הבדלים בין גרסאות בדף "אם גלשתי על חבל כפול, האם עדיף למשוך את הצד שקרוב לסלע או את הרחוק, ולמה?"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "השאלה המלאה, כפי שהופיעה בפייסבוק: אם גלשתי על חבל כפול, מה עדיף למשוך את הצד שקרוב לסלע א...")
 
שורה 1: שורה 1:
השאלה המלאה, כפי שהופיעה בפייסבוק: אם גלשתי על חבל כפול, מה עדיף למשוך את הצד שקרוב לסלע או הרחוק ולמה? (ברור שכדי להוריד את הסיכוי שיתקע אבל למה הסיכוי יורד בצורת משיכה מסויימת ביחס לשניה).
+
השאלה המלאה, כפי שהופיעה בפייסבוק: אם גלשתי על [[חבל כפול]], מה עדיף למשוך את הצד שקרוב לסלע או הרחוק ולמה? (ברור שכדי להוריד את הסיכוי שיתקע אבל למה הסיכוי יורד בצורת משיכה מסויימת ביחס לשניה).
 +
[[תמונה: rappel.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חבל מוכן ל[[גולש אחרון]] על רצועה: החבלים קשורים ב[[קשר בוהן כפול]]. הקשר, שהוא הצד שמושכים, צריך להיות בצד ה״פנימי״ כלומר - שקרוב יותר לסלע]]
 +
 
  
 
שאלה מצויינת, וגם אם היא נוסחה במקור בהקשר של גלישה בלבד (ל[[קניונינג]], נניח, יש בה עניין גם למטפסי [[מולטי-פיץ׳]], [[טראד]], וגם ל[[טיפוס סםורטיבי]] ו[[טיפוס אלפיני|אלפיני]].
 
שאלה מצויינת, וגם אם היא נוסחה במקור בהקשר של גלישה בלבד (ל[[קניונינג]], נניח, יש בה עניין גם למטפסי [[מולטי-פיץ׳]], [[טראד]], וגם ל[[טיפוס סםורטיבי]] ו[[טיפוס אלפיני|אלפיני]].
  
 +
התשובה הפשוטה היא, שתמיד מומלץ למשוך את החבל בצד שקרוב לסלע. הסיבה היא, שאם נקודת המשיכה קרובה למצוק, משיכה בצד החיצוני של החבל עשוייה ללחוץ את הטבעת של התחנה אל הסלע, ובכך ״לצבוט״ את הצד השני של החבל ולהפריע למשיכה (גם קצת להגדיל את השחיקה של החבל, אבל זה פחות משמעותי).
 +
 +
למעשה - זה הופך להיות שיקול רק בתחנות שלא תוכננו מתוך חשיבה על השיקול הזה. למשל. אם גולשים על [[מיילון]] שעובר בבולט רגיל - כזה שיש לו אוזן אנכית. ברור שבולט כזה לא תוכנן לגלישה, וקיבלנו שהמיילון נמצא במנח הרגיל שלו מקביל למישור של
  
  
[[תמונה: rappel.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חבל מוכן לגולש אחרון: החבלים קשורים בקשר בוהן כפול. הקשר, שהוא הצד שמושכים, צריך להיות בצד ה״פנימי״ כלומר - שקרוב יותר לסלע]]
+
עם כלומר: יש תחנות גלישה שבהן יש בולט אחד תחתון, שעוברת בו טבעת. בולטים כאלו מיועדים להתחברות עם [[זנב פרה]] ולאיבטוח מלמעלה עם [[קשר איטלקי]], למשל או עם [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול]|אמצעי חיכוך ננעל אוטומטית]]
 +
 +
[[תמונה: belay1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תחנה עם בולט אחד תחתון שיש בו טבעת עם אוזן אפקית, ככה שהטבעת המולחמת ניצבת למישור של הסלע]]
  
 +
[[תמונה: belay2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תחנה עם בולט תחתון עם אוזן אפקית, ככה שהטבעת המולחמת ניצבת למישור של הסלע]]
  
[[תמונה: תחנה עם בולט תחתון עם אוזן אפקית, ככה שהטבעת המולחמת ניצבת למישור של הסלע]]
+
[[תמונה: belay3.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תחנה עם בולט תחתון עם אוזן אנכית (רגילה), ושתי טבעות מולחמות, ככה שהטבעת התחתונה ניצבת למישור של הסלע]]
[[תמונה: תחנה עם בולט תחתון עם אוזן אנכית (רגילה), ושתי טבעות מולחמות, ככה שהטבעת התחתונה ניצבת למישור של הסלע]]
 
  
  

גרסה מ־07:41, 8 במרץ 2016

השאלה המלאה, כפי שהופיעה בפייסבוק: אם גלשתי על חבל כפול, מה עדיף למשוך את הצד שקרוב לסלע או הרחוק ולמה? (ברור שכדי להוריד את הסיכוי שיתקע אבל למה הסיכוי יורד בצורת משיכה מסויימת ביחס לשניה).

חבל מוכן לגולש אחרון על רצועה: החבלים קשורים בקשר בוהן כפול. הקשר, שהוא הצד שמושכים, צריך להיות בצד ה״פנימי״ כלומר - שקרוב יותר לסלע


שאלה מצויינת, וגם אם היא נוסחה במקור בהקשר של גלישה בלבד (לקניונינג, נניח, יש בה עניין גם למטפסי מולטי-פיץ׳, טראד, וגם לטיפוס סםורטיבי ואלפיני.

התשובה הפשוטה היא, שתמיד מומלץ למשוך את החבל בצד שקרוב לסלע. הסיבה היא, שאם נקודת המשיכה קרובה למצוק, משיכה בצד החיצוני של החבל עשוייה ללחוץ את הטבעת של התחנה אל הסלע, ובכך ״לצבוט״ את הצד השני של החבל ולהפריע למשיכה (גם קצת להגדיל את השחיקה של החבל, אבל זה פחות משמעותי).

למעשה - זה הופך להיות שיקול רק בתחנות שלא תוכננו מתוך חשיבה על השיקול הזה. למשל. אם גולשים על מיילון שעובר בבולט רגיל - כזה שיש לו אוזן אנכית. ברור שבולט כזה לא תוכנן לגלישה, וקיבלנו שהמיילון נמצא במנח הרגיל שלו מקביל למישור של


עם כלומר: יש תחנות גלישה שבהן יש בולט אחד תחתון, שעוברת בו טבעת. בולטים כאלו מיועדים להתחברות עם זנב פרה ולאיבטוח מלמעלה עם קשר איטלקי, למשל או עם [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול]|אמצעי חיכוך ננעל אוטומטית]]

קובץ:Belay1.jpg
תחנה עם בולט אחד תחתון שיש בו טבעת עם אוזן אפקית, ככה שהטבעת המולחמת ניצבת למישור של הסלע
תחנה עם בולט תחתון עם אוזן אפקית, ככה שהטבעת המולחמת ניצבת למישור של הסלע
תחנה עם בולט תחתון עם אוזן אנכית (רגילה), ושתי טבעות מולחמות, ככה שהטבעת התחתונה ניצבת למישור של הסלע



תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים... tav vnktv;

חבל מוכן לגולש אחרון: החבלים קשורים בקשר בוהן כפול, עם קשר נוסף על השרכים, לבטיחות. גולשים על חבל כפול ולאחר הגלישה מושכים את החבל בצד של הקשר, כלומר - האפור

באנגלית אומרים retrievable rope rappel. כלומר - גלישה על חבל שאפשר ״לקבל אותו בחזרה״ (to retrieve).

למעשה, המילה rappel באנגלית באה מצרפתית, מהפועל rappeler (הסיומת er בצרפתית היא כמו התחילית to באנגלית).

Apeler זה לקרוא או להתקשר (כמו באנגלית to call).

התוספת של re לפני הפועל משמעותה לעשות מחדש (גם באנגלית, וגם בצרפתית). כך למשל to re-direct זה לכוון מחדש, to re-calculate זה לחשב מחדש.

מכאן, ש-re-appeler זה לקרוא מחדש, כמו to re-call באנגלית. כלומר rappel זה סידור גלישה שבו אפשר לעשות recall לחבל. כלומר - לקבל אותו מחדש.

מכיוון שזה עניין למטפסים וקניונירים, ואין גלישה ״לא בגולש אחרון״ כמו שעושים בפעילויות מסחריות בארץ - זה הפך להיות לשם נרדף לפעילות הגלישה באופן כללי, ולא רק לסידור העקרוני שמאפשר לקבל את החבל בחזרה לאחר הגלישה.


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...