האנציקלופדיה של הטיפוס
http://wiki.imga.org.il/api.php?action=feedcontributions&user=Omer&feedformat=atom Climbing_Encyclopedia - תרומות המשתמש [he] 2021-04-17T20:00:06Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.30.0 http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%9C&diff=9532 היקשרות לחבל 2010-05-11T12:37:06Z <p>Omer: /* באמצע */</p> <hr /> <div>שיטת ה'''היקשרות לחבל''' תלויה ב[[סגנונות בטיפוס|סגנון הטיפוס]] ובצורך המדוייק. <br /> ==עם טבעת==<br /> ===[[לולאת שמונה]]===<br /> הקשר המקובל להתחברות עם [[טבעות|טבעת]] היא לולאת שמונה בקצה ה[[חבלים|חבל]], המחוברת ל[[טבעות|טבעת]], מקובלת בעיקר ב[[טופ-רופ]], כשברור שלא תהיינה [[נפילה|נפילות]] גדולות. החיסרון העיקרי שבשיטה זו הוא שהטבעת עלולה להיפתח ולצאת מהלולאה כשאין עליה עומס. מצד שני, היא מהירה.<br /> ===[[לולאה מתהדקת]]===<br /> קשר זה מהדקים על הטבעת, והיא לא יכולה להסתובב, ולכן גם לא לצאת בקלות מהלולאה. שיטה זו מצויינת לפעילויות מודרכות ולקירות טיפוס. בקיצור, במקרים בהם הטופ-רופ נשאר להרבה זמן.<br /> ==ללא טבעת==<br /> להיקשרות לקצה חבל ללא טבעת, מקובלים שני [[קשרים]]: [[לולאת שמונה עוקב]] ו[[קשר הצלה]]. ניתן לראות את ההבדל הברור בין הזווית בקשר הצלה לבין הזווית בלולאת שמונה. הראשון מתאים יותר לעצמים רחבים, והאחר לקשירה לטבעות ומשיכה במקביל לחבל. משתמע מכך כי לקשירה לרתמה ברור כי לולאת השמונה מתאימה יותר, בהיותה גם [[חוזק בקשרים|קשר חזק]] יותר מקשר הצלה. למרות זאת, לעיתים מעדיפים קשר הצלה.<br /> ===[[לולאת שמונה עוקב]]===<br /> מקובל בטיפוס ב[[הובלה]], בעיקר ב[[מסלולים ארוכים]]. היתרון הגדול של קשר זה הוא שהוא מאד [[בטיחות בקשרים|בטיחותי]], ולכן לא ייפתח, כפי הנראה. מצד שני, לולאת שמונה עלולה להתהדק לאחר נפילות חוזרות ונשנות, ולכן פחות מתאימה לטיפוס ספורטיבי. במסלולים ארוכים, על [[אבני עיגון]], בהרים וכו', אין הרבה נפילות, ולא מתירים וקושרים את החבל הרבה, לכן קשר שמונה מתאים יותר לסגנון זה. בנוסף, משתמשים ב[[חבל כפול]], שהם חבלים [[קוטר של חבל|דקים]] יותר וזו עוד סיבה להעדיף קשר חזק יותר.<br /> <br /> ===[[קשר הצלה]]===<br /> השימוש בקשר הצלה בקשירה לרתמה מקובל בהובלה, ב[[טיפוס ספורטיבי]]. היתרון הגדול של קשר זה הוא שהוא לא מתהדק. המצב של נפילות חוזרות ונשנות אופייני לטיפוס ספורטיבי, של מסלולים קשים על בולטים, ובד&quot;כ העגינות במקרה כזה קרובות והנפילות קצרות, ולכן לא נדרש קשר חזק מאד וניתן להשתמש בקשר הצלה.<br /> <br /> בנוסף, בטיפוס ספורטיבי המסלולים קצרים, והמשמעות היא שמתירים וקושרים את החבל הרבה פעמים ביום טיפוס. גם לזה, יותר הגיוני להשתמש בקשר הצלה.<br /> <br /> ==התחברות בהרים==<br /> ===בקצה===<br /> <br /> ===באמצע===<br /> [[לולאת פרפר אלפיני]] או לולאת שמונה. בשמים האחרונות הופך פופולארי החיבור לחבל עם [[רופ-מן]]. חיבור כזה מאפשר שינוי אורך החבל בין המטפסים בקבוצה באופן קל ומהיר.<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: הכה את המומחה]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%9C&diff=9531 היקשרות לחבל 2010-05-11T12:36:11Z <p>Omer: /* לולאת שמונה עוקב */</p> <hr /> <div>שיטת ה'''היקשרות לחבל''' תלויה ב[[סגנונות בטיפוס|סגנון הטיפוס]] ובצורך המדוייק. <br /> ==עם טבעת==<br /> ===[[לולאת שמונה]]===<br /> הקשר המקובל להתחברות עם [[טבעות|טבעת]] היא לולאת שמונה בקצה ה[[חבלים|חבל]], המחוברת ל[[טבעות|טבעת]], מקובלת בעיקר ב[[טופ-רופ]], כשברור שלא תהיינה [[נפילה|נפילות]] גדולות. החיסרון העיקרי שבשיטה זו הוא שהטבעת עלולה להיפתח ולצאת מהלולאה כשאין עליה עומס. מצד שני, היא מהירה.<br /> ===[[לולאה מתהדקת]]===<br /> קשר זה מהדקים על הטבעת, והיא לא יכולה להסתובב, ולכן גם לא לצאת בקלות מהלולאה. שיטה זו מצויינת לפעילויות מודרכות ולקירות טיפוס. בקיצור, במקרים בהם הטופ-רופ נשאר להרבה זמן.<br /> ==ללא טבעת==<br /> להיקשרות לקצה חבל ללא טבעת, מקובלים שני [[קשרים]]: [[לולאת שמונה עוקב]] ו[[קשר הצלה]]. ניתן לראות את ההבדל הברור בין הזווית בקשר הצלה לבין הזווית בלולאת שמונה. הראשון מתאים יותר לעצמים רחבים, והאחר לקשירה לטבעות ומשיכה במקביל לחבל. משתמע מכך כי לקשירה לרתמה ברור כי לולאת השמונה מתאימה יותר, בהיותה גם [[חוזק בקשרים|קשר חזק]] יותר מקשר הצלה. למרות זאת, לעיתים מעדיפים קשר הצלה.<br /> ===[[לולאת שמונה עוקב]]===<br /> מקובל בטיפוס ב[[הובלה]], בעיקר ב[[מסלולים ארוכים]]. היתרון הגדול של קשר זה הוא שהוא מאד [[בטיחות בקשרים|בטיחותי]], ולכן לא ייפתח, כפי הנראה. מצד שני, לולאת שמונה עלולה להתהדק לאחר נפילות חוזרות ונשנות, ולכן פחות מתאימה לטיפוס ספורטיבי. במסלולים ארוכים, על [[אבני עיגון]], בהרים וכו', אין הרבה נפילות, ולא מתירים וקושרים את החבל הרבה, לכן קשר שמונה מתאים יותר לסגנון זה. בנוסף, משתמשים ב[[חבל כפול]], שהם חבלים [[קוטר של חבל|דקים]] יותר וזו עוד סיבה להעדיף קשר חזק יותר.<br /> <br /> ===[[קשר הצלה]]===<br /> השימוש בקשר הצלה בקשירה לרתמה מקובל בהובלה, ב[[טיפוס ספורטיבי]]. היתרון הגדול של קשר זה הוא שהוא לא מתהדק. המצב של נפילות חוזרות ונשנות אופייני לטיפוס ספורטיבי, של מסלולים קשים על בולטים, ובד&quot;כ העגינות במקרה כזה קרובות והנפילות קצרות, ולכן לא נדרש קשר חזק מאד וניתן להשתמש בקשר הצלה.<br /> <br /> בנוסף, בטיפוס ספורטיבי המסלולים קצרים, והמשמעות היא שמתירים וקושרים את החבל הרבה פעמים ביום טיפוס. גם לזה, יותר הגיוני להשתמש בקשר הצלה.<br /> <br /> ==התחברות בהרים==<br /> ===בקצה===<br /> <br /> ===באמצע===<br /> [[לולאת פרפר אלפיני]] או לולאת שמונה. בשמים האחרונות הופך פופולארי החיבור לחבל עם [[רופ-מן]]. חיבור כזה מאפשר ששינוי אורך החבל בין המטפסים בקבוצה באופן קל ומהיר.<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: הכה את המומחה]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=5264 סקרמבלינג 2008-06-27T15:25:13Z <p>Omer: /* שיטת הדירוג */</p> <hr /> <div>'''scrambling''' הוא סגנון טיפוס שמוגדר בתווך בין הליכה בהרים וטיפוס. מסלול scrambling יכלול הליכה על דרדרות, רכסים ופסגות בשיפועים מעט תלולים. scrambling נעשה בכל מקום בו המתאר תלול ומתאים לטכניקה זו: [[גיאולוגיה|כל סוגי הסלע]], שלג ו[[קרח]].<br /> <br /> הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח scrambling, אם כי היו ניסיונות למצוא כזה, למשל: &quot;מסלול קל וארוך&quot;. בנוסף, כאשר מדברים על [[וואדי ראם]] בירדן, מתייחסים ל[[וואדי ראם#מסלולים בדואיים|מסלולים בדואיים]] כמו למסלולי scrambling.<br /> <br /> ===הגבול בין הליכה, scrambling, וטיפוס===<br /> מההגדרה לעיל קשה לעמוד על הגבול בין הליכה, scrambling, וטיפוס. הבה ננסה :<br /> <br /> קל להבדיל בין הליכה ל-scrambling. מקובל שבמסלול שלא צריך בו ציוד טיפוס מקצועי ([[רתמות]], [[חבלים]], [[טבעות]], [[אמצעי חיכוך]] וכד'), ולא שימוש בידיים כדי להתקדם, זו הליכה. כאשר יש צורך בציוד כזה ובטכניקות איבטוח, זה scrambling.<br /> <br /> הגבול בין טיפוס לscrambling, הינו פחות ברור, מכיוון שהרבה מסלולי טיפוס קלים, יכולים להחשב כ-scrambling. מכאן הניסיון לתרגם scrambling ל&quot;מסלול קל וארוך&quot;. תוכלו לשאול כעת:&quot;למה ארוך?&quot; אין לכך ממש סיבה, כי יש גם מסלולי scrambling לא ארוכים במיוחד, יתכן ששם זה הגיע מהמסלולים הבדואיים בירדן, שדורשים מספר שעות ולעיתים אף מספר ימים.<br /> <br /> אז איפה כן עובר הגבול?<br /> <br /> ניתן לומר כי, כאשר השימוש בידיים לצורך התקדמות, דורש את נשיאת משקל הגוף גם על הידיים, זה טיפוס. וכאשר, השימוש הוא לשיווי משקל בלבד זהו scrambling.<br /> <br /> ניסיון אחר להגדיר זאת יכול להיות מתוך הסכנה הצפויה למטפס. למשל, שאלו את עצמכם, בזמן הטיפוס שתי שאלות. האחת, האם הסיכוי לנפילה גבוה? השנייה, האם תוצאות הנפילה מסכנות את חיי המטפס?<br /> במידה ואתם נמצאים במקום בו שתי התשובות חיוביות, הינכם על מסלול טיפוס. אחרת, אתם על מסלול scrambling.<br /> <br /> כדי להסביר את הנושא יותר טוב ניתן דוגמאות:<br /> #צעד טיפוס קשה מאוד, אך קצר (1.5 מטרים), אשר נפילה ממנו היא על ריצפה יציבה. אומנם הסיכוי לנפילה הוא גבוה, כי הצעד קשה מאוד, אך נפילה, לא תוביל לנזק גדול, לכן זה scrambling.<br /> #הליכה על דרדרת תלולה, מעל תהום עמוקה. אומנם נפילה עלולה להוביל למוות, אך הסיכוי לנפילה בדרדרת הינו נמוך מאוד, ולכן זה scrambling.<br /> <br /> למעשה במסלול scrambling, ניתן למצוא את כל טווח המצבים: הליכה, scrambling וטיפוס, ולכן, יש צורך בשיקול דעת מקצועי איזה ציוד לקחת, מתי להתייחס לקטע המסלול כטיפוס כהליכה ומתי כ-scrambling.<br /> <br /> כדאי, אם כן, להכיר את כל [[שיטות הובלה|שיטות ההובלה]] לפני שיוצאים למסלול scrambling על מנת להשתמש בכל שיטה במקום המתאים.<br /> <br /> ===אבטחה בחבל קצר (short roping)===<br /> '''short roping''' זו דרך אבטחה יחודית ל-scrambling. המעבר המתמיד בין שלושת המצבים (הליכה, scrambling, טיפוס), דורש שיטת אבטחה המאפשרת מעבר מהיר ובטוח. השימוש בשיטה זו התחיל במעבר [[קרחון|קרחונים]], בהם יש בקעי קרח ([[קרווס|קרווסים]]) וב[[מסלולים אלפיניים]]. בשיטה זו ה[[הובלה|מוביל]], מגלגל על חזהו את רוב החבל לנשיאתו, ומשאיר שרך ארוך של חבל אליו ייקשרו כל חברי הקבוצה במרווחים שווים (3-6 מטרים). תפקידו של המוביל להחליט באיזו שיטת הובלה עליו לבחור ולפעול בהתאם. אופן החיבור מאפשר לנוע בכל שיטות ההובלה, ללא שינויי בשיטת ההתחברות.<br /> כאשר הולכים, למעשה רק סוחבים את החבל ממקום למקום, כאשר מטפסים, יש חבל מאבטח, וכאשר עושים scrambling, ניתן לאבטח או לנוע מהר, בהתאם לקושי המסלול.<br /> <br /> שימוש ב-short roping בשלג וקרח, מאפשר מחוייבות הדדית ואבטחה של כל חברי הקבוצה בקלות יחסית. כלומר, אם אחד מחברי הקבוצה נופל, שאר החברים מבצעים [[בלימת נפילה בעזרת גרזן קרח]], ובכך בולמים את נפילתו של חברם.<br /> למעשה, באותו אופן, גם על סלע, אם דואגים שיהיו כמה [[עגינות]], בין חברי הקבוצה, שהחבל עובר בהן אזי כולם מאובטחים.<br /> ===שיטת הדירוג===<br /> דירוג הקושי של מסלולי scrambling נמצא גם הוא בתווך בין טיפוס להליכה.<br /> <br /> גם כאן כמו בטיפוס, יש שיטות דירוג שונות, ננסח כאן את השיטה הבריטית:<br /> <br /> * דרגה (1) - הליכה שלא על שביל מסודר. עם אפשרות לשימוש באחיזות יד לעיתים נדירות וללא חשיפה לנפילה גדולה.<br /> <br /> * דרגה (2) - הליכה בה יש צורך באחיזות יד לעיתים קרובות, וחשיפה לנפילה.<br /> * דרגה (3) - צורך משמעותי באחיזות יד. חשיפה גבוהה לנפילה. צוות לא מנוסה ימצא עצמו מאבטח הרבה קטעים עם חבל.<br /> <br /> יש לציין כי בעבר היו שיטות אחרות בבריטניה, ועדיין יש ספרי הסבר על מסלולי scrambling אשר משתמשים בשיטות מעט אחרות.<br /> בכל אופן, בדר&quot;כ, בספרים, ניתן למצוא הסבר מפורט של שיטת הדירוג בה משתמש הספר.<br /> <br /> כמו כל שיטת דירוג גם זו אינה אוביקטיבית, ואף פחות אובייקטיבית משיטות הדירוג המוכרות בטיפוס.<br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *[http://www.ukscrambles.com אתר ה-scrambling של אנגליה (האנגלים לקחו את זה רחוק...)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:עומר שביט|עומר שביט]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=5232 סקרמבלינג 2008-06-06T17:09:37Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>'''scrambling''' זהו סגנון טיפוס אשר מוגדר בתווך בין הליכה בהרים, וטיפוס. מסלול scrambling יכלול הליכה על דרדרות, רכסים ופסגות בשיפועים מעט תלולים. scrambling נעשה בכל מקום בו הקרקע תלול ומתאים לטכניקה זו: סלע, שלג וקרח.<br /> <br /> הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח scrambling, אם כי היו ניסויונות למצוא כזה, למשל: &quot;מסלול קל וארוך&quot;. בנוסף, כאשר מדברים על וואדי רם ב[[ירדן]], מתייחסים ל[[מסלולים בדואים]] כמו למסלולי scrambling.<br /> <br /> ===הגבול בין הליכה, scrambling, וטיפוס===<br /> <br /> מההגדרה לעיל קשה לעמוד על הגבול בין הליכה, scrambling, וטיפוס, הבה ננסה :<br /> <br /> כדי להבדיל בין הליכה ל-scrambling, נהוג לציין כי היכן שלא צריך ציוד טיפוס מקצועי([[רתמות]],[[חבלים]],[[טבעות]],[[אמצעי חיכוך]] וכד'), ולא שימוש בידיים כדי להתקדם, זו היא הליכה. וכאשר יש צורך, זה הוא scrambling. הגבול בין טיפוס לscrambling, הינו פחות ברור, מכיוון שהרבה מסלולי טיפוס קלים, יכולים להחשב כ-scrambling. מכאן הניסיון לתרגם scrambling ל&quot;מסלול קל וארוך&quot;. תוכלו לשאול כעת:&quot;למה ארוך?&quot;, אין לכך ממש סיבה, כי יש גם מסלולי scrambling לא ארוכים במיוחד, יתכן ששם זה הגיע מהמסלולים הבדואיים בירדן, אשר דורשים מספר שעות ולעיתים אף מספר ימים.<br /> <br /> אז איפה כן עובר הגבול?<br /> <br /> ניתן לומר כי, כאשר השימוש בידיים לצורך התקדמות, דורש את נשיאת משקל הגוף גם על הידיים, זה הוא טיפוס. וכאשר, השימוש הוא לשיווי משקל בלבד זה הוא scrambling.<br /> ניסיון אחר להגדיר זאת יכול להיות מתוך הסכנה הצפויה למטפס. למשל, שאלו את עצמכם, בזמן הטיפוס שתי שאלות. האחת, האם הסיכוי לנפילה גבוה? השנייה, האם תוצאות הנפילה מסכנות את חיי המטפס?<br /> במידה ואתם נמצאים במקום בו שתי התשובות חיוביות, הינכם על מסלול טיפוס. אחרת, אתם על מסלול scrambling.<br /> כדי להסביר את הנושא יותר טוב ניתן כמה דוגמאות:<br /> צעד טיפוס קשה מאוד, אך קצר (1.5 מטרים), אשר נפילה ממנו היא על ריצפה יציבה. אומנם הסיכוי לנפילה הוא גבוה, כי הצעד קשה מאוד, אך נפילה, לא תוביל לנזק גדול, לכן זה scrambling.<br /> הליכה על דרדרת תלולה, מעל תהום עמוק. אומנם נפילה עלולה להוביל למוות, אך הסיכוי לנפילה בדרדרת הינו נמוך נאוד, ולכן זה scrambling.<br /> <br /> למעשה במסלול scrambling, ניתן למצוא את כל טווח המצבים: הליכה, scrambling וטיפוס, ולכן, יש צורך בשיקול דעת מקצועי איזה ציוד לקחת, מתי להתייחס לקטע המסלול כטיפוס מתי כהליכה ומתי כ-scrambling.<br /> כדאי עם כן להכיר את כל [[שיטות הובלה|שיטות ההובלה]] לפני שיוצאים למסלול scrambling על מנת להשתמש בכל שיטה במקום המתאים.<br /> <br /> ===אבטחה בחבל קצר (short ropeing)===<br /> '''short ropeing''' זו דרך אבטחה יחודית ל-scrambling. המעבר המתמיד בין שלושת המצבים (הליכה, scrambling, טיפוס), דורש שיטת אבטחה המאפשרת מעבר מהיר ובטוח. השימוש בשיטה זו התחיל במעבר [[קרחון|קרחונים]], בהם יש בקעי קרח ([[קרווס|קרווסים]]) וב[[מסלולים אלפיניים]]. בשיטה זו ה[[מוביל]], מגלגל על חזהו את רוב החבל לנשיאתו, ומשאיר שרך ארוך של חבל אליו ייקשרו כל חברי הקבוצה במרווחים שווים (3-6 מטרים). תפקידו של המוביל להחליט באיזו שיטת הובלה עליו לבחור ולפעול בהתאם. אופן החיבור מאפשר לנוע בכל שיטות ההובלה, ללא שינויי בשיטת ההתחברות.<br /> כאשר הולכים, למעשה רק סוחבים את החבל ממקום למקום, כאשר מטפסים, יש חבל מאבטח, וכאשר עושים scrambling, ניתן לאבטח או לנוע מהר, בהתאם לקושי המסלול.<br /> <br /> שימוש ב-short ropeing בשלג וקרח, מאפשר מחוייבות הדדית ואבטחה של כל חברי הקבוצה בקלות יחסית. כלומר, אם אחד מחברי הקבוצה נופל, שאר החברים מבצעים [[בלימת נפילה בעזרת גרזן קרח]], ובכך בולמים את נפילתו של חברם.<br /> למעשה, באותו אופן, גם על סלע, אם דואגים שיהיו כמה [[עגינות]], בין חברי הקבוצה, שהחבל עובר בהן אזי כולם מאובטחים.<br /> <br /> ===שיטת הדירוג=== <br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *[http://www.ukscrambels.com אתר ה-scrambling של אנגליה (האנגלים לקחו את זה רחוק...)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:עומר שביט|עומר שביט]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=5231 סקרמבלינג 2008-06-06T16:31:38Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>'''scrambling''' זהו סגנון טיפוס אשר מוגדר בתווך בין הליכה בהרים, וטיפוס. מסלול scrambling יכלול הליכה על דרדרות, רכסים ופסגות בשיפועים מעט תלולים. <br /> <br /> הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח scrambling, אם כי היו ניסויונות למצוא כזה, למשל: מסלול קל וארוך. בנוסף, כאשר מדברים על וואדי רם בירדן, מתייחסים ל[[מסלולים בדואים]] כמו למסלולי scrambling.<br /> <br /> ===הגבול בין הליכה, scrambling, וטיפוס===<br /> <br /> מההגדרה לעיל קשה לעמוד על הגבול בין הליכה, scrambling, וטיפוס, הבה ננסה :<br /> <br /> כדי להבדיל בין הליכה ל-scrambling, נהוג לציין כי היכן שלא צריך ציוד טיפוס מקצועי([[רתמות]],[[חבלים]],[[טבעות]],[[אמצעי חיכוך]] וכד'), ולא שימוש בידיים כדי להתקדם, זו היא הליכה. וכאשר יש צורך, זה הוא scrambling. הגבול בין טיפוס לscrambling, הינו פחות ברור, מכיוון שהרבה מסלולי טיפוס קלים, יכולים להחשב כ-scrambling. מכאן הניסיון לתרגם scrambling ל&quot;מסלול קל וארוך&quot;. תוכלו לשאול כעת:&quot;למה ארוך?&quot;, אין לכך ממש סיבה, כי יש גם מסלולי scrambling לא ארוכים במיוחד, יתכן ששם זה הגיע מהמסלולים הבדואיים בירדן, אשר דורשים מספר שעות ולעיתים אף מספר ימים.<br /> <br /> אז איפה כן עובר הגבול?<br /> <br /> ניתן לומר כי, כאשר השימוש בידיים לצורך התקדמות, דורש את נשיאת משקל הגוף גם על הידיים, זה הוא טיפוס. וכאשר, השימוש הוא לשיווי משקל בלבד זה הוא scrambling.<br /> ניסיון אחר להגדיר זאת יכול להיות מתוך הסכנה הצפויה למטפס. למשל, שאלו את עצמכם, בזמן הטיפוס שתי שאלות. האחת, האם הסיכוי לנפילה גבוה? השנייה, האם תוצאות הנפילה מסכנות את חיי המטפס?<br /> במידה ואתם נמצאים במקום בו שתי התשובות חיוביות, הינכם על מסלול טיפוס. אחרת, אתם על מסלול scrambling.<br /> כדי להסביר את הנושא יותר טוב ניתן כמה דוגמאות:<br /> צעד טיפוס קשה מאוד, אך קצר (1.5 מטרים), אשר נפילה ממנו היא על ריצפה יציבה. אומנם הסיכוי לנפילה הוא גבוה, כי הצעד קשה מאוד, אך נפילה, לא תוביל לנזק גדול, לכן זה scrambling.<br /> הליכה על דרדרת תלולה, מעל תהום עמוק. אומנם נפילה עלולה להוביל למוות, אך הסיכוי לנפילה בדרדרת הינו נמוך נאוד, ולכן זה scrambling.<br /> <br /> למעשה במסלול scrambling, ניתן למצוא את כל טווח המצבים: הליכה, scrambling וטיפוס, ולכן, יש צורך בשיקול דעת מקצועי איזה ציוד לקחת, מתי להתייחס לקטע המסלול כטיפוס מתי כהליכה ומתי כ-scrambling.<br /> ולכן יש להכיר את כל [[שיטות הובלה|שיטות ההובלה]] לפני שיוצאים למסלול scrambling על מנת להשתמש בכל שיטה במקום המתאים.<br /> <br /> ===שיטת הדירוג=== <br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *[http://www.ukscrambels.com אתר ה-scrambling של אנגליה (האנגלים לקחו את זה רחוק...)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:עומר שביט|עומר שביט]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=5230 סקרמבלינג 2008-06-06T11:48:53Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>'''scrambling''' זהו סגנון טיפוס אשר מוגדר בתווך בין הליכה בהרים, וטיפוס. מסלול scrambling יכלול הליכה על דרדרות, רכסים ופסגות בשיפועים מעט תלולים. <br /> <br /> הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח scrambling, אם כי היו ניסויונות למצוא כזה, למשל: מסלול קל וארוך. בנוסף, כאשר מדברים על וואדי רם בירדן, מתייחסים ל[[מסלולים בדואים]] כמו למסלולי scrambling.<br /> <br /> ===הגבול בין הליכה, scrambling, וטיפוס===<br /> <br /> מההגדרה לעיל קשה לעמוד על הגבול בין הליכה, scrambling, וטיפוס, הבה ננסה :<br /> <br /> כדי להבדיל בין הליכה ל-scrambling, נהוג לציין כי היכן שלא צריך ציוד טיפוס מקצועי([[רתמות]],[[חבלים]],[[טבעות]],[[אמצעי חיכוך]] וכד'), ולא שימוש בידיים כדי להתקדם, זו היא הליכה. וכאשר יש צורך, זה הוא scrambling. הגבול בין טיפוס לscrambling, הינו פחות ברור, מכיוון שהרבה מסלולי טיפוס קלים, יכולים להחשב כ-scrambling. מכאן הניסיון לתרגם scrambling ל&quot;מסלול קל וארוך&quot;. תוכלו לשאול כעת:&quot;למה ארוך?&quot;, אין לכך ממש סיבה, כי יש גם מסלולי scrambling לא ארוכים במיוחד, יתכן ששם זה הגיע מהמסלולים הבדואיים בירדן, אשר דורשים מספר שעות ולעיתים אף מספר ימים.<br /> <br /> אז איפה כן עובר הגבול?<br /> <br /> ניתן לומר כי, כאשר השימוש בידיים לצורך התקדמות, דורש את נשיאת משקל הגוף, גם על הידיים זה הוא טיפוס. וכאשר, השימוש הוא לשיווי משקל בלבד זה הוא scrambling.<br /> ניסיון אחר להגדיר זאת יכול להיות מתוך הסכנה הצפויה למטפס. למשל, שאלו את עצמכם, בזמן הטיפוס שתי שאלות. האחת, האם הסיכוי לנפילה גבוה? השנייה, האם תוצאות הנפילה מסכנות את חיי המטפס?<br /> במידה ואתם נמצאים במקום בו שתי התשובות חיוביות, הינכם על מסלול טיפוס. אחרת, אתם על מסלול scrambling.<br /> כדי להסביר את הנושא יותר טוב ניתן כמה דוגמאות:<br /> צעד טיפוס קשה מאוד, אך קצר (1.5 מטרים), אשר נפילה ממנו היא על ריצפה יציבה. אומנם הסיכוי לנפילה הוא גבוה, כי הצעד קשה מאוד, אך נפילה, לא תוביל לנזק גדול, לכן זה scrambling.<br /> הליכה על דרדרת תלולה, מעל תהום עמוק. אומנם נפילה עלולה להוביל למוות, אך הסיכוי לנפילה בדרדרת הינו נמוך נאוד, ולכן זה scrambling.<br /> <br /> למעשה במסלול scrambling, ניתן למצוא את כל טווח המצבים: הליכה, scrambling וטיפוס, ולכן, יש צורך בשיקול דעת מקצועי איזה ציוד לקחת, מתי להתייחס לקטע המסלול כטיפוס מתי כהליכה ומתי כ-scrambling.<br /> ולכן יש להכיר את כל [[שיטות הובלה|שיטות ההובלה]] לפני שיוצאים למסלול scrambling על מנת להשתמש בכל שיטה במקום המתאים.<br /> <br /> ===שיטת הדירוג=== <br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *[http://www.ukscrambels.com אתר ה-scrambling של אנגליה (האנגלים לקחו את זה רחוק...)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:עומר שביט|עומר שביט]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=5229 סקרמבלינג 2008-06-06T11:39:35Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>'''scrambling''' זהו סגנון טיפוס אשר מוגדר בתווך בין הליכה בהרים, וטיפוס. מסלול scrambling יכלול הליכה על דרדרות, רכסים ופסגות בשיפועים מעט תלולים. <br /> <br /> הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח scrambling, אם כי היו ניסויונות למצוא כזה, למשל: מסלול קל וארוך. בנוסף, כאשר מדברים על וואדי רם בירדן, מתייחסים ל[[מסלולים בדואים]] כמו למסלולי scrambling.<br /> <br /> ===הגבול בין הליכה, scrambling, וטיפוס===<br /> <br /> ננסה לעמוד על הגבול הדק הזה:<br /> <br /> כדי להבדיל בין הליכה ל-scrambling, נהוג לציין כי היכן שלא צריך ציוד טיפוס מקצועי([[רתמות]],[[חבלים]],[[טבעות]],[[אמצעי חיכוך]] וכד'), ולא שימוש בידיים כדי להתקדם, זו היא הליכה. וכאשר יש צורך, זה הוא scrambling. הגבול בין טיפוס לscrambling, הינו פחות ברור, מכיוון שהרבה מסלולי טיפוס קלים, יכולים להחשב כ-scrambling. מכאן הניסיון לתרגם scrambling ל&quot;מסלול קל וארוך&quot;. תוכלו לשאול כעת:&quot;למה ארוך?&quot;, אין לכך ממש סיבה, כי יש גם מסלולי scrambling לא ארוכים במיוחד, יתכן ששם זה הגיע מהמסלולים הבדואיים בירדן, אשר דורשים מספר שעות ולעיתים אף מספר ימים.<br /> <br /> אז איפה כן עובר הגבול?<br /> <br /> ניתן לומר כי, כאשר השימוש בידיים לצורך התקדמות, דורש את נשיאת משקל הגוף, גם על הידיים זה הוא טיפוס. וכאשר, השימוש הוא לשיווי משקל בלבד זה הוא scrambling.<br /> ניסיון אחר להגדיר זאת יכול להיות מתוך הסכנה הצפויה למטפס. למשל, שאלו את עצמכם, בזמן הטיפוס שתי שאלות. האחת, האם הסיכוי לנפילה גבוה? השנייה, האם תוצאות הנפילה מסכנות את חיי המטפס?<br /> במידה ואתם נמצאים במקום בו שתי התשובות חיוביות, הינכם על מסלול טיפוס. אחרת, אתם על מסלול scrambling.<br /> כדי להסביר את הנושא יותר טוב ניתן כמה דוגמאות:<br /> צעד טיפוס קשה מאוד, אך קצר (1.5 מטרים), אשר נפילה ממנו היא על ריצפה יציבה. אומנם הסיכוי לנפילה הוא גבוה, כי הצעד קשה מאוד, אך נפילה, לא תוביל לנזק גדול, לכן זה scrambling.<br /> הליכה על דרדרת תלולה, מעל תהום עמוק. אומנם נפילה עלולה להוביל למוות, אך הסיכוי לנפילה בדרדרת הינו נמוך נאוד, ולכן זה scrambling.<br /> <br /> למעשה במסלול scrambling, ניתן למצוא את כל טווח המצבים: הליכה, scrambling וטיפוס, ולכן, יש צורך בשיקול דעת מקצועי איזה ציוד לקחת, מתי להתייחס לקטע המסלול כטיפוס מתי כהליכה ומתי כ-scrambling.<br /> ולכן יש להכיר את כל [[שיטות הובלה|שיטות ההובלה]] לפני שיוצאים למסלול scrambling על מנת להשתמש בכל שיטה במקום המתאים.<br /> <br /> ===שיטת הדירוג=== <br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *[http://www.ukscrambels.com אתר ה-scrambling של אנגליה (האנגלים לקחו את זה רחוק...)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:עומר שביט|עומר שביט]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=5228 סקרמבלינג 2008-06-06T11:38:28Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח scrambling, אם כי היו ניסויונות למצוא כזה, למשל: מסלול קל וארוך. בנוסף, כאשר מדברים על וואדי רם בירדן, מתייחסים ל[[מסלולים בדואים]] כמו למסלולי scrambling.<br /> <br /> <br /> '''scrambling''' זהו סגנון טיפוס אשר מוגדר בתווך בין הליכה בהרים, וטיפוס. מסלול scrambling יכלול הליכה על דרדרות, רכסים ופסגות בשיפועים מעט תלולים. <br /> <br /> ===הגבול בין הליכה, scrambling, וטיפוס===<br /> <br /> ננסה לעמוד על הגבול הדק הזה:<br /> <br /> כדי להבדיל בין הליכה ל-scrambling, נהוג לציין כי היכן שלא צריך ציוד טיפוס מקצועי([[רתמות]],[[חבלים]],[[טבעות]],[[אמצעי חיכוך]] וכד'), ולא שימוש בידיים כדי להתקדם, זו היא הליכה. וכאשר יש צורך, זה הוא scrambling. הגבול בין טיפוס לscrambling, הינו פחות ברור, מכיוון שהרבה מסלולי טיפוס קלים, יכולים להחשב כ-scrambling. מכאן הניסיון לתרגם scrambling ל&quot;מסלול קל וארוך&quot;. תוכלו לשאול כעת:&quot;למה ארוך?&quot;, אין לכך ממש סיבה, כי יש גם מסלולי scrambling לא ארוכים במיוחד, יתכן ששם זה הגיע מהמסלולים הבדואיים בירדן, אשר דורשים מספר שעות ולעיתים אף מספר ימים.<br /> <br /> אז איפה כן עובר הגבול?<br /> <br /> ניתן לומר כי, כאשר השימוש בידיים לצורך התקדמות, דורש את נשיאת משקל הגוף, גם על הידיים זה הוא טיפוס. וכאשר, השימוש הוא לשיווי משקל בלבד זה הוא scrambling.<br /> ניסיון אחר להגדיר זאת יכול להיות מתוך הסכנה הצפויה למטפס. למשל, שאלו את עצמכם, בזמן הטיפוס שתי שאלות. האחת, האם הסיכוי לנפילה גבוה? השנייה, האם תוצאות הנפילה מסכנות את חיי המטפס?<br /> במידה ואתם נמצאים במקום בו שתי התשובות חיוביות, הינכם על מסלול טיפוס. אחרת, אתם על מסלול scrambling.<br /> כדי להסביר את הנושא יותר טוב ניתן כמה דוגמאות:<br /> צעד טיפוס קשה מאוד, אך קצר (1.5 מטרים), אשר נפילה ממנו היא על ריצפה יציבה. אומנם הסיכוי לנפילה הוא גבוה, כי הצעד קשה מאוד, אך נפילה, לא תוביל לנזק גדול, לכן זה scrambling.<br /> הליכה על דרדרת תלולה, מעל תהום עמוק. אומנם נפילה עלולה להוביל למוות, אך הסיכוי לנפילה בדרדרת הינו נמוך נאוד, ולכן זה scrambling.<br /> <br /> למעשה במסלול scrambling, ניתן למצוא את כל טווח המצבים: הליכה, scrambling וטיפוס, ולכן, יש צורך בשיקול דעת מקצועי איזה ציוד לקחת, מתי להתייחס לקטע המסלול כטיפוס מתי כהליכה ומתי כ-scrambling.<br /> ולכן יש להכיר את כל [[שיטות הובלה|שיטות ההובלה]] לפני שיוצאים למסלול scrambling על מנת להשתמש בכל שיטה במקום המתאים.<br /> <br /> ===שיטת הדירוג=== <br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *[http://www.ukscrambels.com אתר ה-scrambling של אנגליה (האנגלים לקחו את זה רחוק...)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:עומר שביט|עומר שביט]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=5227 סקרמבלינג 2008-06-06T11:36:54Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח scrambling, אם כי היו ניסויונות למצוא כזה, למשל: מסלול קל וארוך. בנוסף, כאשר מדברים על וואדי רם בירדן, מתייחסים ל[[מסלולים בדואים]] כמו למסלולי scrambling.<br /> <br /> <br /> ==הגדרה==<br /> '''scrambling''' זהו סגנון טיפוס אשר מוגדר בתווך בין הליכה בהרים, וטיפוס. מסלול scrambling יכלול הליכה על דרדרות, רכסים ופסגות בשיפועים מעט תלולים. <br /> <br /> מההגדרה לעיל, לא ברור לגמרי איפה עובר הגבול, בין הליכה, scrambling, וטיפוס.<br /> <br /> ננסה לעמוד על הגבול הדק הזה:<br /> <br /> כדי להבדיל בין הליכה ל-scrambling, נהוג לציין כי היכן שלא צריך ציוד טיפוס מקצועי([[רתמות]],[[חבלים]],[[טבעות]],[[אמצעי חיכוך]] וכד'), ולא שימוש בידיים כדי להתקדם, זו היא הליכה. וכאשר יש צורך, זה הוא scrambling. הגבול בין טיפוס לscrambling, הינו פחות ברור, מכיוון שהרבה מסלולי טיפוס קלים, יכולים להחשב כ-scrambling. מכאן הניסיון לתרגם scrambling ל&quot;מסלול קל וארוך&quot;. תוכלו לשאול כעת:&quot;למה ארוך?&quot;, אין לכך ממש סיבה, כי יש גם מסלולי scrambling לא ארוכים במיוחד, יתכן ששם זה הגיע מהמסלולים הבדואיים בירדן, אשר דורשים מספר שעות ולעיתים אף מספר ימים.<br /> <br /> אז איפה כן עובר הגבול?<br /> <br /> ניתן לומר כי, כאשר השימוש בידיים לצורך התקדמות, דורש את נשיאת משקל הגוף, גם על הידיים זה הוא טיפוס. וכאשר, השימוש הוא לשיווי משקל בלבד זה הוא scrambling.<br /> ניסיון אחר להגדיר זאת יכול להיות מתוך הסכנה הצפויה למטפס. למשל, שאלו את עצמכם, בזמן הטיפוס שתי שאלות. האחת, האם הסיכוי לנפילה גבוה? השנייה, האם תוצאות הנפילה מסכנות את חיי המטפס?<br /> במידה ואתם נמצאים במקום בו שתי התשובות חיוביות, הינכם על מסלול טיפוס. אחרת, אתם על מסלול scrambling.<br /> כדי להסביר את הנושא יותר טוב ניתן כמה דוגמאות:<br /> צעד טיפוס קשה מאוד, אך קצר (1.5 מטרים), אשר נפילה ממנו היא על ריצפה יציבה. אומנם הסיכוי לנפילה הוא גבוה, כי הצעד קשה מאוד, אך נפילה, לא תוביל לנזק גדול, לכן זה scrambling.<br /> הליכה על דרדרת תלולה, מעל תהום עמוק. אומנם נפילה עלולה להוביל למוות, אך הסיכוי לנפילה בדרדרת הינו נמוך נאוד, ולכן זה scrambling.<br /> <br /> למעשה במסלול scrambling, ניתן למצוא את כל טווח המצבים: הליכה, scrambling וטיפוס, ולכן, יש צורך בשיקול דעת מקצועי איזה ציוד לקחת, מתי להתייחס לקטע המסלול כטיפוס מתי כהליכה ומתי כ-scrambling.<br /> ולכן יש להכיר את כל [[שיטות הובלה|שיטות ההובלה]] לפני שיוצאים למסלול scrambling על מנת להשתמש בכל שיטה במקום המתאים.<br /> <br /> ===שיטת הדירוג=== <br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *[http://www.ukscrambels.com אתר ה-scrambling של אנגליה (האנגלים לקחו את זה רחוק...)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:עומר שביט|עומר שביט]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=5226 סקרמבלינג 2008-06-06T11:35:24Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח scrambling, אם כי היו ניסויונות למצוא כזה, למשל: מסלול קל וארוך. בנוסף, כאשר מדברים על וואדי רם בירדן, מתייחסים ל[[מסלולים בדואים]] כמו למסלולי scrambling.<br /> <br /> '''scrambling''' זהו סגנון טיפוס אשר מוגדר בתווך בין הליכה בהרים, וטיפוס. מסלול scrambling יכלול הליכה על דרדרות, רכסים ופסגות בשיפועים מעט תלולים. <br /> <br /> ==הגדרה==<br /> מההגדרה לעיל, לא ברור לגמרי איפה עובר הגבול, בין הליכה, scrambling, וטיפוס.<br /> <br /> ננסה לעמוד על הגבול הדק הזה:<br /> <br /> כדי להבדיל בין הליכה ל-scrambling, נהוג לציין כי היכן שלא צריך ציוד טיפוס מקצועי([[רתמות]],[[חבלים]],[[טבעות]],[[אמצעי חיכוך]] וכד'), ולא שימוש בידיים כדי להתקדם, זו היא הליכה. וכאשר יש צורך, זה הוא scrambling. הגבול בין טיפוס לscrambling, הינו פחות ברור, מכיוון שהרבה מסלולי טיפוס קלים, יכולים להחשב כ-scrambling. מכאן הניסיון לתרגם scrambling ל&quot;מסלול קל וארוך&quot;. תוכלו לשאול כעת:&quot;למה ארוך?&quot;, אין לכך ממש סיבה, כי יש גם מסלולי scrambling לא ארוכים במיוחד, יתכן ששם זה הגיע מהמסלולים הבדואיים בירדן, אשר דורשים מספר שעות ולעיתים אף מספר ימים.<br /> <br /> אז איפה כן עובר הגבול?<br /> <br /> ניתן לומר כי, כאשר השימוש בידיים לצורך התקדמות, דורש את נשיאת משקל הגוף, גם על הידיים זה הוא טיפוס. וכאשר, השימוש הוא לשיווי משקל בלבד זה הוא scrambling.<br /> ניסיון אחר להגדיר זאת יכול להיות מתוך הסכנה הצפויה למטפס. למשל, שאלו את עצמכם, בזמן הטיפוס שתי שאלות. האחת, האם הסיכוי לנפילה גבוה? השנייה, האם תוצאות הנפילה מסכנות את חיי המטפס?<br /> במידה ואתם נמצאים במקום בו שתי התשובות חיוביות, הינכם על מסלול טיפוס. אחרת, אתם על מסלול scrambling.<br /> כדי להסביר את הנושא יותר טוב ניתן כמה דוגמאות:<br /> צעד טיפוס קשה מאוד, אך קצר (1.5 מטרים), אשר נפילה ממנו היא על ריצפה יציבה. אומנם הסיכוי לנפילה הוא גבוה, כי הצעד קשה מאוד, אך נפילה, לא תוביל לנזק גדול, לכן זה scrambling.<br /> הליכה על דרדרת תלולה, מעל תהום עמוק. אומנם נפילה עלולה להוביל למוות, אך הסיכוי לנפילה בדרדרת הינו נמוך נאוד, ולכן זה scrambling.<br /> <br /> למעשה במסלול scrambling, ניתן למצוא את כל טווח המצבים: הליכה, scrambling וטיפוס, ולכן, יש צורך בשיקול דעת מקצועי איזה ציוד לקחת, מתי להתייחס לקטע המסלול כטיפוס מתי כהליכה ומתי כ-scrambling.<br /> ולכן יש להכיר את כל [[שיטות הובלה|שיטות ההובלה]] לפני שיוצאים למסלול scrambling על מנת להשתמש בכל שיטה במקום המתאים.<br /> <br /> ===שיטת הדירוג=== <br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *[http://www.ukscrambels.com אתר ה-scrambling של אנגליה (האנגלים לקחו את זה רחוק...)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:עומר שביט|עומר שביט]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=5225 סקרמבלינג 2008-06-06T11:32:54Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח scrambling, אם כי היו ניסויונות למצוא כזה, למשל: מסלול קל וארוך. בנוסף, כאשר מדברים על וואדי רם בירדן, מתייחסים ל[[מסלולים בדואים]] כמו למסלולי scrambling.<br /> <br /> '''scrambling''' זהו סגנון טיפוס אשר מוגדר בתווך בין הליכה בהרים, וטיפוס. מסלול scrambling יכלול הליכה על דרדרות, רכסים ופסגות בשיפועים מעט תלולים. <br /> <br /> ==הגדרה==<br /> מההגדרה לעיל, לא ברור לגמרי איפה עובר הגבול, בין הליכה, scrambling, וטיפוס.<br /> <br /> ננסה לעמוד על הגבול הדק הזה:<br /> <br /> כדי להבדיל בין הליכה ל-scrambling, נהוג לציין כי היכן שלא צריך ציוד טיפוס מקצועי([[רתמות]],[[חבלים]],[[טבעות]],[[אמצעי חיכוך]] וכד'), ולא שימוש בידיים כדי להתקדם, זו היא הליכה. וכאשר יש צורך, זה הוא scrambling. הגבול בין טיפוס לscrambling, הינו פחות ברור, מכיוון שהרבה מסלולי טיפוס קלים, יכולים להחשב כ-scrambling. מכאן הניסיון לתרגם scrambling ל&quot;מסלול קל וארוך&quot;. תוכלו לשאול כעת:&quot;למה ארוך?&quot;, אין לכך ממש סיבה, כי יש גם מסלולי scrambling לא ארוכים במיוחד, יתכן ששם זה הגיע מהמסלולים הבדואיים בירדן, אשר דורשים מספר שעות ולעיתים אף מספר ימים.<br /> <br /> אז איפה כן עובר הגבול?<br /> <br /> ניתן לומר כי, כאשר השימוש בידיים לצורך התקדמות, דורש את נשיאת משקל הגוף, גם על הידיים זה הוא טיפוס. וכאשר, השימוש הוא לשיווי משקל בלבד זה הוא scrambling.<br /> ניסיון אחר להגדיר זאת יכול להיות מתוך הסכנה הצפויה למטפס. למשל, שאלו את עצמכם, בזמן הטיפוס שתי שאלות. האחת, האם הסיכוי לנפילה גבוה? השנייה, האם תוצאות הנפילה מסכנות את חיי המטפס?<br /> במידה ואתם נמצאים במקום בו שתי התשובות חיוביות, הינכם על מסלול טיפוס. אחרת, אתם על מסלול scrambling.<br /> כדי להסביר את הנושא יותר טוב ניתן כמה דוגמאות:<br /> צעד טיפוס קשה מאוד, אך קצר (1.5 מטרים), אשר נפילה ממנו היא על ריצפה יציבה. אומנם הסיכוי לנפילה הוא גבוה, כי הצעד קשה מאוד, אך נפילה, לא תוביל לנזק גדול, לכן זה scrambling.<br /> הליכה על דרדרת תלולה, מעל תהום עמוק. אומנם נפילה עלולה להוביל למוות, אך הסיכוי לנפילה בדרדרת הינו נמוך נאוד, ולכן זה scrambling.<br /> <br /> למעשה במסלול scrambling, ניתן למצוא את כל טווח המצבים: הליכה, scrambling וטיפוס, ולכן, יש צורך בשיקול דעת מקצועי איזה ציוד לקחת, מתי להתייחס לקטע המסלול כטיפוס מתי כהליכה ומתי כ-scrambling.<br /> ולכן יש להכיר את כל [[שיטות הובלה|שיטות ההובלה]] לפני שיוצאים למסלול scrambling על מנת להשתמש בכל שיטה במקום המתאים.<br /> <br /> ===שיטת הדירוג=== <br /> <br /> ===קישורים חיצוניים===<br /> *[http://www.ukscrambels.com אתר ה-scrambling של אנגליה (האנגלים לקחו את זה רחוק...)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:עומר שביט|עומר שביט]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: כללי]][[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: שיטות הובלה]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=5224 סקרמבלינג 2008-06-06T11:01:39Z <p>Omer: דף חדש: ''הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח scrambling, אם כי היו ניסויונות למצוא כזה, למשל: מסלול קל וארוך. בנ...</p> <hr /> <div>''הערה: כרגע לא נמצא שם מוצלח בעברית למונח scrambling, אם כי היו ניסויונות למצוא כזה, למשל: מסלול קל וארוך. בנוסף, כאשר מדברים על וואדי רם בירדן, מתייחסים למסלולים בדואים כמו למסלולי scrambling.''<br /> <br /> scrambling זהו סגנון טיפוס אשר מוגדר בטווח בין הליכה בהרים, וטיפוס. מסלול scrambling יכלול הליכה על דרדרות, רכסים ופסגות בשיפועים מעט תלולים. מתוך הגדרה זו, לא לגמרי ברור איפה עובר הגבול, בין הליכה, scrambling, וטיפוס.<br /> <br /> ננסה לעמוד על הגבול הדק הזה:<br /> <br /> כדי להבדיל בין הליכה ל scrambling, נהוג לציין כי היכן שלא צריך שימוש בידיים כדי להתקדם, זו היא הליכה. וכאשר יש צורך, זה הוא scrambling. הגבול בין טיפוס לscrambling, הינו פחות ברור, מכיוון שהרבה מסלולי טיפוס קלים, יכולים להחשב כscrambling. מכאן הניסיון לתרגם scrambling ל&quot;מסלול קל וארוך&quot;. תוכלו לשאול כעת:&quot;למה ארוך?&quot;, אין לכך ממש סיבה, כי יש גם מסלולי scrambling לא ארוכים במיוחד, יתכן ששם זה הגיע מהמסלולים הבדואיים בירדן, אשר דורשים מספר שעות ולעיתים אף מספר ימים.<br /> <br /> אז איפה כן עובר הגבול?<br /> <br /> ניתן לומר כי, כאשר השימוש בידיים לצורך התקדמות, דורש נשיאת משקל הגוף גם על הידיים זה הוא טיפוס. וכאשר, השימוש הוא לשיווי משקל בלבד זה הוא scrambling.<br /> ניסיון אחר להגדיר זאת יכול להיות מתוך הסכנה הצפויה למטפס. למשל, שאלו את עצמכם, בזמן הטיפוס שתי שאלות. האחת, האם הסיכוי לנפילה גבוה? השנייה, האם תוצאות הנפילה מסכנות את חיי המטפס?<br /> במידה ואתם נמצאים במקום בו שתי התשובות חיוביות, הינכם על מסלול טיפוס. אחרת, אתם על מסלול scrambling.<br /> כדי להסביר את הנושא יותר טוב ניתן כמה דוגמאות:<br /> צעד טיפוס קשה מאוד, אך קצר (1.5 מטרים), אשר נפילה ממנו היא על ריצפה יציבה. אומנם הסיכוי לנפילה הוא גבוה, כי הצעד קשה מאוד, אך נפילה, לא תוביל לנזק גדול, לכן זה scrambling.<br /> הליכה על דרדרת תלולה, מעל תהום עמוק. אומנם נפילה עלולה להוביל למוות, אך הסיכוי לנפילה בדרדרת הינו נמוך נאוד, ולכן זה scrambling.<br /> <br /> למעשה במסלול scrambling, ניתן למצוא את כל טווח המצבים: הליכה, scrambling וטיפוס, ולכן, יש צורך בשיקול דעת מקצועי איזה ציוד לקחת, מתי להתייחס לקטע המסלול כטיפוס מתי כהליכה ומתי כ scrambling.</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%94&diff=5223 סריגה 2008-06-06T08:51:30Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>[[תמונה: zclip.jpg|left]]<br /> <br /> '''סריגה''' (באנגלית: z-clipping) היא טעות ב[[הקלפה נכונה|הקלפה]] בזמן [[הובלה]], בה המוביל לוקח את ה[[חבלים|חבל]] שמתחת ל[[ראנרים|ראנר]] הקודם ומקליפ אותו בראנר הבא. הקלפה כזו תיתכן רק כאשר ה[[עגינות]] קרובות מאד.<br /> <br /> מצב כזה יוצר מספר בעיות:<br /> <br /> 1. [[חיכוך]] גדול על החבל, המונע מן המוביל להתקדם.<br /> <br /> 2. בזמן נפילה, הראנר התחתון נמשך למעלה, ו[[אבני עיגון]], שבמקרים רבים אינן רב-כיווניות, עלולות להישלף במשיכה כלפי מעלה.<br /> <br /> 3. החבל אינו עובר בקו ישר דרך העגינות מן המאבטח אל המוביל. לכן, אורך הנפילה הפוטנציאלי גדל ואיתו גדל [[מקדם נפילה|מקדם הנפילה]].<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: הגדרות]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%A4%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=1784 קשר פלמי 2007-09-11T10:55:41Z <p>Omer: /* תכונות ושימושים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:flemish knot.jpg|left|300px]]<br /> ===שמות===<br /> באנגלית: Flemish Bend, Figure Eight Bend, Ring Bend<br /> <br /> בצרפתית<br /> <br /> ===מקור===<br /> <br /> ===קירבה לקשרים אחרים===<br /> קשר שמונה, לולאת שמונה (Figure Eight Follow Through)<br /> <br /> ==איך קושרים אותו?==<br /> כמו [[לולאת שמונה עוקב]], רק שהעקיבה נעשית בקצה חבל, במקום בהמשך של הלולאה באותו החבל.<br /> <br /> ==תכונות ושימושים==<br /> <br /> קשר פלמי נועד לחיבור שני קצות חבל, למשל להארכת חבל. יתרונו הגדול הוא בכך שניתן להתיר אותו בקלות יחסית לאחר עומס גדול שהופעל עליו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה:קשרים]][[קטגוריה:קשרי חיבור חבלים]]</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=1783 ספוטינג 2007-09-11T10:48:48Z <p>Omer: /* שמירה על הספוטר */</p> <hr /> <div>[[תמונה: spotting.jpg|left]]<br /> <br /> ספוטינג (spotting) היא מעין שיטת [[אבטחה]] ל[[בולדרינג]], הכוללת מאבטח (ספוטר), מזרון מיוחד הנקרא [[קראש-פד]] (crash-pad) או שניהם. תפקיד המאבטח אינו למנוע את הנפילה או את הפגיעה בקרקע, אלא לכוון את הנפילה כך שהמטפס ינחת על הרגליים ולא על הראש או על הגב. אם יש מזרון, תפקיד הספוטר גדול יותר: לשמור על הראש ועל הגב, להעביר את המזרון כך שבכל רגע הוא יהיה במקום בו הוא אפקטיבי ביותר, לכוון את הנופל כך שייפול על המזרון, ולדאוג שהנופל יישאר על המזרון. למעשה הספוטר מכוון את הנפילה, ומעט בולם אותה כך שהפגיעה בקרקע תהיה חלשה יותר.<br /> <br /> ==טכניקה נכונה==<br /> נפילה של המטפס אינה יכולה להמנע בטיפוס בולדרינג, אך פגיעה יותר מוצלחת בקרקע יכולה למנוע פציעות. בעזרת דחיפה של איזור הכתפים של הנופל, ניתן לתמוך בנופל כך שיפול על רגליו, וככל שהמסלול יותר תלול כך אבטחה זו יותר חשובה.<br /> <br /> ישנם מסלולים שבהם קל מאוד להציב את המזרון ([[קראש-פד]] crash-pad) במקום הנכון, אך מסלולים תלולים במיוחד,או על [[ארט]] (arrete) יכולים להוביל את הנופל הרחק מהמזרון. בזמן הספוטינג, על הספוטר להציב את המזרון במקום אליו סביר להניח שהמטפס יפול. אך אם הנפילה היא לכיוון שונה יש לכוון את הנופל ולהפילו אל המזרון, לאחר נפילה כזו, בדר&quot;כ הנופל יזרק הלאה מן המזרון, ולכן יש לנסות ולהשאיר את הנופל על המזרון.<br /> שימו לב, שלתפוס את הנופל אין זו משימה קלה, ויעיל יותר לכוון אותו, כיוון יעיל ייעשה באחיזה במקום הנכון. איזור המותניים זו בחירה טובה.<br /> <br /> הסיכויים לפציעות חמורות בבולדרינג יחסית נמוך, אך פציעות קלות כגון: נקיעת קרסול או ברך, הם נפוצים. לכן, חשוב שיהיה ספוטר בזמן שעושים בולדרינג.<br /> ==שמירה על הספוטר==<br /> יש לזכור שהספוטר חשוף לפגיעות בעצמו. קודם כל, עיניו של הספוטר צריכות להתמקד במטפס, על מנת שיוכל להגיב בזמן ולבצע את תפקידו, ולכן הספוטר אינו יכול לראות עצמים, חפצים או בורות שיש סביבו שהוא עלול להיכשל בהם. כדאי להזיז חפצים המפריעים בדרך ולנסות לסמן או לסדר עצמים ובורות.<br /> <br /> שנית, אחת התאונות הנפוצות ב[[בולדרינג]] היא פגיעה באגודלים של הספוטר. מכיוון, שספוטרים לא מנוסים מנסים לתפוס את הנופל כשאגודליו פרושים, וכך, משקל הנופל, עלול לשבור אגודל למאבטח. ספוטינג עם אגודלים צמודים לכף היד יכול למנוע פגיעה שכזו.<br /> <br /> השימוש בספוטינג יכול להיות חיוני גם במסלולים ב[[הובלה]] בהם ה[[עגינות|עגינה הראשונה]], אבן עיגון או [[בולטים|בולט]], גבוהה. כך שלמעשה המטפס אינו מאובטח בתחילת הטיפוס. במקרה כזה על המאבטח להיות ספוטר עד לעגינה הראשונה, ורק אחר כך לעבור לאבטח בעזרת החבל.<br /> <br /> ==עוד כמה דברים==<br /> * עזרה פסיכולוגית למטפס. מטפס שיודע שיש מאחוריו ספוטר, יכול &quot;ללכת על זה&quot; ביתר קלות. ניתן לעשות זאת ע&quot;י עידוד:&quot;לך על זה!&quot; או &quot;אני איתך!&quot;, ואפשר גם מידי פעם לגעת קלות בגב המטפס, שיכיר בנוכחותך.<br /> * לא להפריע. לעיתים יש נטייה לספוטר לתמוך יתר על המידה, או לעמוד בנקודה אליה מתנדנד המטפס, במקרים כאלה יתכן שהספוטר לא יצטרך לספוג נפילה, אך הוא גורם למטפס להצליח מסלול, שדורש נסיון נוסף.<br /> * לדעת מתי אתה מטפס [[בולדרינג]], ומתי אתה מטפס [[סולו]]. לעיתים המטפס עולה גבוה מידי. ואז, תפקידו של הספוטר, להודיע על כך, וגם לזוז. בלימת נפילה גדולה עלולה לפצוע הן את הנופל, והן את המטפס. ואז - מי יקרא לעזרה?<br /> <br /> דבר אחרון, בלימת נפילה ע&quot;י ספוטר עלולה להוביל למצבים אינטימיים. וודאו שמי שאתם מאבטחים אותו, מוכן שאתם תהיו המאבטחים.<br /> <br /> ==קישורים==<br /> [http://www.planetfear.com/article_detail.asp?a_id=473 מאמר על ספוטינג (ממנו גם נלקחה התמונה וחלק מהחומר)]. <br /> <br /> [http://www.goanimal.com/newsletters/2004/spotting/spotting.html עוד מאמר על ספוטינג]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: מיכה יניב, עומר שביט ואחרים...<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: בולדרינג]][[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]] </div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94&diff=713 מערכות הרמה ומתיחה 2007-06-23T19:23:00Z <p>Omer: /* אל חוזרים ולמה הם מתאימים מתאימים */</p> <hr /> <div>מערכות הרמה הוא שם כולל למערכות המשמשות להרמה של משקל גדול בעזרת חבל או כבל. מערכת הרמה כוללת מספר מרכיבים: העיגונים, [[אלחוזרים|אלחוזר]], מערכת [[רווחי כוח|רווח כוח]], וחלק המשמש כאינדיקטור לעומס מקסימאלי ולשיחרור עומס (פיוז). מערכת הרמה שימושית בעיקר ב[[פתרון תקלות]], [[חילוץ מוביל|חילוץ]] ובהולינג. משתמשים במערכות דומות גם למתיחה, למשל ב[[אומגה]].<br /> =שיטת עבודה=<br /> ==הרמה קצרה וזמנית==<br /> כמו שנדרש לפעמים ב[[פתרון תקלות]] על חבל, בפעילות גלישה או כשצריך לעזור למטפס שמתקשה בקטע קצר של טיפוס, לא תמיד בונים מערכת שלמה. ה[[אלחוזרים|אלחוזר]] יכול להיות אמצעי החיכוך עצמו, לא טורחים להחליף את ה[[טבעות]] ב[[גלגלות] ועוד פרטים קטנים. ההבדל החשוב הוא בגודל משטח העבודה, שבזמן פתרון תקלה על חבל ([[חילוץ גולש]] או [[חילוץ מוביל]]) הוא בגודל טווח היד של המחלץ.<br /> ==הרמה ארוכה של משקל גדול==<br /> כמו בחילוץ, דורשת מערכת מלאה, על כל מרכיביה כפי שיפורטו בהמשך. יש חשיבות גדולה למשטח העבודה. גודל משטח העבודה קובע מה האורך שניתן למשוך בכל פעם. חשוב לזכור כי במערכת רווח כוח 3 ([[רווחי כוח#מערכת Z|מערכת Z]]) המשקולת מתרוממת רק שליש ממשטח העבודה בכל פעם. במערכת כזו - לדוגמה - לאחר שהפרוסיק מגיע לגלגלת שבעיגון, יש צורך לעצור ולהוריד את הפרוסיק בחזרה למטה.<br /> השימוש במערכות הרמה כאלה יהיה בד&quot;כ בחילוצים גדולים המבוצעים על ידי צוות מיומן.<br /> =חלקי המערכת=<br /> חלקי המערכת המתוארים כאן אינם תמיד נחוצים כולם. יש הבדל ברור בין מערכת להרמה זמנית, למשקל נמוך ולמרחק קצר (בה אולי לא צריך להגביל את העומס, לא צריך אלחוזר והחבלים הם העיגונים) לבין מערכת למתיחת אומגה או להרמה בחילוץ עומק (עומסים גבוהים וקבועים, חיכוך רב, הרמה למרחק גדול).<br /> <br /> בכל מקרה יש לבחון את הסיטואציה ולבנות את המערכת המתאימה.<br /> ==משטח העבודה==<br /> ==אלחוזר==<br /> אלחוזר הוא אמצעי חד כיווני, מאולתר או ייעודי, הנועל את החבל ולא נותן לו לחזור (כשמו) לאחר הרמה. תפקידו של אלחוזר לשמור על החבלים או כבלים מתוחים בזמן שלא מתבצעת הרמה. קיימים אלחוזרים רבים והם מתוארים בדף המיועד [[אלחוזרים|להם]]. כאן נדון בהיבטים הנוגעים לאלחוזרים במערכות הרמה.<br /> <br /> לאלחוזר שני תפקידים במערכת הרמה:<br /> <br /> 1. גיבוי - האלחוזר מוודא כי המשקל שמרימים (משקולת או אדם) לא ייפול גם במקרה חרום בו קרה משהו למנוע המרים (כננת או אדם).<br /> <br /> 2. שחרור המנוע המרים על מנת להחליפו, להעבירו וכו'. עניין זה נוגע למנוחה, שינוי מערכת [[רווחי כוח|רווח הכוח]] וכו'.<br /> ===מיקום אלחוזר===<br /> מיקום האלחוזר תלוי במידה רבה במבנה מערכת רווח הכוח. בכל המקרים נכון לומר כי המקום הטוב ביותר הוא על החבל הקשור למשקולת, שהוא זה שעולה.יש ליצור את מסלול העברת העומס הישיר ביותר האפשרי מן המשקולת, דרך החבל והאלחוזר אל העיגון.<br /> <br /> תמיד כדאי לשים את האלחוזר בנקודה הגבוהה ביותר, שלפני הכניסה למערכת. הדבר החשוב הוא להשאיר חלק גדול ככל היותר של החבל מתוח, כדי שלא נצטרך למתוח אותו שוב אם מפסיקים להרים ומתחילים שוב.<br /> <br /> ניתן להבחין בין שלושה מקרים בסיסיים:<br /> ====הרמה בעזרת החבל המחובר למשקולת====<br /> כאשר מערכת רווח הכוח נבנית על בסיס החבל המחובר למשקולת כמו ב[[רווחי כוח#מערכת Z|מערכת Z]], יעיל ביותר לשים את האלחוזר על החבל עצמו, בקטע, של משטח העבודה, הרחוק ביותר משפת המצוק. טענה זו נכונה לכל מערכת הרמה המתחילה במערכת Z, כלומר שמערכת ה-Z היא החלק של רווח הכוח על קטע החבל הקרוב ביותר למשקולת.<br /> במערכת Z האלחוזר יהיה מחובר ישירות לעיגון.<br /> ====הרמה בעזרת חבל חיצוני====<br /> בכל מערכת בה מרימים בעזרת חבל חיצוני ([[רווחי כוחֱ#מערכת רווח כוח 2|מערכת רווח כוח 2]], למשל), המקום הטוב ביותר לאלחוזר יהיה בקטע החבל הקרוב ביותר לשפת המצוק, ולפעמים אפילו מעבר לשפה.<br /> <br /> ====גלגלת תחתונה====<br /> במקרה בו מרימים בעזרת [[רווחי כוח#גלגלת תחתונה|גלגלת תחתונה]],מיקום האלחוזר ךלוי במבנה המערכת. יש לנהוג בחבל העולה כאילו היה חבל אחד ואז להמשיקך על פי הכללים שניתנו בשני הסעיפים הקודמים.<br /> ===אל חוזרים ולמה הם מתאימים===<br /> ====[[אלחוזרים#רסקיו-סנדר|rescuescender]]====<br /> ====טנדם-פרוסיק====<br /> ====גריגרי====<br /> ====ID====<br /> ====ג'ומאר====<br /> ====Tibloc, ropeman, ropeman2====<br /> ניתן להבחין בין אלחוזרים זמניים לקבועים, ובין אלחוזרים המסוגלים לשאת עומס דינאמי לכאלה שקורסים בעומס דינאמי.<br /> <br /> ==מערכת רווח כוח==<br /> [[רווחי כוח|מערכת רווח כוח]] משמשת לניצול יעיל של הכוח העומד לרשותנו לצורך המתיחה. אם, למשל, יש שני אנשים למתיחה, ניתן למשוך בכוח של כ-120ק&quot;ג בערך (שני אנשים שכל אחד מושך כ-60ק&quot;ג). על ידי שימוש במערכת Z, למשל, ניתן להגיע לכוח משיכה של 360ק&quot;ג (בהזנחת חיכוך במערכת).<br /> ==מגביל עומס במערכת==<br /> חלקבמערכת שתפקידו להגן על כל חלקי המערכת מעומס יתר: העיגונים, הציוד, החבלים. יש לזכור כי העומס המדובר, בד&quot;כ יעלה על המקובל בטיפוס ו[[גלישה]]. הרעיון כאן הוא להגביל את העומס במערכת לערך המתאים לתנאי העבודה. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים עיקריות:<br /> ===הגבלת כוח המשיכה===<br /> בגישה זו העומס עצמו אינו יכול לעלות מעל ערך מסויים. ההגבלה נעשית מראש ובאופן מובנה במערכת או באופן העבודה. <br /> <br /> דוגמאות:<br /> <br /> *במשיכה ידנית ניתן להגביל את מספר האנשים המושכים, את רווח הכוח בו משתמשים או את שניהם. <br /> <br /> *אם משתמשים בכננת בעלת מצמד (קלאץ') המחליק בעומס מסויים, היא פשוט לא תמשוך יותר מהכוח בו המצמד מחליק. <br /> <br /> *אפשרות נוספת היא למתוח דרך מד-כוח (דינאמומטר) הנותן אינדיקציה למתיחות במערכת בכל רגע נתון וכך לקבל בקרה על העומס.<br /> ===פיוז===<br /> כמו במערכת חשמלית, גם במערכות הרמה, הפיוז (נתיך) הוא רכיב המגן על חלקי המערכת מעומס יתר. הפיוז יכול להיות כזה המחליק מעל לעומס מסויים, או כזה הנקרע בעומס מסויים.<br /> <br /> פיוז מקובל הוא פרוסיק על החבל, בעזרתו מתבצעת המתיחה. פרוסיק מחליק בעומס נמוך יחסית, וגם אם הוא ננעל ואינו מחליק על החבל, עומס הקריעה של פרוסיק 5מ&quot;מ הוא כ-500ק&quot;ג. לכן העומס במערכת אינו יכול לעלות מעל לערך זה. כמובן, שמקרה של כשל כזה בשעת המתיחה יביא לעומס דינאמי (נפילה או מכה) על העגינות ועל החבל העובר באלחוזר.<br /> <br /> ==חיכוך==<br /> ===חיכוך בגלגלות/טבעות===<br /> ===חיכוך עם הסלע===<br /> ===חיכוך בקו הפעולה של המערכת===<br /> ===חיכוך בזווית שאינה בקו פעולת המערכת===<br /> ===חיכוך בין החבלים===<br /> ===מעבר מחיכוך סטטי לדינאמי===<br /> <br /> =נקודות נוספות=<br /> <br /> ==השפעת יישום גלגלת תחתונה==<br /> ==כיוון המשיכה במערכת ומספר הגלגלות==<br /> ==שינויי כיוון במערכת==<br /> ==הפסדי כוח==<br /> ==מתיחות החבלים במערכת==<br /> ==גיבוי במערכת ומתיחות החבל בגיבוי==<br /> <br /> שימוש בגלגלת מעבר קשר מול העברת הקשר ע&quot;י אל חוזר נוסף<br /> <br /> הכפלות כוח על העיגונים ומשמעותן<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=712 ספוטינג 2007-06-23T18:23:18Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>[[תמונה: spotting.jpg|left]]<br /> <br /> ספוטינג (spotting) היא מעין שיטת [[אבטחה]] ל[[בולדרינג]], הכוללת מאבטח (ספוטר), מזרון מיוחד הנקרא [[קראש-פד]] (crash-pad) או שניהם. תפקיד המאבטח אינו למנוע את הנפילה או את הפגיעה בקרקע, אלא לכוון את הנפילה כך שהמטפס ינחת על הרגליים ולא על הראש או על הגב. אם יש מזרון, תפקיד ה&quot;ספוטר&quot; גדול יותר: לשמור על הראש ועל הגב, להעביר את המזרון כך שבכל רגע הוא יהיה במקום בו הוא אפקטיבי ביותר, לכוון את הנופל כך שייפול על המזרון, ולדאוג שהנופל יישאר על המזרון. למעשה ה&quot;ספוטר&quot; מכוון את הנפילה, ומעט בולם אותה כך שהפגיעה בקרקע תהיה חלשה יותר.<br /> <br /> שמירה על הראש:<br /> נפילה של המטפס אינה יכולה להמנע ב[[טיפוס]] [[בולדרינג]], אך פגיעה יותר מוצלחת בקרקע יכולה למנוע פציעות. בעזרת דחיפה של איזור הכתפים של הנופל, ניתן לתמוך בנופל כך שיפול על רגליו, וככל שהמסלול יותר תלול כך אבטחה זו יותר חשובה.<br /> <br /> הסיכויי לפציעות חמורות ב[[בולדרינג]] יחסית נמוך, אך הסיכויי לפציעות קלות כגון: נקיעת קרסול או ברך, גבוה. ולכן, יש להשתמש בספוטינג בזמן [[טיפוס]] [[בולדרינג]].<br /> עם-זאת, יש לזכור שה&quot;ספוטר&quot; חשוף לפגיעות בעצמו. קודם כל, עייניו של הספוטר צריכות להתמקד במטפס, על מנת שיוכל להגיב בזמן ולבצע את תפקידו, ולכן ה&quot;ספוטר&quot; אינו יכול לראות עצמים, חפצים או בורות שיש בדרך העלולים להפיל אותו. אם כך, יש להקפיד להזיז חפצים המפריעים בדרך ולנסות לסמן או לסדר עצמים ובורות.<br /> שנית, אחת התאונות הנפוצות ב[[בולדרינג]] היא פגיעה באגודלים של ה&quot;ספוטר&quot;. מכיוון, שה&quot;ספוטר&quot; מנסה לתפוס את הנופל, כשאגודליו פרושים, וכך, משקל הנופל, מעקם את אגודלי המאבטח. איבטוח ספוטינג עם אגודלים צמודים לכף היד יכול למנוע פגיעה שכזו.<br /> <br /> השימוש בספוטינג יכול להיות חיוני לא רק ב[[בולדרינג]], אלא גם במסלולים ב[[הובלה]] בהם העגינה הראשונה, או ה[[בולט]] הראשון גבוהים. כך שלמעשה המטפס אינו מאובטח בתחילת הטיפוס. במקרה כזה על המאבטח להיות &quot;ספוטר&quot; עד לעגינה הראשונה, ואח&quot;כ לאבטח בעזרת החבל.<br /> <br /> לכוון את הנופל אל המזרון, ולהשאירו שם:<br /> ישנם מסלולים שבהם קל מאוד להציב את המזרון ([[קראש-פד]] crash-pad)במקום הנכון, אך מסלולים תלולים במיוחד,או על [[ארט]] (arrete) יכולים להוביל את הנופל הרחק מהמזרון. בזמן הספוטינג, על ה&quot;ספוטר&quot; להציב את המזרון במקום אליו סביר להניח שהמטפס יפול. אך אם הנפילה היא לכיוון שונה יש לתפוס את הנופל ולהפילו אל המזרון, לאחר נפילה כזו, בדר&quot;כ הנופל יזרק הלאה מן המזרון, ולכן יש לנסות ולהשאיר את הנופל על המזרון.<br /> שימו לב, שלתפוס את הנופל אין זו משימה קלה, ויש לתפוס אותו במקום הנכון. איזור המותניים זו בחירה טובה.<br /> <br /> בנוסף לאמור לעיל, ל&quot;ספוטר&quot;, עוד מספר תפקידים:<br /> <br /> * עזרה פסיכולוגית למטפס. מטפס שיודע שיש מאחוריו &quot;ספוטר&quot;, יכול &quot;ללכת על זה&quot; ביתר קלות. ניתן לעשות זאת ע&quot;י עידוד:&quot;לך על זה!&quot; או &quot;אני איתך!&quot;, ואפשר גם מידי פעם לגעת קלות בגב המטפס, שיכיר בנוכחותך.<br /> * לא להפריע. לעיתים יש נטייה ל&quot;ספוטר&quot; לתמוך יתר על המידה, או לעמוד בנקודה אליה מתנדנד המטפס, במקרים כאלה יתכן שה&quot;ספוטר&quot; לא יצטרך לספוג נפילה, אך הוא גורם למטפס להצליח מסלול, שדורש נסיון נוסף.<br /> * לדעת מתי אתה מטפס [[בולדרינג]], ומתי אתה מטפס [[סולו]]. לעיתים המטפס עולה גבוה מידי. ואז, תפקידו של ה&quot;ספוטר&quot;, להודיע על כך, וגם לזוז. בלימת נפילה גדולה עלולה לפצוע הן את הנופל, והן את המטפס. ואז - מי יקרא לעזרה?<br /> <br /> דבר אחרון, בלימת נפילה ע&quot;י &quot;ספוטר&quot; עלולה להוביל למצבים אינטימיים. וודאו שמי שאתם מאבטחים אותו, מוכן שאתם תהיו המאבטחים.<br /> <br /> <br /> [http://www.planetfear.com/article_detail.asp?a_id=473 מאמר על ספוטינג (ממנו גם נלקחה התמונה וחלק מהחומר)]. <br /> <br /> [http://www.goanimal.com/newsletters/2004/spotting/spotting.html עוד מאמר על ספוטינג]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: מיכה יניב, עומר שביט ואחרים...</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94&diff=711 שיטות הובלה 2007-06-22T14:26:39Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>המונח '''שיטות הובלה''' מתייחס לצורות שימוש ב[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל דינאמי]] מסוגים שונים ל[[הובלה]] של [[מסלול]]. כל אחת משיטות ההובלה כאן מתוארת על יתרונותיה וחסרונותיה, ולאלו סוגי מסלולים היא מתאימה.<br /> = כללי=<br /> קיימות שלוש שיטות עיקריות ל[[הובלה]] של מסלול. השיטה המקורית התבססה על [[אבטחה דינאמית]] ללא [[אמצעי חיכוך]] או בעזרת [[חיכוך גוף]] (body belay) ב[[חבלים#חבלים מסיבים טבעיים|חבלים מסיבים טבעיים]]. במהדורה המודרנית שלה היא נקראת 'חבל יחיד' והאבטחה מתבצעת בעזרת אמצעי חיכוך וחבל אחד עבה. שיטה זו מתאימה במיוחד למסלולים קצרים, שלא צריך לגלוש עליהם (ואפשר ללכת מסביב).<br /> <br /> השיטה השניה היא 'חבל כפול' ובה משתמשים בשני חבלים דקים יותר, שכל אחד מהם יכול לבלום בעצמו את רוב נפילות ההובלה. שיטה זו מקובלת במסלולים ארוכים ומסובכים.<br /> <br /> השיטה השלישית היא 'טוין רופ', בה משתמשים בשני חבלים עוד יותר דקים, אך מתייחסים אליהם במהלך הטיפוס כאילו היו חבל אחד. שיטה זו מקובלת במיוחד בטיפוס הרים גבוהים, שלג וקרח ובמסלולים ארוכים וישרים על סלע (מבולטים).<br /> <br /> בשלוש השיטות הללו מבנה הטיפוס הוא דומה: המסלול מחולק לפיצ'ים (אורכי חבל) ובין כל שני פיצ'ים יש [[תחנות|תחנה]].<br /> <br /> נקודה נוספת הנוטה להישמט מן הדיון בנושא חבלים היא שככל שהחבל עבה יותר כך הוא עמיד יותר בפני שחיקה. כך למשל חבל יחיד עמיד יותר מחבל כפול, כפול עמיד יותר מתאומים ובכל מקרה - חבל 9מ&quot;מ עמיד יותר בפני שחיקה מחבלי 8.5מ&quot;מ. כל זאת בהנחה שהחבל הוא מאותה איכות, בעל מעטפת באותה צפיפות וכו'. מאידך, ככל שהחבל עבה, קל לו להיתקע בחריצים ועל פינות סלע.<br /> =השיטות השונות=<br /> == חבל יחיד (single rope) ==<br /> בהובלה בחבל יחיד המוביל משתמש בחבל אחד (מן הסתם) ואותו החבל עובר בכל העגינות. החסרון העיקרי של שיטה זו הוא בכמות החבל. מכיוון שבזמן [[גלישה]] על המסלול ניתן לגלוש בכל פעם רק חצי אורך החבל ([[גולש אחרון]]), על מסלול שהובל בחבל יחיד יהיו יותר פיצ'ים של גלישה מאשר פיצ'ים של טיפוס, עד פי שניים יותר. לעומת זאת, שיטה זו היא פשוטה יחסית לשיטות האחרות, כפי שיוסבר, והיא פופולארית ביותר במסלולים ספורטיביים קצרים, בלעדית בקירות טיפוס ושימושית בכל איזור בו יש ירידה נוחה מן המסלולים, או תחנות גלישה נוספות על אלה של ההובלה. <br /> <br /> מאחר שהמוביל מקליפ את החבל בכל ה[[עגינות]], מתגלה תופעה שמהווה בעיה במיוחד במסלולים שאינם ישרים (כאלה שיש בהם [[טרברסה|טרברסות]], למשל). כל &quot;שבירה&quot;, זוית בחבל, מוסיפה כמות של חיכוך ומקשה על המוביל להמשיך לטפס. פתרון אפשרי הוא להוסיף הארכות, [[ראנרים]] ארוכים, לכל עגינה וכך להקטין את הזוית של החבל בטבעות.<br /> == חבל כפול (double rope)==<br /> הובלה בחבל כפול (Double Rope) מבוססת על אותם העקרונות בדיוק כמו הובלה בחבל יחיד אלא שכאן משתמשים בשני חבלים דקים במקום אחד עבה. כל אחד מן החבלים האלה יכול לבלום את רוב הנפילות, בוודאי את אלה שהן ב[[מקדם נפילה]] נמוך.<br /> <br /> בהובלה בחבל כפול נהוג להקליפ את החבלים בעגינות לסירוגין, מכיוון שכל אחד מהחבלים יכול לבלום נפילה. נהוג גם להשתמש בשני חבלים בצבעים שונים, שניתן להבחין ביניהם בקלות, כך שייקל על המוביל להעביר את החבלים לסירוגין בעגינות. עוד נהוג (בעיקר אצל הבריטים) כי המוביל מכריז בתחילת ההובלה על הצדדים השונים (למשל: &quot;הצהוב מימין, הכחול משמאל&quot;).<br /> <br /> ההבדלים העיקריים בין חבל כפול לחבל יחיד הם:<br /> <br /> א. המשקל. חבל יחיד הוא קל יותר משני חבלים דקים. משקל של חבל יחיד 11מ&quot;מ הוא כ- 70 גרם למטר בעוד שמשקל טיפוסי של חבל כפול 9מ&quot;מ הוא כ - 55 גרם למטר. משקלו של חבל כפול הוא פי אחד וחצי לערך, מזה של חבל יחיד. זהו היתרון היחיד שיש לשימוש בחבל יחיד להובלה במסלולים ארוכים. כמובן שבחבלים דקים יותר המשקלים - בהתאם.<br /> <br /> ב. החיכוך. במסלולים בהם העגינות אינן מסודרות בקו ישר, זו מעל זו, החבל העובר בעגינות מזגזג ביניהן והחיכוך הולך וגדל, כאשר הוא מוכפל בערך קבוע מעגינה לעגינה. בשימוש בחבל כפול מעבירים את החבלים בעגינות לסירוגין כך שחבל אחד עובר בחצי מן העגינות, והחבל השני עובר בחצי האחר. כך ניתן להקטין את החיכוך במידה משמעותית, בלי להוסיף הארכות ארוכות, המשנות את כיוון הכח על העגינות ומאריכות את הנפילה הפוטנציאלית עליהן.<br /> <br /> ג. אורך ה[[דינאמיקה של נפילות|נפילה]] הפוטנציאלית. כאשר המוביל לוקח חבל כדי להעבירו בטבעת של העגינה הבאה, הוא מוסיף אורך לנפילה פוטנציאלית (אם מחליקה לו הרגל ממש לפני ה[[הקלפה נכונה|הקלפה]], למשל). במקרה של שני חבלים המועברים לסירוגין (אפילו בקו ישר), החבל אותו ייקח המוביל כדי להעביר בטבעת אינו אותו החבל העובר בעגינה הקודמת ולכן אינו אותו החבל שיבלום את הנפילה. אם תהיה נפילה, ברור שהיא תהיה קצרה יותר.<br /> <br /> ד. שיפור ה[[עגינות]]. כאשר העגינות אינן טובות מאד, וחשודות כגבוליות, ניתן למקם באותו הגובה שתי עגינות כך שבמקרה של נפילה יתחלק העומס על החבלים וגם על העגינות.<br /> <br /> ה. [[טרברסה]]. כאשר המסלול אינו לאורך קו ישר, ויש בו קטע של טרברסה, חבל אחד יכול לעבור בטרברסה, והשני ידלג על כל העגינות בטרברסה. כך יקטן החיכוך ממעבר החבלים בטבעות. יתרון חשוב נוסף הוא שלמטפס השני, המנקה את המסלול יהיה כל הזמן חבל המגיע מלמעלה ולא מהצד, כפי שהיה צפוי במקרה של טרברסה.<br /> <br /> ו. פינות חדות. מכיוון שכל חבל עובר במסלול שונה במקצת (הרי הם אינם מוקלפים באותן עגינות), הסיכוי ששני חבלים יעברו על פינות חדות וייקרעו במקרה של נפילה הוא קטן מאד, בהשוואה לזה של חבל אחד.<br /> <br /> ז. [[גלישה]] וחילוץ. [[תחנות]] הגלישה במסלולים ארוכים מסודרות על פי רוב לאורך המסלול. במקומות בהם התחנות מוכנות, הן במרחקים של אורך חבל אחד. בחבל של חמישים מטרים ניתו לטפס עד חמישים מטר בכל פיץ' של טיפוס אך ניתן לגלוש לכל היותר עשרים וחמישה מטרים בכל פיץ' של גלישה. בחבל כפול ניתן לטפס ולגלוש עד חמישים מטרים בכל פיץ. כמובן שמספר תחנות הגלישה יקטן בשימוש בחבל כפול וזמן הגלישה יתקצר. גם במסלול שאינו מסודר לגלישה קיים אותו היתרון, וכן כמות הציוד (עגינות גולש אחרון, רצועות או חבלים קצרים) שיש להשאיר לאורך המסלול תקטן.<br /> <br /> כל זה נובע מכך שבהובלה בחבל כפול יש בידי המטפסים חבל באורך כפול. עניין זה בא לידי ביטוי בכל המקרים בהם חבל ארוך יותר נותן אפשרויות רבות יותר. מצב דומה נוסף הוא במקרה שנדרש [[חילוץ מוביל|חילוץ של מטפס]] שנפגע.<br /> <br /> ח. טיפוס בשלישיה. כשמטפסים בשלישיה, המוביל מטפס כאשר הוא מאובטח בחבל כפול. בהגיעו לתחנה הוא יכול לאבטח את שני האחרים באותו זמן, בהפרש מרחקים קטן ביניהם, כשכל אחד מהם קשור לקצה של אחד החבלים, ומנקה את העגינות בהן עובר החבל שלו. במצב כזה יש לשים לב לטרוורסות לאורך המסלול, בהן יהיה מאובטח מלמעלה רק אחד מהמטפסים, ועליו מוטלת האחריות לטפס ראשון ולנקות גם את העגינות של חברו שיטפס אחריו, כדי שגם אליו יגיע החבל מלמעלה.<br /> <br /> לסיכום, העבודה בחבל כפול מביאה עימה מספר גדול של יתרונות ולמרות החיסרון שכבר הוזכר, המשקל הגדול יותר של שני חבלים דקים, היא ללא ספק השיטה המועדפת להובלת [[מסלולים ארוכים]] עם פיצ'ים רבים. עם זאת היא מסובכת יותר מבחינה טכנית. המוביל, צריך לשים לב למיקומם של שני החבלים ולדאוג שלא יסתבכו ביניהם (דבר שיגרום לחיכוך ויפריע לו לטפס). גם למאבטח העבודה מסובכת ודורשת יותר מיומנות מ[[איבטוח]] בחבל יחיד. המאבטח בחבל כפול צריך לעתים קרובות לקחת חבל באחד החבלים ולתת חבל בשני, ולפעמים לתת חבל בשני החבלים, הכל על פי מצבו של המוביל ביחס לעגינה האחרונה.<br /> <br /> על כל פנים, מומלץ להתחיל להוביל בחבל כפול רק לאחר ששני המטפסים (המוביל והמאבטח) התנסו והתמקצעו בהובלה בחבל יחיד.<br /> <br /> == חבל תאומים (twin rope) ==<br /> זוהי שיטה נוספת להובלה בשני חבלים דקים. בד&quot;כ חבלי טווין הינם דקים יותר מאלה של דאבל. כאן מועברים שני החבלים יחד בכל ה[[עגינות]] במצב רגיל, ובעצם משתמשים בשני החבלים כאילו היו חבל אחד עבה. ההבדל העיקרי הוא בכך שניתן להשתמש בחבלים דקים עוד יותר, כי בזמן נפילה שני החבלים יעשו את העבודה שעושה חבל אחד בחבל כפול. לעומת זאת, שני חבלים נמתחים פחות מחבל אחד, אפילו מעט דק יותר, כך שכוח הבלימה עלול לגדול.<br /> <br /> קיימים כאן רק חלק מן היתרונות של הובלה בחבל כפול ולמעשה היתרונות העיקריים הם ביכולת לבצע גלישות ארוכות יותר ובעצם בכל מקרה בו חבל ארוך יותר מועיל (כמו חילוץ), ובטיפוס בשלישיה. כאשר המוביל רחוק מן המאבטח והתחנה, חבל אחד עשוי להספיק ואז באים לידי ביטוי גם יתרונות נוספים כגון איבטוח בטרוורסה, שיפור העגינות וכו'.<br /> <br /> למרות ששיטת העבודה בחבל תאומים כמעט שאינה שונה מן העבודה בחבל יחיד, יש למוביל בשני חבלים דקים יתרון פסיכולוגי על המוביל בחבל יחיד. הרגעים המטרידים ביותר בכל הובלה הם רגעי ההקלפה. ברגע ה[[הקלפה]] המוביל רחוק מן העגינה הקודמת (שהרי לא היה מחליט לשים עוד אחת) והוא גם צריך לקחת חבל נוסף כדי להקליפ. תוך כדי כך המוביל מגדיל את אורך החבל שבינו ובין העגינה הקודמת, ואת אורך הנפילה הפוטנציאלית.<br /> <br /> בעבודה בחבל כפול אפשר להקליפ חבל אחד, בעוד שהשני עובר בעגינה הקודמת, וכך להימנע מהבעיה שתוארה (זה כתוב כ'יתרון ג' ביתרונות של [[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope|חבל כפול]]). גם בחבל תאומים, למרות ששני החבלים מתפקדים בזמן הובלה כחבל יחיד, אפשר להקליפ אותם האחד אחרי השני. אין כאן בעיה בטיחותית מכיוון שמיד לאחר ההקלפה המוביל נמצא למעשה ב[[טופ-רופ]]. למרות שההבדל המעשי הוא קטן, ההבדל הפסיכולוגי גדול.<br /> <br /> האמריקאים נוהגים להעביר כל חבל בטבעת נפרדת בעגינות, כדי למנוע מצב של מתיחות שונה בשני חבלים בתוך אותה הטבעת, מצב שיכול להביא לפגיעה בחבלים כתוצאה מן החיכוך ביניהם באותה טבעת. מאותה הסיבה גם לא מומלץ להתחיל להוביל פיץ' בחבל כפול, ולעבור להובלה בחבל תאומים, ולהיפך.<br /> == הולכים יחד (moving together) ==<br /> הולכים יחד (moving together), זו שיטת [[טיפוס]] בה כל השותפים לטיפוס נעים יחד בעת ובעונה אחת. שיטה זו נפוצה במיוחד ב[[מסלולים אלפיניים]], אך ניתנת לביצוע בכל מסלול. אם ניקח לרגע את המקרה הפשוט של [[טיפוס סלע]], במקום שהמאבטח יעמוד במקום, והמוביל יתקדם, שני השותפים נעים יחד על הסלע. משמע, היה ואחד נפל, השני מהווה את המשקל הנגדי. במקרה זה נשאר תפקידו של המוביל להניח [[עגינות]], ושל השני להוציא אותן, ורק כאשר נגמר למוביל ציוד ל[[עגינות]] הוא עוצר, עד שהשני מגיע אליו, כדי לקבל חזרה את הציוד ולהמשיך הלאה. יש לציין, ששיטה זו דורשת מיומנות גבוהה מאוד, ויש בה סיכון רב יותר. אך יש בה יתרון משמעותי - מהירות. במסלולים ארוכים בהם הזמן הוא גורם קריטי משתדלים המטפסים להשתמש בשיטה זו, כל עוד אפשר, כדי להתקדם מהר יותר. לאור הסיכון, והצורך במיומנות גבוהה, מבצעים שיטה זו בדר&quot;כ בקטעים קלים של ה[[טיפוס]], בהם הסיכויי לנפילה נמוך.<br /> <br /> == סולו מאובטח (solo) ==<br /> <br /> == הובלה מדומה (פסאודו - pseudo leading) ==<br /> <br /> ==השיטה של אנדריאה לסולו ==<br /> עוד שיטה לאבטוח עצמי / אנדריאה ענתי<br /> === תיאור כללי ===<br /> רבות סופר, ורבות נכתב, על [[אבטוח עצמי]] (self belay). קיימים מכשירים מיוחדים לשם כך; אלה שבעת שימושם אסור לך להתהפך &quot;ראש מטה&quot;, אלה שחייבים שימוש בחבל נוסף, ואלה שטובים רק לאימונים ולא לטיפוס אמיתי כי מחייבים עגינה מלמעלה, כמו ב-[[טופ-רופ|top rope]]. וכמובן ישנו אבטוח עצמי שאינן דורשות מכשיר מיוחד אלא רק ציוד מקובל בטיפוס ([[טבעות]], [[פרוסיקים]], [[רתמות|רתמת חזה]], [[אמצעי חיכוך#שטיכט, ATC ודומים להם|שטיכט]]), כל אחת ויתרונותיה, כל אחת וחסרונותיה. בטיפוס באיבטוח עצמי ב[[מסלולים ארוכים|מסלול ארוך]], בדרך כלל, צריך לטפס כל [[פיץ']] שלוש פעמים: מעלה, מטה ועוד פעם מעלה. לא תענוג גדול למי שהתכוון לטפס לשם הנאה.<br /> <br /> מה שמובא בשורות אלו הוא סידור איבטוח עצמי שמתאים במיוחד למטרה ספציפית: ללימוד ה[[הובלה]] של פיץ' מסויים, מה שנקרא באנגלית red point]]ing]], כולל הנחת ה[[עגינות]], בחינתן ובדיקתן.<br /> <br /> כותב שורות אלה הוא במקרה [[סגנונות בטיפוס#רד-פוינט|&quot;red pointer&quot;]] מובהק. לא פעם ריחמתי על בן (או בת) זוגי לטיפוס, שנאלץ להחזיק את החבל ביד משך שעות כשאני מנסה ומחליף כל מיני [[עגינות]] וכיווניהן, בוחן אפשרויות ומנסה שוב, וכל העת בן הזוג בודאי נשבע בלבו שזו לו הפעם האחרונה שהוא מסכים לצאת אתי ליום טיפוס כלשהו. על מנת למנוע אי-נעימות מעין זו מחברי לטיפוס, ניסיתי את השיטה המובאת להלן. ואלה עיקרי השיטה:<br /> <br /> בנו עגינה טובה בבסיס המסלול, וגם עגינה טובה בראש המסלול (כמו ב-top rope), וקשרו ביניהן [[חבל הובלה]] רפה (אנכי, בד&quot;כ), כך שהעודף בחבל יהיה 60 ס&quot;מ בקירוב. לביקור עצמית: במצב זה, אם אתם לוקחים בידיכם לולאה מהחבל, אורך הלולאה יהיה 30 ס&quot;מ לכל היותר.<br /> <br /> העבירו את החבל, חופשי, ב[[טבעות#טבעות ננעלות|טבעת הננעלת]] הראשית של [[רתמות|רתמתכם]], והתחילו לטפס תוך הנחת [[עגינות]] ו[[אבני עיגון]] כמו ב[[הובלה]] רגילה, כשאתם [[הקלפה נכונה|מקליפים]] את קטע החבל היורד, זה שקשור לבסיס המסלול. איש לא מאבטח אתכם, אבל בכל שלב בטיפוס, במקרה של [[נפילה]], אתם נעצרים 30 ס&quot;מ מתחת לעגינה האחרונה שהנחתם.<br /> <br /> יש לשים לב במיוחד לעגינה שבבסיס המסלול, ולא לשכוח שמבחינת חוזק ובטיחות דינה כדין עגינה ל[[סגנונות בטיפוס#טופ-רופ|טופ-רופ]] (כפולה או משולשת, עם [[חלוקת משקל|חלוקת מתח]], וכו') ובנוסף - עליה להחזיק גם כלפי מעלה, למקרה של [[נפילה]], וגם כלפי מטה שמא תישלף תחת משקלה העצמי.<br /> <br /> כמובן, השיטה מתאימה לא רק ללימוד ה[[הובלה]] של [[מסלול]], אלא גם למקרים שבהם אין לך בן זוג. מבחינה בטיחותית יש לשיטה המוצעת כמה יתרונות וכמה חסרונות בהשוואה להובלה רגילה.<br /> <br /> === יתרונות ===<br /> 1 - בכל שלב, אם אתם נופלים, ה[[חבלים|חבל]] כולו סופג את ה[[דינאמיקה של נפילות|נפילה]], ולכן [[דינאמיקה של נפילות#מקדם נפילה|מקדם הנפילה]] לעולם אינו חמור, אף לא בראשית ה[[פיץ']]. בהובלה רגילה, בראשית הפיץ', יש להיזהר במיוחד מנפילה בעלת מקדם נפילה גבוה, ורק בהמשך, ככל שאתם מתקדמים במעלה הפיץ', סכנה זו הולכת ופוחתת.<br /> <br /> 2 - ללא כל קשר עם המרחק שלכם מעל לעגינתכם האחרונה, במקרה של נפילה אתם תמיד נעצרים 30 ס&quot;מ מתחתיה, ולכן עם כל מטר נוסף שאתם עולים, גובה הנפילה האפשרית עולה במטר אחד. בהובלה רגילה, עם כל מטר נוסף של עליה, גובה הנפילה האפשרית עולה בשני מטרים.<br /> <br /> 3 - במקרה של נפילה, ואם ה[[עגינות|עגינה]] האחרונה שלכם נתלשת, גובה הנפילה גדל כמרחק שבין העגינות, ואתם נעצרים 30 ס&quot;מ מתחת לזו שהנחתם לפניה. בהובלה רגילה, אם העגינה האחרונה נתלשת, גובה הנפילה גדל בפי שנים מהמרחק שבין העגינות, ואתם נעצרים כמו בעגינה האחרונה, ועוד כגובה הנ&quot;ל (פי שניים מהמרחק שבין העגינות) מתחת לעגינה שהנחתם לפניה; ברור לכן שהסיכוי לנפילה חמורה או ל-grounder הרבה יותר קטן בשיטה המוצעת מאשר בהובלה רגילה.<br /> === וגם כמה חסרונות ===<br /> 1 - השיטה אינה מתאפשרת אלא ב[[מסלול]] ישר. המסלול יכול להיות אנכי או אלכסוני אבל לא, למשל, מסלול שקטע ממנו אנכי, אח&quot;כ באה טרברסה או גגון או מרפסת, ושוב קטע אנכי.<br /> <br /> 2 - השיטה עדין לא נוסתה מספיק, ולכן יש להתייחס אליה, בינתיים, כאל שיטה ניסיונית. היא שמשה בהצלחה ב-&quot;מפצח האגוזים&quot;, ב-&quot;אימברוליו&quot; וב-&quot;הקצר&quot; ב[[גיא בן-הינום]], וכמו כן ב-&quot;אל אסד וב-&quot;ויברם&quot; ב[[שייך מרזוק]]. לעומת זאת היא נמצאה לא מתאימה ל-&quot;השיח הקוצני&quot; בגיא בן הינום, בשל ה[[טרברסה]] הקטנה שבו, ולא ל-&quot;העכביש הצהוב&quot; בשייך מרזוק, בשל ה[[גג]]ון והמרפסונת שמעליו. <br /> <br /> 3 - ועוד חסרון רציני - אין עם מי לקשקש.<br /> <br /> אבל אם אתם מנסים אותה, אז בהצלחה!<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.chockstone.org/TechTips/TwoRopes.htm מאמר על חבל יחיד וחבל כפול]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: מיכה יניב, אנדריאה ענתי, עומר שביט ואחרים...</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94&diff=710 שיטות הובלה 2007-06-22T13:51:14Z <p>Omer: /* הולכים יחד (moving together) */</p> <hr /> <div>המונח '''שיטות הובלה''' מתייחס לצורות שימוש ב[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל דינאמי]] מסוגים שונים ל[[הובלה]] של [[מסלול]]. כל אחת משיטות ההובלה כאן מתוארת על יתרונותיה וחסרונותיה, ולאלו סוגי מסלולים היא מתאימה.<br /> = כללי=<br /> קיימות שלוש שיטות עיקריות ל[[הובלה]] של מסלול. השיטה המקורית התבססה על [[אבטחה דינאמית]] ללא [[אמצעי חיכוך]] או בעזרת [[חיכוך גוף]] (body belay) ב[[חבלים#חבלים מסיבים טבעיים|חבלים מסיבים טבעיים]]. במהדורה המודרנית שלה היא נקראת 'חבל יחיד' והאבטחה מתבצעת בעזרת אמצעי חיכוך וחבל אחד עבה. שיטה זו מתאימה במיוחד למסלולים קצרים, שלא צריך לגלוש עליהם (ואפשר ללכת מסביב).<br /> <br /> השיטה השניה היא 'חבל כפול' ובה משתמשים בשני חבלים דקים יותר, שכל אחד מהם יכול לבלום בעצמו את רוב נפילות ההובלה. שיטה זו מקובלת במסלולים ארוכים ומסובכים.<br /> <br /> השיטה השלישית היא 'טוין רופ', בה משתמשים בשני חבלים עוד יותר דקים, אך מתייחסים אליהם במהלך הטיפוס כאילו היו חבל אחד. שיטה זו מקובלת במיוחד בטיפוס הרים גבוהים, שלג וקרח ובמסלולים ארוכים וישרים על סלע (מבולטים).<br /> <br /> בשלוש השיטות הללו מבנה הטיפוס הוא דומה: המסלול מחולק לפיצ'ים (אורכי חבל) ובין כל שני פיצ'ים יש [[תחנות|תחנה]].<br /> <br /> נקודה נוספת הנוטה להישמט מן הדיון בנושא חבלים היא שככל שהחבל עבה יותר כך הוא עמיד יותר בפני שחיקה. כך למשל חבל יחיד עמיד יותר מחבל כפול, כפול עמיד יותר מתאומים ובכל מקרה - חבל 9מ&quot;מ עמיד יותר בפני שחיקה מחבלי 8.5מ&quot;מ. כל זאת בהנחה שהחבל הוא מאותה איכות, בעל מעטפת באותה צפיפות וכו'. מאידך, ככל שהחבל עבה, קל לו להיתקע בחריצים ועל פינות סלע.<br /> =השיטות השונות=<br /> == חבל יחיד (single rope) ==<br /> בהובלה בחבל יחיד המוביל משתמש בחבל אחד (מן הסתם) ואותו החבל עובר בכל העגינות. החסרון העיקרי של שיטה זו הוא בכמות החבל. מכיוון שבזמן [[גלישה]] על המסלול ניתן לגלוש בכל פעם רק חצי אורך החבל ([[גולש אחרון]]), על מסלול שהובל בחבל יחיד יהיו יותר פיצ'ים של גלישה מאשר פיצ'ים של טיפוס, עד פי שניים יותר. לעומת זאת, שיטה זו היא פשוטה יחסית לשיטות האחרות, כפי שיוסבר, והיא פופולארית ביותר במסלולים ספורטיביים קצרים, בלעדית בקירות טיפוס ושימושית בכל איזור בו יש ירידה נוחה מן המסלולים, או תחנות גלישה נוספות על אלה של ההובלה. <br /> <br /> מאחר שהמוביל מקליפ את החבל בכל ה[[עגינות]], מתגלה תופעה שמהווה בעיה במיוחד במסלולים שאינם ישרים (כאלה שיש בהם [[טרברסה|טרברסות]], למשל). כל &quot;שבירה&quot;, זוית בחבל, מוסיפה כמות של חיכוך ומקשה על המוביל להמשיך לטפס. פתרון אפשרי הוא להוסיף הארכות, [[ראנרים]] ארוכים, לכל עגינה וכך להקטין את הזוית של החבל בטבעות.<br /> == חבל כפול (double rope)==<br /> הובלה בחבל כפול (Double Rope) מבוססת על אותם העקרונות בדיוק כמו הובלה בחבל יחיד אלא שכאן משתמשים בשני חבלים דקים במקום אחד עבה. כל אחד מן החבלים האלה יכול לבלום את רוב הנפילות, בוודאי את אלה שהן ב[[מקדם נפילה]] נמוך.<br /> <br /> בהובלה בחבל כפול נהוג להקליפ את החבלים בעגינות לסירוגין, מכיוון שכל אחד מהחבלים יכול לבלום נפילה. נהוג גם להשתמש בשני חבלים בצבעים שונים, שניתן להבחין ביניהם בקלות, כך שייקל על המוביל להעביר את החבלים לסירוגין בעגינות. עוד נהוג (בעיקר אצל הבריטים) כי המוביל מכריז בתחילת ההובלה על הצדדים השונים (למשל: &quot;הצהוב מימין, הכחול משמאל&quot;).<br /> <br /> ההבדלים העיקריים בין חבל כפול לחבל יחיד הם:<br /> <br /> א. המשקל. חבל יחיד הוא קל יותר משני חבלים דקים. משקל של חבל יחיד 11מ&quot;מ הוא כ- 70 גרם למטר בעוד שמשקל טיפוסי של חבל כפול 9מ&quot;מ הוא כ - 55 גרם למטר. משקלו של חבל כפול הוא פי אחד וחצי לערך, מזה של חבל יחיד. זהו היתרון היחיד שיש לשימוש בחבל יחיד להובלה במסלולים ארוכים. כמובן שבחבלים דקים יותר המשקלים - בהתאם.<br /> <br /> ב. החיכוך. במסלולים בהם העגינות אינן מסודרות בקו ישר, זו מעל זו, החבל העובר בעגינות מזגזג ביניהן והחיכוך הולך וגדל, כאשר הוא מוכפל בערך קבוע מעגינה לעגינה. בשימוש בחבל כפול מעבירים את החבלים בעגינות לסירוגין כך שחבל אחד עובר בחצי מן העגינות, והחבל השני עובר בחצי האחר. כך ניתן להקטין את החיכוך במידה משמעותית, בלי להוסיף הארכות ארוכות, המשנות את כיוון הכח על העגינות ומאריכות את הנפילה הפוטנציאלית עליהן.<br /> <br /> ג. אורך ה[[דינאמיקה של נפילות|נפילה]] הפוטנציאלית. כאשר המוביל לוקח חבל כדי להעבירו בטבעת של העגינה הבאה, הוא מוסיף אורך לנפילה פוטנציאלית (אם מחליקה לו הרגל ממש לפני ה[[הקלפה נכונה|הקלפה]], למשל). במקרה של שני חבלים המועברים לסירוגין (אפילו בקו ישר), החבל אותו ייקח המוביל כדי להעביר בטבעת אינו אותו החבל העובר בעגינה הקודמת ולכן אינו אותו החבל שיבלום את הנפילה. אם תהיה נפילה, ברור שהיא תהיה קצרה יותר.<br /> <br /> ד. שיפור ה[[עגינות]]. כאשר העגינות אינן טובות מאד, וחשודות כגבוליות, ניתן למקם באותו הגובה שתי עגינות כך שבמקרה של נפילה יתחלק העומס על החבלים וגם על העגינות.<br /> <br /> ה. [[טרברסה]]. כאשר המסלול אינו לאורך קו ישר, ויש בו קטע של טרברסה, חבל אחד יכול לעבור בטרברסה, והשני ידלג על כל העגינות בטרברסה. כך יקטן החיכוך ממעבר החבלים בטבעות. יתרון חשוב נוסף הוא שלמטפס השני, המנקה את המסלול יהיה כל הזמן חבל המגיע מלמעלה ולא מהצד, כפי שהיה צפוי במקרה של טרברסה.<br /> <br /> ו. פינות חדות. מכיוון שכל חבל עובר במסלול שונה במקצת (הרי הם אינם מוקלפים באותן עגינות), הסיכוי ששני חבלים יעברו על פינות חדות וייקרעו במקרה של נפילה הוא קטן מאד, בהשוואה לזה של חבל אחד.<br /> <br /> ז. [[גלישה]] וחילוץ. [[תחנות]] הגלישה במסלולים ארוכים מסודרות על פי רוב לאורך המסלול. במקומות בהם התחנות מוכנות, הן במרחקים של אורך חבל אחד. בחבל של חמישים מטרים ניתו לטפס עד חמישים מטר בכל פיץ' של טיפוס אך ניתן לגלוש לכל היותר עשרים וחמישה מטרים בכל פיץ' של גלישה. בחבל כפול ניתן לטפס ולגלוש עד חמישים מטרים בכל פיץ. כמובן שמספר תחנות הגלישה יקטן בשימוש בחבל כפול וזמן הגלישה יתקצר. גם במסלול שאינו מסודר לגלישה קיים אותו היתרון, וכן כמות הציוד (עגינות גולש אחרון, רצועות או חבלים קצרים) שיש להשאיר לאורך המסלול תקטן.<br /> <br /> כל זה נובע מכך שבהובלה בחבל כפול יש בידי המטפסים חבל באורך כפול. עניין זה בא לידי ביטוי בכל המקרים בהם חבל ארוך יותר נותן אפשרויות רבות יותר. מצב דומה נוסף הוא במקרה שנדרש [[חילוץ מוביל|חילוץ של מטפס]] שנפגע.<br /> <br /> ח. טיפוס בשלישיה. כשמטפסים בשלישיה, המוביל מטפס כאשר הוא מאובטח בחבל כפול. בהגיעו לתחנה הוא יכול לאבטח את שני האחרים באותו זמן, בהפרש מרחקים קטן ביניהם, כשכל אחד מהם קשור לקצה של אחד החבלים, ומנקה את העגינות בהן עובר החבל שלו. במצב כזה יש לשים לב לטרוורסות לאורך המסלול, בהן יהיה מאובטח מלמעלה רק אחד מהמטפסים, ועליו מוטלת האחריות לטפס ראשון ולנקות גם את העגינות של חברו שיטפס אחריו, כדי שגם אליו יגיע החבל מלמעלה.<br /> <br /> לסיכום, העבודה בחבל כפול מביאה עימה מספר גדול של יתרונות ולמרות החיסרון שכבר הוזכר, המשקל הגדול יותר של שני חבלים דקים, היא ללא ספק השיטה המועדפת להובלת [[מסלולים ארוכים]] עם פיצ'ים רבים. עם זאת היא מסובכת יותר מבחינה טכנית. המוביל, צריך לשים לב למיקומם של שני החבלים ולדאוג שלא יסתבכו ביניהם (דבר שיגרום לחיכוך ויפריע לו לטפס). גם למאבטח העבודה מסובכת ודורשת יותר מיומנות מ[[איבטוח]] בחבל יחיד. המאבטח בחבל כפול צריך לעתים קרובות לקחת חבל באחד החבלים ולתת חבל בשני, ולפעמים לתת חבל בשני החבלים, הכל על פי מצבו של המוביל ביחס לעגינה האחרונה.<br /> <br /> על כל פנים, מומלץ להתחיל להוביל בחבל כפול רק לאחר ששני המטפסים (המוביל והמאבטח) התנסו והתמקצעו בהובלה בחבל יחיד.<br /> <br /> == חבל תאומים (twin rope) ==<br /> זוהי שיטה נוספת להובלה בשני חבלים דקים. בד&quot;כ חבלי טווין הינם דקים יותר מאלה של דאבל. כאן מועברים שני החבלים יחד בכל ה[[עגינות]] במצב רגיל, ובעצם משתמשים בשני החבלים כאילו היו חבל אחד עבה. ההבדל העיקרי הוא בכך שניתן להשתמש בחבלים דקים עוד יותר, כי בזמן נפילה שני החבלים יעשו את העבודה שעושה חבל אחד בחבל כפול. לעומת זאת, שני חבלים נמתחים פחות מחבל אחד, אפילו מעט דק יותר, כך שכוח הבלימה עלול לגדול.<br /> <br /> קיימים כאן רק חלק מן היתרונות של הובלה בחבל כפול ולמעשה היתרונות העיקריים הם ביכולת לבצע גלישות ארוכות יותר ובעצם בכל מקרה בו חבל ארוך יותר מועיל (כמו חילוץ), ובטיפוס בשלישיה. כאשר המוביל רחוק מן המאבטח והתחנה, חבל אחד עשוי להספיק ואז באים לידי ביטוי גם יתרונות נוספים כגון איבטוח בטרוורסה, שיפור העגינות וכו'.<br /> <br /> למרות ששיטת העבודה בחבל תאומים כמעט שאינה שונה מן העבודה בחבל יחיד, יש למוביל בשני חבלים דקים יתרון פסיכולוגי על המוביל בחבל יחיד. הרגעים המטרידים ביותר בכל הובלה הם רגעי ההקלפה. ברגע ה[[הקלפה]] המוביל רחוק מן העגינה הקודמת (שהרי לא היה מחליט לשים עוד אחת) והוא גם צריך לקחת חבל נוסף כדי להקליפ. תוך כדי כך המוביל מגדיל את אורך החבל שבינו ובין העגינה הקודמת, ואת אורך הנפילה הפוטנציאלית.<br /> <br /> בעבודה בחבל כפול אפשר להקליפ חבל אחד, בעוד שהשני עובר בעגינה הקודמת, וכך להימנע מהבעיה שתוארה (זה כתוב כ'יתרון ג' ביתרונות של [[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope|חבל כפול]]). גם בחבל תאומים, למרות ששני החבלים מתפקדים בזמן הובלה כחבל יחיד, אפשר להקליפ אותם האחד אחרי השני. אין כאן בעיה בטיחותית מכיוון שמיד לאחר ההקלפה המוביל נמצא למעשה ב[[טופ-רופ]]. למרות שההבדל המעשי הוא קטן, ההבדל הפסיכולוגי גדול.<br /> <br /> האמריקאים נוהגים להעביר כל חבל בטבעת נפרדת בעגינות, כדי למנוע מצב של מתיחות שונה בשני חבלים בתוך אותה הטבעת, מצב שיכול להביא לפגיעה בחבלים כתוצאה מן החיכוך ביניהם באותה טבעת. מאותה הסיבה גם לא מומלץ להתחיל להוביל פיץ' בחבל כפול, ולעבור להובלה בחבל תאומים, ולהיפך.<br /> == הולכים יחד (moving together) ==<br /> הולכים יחד (moving together), זו שיטת [[טיפוס]] בה כל השותפים לטיפוס נעים יחד בעת ובעונה אחת. שיטה זו נפוצה במיוחד ב[[מסלולים אלפיניים]], אך ניתנת לביצוע בכל מסלול. אם ניקח לרגע את המקרה הפשוט של [[טיפוס סלע]], במקום שהמאבטח יעמוד במקום, והמוביל יתקדם, שני השותפים נעים יחד על הסלע. משמע, היה ואחד נפל, השני מהווה את המשקל הנגדי. במקרה זה נשאר תפקידו של המוביל להניח [[עגינות]], ושל השני להוציא אותן, ורק כאשר נגמר למוביל ציוד ל[[עגינות]] הוא עוצר, עד שהשני מגיע אליו, כדי לקבל חזרה את הציוד ולהמשיך הלאה. יש לציין, ששיטה זו דורשת מיומנות גבוהה מאוד, ויש בה סיכון רב יותר. אך יש בה יתרון משמעותי - מהירות. במסלולים ארוכים בהם הזמן הוא גורם קריטי משתדלים המטפסים להשתמש בשיטה זו, כל עוד אפשר, כדי להתקדם מהר יותר. לאור הסיכון, והצורך במיומנות גבוהה, מבצעים שיטה זו בדר&quot;כ בקטעים קלים של ה[[טיפוס]], בהם הסיכויי לנפילה נמוך.<br /> <br /> == סולו מאובטח (solo) ==<br /> <br /> == הובלה מדומה (פסאודו - pseudo leading) ==<br /> <br /> ==השיטה של אנדריאה לסולו ==<br /> עוד שיטה לאבטוח עצמי / אנדריאה ענתי<br /> === תיאור כללי ===<br /> רבות סופר, ורבות נכתב, על [[אבטוח עצמי]] (self belay). קיימים מכשירים מיוחדים לשם כך; אלה שבעת שימושם אסור לך להתהפך &quot;ראש מטה&quot;, אלה שחייבים שימוש בחבל נוסף, ואלה שטובים רק לאימונים ולא לטיפוס אמיתי כי מחייבים עגינה מלמעלה, כמו ב-[[טופ-רופ|top rope]]. וכמובן ישנו אבטוח עצמי שאינן דורשות מכשיר מיוחד אלא רק ציוד מקובל בטיפוס ([[טבעות]], [[פרוסיקים]], [[רתמות|רתמת חזה]], [[אמצעי חיכוך#שטיכט, ATC ודומים להם|שטיכט]]), כל אחת ויתרונותיה, כל אחת וחסרונותיה. בטיפוס באיבטוח עצמי ב[[מסלולים ארוכים|מסלול ארוך]], בדרך כלל, צריך לטפס כל [[פיץ']] שלוש פעמים: מעלה, מטה ועוד פעם מעלה. לא תענוג גדול למי שהתכוון לטפס לשם הנאה.<br /> <br /> מה שמובא בשורות אלו הוא סידור איבטוח עצמי שמתאים במיוחד למטרה ספציפית: ללימוד ה[[הובלה]] של פיץ' מסויים, מה שנקרא באנגלית red point]]ing]], כולל הנחת ה[[עגינות]], בחינתן ובדיקתן.<br /> <br /> כותב שורות אלה הוא במקרה [[סגנונות בטיפוס#רד-פוינט|&quot;red pointer&quot;]] מובהק. לא פעם ריחמתי על בן (או בת) זוגי לטיפוס, שנאלץ להחזיק את החבל ביד משך שעות כשאני מנסה ומחליף כל מיני [[עגינות]] וכיווניהן, בוחן אפשרויות ומנסה שוב, וכל העת בן הזוג בודאי נשבע בלבו שזו לו הפעם האחרונה שהוא מסכים לצאת אתי ליום טיפוס כלשהו. על מנת למנוע אי-נעימות מעין זו מחברי לטיפוס, ניסיתי את השיטה המובאת להלן. ואלה עיקרי השיטה:<br /> <br /> בנו עגינה טובה בבסיס המסלול, וגם עגינה טובה בראש המסלול (כמו ב-top rope), וקשרו ביניהן [[חבל הובלה]] רפה (אנכי, בד&quot;כ), כך שהעודף בחבל יהיה 60 ס&quot;מ בקירוב. לביקור עצמית: במצב זה, אם אתם לוקחים בידיכם לולאה מהחבל, אורך הלולאה יהיה 30 ס&quot;מ לכל היותר.<br /> <br /> העבירו את החבל, חופשי, ב[[טבעות#טבעות ננעלות|טבעת הננעלת]] הראשית של [[רתמות|רתמתכם]], והתחילו לטפס תוך הנחת [[עגינות]] ו[[אבני עיגון]] כמו ב[[הובלה]] רגילה, כשאתם [[הקלפה נכונה|מקליפים]] את קטע החבל היורד, זה שקשור לבסיס המסלול. איש לא מאבטח אתכם, אבל בכל שלב בטיפוס, במקרה של [[נפילה]], אתם נעצרים 30 ס&quot;מ מתחת לעגינה האחרונה שהנחתם.<br /> <br /> יש לשים לב במיוחד לעגינה שבבסיס המסלול, ולא לשכוח שמבחינת חוזק ובטיחות דינה כדין עגינה ל[[סגנונות בטיפוס#טופ-רופ|טופ-רופ]] (כפולה או משולשת, עם [[חלוקת משקל|חלוקת מתח]], וכו') ובנוסף - עליה להחזיק גם כלפי מעלה, למקרה של [[נפילה]], וגם כלפי מטה שמא תישלף תחת משקלה העצמי.<br /> <br /> כמובן, השיטה מתאימה לא רק ללימוד ה[[הובלה]] של [[מסלול]], אלא גם למקרים שבהם אין לך בן זוג. מבחינה בטיחותית יש לשיטה המוצעת כמה יתרונות וכמה חסרונות בהשוואה להובלה רגילה.<br /> <br /> === יתרונות ===<br /> 1 - בכל שלב, אם אתם נופלים, ה[[חבלים|חבל]] כולו סופג את ה[[דינאמיקה של נפילות|נפילה]], ולכן [[דינאמיקה של נפילות#מקדם נפילה|מקדם הנפילה]] לעולם אינו חמור, אף לא בראשית ה[[פיץ']]. בהובלה רגילה, בראשית הפיץ', יש להיזהר במיוחד מנפילה בעלת מקדם נפילה גבוה, ורק בהמשך, ככל שאתם מתקדמים במעלה הפיץ', סכנה זו הולכת ופוחתת.<br /> <br /> 2 - ללא כל קשר עם המרחק שלכם מעל לעגינתכם האחרונה, במקרה של נפילה אתם תמיד נעצרים 30 ס&quot;מ מתחתיה, ולכן עם כל מטר נוסף שאתם עולים, גובה הנפילה האפשרית עולה במטר אחד. בהובלה רגילה, עם כל מטר נוסף של עליה, גובה הנפילה האפשרית עולה בשני מטרים.<br /> <br /> 3 - במקרה של נפילה, ואם ה[[עגינות|עגינה]] האחרונה שלכם נתלשת, גובה הנפילה גדל כמרחק שבין העגינות, ואתם נעצרים 30 ס&quot;מ מתחת לזו שהנחתם לפניה. בהובלה רגילה, אם העגינה האחרונה נתלשת, גובה הנפילה גדל בפי שנים מהמרחק שבין העגינות, ואתם נעצרים כמו בעגינה האחרונה, ועוד כגובה הנ&quot;ל (פי שניים מהמרחק שבין העגינות) מתחת לעגינה שהנחתם לפניה; ברור לכן שהסיכוי לנפילה חמורה או ל-grounder הרבה יותר קטן בשיטה המוצעת מאשר בהובלה רגילה.<br /> === וגם כמה חסרונות ===<br /> 1 - השיטה אינה מתאפשרת אלא ב[[מסלול]] ישר. המסלול יכול להיות אנכי או אלכסוני אבל לא, למשל, מסלול שקטע ממנו אנכי, אח&quot;כ באה טרברסה או גגון או מרפסת, ושוב קטע אנכי.<br /> <br /> 2 - השיטה עדין לא נוסתה מספיק, ולכן יש להתייחס אליה, בינתיים, כאל שיטה ניסיונית. היא שמשה בהצלחה ב-&quot;מפצח האגוזים&quot;, ב-&quot;אימברוליו&quot; וב-&quot;הקצר&quot; ב[[גיא בן-הינום]], וכמו כן ב-&quot;אל אסד וב-&quot;ויברם&quot; ב[[שייך מרזוק]]. לעומת זאת היא נמצאה לא מתאימה ל-&quot;השיח הקוצני&quot; בגיא בן הינום, בשל ה[[טרברסה]] הקטנה שבו, ולא ל-&quot;העכביש הצהוב&quot; בשייך מרזוק, בשל ה[[גג]]ון והמרפסונת שמעליו. <br /> <br /> 3 - ועוד חסרון רציני - אין עם מי לקשקש.<br /> <br /> אבל אם אתם מנסים אותה, אז בהצלחה!<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.chockstone.org/TechTips/TwoRopes.htm מאמר על חבל יחיד וחבל כפול]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: מיכה יניב, אנדריאה ענתי ואחרים...</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94&diff=709 שיטות הובלה 2007-06-22T13:50:58Z <p>Omer: /* הולכים יחד (moving together) */</p> <hr /> <div>המונח '''שיטות הובלה''' מתייחס לצורות שימוש ב[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל דינאמי]] מסוגים שונים ל[[הובלה]] של [[מסלול]]. כל אחת משיטות ההובלה כאן מתוארת על יתרונותיה וחסרונותיה, ולאלו סוגי מסלולים היא מתאימה.<br /> = כללי=<br /> קיימות שלוש שיטות עיקריות ל[[הובלה]] של מסלול. השיטה המקורית התבססה על [[אבטחה דינאמית]] ללא [[אמצעי חיכוך]] או בעזרת [[חיכוך גוף]] (body belay) ב[[חבלים#חבלים מסיבים טבעיים|חבלים מסיבים טבעיים]]. במהדורה המודרנית שלה היא נקראת 'חבל יחיד' והאבטחה מתבצעת בעזרת אמצעי חיכוך וחבל אחד עבה. שיטה זו מתאימה במיוחד למסלולים קצרים, שלא צריך לגלוש עליהם (ואפשר ללכת מסביב).<br /> <br /> השיטה השניה היא 'חבל כפול' ובה משתמשים בשני חבלים דקים יותר, שכל אחד מהם יכול לבלום בעצמו את רוב נפילות ההובלה. שיטה זו מקובלת במסלולים ארוכים ומסובכים.<br /> <br /> השיטה השלישית היא 'טוין רופ', בה משתמשים בשני חבלים עוד יותר דקים, אך מתייחסים אליהם במהלך הטיפוס כאילו היו חבל אחד. שיטה זו מקובלת במיוחד בטיפוס הרים גבוהים, שלג וקרח ובמסלולים ארוכים וישרים על סלע (מבולטים).<br /> <br /> בשלוש השיטות הללו מבנה הטיפוס הוא דומה: המסלול מחולק לפיצ'ים (אורכי חבל) ובין כל שני פיצ'ים יש [[תחנות|תחנה]].<br /> <br /> נקודה נוספת הנוטה להישמט מן הדיון בנושא חבלים היא שככל שהחבל עבה יותר כך הוא עמיד יותר בפני שחיקה. כך למשל חבל יחיד עמיד יותר מחבל כפול, כפול עמיד יותר מתאומים ובכל מקרה - חבל 9מ&quot;מ עמיד יותר בפני שחיקה מחבלי 8.5מ&quot;מ. כל זאת בהנחה שהחבל הוא מאותה איכות, בעל מעטפת באותה צפיפות וכו'. מאידך, ככל שהחבל עבה, קל לו להיתקע בחריצים ועל פינות סלע.<br /> =השיטות השונות=<br /> == חבל יחיד (single rope) ==<br /> בהובלה בחבל יחיד המוביל משתמש בחבל אחד (מן הסתם) ואותו החבל עובר בכל העגינות. החסרון העיקרי של שיטה זו הוא בכמות החבל. מכיוון שבזמן [[גלישה]] על המסלול ניתן לגלוש בכל פעם רק חצי אורך החבל ([[גולש אחרון]]), על מסלול שהובל בחבל יחיד יהיו יותר פיצ'ים של גלישה מאשר פיצ'ים של טיפוס, עד פי שניים יותר. לעומת זאת, שיטה זו היא פשוטה יחסית לשיטות האחרות, כפי שיוסבר, והיא פופולארית ביותר במסלולים ספורטיביים קצרים, בלעדית בקירות טיפוס ושימושית בכל איזור בו יש ירידה נוחה מן המסלולים, או תחנות גלישה נוספות על אלה של ההובלה. <br /> <br /> מאחר שהמוביל מקליפ את החבל בכל ה[[עגינות]], מתגלה תופעה שמהווה בעיה במיוחד במסלולים שאינם ישרים (כאלה שיש בהם [[טרברסה|טרברסות]], למשל). כל &quot;שבירה&quot;, זוית בחבל, מוסיפה כמות של חיכוך ומקשה על המוביל להמשיך לטפס. פתרון אפשרי הוא להוסיף הארכות, [[ראנרים]] ארוכים, לכל עגינה וכך להקטין את הזוית של החבל בטבעות.<br /> == חבל כפול (double rope)==<br /> הובלה בחבל כפול (Double Rope) מבוססת על אותם העקרונות בדיוק כמו הובלה בחבל יחיד אלא שכאן משתמשים בשני חבלים דקים במקום אחד עבה. כל אחד מן החבלים האלה יכול לבלום את רוב הנפילות, בוודאי את אלה שהן ב[[מקדם נפילה]] נמוך.<br /> <br /> בהובלה בחבל כפול נהוג להקליפ את החבלים בעגינות לסירוגין, מכיוון שכל אחד מהחבלים יכול לבלום נפילה. נהוג גם להשתמש בשני חבלים בצבעים שונים, שניתן להבחין ביניהם בקלות, כך שייקל על המוביל להעביר את החבלים לסירוגין בעגינות. עוד נהוג (בעיקר אצל הבריטים) כי המוביל מכריז בתחילת ההובלה על הצדדים השונים (למשל: &quot;הצהוב מימין, הכחול משמאל&quot;).<br /> <br /> ההבדלים העיקריים בין חבל כפול לחבל יחיד הם:<br /> <br /> א. המשקל. חבל יחיד הוא קל יותר משני חבלים דקים. משקל של חבל יחיד 11מ&quot;מ הוא כ- 70 גרם למטר בעוד שמשקל טיפוסי של חבל כפול 9מ&quot;מ הוא כ - 55 גרם למטר. משקלו של חבל כפול הוא פי אחד וחצי לערך, מזה של חבל יחיד. זהו היתרון היחיד שיש לשימוש בחבל יחיד להובלה במסלולים ארוכים. כמובן שבחבלים דקים יותר המשקלים - בהתאם.<br /> <br /> ב. החיכוך. במסלולים בהם העגינות אינן מסודרות בקו ישר, זו מעל זו, החבל העובר בעגינות מזגזג ביניהן והחיכוך הולך וגדל, כאשר הוא מוכפל בערך קבוע מעגינה לעגינה. בשימוש בחבל כפול מעבירים את החבלים בעגינות לסירוגין כך שחבל אחד עובר בחצי מן העגינות, והחבל השני עובר בחצי האחר. כך ניתן להקטין את החיכוך במידה משמעותית, בלי להוסיף הארכות ארוכות, המשנות את כיוון הכח על העגינות ומאריכות את הנפילה הפוטנציאלית עליהן.<br /> <br /> ג. אורך ה[[דינאמיקה של נפילות|נפילה]] הפוטנציאלית. כאשר המוביל לוקח חבל כדי להעבירו בטבעת של העגינה הבאה, הוא מוסיף אורך לנפילה פוטנציאלית (אם מחליקה לו הרגל ממש לפני ה[[הקלפה נכונה|הקלפה]], למשל). במקרה של שני חבלים המועברים לסירוגין (אפילו בקו ישר), החבל אותו ייקח המוביל כדי להעביר בטבעת אינו אותו החבל העובר בעגינה הקודמת ולכן אינו אותו החבל שיבלום את הנפילה. אם תהיה נפילה, ברור שהיא תהיה קצרה יותר.<br /> <br /> ד. שיפור ה[[עגינות]]. כאשר העגינות אינן טובות מאד, וחשודות כגבוליות, ניתן למקם באותו הגובה שתי עגינות כך שבמקרה של נפילה יתחלק העומס על החבלים וגם על העגינות.<br /> <br /> ה. [[טרברסה]]. כאשר המסלול אינו לאורך קו ישר, ויש בו קטע של טרברסה, חבל אחד יכול לעבור בטרברסה, והשני ידלג על כל העגינות בטרברסה. כך יקטן החיכוך ממעבר החבלים בטבעות. יתרון חשוב נוסף הוא שלמטפס השני, המנקה את המסלול יהיה כל הזמן חבל המגיע מלמעלה ולא מהצד, כפי שהיה צפוי במקרה של טרברסה.<br /> <br /> ו. פינות חדות. מכיוון שכל חבל עובר במסלול שונה במקצת (הרי הם אינם מוקלפים באותן עגינות), הסיכוי ששני חבלים יעברו על פינות חדות וייקרעו במקרה של נפילה הוא קטן מאד, בהשוואה לזה של חבל אחד.<br /> <br /> ז. [[גלישה]] וחילוץ. [[תחנות]] הגלישה במסלולים ארוכים מסודרות על פי רוב לאורך המסלול. במקומות בהם התחנות מוכנות, הן במרחקים של אורך חבל אחד. בחבל של חמישים מטרים ניתו לטפס עד חמישים מטר בכל פיץ' של טיפוס אך ניתן לגלוש לכל היותר עשרים וחמישה מטרים בכל פיץ' של גלישה. בחבל כפול ניתן לטפס ולגלוש עד חמישים מטרים בכל פיץ. כמובן שמספר תחנות הגלישה יקטן בשימוש בחבל כפול וזמן הגלישה יתקצר. גם במסלול שאינו מסודר לגלישה קיים אותו היתרון, וכן כמות הציוד (עגינות גולש אחרון, רצועות או חבלים קצרים) שיש להשאיר לאורך המסלול תקטן.<br /> <br /> כל זה נובע מכך שבהובלה בחבל כפול יש בידי המטפסים חבל באורך כפול. עניין זה בא לידי ביטוי בכל המקרים בהם חבל ארוך יותר נותן אפשרויות רבות יותר. מצב דומה נוסף הוא במקרה שנדרש [[חילוץ מוביל|חילוץ של מטפס]] שנפגע.<br /> <br /> ח. טיפוס בשלישיה. כשמטפסים בשלישיה, המוביל מטפס כאשר הוא מאובטח בחבל כפול. בהגיעו לתחנה הוא יכול לאבטח את שני האחרים באותו זמן, בהפרש מרחקים קטן ביניהם, כשכל אחד מהם קשור לקצה של אחד החבלים, ומנקה את העגינות בהן עובר החבל שלו. במצב כזה יש לשים לב לטרוורסות לאורך המסלול, בהן יהיה מאובטח מלמעלה רק אחד מהמטפסים, ועליו מוטלת האחריות לטפס ראשון ולנקות גם את העגינות של חברו שיטפס אחריו, כדי שגם אליו יגיע החבל מלמעלה.<br /> <br /> לסיכום, העבודה בחבל כפול מביאה עימה מספר גדול של יתרונות ולמרות החיסרון שכבר הוזכר, המשקל הגדול יותר של שני חבלים דקים, היא ללא ספק השיטה המועדפת להובלת [[מסלולים ארוכים]] עם פיצ'ים רבים. עם זאת היא מסובכת יותר מבחינה טכנית. המוביל, צריך לשים לב למיקומם של שני החבלים ולדאוג שלא יסתבכו ביניהם (דבר שיגרום לחיכוך ויפריע לו לטפס). גם למאבטח העבודה מסובכת ודורשת יותר מיומנות מ[[איבטוח]] בחבל יחיד. המאבטח בחבל כפול צריך לעתים קרובות לקחת חבל באחד החבלים ולתת חבל בשני, ולפעמים לתת חבל בשני החבלים, הכל על פי מצבו של המוביל ביחס לעגינה האחרונה.<br /> <br /> על כל פנים, מומלץ להתחיל להוביל בחבל כפול רק לאחר ששני המטפסים (המוביל והמאבטח) התנסו והתמקצעו בהובלה בחבל יחיד.<br /> <br /> == חבל תאומים (twin rope) ==<br /> זוהי שיטה נוספת להובלה בשני חבלים דקים. בד&quot;כ חבלי טווין הינם דקים יותר מאלה של דאבל. כאן מועברים שני החבלים יחד בכל ה[[עגינות]] במצב רגיל, ובעצם משתמשים בשני החבלים כאילו היו חבל אחד עבה. ההבדל העיקרי הוא בכך שניתן להשתמש בחבלים דקים עוד יותר, כי בזמן נפילה שני החבלים יעשו את העבודה שעושה חבל אחד בחבל כפול. לעומת זאת, שני חבלים נמתחים פחות מחבל אחד, אפילו מעט דק יותר, כך שכוח הבלימה עלול לגדול.<br /> <br /> קיימים כאן רק חלק מן היתרונות של הובלה בחבל כפול ולמעשה היתרונות העיקריים הם ביכולת לבצע גלישות ארוכות יותר ובעצם בכל מקרה בו חבל ארוך יותר מועיל (כמו חילוץ), ובטיפוס בשלישיה. כאשר המוביל רחוק מן המאבטח והתחנה, חבל אחד עשוי להספיק ואז באים לידי ביטוי גם יתרונות נוספים כגון איבטוח בטרוורסה, שיפור העגינות וכו'.<br /> <br /> למרות ששיטת העבודה בחבל תאומים כמעט שאינה שונה מן העבודה בחבל יחיד, יש למוביל בשני חבלים דקים יתרון פסיכולוגי על המוביל בחבל יחיד. הרגעים המטרידים ביותר בכל הובלה הם רגעי ההקלפה. ברגע ה[[הקלפה]] המוביל רחוק מן העגינה הקודמת (שהרי לא היה מחליט לשים עוד אחת) והוא גם צריך לקחת חבל נוסף כדי להקליפ. תוך כדי כך המוביל מגדיל את אורך החבל שבינו ובין העגינה הקודמת, ואת אורך הנפילה הפוטנציאלית.<br /> <br /> בעבודה בחבל כפול אפשר להקליפ חבל אחד, בעוד שהשני עובר בעגינה הקודמת, וכך להימנע מהבעיה שתוארה (זה כתוב כ'יתרון ג' ביתרונות של [[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope|חבל כפול]]). גם בחבל תאומים, למרות ששני החבלים מתפקדים בזמן הובלה כחבל יחיד, אפשר להקליפ אותם האחד אחרי השני. אין כאן בעיה בטיחותית מכיוון שמיד לאחר ההקלפה המוביל נמצא למעשה ב[[טופ-רופ]]. למרות שההבדל המעשי הוא קטן, ההבדל הפסיכולוגי גדול.<br /> <br /> האמריקאים נוהגים להעביר כל חבל בטבעת נפרדת בעגינות, כדי למנוע מצב של מתיחות שונה בשני חבלים בתוך אותה הטבעת, מצב שיכול להביא לפגיעה בחבלים כתוצאה מן החיכוך ביניהם באותה טבעת. מאותה הסיבה גם לא מומלץ להתחיל להוביל פיץ' בחבל כפול, ולעבור להובלה בחבל תאומים, ולהיפך.<br /> == הולכים יחד (moving together) ==<br /> הולכים יחד (moving together), זו שיטת [[טיפוס]] בה כל השותפים לטיפוס נעים יחד בעת ובעונה אחת. שיטה זו נפוצה במיוחד ב[[מסלולים אלפיניים]], אך ניתנת לביצוע בכל מסלול. אם ניקח לרגע את המקרה הפשוט של [[טיפוס סלע]], במקום שהמאבטח יעמוד במקום, והמוביל יתקדם, שני השותפים נעים יחד על הסלע. משמע, היה ואחד נפל, השני מהווה את המשקל הנגדי. במקרה זה נשאר תפקידו של המוביל להניח [[עגינות]], ושל השני להוציא אותן, ורק כאשר נגמר למוביל ציוד ל[[עגינות]] הוא עוצר, עד שהשני מגיע אליו, כדי לקבל חזרה את הציוד ולהמשיך הלאה. יש לציין, ששיטה זו דורשת מיומנות גבוהה מאוד, ויש בה סיכון רב יותר. אך יש בה יתרון משמעותי - מהירות. במסלולים ארוכים בהם הזמן הוא גורם קריטי משתדלים המטפסים להשתמש בשיטה זו, כל עוד אפשר, כדי להתקדם מהר יותר. לאור הסיכון, והצורך במיומנות גבוהה, מבצעים שיטה זובדר&quot;כ בקטעים קלים של ה[[טיפוס]], בהם הסיכויי לנפילה נמוך.<br /> <br /> == סולו מאובטח (solo) ==<br /> <br /> == הובלה מדומה (פסאודו - pseudo leading) ==<br /> <br /> ==השיטה של אנדריאה לסולו ==<br /> עוד שיטה לאבטוח עצמי / אנדריאה ענתי<br /> === תיאור כללי ===<br /> רבות סופר, ורבות נכתב, על [[אבטוח עצמי]] (self belay). קיימים מכשירים מיוחדים לשם כך; אלה שבעת שימושם אסור לך להתהפך &quot;ראש מטה&quot;, אלה שחייבים שימוש בחבל נוסף, ואלה שטובים רק לאימונים ולא לטיפוס אמיתי כי מחייבים עגינה מלמעלה, כמו ב-[[טופ-רופ|top rope]]. וכמובן ישנו אבטוח עצמי שאינן דורשות מכשיר מיוחד אלא רק ציוד מקובל בטיפוס ([[טבעות]], [[פרוסיקים]], [[רתמות|רתמת חזה]], [[אמצעי חיכוך#שטיכט, ATC ודומים להם|שטיכט]]), כל אחת ויתרונותיה, כל אחת וחסרונותיה. בטיפוס באיבטוח עצמי ב[[מסלולים ארוכים|מסלול ארוך]], בדרך כלל, צריך לטפס כל [[פיץ']] שלוש פעמים: מעלה, מטה ועוד פעם מעלה. לא תענוג גדול למי שהתכוון לטפס לשם הנאה.<br /> <br /> מה שמובא בשורות אלו הוא סידור איבטוח עצמי שמתאים במיוחד למטרה ספציפית: ללימוד ה[[הובלה]] של פיץ' מסויים, מה שנקרא באנגלית red point]]ing]], כולל הנחת ה[[עגינות]], בחינתן ובדיקתן.<br /> <br /> כותב שורות אלה הוא במקרה [[סגנונות בטיפוס#רד-פוינט|&quot;red pointer&quot;]] מובהק. לא פעם ריחמתי על בן (או בת) זוגי לטיפוס, שנאלץ להחזיק את החבל ביד משך שעות כשאני מנסה ומחליף כל מיני [[עגינות]] וכיווניהן, בוחן אפשרויות ומנסה שוב, וכל העת בן הזוג בודאי נשבע בלבו שזו לו הפעם האחרונה שהוא מסכים לצאת אתי ליום טיפוס כלשהו. על מנת למנוע אי-נעימות מעין זו מחברי לטיפוס, ניסיתי את השיטה המובאת להלן. ואלה עיקרי השיטה:<br /> <br /> בנו עגינה טובה בבסיס המסלול, וגם עגינה טובה בראש המסלול (כמו ב-top rope), וקשרו ביניהן [[חבל הובלה]] רפה (אנכי, בד&quot;כ), כך שהעודף בחבל יהיה 60 ס&quot;מ בקירוב. לביקור עצמית: במצב זה, אם אתם לוקחים בידיכם לולאה מהחבל, אורך הלולאה יהיה 30 ס&quot;מ לכל היותר.<br /> <br /> העבירו את החבל, חופשי, ב[[טבעות#טבעות ננעלות|טבעת הננעלת]] הראשית של [[רתמות|רתמתכם]], והתחילו לטפס תוך הנחת [[עגינות]] ו[[אבני עיגון]] כמו ב[[הובלה]] רגילה, כשאתם [[הקלפה נכונה|מקליפים]] את קטע החבל היורד, זה שקשור לבסיס המסלול. איש לא מאבטח אתכם, אבל בכל שלב בטיפוס, במקרה של [[נפילה]], אתם נעצרים 30 ס&quot;מ מתחת לעגינה האחרונה שהנחתם.<br /> <br /> יש לשים לב במיוחד לעגינה שבבסיס המסלול, ולא לשכוח שמבחינת חוזק ובטיחות דינה כדין עגינה ל[[סגנונות בטיפוס#טופ-רופ|טופ-רופ]] (כפולה או משולשת, עם [[חלוקת משקל|חלוקת מתח]], וכו') ובנוסף - עליה להחזיק גם כלפי מעלה, למקרה של [[נפילה]], וגם כלפי מטה שמא תישלף תחת משקלה העצמי.<br /> <br /> כמובן, השיטה מתאימה לא רק ללימוד ה[[הובלה]] של [[מסלול]], אלא גם למקרים שבהם אין לך בן זוג. מבחינה בטיחותית יש לשיטה המוצעת כמה יתרונות וכמה חסרונות בהשוואה להובלה רגילה.<br /> <br /> === יתרונות ===<br /> 1 - בכל שלב, אם אתם נופלים, ה[[חבלים|חבל]] כולו סופג את ה[[דינאמיקה של נפילות|נפילה]], ולכן [[דינאמיקה של נפילות#מקדם נפילה|מקדם הנפילה]] לעולם אינו חמור, אף לא בראשית ה[[פיץ']]. בהובלה רגילה, בראשית הפיץ', יש להיזהר במיוחד מנפילה בעלת מקדם נפילה גבוה, ורק בהמשך, ככל שאתם מתקדמים במעלה הפיץ', סכנה זו הולכת ופוחתת.<br /> <br /> 2 - ללא כל קשר עם המרחק שלכם מעל לעגינתכם האחרונה, במקרה של נפילה אתם תמיד נעצרים 30 ס&quot;מ מתחתיה, ולכן עם כל מטר נוסף שאתם עולים, גובה הנפילה האפשרית עולה במטר אחד. בהובלה רגילה, עם כל מטר נוסף של עליה, גובה הנפילה האפשרית עולה בשני מטרים.<br /> <br /> 3 - במקרה של נפילה, ואם ה[[עגינות|עגינה]] האחרונה שלכם נתלשת, גובה הנפילה גדל כמרחק שבין העגינות, ואתם נעצרים 30 ס&quot;מ מתחת לזו שהנחתם לפניה. בהובלה רגילה, אם העגינה האחרונה נתלשת, גובה הנפילה גדל בפי שנים מהמרחק שבין העגינות, ואתם נעצרים כמו בעגינה האחרונה, ועוד כגובה הנ&quot;ל (פי שניים מהמרחק שבין העגינות) מתחת לעגינה שהנחתם לפניה; ברור לכן שהסיכוי לנפילה חמורה או ל-grounder הרבה יותר קטן בשיטה המוצעת מאשר בהובלה רגילה.<br /> === וגם כמה חסרונות ===<br /> 1 - השיטה אינה מתאפשרת אלא ב[[מסלול]] ישר. המסלול יכול להיות אנכי או אלכסוני אבל לא, למשל, מסלול שקטע ממנו אנכי, אח&quot;כ באה טרברסה או גגון או מרפסת, ושוב קטע אנכי.<br /> <br /> 2 - השיטה עדין לא נוסתה מספיק, ולכן יש להתייחס אליה, בינתיים, כאל שיטה ניסיונית. היא שמשה בהצלחה ב-&quot;מפצח האגוזים&quot;, ב-&quot;אימברוליו&quot; וב-&quot;הקצר&quot; ב[[גיא בן-הינום]], וכמו כן ב-&quot;אל אסד וב-&quot;ויברם&quot; ב[[שייך מרזוק]]. לעומת זאת היא נמצאה לא מתאימה ל-&quot;השיח הקוצני&quot; בגיא בן הינום, בשל ה[[טרברסה]] הקטנה שבו, ולא ל-&quot;העכביש הצהוב&quot; בשייך מרזוק, בשל ה[[גג]]ון והמרפסונת שמעליו. <br /> <br /> 3 - ועוד חסרון רציני - אין עם מי לקשקש.<br /> <br /> אבל אם אתם מנסים אותה, אז בהצלחה!<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.chockstone.org/TechTips/TwoRopes.htm מאמר על חבל יחיד וחבל כפול]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: מיכה יניב, אנדריאה ענתי ואחרים...</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94&diff=708 שיטות הובלה 2007-06-22T13:49:22Z <p>Omer: /* הולכים יחד (moving together) */</p> <hr /> <div>המונח '''שיטות הובלה''' מתייחס לצורות שימוש ב[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל דינאמי]] מסוגים שונים ל[[הובלה]] של [[מסלול]]. כל אחת משיטות ההובלה כאן מתוארת על יתרונותיה וחסרונותיה, ולאלו סוגי מסלולים היא מתאימה.<br /> = כללי=<br /> קיימות שלוש שיטות עיקריות ל[[הובלה]] של מסלול. השיטה המקורית התבססה על [[אבטחה דינאמית]] ללא [[אמצעי חיכוך]] או בעזרת [[חיכוך גוף]] (body belay) ב[[חבלים#חבלים מסיבים טבעיים|חבלים מסיבים טבעיים]]. במהדורה המודרנית שלה היא נקראת 'חבל יחיד' והאבטחה מתבצעת בעזרת אמצעי חיכוך וחבל אחד עבה. שיטה זו מתאימה במיוחד למסלולים קצרים, שלא צריך לגלוש עליהם (ואפשר ללכת מסביב).<br /> <br /> השיטה השניה היא 'חבל כפול' ובה משתמשים בשני חבלים דקים יותר, שכל אחד מהם יכול לבלום בעצמו את רוב נפילות ההובלה. שיטה זו מקובלת במסלולים ארוכים ומסובכים.<br /> <br /> השיטה השלישית היא 'טוין רופ', בה משתמשים בשני חבלים עוד יותר דקים, אך מתייחסים אליהם במהלך הטיפוס כאילו היו חבל אחד. שיטה זו מקובלת במיוחד בטיפוס הרים גבוהים, שלג וקרח ובמסלולים ארוכים וישרים על סלע (מבולטים).<br /> <br /> בשלוש השיטות הללו מבנה הטיפוס הוא דומה: המסלול מחולק לפיצ'ים (אורכי חבל) ובין כל שני פיצ'ים יש [[תחנות|תחנה]].<br /> <br /> נקודה נוספת הנוטה להישמט מן הדיון בנושא חבלים היא שככל שהחבל עבה יותר כך הוא עמיד יותר בפני שחיקה. כך למשל חבל יחיד עמיד יותר מחבל כפול, כפול עמיד יותר מתאומים ובכל מקרה - חבל 9מ&quot;מ עמיד יותר בפני שחיקה מחבלי 8.5מ&quot;מ. כל זאת בהנחה שהחבל הוא מאותה איכות, בעל מעטפת באותה צפיפות וכו'. מאידך, ככל שהחבל עבה, קל לו להיתקע בחריצים ועל פינות סלע.<br /> =השיטות השונות=<br /> == חבל יחיד (single rope) ==<br /> בהובלה בחבל יחיד המוביל משתמש בחבל אחד (מן הסתם) ואותו החבל עובר בכל העגינות. החסרון העיקרי של שיטה זו הוא בכמות החבל. מכיוון שבזמן [[גלישה]] על המסלול ניתן לגלוש בכל פעם רק חצי אורך החבל ([[גולש אחרון]]), על מסלול שהובל בחבל יחיד יהיו יותר פיצ'ים של גלישה מאשר פיצ'ים של טיפוס, עד פי שניים יותר. לעומת זאת, שיטה זו היא פשוטה יחסית לשיטות האחרות, כפי שיוסבר, והיא פופולארית ביותר במסלולים ספורטיביים קצרים, בלעדית בקירות טיפוס ושימושית בכל איזור בו יש ירידה נוחה מן המסלולים, או תחנות גלישה נוספות על אלה של ההובלה. <br /> <br /> מאחר שהמוביל מקליפ את החבל בכל ה[[עגינות]], מתגלה תופעה שמהווה בעיה במיוחד במסלולים שאינם ישרים (כאלה שיש בהם [[טרברסה|טרברסות]], למשל). כל &quot;שבירה&quot;, זוית בחבל, מוסיפה כמות של חיכוך ומקשה על המוביל להמשיך לטפס. פתרון אפשרי הוא להוסיף הארכות, [[ראנרים]] ארוכים, לכל עגינה וכך להקטין את הזוית של החבל בטבעות.<br /> == חבל כפול (double rope)==<br /> הובלה בחבל כפול (Double Rope) מבוססת על אותם העקרונות בדיוק כמו הובלה בחבל יחיד אלא שכאן משתמשים בשני חבלים דקים במקום אחד עבה. כל אחד מן החבלים האלה יכול לבלום את רוב הנפילות, בוודאי את אלה שהן ב[[מקדם נפילה]] נמוך.<br /> <br /> בהובלה בחבל כפול נהוג להקליפ את החבלים בעגינות לסירוגין, מכיוון שכל אחד מהחבלים יכול לבלום נפילה. נהוג גם להשתמש בשני חבלים בצבעים שונים, שניתן להבחין ביניהם בקלות, כך שייקל על המוביל להעביר את החבלים לסירוגין בעגינות. עוד נהוג (בעיקר אצל הבריטים) כי המוביל מכריז בתחילת ההובלה על הצדדים השונים (למשל: &quot;הצהוב מימין, הכחול משמאל&quot;).<br /> <br /> ההבדלים העיקריים בין חבל כפול לחבל יחיד הם:<br /> <br /> א. המשקל. חבל יחיד הוא קל יותר משני חבלים דקים. משקל של חבל יחיד 11מ&quot;מ הוא כ- 70 גרם למטר בעוד שמשקל טיפוסי של חבל כפול 9מ&quot;מ הוא כ - 55 גרם למטר. משקלו של חבל כפול הוא פי אחד וחצי לערך, מזה של חבל יחיד. זהו היתרון היחיד שיש לשימוש בחבל יחיד להובלה במסלולים ארוכים. כמובן שבחבלים דקים יותר המשקלים - בהתאם.<br /> <br /> ב. החיכוך. במסלולים בהם העגינות אינן מסודרות בקו ישר, זו מעל זו, החבל העובר בעגינות מזגזג ביניהן והחיכוך הולך וגדל, כאשר הוא מוכפל בערך קבוע מעגינה לעגינה. בשימוש בחבל כפול מעבירים את החבלים בעגינות לסירוגין כך שחבל אחד עובר בחצי מן העגינות, והחבל השני עובר בחצי האחר. כך ניתן להקטין את החיכוך במידה משמעותית, בלי להוסיף הארכות ארוכות, המשנות את כיוון הכח על העגינות ומאריכות את הנפילה הפוטנציאלית עליהן.<br /> <br /> ג. אורך ה[[דינאמיקה של נפילות|נפילה]] הפוטנציאלית. כאשר המוביל לוקח חבל כדי להעבירו בטבעת של העגינה הבאה, הוא מוסיף אורך לנפילה פוטנציאלית (אם מחליקה לו הרגל ממש לפני ה[[הקלפה נכונה|הקלפה]], למשל). במקרה של שני חבלים המועברים לסירוגין (אפילו בקו ישר), החבל אותו ייקח המוביל כדי להעביר בטבעת אינו אותו החבל העובר בעגינה הקודמת ולכן אינו אותו החבל שיבלום את הנפילה. אם תהיה נפילה, ברור שהיא תהיה קצרה יותר.<br /> <br /> ד. שיפור ה[[עגינות]]. כאשר העגינות אינן טובות מאד, וחשודות כגבוליות, ניתן למקם באותו הגובה שתי עגינות כך שבמקרה של נפילה יתחלק העומס על החבלים וגם על העגינות.<br /> <br /> ה. [[טרברסה]]. כאשר המסלול אינו לאורך קו ישר, ויש בו קטע של טרברסה, חבל אחד יכול לעבור בטרברסה, והשני ידלג על כל העגינות בטרברסה. כך יקטן החיכוך ממעבר החבלים בטבעות. יתרון חשוב נוסף הוא שלמטפס השני, המנקה את המסלול יהיה כל הזמן חבל המגיע מלמעלה ולא מהצד, כפי שהיה צפוי במקרה של טרברסה.<br /> <br /> ו. פינות חדות. מכיוון שכל חבל עובר במסלול שונה במקצת (הרי הם אינם מוקלפים באותן עגינות), הסיכוי ששני חבלים יעברו על פינות חדות וייקרעו במקרה של נפילה הוא קטן מאד, בהשוואה לזה של חבל אחד.<br /> <br /> ז. [[גלישה]] וחילוץ. [[תחנות]] הגלישה במסלולים ארוכים מסודרות על פי רוב לאורך המסלול. במקומות בהם התחנות מוכנות, הן במרחקים של אורך חבל אחד. בחבל של חמישים מטרים ניתו לטפס עד חמישים מטר בכל פיץ' של טיפוס אך ניתן לגלוש לכל היותר עשרים וחמישה מטרים בכל פיץ' של גלישה. בחבל כפול ניתן לטפס ולגלוש עד חמישים מטרים בכל פיץ. כמובן שמספר תחנות הגלישה יקטן בשימוש בחבל כפול וזמן הגלישה יתקצר. גם במסלול שאינו מסודר לגלישה קיים אותו היתרון, וכן כמות הציוד (עגינות גולש אחרון, רצועות או חבלים קצרים) שיש להשאיר לאורך המסלול תקטן.<br /> <br /> כל זה נובע מכך שבהובלה בחבל כפול יש בידי המטפסים חבל באורך כפול. עניין זה בא לידי ביטוי בכל המקרים בהם חבל ארוך יותר נותן אפשרויות רבות יותר. מצב דומה נוסף הוא במקרה שנדרש [[חילוץ מוביל|חילוץ של מטפס]] שנפגע.<br /> <br /> ח. טיפוס בשלישיה. כשמטפסים בשלישיה, המוביל מטפס כאשר הוא מאובטח בחבל כפול. בהגיעו לתחנה הוא יכול לאבטח את שני האחרים באותו זמן, בהפרש מרחקים קטן ביניהם, כשכל אחד מהם קשור לקצה של אחד החבלים, ומנקה את העגינות בהן עובר החבל שלו. במצב כזה יש לשים לב לטרוורסות לאורך המסלול, בהן יהיה מאובטח מלמעלה רק אחד מהמטפסים, ועליו מוטלת האחריות לטפס ראשון ולנקות גם את העגינות של חברו שיטפס אחריו, כדי שגם אליו יגיע החבל מלמעלה.<br /> <br /> לסיכום, העבודה בחבל כפול מביאה עימה מספר גדול של יתרונות ולמרות החיסרון שכבר הוזכר, המשקל הגדול יותר של שני חבלים דקים, היא ללא ספק השיטה המועדפת להובלת [[מסלולים ארוכים]] עם פיצ'ים רבים. עם זאת היא מסובכת יותר מבחינה טכנית. המוביל, צריך לשים לב למיקומם של שני החבלים ולדאוג שלא יסתבכו ביניהם (דבר שיגרום לחיכוך ויפריע לו לטפס). גם למאבטח העבודה מסובכת ודורשת יותר מיומנות מ[[איבטוח]] בחבל יחיד. המאבטח בחבל כפול צריך לעתים קרובות לקחת חבל באחד החבלים ולתת חבל בשני, ולפעמים לתת חבל בשני החבלים, הכל על פי מצבו של המוביל ביחס לעגינה האחרונה.<br /> <br /> על כל פנים, מומלץ להתחיל להוביל בחבל כפול רק לאחר ששני המטפסים (המוביל והמאבטח) התנסו והתמקצעו בהובלה בחבל יחיד.<br /> <br /> == חבל תאומים (twin rope) ==<br /> זוהי שיטה נוספת להובלה בשני חבלים דקים. בד&quot;כ חבלי טווין הינם דקים יותר מאלה של דאבל. כאן מועברים שני החבלים יחד בכל ה[[עגינות]] במצב רגיל, ובעצם משתמשים בשני החבלים כאילו היו חבל אחד עבה. ההבדל העיקרי הוא בכך שניתן להשתמש בחבלים דקים עוד יותר, כי בזמן נפילה שני החבלים יעשו את העבודה שעושה חבל אחד בחבל כפול. לעומת זאת, שני חבלים נמתחים פחות מחבל אחד, אפילו מעט דק יותר, כך שכוח הבלימה עלול לגדול.<br /> <br /> קיימים כאן רק חלק מן היתרונות של הובלה בחבל כפול ולמעשה היתרונות העיקריים הם ביכולת לבצע גלישות ארוכות יותר ובעצם בכל מקרה בו חבל ארוך יותר מועיל (כמו חילוץ), ובטיפוס בשלישיה. כאשר המוביל רחוק מן המאבטח והתחנה, חבל אחד עשוי להספיק ואז באים לידי ביטוי גם יתרונות נוספים כגון איבטוח בטרוורסה, שיפור העגינות וכו'.<br /> <br /> למרות ששיטת העבודה בחבל תאומים כמעט שאינה שונה מן העבודה בחבל יחיד, יש למוביל בשני חבלים דקים יתרון פסיכולוגי על המוביל בחבל יחיד. הרגעים המטרידים ביותר בכל הובלה הם רגעי ההקלפה. ברגע ה[[הקלפה]] המוביל רחוק מן העגינה הקודמת (שהרי לא היה מחליט לשים עוד אחת) והוא גם צריך לקחת חבל נוסף כדי להקליפ. תוך כדי כך המוביל מגדיל את אורך החבל שבינו ובין העגינה הקודמת, ואת אורך הנפילה הפוטנציאלית.<br /> <br /> בעבודה בחבל כפול אפשר להקליפ חבל אחד, בעוד שהשני עובר בעגינה הקודמת, וכך להימנע מהבעיה שתוארה (זה כתוב כ'יתרון ג' ביתרונות של [[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope|חבל כפול]]). גם בחבל תאומים, למרות ששני החבלים מתפקדים בזמן הובלה כחבל יחיד, אפשר להקליפ אותם האחד אחרי השני. אין כאן בעיה בטיחותית מכיוון שמיד לאחר ההקלפה המוביל נמצא למעשה ב[[טופ-רופ]]. למרות שההבדל המעשי הוא קטן, ההבדל הפסיכולוגי גדול.<br /> <br /> האמריקאים נוהגים להעביר כל חבל בטבעת נפרדת בעגינות, כדי למנוע מצב של מתיחות שונה בשני חבלים בתוך אותה הטבעת, מצב שיכול להביא לפגיעה בחבלים כתוצאה מן החיכוך ביניהם באותה טבעת. מאותה הסיבה גם לא מומלץ להתחיל להוביל פיץ' בחבל כפול, ולעבור להובלה בחבל תאומים, ולהיפך.<br /> == הולכים יחד (moving together) ==<br /> הולכים יחד (moving together), זו שיטת [[טיפוס]] בה כל השותפים לטיפוס נעים יחד בעת ובעונה אחת. שיטה זו נפוצה במיוחד ב[[מסלולים אלפיניים]], אך ניתנת לביצוע בכל מסלול. אם ניקח לרגע את המקרה הפשוט של [[טיפוס סלע]], במקום שהמאבטח יעמוד במקום, והמוביל יתקדם, שני השותפים נעים יחד על הסלע. משמע, היה ואחד נפל, השני מהווה את המשקל הנגדי. במקרה זה נשאר תפקידו של המוביל להניח [[עגינות]], ושל השני להוציא אותן, ורק כאשר נגמר למוביל ציוד ל[[עגינות]] הוא עוצר, עד שהשני מגיע אליו, כדי לקבל חזרה את הציוד ולהמשיך הלאה. יש לציין, ששיטה זו דורשת מיומנות גבוהה מאוד, ויש בה סיכון רב יותר. אך יש בה יתרון משמעותי - מהירות. במסלולים ארוכים בהם הזמן הוא גורם קריטי משתדלים המטפסים להשתמש בשיטה זו, כל עוד אפשר, כדי להתקדם מהר יותר. לאור הסיכון, והצורך במיומנות גבוהה, מבצעים שיטה זו בקטעים קלים של ה[[טיפוס]], בהם הסיכויי לנפילה נמוך.<br /> <br /> == סולו מאובטח (solo) ==<br /> <br /> == הובלה מדומה (פסאודו - pseudo leading) ==<br /> <br /> ==השיטה של אנדריאה לסולו ==<br /> עוד שיטה לאבטוח עצמי / אנדריאה ענתי<br /> === תיאור כללי ===<br /> רבות סופר, ורבות נכתב, על [[אבטוח עצמי]] (self belay). קיימים מכשירים מיוחדים לשם כך; אלה שבעת שימושם אסור לך להתהפך &quot;ראש מטה&quot;, אלה שחייבים שימוש בחבל נוסף, ואלה שטובים רק לאימונים ולא לטיפוס אמיתי כי מחייבים עגינה מלמעלה, כמו ב-[[טופ-רופ|top rope]]. וכמובן ישנו אבטוח עצמי שאינן דורשות מכשיר מיוחד אלא רק ציוד מקובל בטיפוס ([[טבעות]], [[פרוסיקים]], [[רתמות|רתמת חזה]], [[אמצעי חיכוך#שטיכט, ATC ודומים להם|שטיכט]]), כל אחת ויתרונותיה, כל אחת וחסרונותיה. בטיפוס באיבטוח עצמי ב[[מסלולים ארוכים|מסלול ארוך]], בדרך כלל, צריך לטפס כל [[פיץ']] שלוש פעמים: מעלה, מטה ועוד פעם מעלה. לא תענוג גדול למי שהתכוון לטפס לשם הנאה.<br /> <br /> מה שמובא בשורות אלו הוא סידור איבטוח עצמי שמתאים במיוחד למטרה ספציפית: ללימוד ה[[הובלה]] של פיץ' מסויים, מה שנקרא באנגלית red point]]ing]], כולל הנחת ה[[עגינות]], בחינתן ובדיקתן.<br /> <br /> כותב שורות אלה הוא במקרה [[סגנונות בטיפוס#רד-פוינט|&quot;red pointer&quot;]] מובהק. לא פעם ריחמתי על בן (או בת) זוגי לטיפוס, שנאלץ להחזיק את החבל ביד משך שעות כשאני מנסה ומחליף כל מיני [[עגינות]] וכיווניהן, בוחן אפשרויות ומנסה שוב, וכל העת בן הזוג בודאי נשבע בלבו שזו לו הפעם האחרונה שהוא מסכים לצאת אתי ליום טיפוס כלשהו. על מנת למנוע אי-נעימות מעין זו מחברי לטיפוס, ניסיתי את השיטה המובאת להלן. ואלה עיקרי השיטה:<br /> <br /> בנו עגינה טובה בבסיס המסלול, וגם עגינה טובה בראש המסלול (כמו ב-top rope), וקשרו ביניהן [[חבל הובלה]] רפה (אנכי, בד&quot;כ), כך שהעודף בחבל יהיה 60 ס&quot;מ בקירוב. לביקור עצמית: במצב זה, אם אתם לוקחים בידיכם לולאה מהחבל, אורך הלולאה יהיה 30 ס&quot;מ לכל היותר.<br /> <br /> העבירו את החבל, חופשי, ב[[טבעות#טבעות ננעלות|טבעת הננעלת]] הראשית של [[רתמות|רתמתכם]], והתחילו לטפס תוך הנחת [[עגינות]] ו[[אבני עיגון]] כמו ב[[הובלה]] רגילה, כשאתם [[הקלפה נכונה|מקליפים]] את קטע החבל היורד, זה שקשור לבסיס המסלול. איש לא מאבטח אתכם, אבל בכל שלב בטיפוס, במקרה של [[נפילה]], אתם נעצרים 30 ס&quot;מ מתחת לעגינה האחרונה שהנחתם.<br /> <br /> יש לשים לב במיוחד לעגינה שבבסיס המסלול, ולא לשכוח שמבחינת חוזק ובטיחות דינה כדין עגינה ל[[סגנונות בטיפוס#טופ-רופ|טופ-רופ]] (כפולה או משולשת, עם [[חלוקת משקל|חלוקת מתח]], וכו') ובנוסף - עליה להחזיק גם כלפי מעלה, למקרה של [[נפילה]], וגם כלפי מטה שמא תישלף תחת משקלה העצמי.<br /> <br /> כמובן, השיטה מתאימה לא רק ללימוד ה[[הובלה]] של [[מסלול]], אלא גם למקרים שבהם אין לך בן זוג. מבחינה בטיחותית יש לשיטה המוצעת כמה יתרונות וכמה חסרונות בהשוואה להובלה רגילה.<br /> <br /> === יתרונות ===<br /> 1 - בכל שלב, אם אתם נופלים, ה[[חבלים|חבל]] כולו סופג את ה[[דינאמיקה של נפילות|נפילה]], ולכן [[דינאמיקה של נפילות#מקדם נפילה|מקדם הנפילה]] לעולם אינו חמור, אף לא בראשית ה[[פיץ']]. בהובלה רגילה, בראשית הפיץ', יש להיזהר במיוחד מנפילה בעלת מקדם נפילה גבוה, ורק בהמשך, ככל שאתם מתקדמים במעלה הפיץ', סכנה זו הולכת ופוחתת.<br /> <br /> 2 - ללא כל קשר עם המרחק שלכם מעל לעגינתכם האחרונה, במקרה של נפילה אתם תמיד נעצרים 30 ס&quot;מ מתחתיה, ולכן עם כל מטר נוסף שאתם עולים, גובה הנפילה האפשרית עולה במטר אחד. בהובלה רגילה, עם כל מטר נוסף של עליה, גובה הנפילה האפשרית עולה בשני מטרים.<br /> <br /> 3 - במקרה של נפילה, ואם ה[[עגינות|עגינה]] האחרונה שלכם נתלשת, גובה הנפילה גדל כמרחק שבין העגינות, ואתם נעצרים 30 ס&quot;מ מתחת לזו שהנחתם לפניה. בהובלה רגילה, אם העגינה האחרונה נתלשת, גובה הנפילה גדל בפי שנים מהמרחק שבין העגינות, ואתם נעצרים כמו בעגינה האחרונה, ועוד כגובה הנ&quot;ל (פי שניים מהמרחק שבין העגינות) מתחת לעגינה שהנחתם לפניה; ברור לכן שהסיכוי לנפילה חמורה או ל-grounder הרבה יותר קטן בשיטה המוצעת מאשר בהובלה רגילה.<br /> === וגם כמה חסרונות ===<br /> 1 - השיטה אינה מתאפשרת אלא ב[[מסלול]] ישר. המסלול יכול להיות אנכי או אלכסוני אבל לא, למשל, מסלול שקטע ממנו אנכי, אח&quot;כ באה טרברסה או גגון או מרפסת, ושוב קטע אנכי.<br /> <br /> 2 - השיטה עדין לא נוסתה מספיק, ולכן יש להתייחס אליה, בינתיים, כאל שיטה ניסיונית. היא שמשה בהצלחה ב-&quot;מפצח האגוזים&quot;, ב-&quot;אימברוליו&quot; וב-&quot;הקצר&quot; ב[[גיא בן-הינום]], וכמו כן ב-&quot;אל אסד וב-&quot;ויברם&quot; ב[[שייך מרזוק]]. לעומת זאת היא נמצאה לא מתאימה ל-&quot;השיח הקוצני&quot; בגיא בן הינום, בשל ה[[טרברסה]] הקטנה שבו, ולא ל-&quot;העכביש הצהוב&quot; בשייך מרזוק, בשל ה[[גג]]ון והמרפסונת שמעליו. <br /> <br /> 3 - ועוד חסרון רציני - אין עם מי לקשקש.<br /> <br /> אבל אם אתם מנסים אותה, אז בהצלחה!<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.chockstone.org/TechTips/TwoRopes.htm מאמר על חבל יחיד וחבל כפול]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: מיכה יניב, אנדריאה ענתי ואחרים...</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=707 ספוטינג 2007-06-22T13:10:31Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>[[תמונה: spotting.jpg|left]]<br /> <br /> ספוטינג (spotting) היא מעין שיטת [[אבטחה]] ל[[בולדרינג]], הכוללת מאבטח (ספוטר), מזרון מיוחד הנקרא [[קראש-פד]] (crash-pad) או שניהם. תפקיד המאבטח אינו למנוע את הנפילה או את הפגיעה בקרקע, אלא לכוון את הנפילה כך שהמטפס ינחת על הרגליים ולא על הראש או על הגב. אם יש מזרון, תפקיד ה&quot;ספוטר&quot; גדול יותר: לשמור על הראש ועל הגב, להעביר את המזרון כך שבכל רגע הוא יהיה במקום בו הוא אפקטיבי ביותר, לכוון את הנופל כך שייפול על המזרון, ולדאוג שהנופל יישאר על המזרון. למעשה ה&quot;ספוטר&quot; מכוון את הנפילה, ומעט בולם אותה כך שהפגיעה בקרקע תהיה חלשה יותר.<br /> <br /> שמירה על הראש:<br /> נפילה של המטפס אינה יכולה להמנע ב[[טיפוס]] [[בולדרינג]], אך פגיעה יותר מוצלחת בקרקע יכולה למנוע פציעות. בעזרת דחיפה של איזור הכתפים של הנופל, ניתן לתמוך בנופל כך שיפול על רגליו, וככל שהמסלול יותר תלול כך אבטחה זו יותר חשובה.<br /> <br /> לכוון את הנופל אל המזרון, ולהשאירו שם:<br /> ישנם מסלולים שבהם קל מאוד להציב את המזרון ([[קראש-פד]] crash-pad)במקום הנכון, אך מסלולים תלולים במיוחד,או על [[ארט]] (arrete) יכולים להוביל את הנופל הרחק מהמזרון. בזמן הספוטינג, על ה&quot;ספוטר&quot; להציב את המזרון במקום אליו סביר להניח שהמטפס יפול. אך אם הנפילה היא לכיוון שונה יש לתפוס את הנופל ולהפילו אל המזרון, לאחר נפילה כזו, בדר&quot;כ הנופל יזרק הלאה מן המזרון, ולכן יש לנסות ולהשאיר את הנופל על המזרון.<br /> שימו לב, שלתפוס את הנופל אין זו משימה קלה, ויש לתפוס אותו במקום הנכון. איזור המותניים זו בחירה טובה.<br /> <br /> הסיכויי לפציעות חמורות ב[[בולדרינג]] יחסית נמוך, אך הסיכויי לפציעות קלות כגון: נקיעת קרסול או ברך, גבוה. ולכן, יש להשתמש בספוטינג בזמן [[טיפוס]] [[בולדרינג]].<br /> עם-זאת, יש לזכור שה&quot;ספוטר&quot; חשוף לפגיעות בעצמו. קודם כל, עייניו של הספוטר צריכות להתמקד במטפס, על מנת שיוכל להגיב בזמן ולבצע את תפקידו, ולכן ה&quot;ספוטר&quot; אינו יכול לראות עצמים, חפצים או בורות שיש בדרך העלולים להפיל אותו. אם כך, יש להקפיד להזיז חפצים המפריעים בדרך ולנסות לסמן או לסדר עצמים ובורות.<br /> שנית, אחת התאונות הנפוצות ב[[בולדרינג]] היא פגיעה באגודלים של ה&quot;ספוטר&quot;. מכיוון, שה&quot;ספוטר&quot; מנסה לתפוס את הנופל, כשאגודליו פרושים, וכך, משקל הנופל, מעקם את אגודלי המאבטח. איבטוח ספוטינג עם אגודלים צמודים לכף היד יכול למנוע פגיעה שכזו.<br /> <br /> בנוסף לאמור לעיל, ל&quot;ספוטר&quot;, עוד מספר תפקידים:<br /> <br /> * עזרה פסיכולוגית למטפס. מטפס שיודע שיש מאחוריו &quot;ספוטר&quot;, יכול &quot;ללכת על זה&quot; ביתר קלות. ניתן לעשות זאת ע&quot;י עידוד:&quot;לך על זה!&quot; או &quot;אני איתך!&quot;, ואפשר גם מידי פעם לגעת קלות בגב המטפס, שיכיר בנוכחותך.<br /> * לא להפריע. לעיתים יש נטייה ל&quot;ספוטר&quot; לתמוך יתר על המידה, או לעמוד בנקודה אליה מתנדנד המטפס, במקרים כאלה יתכן שה&quot;ספוטר&quot; לא יצטרך לספוג נפילה, אך הוא גורם למטפס להצליח מסלול, שדורש נסיון נוסף.<br /> * לדעת מתי אתה מטפס [[בולדרינג]], ומתי אתה מטפס [[סולו]]. לעיתים המטפס עולה גבוה מידי. ואז, תפקידו של ה&quot;ספוטר&quot;, להודיע על כך, וגם לזוז. בלימת נפילה גדולה עלולה לפצוע הן את הנופל, והן את המטפס. ואז - מי יקרא לעזרה?<br /> <br /> דבר אחרון, בלימת נפילה ע&quot;י &quot;ספוטר&quot; עלולה להוביל למצבים אינטימיים. וודאו שמי שאתם מאבטחים אותו, מוכן שאתם תהיו המאבטחים.<br /> <br /> <br /> [http://www.planetfear.com/article_detail.asp?a_id=473 מאמר על ספוטינג (ממנו גם נלקחה התמונה וחלק מהחומר)]. <br /> <br /> [http://www.goanimal.com/newsletters/2004/spotting/spotting.html עוד מאמר על ספוטינג]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: מיכה יניב, עומר שביט ואחרים...</div> Omer http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92&diff=706 ספוטינג 2007-06-22T13:07:18Z <p>Omer: </p> <hr /> <div>[[תמונה: spotting.jpg|left]]<br /> <br /> ספוטינג (spotting) היא מעין שיטת [[אבטחה]] ל[[בולדרינג]], הכוללת מאבטח (ספוטר), מזרון מיוחד הנקרא [[קראש-פד]] (crash-pad) או שניהם. תפקיד המאבטח אינו למנוע את הנפילה או את הפגיעה בקרקע, אלא לכוון את הנפילה כך שהמטפס ינחת על הרגליים ולא על הראש או על הגב. אם יש מזרון, תפקיד ה&quot;ספוטר&quot; גדול יותר: לשמור על הראש ועל הגב, להעביר את המזרון כך שבכל רגע הוא יהיה במקום בו הוא אפקטיבי ביותר, לכוון את הנופל כך שייפול על המזרון, ולדאוג שהנופל יישאר על המזרון. למעשה ה&quot;ספוטר&quot; מכוון את הנפילה, ומעט בולם אותה כך שהפגיעה בקרקע תהיה חלשה יותר.<br /> <br /> שמירה על הראש:<br /> נפילה של המטפס אינה יכולה להמנע ב[[טיפוס]] [[בולדרינג]], אך פגיעה יותר מוצלחת בקרקע יכולה למנוע פציעות. בעזרת דחיפה של איזור הכתפים של הנופל, ניתן לתמוך בנופל כך שיפול על רגליו, וככל שהמסלול יותר תלול כך אבטחה זו יותר חשובה.<br /> <br /> לכוון את הנופל אל המזרון, ולהשאירו שם:<br /> ישנם מסלולים שבהם קל מאוד להציב את המזרון ([[קראש-פד]] crash-pad)במקום הנכון, אך מסלולים תלולים במיוחד,או על [[arete]] יכולים להוביל את הנופל הרחק מהמזרון. בזמן הספוטינג, על ה&quot;ספוטר&quot; להציב את המזרון במקום אליו סביר להניח שהמטפס יפול. אך אם הנפילה היא לכיוון שונה יש לתפוס את הנופל ולהפילו אל המזרון, לאחר נפילה כזו, בדר&quot;כ הנופל יזרק הלאה מן המזרון, ולכן יש לנסות ולהשאיר את הנופל על המזרון.<br /> שימו לב, שלתפוס את הנופל אין זו משימה קלה, ויש לתפוס אותו במקום הנכון. איזור המותניים זו בחירה טובה.<br /> <br /> הסיכויי לפציעות חמורות ב[[בולדרינג]] יחסית נמוך, אך הסיכויי לפציעות קלות כגון: נקיעת קרסול או ברך, גבוה. ולכן, יש להשתמש בספוטינג בזמן [[טיפוס]] [[בולדרינג]].<br /> עם-זאת, יש לזכור שה&quot;ספוטר&quot; חשוף לפגיעות בעצמו. קודם כל, עייניו של הספוטר צריכות להתמקד במטפס, על מנת שיוכל להגיב בזמן ולבצע את תפקידו, ולכן ה&quot;ספוטר&quot; אינו יכול לראות עצמים, חפצים או בורות שיש בדרך העלולים להפיל אותו. אם כך, יש להקפיד להזיז חפצים המפריעים בדרך ולנסות לסמן או לסדר עצמים ובורות.<br /> שנית, אחת התאונות הנפוצות ב[[בולדרינג]] היא פגיעה באגודלים של ה&quot;ספוטר&quot;. מכיוון, שה&quot;ספוטר&quot; מנסה לתפוס את הנופל, כשאגודליו פרושים, וכך, משקל הנופל, מעקם את אגודלי המאבטח. איבטוח ספוטינג עם אגודלים צמודים לכף היד יכול למנוע פגיעה שכזו.<br /> <br /> בנוסף לאמור לעיל, ל&quot;ספוטר&quot;, עוד מספר תפקידים:<br /> <br /> * עזרה פסיכולוגית למטפס. מטפס שיודע שיש מאחוריו &quot;ספוטר&quot;, יכול &quot;ללכת על זה&quot; ביתר קלות. ניתן לעשות זאת ע&quot;י עידוד:&quot;לך על זה!&quot; או &quot;אני איתך!&quot;, ואפשר גם מידי פעם לגעת קלות בגב המטפס, שיכיר בנוכחותך.<br /> * לא להפריע. לעיתים יש נטייה ל&quot;ספוטר&quot; לתמוך יתר על המידה, או לעמוד בנקודה אליה מתנדנד המטפס, במקרים כאלה יתכן שה&quot;ספוטר&quot; לא יצטרך לספוג נפילה, אך הוא גורם למטפס להצליח מסלול, שדורש נסיון נוסף.<br /> * לדעת מתי אתה מטפס [[בולדרינג]], ומתי אתה מטפס [[סולו]]. לעיתים המטפס עולה גבוה מידי. ואז, תפקידו של ה&quot;ספוטר&quot;, להודיע על כך, וגם לזוז. בלימת נפילה גדולה עלולה לפצוע הן את הנופל, והן את המטפס. ואז - מי יקרא לעזרה?<br /> <br /> דבר אחרון, בלימת נפילה ע&quot;י &quot;ספוטר&quot; עלולה להוביל למצבים אינטימיים. וודאו שמי שאתם מאבטחים אותו, מוכן שאתם תהיו המאבטחים.<br /> <br /> <br /> [http://www.planetfear.com/article_detail.asp?a_id=473 מאמר על ספוטינג (ממנו גם נלקחה התמונה וחלק מהחומר)]. <br /> <br /> [http://www.goanimal.com/newsletters/2004/spotting/spotting.html עוד מאמר על ספוטינג]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: מיכה יניב, עומר שביט ואחרים...</div> Omer