וואדי ראם

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וואדי ראם (Wadi Rum) הוא אתר טיפוס גדול בדרום ירדן, כשעה נסיעה מעקבה. איזור ראם נמצא ממזרח לעקבה, כפי שניתן לראות במפה הבאה:

תמונת לוויין של השטח המשתרע בין אילת/עקבה לאיזור ראם

וואדי ראם הוא ערוץ נחל רחב של חול בהיר. משני צידי הערוץ מתנשאים הרים שחלקם התחתון בנוי מסלע מגמתי ורוב החתך הגיאולוגי שלהם בנוי משכבות אבן חול באיכות משתנה. ראם הוא שמו של הכפר הגדול הנמצא במרכז הוואדי.

האיזור כולל מספר הרים, סביב שני וואדיות עיקריים: וואדי ראם במערב, וואדי אום עישרין ממזרח. וואדי ראם מפריד בין ג'בל ראם ממערב, ובין המאסיב של ג'בל אום עישרין ממזרח.

ניתן לחלק את מסלולי הטיפוס בוואדי ראם לשני סוגים מרכזיים:

מסלולים בדואיים

מסלולים ארוכים (קילומטר, שניים ויותר), שעולים בדרכים מעניינות לפסגות האזור (למעשה לכל פסגה באזור קיים מסלול בדואי). חלק מן המסלולים נמצאו ונפתחו לאורך עשרות שנים ע"י הבדואים באזור שהיו עולים לפסגות במסעות הציד שלהם. מסלולים בדואיים אינם קשים מבחינת יכולת הטיפוס הטכנית ורוב מהמסלול הוא פשוט הליכה, אבל יש מדי פעם צעדים קשים וקטעים חשופים ומפחידים. זה עונה להגדרה של מסלולי סקרמבלינג. רובם מסלולים מאוד מעניינים שדורשים שילוב סוגי עגינות, תנועה מסוגים שונים, יכולת ניווט ומציאת מסלול גבוהות. מסלולים בדואיים מסומנים באופן חלקי ברוג'ומים, הם מאוד מורכבים בהיבט של מציאת הדרך וראוי להתייחס אליהם בזהירות ושיקול דעת מירבי. למסלולים אלו ראוי להצטייד במפות מפורטות שמופיעות בגייד בוק וכן בציוד טיפוס וגלישה. וכן רצוי מאוד להסתובב בוואדי ראם כמה ימים על מנת לקבל את ההרגשה של ניווט על המסלול, מעקב אחר רוג'ומים, ולדבר עם הבדואים המקומיים על מצב המסלול.

המסלולים הבדואיים המוכרים הם: המסלול של חמד, אל-תלמיה, שייח חמדן וריג'ם אסף שעולים לאיזור הגבוה שמתחת לפסגת ג'בל ראם (summit plateau). ניתן לחצות את כל ג'בל ראם בשילוב של שני מסלולים: עולים ממערב לג'בל ראם (במסלול של שייח חמדן או במסלול התמודי) ויורדים ממזרח במסלול של חמד. זהו אחד המסלולים היפים ביותר בירדן (ואולי בעולם) מבחינת הנוף והאוירה, אבל גם האחרים יפים.

מסלולי טיפוס

אלו מסלולי טיפוס ממש, הם תלולים ומחייבים שימוש בחבלים וטכניקות ואבטחה של טיפוס סלע. מסלולים מעטים הם עם עגינות קבועות, וגם אז, במרבית המקרים הן מצויות רק בתחנות. מסלולים רבים נפתחו ע"י אירופאים שהגיעו לוואדי ראם מאמצע שנות השמונים של המאה העשרים. היו מספר קבוצות מרכזיות שפתחו מסלולים (הווארד וקולונה, האחים רמי, ושני אוסטרים קשוחים - פרכט והאופולטר). יש הבדלים באופן תיאור המסלול ובדקויות הדירוג בהתאם לקבוצה שפתחה את המסלול.

גם במסלולי הטיפוס יש הרבה פעמים אפרואוץ' שיכול בעצמו להיחשב מסלול בדואי.

כמו בכל אתר בעולם, אבל באתרי אבן חול באופן מיוחד, חשוב להכיר את הסלע, את האחיזות ואת העגינות ולהתאקלם למקום. חשוב לעבוד במהירות, גם בטיפוס וגם בעבודה בתחנות ובגלישות. לנסות להבין היכן יכול החבל להיתקע בדרך למטה (בעייה קשה בהרבה מסלולים). יש מסלולי טיפוס מפיץ' אחד ועד עשרים, באורכים שבין 30מ' עד כמה מאות מטרים, ובדרגות קושי 4 עד 7b.

כדאי בפעמים ראשונות ללכת על מסלולים קצרים יחסית (3-6 קטעים) וקלים מאוד (גם מי שמוביל 7c על בולטים כדאי שיתחיל ב-5 בואדי ראם). מטפסים רבים עשו את הטעות של "לזלזל" באתר ובמסלולים הקלים. יש לזכור כי האורך, המורכבות והסלע הלא-כל-כך-טוב הופכים כל מסלול, גם לא קשה, להישג של ממש.

המלצות למסלולים בוואדי ראם ניתן למצוא בדף: מסלולים מומלצים בוואדי ראם.

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...