הבדלים בין גרסאות בדף "אבטחה בגלישה"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(אבטחה עצמית)
(אבטחה עצמית)
שורה 26: שורה 26:
 
===אבטחה עצמית מעל אמצעי החיכוך===
 
===אבטחה עצמית מעל אמצעי החיכוך===
 
[[תמונה: lowhuit.jpg|שמאל|ממוזער|80px|אמצעי חיכוך (במקרה זה - שמינית) ופרוסיק ארוך מעליו]]
 
[[תמונה: lowhuit.jpg|שמאל|ממוזער|80px|אמצעי חיכוך (במקרה זה - שמינית) ופרוסיק ארוך מעליו]]
בשיטה זו אמצעי החיכוך מחובר ישירות לרתמה והפרוסיק, או אמצעי הגיבוי, מחוברים עם הארכה ונמצאים מעל לאמצעי החיכוך. זו השיטה הנפוצה ביותר, והיא מעט פחות בטוחה, אבל נוחה יותר לרוב המשתמשים. הבעיה הבטיחותית היא שבמקרה של בהלה, הגולש עלול לעזוב את אמצעי החיכוך ולתפוס את הפרוסיק, ובכך למנוע את הנעילה שלו.
+
בשיטה זו אמצעי החיכוך מחובר ישירות לרתמה והפרוסיק, או אמצעי הגיבוי, מחובר עם הארכה ונמצא מעל לאמצעי החיכוך. זו השיטה הנפוצה ביותר, והיא מעט פחות בטוחה, אבל נוחה יותר לרוב המשתמשים. הבעיה הבטיחותית היא שבמקרה של בהלה, הגולש עלול לעזוב את אמצעי החיכוך ולתפוס את הפרוסיק, ובכך למנוע את הנעילה שלו.
  
  
שורה 33: שורה 33:
 
===אבטחה עצמית מתחת לאמצעי החיכוך===
 
===אבטחה עצמית מתחת לאמצעי החיכוך===
 
[[תמונה: highhuit.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אמצעי חיכוך (שוב - שמינית) מחובר גבוה, עם הארכה, ופרוסיק קצר מתחתיו]]
 
[[תמונה: highhuit.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אמצעי חיכוך (שוב - שמינית) מחובר גבוה, עם הארכה, ופרוסיק קצר מתחתיו]]
בשיטה זו אמצעי החיכוך מחובר לרתמה ברצועת הארכה כך שהוא נמצא בגובה העיניים, בערך. שיטה זו טובה ל[[גלישה עם משקל כבד]], לחילוצי הורדה ולפתרון תקלות באויר (מעבר קשר, למשל). הפרוסיק, או אמצעי הגיבוי, מחוברים ללא הארכה ונמצאים מתחת לאמצעי החיכוך. יש המחברים את הפרוסיק ללולאת הרגל של הרתמה כדי שיהיה עוד יותר נמוך. מאותה סיבה, כלומר, כדי שהפרוסיק יהיה נמוך, מתאים להשתמש בשיטה זו בפרוסיק צרפתי, שהוא קצר יותר מקשרי פרוסיק אחרים.
+
בשיטה זו אמצעי החיכוך מחובר לרתמה ברצועת הארכה כך שהוא נמצא בגובה העיניים, בערך. שיטה זו טובה ל[[גלישה עם משקל כבד]], לחילוצי הורדה ולפתרון תקלות באויר (מעבר קשר, למשל). הפרוסיק, או אמצעי הגיבוי, מחובר ללא הארכה ונמצא מתחת לאמצעי החיכוך. יש המחברים את הפרוסיק ללולאת הרגל של הרתמה כדי שיהיה עוד יותר נמוך. מאותה סיבה, כלומר, כדי שהפרוסיק יהיה נמוך, מתאים להשתמש בשיטה זו בפרוסיק צרפתי, שהוא קצר יותר מקשרי פרוסיק אחרים.
  
 
בשיטה זו במקרה של בהלה, אם הגולש מחזיק את הפרוסיק, הוא גם מחזיק את החבל שמתחת לאמצעי החיכוך, ונועל אותו.
 
בשיטה זו במקרה של בהלה, אם הגולש מחזיק את הפרוסיק, הוא גם מחזיק את החבל שמתחת לאמצעי החיכוך, ונועל אותו.

גרסה מ־23:55, 30 באפריל 2009

אבטחה בגלישה בדרך כלל אינה באה (כפי שמקובל לחשוב) כדי לגבות את מערכת הגלישה (כלומר: העגינות, החבל, הרתמה, הטבעות, אמצעי החיכוך וכו') אלא כדי לגבות את הגולש עצמו. מובן, שבתנאים בהם חבל האבטחה מחובר לעגינה נפרדת, יש גם גיבוי למערכת הגלישה, אבל מכיוון שרוב הגלישות בירידה ממסלולי טיפוס ובטיולי קניונינג נעשות בגולש אחרון, אין גיבוי למערכת אלא רק לאדם הגולש. גיבוי זה בא למנוע תאונה במקרה של טעות (נבהל או החליק ועזב את חבל הגלישה) או למנוע נפילה ופציעה קשה במקרה של תאונה קלה (נפלה אבן על הקסדה והוא איבד את ההכרה, ולכן עזב את החבל).

אבטחה מלמעלה

שיטה זו מקובלת ביותר בעבודה תיירותית/חווייתית (קבוצות של גולשים לא מנוסים) וכאמצעי לימודי לגלישות ראשונות בקורסי גלישה בסיסיים.

בגלישה באבטחה מלמעלה הגולש גולש על חבל הגלישה ומחובר לקצהו של חבל נוסף. חבל זה, שנקרא חבל האבטחה, עובר באמצעי חיכוך המחובר לעגינה ואחוז בידו של המאבטח.

מקובל כי אבטחה מלמעלה הינה שיטת האבטחה הבטיחותית ביותר לגלישה. מערכת האבטחה היא חיצונית לחלוטין למערכת הגלישה והכל מגובה: החל מן העגינות והחבל, דרך אמצעי החיכוך, הרתמה והטבעות וכלה בגולש עצמו.

חסרונה הגדול של שיטה זו הוא הזמן הארוך שהיא דורשת. לאחר כל גלישה יש למשוך את חבל האבטחה ולהעלות אותו למעלה כדי לחבר את הקצה לגולש הבא. כמו כן, היא דורשת מאבטח מנוסה וערני ואינה יעילה בגלישות ארוכות מאד, שם משקל החבל ימשוך אותו מתוך אמצעי החיכוך והמאבטח עלול לתת הרבה חבל בלי לשים לב לכך שהגולש למעשה אינו מאובטח.

אבטחה מלמטה

שיטת אבטחה בגלישה בה הגולש הראשון מאבטח את הבאים אחריו על ידי אחיזת החבל מלמטה. במקרה של נפילה הוא מושך בחבל וכך נועל את אמצעי החיכוך.

בגלישה באבטחה מלמטה הגולש הראשון, לאחר שהגיע למטה (למשל, באבטחה מלמעלה או באבטחה עצמית) ופרש את החבלים, נשאר מתחת לקו הגלישה ואוחז בידו את החבלים. אם הוא חושש שמשהו לא בסדר עם הגולש שאחריו, משיכה בחבל תעצור אותו על חבל הגלישה.

שיטה זו היא מהירה יותר מאבטחה מלמעלה, שהרי כל הגולשים גולשים על חבל כפול (גולש אחרון) בלי אבטחה נוספת. היא יעילה בגלישות ארוכות (כי משקל החבל עוזר למאבטח לעצור את הגולש במקרה הצורך) ויש בה גיבוי לכל מה שדורש גיבוי, שהרי ניתן לגבות את העגינות, החבלים וכו').

לשיטה זו שני חסרונות. הראשון, שהמאבטח נמצא ממש מתחת לקו הגלישה ואבנים או ציוד נופל יפגעו בו בסיכוי גבוה. החסרון השני הוא שקשה לשמור על עירנות לאורך זמן, ואבטחה מלמטה דורשת מיומנות.

אבטחה עצמית

כינוי כללי לשיטת אבטחה בגלישה או בטיפוס בה המטפס מאבטח את עצמו בעזרת אמצעי ננעל אוטומטית או אביזר נוסף כגון פרוסיק או שאנט.

גלישה באבטחה עצמית אינה דורשת אדם נוסף. היא מיועדת לאנשים המנוסים בגלישה והיא נחשבת בטוחה פחות משתי השיטות הקודמות. מטפסים גולשים כמעט רק בשיטה זו, ועל חבל כפול, מה שקרוי גולש אחרון.

היתרון הגדול שלה הוא במהירות. החסרון: כמעט בכל המקרים יש גיבוי לגולש בלבד. יש כאן דגש חזק על נסיון, מקצועיות ושיקול דעת: בבחירת העגינות, בבחירת קו הגלישה, בגלישה עצמה וכו'.

אבטחה עצמית מעל אמצעי החיכוך

אמצעי חיכוך (במקרה זה - שמינית) ופרוסיק ארוך מעליו

בשיטה זו אמצעי החיכוך מחובר ישירות לרתמה והפרוסיק, או אמצעי הגיבוי, מחובר עם הארכה ונמצא מעל לאמצעי החיכוך. זו השיטה הנפוצה ביותר, והיא מעט פחות בטוחה, אבל נוחה יותר לרוב המשתמשים. הבעיה הבטיחותית היא שבמקרה של בהלה, הגולש עלול לעזוב את אמצעי החיכוך ולתפוס את הפרוסיק, ובכך למנוע את הנעילה שלו.



אבטחה עצמית מתחת לאמצעי החיכוך

אמצעי חיכוך (שוב - שמינית) מחובר גבוה, עם הארכה, ופרוסיק קצר מתחתיו

בשיטה זו אמצעי החיכוך מחובר לרתמה ברצועת הארכה כך שהוא נמצא בגובה העיניים, בערך. שיטה זו טובה לגלישה עם משקל כבד, לחילוצי הורדה ולפתרון תקלות באויר (מעבר קשר, למשל). הפרוסיק, או אמצעי הגיבוי, מחובר ללא הארכה ונמצא מתחת לאמצעי החיכוך. יש המחברים את הפרוסיק ללולאת הרגל של הרתמה כדי שיהיה עוד יותר נמוך. מאותה סיבה, כלומר, כדי שהפרוסיק יהיה נמוך, מתאים להשתמש בשיטה זו בפרוסיק צרפתי, שהוא קצר יותר מקשרי פרוסיק אחרים.

בשיטה זו במקרה של בהלה, אם הגולש מחזיק את הפרוסיק, הוא גם מחזיק את החבל שמתחת לאמצעי החיכוך, ונועל אותו.

קישורים חיצוניים

כמה שיטות לאיבטוח בגלישה


תרמו לדף זה מיכה יניב ואחרים...