסלולים אלה גם ב[[טיפוס חפשי]]. מספר מטפסים יצאו בביקורת על השימוש בטיפוס מלאכותי. [[ריינהולד מסנר]] אמר כי "אנשים מגיעים לראשם של מסלולי סלע לא על ידי יכולת, מיומנות וכשרון, אלא על ידי השפלת הקיר דרך עבודה פיזית קשה, [[פיץ']] אחר פיץ'. מיהו זה שזיהם את רוח הטיפוס?" (תרגום חפשי מתוך "רצח הבלתי-אפשרי", ריינהולד מסנר).
  
 
טיפוס חפשי הפך לפרטיקה הנפוצה, ומטפסים המשיכו לטפס מסלולים מלאכותיים, אבל יותר ויותר כאלה שאין בהם אחיזות, שהסלע מתפורר, ושאין בהם עגינות. חלק ממסלולים אלה נפתחים על ידי עבודה סיזיפית וחוזרת על עצמה, כמו קדיחת בולטים לאורך פיצ'ים שלמים.
 
טיפוס חפשי הפך לפרטיקה הנפוצה, ומטפסים המשיכו לטפס מסלולים מלאכותיים, אבל יותר ויותר כאלה שאין בהם אחיזות, שהסלע מתפורר, ושאין בהם עגינות. חלק ממסלולים אלה נפתחים על ידי עבודה סיזיפית וחוזרת על עצמה, כמו קדיחת בולטים לאורך פיצ'ים שלמים.

גרסה מ־02:04, 24 באוגוסט 2007

Aidclimbing.jpg

טיפוס מלאכותי הוא סגנון טיפוס המשתמש בעיגונים (אבני עיגון, בולטים ופיתונים) כדי להתקדם לאורך המסלול. בשיטת הדירוג של יוסמיטי, YDS - Yosemite Decimal System נחשבים מסלולים מלאכותיים לדירוג 6. יש דירוג מיוחד למסלולים מלאכותיים.

באנגלית: Aid Climbing; בצרפתית Artif, קיצור של Artificiel.

טיפוס מלאכותי נבדל במיוחד מטיפוס חפשי, בו אין שימוש בציוד כדי להתקדם לאורך המסלול אלא באחיזות של הסלע, והציוד משמש לאבטחה בלבד. הטיפוס מלאכותי המטפס תלוי על הציוד ועל העגינות מרבית הזמן. באופן כללי ניתן לומר כי בטיפוס מלאכותי אין משמעות רבה כלכך ליכולות אתלטיות אלא יותר ליכולות טכניות, אם כי אין לזלזל בהיבטים הפיזיים והנפשיים הדרושים במסלולים מלאכותיים קשים. קטעים ומסלולים של טיפוס מלאכותי הם לרוב ארוכים ותלולים ביותר, ודורשים כוח וסיבולת רבים, פיזיים ומנטאליים.

היסטוריה

עד שנות השישים (של המאה העשרים), טיפוס מלאכותי היה נפוץ בהרים ובמרבית איזורי הטיפוס הגדולים. יוסמיטי הוא אתר מפורסם כזה, אבל גם בשאמוני בצרפת ובכל רחבי האלפים זה היה המצב. גסטון רבופן (Gaston Rebufan) למשל, התפרסם בין השאר בזכות מסלולים מלאכותיים שפתח, חלקם בסולו. התמונה כאן היא שלו, כשהוא מטפס על הגרניט של שמוני. עם השיפור בציוד ובטכניקה, התברר כי ניתן לטפס רבים ממסלולים אלה גם בטיפוס חפשי. מספר מטפסים יצאו בביקורת על השימוש בטיפוס מלאכותי. ריינהולד מסנר אמר כי "אנשים מגיעים לראשם של מסלולי סלע לא על ידי יכולת, מיומנות וכשרון, אלא על ידי השפלת הקיר דרך עבודה פיזית קשה, פיץ' אחר פיץ'. מיהו זה שזיהם את רוח הטיפוס?" (תרגום חפשי מתוך "רצח הבלתי-אפשרי", ריינהולד מסנר).

טיפוס חפשי הפך לפרטיקה הנפוצה, ומטפסים המשיכו לטפס מסלולים מלאכותיים, אבל יותר ויותר כאלה שאין בהם אחיזות, שהסלע מתפורר, ושאין בהם עגינות. חלק ממסלולים אלה נפתחים על ידי עבודה סיזיפית וחוזרת על עצמה, כמו קדיחת בולטים לאורך פיצ'ים שלמים.

עוד ועוד מסלולים שנפתחו במקור במלאכותי (כלומר - חשבו שאי אפשר לטפס אותם חפשי) מטופסים חפשי בשנים האחרונות. לין היל טיפסה בשנת 1990 את כל הפיצ'ים של ה"נוז" על ה"אל-קפיטן" ביוסמיטי בטיפוס חפשי והיתה בין המובילים של הטרנד חדש: לפתוח מסלולי אייד ארוכים על קירות גדולים בלי אייד. במרבית המקרים האיבטוח עליהם נעשה על ידי הוספת בולטים לאורך המסלול (מה שנקרא רטרו-בולטינג), מה ששוב מעלה טענות על "זיהום של רוח הטיפוס" ועל "הרס המסלול כפי שנפתח".

דירוג

דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' אלא במידה שהם מספקים מקום לעגינות. מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות וקשה לשים אותן. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.

הדרגות הן A0 עד A6, כאשר האות A מסמלת Aid - מלאכותי. לעיתים נראה דירוג מלאכותי גם על מסלול חפשי, וזאת אומרת שניתן את הקטע הקשה לטפס במלאכותי.

קריאה נוספת

הויקי של הקירות הגדולים

סקירה בצרפתית, אבל עם תמונות טובות, של ציוד וטכניקה בסיסית


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...