הבדלים בין גרסאות בדף "אסון פאמיר"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 8: שורה 8:
  
 
החיפושים אחר ניצולים בהרי פאמיר נמשכו 26 ימים. לקחו בהם חלק עשרות רבות של אלפיניסטים רוסיים עתירי ניסיון, וגם שבעה ישראלים שיצאו במשלחת מטעם המשפחות ו[[המועדון האלפיני|המועדון האלפיני הישראלי]]. ביום הראשון לחיפושים אותרו שני ניצולים פצועים ושלוש גופות. כל היתר אבדו לעולמים. נראה כי המחנה לא נקבר עקב המפולת, כפי שחשבו בתחילה אלא נגרף אל הקרחון התלול. המטפסים, באוהליהם, נסחפו כפי הנראה אל ה[[קרווס|קרווסים]] העמוקים.  
 
החיפושים אחר ניצולים בהרי פאמיר נמשכו 26 ימים. לקחו בהם חלק עשרות רבות של אלפיניסטים רוסיים עתירי ניסיון, וגם שבעה ישראלים שיצאו במשלחת מטעם המשפחות ו[[המועדון האלפיני|המועדון האלפיני הישראלי]]. ביום הראשון לחיפושים אותרו שני ניצולים פצועים ושלוש גופות. כל היתר אבדו לעולמים. נראה כי המחנה לא נקבר עקב המפולת, כפי שחשבו בתחילה אלא נגרף אל הקרחון התלול. המטפסים, באוהליהם, נסחפו כפי הנראה אל ה[[קרווס|קרווסים]] העמוקים.  
 +
 +
[[תמונה:Pt HermonHutPlaque.jpg|left|thumb|350px|אסון פמיר - שלט זיכרון בבקתה בחרמון]]
 +
'''אסון פמיר 1990''' הינו אסון הטיפוס הגדול ביותר של מפולת שלגים בהר לנין בה נהרגו 43 מטפסים. בין המטפסים 4 ישראלים: בני אגור, דב מלי, גבי מנובלא ויעקב (יוקי) פרג. האסון קרה ביום שישי 13.7.1990 20:30 עקב רעידת אדמה שמוקדה היה כ-500 ק"מ דרומית להר.
 +
[[תמונה:Pt maariv 18.7.1990a.jpg|left|thumb|350px|אסון פמיר - מעריב 18.7.1990]]
 +
==עיתונות בארץ==
 +
 +
[[תמונה:Pt Yedioth 18.7.1990.jpg|left|thumb|350px|אסון פמיר - ידיעות אחרונות 18.7.1990]]
 +
[[תמונה:Pt hadashot 18.7.1990.jpg|left|thumb|350px|אסון פמיר - חדשות 18.7.1990]]
 +
לקח לידיעות על האסון להגיע לארץ מספר ימים. רק ביום רביעי ה-18.7.1990 הופיעו ידיעות ראשונות בעיתונות.
 +
===שבוע ראשון===
 +
במהלך השבוע הראשון התארגנה משלחת הצלה של המועדון האלפיני הישראלי אשר יצאה לאחר מספר ימים.
 +
במקביל, חברי המועדון אישו את חדר המצב של משרד החוץ בירושלים 24/7.
 +
ביום שישי הכתה מכה נוספת את המועדון, כאשר נודע על מותו של [[איציק (צוציק) זינגר]] באלפים.
 +
===שבוע שני===
 +
לאיזור האסון נסעו לסייע: אלי רז, בלה פינקל, דימה חריטונסקי, שי חסון, דני וולפשטיין, דורון אראל, ואלון ניוטון.
 +
 +
[[תמונה:Pt climbing1990.jpg|left|thumb|350px|Worst accident in mountaineering history claims 43 lives, Climbing 1990]]
 +
 +
==קריאה נוספת==
 +
* [[המועדון האלפיני]] - ארבעת המטפסים היו חברים במועדון אשר אירגן את המשלחת.
 +
* [[קטעי עיתונות בישראל]]
 +
* Worst accident in mountaineering history claims 43 lives, Climbing 1990 (ראה תמונה)
 +
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
[https://www.nytimes.com/1990/07/18/world/avalanche-kills-40-climbers-in-soviet-central-asia.html כתבה בניו יורק טיימס על האסון]
 
[https://www.nytimes.com/1990/07/18/world/avalanche-kills-40-climbers-in-soviet-central-asia.html כתבה בניו יורק טיימס על האסון]
 
----
 
----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
+
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], דורון בר, ואחרים...
  
 
[[קטגוריה: פסגות ורכסים]]
 
[[קטגוריה: פסגות ורכסים]]
 +
[[קטגוריה:מטפסים ישראלים]]
  
 
[[קטגוריה: טיפוס הרים]]
 
[[קטגוריה: טיפוס הרים]]

גרסה מ־08:54, 11 ביוני 2021

אסון פאמיר הוא אירוע שנחשב לאסון הגדול ביותר בתולדות טיפוס ההרים בעולם. באסון נהרגו 43 מטפסים ממדינות רבות. האסון אירע על הר לנין, אחת הפסגות הגבוהות בהרי פאמיר, על גבול קירגיססטאן וטג׳יקיסטאן.

ב-13 ביולי 1990, בעקבות רעידת אדמה שערערה את היציבות של השלג והקרח בגובה רב על הר לנין, אירעה מפולת שלגים גדולה שגרפה מחנה של מטפסים שהיו על ההר. המחנה, שהיה בעמק קטן בגובה 5200מ׳ שכונה ״המחבת״, נחשב כבטוח והיה בשימוש כאתר למחנה על ההר במשך מספר עשורים.

רעידת אדמה שהמוקד שלה היה סמוך לפסגת ההר גרמה להתמוטטות גושי קרח גדולים ולמפולת שלגים מאסיבית. המפולות כיסו את אתר המחנה והוא נעלם לחלוטין.

באירוע נהרגו 43 מטפסים ששהו במחנה על ההר. ביניהם היו גם ארבעה מטפסים ישראלים: בני אגור, יוקי פרג, גבי מנובלה ודב מלי.

החיפושים אחר ניצולים בהרי פאמיר נמשכו 26 ימים. לקחו בהם חלק עשרות רבות של אלפיניסטים רוסיים עתירי ניסיון, וגם שבעה ישראלים שיצאו במשלחת מטעם המשפחות והמועדון האלפיני הישראלי. ביום הראשון לחיפושים אותרו שני ניצולים פצועים ושלוש גופות. כל היתר אבדו לעולמים. נראה כי המחנה לא נקבר עקב המפולת, כפי שחשבו בתחילה אלא נגרף אל הקרחון התלול. המטפסים, באוהליהם, נסחפו כפי הנראה אל הקרווסים העמוקים.

אסון פמיר - שלט זיכרון בבקתה בחרמון

אסון פמיר 1990 הינו אסון הטיפוס הגדול ביותר של מפולת שלגים בהר לנין בה נהרגו 43 מטפסים. בין המטפסים 4 ישראלים: בני אגור, דב מלי, גבי מנובלא ויעקב (יוקי) פרג. האסון קרה ביום שישי 13.7.1990 20:30 עקב רעידת אדמה שמוקדה היה כ-500 ק"מ דרומית להר.

אסון פמיר - מעריב 18.7.1990

עיתונות בארץ

אסון פמיר - ידיעות אחרונות 18.7.1990
אסון פמיר - חדשות 18.7.1990

לקח לידיעות על האסון להגיע לארץ מספר ימים. רק ביום רביעי ה-18.7.1990 הופיעו ידיעות ראשונות בעיתונות.

שבוע ראשון

במהלך השבוע הראשון התארגנה משלחת הצלה של המועדון האלפיני הישראלי אשר יצאה לאחר מספר ימים. במקביל, חברי המועדון אישו את חדר המצב של משרד החוץ בירושלים 24/7. ביום שישי הכתה מכה נוספת את המועדון, כאשר נודע על מותו של איציק (צוציק) זינגר באלפים.

שבוע שני

לאיזור האסון נסעו לסייע: אלי רז, בלה פינקל, דימה חריטונסקי, שי חסון, דני וולפשטיין, דורון אראל, ואלון ניוטון.

Worst accident in mountaineering history claims 43 lives, Climbing 1990

קריאה נוספת


קישורים חיצוניים

כתבה בניו יורק טיימס על האסון


תרמו לדף זה: מיכה יניב, דורון בר, ואחרים...