הבדלים בין גרסאות בדף "דלקות גידים"
(דף חדש: <div align=center> [[Climbing Encyclopedia:הבהרה משפטית#אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי|'''אנציקלופדית הטיפוס ...) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[Climbing Encyclopedia:הבהרה משפטית#אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי|'''אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי!''']] | [[Climbing Encyclopedia:הבהרה משפטית#אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי|'''אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי!''']] | ||
<div align=right> | <div align=right> | ||
| − | '''דלקות גידים''' (באנגלית: tendonitis) | + | '''דלקות גידים''' (באנגלית: tendonitis או tendinitis) הן דלקות, ברקמה הסיבית המחברת בין העצם לשריר, שנוצרות על רקע מכני. הגיד הוא רקמה המעבירה את כוח השריר אל השלד. הגידים הם רקמה סיבית חזקה ביותר אך לא אלאסטית. מתיחה חזקה בגיד, נגד התנגדות, תגרום לקריעה חלקית או מלאה. קריעה כזו מצריכה תיקון של הרקמה הפגועה, ובתהליך התיקון לעיתים מתפתחת דלקת. |
| + | קיימים שני מנגנונים עיקריים הגורמים להתפתחות של דלקות גידים: | ||
| + | |||
| + | 1. שימוש יתר (Over use) - תנועה מסויימת שחוזרת מספר רב של פעמים, כמו בעבודה על [[סיקוונס]] קצר וקשה, יוצרת נזקים מצטברים לגיד. ללא תקופת החלמה בין אימונים, נוצרת רקמה דלקתית.. | ||
| + | |||
| + | 2. עומס יתר ( Over load) - פעולה חד פעמית חריגה כגון משיכה חזקה על אחיזה קטנה, או החלקה של רגל ותלייה פתאומית על האצבעות) שיוצרת קרע בגיד. המשך שימוש באותו גיד ללא תקופת החלמה גורם להיווצרות דלקת. | ||
| + | |||
| + | דלקות בגידים נובעות ממתיחה, מאמץ, טראומה או שילוב שלהם. דלקות גידים אצל מטפסים שכיחות ביותר באצבעות, אבל גם בכתפיים (Rotator cuff syndrome) ובמרפק (golfer's elbow, tennis elbow). סימני הדלקת הם חום, אודם נפיחות וכאבים בזמן ביצוע פעולה ולעיתים קרובות, גם ללא עומס. | ||
| + | |||
| + | דלקת ראשונית, עשויה להרפא מעצמה עם מנוחה מתאימה. המנוחה המומלצת היא מספר שבועות (שווה להתייעץ עם רופא ולא עם אתר אינטרנט). מומלץ לקרר (קומפרסים של קרח) בזמן הראשון לאחר הפגיעה. מקובל כי קומפקסים חמים לאחר מכן מאיצים את זרימת הדם ואת ההחלמה. | ||
| + | |||
| + | דלקת חוזרת ונשנית דורשת הפסקת פעילות ארוכה (חודשים, לפעמים) וטיפול תרופתי. טיפול כולל משלב מנוחה, קירור ותרופות אנטי דלקתיות (סטרואידים, לפעמים, אבל גם לא-סטרואידיות). במקרים קיצוניים דרוש ניתוח. | ||
| + | |||
| + | כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן עדיף למנוע מאשר לטפל. למניעה חשוב חימום יסודי לפני אימון ופעילות, והרפיה טובה אחריהם. על החימום לכלול: | ||
| + | *[[מתיחות]]: לכתפיים, מפשעה, אמות ואצבעות. | ||
| + | *חימום כללי: ריצה, קפיצות, [[טרברסה|טרברסות]] ארוכות וכו'. | ||
| + | *חימום ספציפי: מסלולים קלים. | ||
| + | |||
| + | על ההרפיה לכלול מתיחות ומסלול קל או שניים. | ||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | ||
[[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]] [[קטגוריה: הגדרות]] [[קטגוריה: כללי]] [[קטגוריה: רפואה]] | [[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]] [[קטגוריה: הגדרות]] [[קטגוריה: כללי]] [[קטגוריה: רפואה]] | ||
גרסה מ־06:25, 19 במרץ 2008
אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי!
דלקות גידים (באנגלית: tendonitis או tendinitis) הן דלקות, ברקמה הסיבית המחברת בין העצם לשריר, שנוצרות על רקע מכני. הגיד הוא רקמה המעבירה את כוח השריר אל השלד. הגידים הם רקמה סיבית חזקה ביותר אך לא אלאסטית. מתיחה חזקה בגיד, נגד התנגדות, תגרום לקריעה חלקית או מלאה. קריעה כזו מצריכה תיקון של הרקמה הפגועה, ובתהליך התיקון לעיתים מתפתחת דלקת.
קיימים שני מנגנונים עיקריים הגורמים להתפתחות של דלקות גידים:
1. שימוש יתר (Over use) - תנועה מסויימת שחוזרת מספר רב של פעמים, כמו בעבודה על סיקוונס קצר וקשה, יוצרת נזקים מצטברים לגיד. ללא תקופת החלמה בין אימונים, נוצרת רקמה דלקתית..
2. עומס יתר ( Over load) - פעולה חד פעמית חריגה כגון משיכה חזקה על אחיזה קטנה, או החלקה של רגל ותלייה פתאומית על האצבעות) שיוצרת קרע בגיד. המשך שימוש באותו גיד ללא תקופת החלמה גורם להיווצרות דלקת.
דלקות בגידים נובעות ממתיחה, מאמץ, טראומה או שילוב שלהם. דלקות גידים אצל מטפסים שכיחות ביותר באצבעות, אבל גם בכתפיים (Rotator cuff syndrome) ובמרפק (golfer's elbow, tennis elbow). סימני הדלקת הם חום, אודם נפיחות וכאבים בזמן ביצוע פעולה ולעיתים קרובות, גם ללא עומס.
דלקת ראשונית, עשויה להרפא מעצמה עם מנוחה מתאימה. המנוחה המומלצת היא מספר שבועות (שווה להתייעץ עם רופא ולא עם אתר אינטרנט). מומלץ לקרר (קומפרסים של קרח) בזמן הראשון לאחר הפגיעה. מקובל כי קומפקסים חמים לאחר מכן מאיצים את זרימת הדם ואת ההחלמה.
דלקת חוזרת ונשנית דורשת הפסקת פעילות ארוכה (חודשים, לפעמים) וטיפול תרופתי. טיפול כולל משלב מנוחה, קירור ותרופות אנטי דלקתיות (סטרואידים, לפעמים, אבל גם לא-סטרואידיות). במקרים קיצוניים דרוש ניתוח.
כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן עדיף למנוע מאשר לטפל. למניעה חשוב חימום יסודי לפני אימון ופעילות, והרפיה טובה אחריהם. על החימום לכלול:
- מתיחות: לכתפיים, מפשעה, אמות ואצבעות.
- חימום כללי: ריצה, קפיצות, טרברסות ארוכות וכו'.
- חימום ספציפי: מסלולים קלים.
על ההרפיה לכלול מתיחות ומסלול קל או שניים.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
