הבדלים בין גרסאות בדף "גולש אחרון"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(בניית עגינת גולש אחרון)
שורה 4: שורה 4:
 
מטרתו של הגולש האחרון היא פשוטו כמשמעו: להיות זה שיגלוש אחרון מתחנה במצוק או מפל, לגלוש במקסימום בטיחות, להשאיר מינימום ציוד ולהיות מסוגל לקחת את החבל בסיום הגלישה. ברוב המפלים והמצוקים בארץ מהם נגלוש ימצאו עיגונים קבועים ותמיד נעדיף להשתמש בהם (העיגון האידיאלי) מכיוון שאז לא נצטרך להשאיר ציוד והם חזקים ובטוחים. אבל לא תמיד ימצאו עיגונים אלה ולכן לעיתים נצטרך ליצור לעצמנו עמדת גלישה.
 
מטרתו של הגולש האחרון היא פשוטו כמשמעו: להיות זה שיגלוש אחרון מתחנה במצוק או מפל, לגלוש במקסימום בטיחות, להשאיר מינימום ציוד ולהיות מסוגל לקחת את החבל בסיום הגלישה. ברוב המפלים והמצוקים בארץ מהם נגלוש ימצאו עיגונים קבועים ותמיד נעדיף להשתמש בהם (העיגון האידיאלי) מכיוון שאז לא נצטרך להשאיר ציוד והם חזקים ובטוחים. אבל לא תמיד ימצאו עיגונים אלה ולכן לעיתים נצטרך ליצור לעצמנו עמדת גלישה.
  
=בניית עגינת גולש אחרון=
+
=עגינת גולש אחרון=
 
כאשר נגיע למפל או מצוק (במצב שאין עיגונים קבועים במקום) דבר ראשון שנעשה זה למצוא את המקום האידיאלי לבניית עמדת גולש אחרון. יש עגינות מיוחדות ל[[עגינות לשלג|שלג]] ול[[עגינות לקרח|קרח]].
 
כאשר נגיע למפל או מצוק (במצב שאין עיגונים קבועים במקום) דבר ראשון שנעשה זה למצוא את המקום האידיאלי לבניית עמדת גולש אחרון. יש עגינות מיוחדות ל[[עגינות לשלג|שלג]] ול[[עגינות לקרח|קרח]].
  

גרסה מ־04:55, 19 במאי 2007

כללי

כאשר יורדים בנחל עם מפלים ואין אפשרות לעקוף מפל או כשיורדים ממצוק ואי אפשר ללכת ברגל מסביב (מה שקוראים walk off) על מנת לרדת חייבים לגלוש. בגלישה רגילה, באבטחה מלמעלה, החבלים קשורים לעיגון ואז אי אפשר לקחת אותם בסוף הגלישה. גלישה בנוהל גולש אחרון באה לפתור את הבעיה.

מטרתו של הגולש האחרון היא פשוטו כמשמעו: להיות זה שיגלוש אחרון מתחנה במצוק או מפל, לגלוש במקסימום בטיחות, להשאיר מינימום ציוד ולהיות מסוגל לקחת את החבל בסיום הגלישה. ברוב המפלים והמצוקים בארץ מהם נגלוש ימצאו עיגונים קבועים ותמיד נעדיף להשתמש בהם (העיגון האידיאלי) מכיוון שאז לא נצטרך להשאיר ציוד והם חזקים ובטוחים. אבל לא תמיד ימצאו עיגונים אלה ולכן לעיתים נצטרך ליצור לעצמנו עמדת גלישה.

עגינת גולש אחרון

כאשר נגיע למפל או מצוק (במצב שאין עיגונים קבועים במקום) דבר ראשון שנעשה זה למצוא את המקום האידיאלי לבניית עמדת גולש אחרון. יש עגינות מיוחדות לשלג ולקרח.

בנחלים שפת המצוק תהיה עגולה וחלקה (בלי הרבה גורמים מפריעים), הסיכוי שחבל יתקע כאשר נרצה למשוך אותו יהיה מאוד נמוך לכן נעדיף גם בשביל נוחיות הגלישה ומשיכת החבל אחריה למקם את התחנה גבוהה (אפילו אם היא קצת רחוקה) כדי שיהיה פחות חיכוך בין החבל לסלע בזמן המשיכה.

במצוקים יהיו הרבה יותר גורמים מפריעים כמו חריצים, שיחים ובליטות סלע. דברים שעלולים לגרום לחבל להיתקע בזמן המשיכה לכן הנקודה האידיאלית במקומות כאלה תהיה בהרבה מקרים על שפת המצוק עצמה ואפילו קצת מעבר כדי שהחבל יהיה כמה שיותר סטרילי באוויר ולצמצם את הסיכויים שלו להיתקע.

נקודות אידיאליות יכולות להיות: עצים, בולדרים וגשרים בסלע אותם נוכל להקיף בחבל הגלישה. אם לא נמצאו נקודות אידיאליות עדיף להשתמש בציוד נוסף בשביל ליצור תחנה במטרה שהיא תהיה בטוחה ושהסיכוי שהחבל יתקע בזמן משיכתו למטה יהיה נמוך ככל שניתן. במקרים בהם יש להשתמש בציוד נוסף ליצירת התחנה מומלץ להשתמש בציוד הכי זול מכיוון שהוא יישאר למעלה ולא נוכל לקחת אותו אחרי הגלישה.

בדיקת עגינת הגולש האחרון

אחרי שבחרנו את עגינת הגולש האחרון שלנו אנחנו נרצה כמובן לבדוק אותה לפני שנשתמש בה. אנחנו נגיע עם עוד אנשים לגלישה לכן מה שנעשה הוא את הדבר הבא: נבנה עוד עמדת גלישה (שנהיה בטוחים שהיא חזקה) שאותה נחבר ברפיון לחבל הגלישה שכבר עובר דרך עמדת הגולש האחרון שלנו וזו תהיה עמדת גיבוי. כעת אפשר לשלוח את שאר האנשים לגלוש על עגינת הגולש האחרון שלנו ואז נוכל לדעת אם היא מספיק חזקה. אם טעינו בהערכת החוזק והעגינה תישלף, עמדת הגיבוי "תכנס לפעולה" ותחזיק את החבל עם הגולש עליו.

לאחר שהגולשים הראשונים הגיעו למטה וראו שהעמדה מספיק חזקה תפקידם הנוסף הוא להתחיל למשוך את אחד הקצוות של החבל כדי לבדוק שהחיכוך מאפשר משיכה של החבל (לדמות הורדה שלו) במטרה לבדוק שהוא לא נתקע אחרי שבדקו וראו שהכל בסדר והגולש האחרון בדק ווידא שהעגינה נשארה במצב שבו נבנתה ואין בה שינוי מגיע תורו של הגולש האחרון לגלוש.

גלישת הגולש האחרון

אחרי שהעגינה נבדקה והגולש האחרון הגיע למסקנה שהיא תקינה, אפשר לפרק את עמדת הגיבוי. הגולש יכול להתחבר לחבל הגלישה ולגלוש לאט ובזהירות כדי למנוע זעזועים על העמדה. לאחר שהגיע למטה בשלום הוא ימשוך את החבל.

יתכנו מצבים שלאחר תחילת משיכת החבל הוא יתקע ולא תהיה אפשרות למשוך אותו. אם החבל בעמדה עובר דרך טבעת ושני קצוות החבל עדיין בהישג יד ניתן לטפס עליו ולנסות לפתור את הבעיה. אם החבל אינו עובר דרך טבעת אלא דרך רצועה או חבל, ובמיוחד במקרה שהחיכוך גדוך אסור בשום אופן לטפס על החבל. במשיכה לאורך מספר מטרים ספורים עלול חבל הגלישה לנסר ולהתיך את הרצועה בעגינה.

במקרים שלא ניתן להגיע לשני קצוות החבל אסור בשום אופן לטפס רק על צד אחד של החבל. תמיד קיים הסיכוי שהקצה התפוס ישתחרר והמטפס ייפול עם החבל.

חיבור חבלים

יש מצבים בהם אין ברירה אלא לחבר שני חבלים כדי שיהיה ניתן לגלוש עד לקרקע. במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו חיכוך חריצים... מומלץ להעביר את הקשר של חיבור החבלים את שפת המצוק אם אפשר בשביל למנוע מהקשר להיתקע.

V-thread.jpg

נקודות חשובות לזכור

  • יש לזכור לפתוח את קשרי קצה החבל לפני שמושכים את החבל. אם חבל נתקע בזמן שמשכנו אותו ואי אפשר להגיע לשני קצוות החבל אסור לטפס על החבל כי במקרה שהחבל ישתחרר המטפס יתרסק לקרקע.
  • חייבים להשתמש באמצעי חיכוך המתאים לשני חבלים. נסיון לגלוש על צד אחד של החבל ימשוך את הצד השני, החבל ייפול והמטפס איתו.
  • יש לוודא ששני קצוות החבל מגיעים לקרקע.

ביבליוגרפיה

THE MECHANICS OF FRICTION IN ROPE RESCUE

ROPE ACCESS EQUIPMENT THE BACK UP SAFETY SYSTEM

CLIMBING.COM ROCKANDICE.COM

PETZL.COM

KONG.IT

מדריך לאינג'ניר בעריכת פרופ' ש.אטינגן

ספר מערכי שיעור טיפוס גלישה וחילוץ, מדור טג"ח, 2001

גולש אחרון, מאמר של גיל אוורבוך למדור טג"ח, 2005


תרמו לדף זה: גיל אברבוך, מיכה יניב, ואחרים...