חאן טנגרי
חאן טנגרי (Khan Tengri) הוא הר ברכס טיין שאן על גבול קירגיסטאן, קזחסאן וסין. גבהו 7010מ׳ והוא הפסגה השנייה בגבהה בטיין שאן (אחרי הפובדה). הוא אחד מחמשת הפסגות של הישג נמר השלג, ולמרות שהוא לא הגבוה ביניהם, הוא נחשב לשני בקושיו לטיפוס (גם אחרי הפובדה).
ההר נחשב לגבוה ביותר ברכס עד שנת 1943. זה הגיוני כי הוא נראה היטב מהמישורים הקזחיים והשפיץ הנישא שלו מרשים הרבה יותר מהמאסה האדירה של הפובדה. בשנת 1943 נערך סקר מקיף של האיזור והתתברר שהוא פחות גבוה מהפובדה בכ-430מ׳.
שמות
פירוש שמו של ההר: חאן טנגרי הוא מלך השמיים בקזחית, וכנראה מתייחס לאלוה הקזחי טנגרי.
טיפוס ומסלולים
The first ascent of the peak was made in 1931 by Mikhail Pogrebetsky's Ukrainian team by a route from the south
הראשונים שהגיעו לפסגת החאן היתה משלחת אוקראינית בראשות מיכאיל פוגרבצקי (Mikhail Pogrebetsky), בשנת 1931. הם טיפסו מהצד הדרומי. רק שלשה עשורים מאוחר יותר, בשנת 1964 טיפס מיכאיל קוזמין (M. Kuzmin) מהצד הצפוני.
בשנת 1989, קבע אנטולי בוקרייב (שהתפרסם לרעה בספרו של קרקאואר על שנת 1996 באברסט) שני שיאים על ההר: טיפס את ההר בסולו ובמהירות רבה כשעלה לפסגה וחזר למחנה הבסיס בכ-14 שעות בלבד.
בשנת 1989 טיפס בוקרייב לבד ובכך היה לראשון שטיפס בסולו על הר לנין.
כמה עשרות ישראלים כבר היו על פסגת החאן, ביניהם דני גורדין, איגור סטרוז׳ילץ ואחרים...
מסלולים
יש מספר רב של מסלולים, אבל שני המסלולים שרואים הכי הרבה מטפסים הם המסלול הרגיל מדרום, והמסלול הרגיל מצפון. שניהם נפגשים במחנה הגבוה, בגובה 6000מ׳ בערך, ועולים על הקו הרכס עד לפסגה.
המסלול הדרומי קצת פחות תלול, אבל מסוכן יותר. לפני המחנה הגבוה הוא עובר דך קולואר צר המכוננה״צוואר הבקבוק״ שאוסף לתוכו מפולות שלגים, אבנים, וכל מה שנופל מלמעלה...
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
