הבדלים בין גרסאות בדף "אם גלשתי על חבל כפול, האם עדיף למשוך את הצד שקרוב לסלע או את הרחוק, ולמה?"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 7: שורה 7:
 
השאלה המלאה, כפי שהופיעה בפייסבוק: אם גלשתי על [[חבל כפול]], מה עדיף למשוך את הצד שקרוב לסלע או הרחוק ולמה? (ברור שכדי להוריד את הסיכוי שיתקע אבל למה הסיכוי יורד בצורת משיכה מסויימת ביחס לשניה).
 
השאלה המלאה, כפי שהופיעה בפייסבוק: אם גלשתי על [[חבל כפול]], מה עדיף למשוך את הצד שקרוב לסלע או הרחוק ולמה? (ברור שכדי להוריד את הסיכוי שיתקע אבל למה הסיכוי יורד בצורת משיכה מסויימת ביחס לשניה).
  
שאלה מצויינת, וגם אם היא נוסחה במקור בהקשר של גלישה בלבד (ל[[קניונינג]], נניח), יש בה עניין גם למטפסי [[מולטי-פיץ']], [[טראד]], וגם ל[[טיפוס ספורטיבי]] ו[[טיפוס אלפיני|אלפיני]].
+
שאלה מצויינת, וגם אם היא נוסחה במקור בהקשר של [[גלישה]] בלבד (ל[[קניונינג]], נניח), יש בה עניין גם למטפסי [[מולטי-פיץ']], [[טראד]], וגם ל[[טיפוס ספורטיבי]] ו[[טיפוס אלפיני|אלפיני]].
  
התשובה הפשוטה היא, שתמיד מומלץ למשוך את החבל בצד שקרוב לסלע. הסיבה היא, שאם נקודת המשיכה קרובה למצוק, משיכה בצד החיצוני של החבל עשוייה ללחוץ את הטבעת של התחנה אל הסלע, ובכך ״לצבוט״ את הצד השני של החבל ולהפריע למשיכה (גם קצת להגדיל את השחיקה של החבל, אבל זה פחות משמעותי).
+
התשובה הפשוטה היא, שתמיד מומלץ למשוך את החבל בצד שקרוב לסלע. הסיבה היא, שאם נקודת המשיכה קרובה למצוק, משיכה בצד החיצוני של החבל עשוייה ללחוץ את הטבעת של התחנה אל הסלע, ובכך ״לצבוט״ את הצד השני של החבל ולהפריע למשיכה (גם קצת להגדיל את השחיקה של החבל, אבל זה פחות משמעותי). משיכה מהצד הקרוב לקיר מרחיקה את הטבעת מהקיר ומקשה פחות על המשיכה - אז כנראה שזה עדיף.
  
למעשה - זה הופך להיות שיקול רק בתחנות שלא תוכננו מתוך חשיבה על השיקול הזה. למשל. אם גולשים על [[מיילון]] שעובר בבולט רגיל - כזה שיש לו אוזן אנכית. ברור שבולט כזה לא תוכנן לגלישה, וקיבלנו שהמיילון נמצא במנח הרגיל שלו מקביל למישור של הסלע.
 
  
מקרה נפוץ נוסף הוא המקרה של רצועה סביב בולדר, מעל לשפת המצוק. גם כאן - הרצועה ״תשכב״ על הסלע. הוספה של מיילון תסובב את החיבור של החבל ב-90°. היא גם תוריד את כמות החיכוך וגם זה יקל על המשיכה, כמנובן, אבל זה נושא אחר...
+
למעשה - זה הופך להיות שיקול רק ב[[תחנות]] שלא תוכננו מתוך חשיבה על השיקול הזה. למשל. אם גולשים על [[מיילון]] שעובר בבולט רגיל - כזה שיש לו אוזן אנכית. ברור שבולט כזה לא תוכנן לגלישה, וקיבלנו שהמיילון נמצא במנח הרגיל שלו מקביל למישור של הסלע.
  
רענן - זה לא נכון. אם הטבעת שעל הבולט מפרידה בין חלק ״עליון״ של חבל וחלק ״תחתון״, זה אומר שיש צד אחד של החבל שיותר קרוב לקיר, וצד אחד שיותר רחוק מהקיר. אם מושכים ממש מלמטה (כמו ששמוליק אמר - במסלולי טיפוס, למשל), אז יש הבדל גדול: אם מושכים מהצד שרחוק מהקיר המשיכה מצמידה את הטבעת לקיר ו״צובטת״ את החבל - מה שעלול להקשות מאד על המשיכה. לכן (שוב - כמו ששמוליק כתב) עדיף למשוך מהצד שקרוב לקיר (הצד ה״תחתון), כך שהמשיכה מרחיקה את הטבעת מהקיר ומקטינה את החיכוך.
+
מקרה נפוץ נוסף הוא המקרה של [[רצועה]] סביב בולדר, מעל לשפת המצוק. גם כאן - הרצועה ״תשכב״ על הסלע. הוספה של מיילון או [[טבעות|טבעת]] תסובב את החיבור של החבל ב-90°. היא גם תוריד את כמות ה[[חיכוך]] וגם זה יקל על המשיכה, כמנובן, אבל זה נושא אחר...
 +
 
 +
אם הטבעת שעל הבולט מפרידה בין חלק ״עליון״ של חבל וחלק ״תחתון״, זה אומר שיש צד אחד של החבל שיותר קרוב לקיר, וצד אחד שיותר רחוק מהקיר. אם מושכים ממש מלמטה (כמו ששמוליק אמר - במסלולי טיפוס, למשל), אז יש הבדל גדול: אם מושכים מהצד שרחוק מהקיר המשיכה מצמידה את הטבעת לקיר ו״צובטת״ את החבל - מה שעלול להקשות מאד על המשיכה.  
  
  

גרסה מ־08:26, 8 במרץ 2016

חבל מוכן לגולש אחרון על רצועה: החבלים קשורים בקשר בוהן כפול. הקשר, שהוא הצד שמושכים, צריך להיות בצד ה״פנימי״ כלומר - שקרוב יותר לסלע
תחנה עם בולט תחתון עם אוזן אפקית, ככה שהטבעת המולחמת ניצבת למישור של הסלע
תחנה עם בולט תחתון עם אוזן אנכית (רגילה), ושתי טבעות מולחמות, ככה שהטבעת התחתונה ניצבת למישור של הסלע

השאלה המלאה, כפי שהופיעה בפייסבוק: אם גלשתי על חבל כפול, מה עדיף למשוך את הצד שקרוב לסלע או הרחוק ולמה? (ברור שכדי להוריד את הסיכוי שיתקע אבל למה הסיכוי יורד בצורת משיכה מסויימת ביחס לשניה).

שאלה מצויינת, וגם אם היא נוסחה במקור בהקשר של גלישה בלבד (לקניונינג, נניח), יש בה עניין גם למטפסי מולטי-פיץ', טראד, וגם לטיפוס ספורטיבי ואלפיני.

התשובה הפשוטה היא, שתמיד מומלץ למשוך את החבל בצד שקרוב לסלע. הסיבה היא, שאם נקודת המשיכה קרובה למצוק, משיכה בצד החיצוני של החבל עשוייה ללחוץ את הטבעת של התחנה אל הסלע, ובכך ״לצבוט״ את הצד השני של החבל ולהפריע למשיכה (גם קצת להגדיל את השחיקה של החבל, אבל זה פחות משמעותי). משיכה מהצד הקרוב לקיר מרחיקה את הטבעת מהקיר ומקשה פחות על המשיכה - אז כנראה שזה עדיף.


למעשה - זה הופך להיות שיקול רק בתחנות שלא תוכננו מתוך חשיבה על השיקול הזה. למשל. אם גולשים על מיילון שעובר בבולט רגיל - כזה שיש לו אוזן אנכית. ברור שבולט כזה לא תוכנן לגלישה, וקיבלנו שהמיילון נמצא במנח הרגיל שלו מקביל למישור של הסלע.

מקרה נפוץ נוסף הוא המקרה של רצועה סביב בולדר, מעל לשפת המצוק. גם כאן - הרצועה ״תשכב״ על הסלע. הוספה של מיילון או טבעת תסובב את החיבור של החבל ב-90°. היא גם תוריד את כמות החיכוך וגם זה יקל על המשיכה, כמנובן, אבל זה נושא אחר...

אם הטבעת שעל הבולט מפרידה בין חלק ״עליון״ של חבל וחלק ״תחתון״, זה אומר שיש צד אחד של החבל שיותר קרוב לקיר, וצד אחד שיותר רחוק מהקיר. אם מושכים ממש מלמטה (כמו ששמוליק אמר - במסלולי טיפוס, למשל), אז יש הבדל גדול: אם מושכים מהצד שרחוק מהקיר המשיכה מצמידה את הטבעת לקיר ו״צובטת״ את החבל - מה שעלול להקשות מאד על המשיכה.



העניין עם הבולטים עם הטבעת הם הגיוניים במסלולי טיפוס, כי למעשה - אנחנו מתכננים להגיע לתחנה ואז להקליפ אליה טבעת (של זנב פרה, נניח). אז ברור שאם התחנה היא של בולט אחד עם טבעת (כמו התמונה הראשונה ששמתי) זה הגיוני שהטבעת שנוסיף - היא תהייה ניצבת לקיר, ואז קל לאבטח עם קשר איטלקי, נניח, או עם מכשיר ננעלת אוטומטית, כי החבלים לא יכולים להיתקע בין הטבעת ובין הקיר... כמובן ששוב חוזרים לטיפוס, אבל מה קורה כשגולשים מהמסלול? אז הדרישה היא ב-90 מעלות למקרה של איבטוח בטיפוס.

יש גם תחנות גלישה שבהן יש בולט אחד תחתון (או רק בולט אחד - מאסיבי), שעוברת בו טבעת. בולטים כאלו מיועדים להתחברות עם זנב פרה ולאיבטוח מלמעלה עם קשר איטלקי, למשל או עם אמצעי חיכוך ננעל אוטומטית

אני מקווה שהעניין כבר ברור, אבל ליתר ביטחון, צירפתי תמונה נוספת, שאולי תדגים הכי טוב את ההבדל במנח של הטבעת המולחמת התחתונה בשלשה מקרים:

כאן ניתן לראות את העניין של הזווית: ב-1 יש בולט אפקי, ולכן הטבעת ניצבת למישור הסלע. ב-2 יש בולט אנכי, ולכן הטבעת מקבילה לסלע. ב-3 - יש שתי טבעות, ולכן, למרות שהאוזן אנכית, הטבעת התחתונה מסובבת פעמיים וניצבת למישור הסלע



תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...