הבדלים בין גרסאות בדף "טיפוס מלאכותי"
(←קריאה נוספת) |
|||
| (26 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''טיפוס מלאכותי''' הוא סגנון | + | [[תמונה: aidclimbing.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[גאסטון רבופה]] על מסלול מלאכותי בשאמוני]] |
| + | '''טיפוס מלאכותי''' (באנגלית: '''Aid Climbing'''; בצרפתית '''Artif''', קיצור של '''Artificiel''') הוא סגנון טיפוס המשתמש בעיגונים ([[אבני עיגון]], [[בולטים]] ו[[פיתונים]]) כדי להתקדם לאורך המסלול. בשיטת ה[[דירוג מסלולים|דירוג]] של [[יוסמיטי]], [[YDS - Yosemite Decimal System]] נחשבים מסלולים מלאכותיים לדירוג 6. יש [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי|דירוג מיוחד למסלולים מלאכותיים]]. | ||
| − | |||
| − | טיפוס מלאכותי נבדל במיוחד מ[[טיפוס חפשי]], בו אין שימוש בציוד כדי להתקדם לאורך המסלול אלא באחיזות של הסלע, והציוד משמש לאבטחה בלבד. | + | טיפוס מלאכותי נבדל במיוחד מ[[טיפוס חפשי]], בו אין שימוש בציוד כדי להתקדם לאורך המסלול אלא באחיזות של הסלע, והציוד משמש לאבטחה בלבד. בטיפוס מלאכותי המטפס תלוי על הציוד ועל העגינות מרבית הזמן. באופן כללי ניתן לומר כי בטיפוס מלאכותי אין משמעות רבה כלכך ליכולות אתלטיות אלא יותר ליכולות טכניות, אם כי אין לזלזל בהיבטים הפיזיים והנפשיים הדרושים במסלולים מלאכותיים קשים. קטעים ומסלולים של טיפוס מלאכותי הם לרוב ארוכים ותלולים ביותר, ודורשים כוח וסיבולת רבים, פיזיים ומנטאליים. |
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
| − | עד שנות השישים (של המאה העשרים), טיפוס מלאכותי היה נפוץ בהרים ובמרבית איזורי הטיפוס הגדולים. יוסמיטי הוא אתר מפורסם כזה, אבל גם בשאמוני בצרפת ובכל רחבי | + | עד שנות השישים (של המאה העשרים), וגם אחר כך, טיפוס מלאכותי היה נפוץ בהרים ובמרבית איזורי הטיפוס הגדולים. יוסמיטי הוא אתר מפורסם כזה, אבל גם בשאמוני בצרפת ובכל רחבי האלפים זה היה המצב. [[גאסטון רבופה]] (Gaston Rébuffat) למשל, התפרסם בין השאר בזכות מסלולים מלאכותיים שפתח בשנות השבעים של המאה העשרים, חלקם בסולו. התמונה כאן היא שלו, כשהוא מטפס על הגרניט של שמוני. עם השיפור בציוד ובטכניקה, התברר כי ניתן לטפס רבים ממסלולים אלה גם ב[[טיפוס חפשי]]. מספר מטפסים יצאו בביקורת על השימוש בטיפוס מלאכותי. [[ריינהולד מסנר]] אמר כי: ''אנשים מגיעים לראשם של מסלולי סלע לא על ידי יכולת, מיומנות וכשרון, אלא על ידי השפלת הקיר דרך עבודה פיזית קשה, [[פיץ']] אחר פיץ'. מיהו זה שזיהם את רוח הטיפוס?'' (תרגום חפשי מתוך [[רצח הבלתי-אפשרי]]). |
טיפוס חפשי הפך לפרטיקה הנפוצה, ומטפסים המשיכו לטפס מסלולים מלאכותיים, אבל יותר ויותר כאלה שאין בהם אחיזות, שהסלע מתפורר, ושאין בהם עגינות. חלק ממסלולים אלה נפתחים על ידי עבודה סיזיפית וחוזרת על עצמה, כמו קדיחת בולטים לאורך פיצ'ים שלמים. | טיפוס חפשי הפך לפרטיקה הנפוצה, ומטפסים המשיכו לטפס מסלולים מלאכותיים, אבל יותר ויותר כאלה שאין בהם אחיזות, שהסלע מתפורר, ושאין בהם עגינות. חלק ממסלולים אלה נפתחים על ידי עבודה סיזיפית וחוזרת על עצמה, כמו קדיחת בולטים לאורך פיצ'ים שלמים. | ||
| − | עוד ועוד מסלולים שנפתחו במקור במלאכותי (כלומר - חשבו שאי אפשר לטפס אותם חפשי) מטופסים חפשי בשנים האחרונות. במרבית המקרים האיבטוח עליהם נעשה על ידי הוספת בולטים | + | עוד ועוד מסלולים שנפתחו במקור במלאכותי (כלומר - חשבו שאי אפשר לטפס אותם חפשי) מטופסים חפשי בשנים האחרונות. [[לין היל]] טיפסה בשנת 1993 את כל הפיצ'ים של ה"נוז" על ה"אל-קפיטן" ב[[יוסמיטי]] בטיפוס חפשי והיתה בין המובילים של טרנד חדש: לפתוח מסלולי אייד ארוכים על [[קירות גדולים]] בלי אייד. במרבית המקרים האיבטוח עליהם נעשה על ידי הוספת בולטים לאורך המסלול (מה שנקרא רטרו-בולטינג), מה ששוב מעלה טענות על ''זיהום של רוח הטיפוס'' ועל ''הרס המסלול כפי שנפתח''. |
==דירוג== | ==דירוג== | ||
| − | דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות ה[[עגינות]] ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' אלא במידה שהם מספקים מקום לעגינות. מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות וקשה לשים אותן. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול. | + | [[דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי]] מתייחס לאיכות ה[[עגינות]] ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' אלא במידה שהם מספקים מקום לעגינות. מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות וקשה לשים אותן. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול. |
| − | הדרגות הן A0 עד A6, כאשר האות A מסמלת Aid - מלאכותי. לעיתים נראה דירוג מלאכותי גם על מסלול חפשי, וזאת אומרת | + | הדרגות הן A0 עד A6, כאשר האות A מסמלת Aid - מלאכותי. לעיתים נראה דירוג מלאכותי גם על מסלול חפשי, וזאת אומרת שניתן לטפס את הקטע הקשה במלאכותי. |
| + | ==קריאה נוספת== | ||
| + | *[http://bigwalls.net/wallwiki/index.php?title=Main_Page הויקי של הקירות הגדולים] | ||
| + | *[http://www.bigwalls.net/climb/BigWallTechManual1988.pdf ספר משנת 1988, קצת מיושן, אבל מצויין] | ||
| + | *[http://www.bigwalls.net/climb/BigWallTechManual.htm ותקציר של הספר...] | ||
| + | *[http://www.expemag.com/V0/comp/escalade.php סקירה בצרפתית, אבל עם תמונות טובות, של ציוד וטכניקה בסיסית] | ||
| − | + | ---- | |
| − | + | תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה:טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: טיפוס]] | |
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־00:25, 18 באוגוסט 2018
טיפוס מלאכותי (באנגלית: Aid Climbing; בצרפתית Artif, קיצור של Artificiel) הוא סגנון טיפוס המשתמש בעיגונים (אבני עיגון, בולטים ופיתונים) כדי להתקדם לאורך המסלול. בשיטת הדירוג של יוסמיטי, YDS - Yosemite Decimal System נחשבים מסלולים מלאכותיים לדירוג 6. יש דירוג מיוחד למסלולים מלאכותיים.
טיפוס מלאכותי נבדל במיוחד מטיפוס חפשי, בו אין שימוש בציוד כדי להתקדם לאורך המסלול אלא באחיזות של הסלע, והציוד משמש לאבטחה בלבד. בטיפוס מלאכותי המטפס תלוי על הציוד ועל העגינות מרבית הזמן. באופן כללי ניתן לומר כי בטיפוס מלאכותי אין משמעות רבה כלכך ליכולות אתלטיות אלא יותר ליכולות טכניות, אם כי אין לזלזל בהיבטים הפיזיים והנפשיים הדרושים במסלולים מלאכותיים קשים. קטעים ומסלולים של טיפוס מלאכותי הם לרוב ארוכים ותלולים ביותר, ודורשים כוח וסיבולת רבים, פיזיים ומנטאליים.
היסטוריה
עד שנות השישים (של המאה העשרים), וגם אחר כך, טיפוס מלאכותי היה נפוץ בהרים ובמרבית איזורי הטיפוס הגדולים. יוסמיטי הוא אתר מפורסם כזה, אבל גם בשאמוני בצרפת ובכל רחבי האלפים זה היה המצב. גאסטון רבופה (Gaston Rébuffat) למשל, התפרסם בין השאר בזכות מסלולים מלאכותיים שפתח בשנות השבעים של המאה העשרים, חלקם בסולו. התמונה כאן היא שלו, כשהוא מטפס על הגרניט של שמוני. עם השיפור בציוד ובטכניקה, התברר כי ניתן לטפס רבים ממסלולים אלה גם בטיפוס חפשי. מספר מטפסים יצאו בביקורת על השימוש בטיפוס מלאכותי. ריינהולד מסנר אמר כי: אנשים מגיעים לראשם של מסלולי סלע לא על ידי יכולת, מיומנות וכשרון, אלא על ידי השפלת הקיר דרך עבודה פיזית קשה, פיץ' אחר פיץ'. מיהו זה שזיהם את רוח הטיפוס? (תרגום חפשי מתוך רצח הבלתי-אפשרי).
טיפוס חפשי הפך לפרטיקה הנפוצה, ומטפסים המשיכו לטפס מסלולים מלאכותיים, אבל יותר ויותר כאלה שאין בהם אחיזות, שהסלע מתפורר, ושאין בהם עגינות. חלק ממסלולים אלה נפתחים על ידי עבודה סיזיפית וחוזרת על עצמה, כמו קדיחת בולטים לאורך פיצ'ים שלמים.
עוד ועוד מסלולים שנפתחו במקור במלאכותי (כלומר - חשבו שאי אפשר לטפס אותם חפשי) מטופסים חפשי בשנים האחרונות. לין היל טיפסה בשנת 1993 את כל הפיצ'ים של ה"נוז" על ה"אל-קפיטן" ביוסמיטי בטיפוס חפשי והיתה בין המובילים של טרנד חדש: לפתוח מסלולי אייד ארוכים על קירות גדולים בלי אייד. במרבית המקרים האיבטוח עליהם נעשה על ידי הוספת בולטים לאורך המסלול (מה שנקרא רטרו-בולטינג), מה ששוב מעלה טענות על זיהום של רוח הטיפוס ועל הרס המסלול כפי שנפתח.
דירוג
דירוג של מסלולי טיפוס מלאכותי מתייחס לאיכות העגינות ולא לקושי הצעדים. במסלולי טיפוס מלאכותי אין משמעות לפרטים בסלע כמו חריצים, כיסים (pockets) וכו' אלא במידה שהם מספקים מקום לעגינות. מסלול מקבל, לכן, דירוג גבוה, אם העגינות בו גרועות וקשה לשים אותן. ניתן לומר כי הדירוג הוא על פי הסיכון בטיפוס המסלול.
הדרגות הן A0 עד A6, כאשר האות A מסמלת Aid - מלאכותי. לעיתים נראה דירוג מלאכותי גם על מסלול חפשי, וזאת אומרת שניתן לטפס את הקטע הקשה במלאכותי.
קריאה נוספת
- הויקי של הקירות הגדולים
- ספר משנת 1988, קצת מיושן, אבל מצויין
- ותקציר של הספר...
- סקירה בצרפתית, אבל עם תמונות טובות, של ציוד וטכניקה בסיסית
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
