האנציקלופדיה של הטיפוס
http://wiki.imga.org.il/api.php?action=feedcontributions&user=Shmulik&feedformat=atom Climbing_Encyclopedia - תרומות המשתמש [he] 2019-06-18T23:22:31Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.30.0 http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA&diff=13162 גלישה מכוונת 2017-02-20T22:08:26Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>'''גלישה מכוונת''' (באנגלית: '''guided rappel''') היא טכניקה מקובלת ב[[קניונינג]] כאשר גולשים למקום שאינו נמצא ממש מתחת ל[[תחנות|עגינה]] של חבל ה[[גלישה]]. זה יכול להיות משמעותי במצבים הבאים (לא רק):<br /> *כשהגלישה היא באלכסון חזק.<br /> *כשהסלע רטוב/חלק (ולא נותן מספיק חיכוך כדי לעבור הצידה).<br /> *כאשר צריך לעבור בנקודה מסויימת מאד כמו חור בסלע, נקיק צר/צדדי וכו׳.<br /> *כשצריך להימע מלעבור בנקודה מסויימת: זרם מים חזק, החבל עובר על פינה חדה, [[קיפר]] וכו׳.<br /> <br /> הטכניקה מתבססת על שימוש בשני חבלים:<br /> # חבל רפוי שמשמש לגלישה.<br /> # חבל מתוח בין העיגון העליון לעיגון תחתון, שנמצא בנקודת היעד של הגלישה. החבל המתוח משמש להכוונה (מכאן השם - גלישה מכוונת) של גולש אל היעד. <br /> <br /> בניית גלישה מכוונת משתנה בהתאם למבנה הצוות ולטיב העגינות בעיגון התחתון.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון (צריך להיות מיומן מספיק) גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון ומותח את החבל (בכוח יד או בעזרת [[מערכות הרמה ומתיחה|מערכת מתיחה]]. המתיחה נעשית בין העיגון התחתון לבלוק.<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], בדרך כלל עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה מתירים את החבל מהעיגון התחתון ומושכים את החבל.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * יש צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנות|תחנה]].<br /> * מהיר לעשייה.<br /> * ניתן להגיע לרמת מתיחה גבוהה יותר, היות והבלוק נעצר בעיגון בזמן מתיחה, לכן שיטה זו מתאימה את עצמה לגלישה מכוונת לזוויות מתונות.<br /> * בקבוצה של אנשים עם ידע להתחברות לגלישה, הראשון עם הכי הרבה ניסיון יורד ובונה על עגינות טובות.<br /> * משקל הגולש הינו על העיגון התחתון. לכן שיטה זו לא מתאימה לעיגון תחתון באמצעות [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * בשעת חרום, [[פתרון תקלות]] בשיטה זו קל יחסית לתפעול, ניתן להשתמש בעזרת עיגון תחתון להפוך את שני החבלים לחבל אחד, וליצור מעין רכבל, עם כיוון הבלוק, בו בסופו הגולש יגיע ללמטה.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון לא טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה. יתכן והוא רק השחיין של הקבוצה אך לא מבין בעיגונים.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # בסיום הגלישה פותחים את קשר הבלוק ומאפשרים לגולש למשוך חבל.<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון כלשהו.<br /> # בונים בלוק עבור החבל גלישה, כלומר [[גלישה עם בלוק|הבלוק]] נמצא בצד החבל בו גלש הראשון. כדאי לקחת בחשבון את המתיחות של החבל בין העיגון התחתון לעליון, כדי שבזמן הגלישה, החבל ימתח מעט. (ברוב המקרים מרחק של מטר מספיק.)<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי, הבלוק שואף להגיע עד העיגון, כגלישה על בלוק רגיל.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], בדרך כלל עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד, ברוב המקרים ההכוונה תהיה הרחקה קטנה יחסית לשימוש בזוויות תלולות.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה, מושכים את החבל, אין צורך להתיר את העיגון התחתון, רק לצורך קיפול בסוף.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * אין צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנות|תחנה]], מספיק עיגון חלש מתאים לשינוי כיוון כמו [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * איש הצוות המנוסה יכול להשאר אחרון, מתאים לקבוצה בה לא יודעים להתחבר לחבל.<br /> * אין צורך במישהו עם הרבה הבנה, מספיק מישהו חזק, או שחיין, היות והעיגון התחתון לא צריך להיות חזק.<br /> * העיגון התחתון יכול להעשות בלי גולש ראשון, על ידי זריקת תיק מתאים בזרימה חזקה לתחתית המפל, או ברצף של מפלון קטן אחרי המפל וזרם המים יאפשר גלישה. זריקת תיק מעבר ל[[קיפר]] Keeper Potholes וכו'. הסיבה לכך היות ובשיטה זו אין גלישה עם עומס מלא. אלא רק [[שינוי כיוון]] בזמן הגלישה.<br /> * אי אפשר למתוח את החבל, היות ואין לחבל במה להעצר, רק בגולש בזמן גלישה.<br /> * לא ניתן לביצוע בזוויות מתונות.<br /> * בשעת חרום, תפעול תקלה הינו רק מלמעלה ומסובך יותר.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://ropewiki.com/Guided_rappel תיאור של הטכניקה - באנגלית]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]] [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: גלישה]] [[קטגוריה: קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA&diff=13161 גלישה מכוונת 2017-02-20T22:07:36Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>'''גלישה מכוונת''' (באנגלית: '''guided rappel''') היא טכניקה מקובלת ב[[קניונינג]] כאשר גולשים למקום שאינו נמצא ממש מתחת ל[[תחנות|עגינה]] של חבל ה[[גלישה]]. זה יכול להיות משמעותי במצבים הבאים (לא רק):<br /> *כשהגלישה היא באלכסון חזק.<br /> *כשהסלע רטוב/חלק (ולא נותן מספיק חיכוך כדי לעבור הצידה).<br /> *כאשר צריך לעבור בנקודה מסויימת מאד כמו חור בסלע, נקיק צר/צדדי וכו׳.<br /> *כשצריך להימע מלעבור בנקודה מסויימת: זרם מים חזק, החבל עובר על פינה חדה, [[קיפר]] וכו׳.<br /> <br /> הטכניקה מתבססת על שימוש בשני חבלים:<br /> # חבל רפוי שמשמש לגלישה.<br /> # חבל מתוח בין העיגון העליון לעיגון תחתון, שנמצא בנקודת היעד של הגלישה. החבל המתוח משמש להכוונה (מכאן השם - גלישה מכוונת) של גולש אל היעד. <br /> <br /> בניית גלישה מכוונת משתנה בהתאם למבנה הצוות ולטיב העגינות בעיגון התחתון.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון (צריך להיות מיומן מספיק) גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון ומותח את החבל (בכוח יד או בעזרת [[מערכות הרמה ומתיחה|מערכת מתיחה]]. המתיחה נעשית בין העיגון התחתון לבלוק.<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], בדרך כלל עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה מתירים את החבל מהעיגון התחתון ומושכים את החבל.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * יש צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנות|תחנה]].<br /> * מהיר לעשייה.<br /> * ניתן להגיע לרמת מתיחה גבוהה יותר, היות והבלוק נעצר בעיגון בזמן מתיחה, לכן שיטה זו מתאימה את עצמה לגלישה מכוונת לזוויות מתונות.<br /> * בקבוצה של אנשים עם ידע להתחברות לגלישה, הראשון עם הכי הרבה ניסיון יורד ובונה על עגינות טובות.<br /> * משקל הגולש הינו על העיגון התחתון. לכן שיטה זו לא מתאימה לעיגון תחתון באמצעות [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * בשעת חרום, [[פתרון תקלות]] בשיטה זו קל יחסית לתפעול, ניתן להשתמש בעזרת עיגון תחתון להפוך את שני החבלים לחבל אחד, וליצור מעין רכבל, עם כיוון הבלוק, בו בסופו הגולש יגיע ללמטה.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון לא טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה. יתכן והוא רק השחיין של הקבוצה אך לא מבין בעיגונים.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # בסיום הגלישה פותחים את קשר הבלוק ומאפשרים לגולש למשוך חבל.<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון כלשהו.<br /> # בונים בלוק עבור החבל גלישה, כלומר [[גלישה עם בלוק|הבלוק]] נמצא בצד החבל בו גלש הראשון. כדאי לקחת בחשבון את המתיחות של החבל בין העיגון התחתון לעליון, כדי שבזמן הגלישה, החבל ימתח מעט. (ברוב המקרים מרחק של מטר מספיק.)<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי, הבלוק שואף להגיע עד העיגון, כגלישה על בלוק רגיל.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], בדרך כלל עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד, ברוב המקרים ההכוונה תהיה הרחקה קטנה יחסית לשימוש בזוויות תלולות.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה, מושכים את החבל, אין צורך להתיר את העיגון התחתון, רק לצורך קיפול בסוף.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * אין צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנות|תחנה]], מספיק עיגון חלש מתאים לשינוי כיוון כמו [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * איש הצוות המנוסה יכול להשאר אחרון, מתאים לקבוצה בה לא יודעים להתחבר לחבל.<br /> * אין צורך במישהו עם הרבה הבנה, מספיק מישהו חזק, או שחיין, היות והעיגון התחתון לא צריך להיות חזק.<br /> * העיגון התחתון יכול להעשות בלי גולש ראשון, על ידי זריקת תיק מתאים בזרימה חזקה לתחתית המפל, או ברצף של מפלון קטן אחרי המפל וזרם המים יאפשר גלישה. זריקת תיק מעבר ל[[קיפר]] Keeper Potholes וכו'. הסיבה לכך היות ובשיטה זו אין גלישה עם עומס מלא. אלא רק [[שינוי כיוון]] בזמן הגלישה.<br /> * אי אפשר למתוח את החבל, היות ואין לחבל במה להעצר, רק בגולש בזמן גלישה.<br /> * לא ניתן לביצוע בזוויות מתונות.<br /> * בשעת חרום, תפעול תקלה הינו רק מלמעלה ומסובך יותר.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://ropewiki.com/Guided_rappel תיאור של הטכניקה - באנגלית]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]][[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: גלישה]] [[קטגוריה: קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA&diff=13160 גלישה מכוונת 2017-02-14T07:30:53Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>'''גלישה מכוונת''' (באנגלית: '''guided rappel''') היא טכניקה מקובלת ב[[קניונינג]] כאשר גולשים למקום שאינו נמצא ממש מתחת ל[[תחנות|עגינה]] של חבל ה[[גלישה]]. זה יכול להיות משמעותי במצבים הבאים (לא רק):<br /> *כשהגלישה היא באלכסון חזק.<br /> *כשהסלע רטוב/חלק (ולא נותן מספיק חיכוך כדי לעבור הצידה).<br /> *כאשר צריך לעבור בנקודה מסויימת מאד כמו חור בסלע, נקיק צר/צדדי וכו׳.<br /> *כשצריך להימע מלעבור בנקודה מסויימת: זרם מים חזק, החבל עובר על פינה חדה, [[קיפר]] וכו׳.<br /> <br /> הטכניקה מתבססת על שימוש בשני חבלים:<br /> # חבל רפוי שמשמש לגלישה.<br /> # חבל מתוח בין העיגון העליון לעיגון תחתון, שנמצא בנקודת היעד של הגלישה. החבל המתוח משמש להכוונה (מכאן השם - גלישה מכוונת) של גולש אל היעד. <br /> <br /> בניית גלישה מכוונת משתנה בהתאם למבנה הצוות ולטיב העגינות בעיגון התחתון.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון (צריך להיות מיומן מספיק) גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון ומותח את החבל (בכוח יד או בעזרת [[מערכות הרמה ומתיחה|מערכת מתיחה]]. המתיחה נעשית בין העיגון התחתון לבלוק.<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], לפעמים עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה מתירים את החבל מהעיגון התחתון ומושכים את החבל.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * יש צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנות|תחנה]].<br /> * מהיר לעשייה.<br /> * ניתן להגיע לרמת מתיחה גבוהה יותר, היות והבלוק נעצר בעיגון בזמן מתיחה, לכן שיטה זו מתאימה את עצמה לגלישה מכוונת לזוויות מתונות.<br /> * בקבוצה של אנשים עם ידע להתחברות לגלישה, הראשון עם הכי הרבה ניסיון יורד ובונה על עגינות טובות.<br /> * משקל הגולש הינו על העיגון התחתון. לכן שיטה זו לא מתאימה לעיגון תחתון באמצעות [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * בשעת חרום, [[פתרון תקלות]] בשיטה זו קל יחסית לתפעול, ניתן להשתמש בעזרת עיגון תחתון להפוך את שני החבלים לחבל אחד, וליצור מעין רכבל, עם כיוון הבלוק, בו בסופו הגולש יגיע ללמטה.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון לא טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה. יתכן והוא רק השחיין של הקבוצה אך לא מבין בעיגונים.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # בסיום הגלישה פותחים את קשר הבלוק ומאפשרים לגולש למשוך חבל.<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון כלשהו.<br /> # בונים בלוק עבור החבל גלישה, כלומר [[גלישה עם בלוק|הבלוק]] נמצא בצד החבל בו גלש הראשון. כדאי לקחת בחשבון את המתיחות של החבל בין העיגון התחתון לעליון, כדי שבזמן הגלישה, החבל ימתח מעט. (ברוב המקרים מרחק של מטר מספיק.)<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי, הבלוק שואף להגיע עד העיגון, כגלישה על בלוק רגיל.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], לפעמים עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד, ברוב המקרים ההכוונה תהיה הרחקה קטנה יחסית לשימוש בזוויות תלולות.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה, מושכים את החבל, אין צורך להתיר את העיגון התחתון, רק לצורך קיפול בסוף.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * אין צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנות|תחנה]], מספיק עיגון חלש מתאים לשינוי כיוון כמו [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * איש הצוות המנוסה יכול להשאר אחרון, מתאים לקבוצה בה לא יודעים להתחבר לחבל.<br /> * אין צורך במישהו עם הרבה הבנה, מספיק מישהו חזק, או שחיין, היות והעיגון התחתון לא צריך להיות חזק.<br /> * העיגון התחתון יכול להעשות בלי גולש ראשון, על ידי זריקת תיק מתאים בזרימה חזקה לתחתית המפל, או ברצף של מפלון קטן אחרי המפל וזרם המים יאפשר גלישה. זריקת תיק מעבר ל[[קיפר]] Keeper Potholes וכו'. הסיבה לכך היות ובשיטה זו אין גלישה עם עומס מלא. אלא רק [[שינוי כיוון]] בזמן הגלישה.<br /> * אי אפשר למתוח את החבל, היות ואין לחבל במה להעצר, רק בגולש בזמן גלישה.<br /> * לא ניתן לביצוע בזוויות מתונות.<br /> * בשעת חרום, תפעול תקלה הינו רק מלמעלה ומסובך יותר.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://ropewiki.com/Guided_rappel תיאור של הטכניקה - באנגלית]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]][[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: גלישה]] [[קטגוריה: קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA&diff=13159 גלישה מכוונת 2017-02-13T17:50:40Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>'''גלישה מכוונת''' (באנגלית: '''guided rappel''') היא טכניקה מקובלת ב[[קניונינג]] כאשר גולשים למקום שאינו נמצא ממש מתחת ל[[תחנות|עגינה]] של חבל ה[[גלישה]]. זה יכול להיות משמעותי במצבים הבאים (לא רק):<br /> *כשהגלישה היא באלכסון חזק.<br /> *כשהסלע רטוב/חלק (ולא נותן מספיק חיכוך כדי לעבור הצידה).<br /> *כאשר צריך לעבור בנקודה מסויימת מאד כמו חור בסלע, נקיק צר/צדדי וכו׳.<br /> *כשצריך להימע מלעבור בנקודה מסויימת: זרם מים חזק, החבל עובר על פינה חדה וכו׳.<br /> <br /> הטכניקה מתבססת על שימוש בשני חבלים:<br /> # חבל רפוי שמשמש לגלישה.<br /> # חבל מתוח בין העיגון העליון לעיגון תחתון, שנמצא בנקודת היעד של הגלישה. החבל המתוח משמש להכוונה (מכאן השם - גלישה מכוונת) של גולש אל היעד. <br /> <br /> בניית גלישה מכוונת משתנה בהתאם למבנה הצוות ולטיב העגינות בעיגון התחתון.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון (צריך להיות מיומן מספיק) גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון ומותח את החבל (בכוח יד או בעזרת [[מערכות הרמה ומתיחה|מערכת מתיחה]]. המתיחה נעשית בין העיגון התחתון לבלוק.<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], לפעמים עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה מתירים את החבל מהעיגון התחתון ומושכים את החבל.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * יש צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנות|תחנה]].<br /> * מהיר לעשייה.<br /> * ניתן להגיע לרמת מתיחה גבוהה יותר, היות והבלוק נעצר בעיגון בזמן מתיחה, לכן שיטה זו מתאימה את עצמה לגלישה מכוונת לזוויות מתונות.<br /> * בקבוצה של אנשים עם ידע להתחברות לגלישה, הראשון עם הכי הרבה ניסיון יורד ובונה על עגינות טובות.<br /> * משקל הגולש הינו על העיגון התחתון. לכן שיטה זו לא מתאימה לעיגון תחתון באמצעות [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * בשעת חרום, [[פתרון תקלות]] בשיטה זו קל יחסית לתפעול, ניתן להשתמש בעזרת עיגון תחתון להפוך את שני החבלים לחבל אחד, וליצור מעין רכבל, עם כיוון הבלוק, בו בסופו הגולש יגיע ללמטה.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון לא טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה. יתכן והוא רק השחיין של הקבוצה אך לא מבין בעיגונים.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # בסיום הגלישה פותחים את קשר הבלוק ומאפשרים לגולש למשוך חבל.<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון כלשהו.<br /> # בונים בלוק בצד של החבל שכבר למטה, לוקחים בחשבון מתיחות של החבל בין העיגון התחתון לעליון. (ברוב המקרים מרחק של מטר מספיק.)<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי, הבלוק שואף להגיע עד העיגון, כגלישה על בלוק רגיל.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], לפעמים עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד, ברוב המקרים זו תהיה הרחקה קטנה בזוויות תלולות.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה, מושכים את החבל, אין צורך להתיר את העיגון התחתון, רק לצורך קיפול בסוף.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * אין צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנות|תחנה]], מספיק עיגון חלש מתאים לשינוי כיוון כמו [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * איש הצוות המנוסה יכול להשאר אחרון, מתאים לקבוצה בה לא יודעים להתחבר לחבל.<br /> * אין צורך במישהו עם הרבה הבנה, מספיק מישהו חזק, או שחיין, היות והעיגון התחתון לא צריך להיות חזק.<br /> * העיגון התחתון יכול להעשות בלי גולש ראשון, על ידי זריקת תיק מתאים בזרימה חזקה לתחתית המפל, או ברצף של מפלון קטן אחרי המפל וזרם המים יאפשר גלישה. זריקת תיק מעבר ל[[קיפר]] Keeper Potholes וכו'. הסיבה לכך היות ובשיטה זו אין גלישה עם עומס מלא. אלא רק [[שינוי כיוון]] בזמן הגלישה.<br /> * אי אפשר למתוח את החבל, היות ואין לחבל במה להעצר, רק בגולש בזמן גלישה.<br /> * לא ניתן לביצוע בזוויות מתונות.<br /> * בשעת חרום, תפעול תקלה הינו רק מלמעלה ומסובך יותר.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://ropewiki.com/Guided_rappel תיאור של הטכניקה - באנגלית]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]][[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: גלישה]] [[קטגוריה: קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA&diff=13158 גלישה מכוונת 2017-02-13T14:37:49Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>'''גלישה מכוונת''' (באנגלית: '''guided rappel''') היא טכניקה מקובלת ב[[קניונינג]] כאשר גולשים למקום שאינו נמצא ממש מתחת ל[[תחנות|עגינה]] של חבל ה[[גלישה]]. זה יכול להיות משמעותי במצבים הבאים (לא רק):<br /> *כשהגלישה היא באלכסון חזק.<br /> *כשהסלע רטוב/חלק (ולא נותן מספיק חיכוך כדי לעבור הצידה).<br /> *כאשר צריך לעבור בנקודה מסויימת מאד כמו חור בסלע, נקיק צר/צדדי וכו׳.<br /> *כשצריך להימע מלעבור בנקודה מסויימת: זרם מים חזק, החבל עובר על פינה חדה וכו׳.<br /> <br /> הטכניקה מתבססת על שימוש בשני חבלים:<br /> # חבל רפוי שמשמש לגלישה.<br /> # חבל מתוח בין העיגון העליון לעיגון תחתון, שנמצא בנקודת היעד של הגלישה. החבל המתוח משמש להכוונה (מכאן השם - גלישה מכוונת) של גולש אל היעד. <br /> <br /> בניית גלישה מכוונת משתנה בהתאם למבנה הצוות ולטיב העגינות בעיגון התחתון.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון (צריך להיות מיומן מספיק) גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון ומותח את החבל (בכוח יד או בעזרת [[מערכות הרמה ומתיחה|מערכת מתיחה]]. המתיחה נעשית בין העיגון התחתון לבלוק.<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], לפעמים עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה מתירים את החבל מהעיגון התחתון ומושכים את החבל.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * יש צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנות|תחנה]].<br /> * מהיר לעשייה.<br /> * ניתן להגיע לרמת מתיחה גבוהה יותר, היות והבלוק נעצר בעיגון בזמן מתיחה, לכן שיטה זו מתאימה את עצמה לגלישה מכוונת לזוויות מתונות.<br /> * בקבוצה של אנשים עם ידע להתחברות לגלישה, הראשון עם הכי הרבה ניסיון יורד ובונה על עגינות טובות.<br /> * משקל הגולש הינו על העיגון התחתון. לכן שיטה זו לא מתאימה לעיגון תחתון באמצעות [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * בשעת חרום, [[פתרון תקלות]] בשיטה זו קל יחסית לתפעול, ניתן להשתמש בעזרת עיגון תחתון להפוך את שני החבלים לחבל אחד, וליצור מעין רכבל, עם כיוון הבלוק, בו בסופו הגולש יגיע ללמטה.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון לא טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה. יתכן והוא רק השחיין של הקבוצה אך לא מבין בעיגונים.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # בסיום הגלישה פותחים את קשר הבלוק ומאפשרים לגולש למשוך חבל.<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון כלשהו.<br /> # בונים בלוק בצד של החבל שכבר למטה, לוקחים בחשבון מתיחות של החבל בין העיגון התחתון לעליון. (ברוב המקרים מרחק של מטר מספיק.)<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי, הבלוק שואף להגיע עד העיגון, כגלישה על בלוק רגיל.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], לפעמים עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד, ברוב המקרים זו תהיה הרחקה קטנה בזוויות תלולות.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה, מושכים את החבל, אין צורך להתיר את העיגון התחתון, רק לצורך קיפול בסוף.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * אין צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנה|תחנות]], מספיק עיגון חלש מתאים לשינוי כיוון כמו [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * איש הצוות המנוסה יכול להשאר אחרון, מתאים לקבוצה בה לא יודעים להתחבר לחבל.<br /> * אין צורך במישהו עם הרבה הבנה, מספיק מישהו חזק, או שחיין, היות והעיגון התחתון לא צריך להיות חזק.<br /> * העיגון התחתון יכול להעשות בלי גולש ראשון, על ידי זריקת תיק מתאים בזרימה חזקה לתחתית המפל, או ברצף של מפלון קטן אחרי המפל וזרם המים יאפשר גלישה. זריקת תיק מעבר ל[[קיפר]] Keeper Potholes וכו'. הסיבה לכך היות ובשיטה זו אין גלישה עם עומס מלא. אלא רק [[שינוי כיוון]] בזמן הגלישה.<br /> * אי אפשר למתוח את החבל, היות ואין לחבל במה להעצר, רק בגולש בזמן גלישה.<br /> * לא ניתן לביצוע בזוויות מתונות.<br /> * בשעת חרום, תפעול תקלה הינו רק מלמעלה ומסובך יותר.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://ropewiki.com/Guided_rappel תיאור של הטכניקה - באנגלית]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]][[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: גלישה]] [[קטגוריה: קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA&diff=13157 גלישה מכוונת 2017-02-13T14:36:33Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>'''גלישה מכוונת''' (באנגלית: '''guided rappel''') היא טכניקה מקובלת ב[[קניונינג]] כאשר גולשים למקום שאינו נמצא ממש מתחת ל[[תחנות|עגינה]] של חבל ה[[גלישה]]. זה יכול להיות משמעותי במצבים הבאים (לא רק):<br /> *כשהגלישה היא באלכסון חזק.<br /> *כשהסלע רטוב/חלק (ולא נותן מספיק חיכוך כדי לעבור הצידה).<br /> *כאשר צריך לעבור בנקודה מסויימת מאד כמו חור בסלע, נקיק צר/צדדי וכו׳.<br /> *כשצריך להימע מלעבור בנקודה מסויימת: זרם מים חזק, החבל עובר על פינה חדה וכו׳.<br /> <br /> הטכניקה מתבססת על שימוש בשני חבלים:<br /> # חבל רפוי שמשמש לגלישה.<br /> # חבל מתוח בין העיגון העליון לעיגון תחתון, שנמצא בנקודת היעד של הגלישה. החבל המתוח משמש להכוונה (מכאן השם - גלישה מכוונת) של גולש אל היעד. <br /> <br /> בניית גלישה מכוונת משתנה בהתאם למבנה הצוות ולטיב העגינות בעיגון התחתון.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון (צריך להיות מיומן מספיק) גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון ומותח את החבל (בכוח יד או בעזרת [[מערכות הרמה ומתיחה|מערכת מתיחה]]. המתיחה נעשית בין העיגון התחתון לבלוק.<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], לפעמים עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה מתירים את החבל מהעיגון התחתון ומושכים את החבל.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * יש צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנה|תחנות]].<br /> * מהיר לעשייה.<br /> * ניתן להגיע לרמת מתיחה גבוהה יותר, היות והבלוק נעצר בעיגון בזמן מתיחה, לכן שיטה זו מתאימה את עצמה לגלישה מכוונת לזוויות מתונות.<br /> * בקבוצה של אנשים עם ידע להתחברות לגלישה, הראשון עם הכי הרבה ניסיון יורד ובונה על עגינות טובות.<br /> * משקל הגולש הינו על העיגון התחתון. לכן שיטה זו לא מתאימה לעיגון תחתון באמצעות [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * בשעת חרום, [[פתרון תקלות]] בשיטה זו קל יחסית לתפעול, ניתן להשתמש בעזרת עיגון תחתון להפוך את שני החבלים לחבל אחד, וליצור מעין רכבל, עם כיוון הבלוק, בו בסופו הגולש יגיע ללמטה.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון לא טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה. יתכן והוא רק השחיין של הקבוצה אך לא מבין בעיגונים.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # בסיום הגלישה פותחים את קשר הבלוק ומאפשרים לגולש למשוך חבל.<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון כלשהו.<br /> # בונים בלוק בצד של החבל שכבר למטה, לוקחים בחשבון מתיחות של החבל בין העיגון התחתון לעליון. (ברוב המקרים מרחק של מטר מספיק.)<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי, הבלוק שואף להגיע עד העיגון, כגלישה על בלוק רגיל.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], לפעמים עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד, ברוב המקרים זו תהיה הרחקה קטנה בזוויות תלולות.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה, מושכים את החבל, אין צורך להתיר את העיגון התחתון, רק לצורך קיפול בסוף.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * אין צורך בעיגון חזק מספיק לצורך הגלישה לשימוש כ[[תחנה|תחנות]], מספיק עיגון חלש מתאים לשינוי כיוון כמו [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * איש הצוות המנוסה יכול להשאר אחרון, מתאים לקבוצה בה לא יודעים להתחבר לחבל.<br /> * אין צורך במישהו עם הרבה הבנה, מספיק מישהו חזק, או שחיין, היות והעיגון התחתון לא צריך להיות חזק.<br /> * העיגון התחתון יכול להעשות בלי גולש ראשון, על ידי זריקת תיק מתאים בזרימה חזקה לתחתית המפל, או ברצף של מפלון קטן אחרי המפל וזרם המים יאפשר גלישה. זריקת תיק מעבר ל[[קיפר]] Keeper Potholes וכו'. הסיבה לכך היות ובשיטה זו אין גלישה עם עומס מלא. אלא רק [[שינוי כיוון]] בזמן הגלישה.<br /> * אי אפשר למתוח את החבל, היות ואין לחבל במה להעצר, רק בגולש בזמן גלישה.<br /> * לא ניתן לביצוע בזוויות מתונות.<br /> * בשעת חרום, תפעול תקלה הינו רק מלמעלה ומסובך יותר.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://ropewiki.com/Guided_rappel תיאור של הטכניקה - באנגלית]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]][[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: גלישה]] [[קטגוריה: קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA&diff=13156 גלישה מכוונת 2017-02-13T14:29:59Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>'''גלישה מכוונת''' (באנגלית: '''guided rappel''') היא טכניקה מקובלת ב[[קניונינג]] כאשר גולשים למקום שאינו נמצא ממש מתחת ל[[תחנות|עגינה]] של חבל ה[[גלישה]]. זה יכול להיות משמעותי במצבים הבאים (לא רק):<br /> *כשהגלישה היא באלכסון חזק.<br /> *כשהסלע רטוב/חלק (ולא נותן מספיק חיכוך כדי לעבור הצידה).<br /> *כאשר צריך לעבור בנקודה מסויימת מאד כמו חור בסלע, נקיק צר/צדדי וכו׳.<br /> *כשצריך להימע מלעבור בנקודה מסויימת: זרם מים חזק, החבל עובר על פינה חדה וכו׳.<br /> <br /> הטכניקה מתבססת על שימוש בשני חבלים:<br /> # חבל רפוי שמשמש לגלישה.<br /> # חבל מתוח בין העיגון העליון לעיגון תחתון, שנמצא בנקודת היעד של הגלישה. החבל המתוח משמש להכוונה (מכאן השם - גלישה מכוונת) של גולש אל היעד. <br /> <br /> בניית גלישה מכוונת משתנה בהתאם למבנה הצוות ולטיב העגינות בעיגון התחתון.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון (צריך להיות מיומן מספיק) גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון ומותח את החבל (בכוח יד או בעזרת [[מערכות הרמה ומתיחה|מערכת מתיחה]]. המתיחה נעשית בין העיגון התחתון לבלוק.<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], לפעמים עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד.<br /> <br /> לאחר שכל הקבוצה ירדה מתירים את החבל מהעיגון התחתון ומושכים את החבל.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * מהיר לעשייה.<br /> * ניתן להגיע לרמת מתיחה גבוהה יותר, היות והבלוק נעצר בעיגון בזמן מתיחה, לכן שיטה זו מתאימה את עצמה לגלישה מכוונת לזוויות מתונות.<br /> * בקבוצה של אנשים עם ידע להתחברות לגלישה, הראשון עם הכי הרבה ניסיון יורד ובונה על עגינות טובות.<br /> * משקל הגולש הינו על העיגון התחתון. לכן שיטה זו לא מתאימה לעיגון תחתון באמצעות [[איבטוח גוף]] או [[עגינה צפה]].<br /> * בשעת חרום, [[פתרון תקלות]] בשיטה זו קל יחסית לתפעול, ניתן להשתמש בעזרת עיגון תחתון להפוך את שני החבלים לחבל אחד, וליצור מעין רכבל, עם כיוון הבלוק, בו בסופו הגולש יגיע ללמטה.<br /> <br /> שלבים בבניית גלישה מכוונת עם עיגון תחתון לא טוב:<br /> # התקנת חבל ה[[גלישה עם בלוק]].<br /> # הגולש הראשון גולש ומגיע בכוחות עצמו לנקודה התחתונה. יתכן והוא רק השחיין של הקבוצה אך לא מבין בעיגונים.<br /> # חבל הגלישה של הגולש הראשון הופך לחבל המתוח - החבל המכוון (guide line):<br /> # בסיום הגלישה פותחים את קשר הבלוק ומאפשרים לגולש למשוך חבל.<br /> # הגולש הראשון מחבר את הקצה לעיגון תחתון כלשהו.<br /> # בונים בלוק בצד של החבל שכבר למטה, לוקחים בחשבון מתיחות של החבל בין העיגון התחתון לעליון. (ברוב המקרים מרחק של מטר מספיק.)<br /> ## כל גולש מתחבר לגלישה כרגיל (בקניונינג זה יהיה עם [[שמינית]], בד״כ). החיבור לגלישה יהיה לחבל הרפוי, הבלוק שואף להגיע עד העיגון, כגלישה על בלוק רגיל.<br /> ## בנוסף, כל גולש [[הקלפה|מקליפ]] [[טבעות|טבעת]], לפעמים עם הארכה, לחבל המתוח. החבל המתוח יוביל ויכוון את הגלישה לנקודת היעד, ברוב המקרים זו תהיה הרחקה קטנה בזוויות תלולות.<br /> <br /> מאפיינים בשיטה זו:<br /> * איש הצוות המנוסה יכול להשאר אחרון, מתאים לקבוצה בה לא יודעים להתחבר לחבל.<br /> * אין צורך במישהו עם הרבה הבנה, מספיק מישהו חזק, או שחיין, היות והעיגון התחתון לא צריך להיות חזק.<br /> * העיגון התחתון יכול להעשות בלי גולש ראשון, על ידי זריקת תיק מתאים בזרימה חזקה לתחתית המפל, או ברצף של מפלון קטן אחרי המפל וזרם המים יאפשר גלישה. זריקת תיק מעבר ל[[קיפר]] Keeper Potholes וכו'. הסיבה לכך היות ובשיטה זו אין גלישה עם עומס מלא. אלא רק [[שינוי כיוון]] בזמן הגלישה.<br /> * אי אפשר למתוח את החבל, היות ואין לחבל במה להעצר, רק בגולש בזמן גלישה.<br /> * לא ניתן לביצוע בזוויות מתונות.<br /> * בשעת חרום, תפעול תקלה הינו רק מלמעלה ומסובך יותר.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://ropewiki.com/Guided_rappel תיאור של הטכניקה - באנגלית]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: גלישה]] [[קטגוריה: קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7&diff=12763 פידלסטיק 2016-06-01T11:07:00Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>[[תמונה: fiddlestick.jpg|שמאל|ממוזער|300px|פידלסטיק קנוי, מפלסטיק, עם מיתר לחיבור לחבל המשיכה]]<br /> [[תמונה: home made fiddlestick.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פידלסטיק תוצרת בית, עם קשר מוט על שני החבלים]]<br /> '''פידלסטיק''' (fiddlestick) הוא כינוי לניצרה ייעודית ל[[גלישה עם חבל משיכה]]. מספר חברות מייצרות התקנים כאלו, ויש גם שמות שונים לכל דגם. בעיקרון מדובר במוט מוארך, מפלסטיק קשיח וחלק (כדי שיחליק בקלות מתוך הקשר).<br /> <br /> כמובן שכל מקל חלק עם חור קטן, לחיבור חבל המשיכה, יעשה את העבודה.<br /> <br /> כמו בכל המערכות המבוססות על ניצרה, יש כמה יתרונות חשובים:<br /> # זה מאד חסכוני באנרגיה, במיוחד בגלישות ארוכות, בהן נדרש מאמץ למשוך את כל אורך החבל למטה.<br /> # זה גם מאד חסכוני בזמן. משיכה חדה תשלוף את הניצרה וכל החבל ייפול למטה.<br /> # גם אם חבל הגלישה נפסל, גם אם מחברים כמה חבלים קצרים לגלישה ארוכה אחת - אין בעיה לקבל את החבל בחזרה. כמובן שאז צריך לעבור את הקשרים בגלישה, אבל ברגע שמגיעים למטה - המשיכה של הניצרה תפיל את הכל - עם הקשרים...<br /> <br /> כמו בכל המערכות המבוססות על גלישה עם חבל משיכה, יש גם כמה חסרונות:<br /> # יש פחות חבל, זה משמעותי במיוחד במקרי חירום.<br /> # ההתארכות בגלישה על חבל יחיד משמעותית יותר מאשר בגלישה על חבל כפול. זה מגדיל את הבלאי של החבל.<br /> # העומס על החבל הוא כפול (כי יש אחד במקום שניים), ושוב - זה מגדיל את הבלאי של החבל.<br /> # נדרש דיוק מקצועי גבוה, הבנה עמוקה של כל מרכיבי המערכת וטעויות נענשות באופן חמור...<br /> ==אזהרה==<br /> '''שימו לב: טכניקות של גלישה עם חבל משיכה אינן מיועדות למתחילים. חשוב להתאמן ולתרגל את הקמת המערכת ״על יבש״, בבית, מספר רב של פעמים ובוריאציות שונות לפני שלוקחים אותה לשטח פראי...'''<br /> <br /> ==שימוש==<br /> [[תמונה: fiddlestick stone knot.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פידלסטיק מפלסטיק, מותקן עם [[קשר אבן]], מוכן לגלישה]]<br /> <br /> השימוש בפידלסטיק הוא מקובל בטכניקות [[קניונינג]] בהן לא רוצים למשוך את חבל הגלישה מהתחנה וגם לא רוצים לסחוב חבל כפול באורכו. ניתן לבנות [[תחנות|תחנה]] של גלישה עם חבל משיכה עם ניצרה או פידלסטיק. גולשים על חבל יחיד. לאחר סיום הגלישה, מושכים את חבל המשיכה שמוציא את הניצרה וכל מרכיבי המערכת (הקשר, הניצרה חבל המשיכה וחבל הגלישה) נופלים.<br /> <br /> ==קשירה==<br /> הקשר המקובל הוא [[קשר אבן]] שמכונה לפעמים גם [[קשר פידלסטיק]]. למעשה - גם [[קשר מוט]] על חבל כפול יעשה בדיוק את אותה העבודה. ניתן לחבר את חבל המשיכה בחיבור רפוי לחבל הגלישה, ורק אחריו - לניצרה.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[קשר אבן]]<br /> * [[גלישה עם חבל משיכה]]<br /> * [[איזה חבל הכי טוב לשמש כחבל משיכה (tag-line) וכחבל חירום לגלישה?]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://caves.org/section/vertical/nh/52/BinerBlocks.pdf מאמר עם עוד כמה רעיונות לבלוקים]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], בועז לנגפורד, יורם בר ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: קניונינג]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D&diff=12385 קשר אורגים 2015-12-09T08:10:18Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>[[תמונה:weaver knot.jpg|שמאל|ממוזער|80px|קשר אורגים]]<br /> '''קשר אורגים''' (באנגלית: [[Weaver knot]], Sheet bend) הוא [[:קטגוריה: קשרי חיבור חבלים|קשר חיבור חבלים]] המיועד לחיבור חבלים ב[[קוטר של חבל|קטרים]] שונים. זהו קשר פשוט ומהיר לקשירה.<br /> <br /> ==מקור==<br /> באריגה, משתמשים פעמים רבות בחוטים שאינם באותו העובי, כדי ליצור תבניות ודוגמאות.<br /> <br /> לקשירה נכונה של קשר אורגים, החבל העבה יוצר את הלולאה הפשוטה, והחבל הדק, את הלולאה עם ההצלבה. על שני השרכים להיות באותו צד של הקשר. אם שני השרכים בצדדים שונים, מתקבל קשר אורגים הפוך, הוא פחות [[חוזק בקשרים|חזק]] ופחות [[בטיחות בקשרים|בטיחותי]].<br /> <br /> [[תמונה:Double weaver knot.jpg|שמאל|ממוזער|70px|קשר אורגים כפול]]<br /> <br /> לקבלת קשר עוד יותר בטיחותי, ניתן לקשור קשר אורגים עם שני ליפופים של החבל הדק.<br /> ===קירבה לקשרים אחרים===<br /> קשר אורגים הוא צורה אחרת של [[קשר הצלה]]. לכן הוא קרוב לכל קשרי ההצלה: רגיל, [[קשר הצלה באמצע חבל|באמצע חבל]], [[קשר הצלה עם מספר כריכות|עם מספר כריכות]] וכו'.<br /> <br /> ==שימושים==<br /> קשר אורגים, כאמור, הוא למעשה קשר הצלה, רק בשימוש של חיבור חבלים.<br /> <br /> חשוב לציין בהקשר זה כי קשר אורגים הוא פחות חזק ופחות בטיחותי מקשרי חיבור חבלים מקובלים אחרים כמו [[קשר בוהן כפול]], [[קשר פלמי]] או [[קשר דייגים כפול]]. הוא במיוחד פחות חזק ופחות בטיחותי כשהשרכים שלו בכיוונים הלא נכונים, ולכן דרושה הקפדה יתרה.<br /> <br /> למעשה - לקשר אורגים, כקשר חיבור חבלים לטיפוס או גלישה יש בעיקר חסרונות. היתרון היחיד שלו הוא שהוא טוב לחיבור חבלים בעובי שונה. בשימוש כזה הוא גם פחות מחליק (כלומר - יותר בטיחותי) ויותר חזק מקשרים אחרים, כי מה שיגביל את החוזק יהיה החבל הדק ולא החוזק של הקשר עצמו. מכיוון שהחבל הדק הולך סביב פעמיים החבל העבה - ה[[ניפ]] שלו פחות משמעותי.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:קשרים]][[קטגוריה:קשרי חיבור חבלים]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94,_%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_%D7%91%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98_%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%9B%D7%9C_%D7%97%D7%91%D7%9C%3F&diff=12384 בעמדת גלישה, האם מותר להשתמש בבולט אחד לכל חבל? 2015-12-09T07:59:57Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>התשובה הפשוטה היא, שכן, מותר להשתמש ב[[בולטים|בולט]] אחד לכל [[חבלים|חבל]], אבל כדי לבטל נקודה קריטית, אפשר פשוט לחבר בין הבולטים (הכוונה היא לבולטים הענקיים של הרשות, לא לבולטים [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיביים]]). בצורה זו כל חבל מחובר לשני בולטים.<br /> <br /> זה עונה על ההנחיה (הכללית מאד, יש לומר) שאסור שתהיה [[נקודה קריטית]]. <br /> <br /> אבל התשובה המלאה - יש בה עוד כמה עניינים:<br /> ==צריך או לא צריך שני עיגונים לכל חבל?==<br /> בניגוד למה שחושבים רבים, ההנחיה (ב[[חוזר מנכ&quot;ל]], למשל) היא לא ש'''צריך שני עיגונים לכל חבל''' (מה שקוראים תמיד - 200%), אלא ש'''אסור שתהיה נקודה קריטית במערכת'''.<br /> <br /> גם ההנחיה הזו לא תמיד תופסת. למשל, הרבה פעמים מחברים את שני החבלים לאותו עיגון - עץ, בולדר וכו' - שהוא כן נקודה קריטית. אם מנסים לקבוע כללים, מוסיפים להנחיה: &quot;אלא אם זה עץ או בולדר&quot;. ומה עם עמוד חשמל? ומה עם עץ, אבל לא כלכך גדול, כמו שיח?<br /> <br /> בכל מקרה, זה בלבול מוכר אצל מתחילים, שמבלבלים בין ההנחיה הכללית הזו, שלא תהיינה נקודות קריטיות במערכת, ובין הדרישה לשתי עגינות (כמו שני בולטים) לכל חבל.<br /> <br /> ==מה הקטע הזה של האחוזים?==<br /> השיטה של לחשוב באחוזים ולבקש 200% בכל מצב, תורמת לא מעט לבלבול הזה. הרי אנחנו יכולים לתת הרבה מצבים שבהם דווקא יש נקודות קריטיות, למשל:<br /> # [[טופ-רופ]]: כל המערכת היא שרשרת של נקודות קריטיות.<br /> # [[הובלה]] ב[[חבל יחיד]]: החבל ומערכת האבטחה הן נקודות קריטיות.<br /> # גולש אחרון: כנ&quot;ל<br /> # כל [[גלישה]] ב[[אבטחה בגלישה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]] יש בה נקודה קריטית אחת לפחות (הגולש עצמו)<br /> <br /> הבעייתיות של &quot;לחשוב באחוזים&quot; מתבררת ביתר שאת כשמדברים על [[חלוקת משקל|חלוקות משקל]]. בעבר היה נהוג לומר כי אם מערכת הבנויה משלושה עיגונים דומים צריכה להיות של 100% אז כל עיגון צריך להיות 33%. במקרה כזה קל לראות כי ב[[חלוקת משקל#שיטה ד' - חלוקת משקל וגיבוי, השיטה הקלאסית|חלוקת משקל קלאסית]] אומנם יש חלוקת עומס אך אין גיבוי כלל. קל לראות שאם אחד העיגונים נשלף יישארו שני עיגונים שהם 66% (לפי מה שהגדרנו) אשר צריכים לשאת 100% מהמשקל וברור ששניהם יקרסו.<br /> <br /> מלבד זאת, הטענה כי יש יכולת להעריך עיגון באחוזים היא די מגוחכת ובקושי אנו יודעים להעריך האם העיגון מספיק חזק ובטוח לצורך המסויים הזה או לא.<br /> ==האם יותר זה אכן יותר טוב?==<br /> עניין נוסף הוא, שיש אצל מתחילים תחושה שמבחינת בטיחות - &quot;כמה שיותר - יותר טוב&quot; או &quot;ארבעה בולטים תמיד עדיפים על שניים&quot;.<br /> <br /> וגם על זה אפשר להתווכח ולא להסכים. זה כמו להגיד ששתי [[טבעות]] (או [[רצועות]]) תמיד עדיפות על אחת. אבל זה לא נכון. אם אחת עושה את העבודה בדיוק כמו שתיים - שתיים פחות טוב מאחת: זה יותר כבד לסחוב (לא במקרה של בולטים, כמובן), לוקח יותר זמן להרכיב, לוקח יותר זמן לפרק, יותר קל להתבלבל (יש יותר ציוד), ובעיקר - נותן תחושה מזוייפת של משהו יותר בטיחותי, ותשומת הלב לא ממוקדת. קשה לומר שזה בעצמו גורם לתאונות, אבל הלך הרוח הזה, של תחושת ביטחון מזוייפת - בהחלט כן.<br /> <br /> גם הסטטיסטיקה מראה שיש יותר תאונות אצל מי שמקפיד על כללים וחוקים באופן עיוור מאשר אצל מי שאין לו כללים אלא עקרונות, והוא מתאים את המערכת וההתנהלות לסיטואציה, על פי העקרונות.<br /> <br /> ולמקרה שלנו, במקרה של בולטים, הם אמורים לבוא בזוגות. המשמעות היא שאם אתה צריך יותר משניים, יש לך מערכת ש&quot;מתפזרת&quot; על איזור יותר גדול, והיא גם יותר קשה לתפעול.<br /> <br /> ==אוקיי, אז מה עושים? מתי אחד מספיק ומתי צריך שניים?==<br /> שוב, ההנחיה הכללית היא שמשתדלים להימנע מנקודות קריטיות במערכת, במיוחד הדבר נכון לגבי מערכות/חלקים במערכת שדורשים שיקול דעת רב ועשויים להיות שנויים במחלוקת: עץ לא גדול, אבן עיגון אחת, גשר לא גדול וכו'. במקרים בהם אין ולא יכול להיות ספק כמו עמוד בטון, בולדר ענק או גשר אימתני, לא מגבים.<br /> <br /> זה כמו להגיד שיש נקודות קריטיות מסוכנות, ויש נקודות קריטיות שאינן מסוכנות. מן המסוכנות חשוב להימנע, ומן הלא מסוכנות - לא חייבים.<br /> <br /> דוגמאות לנקודות קריטיות מסוכנות:<br /> * אבן עיגון אחת קטנה קרוב לשפת חריץ באבן חול בתמנע<br /> * עץ קטן עם שורשים רדודים בקרקע רכה/רטובה.<br /> * טבעת לא ננעלת על פינת סלע.<br /> * הארכה מחבל או רצועה על פינת סלע חדה.<br /> <br /> דוגמאות לנקודות קריטיות לא מסוכנות:<br /> * עץ גדול.<br /> * חלוקת משקל מרצועה, כשכל הרצועה באוויר.<br /> * אמצעי חיכוך, רתמה, חבל - לא פסולים, למעשה - כל החלקים במערכת אבטחה של חבל אחד - טופ-רופ או הובלה.<br /> <br /> וגם, כהערה אחרונה: יש מקרים בהם זה לא פרקטי לבטל את כל הנקודות הקריטיות. דוגמאות ברורות הן: הובלה, טופ-רופ וגולש אחרון. גם השיטה של עבודת חבל ב[[מערנות|מערות]] ([[טכניקת חבל יחיד|SRT-Single Rope Technique]]) מיישמת את הרעיון הזה.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[נקודה קריטית]]<br /> * [[חלוקת משקל]]<br /> * [[תחנות]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: בטיחות]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: מערנות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%94-%D7%92%27%D7%90%D7%9E%D7%A4&diff=12239 דה-ג'אמפ 2015-07-10T12:01:57Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>[[קובץ:de_jump - אמצעי חיכוך.jpg|שמאל|ממוזער|500px|דה-ג'אמפ המאפשר להוציא את החבל גם תחת עומס]]<br /> '''דה-ג'אמפ''' באנגלית '''de jump''' הוא [[אמצעי חיכוך]] המיועד ל[[קניונינג]], דה-ג'אמפ מיוצר על ידי חברת kong. הוא מיועד במיוחד לקניונים רטובים שיש בהם זרימה חזקה. במקרים כאלה, ההתנתקות מה[[חבלים|חבל]] עשויה להוות בעייה, ועוד יותר כשהמים עמוקים ואי אפשר לעמוד. במצבים אלה בוחרים להשתמש בחבל אחד ובדה-ג'אמפ המאפשר ניתוק גם תחת עומס ובלי חשש לאבד את האמצעי חיכוך.<br /> <br /> ==אופן השימוש==<br /> מכניסים את החבל מהעיגול הגדול העליון מלמעלה ללמטה פותחים את החוצץ בעיגול השני על ידי לחיצה על הכפתור בצד, הוצאת הידית ללמעלה, סיבוב הצידה ואז נפתח העיגול האמצעי, משחילים את החבל פנימה לחור השני, מחזירים את החוצץ ומסובבים את הידית חזרה לנקודת ההתחלה עד שננעל. ל[[רתמה]] הוא מתחבר בעיגול התחתון.<br /> <br /> ניתן להשתמש בו גם על [[גולש אחרון|חבל כפול]] על ידי פתיחת החוצץ בעיגול האמצעי, הכנסת החבל כפול דרך העיגול האמצעי בדומה ל[[רובוט]] ונעילת החוצץ, החיבור לרתמה מהעיגול התחתון.<br /> <br /> יש להזהר מפתיחה מקרית (על ידי לחיצה) ולכן לא מומלץ להשתמש בו למי שלא מכיר אותו.<br /> <br /> ניתן לבטל את הסיכון לפתיחה מקרית על ידי העמסת החבל בצד המהדק את החוצץ, ולהשתמש בו כשב[[שמינית]] רגילה לחלוטין.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.youtube.com/watch?v=tvCYLkG-xec דרכי שימוש בדה ג'אמפ]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]], [[משתמש: shmulik|שמוליק]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]] [[קטגוריה: קניונינג]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%94%D7%9B%D7%99_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%A9_%D7%9B%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%94_(tag-line)_%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94%3F&diff=12204 איזה חבל הכי טוב לשמש כחבל משיכה (tag-line) וכחבל חירום לגלישה? 2015-06-24T21:05:36Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>הערה: שאלה זו עלתה כדיון בפייסבוק, והדיון מופיע כאן, לאחר עריכה.<br /> <br /> כרגיל, נפרט קודם את השאלה ונסביר:<br /> <br /> למעשה, יש כאן שתי שאלות נפרדות:<br /> # איזה חבל הכי טוב לשמש כחבל משיכה (tag-line)?<br /> # איזה חבל הכי טוב לשמש כחבל חירום לגלישה?<br /> ==רקע==<br /> ב[[קניונינג]], מקובל [[גלישה|לגלוש]] בתצורת [[גולש אחרון]]. הרעיון הוא, כמובן, שלא צריך לקשור את החבלים ל[[תחנות|תחנה]] אלא רק להעביר אותם. אפשר לגלוש על שני הצדדים של חבל אחד (או [[מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?|שני חבלים קשורים זה לזה]]) ואז למשוך את החבלים בחזרה (מה שנקרא rappel בצרפתית שבתרגום לאנגלית הופך ל-recall, כלומר: to recall the rope).<br /> <br /> זה שונה באופן מהותי מ[[מערנות]], למשל. מכיוון שלמרבית המערות יש פתח אחד, וצריך גם להיכנס וגם לצאת ממנו, אפשר להשתמש בחבל אחד לגלישה, ולקשור אותו לעיגון. ממילא חוזרים על אותו חבל ב[[טיפוס על חבל|טיפוס עליו]] ולכן אפשר להשאיר אותו שם.<br /> <br /> [[תמונה: Knot in a maillon.jpg|שמאל|ממוזער|230px|חיבור לגלישה בעזרת חבל משיכה. החבל העבה משמש לגלישה בלבד. החבל הדק משמש למשיכת החבל העבה בסיום הגלישה]]<br /> אפשרות נוספת לקניונינג, היא [[גלישה עם חבל משיכה]], לגלוש על חבל אחד רגיל (כלומר - עבה) ולקחת חבל נוסף, דק, קל ולא חזק במיוחד, למשיכה בלבד (זה מה שקוראים (tagline). למשל - חבל ניילון 2-3מ&quot;מ. זוהי פשרה בין שתי השיטות, כמובן.<br /> <br /> היתרונות שבקונספט הזה הם ברורים:<br /> # הגלישה קלה יותר (פחות חיכוך) ואחידה יותר (במיוחד בגלישות ארוכות).<br /> # חצי החבל שוקל חצי. יש הרבה פחות לסחוב.<br /> # התעסקות עם חבל קצר (פתיחה וקיפול) היא הרבה יותר פשוטה ומהירה.<br /> יש גם חסרונות:<br /> # יש פחות חבל, זה משמעותי במיוחד במקרי חירום.<br /> # ההתארכות בחבל יחיד משמעותית יותר מאשר בחבל כפול. זה מגדיל את הבלאי של החבל.<br /> # במקרה שהחבל העיקרי נפסל - אנחנו בבעיה.<br /> <br /> השאלה מנסה להתגבר על החסרונות בכך שבמקום חבל 2מ&quot;מ, ניקח חבל עזר ([[פרוסיק]]) כלומר - חבל של 5.5-6.5מ&quot;מ. זה אמנם טיפה יותר כבד, אבל הרבה יותר קל מחבל בעובי מלא. זה אמנם לא חזק כמו חבל ממש, אבל מספיק חזק להיתלות, ואפילו לגלוש עליו, במקרה חירום.<br /> <br /> היתרונות כאן ברורים, ומה עם החסרונות? החסרון העיקרי (לעומת חבל משיכה) הוא המקל, כמובן. שאר החסרונות יבואו לידי ביטוי בחירום, כשתצטרכו לגלוש עליו.<br /> # חבל דק מתבלה הרבה יותר מהר - זכרו - זה לא חבל גלישה.<br /> # חבל דק מתארך הרבה יותר תחת משקל גוף. זה חלק מהסיבה שהוא מתבלה יותר (סעיף קודם), אבל הוא גם מחייב גלישה חלקה יותר אם לא רוצים להעמיס את העיגונים במכות...<br /> # חבל דק לא לוקח [[קשרים בלתי מחליקים|קשרי פרוסיקים]] טוב. למדו לבנות אבטחה עצמית על חבל כזה.<br /> # חבל דק נותן מעט מאד [[חיכוך]] ב[[אמצעי חיכוך|מכשירי גלישה]]. חשוב להתאמן על זה לפני הגלישה הגדולה שלכם בחירום. גם [[אבטחה בגלישה#אבטחה מלמטה|אבטחה מלמטה]] לא תעבוד בקלות, בדיוק מאותה הסיבה.<br /> <br /> יש חבלים מ[[חומרים המשמשים לייצור חבלים, רצועות ורתמות|חומרים אחרים]] מלבד ניילון. זה פותח אפשרויות: ‫אפשר לעבור לחבלים דקים עם מעטפת פוליאסטר (במקום פוליאמיד - ניילון). זה הבדל משמעותי. חבל מדיינימה עם מעטפת פוליאסטר יהיה קל מאד, סטאטי מאד, חזק מאד, ובגלל הפוליאסטר של המעטפת - גם עמיד מאד. כמובן שהוא גם צף (דרך אגב, בניגוד לחבלים צפים, שעשויים מ[[פוליפרופילן]] - גם לא תהיה לו טמפרטורת התכה נמוכה מאד והוא יתאים גם לסביבות פחות רטובות).<br /> <br /> ‫החבלים הללו יקרים, אבל אם לוקחים פרוסיק מאותה טכנולוגיה (כלומר - 5.5-6מ&quot;מ), מקבלים חבל עזר מצויין: קל, עמיד, הדיינימה בפנים, אז אין הרבה משמעות לחסרונות שלה (טמפ. התכה נמוכה, עמידות גרועה בחיכוך, לא מחזיקה קשרים בגלל חיכוך עצמי נמוך). נכון, זה קצת לא אורתודוקסי, אבל בתור tagline ולשימושי חירום...‬
<br /> <br /> ==סיכום, והמלצה==<br /> למעשה - השאלה הזו מכילה בתוכה סתירה פנימית: לגלוש על חבל אחד ולהשתמש בחבל משיכה דק וקל זו גישה מינימליסטית (וזה טוב). לקחת חבל משיכה שיכול לשמש כחבל עיקרי במקרה חירום זו הגישה ההפוכה.<br /> כלומר:<br /> * אם כבר החלטתם ללכת בגישה המינימליסטית: קחו חבל דק וקל.<br /> * אם אתם רוצים להיות יותר מוכנים לכל מקרה - קחו חבל אמיתי, עבה.<br /> אם רוצים את גישת הביניים - מה שאנו מחפשים זה: חבל קל, חזק, סטאטי ועמיד בפני חיכוך. כדאי שגם יהיה זול, אבל כנראה שזה לא יקרה<br /> למעשה - אני חייב לומר, שאני לא מתחבר לנטייה הישראלית לצאת עם ציוד חירום ולהיות מוכן לכל תקלה או תאונה. קל לי יותר להתחבר למקצועיות וליכולת לאלתר פתרון מהציוד הבסיסי שיש לכל אחד. וכמובן - לשמור בטלפון את המספר של יחידת החילוץ הקרובה...<br /> <br /> תהנו בטיולים הבאים שלכם, ואל תיקלעו למצבי חירום.<br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[גלישה עם חבל משיכה]]<br /> * [[גולש אחרון]]<br /> * [[מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?]]<br /> * [[אבטחה בגלישה]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.facebook.com/groups/canyoning.il/permalink/431235347058777/ הדיון המקורי בפייסבוק (בסוף)]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], בועז לנגפורד, [[משתמש: shmulik|שמוליק]], יערון פוזננסקי, יורם בר ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: קניונינג]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: הכה את המומחה]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=12126 לולאת פרפר אלפיני מוות 2015-06-11T15:35:03Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>'''לולאת פרפר אלפיני מוות''' (באנגלית: False Butterfly loop) היא [[קשרים#לולאות (loops)|לולאה]] המיועדת לשימוש באמצע [[חבלים|חבל]], במערכת סגורה ולספיגת אנרגיה. <br /> ==מקור==<br /> ==קירבה לקשרים אחרים==<br /> לולאת פרפר אלפיני מוות, קרובה ל[[לולאת פרפר אלפיני]] ל[[קשר פרפר אלפיני]] (שנקשר משני קצוות ומשמש ל[[:קטגוריה: קשרי חיבור חבלים|חיבור חבלים]]) ול[[קשר נפתח]].<br /> ==איך קושרים אותו?==<br /> בדומה לפרפר אלפיני רק שבמקום שני הסיבובים לאותו כיוון הם בכיוונים נגדייים, כך שחבל אחד הוא תמיד מעל השני.<br /> <br /> ניתן גם להתחיל עם [[קשר נפתח]] ולהוסיף [[חצי קביעה]] מעל הלולאה.<br /> <br /> ==תכונות ושימושים==<br /> התכונה המרכזית של קשר זה שהוא לא ננעל אלא דווקא מחליק תחת עומס.<br /> <br /> הקשר משמש במערנות במהלך בניית מסלולי [[טרברסה]]. העדפת קשר זה על פני לולאת פרפר אלפיני תקין נובעת מהיכולת לכוונו בקלות לאורך הרצוי. לאחר התאמת האורך מוסיפים [[חצי קביעה]] כשאת לולאת הפרפר מעגנים ל[[טבעות|טבעת]] או [[מיילון]]. בעקבות קיבוע הטבעת אין לחצי הקביעה יכולת &quot;לדלג&quot; מעל הלולאה ולהשתחרר.<br /> <br /> שימוש נוסף בקשר זה מקובל במקרים בהם יש חשש לנפילה על חבל סטטי (סיטואציה הנפוצה יותר [[מערנות|במערנות]]). דוגמא לכך היא [[גלישה]] ב[[פיץ'|פיצ'ים]] במסלולי [[טכניקת חבל יחיד]] במקרים בהם מבוצעות שתי [[תחנות]] סמוכות (במרחק 5 מ' ופחות ביניהם) מומלץ לבצע את הקשר על הלולאה (הקארן) מעל התחנה התחתונה. במקרה של קריסת התחנה התחתונה תספוג התנועה בקשר חלק מהאנרגיה ובכך תצמצם את העומס המקסימאלי - [[כוח בלימה]] הנוצר על המערכת כולה.<br /> <br /> לולאה זו, בשונה מלולאת פרפר אלפיני, מאפשרת לחצי קביעה העליונה בגוף הקשר להשתחרר בקלות יחסית, בעיקר בהעמסות והרפיות חוזרות של החבל ולכן יש להזהר לא להשתמש בו במקום לולאת פרפר אלפיני בפרט ל&quot;הוצאה&quot; או &quot;ביטול&quot; קטע מן החבל במקרה של [[כללי פסילה|פסילת]] החבל שכן אחד הלולאות יכול להשתחרר.<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]] [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] בועז לנגפורד ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:קשרים]][[קטגוריה: לולאות]][[קטגוריה: קשרי אמצע חבל]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]] [[קטגוריה: מערנות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=11986 שיחה:נפילה ממסלול אלפיני 2015-05-04T14:50:50Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>האם הפרטנר לבש כפפות, כך שעזר לו לתפוס את החבל?<br /> <br /> היו עוד גורמים תורמים ליכולת הפרטנר לתפוס את החבל? (לדוגמא: [[מיילון]] קטן ביחס לחבל וכו')<br /> <br /> האם הנפילה היתה על החלק הפחות תלול, כך יותר מובן שהפרטנר למעלה הצליח לעצור את החבל בידיים.<br /> <br /> שמוליק ניבן 07:50, 4 במאי 2015 (PDT)</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=14/03/15_%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%A1_%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2_%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%AA&diff=11985 14/03/15 נפילת מטפס לקרקע בשמורת עין פרת 2015-05-04T14:45:48Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>'''נא לא לערוך דף זה. הערות ודיונים ניתן להוסיף ב[[שיחה:14/03/15 נפילת מטפס לקרקע בשמורת עין פרת|דף השיחה]] של העמוד'''<br /> כותב התחקיר: דב ויסברג<br /> <br /> ==פרטים כלליים== <br /> <br /> שם המטפס: א.ס (להלן: המטפס)<br /> <br /> שם המאבטח: א.ג (להלן: המאבטח)<br /> <br /> מקום הארוע: מצוק דרומי, שמורת [[עין פארה|עין פרת]]<br /> <br /> שעת הארוע: 15:30 <br /> <br /> שעת סגירת השמורה - 16:00<br /> <br /> מסלול: &quot;בומבה&quot;<br /> <br /> דרגת קושי: +5<br /> <br /> אורך המסלול: 18 מטר (לפי הגיידבוק)<br /> <br /> פרטים נוספים על המסלול: חציו הראשון הוא בעל זווית חיובי (כ-30 מעלות)<br /> <br /> כללי: במצוק נכחו מספר רב של מטפסים בעת הארוע. <br /> <br /> <br /> <br /> ==תאור כללי של הארוע== <br /> <br /> לאחר סיום הטיפוס, ובמהלך ניקוי התחנה, נפל המטפס אל הקרקע תוך שהוא מחובר לחבל באמצע אורכו לערך.<br /> <br /> ==תיאור התאונה ע&quot;פ עדויות מאנשים שנכחו במקום== <br /> <br /> המטפס [[שיטות הובלה#חבל יחיד|הוביל]] את המסלול, הגיע לתחנה והתחבר עם סלינג ([[זנב פרה]])<br /> <br /> המטפס הכריז שהוא off belay במטרה לנקות את המסלול עצמאית.<br /> <br /> המאבטח ניתק את [[אמצעי חיכוך|מכשיר החיכוך]] ונעמד בצד.<br /> <br /> המטפס נשמע צועק &quot;אני חושב שעשיתי טעות&quot;.<br /> <br /> המטפס נפל מהתחנה, נחבט בקיר החיובי (לפי עדות באזור גובה ה[[ראנר]] הראשון), משם הדרדר עד לשביל ההליכה, שם נעצר על קצהו כשפניו כלפי מטה ורגליו מעבר לקצה השביל. <br /> <br /> ==תיאור התאונה כפי שהמטפס זוכר== <br /> <br /> טיפוס הובלה של המסלול ללא תקלות.<br /> <br /> התחברות לתחנה עם סלינג, בדיקת עומס, הכרזת &quot;off belay&quot;<br /> <br /> כנראה שבשלב זה ניתק המטפס את קשר הרתמה, העביר את הקצה דרך התחנה, קשר חזרה לעצמו ואז המשיך (כאן המטפס אינו בטוח שזוכר בדיוק).<br /> <br /> משיכת החבל עד למציאת סימון האמצע.<br /> <br /> התחברות לשני חבלים עם מכשיר חיכוך כולל פרוסיק אבטחה. <br /> <br /> בדיקת העברת עומס.<br /> <br /> ניקוי הראנרים מהתחנה.<br /> <br /> ניתוק הסלינג. <br /> <br /> השענות אחורה.<br /> <br /> הבנה שמשהו לא בסדר וצעקה: &quot;אני חושב שעשיתי טעות&quot; <br /> <br /> נפילה.<br /> ==מידע נוסף== <br /> <br /> המטפס והמאבטח לא חבשו [[קסדות]]. <br /> <br /> כאשר המטפס נמצא על הקרקע, הוא היה מחובר עם [[אמצעי חיכוך]] ו[[פרוסיק]] ללולאת חבל באזור אמצע החבל. <br /> <br /> קשר הקצה עלה למעלה ונעצר בראנר הראשון. <br /> <br /> אורך המסלול כ-18 מטר. החלק האנכי של המסלול הוא כ-8 מטרים. <br /> <br /> המטפס מספר שהיה עייף מיום הטיפוס ושהמסלול דרש ממנו הרבה כוחות ועורר אצלו פחד. <br /> <br /> בשל השעה המאוחרת היה לחץ זמן.<br /> ==אירועים שקדמו לנפילה== <br /> <br /> במהלך יום הטיפוס ביקש המטפס ללמוד איך לנקות תחנה בסוף הטיפוס. <br /> <br /> *ישנה טכניקה בה המאבטח מוריד את המטפס אל הקרקע וישנה טכניקה של גולש אחרון עצמאי.
*שתי הטכניקות ניתנות לשימוש והן בעלות אותם הסיכונים אך עם יתרונות וחסרונות למצבים שונים<br /> <br /> המטפס למד ותרגל את הגלישה העצמאית.<br /> <br /> התרגולת בוצעה פעמיים בגובה נמוך על בולט שני/שלישי (הכל על טבעת אחת)<br /> <br /> לאחר מכן התרגולת בוצעה פעמיים מתחנת גלישה של שני מסלולים שונים כאשר תוך כדי המאבטח ליווה אותו בדיבור והתרשם שהוא שולט היטב בתרגולת שנלמדה. <br /> <br /> אחת התרגולות שבוצעה על מסלול &quot;זמנים מודרנים&quot; לוותה גם ויזואלית מקרוב ע&quot;י מטפס נוסף, אלעד (שהיה בתחנה צמודה) . התרגולת בוצעה בצורה מיטבית. כמו כן, אלעד התרשם שהמטפס מבין היטב את המערכת והתרגולת ולא רק מבצע מהזיכרון. <br /> ==לאחר הנפילה== <br /> באותו היום היו מטפסים רבים במצוק ובשל השעה המאוחרת היו מרוכזים יחסית באזור זה של המצוק (לכיוון היציאה). <br /> <br /> לאחר הנפילה בין הראשונים שניגשו היו: דב (כותב התחקיר) ולירון תלמי, סטודנטים לרפואה. <br /> <br /> במקביל: שלושה אנשים רצו לכיוון הכניסה לשמורה לדווח לפקחים. הועבר דיווח ראשון לפקח שהיה ליד הנביעה, ואז המשיכו עד לחניה כדי לוודא שהדיווח עבר. <br /> <br /> לפחות 2 אנשים התקשרו למד&quot;א בנפרד. אחד מהם גם קושר ליחידת החילוץ אותם הוא הפנה לאחד הפקחים שהיה באזור. כמו כן, גם קיבל טלפון מיחדת החילוץ של חיל האוויר והפנה אותם לפקח. <br /> <br /> בבדיקת הפצוע: הכרה מלאה, ללא עדות לפגיעת ראש או איבוד הכרה, תלונות על כאב חזק בעכוז/אגן שמאל ומרפק ימין. נמצא שבר פתוח במרפק ימין, בהפשטה חלקית לא היתה עדות לחבלות נוספות מעבר לשפשופים, ללא עדות לשברים בצלעות. <br /> <br /> טיפול: השארת הפצוע במקומו עד להגעת החילוץ עם כמה שפחות תזוזה, עצירת הדימום במרפק ימין, והשגחה. <br /> <br /> שאר הנוכחים התבקשו להתרחק על מנת לא להפריע. <br /> <br /> פקח ראשון שהגיע לאחר זמן קצר הבין שיש אנשי רפואה ועבר להתעסק בתאום הפינוי.<br /> <br /> פקחים נוספים הגיעו עם אלונקה לאחר כרבע שעה.<br /> <br /> צוות טיפול נמרץ של מד&quot;א הגיע ומיד לאחריו צוות חילוץ מגילות. הם קיבלו הכוונה ברורה בדרך מהחניה והגיעו משם במהירות. <br /> <br /> מטפסים שנשארו במקום עזרו לצוות החילוץ ולאחר מכן עזבו את המקום על מנת שלא להפריע. <br /> <br /> המטפס פונה במסוק לבית חולים הדסה עין כרם כשעה וחצי לאחר הנפילה. <br /> ==הערות נוספות== <br /> לא היה כשל בציוד הקבוע במצוק.<br /> <br /> לא היה כשל בציוד האישי של המטפס. <br /> <br /> החבל נמצא תקין וללא סימנים מיוחדים.<br /> <br /> לא אובחנו גורמים חיצוניים לתאונה כגון נפילת אבן, מזג אוויר מיוחד או כל גורם אחר.<br /> <br /> המטפס הבין שעשה טעות מיד עם תחילת הנפילה. <br /> <br /> תוצאות/מסקנות== <br /> <br /> סיבת התאונה היא טעות אנוש בתפעול הציוד.<br /> <br /> * המטפס העביר את החבל בתחנה והתחבר בטעות עם מכשיר החיכוך רק לצד רלוונטי אחד של החבל במקום לשנים כנדרש. <br /> * ככל הנראה, במהלך ביצוע התרגולת נוצרה לולאה בצד אחד של טבעת הגולש אחרון ואלו הם &quot;שני החבלים&quot; אליהם זוכר המטפס שהתחבר.<br /> * השעה המאוחרת, העייפות והלחץ הכללי מביצוע פעולה חדשה תרמו לכך שהמטפס התחבר בצורה לא נכונה לחבל. <br /> * חניכה צמודה כמו שהיה בפעמים הקודמות הייתה יכולה למנוע מקרה כזה. <br /> * העובדה שהמטפס זוכר את עצמו בודק העברת עומס יכולה להיות מוסברת באחת מכמה דרכים:<br /> ** בזמן בדיקת העומס החבל התחתון נצבט בין טבעת הגולש האחרון לבין הקיר ויצרה אשליה של העברת העומס. <br /> ** למרות הטעות בהתחברות, המטפס אחז בידו לפחות בחבל אחד שהיה מחובר חזרה אליו, כך שנוצרה התחושה שהוא העביר את העומס נכון. <br /> ** יתכן שבזמן הבדיקה היה גם עומס על רגלי המטפס בשל עמידה במקום נוח, דבר שהקשה על אמינות בדיקת העומס. <br /> * למעט שפשוף קל בשלב מאוחר של הנפילה המטפס לא נפגע בראש, דבר שכנראה הציל אותו מפגיעה חמורה מאוד, במיוחד בהתחשב בעובדה שלא חבש קסדה. <br /> *הגעה מאוחרת של אלונקה לא השפיעה על הטיפול, כיוון שבכל מקרה לא הייתה סכנת חיים והוחלט לא להזיזו עד להגעת צוות החילוץ. <br /> * היה שיתוף פעולה טוב וענייני בין צוות השמורה למטפסים עד להגעת צוותי החילוץ והעברת האחריות על הטיפול.<br /> ==לקחים==<br /> * פעולת גולש אחרון היא פעולה בסיסית שכל מטפס שיוצא לשטח צריך להכיר, למרות זאת – הדרכה מקצועית מסודרת תמיד עדיפה על לימוד עצמי מחברים ויתכן והיתה מונעת את התאונה. יש לרכוש ידע מקצועי בצורה מסודרת, דבר השומר על בטיחות כולנו ועל רמה מקצועית גבוהה.<br /> * לא לבצע פעולות קריטיות תחת לחץ זמן, ובמיוחד אם הן חדשות. <br /> * בדיקה מוחלטת (ללא ספקות) של העברת עומס אל התחנה הינה קריטית לפני ניתוק רצועת האבטחה (זנב פרה).<br /> * חלק קריטי בבדיקת המערכת הוא הסתכלות – בחינת כל חלקי המערכת, וידוא שכל דבר מחובר למקום הנכון, לאחר מכן בדיקת עומס ורק לבסוף התנתקות מהמערכת הקודמת. <br /> * חבישת קסדה בטיפוס, אבטחה וסביבת המצוק בכלל -קטגוריה מונעת פציעות חמורות.<br /> * קשר קצה הינו פרט חשוב ואסור לזלזל בו. על אף שלא ביצע כאן את מטלתו המקורית, עצר כאן את המטפס מהמשך התגלגלות במורד המדרון (קשר הקצה נעצר בראנר הראשון). <br /> * מבלי לגרוע מתהליך הלמידה שנעשה חשוב שתהליך למידה שכולל:<br /> ** הסבר<br /> ** תרגול יבש<br /> ** תרגול אמת (יתקיימו עם השגחה ועל ידי אדם בעל נסיון בהדרכה). דברים אלו חשובים למען שמירה על בטיחות.<br /> * שיתוף פעולה טוב בין המעורבים בארוע וצוות השמורה מאפשר טיפול טוב יותר. <br /> * חשוב שאלונקה תגיע לשטח בהקדם האפשרי על מנת לאפשר פינוי דחוף במידת הצורך. <br /> <br /> ==לסיום==<br /> למטפס שלום. הוא עבר ניתוח במרפק ושוחרר מבית החולים כעבור יומים. 
עם פחות מזל, היה בוודאי נפצע באופן חמור הרבה יותר.<br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[מהי הדרך הנכונה לנקות תחנה?]]<br /> * [[נקודה קריטית]]<br /> * [[פתרון תקלות]]<br /> <br /> <br /> ----<br /> <br /> [[קטגוריה: תחקירי תאונות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=11983 שיחה:נפילה ממסלול אלפיני 2015-05-04T14:24:44Z <p>Shmulik: יצירת דף עם התוכן &quot;האם הפרטנר לבש כפפות, כך שעזר לו לתפוס את החבל? היו עוד גורמים תורמים ליכולת הפרטנר לתפוס...&quot;</p> <hr /> <div>האם הפרטנר לבש כפפות, כך שעזר לו לתפוס את החבל?<br /> <br /> היו עוד גורמים תורמים ליכולת הפרטנר לתפוס את החבל? (לדוגמא: [[מיילון]] קטן ביחס לחבל וכו')<br /> <br /> האם הנפילה היתה על החלק הפחות תלול, כך יותר מובן שהפרטנר למעלה הצליח לעצור את החבל בידיים.</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93&diff=11899 טכניקת חבל יחיד 2014-12-16T17:31:07Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>אם התכוונת ל[[הובלה]] בחבל יחיד - זה נמצא [[חבל יחיד|כאן]].<br /> <br /> טכניקת חבל יחיד (באנגלית '''SRT - Single Rope Technique''') הינו טכניקה מקובלת ב[[מערנות|מערות]] המתייחסת ל[[גלישה]] [[טיפוס]] הרמת ציוד הכל בחבל אחד.<br /> <br /> =שימוש בחבל יחיד=<br /> במערות גדולות ומורכבות מעדיפים עבודה בחבל יחיד עקב אילוצים של נוחות, פשטות ויכולת ואין צורך ב[[גולש אחרון]].<br /> <br /> פעמים רבות בנחלים עם זרימה חזקה בוחרים לגלוש על [[חבלים|חבל]] יחיד, עם [[שמינית מיוחדת לקניונינג]] או [[דה-ג'אמפ|אמצעי חיכוך שמתנתקים תחת עומס]] אבל בתצורה שונה שתאפשר גולש אחרון (קשר מעצור עם טבעת מחברת בינו לבין החבל בצד השני).<br /> <br /> טכניקת חבל יחיד היא צורת העבודה המועדפת במערנות. מכיוון שבעבודה כזו מתנתקים ומתחברים לחבל לעיתים קרובות, פותחו [[אמצעי חיכוך]] המאפשרים ניתוק החבל בלי ניתוק מהרתמה. כך קטן הסיכוי לאבד את אמצעי החיכוך. בקבוצה זו אמצעים שונים, וביניהם [[סולם]], [[סטופ]] ואמצעים נוספים.<br /> <br /> בעבודה עם חבל יחיד יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לכך שהחבל לא יעבור על פינות חדות שעלולות לחתוך אותו. זכרו - זהו חבל יחיד ואין לו [[נקודה קריטית#גישות שונות לגיבוי|גיבוי]].<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[מערנות]]<br /> * [[גלישה]]<br /> * [[קניונינג]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה [[משתמש: Shmulik|שמוליק]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מערנות]] [[קטגוריה: גלישה]] [[קטגוריה: קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%93&diff=11830 חברות ציוד 2014-06-25T05:38:23Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>==[[חבלים]]==<br /> [http://www.edelrid.de אדלריד]<br /> <br /> [http://www.edelweiss-ropes.com אדלוויס]<br /> <br /> [http://www.bealplanet.com ביאל]<br /> <br /> [http://www.mytendon.com טנדון]<br /> <br /> [http://www.sterlingrope.com סטרלינג]<br /> <br /> <br /> ==[[רתמות]], [[טבעות]], [[אבני עיגון]] ו[[אמצעי חיכוך]]==<br /> [http://www.omegapac.com אומגה פסיפיק]<br /> <br /> [http://www.arcteryx.com/Home.aspx?language=EN ארקטריקס]<br /> <br /> [http://www.blackdiamondequipment.com בלאק דיאמונד]<br /> <br /> [http://www.bmsrescue.com BMS]<br /> <br /> [http://www.cmcrescue.com CMC Rescue]<br /> <br /> [http://www.cordescourant.com Courant]<br /> <br /> [http://www.climbingtechnology.it CT]<br /> <br /> [http://www.DMMclimbing.com DMM]<br /> <br /> [http://www.iscwales.com ISC]<br /> <br /> [http://www.wildcountry.co.uk ווילד קנטרי]<br /> <br /> [http://www.trolluk.com טרול]<br /> <br /> [http://www.trango.com טרנגו]<br /> <br /> [http://traverserescue.com טרברס רסקיו]<br /> <br /> [http://www.yatesgear.com יטס]<br /> <br /> [http://www.mammut.ch ממוט]<br /> <br /> [http://www.mtde.net MTDE]<br /> <br /> [http://www.sar-products.com SAR]<br /> <br /> [http://www.simond.com סימונד]<br /> <br /> [http://www.singingrock.com סינגינג רוק]<br /> <br /> [http://www.salewa.com סלאווה]<br /> <br /> [http://www.petzl.com פצל]<br /> <br /> [http://www.camp.it קאמפ]<br /> <br /> [http://www.kong.it קונג]<br /> <br /> [http://www.faders.es פדרס]<br /> <br /> [http://www.rockempire.cz רוק אמפייר]<br /> <br /> [http://www.rockexotica.com רוק אקזוטיקה]<br /> <br /> ==[[נעלי טיפוס]]==<br /> [http://www.evolvsports.com איבולב]<br /> <br /> [http://www.e-boreal.com בורל]<br /> <br /> [http://www.sportiva.com לה ספורטיבה]<br /> <br /> [http://www.madrockclimbing.com מד רוק]<br /> <br /> [http://www.scarpa.net/en סקארפה]<br /> <br /> [http://www.fiveten.com פייב טן]<br /> <br /> ==אחיזות, מגנזיום==<br /> [http://hrt-holds.com HRT]<br /> <br /> [http://www.metoliusclimbing.com מטוליוס]<br /> <br /> [http://soillholds.com So iLL]<br /> ==בולטים==<br /> [http://www.climbtech.com Climb Tech]<br /> <br /> [http://www.fixehardware.com פיקס]<br /> <br /> [http://www.raumerclimbing.com ראומר]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%93&diff=11794 חברות ציוד 2014-05-25T16:56:59Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>==[[חבלים]]==<br /> [http://www.edelrid.de אדלריד]<br /> <br /> [http://www.edelweiss-ropes.com אדלוויס]<br /> <br /> [http://www.bealplanet.com ביאל]<br /> <br /> [http://www.mytendon.com טנדון]<br /> <br /> [http://www.sterlingrope.com סטרלינג]<br /> <br /> <br /> ==[[רתמות]], [[טבעות]], [[אבני עיגון]] ו[[אמצעי חיכוך]]==<br /> [http://www.omegapac.com אומגה פסיפיק]<br /> <br /> [http://www.arcteryx.com/Home.aspx?language=EN ארקטריקס]<br /> <br /> [http://www.blackdiamondequipment.com בלאק דיאמונד]<br /> <br /> [http://www.bmsrescue.com BMS]<br /> <br /> [http://www.cmcrescue.com CMC Rescue]<br /> <br /> [http://www.cordescourant.com Courant]<br /> <br /> [http://www.climbingtechnology.it CT]<br /> <br /> [http://www.DMMclimbing.com DMM]<br /> <br /> [http://www.iscwales.com ISC]<br /> <br /> [http://www.wildcountry.co.uk ווילד קנטרי]<br /> <br /> [http://www.trolluk.com טרול]<br /> <br /> [http://www.trango.com טרנגו]<br /> <br /> [http://traverserescue.com טרברס רסקיו]<br /> <br /> [http://www.yatesgear.com יטס]<br /> <br /> [http://www.mammut.ch ממוט]<br /> <br /> [http://www.mtde.net MTDE]<br /> <br /> [http://www.sar-products.com SAR]<br /> <br /> [http://www.simond.com סימונד]<br /> <br /> [http://www.singingrock.com סינגינג רוק]<br /> <br /> [http://www.salewa.com סלאווה]<br /> <br /> [http://www.petzl.com פצל]<br /> <br /> [http://www.camp.it קאמפ]<br /> <br /> [http://www.kong.it קונג]<br /> <br /> [http://www.faders.es פדרס]<br /> <br /> [http://www.rockempire.cz רוק אמפייר]<br /> <br /> [http://www.rockexotica.com רוק אקזוטיקה]<br /> <br /> ==[[נעלי טיפוס]]==<br /> [http://www.evolvsports.com איבולב]<br /> <br /> [http://www.e-boreal.com בורל]<br /> <br /> [http://www.sportiva.com לה ספורטיבה]<br /> <br /> [http://www.madrockclimbing.com מד רוק]<br /> <br /> [http://www.scarpa.net/en סקארפה]<br /> <br /> [http://www.fiveten.com פייב טן]<br /> <br /> ==אחיזות, מגנזיום==<br /> [http://hrt-holds.com HRT]<br /> <br /> [http://www.metoliusclimbing.com מטוליוס]<br /> <br /> [http://soillholds.com So iLL]<br /> ==בולטים==<br /> [http://www.climbtech.com Climb Tech]<br /> <br /> [http://www.fixehardware.com פיקס]<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%93&diff=11791 חברות ציוד 2014-05-12T19:24:07Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>==[[חבלים]]==<br /> [http://www.edelrid.de אדלריד]<br /> <br /> [http://www.edelweiss-ropes.com אדלוויס]<br /> <br /> [http://www.bealplanet.com ביאל]<br /> <br /> [http://www.mytendon.com טנדון]<br /> <br /> [http://www.sterlingrope.com סטרלינג]<br /> <br /> <br /> ==[[רתמות]], [[טבעות]], [[אבני עיגון]] ו[[אמצעי חיכוך]]==<br /> [http://www.omegapac.com אומגה פסיפיק]<br /> <br /> [http://www.arcteryx.com/Home.aspx?language=EN ארקטריקס]<br /> <br /> [http://www.blackdiamondequipment.com בלאק דיאמונד]<br /> <br /> [http://www.bmsrescue.com BMS]<br /> <br /> [http://www.cmcrescue.com CMC Rescue]<br /> <br /> [http://www.cordescourant.com Courant]<br /> <br /> [http://www.climbingtechnology.it CT]<br /> <br /> [http://www.DMMclimbing.com DMM]<br /> <br /> [http://www.iscwales.com ISC]<br /> <br /> [http://www.wildcountry.co.uk ווילד קנטרי]<br /> <br /> [http://www.trolluk.com טרול]<br /> <br /> [http://www.trango.com טרנגו]<br /> <br /> [http://traverserescue.com טרברס רסקיו]<br /> <br /> [http://www.yatesgear.com יטס]<br /> <br /> [http://www.mammut.ch ממוט]<br /> <br /> [http://www.mtde.net MTDE]<br /> <br /> [http://www.sar-products.com SAR]<br /> <br /> [http://www.simond.com סימונד]<br /> <br /> [http://www.singingrock.com סינגינג רוק]<br /> <br /> [http://www.salewa.com סלאווה]<br /> <br /> [http://www.petzl.com פצל]<br /> <br /> [http://www.camp.it קאמפ]<br /> <br /> [http://www.kong.it קונג]<br /> <br /> [http://www.faders.es פדרס]<br /> <br /> [http://www.rockempire.cz רוק אמפייר]<br /> <br /> [http://www.rockexotica.com רוק אקזוטיקה]<br /> <br /> ==[[נעלי טיפוס]]==<br /> [http://www.evolvsports.com איבולב]<br /> <br /> [http://www.sportiva.com לה ספורטיבה]<br /> <br /> [http://www.madrockclimbing.com מד רוק]<br /> <br /> [http://www.scarpa.net/en סקארפה]<br /> <br /> [http://www.fiveten.com פייב טן]<br /> <br /> ==אחיזות, מגנזיום==<br /> [http://hrt-holds.com HRT]<br /> <br /> [http://www.metoliusclimbing.com מטוליוס]<br /> <br /> [http://soillholds.com So iLL]<br /> ==בולטים==<br /> [http://www.climbtech.com Climb Tech]<br /> <br /> [http://www.fixehardware.com פיקס]<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%93&diff=11788 חברות ציוד 2014-05-07T12:51:07Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>==[[חבלים]]==<br /> [http://www.edelrid.de אדלריד]<br /> <br /> [http://www.edelweiss-ropes.com אדלוויס]<br /> <br /> [http://www.bealplanet.com ביאל]<br /> <br /> [http://www.mytendon.com טנדון]<br /> <br /> [http://www.sterlingrope.com סטרלינג]<br /> <br /> <br /> ==[[רתמות]], [[טבעות]], [[אבני עיגון]] ו[[אמצעי חיכוך]]==<br /> [http://www.omegapac.com אומגה פסיפיק]<br /> <br /> [http://www.arcteryx.com/Home.aspx?language=EN ארקטריקס]<br /> <br /> [http://www.blackdiamondequipment.com בלאק דיאמונד]<br /> <br /> [http://www.cmcrescue.com CMC Rescue]<br /> <br /> [http://www.cordescourant.com Courant]<br /> <br /> [http://www.climbingtechnology.it CT]<br /> <br /> [http://www.DMMclimbing.com DMM]<br /> <br /> [http://www.wildcountry.co.uk ווילד קנטרי]<br /> <br /> [http://www.trango.com טרנגו]<br /> <br /> [http://traverserescue.com טרברס רסקיו]<br /> <br /> [http://www.yatesgear.com יטס]<br /> <br /> [http://www.mammut.ch ממוט]<br /> <br /> [http://www.mtde.net MTDE]<br /> <br /> [http://www.simond.com סימונד]<br /> <br /> [http://www.singingrock.com סינגינג רוק]<br /> <br /> [http://www.salewa.com סלאווה]<br /> <br /> [http://www.petzl.com פצל]<br /> <br /> [http://www.camp.it קאמפ]<br /> <br /> [http://www.kong.it קונג]<br /> <br /> [http://www.faders.es פדרס]<br /> <br /> [http://www.rockempire.cz רוק אמפייר]<br /> <br /> [http://www.rockexotica.com רוק אקזוטיקה]<br /> <br /> ==[[נעלי טיפוס]]==<br /> [http://www.evolvsports.com איבולב]<br /> <br /> [http://www.sportiva.com לה ספורטיבה]<br /> <br /> [http://www.madrockclimbing.com מד רוק]<br /> <br /> [http://www.scarpa.net/en סקארפה]<br /> <br /> [http://www.fiveten.com פייב טן]<br /> <br /> ==אחיזות, מגנזיום==<br /> [http://hrt-holds.com HRT]<br /> <br /> [http://www.metoliusclimbing.com מטוליוס]<br /> <br /> [http://soillholds.com So iLL]<br /> ==בולטים==<br /> [http://www.climbtech.com Climb Tech]<br /> <br /> [http://www.fixehardware.com פיקס]<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%93&diff=11787 חברות ציוד 2014-05-07T10:53:53Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>==[[חבלים]]==<br /> [http://www.edelrid.de אדלריד]<br /> <br /> [http://www.edelweiss-ropes.com אדלוויס]<br /> <br /> [http://www.bealplanet.com ביאל]<br /> <br /> [http://www.mytendon.com טנדון]<br /> <br /> [http://www.sterlingrope.com סטרלינג]<br /> <br /> <br /> ==[[רתמות]], [[טבעות]], [[אבני עיגון]] ו[[אמצעי חיכוך]]==<br /> [http://www.omegapac.com אומגה פסיפיק]<br /> <br /> [http://www.arcteryx.com/Home.aspx?language=EN ארקטריקס]<br /> <br /> [http://www.blackdiamondequipment.com בלאק דיאמונד]<br /> <br /> [http://www.cmcrescue.com CMC Rescue]<br /> <br /> [http://www.cordescourant.com Courant]<br /> <br /> [http://www.DMMclimbing.com DMM]<br /> <br /> [http://www.wildcountry.co.uk ווילד קנטרי]<br /> <br /> [http://www.trango.com טרנגו]<br /> <br /> [http://traverserescue.com טרברס רסקיו]<br /> <br /> [http://www.yatesgear.com יטס]<br /> <br /> [http://www.mammut.ch ממוט]<br /> <br /> [http://www.mtde.net MTDE]<br /> <br /> [http://www.simond.com סימונד]<br /> <br /> [http://www.singingrock.com סינגינג רוק]<br /> <br /> [http://www.salewa.com סלאווה]<br /> <br /> [http://www.petzl.com פצל]<br /> <br /> [http://www.camp.it קאמפ]<br /> <br /> [http://www.kong.it קונג]<br /> <br /> [http://www.faders.es פדרס]<br /> <br /> [http://www.rockempire.cz רוק אמפייר]<br /> <br /> [http://www.rockexotica.com רוק אקזוטיקה]<br /> <br /> ==[[נעלי טיפוס]]==<br /> [http://www.evolvsports.com איבולב]<br /> <br /> [http://www.sportiva.com לה ספורטיבה]<br /> <br /> [http://www.madrockclimbing.com מד רוק]<br /> <br /> [http://www.scarpa.net/en סקארפה]<br /> <br /> [http://www.fiveten.com פייב טן]<br /> <br /> ==אחיזות, מגנזיום==<br /> [http://hrt-holds.com HRT]<br /> <br /> [http://www.metoliusclimbing.com מטוליוס]<br /> <br /> [http://soillholds.com So iLL]<br /> ==בולטים==<br /> [http://www.climbtech.com Climb Tech]<br /> <br /> [http://www.fixehardware.com פיקס]<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=11786 נחל תמרים 2014-05-01T11:09:35Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> נחל תמרים ממוקם בצפון מדבר יהודה זהו אתר עם כ-13 מסלולים, רובם [[טראד]] ומיעוטם [[מסלולים ספורטיביים|ספורטיביים]] (רק שלשה). שניים מהמסלולים הם מסלולי [[מולטי-פיץ']]. איזור המפל הוא במפנה מזרחי והוא נכנס לצל לקראת צהריים. הפילר הוא במפנה צפון מערבי, ומוצל רוב היום.<br /> ==היסטוריה==<br /> המפל התחתון של נחל תמרים התגלה על ידי אלי רז, שקרא לו בשם הכללי מדי &quot;פינת חמד&quot;. השם נחל תמרים התקבל בגלל שהטיפוס בנחל תמרים החל בשנות ה-90 של המאה ה-20. פיליפ סטולט ו[[קטרין דסטיבל]]. כוכבים גדולים של הטיפוס הצרפתי של שנות ה-90 הגיעו לטפס בישראל ופיליפ סטולט נסע לנחל ליום צילומים. הם בילטו מסלול של 5+ מימין לרחבת המפל כדי להצטלם על רקע ים המלח. באותה הזדמנות גם פתח פיליפ סטולט את ה&quot;קלצ'ניקוב&quot; (לכבוד הרובה של [[יואב ניר]] שאז היה בצבא, ב[[מדור טג&quot;ח]]). זה היה אחד המסלולים הקשים בארץ אז. באותו ביקור הם גם טיפסו בעין פארה ופתחו שם מסלולים, ביניהם את ה&quot;ג'רמיה&quot;.<br /> <br /> על אותו מסלול מבולט הצטלמה גם איזבל פטיסייה, שכונתה &quot;La belle Isabelle&quot;, וגם היתה כוכבת גדולה באותם ימים.<br /> <br /> ==איך מגיעים==<br /> [[image: tmarim_map.jpg|center|thumb|500px|מפה והגעה למצוק]]<br /> נוסעים על כביש 90 מכיוון ירושלים דרומה בין אבני קילומטרים 265-266 קצת אחרי מכללת אבנת יש מטע תמרים בצד שמאל. בסוף המטע השני יש שביל שפונה שמאלה למטע, אפשר לחנות בשולי דרך הגישה למטע.<br /> <br /> חוצים את הכביש ועולים במעלה הערוץ. יש מפל קטן שאפשר לעקוף משמאל, ואחרי כמה בולדרים מגיעים לרחבה שמתחת למפל התחתון הגדול של נחל תמרים.<br /> עולים בשביל הירוק עד המצוק או המפל.<br /> ==ציוד==<br /> המסלולים הינם בעיקר [[טראד]] ולכן יש צורך ב[[אבני עיגון]]. [[רוקים]], [[טריקמים]] וגם [[הקסים]] עשויים להיות שימושיים. [[פרנדים]] הם לא פתרון מומלץ במדבר יהודה, כיוון שהסלע הוא בעיקר [[גיאולוגיה#גיר|גיר]].<br /> <br /> [[חבל יחיד]] באורך 60 מטר יספיק לירידה מכל המסלולים אך [[חבל כפול]] יכול לעזור בהפחתת ה[[חיכוך]] במסלולי מולטי-פיץ' וגם [[גלישה|לגלוש]] ב[[פיץ']] אחד. מעל המפל יש [[תחנות]]. במפל יש רק זוג [[בולטים]] בדרך, שהם התחנה של הקלצ'ניקוב.<br /> <br /> 12-14 [[ראנרים]] למי שמתכונן לטפס ב[[פיץ']] אחד. למי שמתכונן לחלק 8-10 יספיקו.<br /> ===ירידה===<br /> אפשר [[גלישה|לגלוש]] מכל המסלולים, כדאי לקחת [[חבלים]] להשארה על מסלולים שאין בהם [[מיילון|מיילונים]], במפל אי אפשר לסמוך על זה שיהיו מיילונים כי גולשים לפעמים מפרקים את המיילונים בגלישה. <br /> <br /> בראש הפילאר יש תחנה עם שרשרת. באמצע הפילר יש [[תחנות|תחנה]] עם מיילונים ואפשר לגלוש ממנה את החצי התחתון.<br /> <br /> אפשר לרדת מהפילאר גם בהליכה. ממשיכים דרומה על מדף סלע עד לדרדרת ויורדים בה. זו דרדרת לא נעימה וחשוב להזהר מדרדור אבנים על הפרטנר שלכם. מומלץ בשני שליש התחתונים של הירידה להצמד לסלע בימין.<br /> ===גיאולוגיה===<br /> *מסלע: הסלע באתר הוא דולומיט של תצורת תמר מגיל קנומן (100-94 מ&quot;ש).<br /> <br /> *מבנה: האתר מצוי במצוק ההעתקים וכראוי למיקומו הוא ממוקם ממש בין העתקים גדולים. באזור זה ניתן לראות (בעיקר מהכביש) כי המצוק בנוי ממדרגות ובין המדרגות מופיעים מישורי העתק. ערוץ הנחל שמעל למפל התחתון מתחתר במקביל לאחד מן ההעתקים הללו.<br /> ==המסלולים==<br /> '''המסלולים ממוספרים מימין לשמאל'''<br /> [[image: tmarim_main_wall.jpg|left|thumb|200px|המפל והקיר שמימינו]]<br /> <br /> מסלול 1. 5b. כ-100 מטר מימין למפל במורד הנחל זוג סדקים הימני מביניהם.<br /> <br /> מסלול 2. 5b. כ-100 מטר מימין למפל במורד הנחל זוג סדקים השמאלי מביניהם.<br /> <br /> מסלול 3. 5c+. כ-50 מטר מימין למפל מיד אחרי הסיבוב בסדק.<br /> <br /> מסלול 4. [[טופ-רופ]] ממסלול 3 על הפייס משמאל לסדק של מסלול 3.<br /> <br /> מסלול 5. 5b מבולט, עם 4 בולטים, בולט ראשון 8 מטר בערך. זוג [[בולטים]] בתחנה עם [[מיילון]]. יש לו המשך קל, של 4+, בערך, לא מבולט וללא תחנה מוכנה, רק בולדר נוח לקשירה. שני הפיצ'ים יחד - 46מ.<br /> <br /> מסלול 6. 6b סדק אגרופים מימין למפל, דורש נעילות ידיים. תחנה עם שרשרת.<br /> <br /> בין מסלולים 6 ו-7 פייס עדין, בדירוג 6a בערך, שטופס כמה וכמה פעמים בטופ-רופ אבל הובל רק פעם אחת ע&quot;י אבנר רוטשילד על רוקים קטנטנים + שני [[פיטונים]] אשר לא הושארו במקום אלא נוקו ע&quot;י המטפס השני - אנדריאה. <br /> <br /> מסלול 7. 6a סדק ענק מימין למפל [[חריצים גדולים|חריץ רחב]].<br /> <br /> מסלול 8. האלכסון - 6a - עולה באלכסון בסדק הימני של המפל עד שנהיה חריץ אחד עולה לזוג הבולטים ומשם בארובה ולמעלה.<br /> <br /> מסלול 9. 7b+ קלצ'ניקוב עולה בקו הבולטים עד שמגיע לסדק וממשיך לזוג בולטים.<br /> <br /> מסלול 10. המפל - 5b - עולה בסדק השמאלי של המפל וכמו מסלול 8.<br /> <br /> מסלול 11. 5c מסלול מבולט על סלע מתפורר 15 מטר משמאל למפל. זוג [[בולטים]] בתחנה עם [[מיילון]].<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[image: tmarim_pillar.jpg|left|thumb|200px|מבט אל הפילאר מהרחבה שמתחת למפל]]<br /> <br /> מסלול 12. 6c מסלול מתפורר על הקיר של הפילר (ממול המפל) על חריץ ימינה מהפילר.<br /> <br /> מסלול 13. 5b הפילר, המסלול הכי פופולרי באתר עולה מצד ימין לפילר בחריץ. יש בולט אחד בתור [[עגינת כיוון]], בולט כימי ובולט נוסף עם מיילון באמצע ותחנה עם שרשרת למעלה.<br /> ----<br /> <br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], [[משתמש: shmulik|שמוליק]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94&diff=11784 מערכות הרמה ומתיחה 2014-04-26T19:45:42Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>'''מערכות הרמה''' הוא שם כולל למערכות המשמשות להרמה או משיכה של משקל גדול בעזרת [[חבלים|חבל]] או [[כבלים|כבל]]. מערכת הרמה עשויה לכלול מספר רכיבים (על פי השימוש והצורך: [[עגינות|עיגונים]], [[אלחוזרים|אלחוזר]], מערכת [[רווחי כוח|רווח כוח]], וחלק המשמש כאינדיקטור לעומס מקסימאלי ולשיחרור עומס ([[פיוז]]). מערכת הרמה שימושית בעיקר ב[[פתרון תקלות]], [[חילוץ מוביל|חילוץ]] וב[[הולינג]]. משתמשים במערכות דומות גם למתיחה, למשל ב[[אומגה]].<br /> =שיטת עבודה=<br /> ==הרמה קצרה וזמנית==<br /> כמו שנדרש לפעמים ב[[פתרון תקלות]] על חבל, בפעילות גלישה או כשצריך לעזור למטפס שמתקשה בקטע קצר של טיפוס, לא תמיד בונים מערכת שלמה. ה[[אלחוזרים|אלחוזר]] יכול להיות [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] עצמו, לא טורחים להחליף את ה[[טבעות]] ב[[גלגלות]] ועוד פרטים קטנים. ההבדל החשוב הוא בגודל משטח העבודה, שבזמן פתרון תקלה על חבל ([[חילוץ גולש]] או [[חילוץ מוביל]]) הוא בגודל טווח היד של המחלץ.<br /> <br /> ==הרמה ארוכה של משקל גדול==<br /> כמו בחילוץ, דורשת מערכת מלאה, על כל מרכיביה כפי שיפורטו בהמשך. יש חשיבות גדולה למשטח העבודה. גודל משטח העבודה קובע מה האורך שניתן למשוך בכל פעם. חשוב לזכור כי במערכת רווח כוח 3 ([[רווחי כוח#מערכת Z|מערכת Z]]) המשקולת מתרוממת רק שליש ממשטח העבודה בכל פעם. במערכת כזו - לדוגמה - לאחר שהפרוסיק מגיע לגלגלת שבעיגון, יש צורך לעצור ולהוריד את הפרוסיק בחזרה למטה.<br /> השימוש במערכות הרמה כאלה יהיה בד&quot;כ בחילוצים גדולים המבוצעים על ידי צוות מיומן.<br /> =חלקי המערכת=<br /> [[תמונה: Haulsystem.png|שמאל|ממוזער|300px|חלקי מערכת הרמה כללית: מערכת רווח כוח, אל חוזר, ואמצעי לשחרור עומס]]<br /> התרשים מתאר את התפקידים השונים של החלקים במערכת הרמה. החלקים המתוארים בתרשים אינם חשובים בפני עצמם, אלא רק בפונקציה שהם ממלאים במערכת. למשל, אם במערכת מתיחה משתמשים ב[[גריגרי]] כאלחוזר, הרי שמובנית בתוכו גם האפשרות לשחרור עומס. דוגמה נוספת: בכננת חשמלית (כזו של ג'יפ) יש רווח כוח ואלחוזר יחד.<br /> <br /> זאת ועוד: חלקי המערכת המתוארים כאן אינם תמיד נחוצים כולם. יש הבדל ברור בין מערכת להרמה זמנית, למשקל נמוך ולמרחק קצר (בה אולי לא צריך להגביל את העומס, לא צריך אלחוזר והחבלים הם העיגונים) לבין מערכת למתיחת אומגה או להרמה בחילוץ עומק (עומסים גבוהים וקבועים, חיכוך רב, הרמה למרחק גדול).<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==מערכת משיכה==<br /> מערכת המשיכה היא לרוב [[רווחי כוח|מערכת רווח כוח]], המשמשת לניצול יעיל של הכוח העומד לרשותנו לצורך המתיחה. אם, למשל, יש שני אנשים למתיחה, ניתן למשוך בכוח של כ-120ק&quot;ג בערך (שני אנשים שכל אחד מושך כ-60ק&quot;ג). על ידי שימוש במערכת Z, למשל, ניתן להגיע לכוח משיכה של 360ק&quot;ג (בהזנחת [[חיכוך]] במערכת).<br /> <br /> במקום מערכת רווח כוח של גלגלות וחבלים ניתן להשתמש בכננת ידנית או ממוכנת, בצוות של אנשים, בגמל או ברכב. בכל מקרה יש לבחון את הסיטואציה ולבנות את המערכת המתאימה.<br /> ==אלחוזר==<br /> אלחוזר הוא אמצעי חד כיווני, מאולתר או ייעודי, הנועל את החבל ולא נותן לו לחזור (כשמו) לאחר הרמה. תפקידו של אלחוזר לשמור על החבלים או הכבלים מתוחים בזמן שלא מתבצעת הרמה. קיימים אלחוזרים רבים והם מתוארים בדף המיועד [[אלחוזרים|להם]]. כאן נדון בהיבטים הנוגעים לאלחוזרים במערכות הרמה.<br /> <br /> לאלחוזר שני תפקידים במערכת הרמה:<br /> # [[נקודה קריטית|גיבוי]] - האלחוזר מוודא כי המשקל שמרימים (משקולת או אדם) לא ייפול גם במקרה חרום בו קרה משהו למנוע המרים (כננת או אדם).<br /> # שחרור המנוע המרים על מנת להחליפו, להעבירו וכו'. עניין זה נוגע למנוחה, שינוי המערכת, הגדלת או הקטנת [[רווחי כוח|רווח הכוח]] וכו'.<br /> ===מיקום אלחוזר===<br /> מיקום האלחוזר תלוי במידה רבה במבנה מערכת רווח הכוח. בכל המקרים נכון לומר כי המקום הטוב ביותר הוא על החבל הקשור למשקולת, שהוא זה שעולה. יש ליצור את מסלול העברת העומס הישיר ביותר האפשרי מן המשקולת, דרך החבל והאלחוזר אל העיגון.<br /> <br /> תמיד כדאי לשים את האלחוזר בנקודה הגבוהה ביותר, ממש לפני הכניסה למערכת. הדבר החשוב הוא להשאיר חלק גדול ככל היותר של החבל מתוח, כדי שלא נצטרך למתוח אותו שוב אם מפסיקים להרים ומתחילים שוב.<br /> <br /> חשוב להבחין בין אלחוזרים זמניים לקבועים, ובין אלחוזרים המסוגלים לשאת [[עומס דינאמי]] לכאלה שאינם מתאימים לשאת עומס כזה.<br /> <br /> ניתן להבחין בין שלושה מקרים בסיסיים:<br /> ====הרמה בעזרת החבל המחובר למשקולת====<br /> כאשר מערכת רווח הכוח נבנית על בסיס החבל המחובר למשקולת כמו ב[[רווחי כוח#מערכת Z|מערכת Z]], יעיל ביותר לשים את האלחוזר על החבל עצמו, בקטע, של משטח העבודה, הרחוק ביותר משפת המצוק. טענה זו נכונה לכל מערכת הרמה המתחילה במערכת Z, כלומר שמערכת ה-Z היא החלק של רווח הכוח על קטע החבל הקרוב ביותר למשקולת.<br /> במערכת Z האלחוזר יהיה מחובר ישירות לעיגון.<br /> ====הרמה בעזרת חבל חיצוני====<br /> בכל מערכת בה מרימים בעזרת חבל חיצוני ([[רווחי כוח#מערכת רווח כוח 2|מערכת רווח כוח 2]], למשל), המקום הטוב ביותר לאלחוזר יהיה בקטע החבל הקרוב ביותר לשפת המצוק, ולפעמים אפילו מעבר לשפה.<br /> ====גלגלת תחתונה====<br /> במקרה בו מרימים בעזרת [[רווחי כוח#גלגלת תחתונה|גלגלת תחתונה]], מיקום האלחוזר תלוי במבנה המערכת. יש לנהוג בחבל העולה כאילו היה חבל אחד ואז להמשיך על פי הכללים שניתנו בשני הסעיפים הקודמים.<br /> <br /> ===אל חוזרים ולמה הם מתאימים===<br /> ====[[אלחוזרים#רסקיו-סנדר|rescuescender]]====<br /> ====טנדם-פרוסיק====<br /> ====[[גריגרי]]====<br /> גריגרי הוא מכשיר ייעודי ל[[אבטחה]] ב[[שיטות הובלה|הובלה]] ב[[חבל יחיד]] שמיוצר על ידי חברת Petzl הצרפתית. הגריגרי [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד|ננעל אוטומטית במקרה של נפילה]], והוא למעשה סוג של אלחוזר.<br /> <br /> בשנת 2011 יצא דגם חדש של גריגרי: קטן וקל יותר, ומתאים גם לחבלים דקים יותר, אבל באופן עקרוני - אותו הדבר.<br /> <br /> הגריגרי לא מיועד באופן רשמי לשימוש במערכות הרמה, אבל יכול להיות יעיל במקרים מסויימים. מכיוון שהחבל עובר בו על תוף (עם קפיץ), החבל לא עובר בו ישר אלא עושה סיבוב של כ-180°. זה משפיע בשני אופנים על השימוש בו כאלחוזר במערכות הרמה:<br /> # הוא מוסיף לא מעט חיכוך למערכת. מי שרוצה להבין למה בדיוק (זהירות - הסבר פיזיקלי במאמר טכני עם פיתוחים מתמטיים) יכול לקרוא את המאמר על [[איך עובדים אמצעי חיכוך?]]<br /> # הוא לא יכול לשבת על חבל מתוח, אלא רק במקום שהחבל משנה בו כיוון. כלומר - במקום גלגלת, למשל.<br /> ====[[ID]]====<br /> מכשיר לעבודה בגובה שעושה עבודה דומה לגריגרי, הוא קצת גדול ומסורבל, אבל יש לו נעילה נוחה, ומעין ג׳ומאר קטן שמונע מהמשתמש להעביר בו את החבל בצורה לא נכונה (ומסוכנת). אותן ההערות על הגריגרי תקפות גם כאן, אבל ב-ID התוף גדול יותר, ולכן יש קצת פחות חיכוך.<br /> <br /> ====[[ג'ומאר]]====<br /> ג׳ומאר הוא מכשיר ייעודי לטיפוס על חבל. ניתן ״להלביש״ אותו גם עם חבל מתוח, והוא יעבוד מצויין (לזה הוא בנוי), כי החבל עובר בג׳ומאר ישר לגמרי. זה אומר שאפשר להשתמש בו כאלחוזר גם על חבל ישר (כמו במערכות רווח כוח 2) וגם בעיגון (עם גלגלת לשינוי כיוון).<br /> <br /> ג׳ומאר מהווה אלחוזר מצויין כי אין בו בכלל איבוד של אורך בהרמה או במתיחה - הגו׳מאר ננעל מייד על החבל.<br /> <br /> מצד שני, חשוב לזכור כי ג'ומארים מחזיקים רק בעזרת השיניים הננעצות במעטפת של החבל, ולכן אינם נחשבים חיבור חזק במיוחד. ג'ומארים נחשבים לחיבור שאינו מתאים לעומסים דינאמיים (נפילות ומכות, מה שקרוי באנגלית shock load). ג'ומארים קורעים את מעטפת החבל בעומס של 5.5-7kN, תלוי בעיקר בדגם של החבל ובמצב הג'ומאר.<br /> ====[[רופ-מן#רופ-מן סימן 1|ropeman]], [[רופ-מן#רופ-מן סימן 2|ropeman2]], [[TiBloc]], [[דאק]]====<br /> <br /> כל אלה הם מכשירים קטנים וקומפאקטיים שלא מיועדים לשימוש כזה, אבל עושים עבודה לא רעה. [[כאן]] יש השוואה ביניהם.<br /> <br /> ==אמצעי שיחרור עומס==<br /> חלק זה הנו חיוני בכל מקרה בו יש צורך לשנות את המערכת. דוגמאות נפוצות הם מעבר מהרמה להורדה, במקרה שהמערכת תקועה, במקרים בהם המערכת הופכת להיות לא נחוצה וכו'.<br /> <br /> אמצעי לשיחרור עומס כבר קיים בחלק מן המערכות ורק צריך להשתמש בו.<br /> <br /> ==מגביל עומס במערכת==<br /> חלק במערכת שתפקידו להגן על כל חלקי המערכת מעומס יתר: העיגונים, הציוד, החבלים. יש לזכור כי העומס המדובר, בד&quot;כ יעלה על המקובל בטיפוס ו[[גלישה]]. הרעיון כאן הוא להגביל את העומס במערכת לערך המתאים לתנאי העבודה. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים עיקריות:<br /> ===הגבלת כוח המשיכה===<br /> בגישה זו העומס עצמו אינו יכול לעלות מעל ערך מסויים. ההגבלה נעשית מראש ובאופן מובנה במערכת או באופן העבודה. <br /> <br /> דוגמאות:<br /> * במשיכה ידנית ניתן להגביל את מספר האנשים המושכים, את רווח הכוח בו משתמשים או את שניהם.<br /> * אם משתמשים בכננת בעלת מצמד (קלאץ') המחליק בעומס מסויים, היא פשוט לא תמשוך יותר מהכוח בו המצמד מחליק.<br /> * אפשרות נוספת היא למתוח דרך מד-כוח (דינמומטר) הנותן אינדיקציה למתיחות במערכת בכל רגע נתון וכך לקבל בקרה על העומס.<br /> ===פיוז===<br /> כמו במערכת חשמלית, גם במערכות הרמה, הפיוז (נתיך) הוא רכיב המגן על חלקי המערכת מעומס יתר. הפיוז יכול להיות כזה המחליק מעל לעומס מסויים, או כזה הנקרע בעומס מסויים.<br /> <br /> פיוז מקובל הוא פרוסיק על החבל, בעזרתו מתבצעת המתיחה. פרוסיק מחליק בעומס נמוך יחסית, וגם אם הוא ננעל ואינו מחליק על החבל, עומס הקריעה של פרוסיק 5מ&quot;מ הוא כ-500ק&quot;ג. לכן העומס במערכת אינו יכול לעלות מעל לערך זה. כמובן, שמקרה של כשל כזה בשעת המתיחה יביא לעומס דינאמי (נפילה או מכה) על העגינות ועל החבל העובר באלחוזר.<br /> =[[חיכוך]]=<br /> הגורם העיקרי שמשפיע על חיכוך הוא ״שבירות״ וזויות שהחבל עושה במהלך ההרמה. ככל שיש יותר שברות כאלו, וככל שהזוויות יותר חדות - כך החיכוך יהיה יותר משמעותי, ויידרש כוח גדול יותר כדי להרים את אותו משקל, או להגיע לאותה מתיחות בחבל.<br /> <br /> כלומר, מעבר החבל בטבעת מקשה על משיכת החבל במידה קבועה (ולא בכוח קבוע). זה אומר שלכל טבעת נוספת יש לכפול את הכוח בפקטור המתאים (ולא להוסיף כוח קבוע). דרך אחרת לומר זאת היא שהחיכוך אינו גדל בטור חשבוני (כלומר בחיבור של החיכוך מטבעת לטבעת) אלא בטור הנדסי (כלומר במכפלה של החיכוך). לדוגמה: אם החבל עובר בעשר טבעות, וכל טבעת מוסיפה 20 אחוזים לקושי של מעבר החבל, המשמעות היא שאחרי טבעת אחת קשה יותר למשוך את החבל פי 1.2. אחרי עשר טבעות, קשה יותר לא במאתיים, או פי 3 (עשר טבעות שכל אחת מוסיפה 20%), אלא פי &lt;math&gt;1.2^{10} &lt;/math&gt;, כלומר פי 6.19.<br /> <br /> חשוב לזכור שהחיכוך אינו מתחבר לכוח על החבל, אלא מכפיל אותו. כלומר, אם יש שני גורמי חיכוך, שכל אחד מהם מוסיף 20% לכוח על החבל, אחרי הראשון - יהיה הכוח הנדרש למשיכה 1.2 מהכוח לפניו. לאחר שניים כאלה זה יהיה, כלומר<br /> &lt;math&gt;1.2^{2} &lt;/math&gt;<br /> 1.44, ולא 1.4, כפי שהיה במקרה של חיבור.<br /> <br /> זה אולי נראה הבדל קטן, אבל תראו איך הוא גדל:<br /> {| border=&quot;1&quot; <br /> |כמה גורמי חיכוך||כמה חיכוך באמת<br /> |-<br /> |1||1.2<br /> |-<br /> |2||1.44<br /> |-<br /> |3||1.73<br /> |-<br /> |4||2.07<br /> |-<br /> |5||2.49<br /> ֿ|-<br /> |6||2.98<br /> |-<br /> |7||3.58<br /> |-<br /> |8||4.3<br /> |-<br /> |9||5.16<br /> |-<br /> |10||6.19<br /> |}<br /> וזה רק לפי 20% תוספת. במקרים מסויימים: מעבר על שפת מצוק, חיכוך עם הקרקע ואפילו טבעות, בשינוי כיוון, תהיה תוספת גדולה הרבה יותר.<br /> ===חיכוך בגלגלות/טבעות===<br /> כמובן שחבל העובר בטבעת מוסיף חיכוך יותר מאשר בגלגלות. זה משפיע עד כדי כך, שלא כדאי להגדיל את רווח הכוח מעל ערך מסויים, כי החיכוך ״יאכל״ את כל התועלת שנותן רווח הכוח.<br /> <br /> בניגוד לאינטואיציה שלנו, שאומרת שבגלגלות אין חיכוך - גם שם יש. המצב הוא טוב הרבה יותר מאשר בטבעות, אבל גם כאן החיכוך יפריע ויהפוך גדול נוסף ברווח הכוח ללא יעיל.<br /> <br /> מספר אצבע טוב הוא עד רווח כוח 4-6 בטבעות, עד רווח כוח 8-9 בגלגלות.<br /> ===חיכוך עם הסלע===<br /> החיכוך על הסלע הוא תכונה של הסלע והחבל (מקדם חיכוך) ושל החיספוס של הסלע. החיכוך גדול בגרניט ובאבן חול, וקטן יותר בגיר ובבזלת, למשל.<br /> <br /> פרופיל המסלול גם הוא משפיע על החיכוך, פינות בשפת המצוק, למשל עשויות להוסיף כמות משמעותית ביותר. למעשה - הזווית שעושה החבל היא משמעותית ביותר לכמות החיכוך<br /> <br /> עניין נוסף בחיכוך של החבל עם הסלע הוא חריצים: חבל שעובר בחריץ, למשל, עשוי להתקע כלכך עד שיידרש כוח גדול יותר מעומס הקריעה של המעטפת, כדי לשחרר אותו - זה די הרבה חיכוך.<br /> ===חיכוך בקו הפעולה של המערכת===<br /> הכוונה כאן היא לחיכוך עם הקרקע, למשל. אם אפשר להעביר את החבל באוויר - יותר טוב. שלא ייגע בעצים, שיחים ותיקים - יותר טוב.<br /> ===חיכוך בזווית שאינה בקו פעולת המערכת===<br /> שינויי כיוון משפיעים ביותר, בדומה ל[[ראנרים]] במסלול בהובלה, שלא נמצאים בדיוק בקו אחד, ויוצרים [[דראג]].<br /> ===חיכוך בין החבלים===<br /> במערכות הרמה מורכבות, עם רווחי כוח גדולים, יש במקרים רבים יותר מחבל אחד שנע על משטח העבודה, והם נעים בכיוונים מנוגדים, כך שהחיכוך משמעותי מאד. חשוב להרחיק את החבלים ולהפריד ביניהם במידת האפשר.<br /> ===מעבר מחיכוך סטטי לדינאמי===<br /> <br /> =נקודות נוספות=<br /> ==משטח העבודה==<br /> ==מתיחות החבלים במערכת==<br /> <br /> ==השפעת יישום גלגלת תחתונה==<br /> בשימוש בגלגלת תחתונה יש כמה השפעות עיקריות:<br /> # כל מערכת רווח כוח שנבנית, מוכפלת ב-2 באופן אוטומטי. כמובן שיש חיכוך בגלגלת התחתונה, אבל חיכוך זה יתקבל בכל מקרה בהכפלת רווח הכוח ב-2.<br /> # מן הגלגלת התחתונה עולים שני חבלים: חבל אחד שמחובר לעיגון, והוא לא נע ביחס למצוק. החבל האחר עולה עם המשקולת ונע על שפת המצוק. מכיוון שזו מערכת רווח כוח 2 - החבל הנע לוקח רק כמחצית מהמשקל, ולכן הוא נלחץ פחות על שפת המצוק, והחיכוך יורד בהתאמה בחצי.<br /> # החבל שעובר בגלגלת התחתונה הוא אחד לכל האורך. המשמעות היא שלפחות לגבי רווח כוח 2, אורך משטח העבודה המעשי הוא כמו המרחק בין העיגון למשקולת ואין צורך לקדם את הפרוסיק/חיבור לחבל ההרמה, כי אין כזה.<br /> <br /> ==כיוון המשיכה במערכת ומספר הגלגלות==<br /> ==שינויי כיוון במערכת==<br /> ==הפסדי כוח==<br /> ==גיבוי במערכת ומתיחות החבל בגיבוי==<br /> <br /> שימוש בגלגלת מעבר קשר מול העברת הקשר ע&quot;י אלחוזר נוסף<br /> <br /> הכפלות כוח על העיגונים ומשמעותן<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: קניונינג]][[קטגוריה: חילוץ]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=11738 כסלון 2014-01-15T14:13:43Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>{{אתר היסטורי}}<br /> המצוק של '''כסלון''' נמצא מעל ערוץ נחל כסלון. זהו אתר של [[פיץ']] אחד, והיו בו כעשרה מסלולים, לא מבולטים בדרגות של 5-6b.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> <br /> =גיאולוגיה=<br /> הסלע הוא מצוק דולומיט של תצורת ורדים שגילה קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש), והוא יציב למדי. המצוקים של תצורת ורדים אינם רציפים אלא בנויים כעדשות שהולכות ומתדקקות ולכן המצוק אינו המשכי וגם אין לו מצוק מקביל מצידו השני של הנחל. יתכן ומדובר בשונית מאובנת שההשתרעות המרחבית שלה מוגבלת.<br /> <br /> ==איך מגיעים==<br /> <br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים היסטוריים]][[קטגוריה: אתרים בישראל]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%93&diff=11721 אימון על קמפוס בורד 2013-11-10T19:55:33Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>איזה מטפס לא חולם על ידי ברזל? ידיים חזקות יותר שיוכלו לזנק לאחיזות קטנות יותר, אצבעות חזקות עוד יותר שיתפסו כל חריצון חד יותר, אצבעות שיחבקו בקלות כל אחיזה פתוחה ומחליקה? אז עשית כמה מאות עליות מתח ועשית [[בולדרינג]] כבר שנתיים אבל אותו רגע קטנטן של קצה האחיזה עדיין חסר לך... <br /> <br /> ה[[קמפוס בורד]] (campus board) הוא מכשיר אימון שהיווה מהפכה בתחום האימון בטיפוס ספורטיבי. את שיטת האימון הזו הכניס לעולם הטיפוס המטפס האגדי [[וולפגנג גוליך]], כחלק מהאימונים שהציב לעצמו על מנת לטפס את &quot;Action Direct&quot;, שלאחר מכן יהיה במשך שנים המסלול הקשה ביותר בעולם ועוד שנים אחר כך ישאר ללא חזרות. ה[[אקציון דירקט]] נחשב ל-9a הראשון, ונפתח בשנת 1991, אבל זה לא הנושא. <br /> <br /> הקמפוס בורד נוצר על ידי אימוץ שיטות אימון מענפי ספורט אחרים. וכשהן הועתקו לטיפוס התקבל לוח עץ לא גדול, נטוי בזווית שלילית מעט (12.5°-15° בדרך כלל), ועליו מסודרים בשורות פסים פסים של אחיזות במרחקים קבועים, אשר ביניהם מדלגים, קופצים ונוחתים.<br /> <br /> אימון קמפוסינג הוא אימון מפרך ואינטנסיבי, באימון לא ארוך במיוחד (אימון טיפוסי הוא של כשעה), מופעל על השרירים עומס גבוה ביותר וממוקד ביותר. בגלל אופיו של אימון זה אין הוא מומלץ למטפסים מתחילים. יתר על כך, אימון הקמפוס מתאים למטפסים שהשיגו בסיס רחב של כוח ויכולת מוכחת בעזרת אימונים שונים ובהם [[בולדרינג]], מתח, ותרגילי כוח שונים.<br /> <br /> אימון קמפוס בורד ממוקד בשיפור:<br /> * [[כוח מגע|כוח המגע]] של האצבעות: האימון יוצר שיפור ניכר בכוח המגע של האצבעות, אותה היכולת לספוג את העומס העצום על השרירים בתפיסת אחיזה לאחר [[צעדים דינאמיים|צעד דינמי]].<br /> * כוח א-סימטרי של התלייה: שיפור היכולת למשיכה על [[אחיזות]] באופן א-סימטרי (אחיזות שלא נמצאות באותו קו הגובה) ושיפור הכוח לתפיסה א-סימטרית. <br /> * [[כוח מתפרץ]] של פלג גוף עליון: שיפור היכולת לאמץ את מקסימום סיבי השריר ויכולת השריר לפעולה אחת מאומצת- הפקת כוח מקסימאלי בצעד אחד.<br /> * קוארדינציה תוך שרירית: אימון ושיפור הקוארדינציה תוך כדי התנועה. תרגול השילוב הנכון והמדוייק של השרירים השונים בכל תנועה. <br />  <br /> את הקמפוס בורד הראשון בישראל בנה יאיר קופרשטיין, לאחר שהגיע לחווה של [[טוד סקינר]], שם התמקם, התאמן וטיפס במשך זמן לא קצר. זה נראה כמו קיר טיפוס משעמם, עם אחיזות שחוזרות על עצמן ו&quot;שעושות את הרע מכל&quot; (כפי שבאותן שנים נהגו לחשוב) - מפתחות רק כוח, ולא משפרות שום טכניקה או משהו דומה. על לוח כזה אפשר להתאמן בצורות שונות.<br /> ==אזהרות ומגבלות==<br /> * קמפוס בורד אינו מתאים לאימון מתחילים והוא דורש [[כוח אצבעות]] לא מועט כדי להתחיל להתאמן. מקובל כי דרושה יכולת של V5 (בדירוג [[בולדרינג]]) או 7a ב[[דירוג מסלולים|דירוג]] צרפתי, כדי להתאמן על קמפוס בורד.<br /> * אין להתאמן על קמפוס בורד אם סבלתם בזמן האחרון מפציעת אצבעות, מרפקים או כתפיים.<br /> * אימון על קמפוס בורד אינו מומלץ לילדים ללא מאמן.<br /> <br /> ==תרגילים על קמפוס בורד==<br /> # '''יד מובילה ויד עוקבת'''. זהו התרגיל הבסיסי ביותר: מתחילים בשלב התחתון ביותר עם שתי הידיים. יד אחת עולה והשניה עולה אחריה, ממשיכים כך עד למעלה, ויורדים באותו אופן.<br /> # '''יד נועלת ויד עולה'''. תרגיל המשלב לוק-אופים עם כוח אצבעות: מתחילים בשלב התחתון ביותר עם שתי ידיים. יד אחת נשארת שם, והשניה עולה לשלב השני, השלישי וכן הלאה. עד הכי גבוה שאפשר. יורדים באותו אופן.<br /> # '''יד מובילה גבוה ויד עוקבת'''. כמו התרגיל הראשון, אבל עולים ישר לשלב השלישי, ואז לחמישי ויורדים באותו אופן.<br /> # '''סולם'''. מתחילים עם יד אחת בשלב התחתון והשניה בשלב השני. יד אחת עולה על האי-זוגיים, והאחרת על הזוגיים.<br /> # '''יד קבועה ויד יורדת: מתחילים עם יד אחת על שלב, ואת היד השניה בשלב הגבוה ביותר שמגיעים. נופלים לגובה היד הקבועה (ואף נמוך ממנה), תופסים את האחיזה ובשיא המהירות חוזרים למעלה. <br /> # '''אימון פולימטרי''': מתחילים בזוג אחיזות בגובה שווה ובגודל שווה. נופלים עם שתי הידיים בו זמנית לאחיזות מתחת להן ובאותה הנשימה עם פרק הזמן הקצר ביותר האפשרי עולים בחזרה לשלב העליון. זוהי גולת הכותרת של כל התרגילים: תרגיל קשה, אינטנסיבי ושוחק את עור האצבעות, אבל בונה שרירים ומחזק אצבעות.<br />  <br /> אימון על קמפוס הוא אימון קצר יחסית, עם מנוחות רבות וארוכות בין תרגיל לתרגיל והוא מחייב מנוחה ארוכה אחריו, מנוחה של 72 שעות ל[[התאוששות]] מוחלטת.   <br /> <br /> [[בניית תכנית אימון אישית|תוכנית לאימון]] היא לא כמו מתכון לעוגה: אי אפשר לעשות תרגיל כזה ואחריו כזה לערבב הכל יחד וההצלחה מובטחת. לכל ספורטאי צריך להתאים תוכנית, עומס ומנוחות בהתאם.<br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[האם כדאי לי להתחיל להתאמן על קמפוס בורד?]]<br /> * [[קמפוס בורד]]<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.metoliusclimbing.com/pdf/Campus_Board_Brochure.pdf איך להתאמן על קמפוס בורד, באתר של מטוליוס]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: גילי טנא, [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: אימון]][[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=11720 לולאת פרפר אלפיני 2013-11-10T18:39:48Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>[[תמונה: alpinebutterfly.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לולאת פרפר אלפיני]]<br /> [[תמונה: alpinebutterfly2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|עוד דרך לקשור לולאת פרפר אלפיני]]<br /> '''לולאת פרפר אלפיני''' (באנגלית: Alpine Butterfly loop) היא [[קשרים#לולאות (loops)|לולאה]] המיועדת לשימוש באמצע [[חבלים|חבל]] ומשמשת בעיקר ב[[מסלול#מסלול אלפיני|טיפוס אלפיני]]. <br /> ==מקור==<br /> לולאת פרפר אלפיני התפתחה בטיפוס אלפיני כלולאה שיכולה לשמש גם באמצע וגם בקצה חבל.<br /> ==קירבה לקשרים אחרים==<br /> לולאת פרפר אלפיני, קרובה ל[[קשר פרפר אלפיני]] (שנקשר משני קצוות ומשמש ל[[:קטגוריה: קשרי חיבור חבלים|חיבור חבלים]]). שניהם, וגם [[קשר פוצ'קו-לאסלו]], בנויים משני [[קשר בוהן|קשרי בוהן]] השלובים זה בזה.<br /> <br /> כאמור, לולאת פרפר אלפיני מורכבת משילובם של שני קשר בוהן, בעוד ששילוב מוטעה של קשר בוהן עם [[חצי קביעה]] יכול ליצור וריאציה נוספת המכונה &quot;[[לולאת פרפר אלפיני מוות]]&quot;. כינוי המרמז על הטעות הטבועה באופן קשירתו הלא נכון של הלולאה.<br /> ==תכונות ושימושים==<br /> [[כיווני משיכה בקשרים|כיווני המשיכה]] שלה הם כאלה שניתן להפעיל עומס על הלולאה בניצב לחבל מתוח. בטיפוס אלפיני, כאשר קשורים לעיתים יותר משני אנשים לאותו החבל, נהוג לקשור את כל אלה שאינם בקצוות בלולאת פרפר אלפיני. במקרה ואחד המטפסים נופל ל[[קרווס]] (סדק ב[[קרחון]]), למשל, כיוון המשיכה על הלולאה הוא בניצב לכיוון המשיכה על שני החבלים היוצאים ממנה.<br /> <br /> הויכוח &quot;[[לולאת שמונה]] או פרפר אלפיני&quot; הוא עתיק יומין כמעט כמו הלולאות עצמן. המטפסים באירופה נחלקים לשתי קבוצות, האחת הטוענת כי אין הבדל ואפשר במקרה זה להשתמש גם בלולאת שמונה, והשניה הטוענת כי בקבוצה הראשונה יש בעיקר אנשים שלא הצליחו ללמוד את קשר הפרפר האלפיני...<br /> <br /> מכיוון שכיווני היציאה של החבלים מן הקשר מתאימים גם למשיכה לאורך החבל, שימוש נוסף ללולאת פרפר אלפיני הוא &quot;הוצאה&quot; או &quot;ביטול&quot; של קטע מן החבל. זה שימושי במקרה של [[כללי פסילה|פסילות]] של קטעי חבל. כמובן, שניתן להשתמש בו גם לחיבור חבלים, ואז הוא נקרא [[קשר פרפר אלפיני]].<br /> ==איך קושרים אותו==<br /> כמו שמצוייר למעלה, או ככה:<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:קשרים]][[קטגוריה: לולאות]][[קטגוריה: קשרי אמצע חבל]] </div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=11719 לולאת פרפר אלפיני מוות 2013-11-10T18:35:03Z <p>Shmulik: דף חדש: '''לולאת פרפר אלפיני מוות''' (באנגלית: False Butterfly loop) היא לולאה המיועדת לשימוש באמצע [[ח...</p> <hr /> <div>'''לולאת פרפר אלפיני מוות''' (באנגלית: False Butterfly loop) היא [[קשרים#לולאות (loops)|לולאה]] המיועדת לשימוש באמצע [[חבלים|חבל]], במערכת סגורה ולספיגת אנרגיה. <br /> ==מקור==<br /> ==קירבה לקשרים אחרים==<br /> לולאת פרפר אלפיני מוות, קרובה ל[[לולאת פרפר אלפיני]] ל[[קשר פרפר אלפיני]] (שנקשר משני קצוות ומשמש ל[[:קטגוריה: קשרי חיבור חבלים|חיבור חבלים]]) ול[[קשר נפתח]].<br /> ==איך קושרים אותו?==<br /> בדומה לפרפר אלפיני רק שבמקום שני הסיבובים לאותו כיוון הם בכיוונים נגדייים, כך שחבל אחד הוא מעל השני.<br /> <br /> ניתן גם להתחיל עם [[קשר נפתח]] ולהוסיף [[חצי קביעה]] מעל הלולאה.<br /> ==תכונות ושימושים==<br /> התכונה המרכזית של קשר זה שהוא לא סטטי אלא מחליק מעט בעומס.<br /> <br /> הקשר משמש במערנות במהלך בניית מסלולי [[טרברסה]]. העדפת קשר זה על פני לולאת פרפר אלפיני תקין נובעת מהיכולת לכוונו בקלות לאורך הרצוי. לאחר התאמת האורך מוספת [[חצי קביעה|חצי הקביעה]] כשאת לולאת הפרפר מעגנים ל[[טבעות|טבעת]] או [[מיילון]]. בעקבות קיבוע הטבעת אין לחצי הקביעה יכולת &quot;לדלג&quot; מעל הלולאה ולהשתחרר.<br /> <br /> שימוש נוסף בקשר זה מקובל במקרים בהם יש חשש לנפילה על חבל סטטי (סיטואציה הנפוצה יותר [[מערנות|במערנות]]). דוגמא לכך היא [[גלישה]] ב[[פיץ'|פיצ'ים]] במסלולי [[טכניקת חבל יחיד]] במקרים בהם מבוצעות שתי [[תחנות]] סמוכות (במרחק 5 מ' ופחות ביניהם) מומלץ לבצע את הקשר על הלולאה (הקארן) מעל התחנה התחתונה. במקרה של קריסת התחנה התחתונה תספוג התנועה בקשר חלק מהאנרגיה ובכך תצמצם את העומס המקסימאלי - [[כוח בלימה]] הנוצר על המערכת כולה.<br /> <br /> לולאה זו בשונה מלולאת פרפר אלפיני מאפשרת לחצי קביעה העליונה בגוף הקשר להשתחרר בקלות יחסית, בעיקר בהעמסות והרפיות חוזרות של החבל ולכן יש להזהר לא להשתמש בו במקום לולאת פרפר אלפיני בפרט ל&quot;הוצאה&quot; או &quot;ביטול&quot; קטע מן החבל במקרה של [[כללי פסילה|פסילת]] החבל שכן אחד הלולאות יכול להשתחרר.<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]] [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] בועז לנגפורד ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:קשרים]][[קטגוריה: לולאות]][[קטגוריה: קשרי אמצע חבל]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]] [[קטגוריה: מערנות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=11718 מערנות 2013-11-08T06:14:46Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>[[תמונה: caving.JPG|שמאל|ממוזער|320px|טיפוס החוצה ממערה]]<br /> <br /> '''מערנות''' (באנגלית '''caving''') הינו תחום העוסק במערות. קיים בישראל מרכז לחקר מערות שעוסק בתחום הזה.<br /> =טכניקת גלישה=<br /> במערות משתמשים על פי רוב ב[[טכניקת חבל יחיד]] (SRT - Single Rope Technique), בשונה מגלישות בנחלים שנעשות על [[חבלים|חבל]] כפול, מעדיפים עבודה בחבל יחיד עקב הפשטות של העבודה בצורה זו, מבחינת כמות חבל ואין צורך ב[[גולש אחרון]].<br /> <br /> לשם כניסה למערות עמוקות, גולשים על חבל יחיד. מקובל השימוש ב[[אמצעי חיכוך]] שמאפשרים ניתוק החבל בלי ניתוק מהרתמה כמו ה[[סטופ]], [[סולם]] ואמצעים דומים. המטרה היא להקטין את הסיכוי לאבד את אמצעי החיכוך בהתחברות והתנתקות.<br /> <br /> ליציאה ממערות תלולות [[טיפוס על חבל#טיפוס ג'ומארים|מטפסים על החבל]], בדרך כלל ב[[ג'ומאר|ג'ומארים]].<br /> =עגינות במערות=<br /> על פי רוב [[עגינות]] במערות הינם נטיפים, או [[בולטים]].<br /> <br /> במערות רטובות או לחות עדיף להשתמש בבולטים כימיים בגלל ה[[קורוזיה]] והסלע החלש. אפשרות פחות טובה היא להשתמש בבולטים מפלדה בלתי מחלידה (נירוסטה).<br /> <br /> במערות קרסטיות חשוב לשים לב בזמן קדיחת הבולטים ולהימנע מאיזורים שבהם יש כיסי אויר מרובים, או על קטעים לא מאסיביים של פגודות, נטיפים וכו'.<br /> <br /> לסלע של הנטיפים יש אותו הרכב כימי כמו של [[גיאולוגיה#גיר|גיר]] (קלציום קרבונט, &lt;math&gt;CaCo_3&lt;/math&gt;) אבל לא אותו מבנה גבישי. אותו קלציום קרבונט יכול ליצור שני מבנים גבישיים שונים, וכל מבנה כזה נקרא בשם אחר, וישׁ לו תכונות שונות. המינרל הבונה נטיפים נקרא אראגוניט והמבנה שלו חלש באופן משמעותי מסלע גיר (שבנוי מהמינרל האחר שנקרא קלציט). זו הסיבה שבולטים קצרים ([[בולטים קדוחים ביד|גוז'ונים]]) הם לא מספיק חזקים, בדרך כלל, במערות, ומעדיפים להקיף נטיפים גדולים או להשתמש בבולטים מאסיביים יותר.<br /> =גלישה במקטעים=<br /> באופן עקרוני נהוג לחלק את הגלישה למקטעים משיקולי יעילות ו[[מהירות]]. כך כולם יכולים בו זמנית להתקדם ולא צריך לחכות עד שמטפס יסיים גלישה ארוכה לפני שאחרים יכולים להתחיל. על פי רוב בונים [[תחנות|תחנה]] בנויה מהמשך חבל הגלישה, קצת [[סלאק]] וחיבור לתחנה (Re belay).<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[טראומה של תליה]]<br /> * [[היפותרמיה]]<br /> * [[גלישה]]<br /> * [[טיפוס על חבל]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה [[משתמש: shmulik|שמוליק]], [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה:מערנות]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=11717 המחצבה בזכרון 2013-11-06T11:17:55Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> זהו אתר סימפטי וקטנטן המצוי במחצבה קדומה במבואותיה הדרום מזרחיים של זיכרון יעקב. אתר זה אינו מצוי בשמורת טבע, ולכן אינו אסור לטיפוס. האתר (ודרכי הגישה אליו), גובלים במטעים ובשטחי מרעה. מאז הופעת מטפסים באזור, היו כמה חיכוכים לא נעימים עם בעלי המטעים, שעיקרם קטיפת פרות מהעצים והשארת שער הפרות פתוח. אנא כבדו את רכוש הזולת על מנת למנוע בעיות מיותרות.<br /> <br /> חלק ניכר מהמסלולים מבולטים באוריינטציה [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]], כולל [[תחנות]] הקלפה. הטיפוס הוא טיפוס [[פייס]] טכני, על סוג סלע מיוחד במינו. המסלולים במגוון דרגות קושי, מ 5a ועד 7b.<br /> <br /> המצוק פונה דרום- מערבה ונכנס לשמש בערך בשעה 11:00, ולכן אינו מומלץ לימים החמים של הקיץ.<br /> <br /> ==ציוד==<br /> גובה המצוק בין 8- 10 מטר, כך ש[[חבלים|חבל]] באורך 20מ' ו-5 [[ראנרים]] מספיקים בהחלט. <br /> ==היסטוריה==<br /> ה&quot;מצוק&quot; הוא למעשה מחצבה קדומה מהתקופה הרומית-ביזנטית ששרתה את אתרי  הבניה האזוריים דוגמת שוני, עין צור וחירבת אל עקב. בעידן היותר מודרני (ואני מתנצל מראש אם אני מקפח מישהו), הפוטנציאל של המחצבה כאתר טיפוס אובחן לראשונה ע&quot;י גדעון אביגד מרמת ישי.<br /> <br /> תחילה הטיפוס נעשה ב- [[טופ-רופ]] (גדעון, ארנון ו- Mark Pretty) ולאחר מכן ב[[סולו]] (יוחאי ליליאור, איל ליליאור ז&quot;ל ויואב ניר ז&quot;ל). 23 מסלולים בולטו ע&quot;י עודד לוינזון ואמיר עזר ב 7-/1996, 3 מסלולים נוספים בולטו ע&quot;י יוסף ופליקס בשנים שלאחר מכן. הבילוט נעשה במימון פרטי.<br /> ==גיאולוגיה==<br /> =מסלע=<br /> הסלע הוא גיר שוניתי מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש) הגיר שייך לתצורת בינה שבאזור זה מתחלקת לשני פרטים פרט מוחרקה שכולל בעיקר גירים שוניתיים ופרט סומק שבנוי סלעים רכים וגירים שוניתיים מופיעים בו רק כעדשות מקומיות.<br /> =מרקם=<br /> הסלע מסיבי (חסר שיכוב) ומחוספס כיוון שהוא בנוי רסק מאובנים שנוצר מבליה של מבנים שוניתיים. אופי פני הסלע מושפעים בעיקר מאופי החציבה והבליה המחוספסת היא תוצאת החשיפה של פני הסלע החצובים לאטמוספירה.<br /> ==כיצד מגיעים==<br /> הגישה היא מכביש מס’ 652, המקשר בין זיכרון יעקב לבנימינה. יש שלוש אפשרויות:<br /> ===מצפון===<br /> מכביש החוף יורדים במחלף זיכרון. בצומת הראשון צומת פורדיס, פונים ימינה. לאחר כשני ק&quot;מ פונים שמאלה לזיכרון יעקב. לוקחים את הפניה הראשונה ימינה בעלייה (מזלג) לכיוון מעין  צבי, עד לכיכר קטנה. פונים בכיכר שמאלה, וממשיכים ישר בעליה עד לכיכר נוספת, בה פונים ימינה לכיוון בנימינה. נוסעים<br /> ישר עד שרואים תחנת דלק של &quot;דור&quot; בצד שמאל של הכביש (אפשר לראות את בי&quot;ס אורט מימין) ואחריה פונים פניה ראשונה שמאלה. אחרי 0.5 ק&quot;מ, לפני העיקול החד בכביש, פונים שמאלה לדרך עפר (סעו לאט, קל לפספס). עם דרך זו ממשיכים עד למפגש עם שביל ישראל ועמו ממשיכים עד למצוק (~2 ק&quot;מ).<br /> ===מדרום===<br /> מכביש החוף יורדים במחלף קיסריה ופונים לכיוון עפולה. בצומת הראשון, צמת נחל חדרה, פונים שמאלה לכיוון חיפה. בצומת בנימינה פונים ימינה (תחנת דלק &quot;פז&quot; משמאל), לכביש 653. ממשיכים ישר כל הזמן (עם פיתולי הכביש). עוברים את פסי הרכבת ופונים בצומת T שמאלה לכביש 652. נוסעים עם הכביש 4.1 ק&quot;מ, ופונים ימינה (רואים את בי&quot;ס אורט משמאל). אחרי 0.5 ק&quot;מ, לפני העיקול החד פונים שמאלה לדרך עפר המצטרפת לשביל ישראל.<br /> ===גישה חלופית, מומלצת בעיקר בחורף לאחר גשמים===<br /> יש אפשרות לחנות בשכונת נווה שרת (מסומנת במפה) הפונה למצוק ולהגיע ברגל (כ 10 דקות). השכונה נמצא סמוך לתחנת דלק &quot;דור&quot; המוזכרת לעיל.<br /> [[תמונה: zikhron_map.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מפת הגעה למצוק]]<br /> ==המסלולים==<br /> מסלול 1 - הגמד המאוכזב 6b: צעדים קצת מוזרים אך מעניין.<br /> <br /> מסלול 2 - (ללא שם) 6c.<br /> <br /> מסלול 3 - חג שמח 5c: במעלה המדרגה והחריץ.<br /> <br /> [[תמונה: zikhron1-3.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 1-3]]<br /> <br /> מסלול 4 - &quot;הטוב&quot; 6b: מתחיל ב[[ברידג'ינג]] ב[[ארובה]], עובר שמאלה לג’אגים. אתלטי. <br /> <br /> מסלול 5 - &quot;הרע&quot; 6a+: BRIDGING כל הדרך, לגמישים בלבד. <br /> <br /> מסלול 6 - &quot;והמכוער&quot;  6b: התחלה על מסלול ה&quot;פייס&quot; מימין לארובה, צעד אחרון טכני.<br /> <br /> [[תמונה: zikhron3-6.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 3-6]]<br /> <br /> מסלול 7 - הגמד היחף ב[[סולו]] 6a. <br /> <br /> מסלול 8 - (ללא שם) 6a+.  <br /> <br /> מסלול 9 - BECAME A CLASSIC 6c: עולים למדרגה משמאל לפינה, [[טרברסה]] ימינה וישר למעלה.<br /> <br /> מסלול 10 - ספר הספרים 6b: עדין ויפה ב[[אופן-בוק]].<br /> <br /> מסלול 11 - (ללא שם) +7a.<br /> <br /> מסלול 12 - שלום חבר 6b\c: אולי המסלול היפה באתר.<br /> <br /> מסלול 13 - אינקיוויזיציה לקטנים +7b: קל יותר מאחיו הגדול, יפה.<br /> [[תמונה: zikhron7-13.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 7-13]]<br /> <br /> מסלול 14 - (ללא שם) 5b<br /> <br /> מסלול 15 - (ללא שם) - 7a/b<br /> <br /> אנא הימנעו מטיפוס מסלולים  21-16  בין אמצע מרץ לאמצע יולי בגלל קינון קבוע של תנשמות.<br /> <br /> מסלול 16 - רגל מעץ 7a\b<br /> <br /> מסלול 17 - The closed book. .7a<br /> <br /> מסלול 18 - עזר כנגדו  +6b, יפיפה <br /> [[תמונה: zikhron14-18.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 14-18]]<br /> <br /> מסלול 19 - (ללא שם) 7a/b<br /> <br /> מסלול 20 - התנשמת - 5c<br /> <br /> מסלול 21 - (ללא שם) - 6c - קו ישר ויפה, צעד אחרון בעיית [[בולדרינג]]. <br />  <br /> מסלול 22 - שטן קטן שלי - 7b<br /> <br /> מסלול 23 - (ללא שם) - 5b<br /> <br /> מסלול 24 - (ללא שם) 5a<br /> [[תמונה: zikhron18-24.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 18-24]]<br /> <br /> מסלול 25 - יורי דירקט 5c<br /> <br /> מסלול 26 -  7b<br /> [[תמונה: zikhron25-26.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 25-26]]<br /> <br /> מסלול 27 - אבות אבותינו - 6a<br /> [[תמונה: zikhron27.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלול 27]]<br /> <br /> מסלול 28 - (ללא שם) - 5b<br /> <br /> מסלול 29 - פולי 6b - בעיית בולדר מבולטת<br /> [[תמונה: zikhron28-29.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 28-29]]<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: עודד לוינזון, [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], [[משתמש: shmulik|שמוליק]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%93&diff=11716 חברות ציוד 2013-11-05T18:02:56Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>==חבלים==<br /> [http://www.edelrid.de אדלריד]<br /> <br /> [http://www.edelweiss-ropes.com אדלוויס]<br /> <br /> [http://www.bealplanet.com ביאל]<br /> <br /> [http://www.mytendon.com טנדון]<br /> <br /> <br /> ==[[רתמות]], [[טבעות]], [[אבני עיגון]] ו[[אמצעי חיכוך]]==<br /> [http://www.omegapac.com אומגה פסיפיק]<br /> <br /> [http://www.arcteryx.com/Home.aspx?language=EN ארקטריקס]<br /> <br /> [http://www.blackdiamondequipment.com בלאק דיאמונד]<br /> <br /> [http://www.cmcrescue.com CMC Rescue]<br /> <br /> [http://www.DMMclimbing.com DMM]<br /> <br /> [http://www.wildcountry.co.uk ווילד קנטרי]<br /> <br /> [http://www.trango.com טרנגו]<br /> <br /> [http://traverserescue.com טרברס רסקיו]<br /> <br /> [http://www.yatesgear.com יטס]<br /> <br /> [http://www.salewa.com סלאווה]<br /> <br /> [http://www.petzl.com פצל]<br /> <br /> [http://www.camp.it קאמפ]<br /> <br /> [http://www.kong.it קונג]<br /> <br /> [http://www.faders.es פדרס]<br /> <br /> [http://www.rockempire.cz רוק אמפייר]<br /> <br /> [http://www.rockexotica.com רוק אקזוטיקה]<br /> <br /> ==[[נעלי טיפוס]]==<br /> [http://www.sportiva.com לה ספורטיבה]<br /> <br /> [http://www.madrockclimbing.com מד רוק]<br /> <br /> [http://www.scarpa.net/en סקארפה]<br /> <br /> [http://www.fiveten.com פייב טן]<br /> <br /> ==אחיזות, מגנזיום==<br /> [http://hrt-holds.com HRT]<br /> <br /> [http://www.metoliusclimbing.com מטוליוס]<br /> ==בולטים==<br /> [http://www.fixehardware.com פיקס]<br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%93&diff=11715 חברות ציוד 2013-11-05T17:45:57Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>==חבלים==<br /> [http://www.edelrid.de אדלריד]<br /> <br /> [http://www.edelweiss-ropes.com אדלוויס]<br /> <br /> [http://www.mytendon.com טנדון]<br /> <br /> <br /> ==[[רתמות]], [[טבעות]], [[אבני עיגון]] ו[[אמצעי חיכוך]]==<br /> [http://www.omegapac.com אומגה פסיפיק]<br /> <br /> [http://www.blackdiamondequipment.com בלאק דיאמונד]<br /> <br /> [http://www.DMMclimbing.com DMM]<br /> <br /> [http://www.wildcountry.co.uk ווילד קנטרי]<br /> <br /> [http://www.trango.com טרנגו]<br /> <br /> [http://www.yatesgear.com יטס]<br /> <br /> [http://www.salewa.com סלאווה]<br /> <br /> [http://www.petzl.com פצל]<br /> <br /> [http://www.camp.it קאמפ]<br /> <br /> [http://www.kong.it קונג]<br /> <br /> [http://www.faders.es פדרס]<br /> <br /> [http://www.rockempire.cz רוק אמפייר]<br /> <br /> [http://www.rockexotica.com רוק אקזויקה]<br /> <br /> ==[[נעלי טיפוס]]==<br /> [http://www.sportiva.com לה ספורטיבה]<br /> <br /> [http://www.madrockclimbing.com מד רוק]<br /> <br /> [http://www.fiveten.com פייב טן]<br /> <br /> ==אחיזות, מגנזיום==<br /> [http://hrt-holds.com HRT]<br /> <br /> [http://www.metoliusclimbing.com מטוליוס]<br /> ==בולטים==<br /> [http://www.fixehardware.com פיקס]<br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: shmulik|שמוליק]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Shmulik&diff=11691 משתמש:Shmulik 2013-09-08T06:06:36Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>נולדתי ב-1990,<br /> <br /> תמיד הצוקים והבלתי נגיש משכו אותי לחיקם, התחלתי לגלוש עם ציוד משלי בגיל 17 בגיל 19 התחלתי לטפס ומאז אני מטפס סלע בין על [[מסלול טיפוס ספורטיבי|בולטים]] ובין [[טראד]].<br /> <br /> תמיד ענין אותי גם התאוריה שמאחורי הכל ולא רק לעשות כך, כי כך מלמדים לעשות, לא להיות מקובע לנוהלים-אנשים הם לא מכונות.<br /> <br /> לבנתיים טיפסתי כל מקום שאפשר בארץ, וקצת בירדן.</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A5_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%94%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A9_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F,_%D7%90%D7%91%D7%9C_%D7%92%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9C%D7%90_%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99._%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%96%D7%95%3F&diff=11677 באנציקלופדיה מומלץ להשתמש בקשר בוהן כפול לגולש אחרון, אבל גם כתוב שם שהוא לא בטיחותי. אפשר ליישב את הסתירה הזו? 2013-09-03T07:03:22Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>השאלה הזו הופיע (בנוסח קצת שונה) בפורום של המועדון, והדיון שהתפתח מובא כאן (עם עריכה מינימאלית).<br /> ==השאלה המקורית:==<br /> אהלן, חיפשתי באנציקלופדיה אבל לא ממש הבנתי - איך בודקים ש[[קשר בוהן כפול]] (ל[[:קטגוריה: קשרי חיבור חבלים|חיבור חבלים]] ב[[גולש אחרון]] לדוגמא) קשור נכון? האם צריך לעקוב אם יש הצלבות כמו ב[[לולאת שמונה|קשר שמונה]]? איך נראה קשר לא נכון? וגם - כדי [[איבטוח קשרים|לאבטח]] אותו צריך לקשור [[קשר בוהן]] נוסף משני השרכים ביחד (כמו הקשר הראשון) או קשר בוהן על כל אחד מהשרכים? <br /> תודה! <br /> ==והדיון:==<br /> ===מיכה ענה:===<br /> האמת, היא שבחרת את הקשר הכי פשוט בעולם (כמעט) להסתבך איתו. ב[[קשר בוהן כפול]] פשוט לוקחים את שני החבלים יחד, וקושרים קשר בוהן, אין הרבה מקום לטעויות. לפעמים יוצאת הצלבה, ואז מסדרים אותה, אבל במעט אימון אפשר להגיע למצב שזה יוצא נכון על ההתחלה, בכל פעם. אפשר, כמובן, להוסיף המון הצלבות, אבל זה דורש תשומת לב ומאמץ...<br /> <br /> בכל מקרה, אני הייתי ממליץ לקשור קשר בוהן כפול עם [[שרכים]] ארוכים, להדק אותו היטב, ואז לקשור עוד אחד על השרכים, ככה שהקשר השני משמש כסטופר (או [[איבטוח קשרים|איבטוח]]) לראשון, שלוקח את העומס.<br /> <br /> ההבדל בחוזק בין [[קשר פלמי]] [[קשר מים]], [[קשר דייגים]], [[קשר דייגים כפול]], [[קשר פרפר אלפיני]], [[קשר אורגים]] הוא קטן, ועם חבל של 9מ&quot;מ או יותר כולם יחזיקו משקל אדם בלי בעיות. מה שקובע הוא תכונות אחרות של הקשר: קלות לקשירה, קלות להתרה, בטיחות, זיהוי ברור וכו'. [[מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?|כאן]] יש דיון בשאלה על חיבור חבלים לגולש אחרון, שגולש להשוואה בין קשרי חיבור. זה מתייחס, כנראה, גם לשאלה הראשונה שלך.והנה [[האם ניתן לחבר חבלים לגולש אחרון בקשר פרפר אלפיני?|עוד אחד]]...<br /> <br /> ===אדיר כתב:===<br /> א. מישהו כתב לך פה להשתמש בקשר שמינית. בעיקרון, כל הקשרים טובים. אבל יש סיבה שעושים קשר בוהן בחיבור שני חבלים, כאשר החבלים גולשים על מצוק: החבל מחליק יותר טוב ואין סיכוי שיתפס לך - אם מותחים אותו לכיוון הנכון.<br /> אני מאוד ממליץ לך לרכוש את הספר: Knots &amp; Ropes for Climbers (Outdoor and Nature) http://www.amazon.com/Knots-Ropes-Climbers-Outdoor-Nature/dp /0811728714<br /> הוא זול. 9$<br /> ויש בו איורים והסברים קצרים ומאוד מאוד ברורים. לספר את יש מירב ההמלצות שאני ראיתי עד היום, וגם לי יש אחד כזה בבית. תמיד כיף לחזור אליו כדי לרענן משהו.<br /> <br /> לעניין אורך השרכים - זה עניין של גישה. אני למדתי בקורס מדריכים בארץ להשאיר לפחות 1.5 מטר שרך. קצת הרבה. עכשיו חזרתי מקורס טיפוס אלפיני, ושם בגלל שמטפסים (ויורדים) מהר ובגלל שיוצאים עם מעט ציוד (שזה אומר גם אורך חבלים), ויש גם יותר ניסיון במה עובד ומה לא עובד, אז משאירים רק 30 ס&quot;מ מקסימום (!) של שרך.<br /> <br /> בארץ בכלל יש נטיה לפאניקה וריבוי נהלים בכל מה שקשור לבטיחות ונהלי עבודה (משהו שקשור לשטיפת המוח הצבאית שכולנו עוברים לדעתי :-), ולכן כל נוהל קיים, מעצימים בעשרות מונים: 1.5 מטר שרך, קשר נוסף בכל קצה וכולי...<br /> <br /> אני לא ראיתי בחיים שלי קשר בוהן '''טוב''' ו'''תקין''' בין שני חבלים שהולכים לגלוש עליהם שזוחל או נפתח. אני חושב שהכי חשוב להפעיל שיקול דעת בהתאם לסיטואציה שבה אתה נמצא:<br /> * אם יש לך מספיק חבל - תשאיר שרך יותר ארוך<br /> * אם אין לך, ויש סכנה שתיפול את המטר האחרון שיהיה חסר לך בחבל, לתוך מדף צר על צוק שמתחתיו מחכה לך נפילה רצינית, אולי כדאי לוודא שהחבל מגיע לקצה המצוק ולא להשאיר שרך כזה ארוך.<br /> * אם יש הרבה חריצים בסלע שיש סיכוי ששרך ארוך יתקע בהם ויעצור לך את כל החבל והיכולת להוריד אותו אחריך - לא הייתי משאיר שרך ארוך. כנ&quot;ל לגבי קשרים נוספים על החבלים: אם אתה גולש במפל עם סלע חלק, ויש לך את כל היום לפניך, אז סבבה. תעשה מצידי גם צמות על החבלים.<br /> * מצד שני, אם הסלע שאתה גולש עליו מחורץ, ויש לך זמן מוגבל להגיע בחזרה למטה, אני מציע שתהיה יותר יעיל. תקשור קשר בוהן '''טוב ותקין''' ותדאג שלא תצטרך &quot;ועדות חקירה&quot; למה מישהו נפל... (תשאיר את ועדות החקירה לאהוד ברק.... אלוף כיסויי התחת...  :-)<br /> <br /> קנה את הספר - יפתור לך הרבה שאלות<br /> <br /> ===מישאל הוסיף:===<br /> מיכה, הי, הקשר המופיע ב[[מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?|טבלת ההשוואה]] בשורה של קשר בוהן כפול, הוא קשר בוהן כפול כפול :). שהוא לטעמי הקשר המומלץ לחיבור שני חבלים.
<br /> ===מיכה:===<br /> מישאל: אתה צודק. העניין הוא שזהו אותו הקשר בדיוק, רק עם [[איבטוח קשרים|איבטוח]]. כלומר, הקשר לא יותר [[חוזק בקשרים|חזק]], רק יותר [[בטיחות בקשרים|בטיחותי]], וזה כל העניין.<br /> <br /> אדיר: זה שאתה (או אני) לא ראית קשר כזה מחליק, זה לא אומר הרבה. אולי אתה מאד מקפיד, אולי החבלים שלך מתהדקים יותר טוב, אולי עשית את הקשר הזה חמש פעמים (בלי לזלזל, פשוט יש הרבה הסברים אפשריים). בניסויים רבים יוצא שהקשר הזה עשוי להחליק ולהתגלגל בכוח לא גדול. המשמעות היא שהקשר לא בטיחותי, למרות שאולי הוא מספיק חזק.<br /> <br /> גם קשר בוהן '''טוב ותקין''' כמו שאתה קורא לו (למרות שלא ברור לי מה ההגדרה המדוייקת של '''טוב ותקין''') עשוי להחליק בכוח לא גדול. אם היית מכיר אותי, או את מישאל, למשל, לא היית מאשים אותנו בפאניקה ובריבוי נהלים. אני חושב שלהיפך, אני בעד ניתוח טוב של המצב, ובחירה בפתרון המתאים לכל מקרה.<br /> <br /> ולבסוף, זה לא נראה לי מאד נבון לקחת אחריות ולקבוע באופן נחרץ שקשר בוהן, או כל קשר אחר (ולצורך זה - כל פרקטיקה, שיטה או מכשיר) הם מצויינים ואין סיכוי שייפתח או יכשול. אני מקפיד לסייג את דברי וכך הייתי מייעץ גם לאחרים לעשות. אין שום דבר מוחלט בעבודת חבל, ובמקרים רבים עשויים להופיע (ואכן מופיעים) ממצאים חדשים או תוצאות של ניסויים שמראים שאולי עדיף לשנות הרגלים קיימים. מי יודע בביטחון גמור שבדור הבא של [[חבל כפול|חבלי דאבל]] ה[[ליבה ומעטפת|מעטפת]] לא תהייה בעלת תכונות כאלה שהם תמיד יחליקו עם קשר בוהן תקין וטוב? <br /> ===מישאל:===<br /> אדיר, כתבת: &quot;אני לא ראיתי בחיים שלי קשר בוהן '''טוב''' ו'''תקין''' בין שני חבלים שהולכים לגלוש עליהם שזוחל או נפתח.&quot;<br /> <br /> שוב, אני כמו מיכה יכול רק לנחש למה אתה מתכוון שאת רושם טוב ותקין? והאם משתמע במרומז ממה שכתבת שראית קשרים שהם לא טובים או תקינים שכן &quot;זחלו&quot; או נפתחו?<br /> <br /> מעבר לכך כמו שמיכה רשם וכמו שמופיע בקישור שצירפתי, הכשלון בדרך כלל של קשר בוהן כפול הוא לא בכך שהוא זוחל או נפתח, אלא בכך שהוא מתהפך על עצמו, דבר הקורא בצורה די פתאומית ושהסימפטום המקדים שלו הוא דפורמציה של הקשר ולא זחילה שלו. לרוב כאשר זה קורה, אז הקשר מתהפך סביב עצמו כמה פעמים ועל כן מקפידים על שרכים ארוכים, 30 ס&quot;מ זה אולי 2 התהפכויות בחבל בקוטר סביר. אני מסכים איתך שמטר וחצי זה הגזמה אבל רצוי להשאיר לא מעט שרכים, במיוחד עם החבל, חלק, רטוב, קפוא וכו...<br /> <br /> כאשר מוסיפים קשר נוסף הוא מונע את ההתהפכות של הקשר הראשון ולכן הופך את הקשר להרבה יותר בטוח מבלי לפגוע באופן משמעותי בתכונות החשובות של הקשר.<br /> <br /> ===טל:===<br /> כיוון שיש לי חלק, ולו עקיף במה שאדיר כתב, ומכיוון שברור לי שקשר בוהן כפול יכול להתהפך בעומס מסוים (כמו ש[[אמצעי חיכוך]] מתחיל להחליק בעומס מסוים).<br /> לפי תוצאות הניסוי שבאנציקלופדית הטיפוס קשר (בוהן כפול) לא מוקפד ורפוי התהפך (לא נפתח) ב 480 קג'. על איזה ניסויים אחרים מדובר בהם הוכח שהקשר מתהפך מספר פעמים, שני החבלים נפרדים וכו'. כיוון שאני משתמש בקשר זה הרבה (ומודה שבלי קשר אבטחה נוסף ובלי שרכים ארוכים) וגם פה ושם עם חבלים קפואים, רציתי לדעת על אילו ניסויים מסתמכים- האם נעשו ניסויים בארץ שהוכיחו אחרת?<br /> <br /> אם מתעמקים במאמר, שהוא מאוד קל לקריאה ועל מדעיותו אפשר להתווכח, שבאנציקלופדיה אפשר לומר מספר דברים:<br /> # קשר בוהן כפול אכן מתהפך.<br /> # ההתהפכות קורה בעומסים יחסית גבוהים.<br /> # יש המון משתנים במערכת- גיל החבל, קוטרו, החברה המייצרת, חדש/משומש וכו' וכו'.<br /> האם פספסתי משהו?<br /> <br /> ===מישאל:===<br /> פעם קראתי מאמר ממש מצויין על זה אבל אני לא מוצא אותו כרגע. למשל בניסויים הגרועים ביותר קשר בוהן קשור בצורה מרושלת, עם הצלבות ולא מהודק כשל בעומס 200 lbs (בערך 90 ק&quot;ג, המשקל שלי :)).<br /> ===מיכה:===<br /> טל, על מדעיותו של מה אפשר להתווכח? של האנציקלופדיה? או של המאמר שבקישור? האנציקלופדיה אינה מתיימרת להיות מדעית או לתת תשובות חד משמעיות לשום דבר. יש, לטעמי, אחריות לכל אחד לבדוק כל מה שכתוב בה. ולתקן אם יש טעויות. ולאחר הדיסקליימר הזה - לעניין.<br /> <br /> לא פספסת. אכן יש מספר לא מועט של משתנים. ועדיין קשר בוהן כפול הוא קשר חזק למדי (בטוח שהוא מספיק למשקל גוף בגלישה) אבל נחשב לא בטיחותי. ניסויים רבים (גם אלה שאני ערכתי במספר דגמי חבלים ועם חזרות מרובות) מראים שהוא אכן לא בטיחותי. הדרך להשתמש בו באופן בטיחותי היא:<br /> # לדאוג שיהיה מסודר ובלי הצלבות, ומהודק (מה שקוראים באנגלית well dressed). <br /> # להשאיר שרכים ארוכים או לקשור קשר בוהן כפול נוסף. הסיבה היא שהוא אכן עשוי להתגלגל יותר מפעם אחת, אבל עם כל גלגול, העומס של הגלגול עולה. לכן, אם השרכים ארוכים - יש מספיק כדי להגיע להידוק של הקשר תוך כדי גלגול.<br /> <br /> בכל אופן, מה שהצרפתים לימדו פעם - זה לקשור קשר שמונה כפול, והיום - לקשור שני קשרי בוהן כפולים.<br /> <br /> ניסויים נוספים ניתן למצוא ברשת בקלות, ואם יהיה לי זמן - אני אוסיף בזמן הקרוב קישורים.<br /> <br /> יש אפילו סיפור על מדריך אמריקאי עם שתי קליינטייות שטיפסו על הגרנד טטון, ובירידה הקשר (הזה בדיוק) כשל והוא ואחת הבנות נפלו אל מותן. צריך לחפש, אבל התחקיר נמצא ברשת. <br /> <br /> והנה [http://web.archive.org/web/20070927040547/http://www.snowdonia-adventures.co.uk/EDK-Table.htm <br /> קישור לניסוי נוסף לדוגמה].<br /> ===טל:===<br /> &quot;לא בטיחותי&quot;- כאן יש לי בעיה- לא משום שאני בא להגן על קשר הבוהן אלא משום שחשוב לבוא עם אמירה מנומקת בעיקר לאלו שקוראים- אמרת:<br /> <br /> # לדאוג שיהיה מסודר ובלי הצלבות, ומהודק (מה שקוראים באנגלית well dressed)- מסכים, כמו שלובשים רתמה לא מסובבת סוגרים קרבינרים ננעלים וכו'.<br /> # להשאיר שרכים ארוכים או לקשור קשר בוהן כפול נוסף- שרכים ארוכים= כמה ס&quot;מ? 30?, 60?, תלוי?. קשר בוהן נוסף הוא אכן פתרון לנושא הגלגול אבל עם מחיר, וזה גם משהו שצריך לציין- סיכוי יותר גבוה להתקעות, צריך יותר חבל (או האם ההכפלה באה על 30 הס&quot;מ של השרכים?- זה יכול להיות האמת סביר), האם הקשר בוהן הנוסף יוצר התפשרות על היתרונות של קשר בוהן אחד?- לא יודע, נראה לי שתחת סעיף ה&quot;אין ארוחות חינם&quot;- כן.<br /> <br /> בעיקר לדעתי חשוב להגדיר מה המשמעות של ההגדרה &quot;לא בטיחותי&quot;- טיפוס וגלישה הם דברים &quot;לא בטיחותיים&quot; הברירת מחדל היא ליפול למטה- האם ההגדרה ל&quot;לא בטיחותי&quot; היא ש&quot;אינו יכול למלא את ייעודו&quot;?, ש&quot;אין לו מערכת [[נקודה קריטית#גישות שונות לגיבוי|בק-אפ]]&quot;?, ש&quot;קרו איתו המון תאונות?&quot;, ש&quot;אפשר לעשות אותו שגוי?&quot; כי אז נכנסים פה למשוואה הרבה מאוד משתנים.<br /> <br /> עזוב את הצרפתים, חלקם ובמיוחד הצעירים שבהם עד היום גולשים על שמינית כפול כי ניתן לפתוח אותו יותר מהר אחרי הגלישה, המחמירים גולשים על בוהן כפול- גם סיפורים על תאונות הנובעות משימוש לקוי בכל דבר שקשור לטיפוס יש בכול מקום- תסתכל עלינו- חשוב בעיקר להבין וגם לי- איזה קוטר של חבל, באיזה אופי (סטאטי/דינאמי בעיקר) תחת איזה עומס, באיזה אורך שרך, קשר בוהן כפול משתחרר? יש את זה במאמר שבאנציקלופדיה אך בלי אמירה ברורה בסוף ועם הרבה מאוד משקל ל&quot;תחושת בטן&quot;.<br /> <br /> האם לא שמתי לב למשהו?<br /> <br /> ===מיכה:===<br /> בשאלה הפילוסופית מה זה &quot;בטיחותי&quot; אני לא מתעניין, אבל מה זה &quot;קשר בטיחותי&quot;, לזה דווקא יש לי תשובה. ו[[בטיחות בקשרים|אפילו יש אותה באנציקלופדיה...]]<br /> <br /> קשר לא בטיחותי הוא כזה שיש סיכוי שהוא ייפתח לפני שהוא יקרע, כלומר, שכמות החיכוך בין החבלים בתוך הקשר לא מספיק גבוהה כדי להשאיר אותו קשור עד לקריעה. <br /> <br /> המשמעות היא שעומס הקריעה של הקשר (במילים אחרות - כמה הוא חזק) לא חשובה, כי המערכת עשויה לכשול בעומס נמוך יותר.<br /> <br /> זה עניין של הסתברות, כמובן, וגם של תכונות של החבל ולא רק של הקשר. קשרים בחבלים עם [[חיכוך]] נמוך ו/או [[נוטביליטי|נוטביליות]] נמוכה יחליקו בקלות יותר מאותם קשרים בחבלים עם חיכוך גבוה/נוטביליות גבוהה.<br /> <br /> הבלבול בין &quot;לא בטיחותי&quot; בשפה המדוברת, ובשימוש כללי ובין לא בטיחותי בשימוש ספציפי כמו בקשרים הוא נפוץ ואני מקווה שהוא ברור יותר עכשיו. (אני בטוח שכל אחד יכול למצוא עוד דוגמאות כאלה מתחום המומחיות הספציפי שלו).<br /> <br /> לשאלה שלך על השרכים. מקובל לקשר בוהן כפול להשאיר [[שרכים]] ארוכים של כ-40-50 ס&quot;מ. אם קושרים קשר נוסף על השרכים, מספיקים שרכים באורך רגיל. אפשר (אבל לא צריך) גם וגם.<br /> <br /> ולשאלה הראשונה, בה כתבת: &quot;לדאוג שיהיה מסודר ובלי הצלבות, ומהודק (מה שקוראים באנגלית well dressed)- מסכים, כמו שלובשים [[רתמה]] לא מסובבת סוגרים [[טבעות|קרבינרים]] ננעלים וכו'.&quot; גם אני מסכים, אבל לא כמו שלובשים רתמה לא מסובבת וכו'. רתמה לא מסובבת זה בעיקר עניין סגנון (וגם של סדר, נוחות וכו'). היא לא תכשול או תהפוך למסוכנת יותר או חלשה יותר. קשר בוהן כפול בהחלט יתהפך בעומס נמוך יותר אם הוא לא מסודר היטב ומהודק. הוא פחות בטיחותי ככל שהוא פחות מסודר - ולכן זה הרבה יותר חשוב כאן.<br /> <br /> דרך אגב, זה לא נכון להרבה קשרים אחרים. לדוגמה, הקשר הנפוץ - [[לולאת שמונה]] היא בטיחותית מאד (כלומר - כנראה שלא תחליק לפני שתיקרע) וגם חזקה מאד - עד כדי כך שגם עם הצלבות והידוק לא נכון, בכל הצורות הלא-[[קומפאקטיות|קומפאקטיות]] שלה, היא מספיק חזקה. אולי יש סיבות למה היא הקשר המקובל ביותר לחיבור לחבל... (לא! אתה חושב?)<br /> <br /> עוד כמה קישורים, למי שלא מאמין שהקשר הזה עלול להתגלגל ולהתהפך:<br /> <br /> <br /> [http://www.xmission.com/%7Etmoyer/testing/EDK.html הראשון (שמישאל כבר הביא וטל מערער על המדעיות שלו) - <br /> מה שחשוב בעיני, זה לא המדעיות (כי באמת אין שם הרבה חזרות לכל צורה של קשר) אלא ההתנהגות הכללית. כדאי לבחון את קשרי הבוהן (קשרים 5-6 ו- 13-18). חלקם מהודקים, חלקם מסודרים, ואחרים - לא זה ולא זה. כולם התגלגלו, כמעט כולם מספר פעמים, ובכל המקרים עומס הגלגול עולה מגלגול לגלגול, עד לכשל. זה דורש שרכים ארוכים...<br /> קישור שני (שאפשר להגיע אליו מהקודם): [http://www.geocities.com/danielzimmerlin/pages/stories/knot.html סיפור תאונה של מדריך (אמנם AMGA ולא IFMGA) ולקוחה שנפלה אל מותה בגלל קשר בוהן כפול שנפתח] <br /> <br /> ולעצלנים - [[קשר בוהן כפול שנפתח בגלישה|תקציר בעברית]]<br /> קישור שלישי: (גם אליו אפשר להגיע מהראשון):[http://groups.google.com/group/rec.climbing/msg/63341c525e831203?pli=1 סיפור תאונה של שני חברים בריטים שטיפסו בארה&quot;ב ובגלישה - נפתח להם קשר שמונה כפול (דומה לקשר בוהן מבחינת ההתנהגות אבל אפילו עוד פחות בטיחותי)]<br /> ולעצלנים - [[קשר שמונה כפול שנפתח בגלישה|תקציר בעברית]], תיהנו...<br /> <br /> ===אורי:===<br /> זה לא הוזכר בכל הנ&quot;ל וכדאי להוסיף הערה,<br /> <br /> קשר בוהן כפול מחליק מאוד בקלות עם חבלים בקוטר שונה ולא מקובל לעשות אותו בחבלים שאינם באותו הקוטר.<br /> <br /> אני גם ראיתי החלקה של הקשר (היה עוד קשר לאבטחה) עם 2 חבלים שלא מאותו הסוג, אחד ישן וקשה והשני חדש, אני משתמש בקשר הזה רק בחבלים באותו הקוטר ואותו הסוג.<br /> ===מיכה:===<br /> אורי, גם אם זה נכון (אני לא בדקתי, אבל להערכתי זה הגיוני מאד) זה לא משהו ספציפי לקשר בוהן כפול. רוב [[:קטגוריה:קשרי חיבור חבלים|קשרי חיבור החבלים]] אינם מתאימים לחבלים שונים (בעובי, בנוטביליטי וכו'). הקשרים ה&quot;סלחניים&quot; מתאימים לחבלים דומים (כלומר - לא בדיוק אותו עובי, אבל לא מאד שונים). קשרי החיבור היחידים שנחשבים מתאימים לחבלים שונים הם [[קשר שטוח]] (עם אבטוח, ברור שעם אבטוח) ו[[קשר אורגים]]. כל האחרים: [[קשר דייגים|דייגים]], [[קשר דייגים כפול|דייגים כפול]], [[קשר פלמי|פלמי]], [[קשר פרפר אלפיני|פרפר]], [[קשר פוצ'קו-לאסלו|פוצ'קו-לאסלו]] וכל האחרים, מתאימים לחבלים באותו עובי, אולי עם הפרש של 10%, ובאותה קשיות (שוב, אני סתם זורק, אבל נראה לי ש-10% הפרש בנוטביליטי זה סביר).<br /> <br /> אתה צודק שזה לא הוזכר, אבל זה בגלל שהדיון הוא על קשר בוהן כפול באופן ספציפי, וההערה שלך היא כללית לכל קשרי החיבור.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[קשר בוהן כפול]]<br /> * [[בטיחות בקשרים]]<br /> * [[חוזק בקשרים]]<br /> * [[קומפאקטיות]]<br /> * [[נוטביליטי]]<br /> * [[גולש אחרון]]<br /> * [[מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?]]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], מישאל רוזנטל, טל ניב, אדיר, אורי אסידו ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הכה את המומחה]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: קשרים]][[קטגוריה: קשרי חיבור חבלים]][[קטגוריה: בטיחות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2_%D7%97%D7%91%D7%9C&diff=11460 קשר הצלה באמצע חבל 2012-12-27T22:39:29Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>[[תמונה:bowline on a bight.jpg|שמאל|ממוזער|450px|קשר הצלה באמצע חבל, בצורה זו של קשר הצלה אין [[שרכים|שרך]], ולכן אין צורך באיבטוח]]<br /> '''קשר הצלה באמצע חבל''' (באנגלית: '''[[bowline on a bight]]''') הוא [[קשר הצלה]] הבנוי מלולאה באמצע ה[[חבלים|חבל]]. מתקבלת לולאה רגילה של קשר הצלה, אך עם שני הבדלים. הראשון, שבכל מקום בקשר החבל כפול. ההבדל השני הוא שאין קצה, ובמקומו יש לולאה שאותה ניתן להקליפ על [[טבעות|טבעת]], למשל, במקום לקשור קשר ל[[איבטוח קשרים|איבטוח]] של הקשר.<br /> <br /> ===איך קושרים אותו?===<br /> קושרים לולאת בוהן, ומלבישים את הלולאה על כל הקשר. מתקבל קשר הצלה, שהשרך שלו עוקב בחזרה אחרי כל הקשר ויוצא כהמשך החבל. <br /> <br /> <br /> ===קירבה לקשרים אחרים===<br /> כל הקשרים שהם קשר הצלה בוריאציות שונות: [[קשר הצלה]] בעצמו, [[קשר הצלה עם מספר כריכות]], ו[[קשר הצלה על לולאה]] ועוד. גם [[קשר אורגים]], שהוא קשר חיבור חבלים המתאים לחיבור חבלים שונים בקוטרם, הוא אותו הקשר כמו קשר הצלה, בשימוש אחר.<br /> ==תכונות ושימושים==<br /> לצורה זו של קשר הצלה, כאמור, אין שרך, ולכן אין חובה לאבטח אותו.<br /> <br /> קשר הצלה באמצע חבל מתאים במיוחד ליצירת [[עגינות]] על ידי קשירת החבל סביב גדמי עצים, או כל דבר אחר שאפשר להלביש עליו לולאה. החבל הכפול הלולאה נותן עמידות טובה יותר של הלולאה בפני שחיקה.<br /> <br /> כל קשרי ההצלה אינם מתהדקים מאד תחת עומס, וגם לאחר העמסה ניתן להתיר אותם. קשר כפול כזה מתהדק עוד פחות. <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:קשרים]][[קטגוריה:לולאות]][[קטגוריה:קשרי אמצע חבל]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93&diff=11441 טכניקת חבל יחיד 2012-11-21T21:35:38Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>אם התכוונת ל[[הובלה]] בחבל יחיד - זה נמצא [[חבל יחיד|כאן]].<br /> <br /> טכניקת חבל יחיד (באנגלית '''SRT - Single Rope Technique''') הינו טכניקה מקובלת ב[[מערנות|מערות]] המתייחסת ל[[גלישה]] [[טיפוס]] הרמת ציוד הכל בחבל אחד.<br /> <br /> =שימוש בחבל יחיד=<br /> במערות גדולות ומורכבות מעדיפים עבודה בחבל יחיד עקב אילוצים של נוחות, פשטות ויכולת ואין צורך ב[[גולש אחרון]].<br /> <br /> פעמים רבות בנחלים עם זרימה חזקה בוחרים לגלוש על [[חבלים|חבל]] יחיד, עם [[שמינית מיוחדת לקניונינג]] או [[דה-ג'אמפ|אמצעי חיכוך שמתנתקים תחת עומס]] אבל בתצורה שונה שתאפשר גולש אחרון (קשר מעצור עם טבעת מחברת בינו לבין החבל בצד השני).<br /> <br /> בעקבות העובדה שמעדיפים במערות להשתמש בטכניקת חבל יחיד ועוברים הרבה התנתקות והתחברות פותחו [[אמצעי חיכוך]] מסגנון ה[[סולם]], [[סטופ]] ואמצעים דומים המאפשרים ניתוק החבל בלי ניתוק מהרתמה, על מנת להקטין את הסיכוי לאבד את האמצעי חיכוך.<br /> <br /> בעת שימוש בחבל יחיד יש לשים לב שהחבל לא עובר על פינות חדות שעלולות לחתוך אותו.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[מערנות]]<br /> * [[גלישה]]<br /> * [[קניונינג]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה [[משתמש: Shmulik|שמוליק]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מערנות]] [[קטגוריה: גלישה]] [[קטגוריה: קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A4&diff=11440 סטופ 2012-11-21T21:33:37Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>[[תמונה: stop.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סטופ של Petzl]]<br /> [[תמונה: rope in stop1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חבל בתוך סטופ, מוכן לחיבור לרתמה]]<br /> [[תמונה: rope in stop2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתך המראה את אופן הפעולה של סטופ]]<br /> <br /> '''סטופ''' ('''[[Stop]]''') הוא אמצעי [[גלישה]] המיועד לעבודה בתליה על [[חבלים]], המיוצר על ידי Petzl. יש לו נעילה אוטומטית בעל מנגנון PANIC PROOF חלקי. בסטופ החבל עובר מסביב לציר שהוא מסתובב כאשר יש על החבל עומס וכך הוא ננעל.<br /> <br /> לציר מחוברת ידית שבעזרתה משחררים את העומס מהציר וכך אפשר להמשיך לגלוש. אמצעי זה נועד לגלישות ארוכות, חילוצים ועבודות גובה. חשוב לדעת, שלאחר שימוש רב החלקים של הסטופ נשחקים. עוד בעיה היא כאשר אין הרבה עומס על הסטופ החבל נוטה לזחול דרכו, דבר שמחייב [[נעילת אמצעי חיכוך|נעילה בעזרת החבל]] בנוסף לנעילה של הסטופ.<br /> <br /> יתרונות:<br /> # נעילה אוטומטית.<br /> # אפשר להכניס את החבל מבלי לנתק את האמצעי מהרתמה.<br /> # פיזור חום טוב.<br /> # החלקים הזזים ניתנים להחלפה.<br /> חסרונות:<br /> # כבד ומסורבל (מעל 300 גרם).<br /> # צריכים את שתי הידיים לתפעול.<br /> # לא ניתן לצמצם בו חבל בצורה נוחה.<br /> # מתאים רק לעבודה עם חבל יחיד.<br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], גיל אברבוך ואחרים...<br /> [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]][[קטגוריה: מערנות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=11439 סולם 2012-11-21T21:32:47Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>אם התכוונת לסולם המשמש ל[[טיפוס מלאכותי]] - זה נמצא [[סולמות|כאן]].<br /> <br /> [[תמונה: Petzl_rack.jpg|left|300px]]<br /> [[תמונה: rackmodels.jpg|left|300px]]<br /> '''סולם''' ('''Rack''') הוא [[אמצעי חיכוך]] שנועד ל[[גלישה]], הורדה או [[חילוץ]] עם [[חבלים|חבל]] אחד או כפול. צורתו היא של סולם עם שלבים שניתנים לפתיחה והזזה כשהחבל מתפתל בין השלבים. המבנה הזה מאפשר לקבוע את כמות ה[[חיכוך]] על פי מספר השלבים המשתתפים. את כמות החיכוך אפשר לקבוע גם על ידי הזזת השלבים, קירובם או הרחקתם. כאשר השלבים קרובים [[איך עובדים אמצעי חיכוך?|זווית המגע]] גדלה והחיכוך גדל.<br /> <br /> קיימים סוגים שונים על אותו עיקרון, ההבדל המשמעותי ביותר ביניהם הוא שהקטנים מיועדים לגלישה ל[[מערנות|מערות]], לעומת זאת הגדולים מיועדים לחילוץ.<br /> <br /> יתרונות :<br /> # נוח לגלישות ארוכות. <br /> # יש אפשרות לקביעת כמות החיכוך. אפשר לאלתר וע&quot;י ליפופים אפשר ליצור עוד חיכוך.<br /> # קל להכניס את החבל לאמצעי. <br /> # אפשר לחבר את החבל בלי לנתק את האמצעי מה[[רתמה]].<br /> חסרונות:<br /> # כבד ומסורבל (470 גרם).<br /> # לא מפזר חום טוב. <br /> # חייבים לשים לב שהחבל עובר בצד הנכון של השלבים כי אם לא, כאשר יופעל עומס השלבים יפתחו והאמצעי יתנתק מהחבל. <br /> # קשה (עד בלתי אפשרי) לצמצם בו חבל.<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], גיל אברבוך ואחרים...<br /> [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]][[קטגוריה: מערנות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=11438 קטגוריה:מערנות 2012-11-21T21:25:50Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>[[תמונה: caving.JPG|שמאל|ממוזער|320px|טיפוס החוצה ממערה]]<br /> <br /> '''מערנות''' (באנגלית '''caving''') הינו תחום העוסק במערות. קיים בישראל מרכז לחקר מערות שעוסק בתחום הזה.<br /> <br /> במערות משתמשים על פי רוב ב[[טכניקת חבל יחיד]] (SRT - Single Rope Technique), בשונה מגלישות בנחלים שנעשות על חבל כפול, מעדיפים עבודה בחבל יחיד עקב הפשטות של העבודה בצורה זו, מבחינת כמות חבל ואין צורך ב[[גולש אחרון]].<br /> <br /> לשם כניסה למערות עמוקות, גולשים על חבל יחיד. מקובל השימוש ב[[אמצעי חיכוך]] שמאפשרים ניתוק החבל בלי ניתוק מהרתמה כמו ה[[סטופ]], [[סולם]] ואמצעים דומים. המטרה היא להקטין את הסיכוי לאבד את אמצעי החיכוך בהתחברות והתנתקות.<br /> <br /> ליציאה ממערות תלולות [[טיפוס על חבל#טיפוס ג'ומארים|מטפסים על החבל]], בדרך כלל ב[[ג'ומאר|ג'ומארים]].</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=11437 מערנות 2012-11-21T21:24:49Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>[[תמונה: caving.JPG|שמאל|ממוזער|320px|טיפוס החוצה ממערה]]<br /> <br /> '''מערנות''' (באנגלית '''caving''') הינו תחום העוסק במערות. קיים בישראל מרכז לחקר מערות שעוסק בתחום הזה.<br /> =טכניקת גלישה=<br /> במערות משתמשים על פי רוב ב[[טכניקת חבל יחיד]] (SRT - Single Rope Technique), בשונה מגלישות בנחלים שנעשות על חבל כפול, מעדיפים עבודה בחבל יחיד עקב הפשטות של העבודה בצורה זו, מבחינת כמות חבל ואין צורך ב[[גולש אחרון]].<br /> <br /> לשם כניסה למערות עמוקות, גולשים על חבל יחיד. מקובל השימוש ב[[אמצעי חיכוך]] שמאפשרים ניתוק החבל בלי ניתוק מהרתמה כמו ה[[סטופ]], [[סולם]] ואמצעים דומים. המטרה היא להקטין את הסיכוי לאבד את אמצעי החיכוך בהתחברות והתנתקות.<br /> <br /> ליציאה ממערות תלולות [[טיפוס על חבל#טיפוס ג'ומארים|מטפסים על החבל]], בדרך כלל ב[[ג'ומאר|ג'ומארים]].<br /> =עגינות במערות=<br /> על פי רוב [[עגינות]] במערות הינם נטיפים, או [[בולטים]].<br /> <br /> במערות רטובות או לחות עדיף להשתמש בבולטים כימיים בגלל ה[[קורוזיה]] והסלע החלש. אפשרות פחות טובה היא להשתמש בבולטים מפלדה בלתי מחלידה (נירוסטה).<br /> <br /> במערות קרסטיות חשוב לשים לב בזמן קדיחת הבולטים ולהימנע מאיזורים שבהם יש כיסי אויר מרובים, או על קטעים לא מאסיביים של פגודות, נטיפים וכו'.<br /> <br /> לסלע של הנטיפים יש אותו הרכב כימי כמו של גיר (קלציום קרבונט, &lt;math&gt;CaCo_3&lt;/math&gt;) אבל לא אותו מבנה גבישי. אותו קלציום קרבונט יכול ליצור שני מבנים גבישיים שונים, וכל מבנה כזה נקרא בשם אחר, וישׁ לו תכונות שונות. המינרל הבונה נטיפים נקרא אראגוניט והמבנה שלו חלש באופן משמעותי מסלע גיר (שבנוי מהמינרל האחר שנקרא קלציט). זו הסיבה שבולטים קצרים ([[בולטים קדוחים ביד|גוז'ונים]]) הם לא מספיק חזקים, בדרך כלל, במערות, ומעדיפים להקיף נטיפים גדולים או להשתמש בבולטים מאסיביים יותר.<br /> =גלישה במקטעים=<br /> באופן עקרוני נהוג לחלק את הגלישה למקטעים משיקולי יעילות ו[[מהירות]]. כך כולם יכולים בו זמנית להתקדם ולא צריך לחכות עד שמטפס יסיים גלישה ארוכה לפני שאחרים יכולים להתחיל. על פי רוב בונים [[תחנות|תחנה]] בנויה מהמשך חבל הגלישה, קצת [[סלאק]] וחיבור לתחנה (Re belay).<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[טראומה של תליה]]<br /> * [[היפותרמיה]]<br /> * [[גלישה]]<br /> * [[טיפוס על חבל]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה [[משתמש: shmulik|שמוליק]], [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה:מערנות]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%A1_%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%94%D7%A8&diff=11427 שיחה:איך לטפס יותר מהר 2012-09-15T18:45:52Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>ערב טוב,<br /> לא רציתי לערוך כי אני לא בטוח בכך, אבל בפסקה [[איך לטפס יותר מהר#&quot;רמאות&quot;|&quot;רמאות&quot;]] לדעתי הוחלפה המילה 'מטפס' ב'מאבטח'.<br /> <br /> אני מצטט: &quot;חוץ מזה, כדאי שיהיה '''למאבטח''' אמצעי חיכוך ננעל כמו גיגי, רברסו, טוקאן ודומיהם. זה יהיה די מתסכל לטפס על החבל, כשהמאבטח חושב שאתה צריך קצת סלאק ונותן לך עוד ועוד חבל...&quot;<br /> <br /> בהצלחה<br /> <br /> [[משתמש:יואל|יואל]] 11:47, 12 בספטמבר 2012 (PDT)<br /> <br /> <br /> ערב טוב יואל,<br /> <br /> המשפט הוא נכון כי הנקודה היא שעל מנת שהמטפס לא יטפס והמאבטח יתן לו סלאק ברגע שזה על אמצעי חיכוך ננעל הוא לא יתן סלאק למטפס זה לא יעזור שלמטפס יהיה אמצעי חיכוך כזה כל זמן שהחבל לא מקובע (תדמיין לעצמך שאתה מושך בחבל שלא קשור לשום מקום....) זה נכון שהמטפס הראשון הוא עולה עם אמצעי חיכוך ננעל שכן הוא המאבטח עכשיו..<br /> <br /> שמוליק ניבן 11:45, 15 בספטמבר 2012 (PDT)</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA&diff=11353 תחנה אמריקאית 2012-07-24T17:37:08Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>[[תמונה: American_anchor.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תחנה אמריקאית (בתמונה רק אחד)]]<br /> '''תחנה אמריקאית''' היא [[תחנות|תחנה]] המיועדת ל[[הקלפה]] וניקוי מהירים ב[[הובלה]] על [[מסלולים ספורטיביים]] של [[פיץ']] אחד. התחנה מורכבת משני [[בולטים]] סמוכים זה לזה, שבמקום אזניים עם שרשרת (כמו בתחנה סטנדרטית) יש עליהם טבעות הקלפה ייעודיות גדולות.<br /> <br /> השימוש בתחנה כזו הוא מוגבל ביותר:<br /> # אין לשים תחנות כאלה בשיפוע שלילי של יותר מ-30°. במתארים תלולים יותר יש מנוף גדול שעלול לשלוף את הבולט מהסלע.<br /> # אין לעלות מעל תחנות כאלה או להשתמש בהן כשנמצאים מעליהן. במקרים כאלה החבל עלול להקליפ את עצמו החוצה מהתחנה.<br /> # אין להשתמש בהן כתחנות ל[[טופ-רופ]]. בזמן הטיפוס, אין עומס על החבל ועל התחנה, והחבל עלול להקליפ את עצמו החוצה מהתחנה.<br />  <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[נפילה מתחנה אמריקאית במצוק הנעלם]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: הגדרות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:American_anchor.jpg&diff=11352 קובץ:American anchor.jpg 2012-07-24T17:33:17Z <p>Shmulik: בולט עם תחנה אמריקאית (יחיד)</p> <hr /> <div>בולט עם תחנה אמריקאית (יחיד)</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA.jpg&diff=11351 קובץ:תחנה אמריקאית.jpg 2012-07-24T17:28:40Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div></div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A8&diff=11315 כוויות קור 2012-06-19T08:31:27Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>&lt;div align=center&gt;<br /> [[Climbing Encyclopedia:הבהרה משפטית#אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי|'''אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי!''']]<br /> <br /> '''אזהרה: מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. הוא מיועד למטפסים המעוניינים לדעת קצת יותר על תנאים הקיימים בהרים גבוהים, על הסכנות שגורמים אלה מציבים ועל השפעתם על בריאות המטפסים. '''<br /> &lt;div align=right&gt;<br /> [[תמונה: frostbite2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כוויות קור באצבעות לאחר מספר ימים (צילם - נדב בן יהודה)]]<br /> <br /> [[תמונה: frostbite.jpg|שמאל|ממוזער|300px|כוויות קור בבהונות הרגליים לאחר מספר שבועות (צילם - מיכה יניב)]]<br /> '''כוויות קור''' (באנגלית: '''[[frostbites]]''') היא פגיעה ברקמות חיות המתרחשת עקב חשיפה ממושכת לקור קיצוני. הפגיעה ברקמות הגוף מתרחשת כתוצאה מקפיאה של הרקמות, עצירה של זרימות הדם ובעקבותיה - מחסור בחמצן. התוצאה היא הופעה של נמק. כוויות קור מופיעות קודם כל באיברים בולטים (אף, אזניים, אצבעות ובהונות) ומרוחקים ממרכז הגוף (אצבעות ובהונות). <br /> <br /> כוויות קור קשורות ל[[היפותרמיה]] בקשר חזק. במקרים של היפותרמיה הגוף מצמצם או מפסיק את זרימת הדם לאיברים המרוחקים על מנת לשמור את טמפרטורת הליבה תקינה. כך עשויות להופיע כוויות קור גם בקור לא קיצוני.<br /> ==תסמינים==<br /> הסימן הראשון לבעיה בזרימת הדם הוא אבדן צבע ומיד אחריו מופיע אבדן תחושה. כמובן שלבהונות, שבתוך הנעלים, איבוד הצבע אינו נראה, ויש להתייחס לאבדן התחושה. <br /> <br /> בתהליך הקפיאה של האיבר נוצרים גבישי קרח בתוך הרקמות. זה עלול לגרום לכאבים חדים ולתחושת שריפה, שלאחריהם, כשנפגעת המוליכות העצבית, אין תחושה כלל. הקפיאה מתבטאת בצבע לבן עמום ובכתמים כחולים או בצבע כחלחל. האיבר הופך לקשה למגע (הוא קפוא) ואין בו דופק כלל. התוצאות תלויות בעומק הפגיעה. אם זרימת הדם חוזרת במהירות, האיבר עשוי להפשיר לחלוטין (ואז אומרים שאין כוויות קור). במהלך ההפשרה מופיעה שוב (כמו בזמן הקפיאה) התחושה של שריפה וכאבים עזים.<br /> <br /> אם זרימת הדם מתעכבת, מתרחשת פגיעה בעור וברקמות שמתחתיו. לאחר מספר שעות העור הופך לשחור ומופיע נמק. התוצאות תלויות, שוב, במידת העומק של הפגיעה. אם היא שטחית בלבד, ורק העור נפגע, לאחר ההפשרה העור הפגוע נושר, ומופיע במקומו עור חדש. בפגיעה עמוקה יותר עשויות להפגע גם הרקמות שמתחת לעור. בבהונות הרגליים ובאצבעות, למשל, שכבה זו היא שכבת שומן. שכבה זו אינה מתחדשת כמו העור, ולאחר ההחלמה גדל עור על בוהן מעט מצומקת וקשה יותר משהיתה. ללא, או רק עם חלק, משכבות השומן.<br /> <br /> בפגיעה עמוקה ממש עשויות להיפגע גם עצמות השלד. במקרים כאלה ההחלמה איטית ביותר ובדרך כלל תידרש קטיעה של האיבר הפגוע, עד למקום שבו העצם עדיין חיה.<br /> <br /> מכיוון שאין דרך לדעת אם הפגיעה היא שטחית או עמוקה, מתייחסים לכל כווית קור כאילו היא עמוקה. <br /> <br /> במידה ועזרה רפואית היא נגישה, הטיפול הראשוני הוא העברת האדם לאזור חם, עטיפת האזור הנגוע בתחבושות ובגדים. אם יש היפותרמיה, יש לטפל בה קודם. <br /> <br /> יש להשרות את האזור הפגוע במים חמימים (לא חמים ממש), עד שהאבר הקפוא מפשיר, מתרכך רך והתחושה חוזרת. אחרי זה, יש לחבוש את האזור בתחבושות סטריליות, ולהגיע לעזרה רפואית.<br /> אם יש סבירות שאחרי ההפשרה האזור יקפא שוב, אין להפשיר, ויש להמתין עד שניתן להפשיר ללא סיכון לקפיאה חוזרת. הקפאה שנייה תגרום נזק רב יותר מקיפאון ממושך.<br /> ==מניעה==<br /> בכוויות קור, מניעה היא הטיפול הטוב ביותר. למעשה, אין כל טיפול ידוע לכוויות קור ולאחר שאירעה הפגיעה ברקמות, יש להניח לגוף להחלים בעצמו, תוך שמירה מפני זיהומים.<br /> <br /> כמו שאמר [[מארק טווייט]]: &quot;אם קר לך, סימן שאתה לא נע מספיק מהר&quot;. הדרך הטובה ביותר להתחמם היא להאיץ את הקצב. אם זה לא עוזר והתחושה אינה חוזרת עם פעילות מוגברת, יש למצוא מקום מוגן, להוריד את הנעלים או הכפפות, ולהתחמם.<br /> <br /> מספר עצות למניעה:<br /> # היה מודע לקור קיצוני, רטיבות, רוחות חזקות.<br /> # הצטייד בלבוש מתאים לאשור ולאופי הפעילות. חשוב במיוחד להגן על האזורים הבולטים והמרוחקים.<br /> זכור:<br /> # כוויות קור מופיעות בקלות יתרה אצל מטפסים במצב התייבשות, וללא תזונה מספקת.<br /> # אלכוהול גורם להתרחבות כלי דם, ופוגע ביכולת החישה (והשיפוט).<br /> # עישון מאט את הסירקולציה ומפחית מיכולת החימום של הגוף.<br /> # רוחות חזקות מורידות את הטמפרטורה האפקטיבית ומעלות את הסיכוי לפגיעות קור.<br /> # בגדים צרים והדוקים מפריעים לזרימת הדם ומגדילים את הסיכוי לכוויות קור. עדיפות גרביים בלי גומי. עדיפות נעליים גדולות בחצי מידה על נעליים קטנות בחצי מידה.<br /> # כפפות עם אצבעות מחוברות (mittens) עדיפות על כפפות רגילות (gloves). הימצאות כל האצבעות באותו חלל מקל על החימום שלהן (פחות שטח פנים הפולט חום החוצה, וכך חלק מן החום נשאר בפנים).<br /> # שתי שכבות גרביים מספקות הגנה טובה בהרבה מגרב אחת עבה.<br /> # אל תתעלם מאיבוד התחושה בבהונות או בכל חלק אחר. אם תתעלם, חוסר התחושה הזה עלול להיות הדבר האחרון שתחוש שם...<br /> ==טיפול==<br /> במקרה של כוויות קור:<br /> # ההפשרה צריכה, במידת האפשר, להיעשות באופן מהיר ובבת אחת. יש להשרות את האיזור הפגוע במים פושרים (בין 40° ל-44°). ההפשרה מלווה בכאבים חזקים, באדמומיות ורגישות בעור ובשלפוחיות. עם זאת, זו הדרך המומלצת למיזעור הפגיעה הסופית.<br /> # אם יש סיכוי של קפיאה חוזרת, אין לנסות ולהפשיר את האיזור הקפוא. הפשרה וקפיאה חוזרת מביאים לנזק גדול יותר לרקמות.<br /> # לא מומלץ לשפשף או להכות באיזורים שקפאו ואיבדו תחושה. זה לא עוזר לחימום, ועשוי לפצוע את העור ולגרום לזיהומים.<br /> # שמור על האיזור הקפוא מרופד ונקי. ברקמות הפגועות, כשהן קפואות, אבל גם לאחר ההפשרה, זרימת הדם מוגבלת (או לא קיימת) והיכולת של הרקמות הללו לתקן את עצמן, להחלים מפציעות ולהלחם בזיהומים - מועטה.<br /> # במקרה של כוויות קור בהן יש נזק לרקמות פנימיות (עצמות), הנסיון מראה (למרות שהרופאים ימליצו אחרת) )כי עדיף לחכות עד שהחלק הפגוע ינשור על ניתוח קטיעה מוקדם. הסתייגות לעניין זה היא כמובן התפתחות של זיהום באיזור הנמק ובעצמות (אוסטיאומיליטיס).<br /> ==תוספת אחרונה==<br /> זכרו כי בישראל יש נסיון מועט בטיפול וכוויות קור. המקרים המועטים (כמה עשרות מקרים בכמה עשרות שנים) מתחלקים על מספר רב של רופאים. למרות שהסיבות שונות לחלוטין, רופאים מתייחסים לכוויות קור כאל כל נמק אחר. מכיוון שמרבית הנמקים מופיעים אצל חולי סכרת, שיש להם גם בעיה של זרימת דם באיברים הפריפריאליים (קצות הרגליים, קצות הידיים וכו'). המצב שונה לחלוטין אצל מטפסים שהם (לפחות אמורים להיות) בכושר טוב וללא בעיות סירקולציה. בכוויות קור המצב נגרם בגלל גורם חיצוני (נעלים לוחצות, מחסור בחמצן, ביגוד לא מספיק וכו') ולא בגלל סיבה פנימית (בעיות סירקולציה וכלי דם צרים ומועטים). <br /> <br /> ההבדל הוא משמעותי, כי במקרים בהם הבעיה היא פנימית, הנמק עלול להתפשט, ולכן הפתרון הוא קטיעה. אם מקור הנמק הוא גורם חיצוני, לאחר סילוקו יש סבירות גבוהה שהמצב ישתפר. מה שעלול לקלקל את המגמה הזו הוא זיהום מקומי שעלול להפוך למערכתי. לכן, יש חשיבות רבה לנקיון וחבישה תכופה, לזהירות רבה ומניעת זיהומים בזמן ההחלמה. רופאים רבים ממליצים על נטילת אנטיביוטיקה במינון מניעתי, אפילו במחיר של פגיעה זמנית במערכות אחרות, כמו מערכת העיכול, למשל.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.basecampmd.com/expguide/frostbite.shtml היפותרמיה וכוויות קור באתר &quot;רופא של בייס קמפ&quot;]<br /> * [http://www.starmed.co.il/FirstAid/ClimateInjuries/ColdInjuries פגיעות קור (גם היפותרמיה)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: רפואה]][[קטגוריה: הרים גבוהים]][[קטגוריה: חילוץ]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA&diff=11314 התאקלמות 2012-06-19T08:31:04Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>&lt;div align=center&gt;<br /> [[Climbing Encyclopedia:הבהרה משפטית#אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי|'''אנציקלופדית הטיפוס אינה מקור לייעוץ רפואי!''']]<br /> &lt;div align=right&gt;<br /> '''אזהרה: מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. הוא מיועד למטפסים המעוניינים לדעת קצת יותר על תנאים הקיימים בהרים גבוהים, על הסכנות שגורמים אלה מציבים ועל השפעתם על בריאות המטפסים. '''<br /> &lt;div align=right&gt;<br /> '''התאקלמות''' (באנגלית: '''[[acclimatization]]''') הוא תהליך ההסתגלות בו הגוף מרגיל את עצמו לכמות הנמוכה של חמצן ב[[טיפוס הרים|הרים גבוהים]]. בתהליך ההתאקלמות ניתן להבחין בתהליכים קצרי טווח וארוכי טווח, כולם באים לפצות על המחסור בחמצן באוויר. התהליכים קצרי הטווח הם עליה בלחץ הדם ובדופק והגברת קצב הנשימה. התהליכים ארוכי הטווח הם ייצור מוגבר של כדוריות דם אדומות, ובכך שיפור הסעת החמצן לאיברי הגוף. בתוך כך יש הפרשה מרובה של מלחים, בעיקר קרבונט, המומסים ברקמות הגוף ורוויים ביתר עקב הירידה בלחץ האוויר. מלחים אלה מופרשים יחד עם נוזלים מתוך הרקמות. הפרשות אלה מצטברות ברקמות וגורמות ללחץ עד הסילוק שלהם מן הגוף. לחץ זה, בתוך הגולגלת, גורם לכאבי ראש של מחלת גבהים. הנוזלים עלולים לגרום לבצקות מקומיות, בפרט ב[[הייס|מוח]] וב[[הייפ|ריאות]].<br /> <br /> מטפסים שאינם מאוקלמים עלולים לחלות ב[[מחלת גבהים]]. מחלת גבהים מופיעה מגובה 3500מ' לערך, והחל מגובה זה דרושה התאקלמות. התעלמות מסימניה של מחלת גבהים והמשך עליה בגובה תביא להחמרה במצב החולה ולמוות.<br /> <br /> יש לשהות פרק זמן מינימאלי בגובה כדי לאתחל את תהליך ההתאקלמות. ההמלצה המקובלת היא לילה אחד כל 300מ' עליה בגובה ויום מנוחה בכל ארבעה-חמישה ימי עליה (המחמירים אומרים יום מנוחה, או לילה נוסף, כל עליה של 100מ'). בכל מקרה של הופעת תסמינים של מחלת גבהים, יש להשהות את המשך העליה בגובה עד להיעלמות התסמינים. אם הם אינם נעלמים, יש לרדת בגובה.<br /> <br /> חשוב לזכור ששהיה של שעות מרובות היא זו שעושה את ההתאקלמות. מטפסים אומרים כבר הרבה זמן: &quot;טפס גבוה, שן נמוך&quot; (climb high, sleep low). הלילות הם הגובה שמקובל לחשב, כי יש בהם שהייה של הרבה שעות. יום פיסגה, למשל, לא תורם להתאקלמות, כי רוב הזמן נמצאים בדרך לפיסגה, ולא עליה.<br /> <br /> בתהליך ההתאקלמות יש הפרשה רבה של נוזלים מרקמות הגוף ומשתינים המון. יש חשיבות מרובה לשתייה של כמויות גדולות. התייבשות מאיצה את התפתחותה של מחלת גבהים.<br /> <br /> ניתן להאיץ את קצב ההתאקלמות על ידי תרופות שונות כמו [[דיאמוקס]].<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.basecampmd.com/ דוקטור בייס קמפ - האתר הרציני ביותר על בעיות בריאות של גובה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: רפואה]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%27%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%99&diff=11291 ג'יפסי 2012-05-28T17:54:13Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>[[קובץ:gipsy.jpeg|200px|thumb|left|שלושת הגדלים של הג'יפסי]]<br /> [[קובץ:gipsy_work.jpeg|200px|thumb|left|עקרון הפעולה של הג'יפסי]]<br /> <br /> '''ג'יפסי''' ('''[[Gipsy]]''') של Kong הם אבני עיגון אקטיביות המיועדות ל[[חריצים גדולים]]. הם גירסה חדשה של ה-[[Blitz]], שפותח ב- 1987, נרשם כפטנט ב 1988 והופיע בקטלוג של Cassin בשנת 1991.<br /> <br /> הג'יפסי בא בשלושה גדלים.<br /> <br /> לג'יפסי שני מוטות מחוברים בציר עם קפיץ ששואף להחזיק אותו במצב סגור, בצד הרחוק מהציר יוצאת [[רצועות|רצועה]] ועוברת דרך ציר בצד השני וחוזר בצורה של רווח כח על הצד העליון, על מנת שהוא יהיה שימושי בהובלה טבעית ויהיה שייך לפתוח אותו ביד אחת מתווסף לו כפתור מיוחד שנועל את המכשיר בצורה פתוחה כעת מכניסים אותו לחריץ דוחפים טיפה (כלומר עוד יותר פתוח) על מנת שהכפתור יחזור למקום ואז הוא נסגר כשיש לו 3 נקודות מגע כפולות עם הסלע.<br /> <br /> כשמכניסים אותו לחריץ אופקי יש להקפיד שהציר יהיה למעלה אחרת הרצועה תשב על נקודה חלשה-ציר צדדי במקום לשבת על הציר שאמור לסחוב את העומס.<br /> <br /> אין עדיין הרבה מידע לגבי הג'יפסי אך הוא תופס היטב גם בחריצים מלוכלכים, מקבילים לגמרי.<br /> <br /> בסלע גיר לא נעשו עדיין מספיק בדיקות אך נראה כי הוא תופס היטב אף בחריצים מלוכלכים.<br /> <br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[אבני עיגון]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> <br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] [[משתמש: shmulik|שמוליק]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: ציוד טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: טיפוס]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93&diff=11278 טכניקת חבל יחיד 2012-05-03T08:40:54Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>אם התכוונת ל[[הובלה]] בחבל יחיד - זה נמצא [[חבל יחיד|כאן]].<br /> <br /> טכניקת חבל יחיד (באנגלית '''SRT - Single Rope Technique''') הינו טכניקה מקובלת ב[[מערנות|מערות]] המתייחסת ל[[גלישה]] [[טיפוס]] הרמת ציוד הכל בחבל אחד.<br /> <br /> =שימוש בחבל יחיד=<br /> במערות גדולות ומורכבות מעדיפים עבודה בחבל יחיד עקב אילוצים של נוחות, פשטות ויכולת ואין צורך ב[[גולש אחרון]].<br /> <br /> פעמים רבות בנחלים עם זרימה חזקה בוחרים לגלוש על [[חבלים|חבל]] יחיד, עם [[שמינית מיוחדת לקניונינג]] או [[דה-ג'אמפ|אמצעי חיכוך שמתנתקים תחת עומס]] אבל בתצורה שונה שתאפשר גולש אחרון (קשר מעצור עם טבעת מחברת בינו לבין החבל בצד השני).<br /> <br /> בעקבות העובדה שמעדיפים במערות להשתמש בטכניקת חבל יחיד ועוברים הרבה התנתקות והתחברות פותחו [[אמצעי חיכוך]] מסגנון ה[[סטופ]] ואמצעים דומים המאפשרים ניתוק החבל בלי ניתוק מהרתמה, על מנת להקטין את הסיכוי לאבד את האמצעי חיכוך.<br /> <br /> בעת שימוש בחבל יחיד יש לשים לב שהחבל לא עובר על פינות חדות שעלולות לחתוך אותו.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[מערנות]]<br /> * [[גלישה]]<br /> * [[קניונינג]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה [[משתמש: Shmulik|שמוליק]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מערנות]] [[קטגוריה: גלישה]] [[קטגוריה: קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93&diff=11277 טכניקת חבל יחיד 2012-05-02T19:29:32Z <p>Shmulik: </p> <hr /> <div>אם התכוונת ל[[הובלה]] בחבל יחיד - זה נמצא [[חבל יחיד|כאן]].<br /> <br /> טכניקת חבל יחיד (באנגלית '''SRT - Single Rope Technique''') הינו טכניקה מקובלת ב[[מערנות|מערות]] המתייחסת ל[[גלישה]] [[טיפוס]] הרמת ציוד הכל בחבל אחד.<br /> <br /> =שימוש בחבל יחיד=<br /> במערות גדולות ומורכבות מעדיפים עבודה בחבל יחיד עקב אילוצים של נוחות, פשטות ויכולת ואין צורך ב[[גולש אחרון]].<br /> <br /> פעמים רבות בנחלים עם זרימה חזקה בוחרים לגלוש על [[חבלים|חבל]] יחיד, אבל בתצורה שונה שתאפשר גולש אחרון.<br /> <br /> בעקבות העובדה שמעדיפים במערות להשתמש בטכניקת חבל יחיד ועוברים הרבה התנתקות והתחברות פותחו [[אמצעי חיכוך]] מסגנון ה[[סטופ]] ואמצעים דומים המאפשרים ניתוק החבל בלי ניתוק מהרתמה, על מנת להקטין את הסיכוי לאבד את האמצעי חיכוך.<br /> <br /> בעת שימוש בחבל יחיד יש לשים לב שהחבל לא עובר על פינות חדות שעלולות לחתוך אותו.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> * [[מערנות]]<br /> * [[גלישה]]<br /> * [[קניונינג]]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה [[משתמש: Shmulik|שמוליק]], [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מערנות]] [[קטגוריה: גלישה]] [[קטגוריה: קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]</div> Shmulik http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA&diff=11267 קטגוריה:מערנות 2012-04-26T19:17:56Z <p>Shmulik: דף חדש: טיפוס החוצה ממערה '''מערנות''' (באנגלית '''caving''') הינו תחום העוסק במערות. ק...</p> <hr /> <div>[[תמונה: caving.JPG|שמאל|ממוזער|320px|טיפוס החוצה ממערה]]<br /> <br /> '''מערנות''' (באנגלית '''caving''') הינו תחום העוסק במערות. קיים בישראל מרכז לחקר מערות שעוסק בתחום הזה.<br /> <br /> במערות משתמשים על פי רוב ב[[טכניקת חבל יחיד]] (SRT - Single Rope Technique), בשונה מגלישות בנחלים שנעשות על חבל כפול, מעדיפים עבודה בחבל יחיד עקב הפשטות של העבודה בצורה זו, מבחינת כמות חבל ואין צורך ב[[גולש אחרון]].<br /> <br /> לשם כניסה למערות עמוקות, גולשים על חבל יחיד. מקובל השימוש ב[[אמצעי חיכוך]] שמאפשרים ניתוק החבל בלי ניתוק מהרתמה כמו ה[[סטופ]] ואמצעים דומים. המטרה היא להקטין את הסיכוי לאבד את אמצעי החיכוך בהתחברות והתנתקות.<br /> <br /> ליציאה ממערות תלולות [[טיפוס על חבל#טיפוס ג'ומארים|מטפסים על החבל]], בדרך כלל ב[[ג'ומאר|ג'ומארים]].</div> Shmulik