הבדלים בין גרסאות בדף "איילנד פיק"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "איילנד פיק, הוא שמו המערבי המקובל של אימג׳ה טסה (באנגלית '''Imja Tse''' או '''Island Peak'''), הר בגובה 6,1...")
 
שורה 1: שורה 1:
 
איילנד פיק, הוא שמו המערבי המקובל של אימג׳ה טסה (באנגלית '''Imja Tse''' או '''Island Peak'''), הר בגובה 6,189מ׳ מעל פני הים, עם [[נישאות]] של 475מ׳. פסגת ההר נמצאת בקואורדינטות 27°55′21″N 86°56′10″. ההר נמצא במזרח נפאל, בשמורת סגרמאתה (Sagarmatha National Park).
 
איילנד פיק, הוא שמו המערבי המקובל של אימג׳ה טסה (באנגלית '''Imja Tse''' או '''Island Peak'''), הר בגובה 6,189מ׳ מעל פני הים, עם [[נישאות]] של 475מ׳. פסגת ההר נמצאת בקואורדינטות 27°55′21″N 86°56′10″. ההר נמצא במזרח נפאל, בשמורת סגרמאתה (Sagarmatha National Park).
  
ההר נקרא איילנד פיק בשנת 1953 על ידי המשלחת הבריטית שהיתה בדרכה לאברסט, מכיוון שהוא נראה להם כאי בים של שלג וקרח, בתצפית מדינגבוצ׳ה. בשנת 1983 ההר קיבל את שמו המקומי, אימג׳ה טסה אבל השם איילנד פיק נשאר השם המקובל.
+
ההר נקרא איילנד פיק בשנת 1953 על ידי המשלחת הבריטית שהיתה בדרכה ל[[אברסט]], מכיוון שהוא נראה להם כאי בים של שלג וקרח, בתצפית מדינגבוצ׳ה. בשנת 1983 ההר קיבל את שמו המקומי, אימג׳ה טסה אבל השם איילנד פיק נשאר השם המקובל.
  
  
שורה 10: שורה 10:
 
==מסלול טיפוס==
 
==מסלול טיפוס==
 
יש שתי אפשרויות מקובלות לטפס על איילנד פיק. הראשונה מתחילה ממחנה בסיס בשם Pareshaya Gyab בגובה 5,087מ' ודוחפת עד הפסגה ביום ארוך אחד. אפשרות זו דורשת התחלה מוקדמת מאד (בין השעות 2 ל-3 בלילה).
 
יש שתי אפשרויות מקובלות לטפס על איילנד פיק. הראשונה מתחילה ממחנה בסיס בשם Pareshaya Gyab בגובה 5,087מ' ודוחפת עד הפסגה ביום ארוך אחד. אפשרות זו דורשת התחלה מוקדמת מאד (בין השעות 2 ל-3 בלילה).
אפשרות פופולרית נוספת היא לעלות ל- מחנה על ההר, בגובה 5,600 מטר. אפשרות זו מאפשרת יום פסגה קצר יותר, אבל דורשת אספקה של מים, דלק ומזון. בנוסף, שינה בגובה מאפשרת מנוחה פחות טובה.
+
 
 +
אפשרות פופולרית נוספת היא לעלות ל- מחנה על ההר, בגובה 5,600 מטר. אפשרות זו מאפשרת יום פסגה קצר יותר, אבל דורשת אספקה של מים, דלק ומזון. שיקול נוסף הוא aשינה בגובה מאפשרת מנוחה פחות טובה.
 +
 
 
העלייה ממחנה הבסיס למחנה הגבוה אינה טכנית, והיא למעשה טרק בגובה רב. ממש מעל המחנה הגבוה, מצויות כמה מדרגות סלעיות שדורשות יכולות [[סקרמבלינג]] והמסלול עולה דרך ערוץ רחב המוביל אל הקרחון. מעל הקרחון המסלול ממשיך אל מדרון שלג וקרח תלול. משלחות מאורגנות נסמכות לרוב על  [[חבל קבוע|חבלים קבועים]] מהמחנה הגבוה ועד לפסגה, או לכל הפחות בחלקים התלולים יותר.
 
העלייה ממחנה הבסיס למחנה הגבוה אינה טכנית, והיא למעשה טרק בגובה רב. ממש מעל המחנה הגבוה, מצויות כמה מדרגות סלעיות שדורשות יכולות [[סקרמבלינג]] והמסלול עולה דרך ערוץ רחב המוביל אל הקרחון. מעל הקרחון המסלול ממשיך אל מדרון שלג וקרח תלול. משלחות מאורגנות נסמכות לרוב על  [[חבל קבוע|חבלים קבועים]] מהמחנה הגבוה ועד לפסגה, או לכל הפחות בחלקים התלולים יותר.
 
העלייה לפסגה קשה במקצת בגלל מקטעים תלולים.
 
העלייה לפסגה קשה במקצת בגלל מקטעים תלולים.
 +
 
מן הפסגה ניתן לראות את איזור האברסט והנוף חסום על ידי הקיר המאסיבי של להוטסה, המתנשאת לגובה של 2,300מ' מעל פסגת האיילנד פיק.
 
מן הפסגה ניתן לראות את איזור האברסט והנוף חסום על ידי הקיר המאסיבי של להוטסה, המתנשאת לגובה של 2,300מ' מעל פסגת האיילנד פיק.
  

גרסה מ־00:01, 19 בפברואר 2021

איילנד פיק, הוא שמו המערבי המקובל של אימג׳ה טסה (באנגלית Imja Tse או Island Peak), הר בגובה 6,189מ׳ מעל פני הים, עם נישאות של 475מ׳. פסגת ההר נמצאת בקואורדינטות 27°55′21″N 86°56′10″. ההר נמצא במזרח נפאל, בשמורת סגרמאתה (Sagarmatha National Park).

ההר נקרא איילנד פיק בשנת 1953 על ידי המשלחת הבריטית שהיתה בדרכה לאברסט, מכיוון שהוא נראה להם כאי בים של שלג וקרח, בתצפית מדינגבוצ׳ה. בשנת 1983 ההר קיבל את שמו המקומי, אימג׳ה טסה אבל השם איילנד פיק נשאר השם המקובל.


על הפסגה הדרום-מערבית טיפסו לראשונה בשנת 1953 מטפסים בריטים מאותה המשלחת שנזכרה, כאימון והתאקלמות לקראת הטיפוס על האברסט, ביניהם היו גם טנזינג נורגיי, צ׳רלס אבנס (Charles Evans), אלפרד גרגורי (Alfred Gregory), צ׳רלס וויילי (Charles Wylie) ועוד שבעה שרפות.

אל הפסגה הראשית הגיעו בשנת 1956 הנס רודולף פון גונטן (Hans-Rudolf Von Gunten) ושני שרפות ששמם לא ידוע. הם היו חלק מהמשלחת השוויצרית שהגיעה שנייה לפסגת האברסט וראשונה לפסגת הלהוטסה.

מסלול טיפוס

יש שתי אפשרויות מקובלות לטפס על איילנד פיק. הראשונה מתחילה ממחנה בסיס בשם Pareshaya Gyab בגובה 5,087מ' ודוחפת עד הפסגה ביום ארוך אחד. אפשרות זו דורשת התחלה מוקדמת מאד (בין השעות 2 ל-3 בלילה).

אפשרות פופולרית נוספת היא לעלות ל- מחנה על ההר, בגובה 5,600 מטר. אפשרות זו מאפשרת יום פסגה קצר יותר, אבל דורשת אספקה של מים, דלק ומזון. שיקול נוסף הוא aשינה בגובה מאפשרת מנוחה פחות טובה.

העלייה ממחנה הבסיס למחנה הגבוה אינה טכנית, והיא למעשה טרק בגובה רב. ממש מעל המחנה הגבוה, מצויות כמה מדרגות סלעיות שדורשות יכולות סקרמבלינג והמסלול עולה דרך ערוץ רחב המוביל אל הקרחון. מעל הקרחון המסלול ממשיך אל מדרון שלג וקרח תלול. משלחות מאורגנות נסמכות לרוב על חבלים קבועים מהמחנה הגבוה ועד לפסגה, או לכל הפחות בחלקים התלולים יותר. העלייה לפסגה קשה במקצת בגלל מקטעים תלולים.

מן הפסגה ניתן לראות את איזור האברסט והנוף חסום על ידי הקיר המאסיבי של להוטסה, המתנשאת לגובה של 2,300מ' מעל פסגת האיילנד פיק.

מתחת לקיר הראשי של איילנד פיק מתמשך קרוואס גדול אותו יש לחצות. היו עונות שבהן אי אפשר היה להגיע לפסגה בגלל הקרוואס הזה. בשנת 2009 החליטה התאחדות הטיפוס הנפאלית (Nepal Mountaineering Association) על הצבת סולם אלומיניום בקרוואס, וסולם כזה, של כחמישה מטרים הוצב בשנת 2016.


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...