הבדלים בין גרסאות בדף "אסון פאמיר"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 3: שורה 3:
 
ב-13 ביולי 1990, בעקבות רעידת אדמה שערערה את היציבות של השלג והקרח בגובה רב על הר לנין, אירעה מפולת שלגים גדולה שגרפה מחנה של מטפסים שהיו על ההר. המחנה, שהיה בעמק קטן בגובה 5200מ׳ שכונה ״המחבת״, נחשב כבטוח והיה בשימוש כאתר למחנה על ההר במשך מספר עשורים.  
 
ב-13 ביולי 1990, בעקבות רעידת אדמה שערערה את היציבות של השלג והקרח בגובה רב על הר לנין, אירעה מפולת שלגים גדולה שגרפה מחנה של מטפסים שהיו על ההר. המחנה, שהיה בעמק קטן בגובה 5200מ׳ שכונה ״המחבת״, נחשב כבטוח והיה בשימוש כאתר למחנה על ההר במשך מספר עשורים.  
  
רעידת אדמה שהמוקד שלה היה סמוך לסגת ההר גרמה להתמוטטות גושי קרח גדולים ול[[מפולות שלג|מפולת שלגים]] מאסיבית. המפולות כיסו את אתר המחנה והוא נעלם לחלוטין.
+
רעידת אדמה שהמוקד שלה היה סמוך לפסגת ההר גרמה להתמוטטות גושי קרח גדולים ול[[מפולות שלג|מפולת שלגים]] מאסיבית. המפולות כיסו את אתר המחנה והוא נעלם לחלוטין.
  
 
באירוע נהרגו 43 מטפסים ששהו במחנה על ההר. ביניהם היו גם ארבעה מטפסים ישראלים: בני אגור, יוקי פרג, גבי מנובלה ודב מלי.
 
באירוע נהרגו 43 מטפסים ששהו במחנה על ההר. ביניהם היו גם ארבעה מטפסים ישראלים: בני אגור, יוקי פרג, גבי מנובלה ודב מלי.

גרסה מ־01:26, 14 בדצמבר 2020

אסון פאמיר הוא אירוע שנחשב לאסון הגדול ביותר בתולדות טיפוס ההרים בעולם. באסון נהרגו 43 מטפסים ממדינות רבות. האסון אירע על הר לנין, אחת הפסגות הגבוהות בהרי פאמיר, על גבול קירגיססטאן וטג׳יקיסטאן.

ב-13 ביולי 1990, בעקבות רעידת אדמה שערערה את היציבות של השלג והקרח בגובה רב על הר לנין, אירעה מפולת שלגים גדולה שגרפה מחנה של מטפסים שהיו על ההר. המחנה, שהיה בעמק קטן בגובה 5200מ׳ שכונה ״המחבת״, נחשב כבטוח והיה בשימוש כאתר למחנה על ההר במשך מספר עשורים.

רעידת אדמה שהמוקד שלה היה סמוך לפסגת ההר גרמה להתמוטטות גושי קרח גדולים ולמפולת שלגים מאסיבית. המפולות כיסו את אתר המחנה והוא נעלם לחלוטין.

באירוע נהרגו 43 מטפסים ששהו במחנה על ההר. ביניהם היו גם ארבעה מטפסים ישראלים: בני אגור, יוקי פרג, גבי מנובלה ודב מלי.

החיפושים אחר ניצולים בהרי פאמיר נמשכו 26 ימים. לקחו בהם חלק עשרות רבות של אלפיניסטים רוסיים עתירי ניסיון, וגם שבעה ישראלים שיצאו במשלחת מטעם המשפחות והמועדון האלפיני הישראלי. ביום הראשון לחיפושים אותרו שני ניצולים פצועים ושלוש גופות. כל היתר אבדו לעולמים. נראה כי המחנה לא נקבר עקב המפולת, כפי שחשבו בתחילה אלא נגרף אל הקרחון התלול. המטפסים, באוהליהם, נסחפו כפי הנראה אל הקרווסים העמוקים.

קישורים חיצוניים

כתבה בניו יורק טיימס על האסון


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...