הבדלים בין גרסאות בדף "אבטחה דינאמית"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(הובלה על אבני עיגון)
(שיטות)
 
שורה 21: שורה 21:
  
 
=שיטות=
 
=שיטות=
בכל השיטות, אבטחה דינאמית מורידה את כוח הבלימה, אבל במקרים שונים - אנו משתמשים שטכניקות לאבטח בצורה יותר דינאמית מסיבות שונות.
+
בכל השיטות, אבטחה דינאמית מורידה את כוח הבלימה, אבל במקרים שונים - יש סיבות שונות לאבטח בצורה יותר דינאמית.
 
==טיפוס בשלג==
 
==טיפוס בשלג==
 
בטיפוס בשלג, במקרים רבים - אין לנו עגינות בכלל. המאבטח עומד או יושב על מדרון שלג. זה אומר שבמקרה של נפילה או החלקה של המוביל, כל הכוח שיעצור אותו צריך לבוא מהרתמה של המאבטח. אם הכוח הזה יהיה גדול מדי - המאבטח יעוף למטה בעקבות המטפס.
 
בטיפוס בשלג, במקרים רבים - אין לנו עגינות בכלל. המאבטח עומד או יושב על מדרון שלג. זה אומר שבמקרה של נפילה או החלקה של המוביל, כל הכוח שיעצור אותו צריך לבוא מהרתמה של המאבטח. אם הכוח הזה יהיה גדול מדי - המאבטח יעוף למטה בעקבות המטפס.

גרסה אחרונה מ־14:48, 23 במאי 2019

אבטחה דינאמית היא טכניקה באבטחה בהובלה, שמטרתה להקטין את הכוח המתפתח בזמן בלימת נפילה על ידי הארכת מרחק הבלימה. כוח בלימה קטן יותר משמעותו סיכון קטן יותר לפציעה למוביל, וגם סיכוי קטן יותר לשליפה של העגינות.

טכניקת איבטוח בסיסית אומרת שעלינו לעמוד קרוב לבסיס המסלול ולנעול את אמצעי החיכוך כאשר המוביל נופל. זוהי עצה טובה מאד למרבית המצבים בטיפוס, אבל יש מספר מקרים בהם רצוי, ואפילו הכרחי, להפר את הכלל הזה. דוגמאות ברורות הן במקרים בהם המוביל עלול לפגוע בפינה או בקיר וכאשר העגינות לא טובות כלכך ויש צורך להקטין את כוח הבלימה במערכת.

כל שיטות בלימת הנפילה האפקטיביות מתמקדות בדבר אחד: ספיגת אנרגיית הנפילה לאורך המרחק הארוך ביותר. עניין זה מוסבר בפירוט במאמר העוסק בדינאמיקה של נפילות. ברור לנו אינטואיטיבית שקראש-פד בעובי חמישה מטרים יהיה יעיל יותר מכזה בעובי חמישה סנטימטרים. עלינו להתרגל לרעיון שאותה הלוגיקה פועלת גם באבטחה. מאבטח טוב לא מנסה רק לבלום את הנפילה, אלא להשתמש בטכניקות של אבטחה דינאמית כדי להאריך את המרחק עליו החבל בולם אותה. ממש כמו קראש-פד: אם כל הנתונים שווים, מזרון עבה יותר יעיל יותר כי הוא עושה את עבודתו על פני מרחק גדול יותר.

כאן מתואר הרעיון של אבטחה דינאמית, והגורמים החשובים במערכת של אבטחה דינאמית באופן כללי. תיאור מפורט יותר יש במאמר על אבטחה דינאמית למתקדמים.

מה משפיע על הדינאמיות?

למעשה, אין כזה דבר "אבטחה דינאמית" או "אבטחה סטאטית". אבטחה יכולה להיות יותר או פחות דינאמית, על פי הדינאמיות של המערכת ואופי האיבטוח של המאבטח.

הדינאמיות של המערכת

הדינאמיות של המערכת היא מידת ההתארכות שלה במקרה של הפעלת עומס. הדינאמיות של כלל המערכת הוא סכום ההתארכויות של כל אחד מן המרכיבים שלה: החבל, הראנר העיגונים, התהדקות של הקשרים, זרימה של החבל באמצעי החיכוך וכו'. אפילו תנועה של המאבטח משפיעה על הדינאמיות של מערכת האבטחה.

החבל

בהנחה שאנחנו מדברים על חבל הובלה, ניתן לומר כי (בקרוב טוב) ככל שהחבל דק יותר, כך המודול שלו יותר נמוך, וקל יותר למתוח אותו. ככל שהחבל מתארך יותר, כך האבטחה יותר דינאמית.

המאבטח

המאבטח משפיע על הדינאמיות של המערכת בשתי צורות:

החיבור לעגינה

אם אמצעי החיכוך מחובר לעגינה, הרי שבמקרה של נפילה הוא לא מתרומם, והכוח עובר ישירות לעגינה. אם המאבטח אינו מחובר לעגינה, הרי שנפילה תרים אותו באוויר, ומרחק הבלימה יתארך.

אמצעי החיכוך

אם משתמשים לאבטחה באמצעי חיכוך שננעל, כמו גריגרי, החבל לא זורם בו בכלל ואין תרומה לדינאמיות של המערכת. לעניין זה כדאי לעיין בניסוי אמצעי החיכוך שנערך במדור טג"ח. או במאמר הזה.

שיטות

בכל השיטות, אבטחה דינאמית מורידה את כוח הבלימה, אבל במקרים שונים - יש סיבות שונות לאבטח בצורה יותר דינאמית.

טיפוס בשלג

בטיפוס בשלג, במקרים רבים - אין לנו עגינות בכלל. המאבטח עומד או יושב על מדרון שלג. זה אומר שבמקרה של נפילה או החלקה של המוביל, כל הכוח שיעצור אותו צריך לבוא מהרתמה של המאבטח. אם הכוח הזה יהיה גדול מדי - המאבטח יעוף למטה בעקבות המטפס.

הפתרון הוא, בניגוד לאינטואיציה שלנו, לא להחזיק את החבל מאחורי אמצעי החיכוך. להיפך, המאבטח על משטח שלג ״מגיש״ את החבל לתוך אמצעי החיכוך כך שכוח הבלימה יהיה מינימאלי. זה מגדיל את מרחק הבלימה (והוא יכול להגיע לעשרות מטרים) ומקטין את הכוח משמעותית. זה דורש אימון ספציפי ושווה התנסות לכל מטפס סלע שעובר להרים...

הובלה על אבני עיגון

בטיפוס מסלולי טראד יש מקרים רבים שבהם המוביל מטפס מעל עגינות לא טובות (לצורך העניין כאן - עגינה לא טובה היא עגינה שאולי תחזיק נפילה ואולי לא...). במצבים כאלו אנחנו מעוניינים להוריד את הכוח במקרה של נפילה, אבל לא כדי לשמור על המטפס מפציעה, אלא כדי ״לשמור על העגינות״ משליפה. זה משפר משמעותית את הבטיחות של המטפס, כמובן.

בתחנות על מסלולים ארוכים (מולטי-פיץ') אין אפשרות לקפוץ או לרוץ לכיוון הקיר. אז לא מומלץ להשתמש באמצעי חיכוך ננעל כמו גריגרי, שלא נותן לחבל לזרום בכלל. מה שרוצים זה לתת לחבל ״קצת״ לרוץ באמצעי החיכוך לפני שבולמים. עוד אפשרות היא כן להתרומם קצת, או להשתמש בסקרימרים, שזה מאד מקובל בטיפוס מפלי קרח עם ברגים, למשל.

הובלה על בולטים

באבטחה סטאטית (1), הנפילה קצרה יותר וזווית הפגיעה של המטפס בקיר היה יותר קרובה לזווית ישרה והמכה תהיה אלימה יותר. באבטחה דינאמית (2), המאבטח עולה באוויר והנפילה יותר ארוכה, יותר ״רכה״ וזווית הפגיעה בקיר קטנה יותר

בהובלה ספורטיבית אבטחה דינאמית מקטינה את הסיכוי שהמטפס ייחבט בקיר בצורה אלימה. נפילות ״קצרות״ גורמות למטפס להימשך בזווית גדולה ו״להיטרק״ בקיר בעוצמה. עדיף ליפול נפילה קצת יותר ארוכה ולהגיע לקיר יותר בעדינות. השיטה לאבטח דינאמית היא לחכות לרגע המתיחה של החבל ולקפוץ קצת באוויר. העלייה של המאבטח מאריכה את מרחק הבלימה ומוסיפה לדינאמיות של מערכת האבטחה.

קירות טיפוס

בקירות טיפוס הבולטים קרובים משמעותית יחסית למסלולים ספורטיביים בחוץ. זה אומר שבאבטחה ״צמודה״ יש סיכוי רב יותר ל״היטרקות״ של המטפס בקיר.

קריאה נוספת


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...