הבדלים בין גרסאות בדף "היפותרמיה"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(קישורים חיצוניים)
שורה 4: שורה 4:
 
'''אזהרה: מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. הוא מיועד למטפסים המעוניינים לדעת קצת יותר על תנאים הקיימים בהרים גבוהים, על הסכנות שגורמים אלה מציבים ועל השפעתם על בריאות המטפסים. '''
 
'''אזהרה: מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. הוא מיועד למטפסים המעוניינים לדעת קצת יותר על תנאים הקיימים בהרים גבוהים, על הסכנות שגורמים אלה מציבים ועל השפעתם על בריאות המטפסים. '''
  
'''היפותרמיה''' (באנגלית: hypothermia) היא ירידה מסוכנת בטמפרטורת הגוף. מדובר על טמפרטורת הליבה (core  temperature), כפי שהיא נמדדת במרכז הגוף (מדידה רקטלית, לא בפה או בבית השחי). אדם הסובל מהיפותרמיה חמורה עלול למות תוך מספר דקות. טמפרטורת סביבה נמוכה, בגדים רטובים או לחים, רוח חזקה או כל שילוב שלהם עלולים לגרום להיפותרמיה. הסכנה גדלה עם פעילות גופנית מאומצת ב[[טיפוס הרים|הרים]]. מכיוון שקשה להמשיך בפעילות לאורך זמן, מתקבלת תבנית של פעילות נמרצת במקטעים קצרים, עם הפסקות ביניהם. מקבלים שילוב של הזעה, בגדים לחים, וטמפרטורת סביבה נמוכה.
+
'''היפותרמיה''' (באנגלית: '''Hypothermia''') היא ירידה מסוכנת בטמפרטורת הגוף. מדובר על טמפרטורת הליבה (core  temperature), כפי שהיא נמדדת במרכז הגוף (מדידה רקטלית, לא בפה או בבית השחי). אדם הסובל מהיפותרמיה חמורה עלול למות תוך מספר דקות. טמפרטורת סביבה נמוכה, בגדים רטובים או לחים, רוח חזקה או כל שילוב שלהם עלולים לגרום להיפותרמיה. הסכנה גדלה עם פעילות גופנית מאומצת ב[[טיפוס הרים|הרים]]. מכיוון שקשה להמשיך בפעילות לאורך זמן, מתקבלת תבנית של פעילות נמרצת במקטעים קצרים, עם הפסקות ביניהם. מקבלים שילוב של הזעה, בגדים לחים, וטמפרטורת סביבה נמוכה.
  
 
היפותרמיה היא גם סיכון משמעותי ב[[מערנות|מערות]], ותורמת תרומה חזקה להתפתחות של [[טראומה של תליה]].
 
היפותרמיה היא גם סיכון משמעותי ב[[מערנות|מערות]], ותורמת תרומה חזקה להתפתחות של [[טראומה של תליה]].

גרסה מ־00:30, 13 בספטמבר 2009

אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי!

אזהרה: מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. הוא מיועד למטפסים המעוניינים לדעת קצת יותר על תנאים הקיימים בהרים גבוהים, על הסכנות שגורמים אלה מציבים ועל השפעתם על בריאות המטפסים.

היפותרמיה (באנגלית: Hypothermia) היא ירידה מסוכנת בטמפרטורת הגוף. מדובר על טמפרטורת הליבה (core temperature), כפי שהיא נמדדת במרכז הגוף (מדידה רקטלית, לא בפה או בבית השחי). אדם הסובל מהיפותרמיה חמורה עלול למות תוך מספר דקות. טמפרטורת סביבה נמוכה, בגדים רטובים או לחים, רוח חזקה או כל שילוב שלהם עלולים לגרום להיפותרמיה. הסכנה גדלה עם פעילות גופנית מאומצת בהרים. מכיוון שקשה להמשיך בפעילות לאורך זמן, מתקבלת תבנית של פעילות נמרצת במקטעים קצרים, עם הפסקות ביניהם. מקבלים שילוב של הזעה, בגדים לחים, וטמפרטורת סביבה נמוכה.

היפותרמיה היא גם סיכון משמעותי במערות, ותורמת תרומה חזקה להתפתחות של טראומה של תליה.

איבוד חום

התהליך של איבוד חום מן הגוף אל הסביבה מתקיים תמיד. חום עובר מאיזורים חמים לקרים יותר. מעבר של חום יכול להתרחש בשלוש דרכים: קרינה (radiation), הולכה (conduction) והסעה (transportation).

  1. קרינה היא מעבר של חום בצורה של קרינה אלקטרומגנטית. קרינה אינפרה אדום היא מעבר כזה של חום. קרינה היא הצורה האיטית ביותר של מעבר חום מבין השלוש. כמות החום הנפלטת בקרינה אינה משמעותית באיבוד חום מגוף האדם, והובאה כאן רק לשם השלמות.
  2. הולכה היא מעבר של חום דרך חומר, כשהחומר עצמו אינו משנה את מקומו. אדם הלובש בגדים רטובים מאבד חום למים שבבגדים (מחמם את המים) בהולכה.
  3. הסעה היא מעבר של חום על ידי העברת החומר המחומם עצמו. רוח מקררת בהסעה. הגוף מחמם את האויר שסביבו (בקרינה והולכה) והרוח לוקחת את האויר המחומם ומחליפה אותו באויר קר.

בכל שילוב של רטיבות, סביבה קרה ורוח, הגוף עלול לאבד חום במהירות. במצב זה הגוף מנסה להחזיר לעצמו חלק מן החום האבוד על ידי פעילות שרירים נמרצת. רעידות השרירים הללו הן מה שאנחנו קוראים צמרמורות.

ירידה של שתי מעלות בטמפרטורת הליבה מביאה את מרכז הגוף ל-35°C. בשלב זה עלולים לחוש סחרחורות ואבדן שיווי משקל וכיוון. הצמרמורות נחלשות, ומרכז הבקרה על הטמפרטורה במוח מנסה לשמור על טמפרטורה קבועה סביב האיברים החשובים: לב, מוח, וריאות ומפסיק בהדרגה את זרימת הדם לאיברים החשובים פחות, קודם לאצבעות ולבהונות, אח"כ לידיים ולרגליים. בשלב זה עלולות להתפתח כוויות קור. הדופק הופך חלש ואיטי וכלי הדם מתרחבים. השלב הזה מסוכן במיוחד, כי הנפגע מרגיש שחם לו ורוצה להתפשט, דבר המאיץ את איבוד החום עוד יותר. הנפגע שוקע בהזיות ומאבד את ההכרה, ולבסוף, הדופק נעצר.

בשנת 1998, מטפס שניסה לטפס על הצד הצפוני של האברסט מת מהיפותרמיה. מצאו את בגדיו מקופלים יפה מתחת לפסגה. יש הטוענים, כי המוח מנסה להכניס סדר במצב הלא ברור שהגוף נמצא בו ומסדר את מה שהוא יכול, במקרה זה - הבגדים.

מניעה

כמו כל בעיה בהרים, מניעה היא אפקטיבית יותר מטיפול. כמה טיפים חשובים:

  1. שימרו על תזונה טובה, שתאפשר לגוף להפיק חום כשצריך, בפעילות או ברעידות.
  2. שתו הרבה ואל תגיעו להתייבשות.
  3. נוחו הרבה והשתדלו לא להתקרב לתשישות קיצונית.
  4. השתמשו בביגוד תרמי, שמחמם גם כשהוא רטוב.
  5. החליפו בגדים תחתונים לחים, מהר ככל האפשר.
  6. שימרו על הראש והצוואר מבודדים היטב, וגם על כל השאר.
  7. הישארו נקיים ויבשים.
  8. פיתחו פתחי איוורור בזמן מאמץ גופני.

טיפול

מצבו של מטפס הסובל מהיפותרמיה לא ישתפר מתוספת של בגדים, שכן בגדים אינם מחממים אלא מבודדים בלבד. מכיוון שמקור החום שלו אינו זמין (כי הוא בהיפותרמיה), יש לספק מקורות חום חיצוניים. בהרים גבוהים מקורות החום יכולים להיות שקיות חימום כימיות, בקבוקי מים חמים בבתי השחי ובמפשעה וכו'. במקרים רבים הברירה היחידה היא להפשיט את הנפגע ולהכניס אותו לשק שינה עם אדם ערום אחר (בלי רעיונות מלוכלכים) כך שיתחמם מחום הגוף של האדם הבריא.

אם אין ברירה, האופציה הטובה ביותר היא להמשיך לנוע עד למחנה הבא או למקום שיש בו עזרה.

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...