הבדלים בין גרסאות בדף "אסון פאמיר"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 25: שורה 25:
 
[[תמונה:Pt climbing1990.jpg|left|thumb|350px|Worst accident in mountaineering history claims 43 lives, Climbing 1990]]
 
[[תמונה:Pt climbing1990.jpg|left|thumb|350px|Worst accident in mountaineering history claims 43 lives, Climbing 1990]]
  
==2007-2009==
+
==2007==
עקב ההתחממות הגלובלית הקרחון נמס מהר מהצפוי וגופות המטפסים נחשפו [2].
+
עקב ההתחממות הגלובלית הקרחון נמס מהר מהצפוי וחלק מגופות המטפסים נחשפו [2].
 
כל המטפסים שנמצאו קבורים בקבר אחים בקרבת מקום האסון.
 
כל המטפסים שנמצאו קבורים בקבר אחים בקרבת מקום האסון.
 
כמו כן ישנה אנדרטה עם השמות של כולם בקרבת מקום.
 
כמו כן ישנה אנדרטה עם השמות של כולם בקרבת מקום.
שורה 44: שורה 44:
  
 
----
 
----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], דורון בר, ואחרים...
+
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], דורון בר, אלון ניוטון, ואחרים...
  
 
[[קטגוריה: פסגות ורכסים]]
 
[[קטגוריה: פסגות ורכסים]]

גרסה מ־10:41, 13 ביוני 2021

אסון פאמיר הוא אירוע שנחשב לאסון הגדול ביותר בתולדות טיפוס ההרים בעולם. באסון נהרגו 43 מטפסים ממדינות רבות. האסון אירע על הר לנין, אחת הפסגות הגבוהות בהרי פאמיר, על גבול קירגיססטאן וטג׳יקיסטאן.

ב-13 ביולי 1990, בשעה 20:30, בעקבות רעידת אדמה שערערה את היציבות של השלג והקרח בגובה רב על הר לנין, אירעה מפולת שלגים גדולה שגרפה מחנה של מטפסים שהיו על ההר. המחנה, שהיה בעמק קטן בגובה 5200מ׳ שכונה ״המחבת״, נחשב כבטוח והיה בשימוש כאתר למחנה על ההר במשך מספר עשורים.

רעידת אדמה שהמוקד שלה היה כ-500 ק"מ דרומית להר גרמה להתמוטטות גושי קרח גדולים ולמפולת שלגים מאסיבית. המפולות כיסו את אתר המחנה והוא נעלם לחלוטין.

באירוע נהרגו 43 מטפסים ששהו במחנה על ההר. ביניהם היו גם ארבעה מטפסים ישראלים: בני אגור, יוקי פרג, גבי מנובלה ודב מלי.

החיפושים אחר ניצולים בהרי פאמיר נמשכו 26 ימים. לקחו בהם חלק עשרות רבות של אלפיניסטים רוסיים עתירי ניסיון, וגם שבעה ישראלים שיצאו במשלחת מטעם המשפחות והמועדון האלפיני הישראלי. ביום הראשון לחיפושים אותרו שני ניצולים פצועים ושלוש גופות. כל היתר אבדו לעולמים. נראה כי המחנה לא נקבר עקב המפולת, כפי שחשבו בתחילה אלא נגרף אל הקרחון התלול. המטפסים, באוהליהם, נסחפו כפי הנראה אל הקרווסים העמוקים.

אסון פמיר - שלט זיכרון בבקתה בחרמון
אסון פמיר - מעריב 18.7.1990

עיתונות בארץ

אסון פמיר - ידיעות אחרונות 18.7.1990
אסון פמיר - חדשות 18.7.1990

לקח לידיעות על האסון להגיע לארץ מספר ימים. רק ביום רביעי ה-18.7.1990 הופיעו ידיעות ראשונות בעיתונות.

שבוע ראשון

במהלך השבוע הראשון התארגנה משלחת הצלה של המועדון האלפיני הישראלי אשר יצאה לאחר מספר ימים. במקביל, חברי המועדון אישו את חדר המצב של משרד החוץ בירושלים 24/7. ביום שישי הכתה מכה נוספת את המועדון, כאשר נודע על מותו של יצחק (צוציק) זיגלר באלפים.

שבוע שני

לאיזור האסון נסעו לסייע: אלי רז, בלה פינקל, דימה חריטונסקי, שי חסון, דני וולפשטיין, דורון אראל, ואלון ניוטון.

Worst accident in mountaineering history claims 43 lives, Climbing 1990

2007

עקב ההתחממות הגלובלית הקרחון נמס מהר מהצפוי וחלק מגופות המטפסים נחשפו [2]. כל המטפסים שנמצאו קבורים בקבר אחים בקרבת מקום האסון. כמו כן ישנה אנדרטה עם השמות של כולם בקרבת מקום. מטייל/מטפס מגרמניה צילם ועדכן גם את המועדון בארץ.

אנדרטת זיכרון לזכר 43 הרוגי האסון בפאמיר

קריאה נוספת


קישורים חיצוניים

[1] כתבה בניו יורק טיימס על האסון

[2] Report from Peak Lenin climbers: Victims of 1990 avalanche surfacing in melting glacier


תרמו לדף זה: מיכה יניב, דורון בר, אלון ניוטון, ואחרים...