הבדלים בין גרסאות בדף "ג'ון גיל"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: '''ג'ון גיל''' ('''John Gill''', נולד ב-1937), הוא מטפס אמריקאי שהיה מתמטיקאי במקצועו, אבל ידוע בעיקר באופן שבו יישם …)
 
 
(14 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
  
 
==ביוגרפיה==
 
==ביוגרפיה==
−
ג'ון גיל גדל בדרום ארה"ב
+
ג'ון גיל גדל בדרום ארה"ב ובשנת 1958 סיים תואר במתמטיקה באונירסיטה של ג'ורג'יה. הוא התגייס לחיל האוויר האמריקאי והתמחה במטאורולוגיה באוניברסיטת שיקגו. הוא למד לתואר שני ולדוקטורט במתמטיקה, ולימד באוניברסיטה של דרום קולורדו. ג'ון גיל החל לטפס בשנת 1953 כמטפס [[טראד]]. לאחר מספר שנים הוא החל להתבלט בטיפוס על מסלולי סלע קצרים ואתלטיים, בקיצור - על בולדרים. בסוף שנות ה-50 של המאה העשרים ולאורך שנות ה-60 הוא פתח מספר רב של בעיות בולדרינג שהיו קשות באופן משמעותי ממה שהיה מוכר אז. ג'ון גיל היה מתעמל מוכשר (הוא אפילו התחרה על טבעות ובטיפוס מהיר על חבל) וראה בטיפוס סלע מעין הרחבה של אתלטיקה בכלל והתעמלות מכשירים בפרט. כמתעמל מנוסה, הוא הכיר את השימוש במגנזיום קרבונט ([[צ'וק]]) לספיגת הזיעה ולשיפור האחיזה, והוא היה זה שהכניס את השימוש באבקת מגנזיום גם לעולם הטיפוס האמריקאי, באמצע שנות ה-1950. השימוש במגנזיום התפשט, כידוע, והפך מקובל על מטפסים בכל העולם.
−
[[Image:Onearmlever.jpg|thumb|350px|right|John Gill, performing a one arm [[front lever]] in the late 1960s. Gill is known for his applications of gymnastics to rock climbing.]]
 
  
 +
באותה תקופה, בערך, הוא פיתח את ההבנה ש[[צעדים דינאמיים]] הם טכניקה חשובה ויעילה לטיפוס (הוא קרא לזה "דינאמיות מבוקרת"). הוא טען שצעדים דינאמיים מבוקרים מנצלים ביעילות רבה את כוח השרירים, והשימוש בהם מומלץ, וגם נחוץ.
  
−
==Early Life, Education, and Professional Career==
+
למרות שהוא לא היה הבולדריסט הרציני היחיד או הראשון, הוא היה, כפי הנראה הראשון שהפך את הבולדרינג לתת-ענף הטיפוס העיקרי שבו עסק. הוא גם עמל קשות להפיכת הבולדרינג לענף בפני עצמו, ולקבלת הכרה בחשיבות ובלגיטימיות של הבולדרינג כספורט. ההתמקדות שלו בבולדרינג וברמת היכולת הגבוהה של הבעיות שפתח מציינות אותו כאבי ענף הבולדרינג המודרני בעיני רבים. בזכותו הפך הבולדרינג משיטת אימון והכנה למסלולים ארוכים, לענף ספורט בפני עצמו.
  
−
As a child, Gill lived in several Southern cities, including [[Atlanta]], [[Georgia (U.S. state)|Georgia]], where he graduated from Bass High School [http://johnhaas.us/bhs/] in 1954 and attended [[Georgia Tech]] 1954-1956. He graduated from the [[University of Georgia]] with a degree in mathematics in 1958, and entered the [[USAF]] as a second lieutenant. He attended a special graduate meteorology program at the [[University of Chicago]] 1958-1959, then was assigned to [[Glasgow AFB]], [[Montana]], until 1962. After obtaining an MA in mathematics from the [[University of Alabama]] in 1964, Gill became an instructor at [[Murray State University]] 1964-1967. In 1967 he enrolled as a graduate student at [[Colorado State University]], and received his PhD in classical [[complex analysis]] in 1971. In 2000, Gill retired as professor of mathematics from the [[University of Southern Colorado]]. <ref name=Master>Ament, Pat (1998). ''John Gill:Master of Rock. Climbing Classics #2'', Stackpole Books</ref> During his academic career he published a number of research papers in the analytic theory of [[continued fractions]] and related topics, and started a minor mathematical journal entitled ''Communications in the Analytic Theory of Continued Fractions''[http://www128.pair.com/r3d4k7/Career.html]
+
==אימון על פי ג'ון גיל==
 +
[[תמונה: john gill.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ג'ון גיל בתליה אפקית על יד אחת]]
 +
כאמור, גיל היה מתעמל מוכשר והכיר טכניקות אימון שמשמשות באתלטיקה קלה. הוא יישם טכניקות אלה לאימון בטיפוס. מקובל שג'ון גיל היה הראשון שהתאמן באימוני התנגדות עם משקל גוף ועם משקולות. הוא הגיע לשבע עליות מתח על יד אחת, שלוש על אצבע אחת, עליות מתח עם משקולות של 10ק"ג ועוד פעלולים מדהימים.
 +
==ג'ון גיל והישגיו בטיפוס==
 +
ג'ון גיל טיפס בכר בשנת 1958 מסלול בשם '''Baxter's Pinnacle''', שמדורג 5.10. זה היה לפני שמערכת הדירוג של יוסמיטי, ה-[[YDS]] נפתחה. כלומר, הדירוג 5.10 עדיין לא היה קיים. זה היה אחד המסלולים הראשונים שטופסו באמריקה וראויים לדירוג זה. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 הוא הגיע לרמה המקבילה היום ל-V9 או V10, על כמה בעיות בולדרינג. הוא עצמו טוען, שכפי הנראה מעולם לא עלה אל מעבר לדירוג זה. מספר מסלולים שהוא פתח, במיוחד ברמות V8 ו-V9 היו הראשונים ברמה הזו, ולמעשה הגדירו רמת קושי חדשה.
  
−
==John Gill and Bouldering: Introduction of Chalk and Controlled Dynamics==
+
אחת הבעיות שלו, שהיום תיחשב מסלול [[היי-בול]], היתה מסלול של כ-10מ', ברמה של 5.12a, או V4-5 . הוא טיפס אותה ב[[סולו]] וללא נסיונות קודמים. בעיה זו נחשבת אחת מהקלסיקות של הטיפוס המודרני, ואולי המסלול הראשון בדירוג 5.12. זהו הישג מרשים עוד יותר, בהתחשב בעובדה שהוא טיפס אז ללא [[נעלי טיפוס]] מודרניות, וללא היתרון שהן נותנות.
−
[[Image:PennyrileWiki.jpg|thumb|250px|right|John Gill, performing a dynamic move at Pennyrile Forest, KY in the mid 1960s.]]
 
−
John Gill began mountain and rock climbing in 1953 as a [[traditional climbing|traditional climber]]. By the mid 1950s he had begun to specialize on very short, acrobatic routes on outcrops and boulders, establishing [[Bouldering|problems]] in the 1950s and early 1960s considerably harder than those existing at the time. Being a gymnast and thinking of climbing as an extension of [[gymnastics]], in the mid 1950s he introduced the use of gymnastic [[chalk]] into American rock climbing (the use of chalk then spread  throughout the climbing world). At the same time he introduced ''controlled dynamics'' (see [[Glossary of climbing terms|dyno]]), recommending it as a technique of choice, as well as one of necessity. Although certainly not the first serious boulderer &mdash; his notable predecessors include [[Oscar Eckenstein]] (1859-1921) and [[Pierre Allain]] (1904-2000) &mdash;  he was probably the first climber in the history of rock climbing to make bouldering his primary specialty and to advocate acceptance of bouldering as a legitimate sport in its own right, to be pursued wherever the terrain is suitable. His focus on bouldering and the high difficulty levels he established inspired a number of traditional climbers to take a more serious view of the sport, which, for the most part had been seen merely as training for longer roped climbs.  
 
  
−
"''. . . his introduction of chalk and dynamic movement marked the beginning of modern climbing in America.''"<ref name=Alpinist>Editors,''Alpinist Magazine'' #12, 2005</ref>
+
ג'ון גיל זכה בשנת 2008 בפרס על הישגים יוצאי דופן בטיפוס, מאת המועדון האלפיני האמריקאי.
  
−
==Early Climbs at High Grades of Difficulty==
+
==שיטת B לדירוג בולדרינג==
−
In the [[Tetons]], in 1958, John Gill climbed a short route on ''Baxter's Pinnacle'' that lies in the [[Grade (climbing)|5.10]] realm, before that grade was formally recognized &mdash; one of the first to be done in America<ref name=Wizards>>Ament, Pat (2002). ''Wizards of Rock: A History of Free Climbing in America'', Wilderness Press</ref>. By the end of the 1950s, Gill had reached what would now be considered [[Grade (bouldering)|V9]] or [[Grade (bouldering)|V10]] levels on a few [[Glossary of climbing terms|eliminate]] boulder problems, but claims he probably never progressed beyond that. Two of his problems in the [[Tetons]] &mdash; a [[Grade (bouldering)|V8]] in 1957 and a [[Grade (bouldering)|V9]] in 1959 &mdash; set new standards of bouldering difficulty, and his 1961 route on the ''Thimble'' ([[Black Hills|Needles]] of South Dakota) &mdash; an unrehearsed and unroped 30-foot [[Grade (climbing)|5.12a]] [[free-soloing|free-solo]] climb (or [[Grade (bouldering)|V4 or V5]] [[Bouldering#Bouldering Terms|highball]])&mdash; is considered one of the great classics of modern climbing, and &mdash; if considered a climb &mdash; may well be the first at the [[Grade (climbing)|5.12]] grade <ref name=Wizards/> <ref>''Climbing Magazine'', Millennium Special, March (2000)</ref>.  Gill climbed the route without the benefit of modern climbing shoes, significantly increasing the difficulty of the climb.  
+
בשנות החמישים של המאה ה-20 המציא ג'ון גיל את השיטה הראשונה, כפי הנראה, ל[[דירוג בולדרינג|דירוג בעיות בולדרינג]]. השיטה התבססה על מערכת סגורה של שלוש דרגות, (B1, B2, B3) מתוכן שתיים סובייקטיביות המצביעות על הקושי, ואחת, הגבוהה ביותר, אובייקטיבית, ובה הבעיות שטופסו רק פעם אחת. כשני עשורים לאחר מכן, עם התפתחות המאסיבית של [[טיפוס ספורטיבי|הטיפוס הספורטיבי]] , עבר עולם הבולדרינג לשימוש במערכת דירוג פתוחות (שמוסיפות דירוג עם כל עליה ברמה), המערכת של גיל ונזנחה וכיום היא כמעט ואינה בשימוש.
  
−
John Gill received the 2008 [[American Alpine Club]]'s ''Robert & Miriam Underhill Award'' [http://www.americanalpineclub.org/pages/page/83] for outstanding climbing achievement.  
+
בשנת 1969 פרסם גיל ב-American Alpine Journal מאמר בשם [[אמנות הבולדרינג]] (The Art of Bouldering) שבו תיאר את השקפתו לגבי בולדרינג, אימון וטיפוס באופן כללי. במאמר זה הוא גם תיאר את שיטת הדירוג שלו - שיטת B ואת הרציונל העומד מאחוריה.
 +
==קריאה נוספת==
 +
[[דירוג בולדרינג]]
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://www.johngill.net האתר האישי של ג'ון גיל, עם המון מידע על התפתחות הבולדרינג]
 +
* [http://www.climbandmore.com/climbing,242,0,1,training.html ג'ון גיל מדבר על אימון]
 +
* [http://www.supertopo.com/climbers-forum/1164775/The-Art-of-Bouldering-John-Gill-AAJ-1969 מאמרו של ג'ון גיל "אמנות הבולדרינג"]
 +
* [http://wiki.imga.org.il/index.php?title=ג'ון_גיל ג'ון גיל מתאמן בגיל 76]
 +
----
 +
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
  
−
==Gill's Grading System for Bouldering==
+
[[קטגוריה: בולדרינג]][[קטגוריה: מטפסים]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: אימון]]
−
John Gill introduced, in the 1950s, a very early - if not the first - grading system specifically designed for bouldering and not restricted to a particular area <ref name = sherman/>. The system,  [[grade (bouldering)|(B1, B2, B3)]], had two subjective levels of difficulty, and one objective level, and was predicated on prevailing and future standards attained in [[traditional climbing|traditional rock climbing]]. The introduction of [[sport climbing]] some twenty years later and more intense competition weakened the philosophical underpinnings of the three-tiered structure, although climbers such as [[Jim Holloway]] adopted ''personal'' three-level systems similar to Gill's.  Today, Gill's B-system is rarely used, abandoned in favor of open-ended scales of difficulty.
 
−
 
 
−
==Gymnastics and Strength Exercises==
 
−
As an amateur gymnast in the 1950s, 6'2" and 180 pounds, Gill specialized in the competitive [[Rope climbing|rope climb]] and the [[Rings (gymnastics)|still rings]], achieving a time of 3.4 seconds for the 20' rope climb (from seated position on the floor, arms only) and accomplishing a number of difficult stunts on the rings, including inverted and olympic crosses, giant swings, and slow pulls from hang to handstand. He also engaged in what are now called [[Resistance training|bodyweight]] exercises similar to gymnastics, achieving seven one-arm pullups with the right arm and five with the left, several one-finger one-arm pullups, one-arm pullups carrying twenty pounds, one-arm pullups on a one-half inch ledge, and one-arm front levers. [http://www.johngill.net].
 
−
 
 
−
==Bibliography==
 
−
* Gill, John (1969). ''The Art of Bouldering'', American Alpine Club Journal.
 
−
* Krakauer, Jon (1990). ''Eiger Dreams'' Chap. 2 - ''Gill''. Lyons & Burford Press.
 
−
* Horst, Eric (2003). ''Training for Climbing''. Falcon Guide. Globe Pequot Press.
 
−
* Editors (2005). ''Faces: John Gill by Giulio Malfer''. Alpinist Magazine #12, Alpinist LLC, Jackson, Wyoming.
 
−
 
 
−
==References==
 
−
{{reflist}}
 
−
 
 
−
==External links==
 
−
* [http://www.johngill.net John Gill's personal website]
 
−
* [http://www.climbandmore.com/climbing,242,0,1,training.html John Gill on Training]
 
−
* [http://www.palatinum.info/articles/Gill_interview.shtm] on palatinum.info
 
−
* [http://www.theshortspan.com/features/johngill.htm  Interview] on theshortspan.com
 
−
* [http://www.climbing.lu/index.php?page=gill Interview] on Climbing.lu
 
−
 
 
−
{{DEFAULTSORT:Gill, John}}
 
−
[[Category:American rock climbers]]
 
−
[[Category:1937 births]]
 
−
[[Category:Living people]]
 
−
 
 
−
[[cs:John Gill]]
 
−
[[de:John Gill]]
 
−
[[nl:John Gill]]
 

גרסה אחרונה מ־10:46, 3 במאי 2015

ג'ון גיל (John Gill, נולד ב-1937), הוא מטפס אמריקאי שהיה מתמטיקאי במקצועו, אבל ידוע בעיקר באופן שבו יישם טכניקות של אתלטיקה לטיפוס סלע ובמיוחד לבולדרינג. ג'ון גיל אפילו מכונה "אבי הבולדרינג המודרני" בספרו של ג'ון שרמן Stone Crusade: A Historical Guide to Bouldering in America, וכך הוא נחשב בעיני רבים.

ביוגרפיה

ג'ון גיל גדל בדרום ארה"ב ובשנת 1958 סיים תואר במתמטיקה באונירסיטה של ג'ורג'יה. הוא התגייס לחיל האוויר האמריקאי והתמחה במטאורולוגיה באוניברסיטת שיקגו. הוא למד לתואר שני ולדוקטורט במתמטיקה, ולימד באוניברסיטה של דרום קולורדו. ג'ון גיל החל לטפס בשנת 1953 כמטפס טראד. לאחר מספר שנים הוא החל להתבלט בטיפוס על מסלולי סלע קצרים ואתלטיים, בקיצור - על בולדרים. בסוף שנות ה-50 של המאה העשרים ולאורך שנות ה-60 הוא פתח מספר רב של בעיות בולדרינג שהיו קשות באופן משמעותי ממה שהיה מוכר אז. ג'ון גיל היה מתעמל מוכשר (הוא אפילו התחרה על טבעות ובטיפוס מהיר על חבל) וראה בטיפוס סלע מעין הרחבה של אתלטיקה בכלל והתעמלות מכשירים בפרט. כמתעמל מנוסה, הוא הכיר את השימוש במגנזיום קרבונט (צ'וק) לספיגת הזיעה ולשיפור האחיזה, והוא היה זה שהכניס את השימוש באבקת מגנזיום גם לעולם הטיפוס האמריקאי, באמצע שנות ה-1950. השימוש במגנזיום התפשט, כידוע, והפך מקובל על מטפסים בכל העולם.

באותה תקופה, בערך, הוא פיתח את ההבנה שצעדים דינאמיים הם טכניקה חשובה ויעילה לטיפוס (הוא קרא לזה "דינאמיות מבוקרת"). הוא טען שצעדים דינאמיים מבוקרים מנצלים ביעילות רבה את כוח השרירים, והשימוש בהם מומלץ, וגם נחוץ.

למרות שהוא לא היה הבולדריסט הרציני היחיד או הראשון, הוא היה, כפי הנראה הראשון שהפך את הבולדרינג לתת-ענף הטיפוס העיקרי שבו עסק. הוא גם עמל קשות להפיכת הבולדרינג לענף בפני עצמו, ולקבלת הכרה בחשיבות ובלגיטימיות של הבולדרינג כספורט. ההתמקדות שלו בבולדרינג וברמת היכולת הגבוהה של הבעיות שפתח מציינות אותו כאבי ענף הבולדרינג המודרני בעיני רבים. בזכותו הפך הבולדרינג משיטת אימון והכנה למסלולים ארוכים, לענף ספורט בפני עצמו.

אימון על פי ג'ון גיל

ג'ון גיל בתליה אפקית על יד אחת

כאמור, גיל היה מתעמל מוכשר והכיר טכניקות אימון שמשמשות באתלטיקה קלה. הוא יישם טכניקות אלה לאימון בטיפוס. מקובל שג'ון גיל היה הראשון שהתאמן באימוני התנגדות עם משקל גוף ועם משקולות. הוא הגיע לשבע עליות מתח על יד אחת, שלוש על אצבע אחת, עליות מתח עם משקולות של 10ק"ג ועוד פעלולים מדהימים.

ג'ון גיל והישגיו בטיפוס

ג'ון גיל טיפס בכר בשנת 1958 מסלול בשם Baxter's Pinnacle, שמדורג 5.10. זה היה לפני שמערכת הדירוג של יוסמיטי, ה-YDS נפתחה. כלומר, הדירוג 5.10 עדיין לא היה קיים. זה היה אחד המסלולים הראשונים שטופסו באמריקה וראויים לדירוג זה. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 הוא הגיע לרמה המקבילה היום ל-V9 או V10, על כמה בעיות בולדרינג. הוא עצמו טוען, שכפי הנראה מעולם לא עלה אל מעבר לדירוג זה. מספר מסלולים שהוא פתח, במיוחד ברמות V8 ו-V9 היו הראשונים ברמה הזו, ולמעשה הגדירו רמת קושי חדשה.

אחת הבעיות שלו, שהיום תיחשב מסלול היי-בול, היתה מסלול של כ-10מ', ברמה של 5.12a, או V4-5 . הוא טיפס אותה בסולו וללא נסיונות קודמים. בעיה זו נחשבת אחת מהקלסיקות של הטיפוס המודרני, ואולי המסלול הראשון בדירוג 5.12. זהו הישג מרשים עוד יותר, בהתחשב בעובדה שהוא טיפס אז ללא נעלי טיפוס מודרניות, וללא היתרון שהן נותנות.

ג'ון גיל זכה בשנת 2008 בפרס על הישגים יוצאי דופן בטיפוס, מאת המועדון האלפיני האמריקאי.

שיטת B לדירוג בולדרינג

בשנות החמישים של המאה ה-20 המציא ג'ון גיל את השיטה הראשונה, כפי הנראה, לדירוג בעיות בולדרינג. השיטה התבססה על מערכת סגורה של שלוש דרגות, (B1, B2, B3) מתוכן שתיים סובייקטיביות המצביעות על הקושי, ואחת, הגבוהה ביותר, אובייקטיבית, ובה הבעיות שטופסו רק פעם אחת. כשני עשורים לאחר מכן, עם התפתחות המאסיבית של הטיפוס הספורטיבי , עבר עולם הבולדרינג לשימוש במערכת דירוג פתוחות (שמוסיפות דירוג עם כל עליה ברמה), המערכת של גיל ונזנחה וכיום היא כמעט ואינה בשימוש.

בשנת 1969 פרסם גיל ב-American Alpine Journal מאמר בשם אמנות הבולדרינג (The Art of Bouldering) שבו תיאר את השקפתו לגבי בולדרינג, אימון וטיפוס באופן כללי. במאמר זה הוא גם תיאר את שיטת הדירוג שלו - שיטת B ואת הרציונל העומד מאחוריה.

קריאה נוספת

דירוג בולדרינג

קישורים חיצוניים

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...

אוחזר מתוך "https://wiki.imga.org.il/index.php?title=ג%27ון_גיל&oldid=11949"