הבדלים בין גרסאות בדף "הר לנין"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
 +
[[תמונה: peak_lenin.jpg|שמאל|ממוזער|300px|פיק לנין במבט מצפון. ניתן לראות את שני קוי הרכס שעולים לפסגה: משמאן הרכס הצפון מזרחי, מימין הרכס הצפון מערבי. על הפייס הצפוני, המרכז, יש עוד מסלול, תלול וקשה יותר]]
 
'''הר לנין'''  או '''פיק לנין''' (7134מ׳) או בשמו המעודכן ''אבן-סינה''' הוא הפסגה השנייה בגבהה ב[[הרי פאמיר]] שבמרכז אסיה, על גבול קירגיססטאן וטג׳יקיסטאן. היא מהווה חלק מהישג [[נמר השלג]] הסובייטי (יחד עם עוד שלי פסגות בפאמיר ושתיים נוספות ב[[טיין-שאן]].
 
'''הר לנין'''  או '''פיק לנין''' (7134מ׳) או בשמו המעודכן ''אבן-סינה''' הוא הפסגה השנייה בגבהה ב[[הרי פאמיר]] שבמרכז אסיה, על גבול קירגיססטאן וטג׳יקיסטאן. היא מהווה חלק מהישג [[נמר השלג]] הסובייטי (יחד עם עוד שלי פסגות בפאמיר ושתיים נוספות ב[[טיין-שאן]].
  
שורה 4: שורה 5:
 
הר לנין נחשב ההר הגבוה ביו בטג׳יקיסטאן עד שנת 1933, בה טיפסו לראשונה על האיסמעיל סומוני (אז נקרא פיק סטאלין) והתברר שהוא גבוה בכ-300מ׳ מפיק לנין. הוא הר לא טכני ונחשב כאחת הפסגות הקלות ביותר לטיפוס מפסגות ה-7000מ׳. הר לנין רואה כל שנה מאות רבות של מטפסים.
 
הר לנין נחשב ההר הגבוה ביו בטג׳יקיסטאן עד שנת 1933, בה טיפסו לראשונה על האיסמעיל סומוני (אז נקרא פיק סטאלין) והתברר שהוא גבוה בכ-300מ׳ מפיק לנין. הוא הר לא טכני ונחשב כאחת הפסגות הקלות ביותר לטיפוס מפסגות ה-7000מ׳. הר לנין רואה כל שנה מאות רבות של מטפסים.
  
הראשונים שהגיעו לפסגה היו קארל וויין (Karl Wien), יוג׳ין אלוויין (Eugen Allwein) וארווין שניידר (Erwin Schneider), בשנת 1928.
+
הראשונים שהגיעו לפסגה היו הגרמנים קארל וויין (Karl Wien), יוג׳ין אלוויין (Eugen Allwein) והאוסטרי ארווין שניידר (Erwin Schneider), בשנת 1928. הם טיפסו דרך הרכס הצפון-מזרחי, ובאותו זמן זה היה הפסגה הגבוהה ביותר שהגיעו אליה.
 +
 
 +
 
  
 
==שמות==
 
==שמות==

גרסה מ־02:02, 9 ביולי 2020

פיק לנין במבט מצפון. ניתן לראות את שני קוי הרכס שעולים לפסגה: משמאן הרכס הצפון מזרחי, מימין הרכס הצפון מערבי. על הפייס הצפוני, המרכז, יש עוד מסלול, תלול וקשה יותר

'הר לנין או פיק לנין (7134מ׳) או בשמו המעודכן אבן-סינה הוא הפסגה השנייה בגבהה בהרי פאמיר שבמרכז אסיה, על גבול קירגיססטאן וטג׳יקיסטאן. היא מהווה חלק מהישג נמר השלג הסובייטי (יחד עם עוד שלי פסגות בפאמיר ושתיים נוספות בטיין-שאן.

טיפוס ומסלולים

הר לנין נחשב ההר הגבוה ביו בטג׳יקיסטאן עד שנת 1933, בה טיפסו לראשונה על האיסמעיל סומוני (אז נקרא פיק סטאלין) והתברר שהוא גבוה בכ-300מ׳ מפיק לנין. הוא הר לא טכני ונחשב כאחת הפסגות הקלות ביותר לטיפוס מפסגות ה-7000מ׳. הר לנין רואה כל שנה מאות רבות של מטפסים.

הראשונים שהגיעו לפסגה היו הגרמנים קארל וויין (Karl Wien), יוג׳ין אלוויין (Eugen Allwein) והאוסטרי ארווין שניידר (Erwin Schneider), בשנת 1928. הם טיפסו דרך הרכס הצפון-מזרחי, ובאותו זמן זה היה הפסגה הגבוהה ביותר שהגיעו אליה.


שמות

הר לנין נתגלה בשנת 1871 ונקרא במקור הר קאופמן על שם קונסטנטין קאופמן (Konstantin Kaufman), שהיה המושל העליון של טורקיסטאן, מטעם רוסיה. בשנת 1928לאחר המהפכה הסוסייטית הוסב שמו להר לנין. בשנת 2006, לאחר פירוק ברית המועצות, ועצמאותה של טג׳יקיסטאן שמו של ההר שונה שוב וכיום הוא נקרא אבן-סינה (רשמית: Qullai Abuali ibni Sino).

בקירגיסטאן ההר עדיין המשיך להיקרא פיק לנין, ובקירגיזית: לנין צ׳iקוסו (Lenin Chokusu, Ленин Чокусу). בשנת 2017, הנשיא קירגיזי קרא לשינוי שמו של ההר להר מאנאס, על שם גיבור אפי קירגיזי, אבל אז התברר שכבר יש הר בשם זה.

השם הקירגיזי הוא ג׳ל איידאר (Jel-Aidar) שפירושו רוח אלוהים.


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...