הבדלים בין גרסאות בדף "אראמיד"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ
שורה 1: שורה 1:
'''אראמיד''' הוא חומר מממשפחת האמידים. כמו [[ניילון]] ו[[דיינימה]] גם והוא כולל בתוכו את אותה שרשרת הפחמנים האופיינית למשפחה.הוא פותח על ידי חברת "Dupont" (שהמציאה גם את הניילון 6.6). לאראמיד יש שני שמות מוכרים: "קבלר" ו"נומקס". מ"נומקס" מייצרים מוצר (בד), חסין אש שמשתמשים בו לציוד כיבוי, סרבלי טייסים, כפפות ואפילו סרבלים לנהגי מרוצים.
+
'''אראמיד''', המוכר בעיקר בשם '''קבלר''', הוא חומר מממשפחת האמידים. כמו [[ניילון]] ו[[דיינימה]] גם והוא כולל בתוכו את אותה שרשרת הפחמנים האופיינית למשפחה. הוא פותח על ידי חברת "Dupont" (שהמציאה גם את הניילון 6.6). לאראמיד יש שני שמות מוכרים: '''קבלר''', שנזכר כבר, ו'''נומקס'''. מנומקס מייצרים מוצר (בד), חסין אש שמשתמשים בו לציוד כיבוי, סרבלי טייסים, כפפות ואפילו סרבלים לנהגי מרוצים.
  
 
קבלר מיוצר בשני מופעים: לוחות ודיבים. לוחות משמשים באפודי מגן נגד כדורים, בציוד טיולים (נעלים, תרמילים וכוד) ועוד. הסיבים משמשים לאריגים שונים ולייצור חבלים חזקים ועמידים בפני שחיקה.
 
קבלר מיוצר בשני מופעים: לוחות ודיבים. לוחות משמשים באפודי מגן נגד כדורים, בציוד טיולים (נעלים, תרמילים וכוד) ועוד. הסיבים משמשים לאריגים שונים ולייצור חבלים חזקים ועמידים בפני שחיקה.

גרסה מ־05:45, 26 בדצמבר 2007

אראמיד, המוכר בעיקר בשם קבלר, הוא חומר מממשפחת האמידים. כמו ניילון ודיינימה גם והוא כולל בתוכו את אותה שרשרת הפחמנים האופיינית למשפחה. הוא פותח על ידי חברת "Dupont" (שהמציאה גם את הניילון 6.6). לאראמיד יש שני שמות מוכרים: קבלר, שנזכר כבר, ונומקס. מנומקס מייצרים מוצר (בד), חסין אש שמשתמשים בו לציוד כיבוי, סרבלי טייסים, כפפות ואפילו סרבלים לנהגי מרוצים.

קבלר מיוצר בשני מופעים: לוחות ודיבים. לוחות משמשים באפודי מגן נגד כדורים, בציוד טיולים (נעלים, תרמילים וכוד) ועוד. הסיבים משמשים לאריגים שונים ולייצור חבלים חזקים ועמידים בפני שחיקה.

במצבו הסיבי נראה קבלר קצת כמו צמר גפן צהבהב וקריע. אבל כאשר מלפפים כמה סיבים יחד נוצר חבל דק אבל חזק להפליא. תוצאה זו נוצרת בשל המשיכה המאוד חזקה בין גבישי החומר הנוצרים כאשר מאחדים כמה סיבים לצרור אחד. לפוליאמידים יש שתי צורות אפשריות למולקולה, בדומה למבנה סימטרי ואנטי-סימטרי.

שתי המולקולות דומות פרט לצורה שלהן. המולקולות יודעות להתהפך ולהתיישר, תהליך זה יוצר חיכוך. עקב כך נוצרת אנרגיה מסוימת אשר משפיעה על חוזק הקשרים וגורמת לסיבים להיות מאוד חזקים, וזאת אפשר לראות בכך שכדי להפריד או לקרוע את הסיבים דרושה אנרגיה גבוהה יותר מאשר לקרוע את אחד מהחומרים שנכתב עליהם קודם. יתרון נוסף שיש לו על חומרים אחרים שאנו משתמשים בהם ליצירת חבלים הוא טמפרטורת היתוך גבוהה של °C900 (החומר איננו ניתך אלא מתפורר).

זהו חומר קשה מאוד ולא אלאסטי ולכן הוא כמעט ולא יכול לבלום אנרגיה, ולכן לא שימושי לטיפוס. הקבלר גם נחלש מאד בכיפוף בקשרים, ולכן הוא גם לא מאד שימושי בגלישה. ניתן להשתמש בו לצורכי תעשייה או בניית אומגות וכתחליף לכבלי מתכת, במיוחד שימושים שאינם מצריכים דינאמיות וכיפוף של החבל.


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...