הבדלים בין גרסאות בדף "ברידג'ינג"
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[תמונה: bridgingbody.jpg|left|200px]] | [[תמונה: bridgingbody.jpg|left|200px]] | ||
| − | '''ברידג'ינג''' (באנגלית: bridging; stemming) היא טכניקת טיפוס שבה הידים והרגלים דוחקות על אחיזות הפונות הצידה, כמו שילד מטפס על משקוף של דלת. טכניקה זו שימושית בעיקר בטיפוס [[ארובה|ארובות]], [[חריץ|חריצים]] רחבים ו[[אופן-בוק|פינות]], אבל גם על [[פייס|פייסים]] ומסלולים שליליים, מפלי קרח ומסלולי [[מיקסד]]. | + | '''ברידג'ינג''' (באנגלית: bridging; stemming) היא טכניקת טיפוס שבה הידים והרגלים דוחקות על אחיזות הפונות הצידה, כמו שילד מטפס על משקוף של דלת. טכניקה זו שימושית בעיקר בטיפוס [[ארובה|ארובות]], [[חריץ|חריצים]] רחבים ו[[אופן-בוק|פינות]] (dihedrals), אבל גם על [[פייס|פייסים]] ומסלולים שליליים, מפלי קרח ומסלולי [[מיקסד]]. הדחיפה בעזרת היד ושרירי הכתף והגב קלה הרבה יותר מן המשיכה בעזרת האצבעות |
| − | אופן בוקים וארובות מטפסים כמעט תמיד בברידג'ינג. זה עובד מכיוון שטכניקה זו משתמשת בעיקר ב[[חיכוך]], וכך אפשר לטפס בברידג'ינג גם אופן-בוקים שאין בהם אחיזות. בניגוד לנטייה הטבעית להכנס אל תוך החריץ, כאן מומלץ להישאר דווקא רחוק מן הפינה. אפילו באופן-בוק שלילי ניתן לשים את מרבית המשקל על הרגליים. | + | אופן בוקים וארובות מטפסים כמעט תמיד בברידג'ינג. זה עובד מכיוון שטכניקה זו משתמשת בעיקר ב[[חיכוך]], וכך אפשר לטפס בברידג'ינג גם אופן-בוקים שאין בהם אחיזות. בניגוד לנטייה הטבעית להכנס אל תוך החריץ, כאן מומלץ להישאר דווקא רחוק מן הפינה. אפילו באופן-בוק שלילי ניתן לשים את מרבית המשקל על הרגליים וניתן גם לנוח ללא שימוש בשרירי הידיים כלל. |
| − | בארובות גדולות משתמשים בכל אורך הגוף | + | במקום בו אפשר להשתמש בטכניקה זו, היא החסכונית ביותר בכֹח ומאפשרת למטפס השולט בה היטב לטפס גם מסלולים שמטפסים חזקים יותר מתקשים עליהם. |
| + | |||
| + | בארובות גדולות משתמשים בגירסה מוגזמת של ברידג'ינג. משתצשים בכל אורך הגוף ומטפסים כשהידיים נשענות על קיר אחד של הארובה, וכפות הרגליים מונחות על הקיר השני. שיטה זו דורשת שרירי גב חזקים אך לארובות שרוחבן דומה לגובה של אדם, היא האופציה היחידה. | ||
---- | ---- | ||
גרסה מ־06:05, 11 באוגוסט 2007
ברידג'ינג (באנגלית: bridging; stemming) היא טכניקת טיפוס שבה הידים והרגלים דוחקות על אחיזות הפונות הצידה, כמו שילד מטפס על משקוף של דלת. טכניקה זו שימושית בעיקר בטיפוס ארובות, חריצים רחבים ופינות (dihedrals), אבל גם על פייסים ומסלולים שליליים, מפלי קרח ומסלולי מיקסד. הדחיפה בעזרת היד ושרירי הכתף והגב קלה הרבה יותר מן המשיכה בעזרת האצבעות
אופן בוקים וארובות מטפסים כמעט תמיד בברידג'ינג. זה עובד מכיוון שטכניקה זו משתמשת בעיקר בחיכוך, וכך אפשר לטפס בברידג'ינג גם אופן-בוקים שאין בהם אחיזות. בניגוד לנטייה הטבעית להכנס אל תוך החריץ, כאן מומלץ להישאר דווקא רחוק מן הפינה. אפילו באופן-בוק שלילי ניתן לשים את מרבית המשקל על הרגליים וניתן גם לנוח ללא שימוש בשרירי הידיים כלל.
במקום בו אפשר להשתמש בטכניקה זו, היא החסכונית ביותר בכֹח ומאפשרת למטפס השולט בה היטב לטפס גם מסלולים שמטפסים חזקים יותר מתקשים עליהם.
בארובות גדולות משתמשים בגירסה מוגזמת של ברידג'ינג. משתצשים בכל אורך הגוף ומטפסים כשהידיים נשענות על קיר אחד של הארובה, וכפות הרגליים מונחות על הקיר השני. שיטה זו דורשת שרירי גב חזקים אך לארובות שרוחבן דומה לגובה של אדם, היא האופציה היחידה.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
