האנציקלופדיה של הטיפוס
https://wiki.imga.org.il/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8&feedformat=atom Climbing_Encyclopedia - תרומות המשתמש [he] 2024-03-28T11:36:47Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.30.0 https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11085 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T15:10:34Z <p>ליאור: /* עין פארה, מצוק היונים, גיתה, מעלה גילבוע, דלתון */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]], [[מעלה גילבוע]], [[דלתון]], [[כיסרא]]==<br /> מסלע: המסלע באתר מעלה גילבוע הוא גיר מגיל אאוקן עליון (45-35 מ&quot;ש). הגיר משתייך לתצורת בר כוכבא, תצורה מצוקית שבונה את רוב מצוקי הגליל המזרחי (ארבל, נחל עמוד,עכברה). זהו גיר נומוליטי שיישי, קשה ומסיבי.<br /> <br /> מסלע: המסלע באתר של נחל דלתון הוא גיר מגיל טורון (90-94 מ&quot;ש). הגיר הוא חלק מתצורת בענה מעליו מצויה תצורת עין זיתים הקירטונית והרכה ולכן מעל ראש המצוק המדרון רך ומתון עד לקו הרכס.<br /> <br /> מסלע: המסלע בפארק הסלעים של כיסרא הוא גיר מגיל טורון (90-94 מ&quot;ש). הגיר הוא חלק מתצורת בענה.<br /> <br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> גיאולוגיה<br /> מסלע: הסלע הבונה את מצוק נחל חלילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> מרקם: המופע המאפיין העיקרי של האתר הוא קארסטי, החלק העליון עשיר באחיזות של חללים קארסטיים והגגות הגדולים הם תוצאה של מערות קארסטיות שהנחל חשף תוך התחתרות.<br /> <br /> =שילת=<br /> מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> <br /> מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11084 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T15:06:59Z <p>ליאור: /* שילת */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]], [[מעלה גילבוע]], [[דלתון]]==<br /> מסלע: המסלע באתר מעלה גילבוע הוא גיר מגיל אאוקן עליון (45-35 מ&quot;ש). הגיר משתייך לתצורת בר כוכבא, תצורה מצוקית שבונה את רוב מצוקי הגליל המזרחי (ארבל, נחל עמוד,עכברה). זהו גיר נומוליטי שיישי, קשה ומסיבי.<br /> <br /> מסלע: המסלע באתר של נחל דלתון הוא גיר מגיל טורון (90-94 מ&quot;ש). הגיר הוא חלק מתצורת בענה מעליו מצויה תצורת עין זיתים הקירטונית והרכה ולכן מעל ראש המצוק המדרון רך ומתון עד לקו הרכס.<br /> <br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> גיאולוגיה<br /> מסלע: הסלע הבונה את מצוק נחל חלילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> מרקם: המופע המאפיין העיקרי של האתר הוא קארסטי, החלק העליון עשיר באחיזות של חללים קארסטיים והגגות הגדולים הם תוצאה של מערות קארסטיות שהנחל חשף תוך התחתרות.<br /> <br /> =שילת=<br /> מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> <br /> מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11083 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T15:06:19Z <p>ליאור: /* רמת הגולן */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]], [[מעלה גילבוע]], [[דלתון]]==<br /> מסלע: המסלע באתר מעלה גילבוע הוא גיר מגיל אאוקן עליון (45-35 מ&quot;ש). הגיר משתייך לתצורת בר כוכבא, תצורה מצוקית שבונה את רוב מצוקי הגליל המזרחי (ארבל, נחל עמוד,עכברה). זהו גיר נומוליטי שיישי, קשה ומסיבי.<br /> <br /> מסלע: המסלע באתר של נחל דלתון הוא גיר מגיל טורון (90-94 מ&quot;ש). הגיר הוא חלק מתצורת בענה מעליו מצויה תצורת עין זיתים הקירטונית והרכה ולכן מעל ראש המצוק המדרון רך ומתון עד לקו הרכס.<br /> <br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> גיאולוגיה<br /> מסלע: הסלע הבונה את מצוק נחל חלילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> מרקם: המופע המאפיין העיקרי של האתר הוא קארסטי, החלק העליון עשיר באחיזות של חללים קארסטיים והגגות הגדולים הם תוצאה של מערות קארסטיות שהנחל חשף תוך התחתרות.<br /> <br /> =שילת=<br /> מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11082 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T15:02:37Z <p>ליאור: /* עין פארה, מצוק היונים, גיתה, מעלה גילבוע */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]], [[מעלה גילבוע]],[[דלתון]==<br /> מסלע: המסלע באתר מעלה גילבוע הוא גיר מגיל אאוקן עליון (45-35 מ&quot;ש). הגיר משתייך לתצורת בר כוכבא, תצורה מצוקית שבונה את רוב מצוקי הגליל המזרחי (ארבל, נחל עמוד,עכברה). זהו גיר נומוליטי שיישי, קשה ומסיבי.<br /> מסלע: המסלע באתר של נחל דלתון הוא גיר מגיל טורון (90-94 מ&quot;ש). הגיר הוא חלק מתצורת בענה מעליו מצויה תצורת עין זיתים הקירטונית והרכה ולכן מעל ראש המצוק המדרון רך ומתון עד לקו הרכס.<br /> <br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> גיאולוגיה<br /> מסלע: הסלע הבונה את מצוק נחל חלילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> מרקם: המופע המאפיין העיקרי של האתר הוא קארסטי, החלק העליון עשיר באחיזות של חללים קארסטיים והגגות הגדולים הם תוצאה של מערות קארסטיות שהנחל חשף תוך התחתרות.<br /> <br /> =שילת=<br /> מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11081 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T14:57:59Z <p>ליאור: /* עין פארה, מצוק היונים, גיתה */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]], [[מעלה גילבוע]]==<br /> מסלע: המסלע באתר מעלה גילבוע הוא גיר מגיל אאוקן עליון (45-35 מ&quot;ש). הגיר משתייך לתצורת בר כוכבא, תצורה מצוקית שבונה את רוב מצוקי הגליל המזרחי (ארבל, נחל עמוד,עכברה). זהו גיר נומוליטי שיישי, קשה ומסיבי.<br /> <br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> גיאולוגיה<br /> מסלע: הסלע הבונה את מצוק נחל חלילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> מרקם: המופע המאפיין העיקרי של האתר הוא קארסטי, החלק העליון עשיר באחיזות של חללים קארסטיים והגגות הגדולים הם תוצאה של מערות קארסטיות שהנחל חשף תוך התחתרות.<br /> <br /> =שילת=<br /> מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11080 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T14:41:14Z <p>ליאור: /* גיאולוגיה */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> גיאולוגיה<br /> מסלע: הסלע הבונה את מצוק נחל חלילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> מרקם: המופע המאפיין העיקרי של האתר הוא קארסטי, החלק העליון עשיר באחיזות של חללים קארסטיים והגגות הגדולים הם תוצאה של מערות קארסטיות שהנחל חשף תוך התחתרות.<br /> <br /> =שילת=<br /> מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11079 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T14:40:48Z <p>ליאור: /* מרקם */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> =גיאולוגיה=<br /> מסלע: הסלע הבונה את מצוק נחל חלילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> מרקם: המופע המאפיין העיקרי של האתר הוא קארסטי, החלק העליון עשיר באחיזות של חללים קארסטיים והגגות הגדולים הם תוצאה של מערות קארסטיות שהנחל חשף תוך התחתרות.<br /> <br /> =שילת=<br /> מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11078 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T14:40:28Z <p>ליאור: /* גיאולוגיה */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> =גיאולוגיה=<br /> מסלע: הסלע הבונה את מצוק נחל חלילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> מרקם: המופע המאפיין העיקרי של האתר הוא קארסטי, החלק העליון עשיר באחיזות של חללים קארסטיים והגגות הגדולים הם תוצאה של מערות קארסטיות שהנחל חשף תוך התחתרות.<br /> <br /> =מרקם=<br /> המופע המאפיין העיקרי של האתר הוא קארסטי, החלק העליון עשיר באחיזות של חללים קארסטיים והגגות הגדולים הם תוצאה של מערות קארסטיות שהנחל חשף תוך התחתרות.<br /> <br /> =שילת=<br /> מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11077 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T14:39:03Z <p>ליאור: /* מסלע */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> =גיאולוגיה=<br /> מסלע: הסלע הבונה את מצוק נחל חלילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> <br /> =מרקם=<br /> המופע המאפיין העיקרי של האתר הוא קארסטי, החלק העליון עשיר באחיזות של חללים קארסטיים והגגות הגדולים הם תוצאה של מערות קארסטיות שהנחל חשף תוך התחתרות.<br /> <br /> =שילת=<br /> מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11076 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T14:37:56Z <p>ליאור: /* מרקם */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> =גיאולוגיה=<br /> =מסלע=<br /> הסלע הבונה את מצוק נחל לילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> =מרקם=<br /> המופע המאפיין העיקרי של האתר הוא קארסטי, החלק העליון עשיר באחיזות של חללים קארסטיים והגגות הגדולים הם תוצאה של מערות קארסטיות שהנחל חשף תוך התחתרות.<br /> <br /> =שילת=<br /> מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11075 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T14:32:37Z <p>ליאור: /* שילת */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> =גיאולוגיה=<br /> =מסלע=<br /> הסלע הבונה את מצוק נחל לילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> =מרקם=<br /> <br /> =שילת=<br /> מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11074 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-12-02T14:28:08Z <p>ליאור: /* זנוח, כיסלון, כרמילה, שילת */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]], [[נחל חלילים]]==<br /> ==נחל חלילים==<br /> =גיאולוגיה=<br /> =מסלע=<br /> הסלע הבונה את מצוק נחל לילים הוא דולומיט מגיל קנומן עליון (98-94 מ&quot;ש) הדולומיט שייך לתצורת עמינדב בה מופיעים לעיתים מצוקים מקומיים המוגבלים במרחב.<br /> =מרקם=<br /> <br /> =שילת=<br /> =מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> =מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11070 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-11-30T08:08:01Z <p>ליאור: /* מחצבות קדומים, המחצבה בזכרון */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]]==<br /> =שילת=<br /> =מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> =מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> ==מסלע==<br /> הסלע הבונה את מצוק מחצבות קדומים הוא גיר שוניתי מתצורת גיר בית אורן שגילה קנומן מוקדם (כ97 מ&quot;ש). גיר השוניות של בית אורן מופיע בתוך מחזור ההשקעה של עוספיה, שרובו קירטוני. מתחת למחזור עוספיה ומעל לגיר בית אורן מצויים סלעי טוף וולקני. גיר בית אורן במחצבות קדומים מכונה גם קומפלקס גריפאה והמלכה. הגיר בנוי חול משברי מאובני רודיסט וצדפות גריפאה. מלכה הוא הכינוי לסלע מסיבי שממנו ניתן לחצוב גושי ענק לאבני בנין גדולות שיכולות לשמש במבנים מלכותיים.<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=11069 המחצבה בזכרון 2011-11-28T07:32:56Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> זהו אתר סימפטי וקטנטן המצוי במחצבה קדומה במבואותיה הדרום מזרחיים של זיכרון יעקב. אתר זה אינו מצוי בשמורת טבע, ולכן אינו אסור לטיפוס. האתר (ודרכי הגישה אליו), גובלים במטעים ובשטחי מרעה. מאז הופעת מטפסים באזור, היו כמה חיכוכים לא נעימים עם בעלי המטעים, שעיקרם קטיפת פרות מהעצים והשארת שער הפרות פתוח. אנא כבדו את רכוש הזולת על מנת למנוע בעיות מיותרות.<br /> <br /> חלק ניכר מהמסלולים מבולטים באוריינטציה [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]], כולל [[תחנות]] הקלפה. הטיפוס הוא טיפוס [[פייס]] טכני, על סוג סלע מיוחד במינו. המסלולים במגוון דרגות קושי, מ 5a ועד 7b.<br /> <br /> המצוק פונה דרום- מערבה ונכנס לשמש בערך בשעה 11:00, ולכן אינו מומלץ לימים החמים של הקיץ.<br /> <br /> ==ציוד==<br /> גובה המצוק בין 8- 10 מטר, כך ש[[חבלים|חבל]] באורך 20מ' ו-5 [[ראנרים]] מספיקים בהחלט. <br /> ==היסטוריה==<br /> ה&quot;מצוק&quot; הוא למעשה מחצבה קדומה מהתקופה הרומית-ביזנטית ששרתה את אתרי  הבניה האזוריים דוגמת שוני, עין צור וחירבת אל עקב. בעידן היותר מודרני (ואני מתנצל מראש אם אני מקפח מישהו), הפוטנציאל של המחצבה כאתר טיפוס אובחן לראשונה ע&quot;י גדעון אביגד מרמת ישי.<br /> <br /> תחילה הטיפוס נעשה ב- [[טופ-רופ]] (גדעון, ארנון ו- Mark Pretty) ולאחר מכן ב[[סולו]] (יוחאי ליליאור, איל ליליאור ז&quot;ל ויואב ניר ז&quot;ל). 23 מסלולים בולטו ע&quot;י עודד לוינזון ואמיר עזר ב 7-/1996, 3 מסלולים נוספים בולטו ע&quot;י יוסף ופליקס בשנים שלאחר מכן. הבילוט נעשה במימון פרטי.<br /> ==גיאולוגיה==<br /> =מסלע=<br /> הסלע הוא גיר שוניתי מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש) הגיר שייך לתצורת בינה שבאזור זה מתחלקת לשני פרטים פרט מוחרקה שכולל בעיקר גירים שוניתיים ופרט סומק שבנוי סלעים רכים וגירים שוניתיים מופיעים בו רק כעדשות מקומיות.<br /> =מרקם=<br /> הסלע מסיבי (חסר שיכוב) ומחוספס כיוון שהוא בנוי רסק מאובנים שנוצר מבליה של מבנים שוניתיים. אופי פני הסלע מושפעים בעיקר מאופי החציבה והבליה המחוספסת היא תוצאת החשיפה של פני הסלע החצובים לאטמוספירה.<br /> ==כיצד מגיעים==<br /> הגישה היא מכביש מס’ 652, המקשר בין זיכרון יעקב לבנימינה. יש שלוש אפשרויות:<br /> ===מצפון===<br /> מכביש החוף יורדים במחלף זיכרון. בצומת הראשון צומת פורדיס, פונים ימינה. לאחר כשני ק&quot;מ פונים שמאלה לזיכרון יעקב. לוקחים את הפניה הראשונה ימינה בעלייה (מזלג) לכיוון מעין  צבי, עד לכיכר קטנה. פונים בכיכר שמאלה, וממשיכים ישר בעליה עד לכיכר נוספת, בה פונים ימינה לכיוון בנימינה. נוסעים<br /> ישר עד שרואים תחנת דלק של &quot;דור&quot; בצד שמאל של הכביש (אפשר לראות את בי&quot;ס אורט מימין) ואחריה פונים פניה ראשונה שמאלה. אחרי 0.5 ק&quot;מ, לפני העיקול החד בכביש, פונים שמאלה לדרך עפר (סעו לאט, קל לפספס). עם דרך זו ממשיכים עד למפגש עם שביל ישראל ועמו ממשיכים עד למצוק (~2 ק&quot;מ).<br /> ===מדרום===<br /> מכביש החוף יורדים במחלף קיסריה ופונים לכיוון עפולה. בצומת הראשון, צמת נחל חדרה, פונים שמאלה לכיוון חיפה. בצומת בנימינה פונים ימינה (תחנת דלק &quot;פז&quot; משמאל), לכביש 653. ממשיכים ישר כל הזמן (עם פיתולי הכביש). עוברים את פסי הרכבת ופונים בצומת T שמאלה לכביש 652. נוסעים עם הכביש 4.1 ק&quot;מ, ופונים ימינה (רואים את בי&quot;ס אורט משמאל). אחרי 0.5 ק&quot;מ, לפני העיקול החד פונים שמאלה לדרך עפר המצטרפת לשביל ישראל.<br /> ===גישה חלופית, מומלצת בעיקר בחורף לאחר גשמים===<br /> יש אפשרות לחנות בשכונת נווה שרת (מסומנת במפה) הפונה למצוק ולהגיע ברגל (כ 10 דקות). השכונה נמצא סמוך לתחנת דלק &quot;דור&quot; המוזכרת לעיל.<br /> [[תמונה: zikhron_map.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מפת הגעה למצוק]]<br /> ==המסלולים==<br /> מסלול 1 - הגמד המאוכזב 6b: צעדים קצת מוזרים אך מעניין.<br /> <br /> מסלול 2 - (ללא שם) 6c.<br /> <br /> מסלול 3 - חג שמח 5c: במעלה המדרגה והחריץ.<br /> <br /> [[תמונה: zikhron1-3.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 1-3]]<br /> <br /> מסלול 4 - &quot;הטוב&quot; 6b: מתחיל ב[[ברידג'ינג]] ב[[ארובה]], עובר שמאלה לג’אגים. אתלטי. <br /> <br /> מסלול 5 - &quot;הרע&quot; 6a+: BRIDGING כל הדרך, לגמישים בלבד. <br /> <br /> מסלול 6 - &quot;והמכוער&quot;  6b: התחלה על מסלול ה&quot;פייס&quot; מימין לארובה, צעד אחרון טכני.<br /> <br /> [[תמונה: zikhron3-6.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 3-6]]<br /> <br /> מסלול 7 - הגמד היחף ב[[סולו]] 6a. <br /> <br /> מסלול 8 - (ללא שם) 6a+.  <br /> <br /> מסלול 9 - BECAME A CLASSIC <br /> <br /> מסלול  6c: עולים למדרגה משמאל לפינה, [[טרוורסה]] ימינה וישר למעלה.<br /> <br /> מסלול 10 - ספר הספרים 6b: עדין ויפה ב[[אופן-בוק]].<br /> <br /> מסלול 11 - (ללא שם) +7a.<br /> <br /> מסלול 12 - שלום חבר 6b\c: אולי המסלול היפה באתר.<br /> <br /> מסלול 13 - אינקיוויזיציה לקטנים +7b: קל יותר מאחיו הגדול, יפה.<br /> [[תמונה: zikhron7-13.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 7-13]]<br /> <br /> מסלול 14 - (ללא שם) 5b<br /> <br /> מסלול 15 - (ללא שם) - 7a/b<br /> <br /> אנא הימנעו מטיפוס מסלולים  21-16  בין אמצע מרץ לאמצע יולי בגלל קינון קבוע של תנשמות.<br /> <br /> מסלול 16 - רגל מעץ 7a\b<br /> <br /> מסלול 17 - The closed book. .7a<br /> <br /> מסלול 18 - עזר כנגדו  +6b, יפיפה <br /> [[תמונה: zikhron14-18.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 14-18]]<br /> <br /> מסלול 19 - (ללא שם) 7a/b<br /> <br /> מסלול 20 - התנשמת - 5c<br /> <br /> מסלול 21 - (ללא שם) - 6c - קו ישר ויפה, צעד אחרון בעיית [[בולדרינג]]. <br />  <br /> מסלול 22 - שטן קטן שלי - 7b<br /> <br /> מסלול 23 - (ללא שם) - 5b<br /> <br /> מסלול 24 - (ללא שם) 5a<br /> [[תמונה: zikhron18-24.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 18-24]]<br /> <br /> מסלול 25 - יורי דירקט 5c<br /> <br /> מסלול 26 -  7b<br /> [[תמונה: zikhron25-26.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 25-26]]<br /> <br /> מסלול 27 - אבות אבותינו - 6a<br /> [[תמונה: zikhron27.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלול 27]]<br /> <br /> מסלול 28 - (ללא שם) - 5b<br /> <br /> מסלול 29 - פולי 6b - בעיית בולדר מבולטת<br /> [[תמונה: zikhron28-29.jpg|מרכז|ממוזער|300px|מסלולים 28-29]]<br /> <br /> ==למידע נוסף ומדריכים ישנים==<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/GL_Display.asp?SEC=2&amp;EntryID=80 המדריך המקורי של עודד לוינסון]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: עודד לוינזון, [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], [[משתמש: shmulik|שמוליק]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=11068 מצוק היונים 2011-11-28T06:59:16Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> מצוק היונים נמצא סמוך למערת היונים, על מתלול צורים, שהוא הגבול בין הגליל התחתון והעליון. זהו מצוק של [[פיץ']] אחד, ובו כ-35 מסלולים מבולטים. המצוק פונה דרומה, לכן הוא נכנס לצל אחר הצהריים. סקטור המערה מוצל. המסלולים השמאליים של איזור הכיפה נכנסים לצל החל מ-11:00 בחורף ו-12:30 בקיץ.<br /> ==היסטוריה==<br /> המצוק התגלה בשנת 2002 על ידי עופר בלוטרייך ואדם מהלר. הוא בולט במהלך השנתיים-שלוש שלאחר מכן.<br /> ==איך מגיעים==<br /> [[תמונה: Yonim.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מפת הגעה]]<br /> מכביש עכו-צפת (כביש 85), פונים צפונה בצומת שלפני מג'ד אל כורום, בצומת עם תחנת דלק (מול הפניה דרומה לכביש מספר 8512 לגילון).<br /> <br /> אפשר לחנות לאורך הכביש, או לרדת לדרך עפר שעוקפת סוללת אבנים, ולחנות שם. אם ממשיכים עם הכביש מגיעים למחנה צבאי. זה אומר שפספסתם את החנייה.<br /> ֿ<br /> יורדים בשביל מסומן אדום עד המצוק.<br /> ==ציוד==<br /> המסלולים הארוכים ביותר הם של 25מ', אז חבל של 50מ' ו-12 [[ראנרים]] יספיקו.<br /> ==גיאולוגיה==<br /> =מסלע= המסלע באתר הוא גיר מתצורת ינוח. הגיר מסיבי (חסר שיכוב) ומאופיין במערות טבון מופע החוזר על עצמו פעמים רבות במסלע של שוניות או רסק שוניות מאובנות.<br /> =מבנה= מדובר בעדשה של רסק מאובנים יוצרי שונית שהורבדו בשקע מקומי במדרון התת ימי. שקע שנוצר תוך כדי תהליכי גלישות תת ימיות של תצורת ינוח. תצורת ינוח שמקיפה את העדשה בנויה גירים וגירים קרטוניים משוכבים. <br /> ==המסלולים==<br /> '''קוי הבולטים ממוספרים מימין לשמאל''' <br /> ===סקטור - הרמן===<br /> מסלול 1 - טום - 6a+<br /> <br /> מסלול 2 - ג'רי - 6b<br /> <br /> מסלול 3 - השופט - 6b+<br /> <br /> מסלול 4 - קן קטורה - 6c<br /> <br /> מסלול 5 - מגולח - 7a<br /> <br /> מסלול 6 - אולם טיפוס - 6b<br /> <br /> מסלול 7 - להב - 6c<br /> <br /> מסלול 8 - הרמן - 6c<br /> <br /> מסלול 9 - החתך - 6a<br /> ===בתוך - המערה===<br /> מסלול 10 - לילה ויום - 7c<br /> <br /> מסלול 11 - חרה קירי - 7a+<br /> <br /> מסלול 12 - סמוראי - 7a<br /> <br /> מסלול 13 - קאקהשחין בלוז - 7b<br /> <br /> מסלול 14 - אהבה - ושיעול - 7a+<br /> <br /> מסלול 15 - בילי - ז'אן - 7c<br /> <br /> מסלול 16 - פריקט<br /> <br /> מסלול 17 - הטוב של ה-80<br /> <br /> מסלול 18 - עקרב לבן - 7a+<br /> ===המצוק המרכזי===<br /> מסלול 19 - דוקטור פיתה - 6a<br /> <br /> מסלול 20 - חריץ אצבע - 7a<br /> <br /> מסלול 21 - איזון - 6a+<br /> <br /> מסלול 22 - איזון - 7a+<br /> <br /> מסלול 23 - קח - 5/5+<br /> <br /> מסלול 24 - לך - 6c<br /> <br /> מסלול 25 - זה - בסדר? - 7a+<br /> <br /> מסלול 26 - סוקרטה - 6b<br /> <br /> מסלול 27 - לעולם - 6a<br /> <br /> מסלול 28 - הנחיל האדום - 7a<br /> <br /> מסלול 29 - אלבשה - 6a<br /> <br /> מסלול 30 - ביוטי - 6a<br /> ===מתחת לכיפה===<br /> מסלול 31 - ביסטי - 7a+<br /> <br /> מסלול 32 - אצבע הזהב דיירקט - 7c+<br /> <br /> מסלול 33 - אצבע הזהב - 7b+<br /> <br /> מסלול 34 - פרויקט<br /> <br /> מסלול 35 - מעל הקשת - 6c+<br /> <br /> מסלול 36 - הטרברס של עופר בלוטרייך - [ע.ב.] - 7b<br /> <br /> מסלול 37 - פנדלום - 6b+<br /> ===המצוק החיצוני===<br /> מסלול 38 - חמסה - 5<br /> <br /> מסלול 39 - החזרה של יוקונובה - 5+<br /> <br /> מסלול 40 - פוקימון - 5+<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], [[משתמש: shmulik|שמוליק]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11062 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-11-21T08:30:53Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]], [[שילת]]==<br /> =שילת=<br /> =מסלע: המסלע באתר הוא דולומיט של תצורת ורדים מגיל קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש). תצורת ורדים בנויה סלע מסיבי אך איננה יוצרת מצוקים רציפים אלא מקומיים בעלי השתרעות מוגבלת במרחב. רובו של המצוק אחיד עם כי מופיעות בו גם תופעות קארסטיות כמו חלל עם נטיפים מימין למסלול ה&quot;באולינג&quot; וחלל המלא בקריסה קדומה מימין ל&quot;מיקרוגל&quot;.<br /> =מבנה: תצורת ורדים נחשפת במקום זה בנחל מודיעין כיוון שהנחל חוצה במקום זה קמר קטן בו מורמת תצורת ורדים ואפילו נחשפת במתחתיה תצורה עמוקה יותר, תצורת כפר שאול שבונה את המדרון המתון שמתחת למצוק.<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=11061 נחל תמרים 2011-11-21T08:17:50Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> נחל תמרים ממוקם בצפון מדבר יהודה זהו אתר עם כ-13 מסלולים, רובם [[טראד]] ומיעוטם [[מסלולים ספורטיביים|ספורטיביים]] (רק שלשה). שניים מהמסלולים הם מסלולי [[מולטי-פיץ']]. איזור המפל הוא במפנה מזרחי והוא נכנס לצל לקראת צהריים. הפילר הוא במפנה צפון מערבי, ומוצל רוב היום.<br /> ==היסטוריה==<br /> הטיפוס בנחל תמרים החל בשנות ה-90 של המאה ה-20. פיליפ סטולט ואיזבל פטיסייה, כוכבים גדולים של הטיפוס הצרפתי של שנות ה-90 הגיעו לנחל ליום צילומים. הם בילטו מסלול של 5+ מימין לרחבת המפל כדי להצטלם על רקע ים המלח. באותה הזדמנות גם פתח פיליפ סטולט את ה&quot;קלצ'ניקוב&quot; (לכבוד הרובה של יואב ניר שאז היה בצבא, ב[[מדור טג&quot;ח]]). זה היה אחד המסלולים הקשים בארץ אז. באותו ביקור הם גם טיפסו בעין פארה ופתחו שם מסלולים, ביניהם את ה&quot;ג'רמיה&quot;.<br /> ==איך מגיעים==<br /> נוסעים על כביש 90 מכיוון ירושלים דרומה בין אבני קילומטרים 265-266 קצת אחרי מכללת אבנת יש מטע תמרים בצד שמאל. בסוף המטע השני יש שביל שפונה שמאלה למטע, אפשר לחנות בשולי דרך הגישה למטע.<br /> <br /> חוצים את הכביש ועולים במעלה הערוץ. יש מפל קטן שאפשר לעקוף משמאל, ואחרי כמה בולדרים מגיעים לרחבה שמתחת למפל התחתון הגדול של נחל תמרים.<br /> עולים בשביל הירוק עד המצוק או המפל.<br /> ==ציוד==<br /> המסלולים הינם בעיקר [[טראד]] ולכן יש צורך ב[[אבני עיגון]]. [[רוקים]], [[טריקמים]] וגם [[הקסים]] עשויים להיות שימושיים. [[פרנדים]] הם לא פתרון מומלץ במדבר יהודה, כיוון שהסלע הוא בעיקר [[גיאולוגיה#גיר|גיר]].<br /> <br /> [[חבל יחיד]] באורך 60 מטר יספיק לירידה מכל המסלולים אך [[חבל כפול]] יכול לעזור בהפחתת ה[[חיכוך]] במסלולי מולטי-פיץ' וגם [[גלישה|לגלוש]] ב[[פיץ']] אחד. מעל המפל יש תחנות. במפל יש רק זוג [[בולטים]] בדרך, שהם התחנה של הקלצ'ניקוב.<br /> <br /> 12-14 [[ראנרים]] למי שמתכונן לטפס ב[[פיץ']] אחד. למי שמתכונן לחלק 8-10 יספיקו.<br /> ===ירידה===<br /> אפשר [[גלישה|לגלוש]] מכל המסלולים, כדאי לקחת [[חבלים]] להשארה על מסלולים שאין בהם [[מיילון|מיילונים]], במפל אי אפשר לסמוך על זה שיהיו מיילונים כי גולשים לפעמים מפרקים את המיילונים בגלישה. <br /> <br /> בראש הפילאר יש תחנה עם שרשרת. באמצע הפילר יש [[תחנות|תחנה]] עם מיילונים ואפשר לגלוש ממנה את החצי התחתון.<br /> <br /> אפשר לרדת מהפילאר גם בהליכה. ממשיכים דרומה על מדף סלע עד לדרדרת ויורדים בה. זו דרדרת לא נעימה וחשוב להזהר מדרדור אבנים על הפרטנר שלכם. מומלץ בשני שליש התחתונים של הירידה להצמד לסלע בימין.<br /> ===גיאולוגיה===<br /> =מסלע: הסלע באתר הוא דולומיט של תצורת תמר מגיל קנומן (100-94 מ&quot;ש). <br /> =מבנה: האתר מצוי במצוק ההעתקים וכראוי למיקומו הוא ממוקם ממש בין העתקים גדולים. באזור זה ניתן לראות (בעיקר מהכביש) כי המצוק בנוי ממדרגות ובין המדרגות מופיעים מישורי העתק. ערוץ הנחל שמעל למפל התחתון מתחתר במקביל לאחד מן ההעתקים הללו.<br /> <br /> ==המסלולים==<br /> '''המסלולים ממוספרים מימין לשמאל'''<br /> <br /> מסלול 1. 5b. כ-100 מטר מימין למפל במורד הנחל זוג סדקים הימני מביניהם.<br /> <br /> מסלול 2. 5b. כ-100 מטר מימין למפל במורד הנחל זוג סדקים השמאלי מביניהם.<br /> <br /> מסלול 3. 5c+. כ-50 מטר מימין למפל מיד אחרי הסיבוב בסדק.<br /> <br /> מסלול 4. [[טופ-רופ]] ממסלול 3 על הפייס משמאל לסדק של מסלול 3.<br /> <br /> מסלול 5. 5b מבולט, עם 4 בולטים, בולט ראשון 8 מטר בערך. זוג [[בולטים]] בתחנה עם [[מיילון]].<br /> <br /> מסלול 6. 6a סדק דק מימין למפל.<br /> <br /> מסלול 7. 6a סדק ענק מימין למפל [[חריצים גדולים|חריץ רחב]]<br /> <br /> מסלול 8. 6a עולה בסדק הימני של המפל עד שנהיה חריץ אחד עולה לזוג הבולטים ומשם בארובה ולמעלה.<br /> <br /> מסלול 9. 7b+ קלצ'ניקוב עולה בקו הבולטים עד שמגיע לסדק וממשיך לזוג בולטים.<br /> <br /> מסלול 10. 5b עולה בסדק השמאלי של המפל וכמו מסלול 8.<br /> <br /> מסלול 11. 5c מסלול מבולט על סלע מתפורר 15 מטר מימין המפל. זוג [[בולטים]] בתחנה עם [[מיילון]].<br /> <br /> מסלול 12. 6c מסלול מתפורר על הקיר של הפילר [ממול המפל] על חריץ ימינה מהפילר.<br /> <br /> מסלול 13. 5b הפילר, המסלול הכי פופולרי באתר עולה מצד ימין לפילר בחריץ. יש בולט אחד בתור [[עגינת כיוון]], בולט כימי ובולט נוסף עם מיילון באמצע ותחנה עם שרשרת למעלה.<br /> ----<br /> <br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], [[משתמש: shmulik|שמוליק]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=11060 נחל תמרים 2011-11-21T08:16:39Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> נחל תמרים ממוקם בצפון מדבר יהודה זהו אתר עם כ-13 מסלולים, רובם [[טראד]] ומיעוטם [[מסלולים ספורטיביים|ספורטיביים]] (רק שלשה). שניים מהמסלולים הם מסלולי [[מולטי-פיץ']]. איזור המפל הוא במפנה מזרחי והוא נכנס לצל לקראת צהריים. הפילר הוא במפנה צפון מערבי, ומוצל רוב היום.<br /> ==היסטוריה==<br /> הטיפוס בנחל תמרים החל בשנות ה-90 של המאה ה-20. פיליפ סטולט ואיזבל פטיסייה, כוכבים גדולים של הטיפוס הצרפתי של שנות ה-90 הגיעו לנחל ליום צילומים. הם בילטו מסלול של 5+ מימין לרחבת המפל כדי להצטלם על רקע ים המלח. באותה הזדמנות גם פתח פיליפ סטולט את ה&quot;קלצ'ניקוב&quot; (לכבוד הרובה של יואב ניר שאז היה בצבא, ב[[מדור טג&quot;ח]]). זה היה אחד המסלולים הקשים בארץ אז. באותו ביקור הם גם טיפסו בעין פארה ופתחו שם מסלולים, ביניהם את ה&quot;ג'רמיה&quot;.<br /> ==איך מגיעים==<br /> נוסעים על כביש 90 מכיוון ירושלים דרומה בין אבני קילומטרים 265-266 קצת אחרי מכללת אבנת יש מטע תמרים בצד שמאל. בסוף המטע השני יש שביל שפונה שמאלה למטע, אפשר לחנות בשולי דרך הגישה למטע.<br /> <br /> חוצים את הכביש ועולים במעלה הערוץ. יש מפל קטן שאפשר לעקוף משמאל, ואחרי כמה בולדרים מגיעים לרחבה שמתחת למפל התחתון הגדול של נחל תמרים.<br /> עולים בשביל הירוק עד המצוק או המפל.<br /> ==ציוד==<br /> המסלולים הינם בעיקר [[טראד]] ולכן יש צורך ב[[אבני עיגון]]. [[רוקים]], [[טריקמים]] וגם [[הקסים]] עשויים להיות שימושיים. [[פרנדים]] הם לא פתרון מומלץ במדבר יהודה, כיוון שהסלע הוא בעיקר [[גיאולוגיה#גיר|גיר]].<br /> <br /> [[חבל יחיד]] באורך 60 מטר יספיק לירידה מכל המסלולים אך [[חבל כפול]] יכול לעזור בהפחתת ה[[חיכוך]] במסלולי מולטי-פיץ' וגם [[גלישה|לגלוש]] ב[[פיץ']] אחד. מעל המפל יש תחנות. במפל יש רק זוג [[בולטים]] בדרך, שהם התחנה של הקלצ'ניקוב.<br /> <br /> 12-14 [[ראנרים]] למי שמתכונן לטפס ב[[פיץ']] אחד. למי שמתכונן לחלק 8-10 יספיקו.<br /> ===ירידה===<br /> אפשר [[גלישה|לגלוש]] מכל המסלולים, כדאי לקחת [[חבלים]] להשארה על מסלולים שאין בהם [[מיילון|מיילונים]], במפל אי אפשר לסמוך על זה שיהיו מיילונים כי גולשים לפעמים מפרקים את המיילונים בגלישה. <br /> <br /> בראש הפילאר יש תחנה עם שרשרת. באמצע הפילר יש [[תחנות|תחנה]] עם מיילונים ואפשר לגלוש ממנה את החצי התחתון.<br /> <br /> אפשר לרדת מהפילאר גם בהליכה. ממשיכים דרומה על מדף סלע עד לדרדרת ויורדים בה. זו דרדרת לא נעימה וחשוב להזהר מדרדור אבנים על הפרטנר שלכם. מומלץ בשני שליש התחתונים של הירידה להצמד לסלע בימין.<br /> ===גיאולוגיה===<br /> מסלע: הסלע באתר הוא דולומיט של תצורת תמר מגיל קנומן (100-94 מ&quot;ש). <br /> מבנה: האתר מצוי במצוק ההעתקים וכראוי למיקומו הוא ממוקם ממש בין העתקים גדולים. באזור זה ניתן לראות (בעיקר מהכביש) כי המצוק בנוי ממדרגות ובין המדרגות מופיעים מישורי העתק. ערוץ הנחל שמעל למפל התחתון מתחתר במקביל לאחד מן ההעתקים הללו.<br /> <br /> ==המסלולים==<br /> '''המסלולים ממוספרים מימין לשמאל'''<br /> <br /> מסלול 1. 5b. כ-100 מטר מימין למפל במורד הנחל זוג סדקים הימני מביניהם.<br /> <br /> מסלול 2. 5b. כ-100 מטר מימין למפל במורד הנחל זוג סדקים השמאלי מביניהם.<br /> <br /> מסלול 3. 5c+. כ-50 מטר מימין למפל מיד אחרי הסיבוב בסדק.<br /> <br /> מסלול 4. [[טופ-רופ]] ממסלול 3 על הפייס משמאל לסדק של מסלול 3.<br /> <br /> מסלול 5. 5b מבולט, עם 4 בולטים, בולט ראשון 8 מטר בערך. זוג [[בולטים]] בתחנה עם [[מיילון]].<br /> <br /> מסלול 6. 6a סדק דק מימין למפל.<br /> <br /> מסלול 7. 6a סדק ענק מימין למפל [[חריצים גדולים|חריץ רחב]]<br /> <br /> מסלול 8. 6a עולה בסדק הימני של המפל עד שנהיה חריץ אחד עולה לזוג הבולטים ומשם בארובה ולמעלה.<br /> <br /> מסלול 9. 7b+ קלצ'ניקוב עולה בקו הבולטים עד שמגיע לסדק וממשיך לזוג בולטים.<br /> <br /> מסלול 10. 5b עולה בסדק השמאלי של המפל וכמו מסלול 8.<br /> <br /> מסלול 11. 5c מסלול מבולט על סלע מתפורר 15 מטר מימין המפל. זוג [[בולטים]] בתחנה עם [[מיילון]].<br /> <br /> מסלול 12. 6c מסלול מתפורר על הקיר של הפילר [ממול המפל] על חריץ ימינה מהפילר.<br /> <br /> מסלול 13. 5b הפילר, המסלול הכי פופולרי באתר עולה מצד ימין לפילר בחריץ. יש בולט אחד בתור [[עגינת כיוון]], בולט כימי ובולט נוסף עם מיילון באמצע ותחנה עם שרשרת למעלה.<br /> ----<br /> <br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], [[משתמש: shmulik|שמוליק]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11059 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-11-21T08:08:12Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל. מקורו של הסלע בשוניות רודיסטים שהיו פזורות בים ובמשך הזמן הגלים פגעו פוררו את חלקן לחול גירי. החול הגירי הזה שמקורו בשוניות הצטבר לסלע קשה מסיבי (חסר שיכוב) ויוצר מצוקים. <br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]]==<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11058 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-11-21T07:56:38Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> =גיתה=<br /> =גיאולוגיה=<br /> המסלע במצוקי גיתה הוא גיר של תצורת בענה מגיל טורון (94-90 מ&quot;ש). באזור זה של הגליל העליון המערבי מכונים הסלעים המצוקיים של תצורת בענה בשם תצורת קישק כיוון שמדובר באופי מעט שונה מזה של תצורת בענה המוכרת בשאר הגליל.<br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]]==<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> <br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=11057 מצוק היונים 2011-11-21T07:51:49Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> מצוק היונים נמצא סמוך למערת היונים, על מתלול צורים, שהוא הגבול בין הגליל התחתון והעליון. זהו מצוק של [[פיץ']] אחד, ובו כ-35 מסלולים מבולטים. המצוק פונה דרומה, לכן הוא נכנס לצל אחר הצהריים. סקטור המערה מוצל. המסלולים השמאליים של איזור הכיפה נכנסים לצל החל מ-11:00 בחורף ו-12:30 בקיץ.<br /> ==היסטוריה==<br /> המצוק התגלה בשנת 2002 על ידי עופר בלוטרייך ואדם מהלר. הוא בולט במהלך השנתיים-שלוש שלאחר מכן.<br /> ==איך מגיעים==<br /> [[תמונה: Yonim.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מפת הגעה]]<br /> מכביש עכו-צפת (כביש 85), פונים צפונה בצומת שלפני מג'ד אל כורום, בצומת עם תחנת דלק (מול הפניה דרומה לכביש מספר 8512 לגילון).<br /> <br /> אפשר לחנות לאורך הכביש, או לרדת לדרך עפר שעוקפת סוללת אבנים, ולחנות שם. אם ממשיכים עם הכביש מגיעים למחנה צבאי. זה אומר שפספסתם את החנייה.<br /> ֿ<br /> יורדים בשביל מסומן אדום עד המצוק.<br /> ==ציוד==<br /> המסלולים הארוכים ביותר הם של 25מ', אז חבל של 50מ' ו-12 [[ראנרים]] יספיקו.<br /> ==גיאולוגיה==<br /> המסלע באתר הוא גיר מתצורת ינוח. מדובר בעדשה של רסק מאובנים יוצרי שונית שהורבדו בשקע מקומי במדרון התת ימי. שקע שנוצר תוך כדי תהליכי גלישות תת ימיות של תצורת ינוח. תצורת ינוח שמקיפה את העדשה בנויה גירים וגירים קרטוניים משוכבים. האופי המסיבי המאופיין במערות טבון חוזר על עצמו פעמים רבות במסלע של שוניות או רסק שוניות מאובנות.<br /> ==המסלולים==<br /> '''קוי הבולטים ממוספרים מימין לשמאל''' <br /> ===סקטור - הרמן===<br /> מסלול 1 - טום - 6a+<br /> <br /> מסלול 2 - ג'רי - 6b<br /> <br /> מסלול 3 - השופט - 6b+<br /> <br /> מסלול 4 - קן קטורה - 6c<br /> <br /> מסלול 5 - מגולח - 7a<br /> <br /> מסלול 6 - אולם טיפוס - 6b<br /> <br /> מסלול 7 - להב - 6c<br /> <br /> מסלול 8 - הרמן - 6c<br /> <br /> מסלול 9 - החתך - 6a<br /> ===בתוך - המערה===<br /> מסלול 10 - לילה ויום - 7c<br /> <br /> מסלול 11 - חרה קירי - 7a+<br /> <br /> מסלול 12 - סמוראי - 7a<br /> <br /> מסלול 13 - קאקהשחין בלוז - 7b<br /> <br /> מסלול 14 - אהבה - ושיעול - 7a+<br /> <br /> מסלול 15 - בילי - ז'אן - 7c<br /> <br /> מסלול 16 - פריקט<br /> <br /> מסלול 17 - הטוב של ה-80<br /> <br /> מסלול 18 - עקרב לבן - 7a+<br /> ===המצוק המרכזי===<br /> מסלול 19 - דוקטור פיתה - 6a<br /> <br /> מסלול 20 - חריץ אצבע - 7a<br /> <br /> מסלול 21 - איזון - 6a+<br /> <br /> מסלול 22 - איזון - 7a+<br /> <br /> מסלול 23 - קח - 5/5+<br /> <br /> מסלול 24 - לך - 6c<br /> <br /> מסלול 25 - זה - בסדר? - 7a+<br /> <br /> מסלול 26 - סוקרטה - 6b<br /> <br /> מסלול 27 - לעולם - 6a<br /> <br /> מסלול 28 - הנחיל האדום - 7a<br /> <br /> מסלול 29 - אלבשה - 6a<br /> <br /> מסלול 30 - ביוטי - 6a<br /> ===מתחת לכיפה===<br /> מסלול 31 - ביסטי - 7a+<br /> <br /> מסלול 32 - אצבע הזהב דיירקט - 7c+<br /> <br /> מסלול 33 - אצבע הזהב - 7b+<br /> <br /> מסלול 34 - פרויקט<br /> <br /> מסלול 35 - מעל הקשת - 6c+<br /> <br /> מסלול 36 - הטרברס של עופר בלוטרייך - [ע.ב.] - 7b<br /> <br /> מסלול 37 - פנדלום - 6b+<br /> ===המצוק החיצוני===<br /> מסלול 38 - חמסה - 5<br /> <br /> מסלול 39 - החזרה של יוקונובה - 5+<br /> <br /> מסלול 40 - פוקימון - 5+<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], [[משתמש: shmulik|שמוליק]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=11056 כרמילה 2011-11-21T07:15:55Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתר היסטורי}}<br /> המצוק של '''כרמילה''' נמצא מעל ערוץ נחל כרמילה, שהוא ערוץ צדדי של נחל כסלון שגם בו יש [[נחל כסלון|מצוק]] דומה. זהו אתר של [[פיץ']] אחד, והיו בו כ-11 [[מסלולים ספורטיביים]] מבולטים בדרגות של 5-7b אם מתאמצים, אפשר למצוא בו כמה קווים ל[[טראד]] ועוד כמה קווים לבילוט. המצוק פונה מערבה, ומוצל החל משעות הצהריים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המצוק נתגלה ובולט על ידי עודד לוינזון וחברים במהלך שנת 2002. בשנת 2007, במסגרת מהלך רחב, שהוביל ועד [[המועדון האלפיני]], פורקו הבולטים על ידי אנשי המועדון. מהלך שנוי במחלוקת זה הסיר מרשימת האתרים הספורטיביים מצוק נחמד לטיפוס של אחר צהריים. בעקבות זאת נמחק גם כל איזכור שהיה למצוק מרשומות המועדון.<br /> ==איך מגיעים==<br /> המצוק נמצא סמוך לדרך עפר טובה למדי המסומנת בסימון שבילים שחור, בקטע שבין בית מאיר לכביש 38, סמוך למסילת ציון.<br /> [[תמונה: Carmilla.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מפת הגעה]]<br /> ===מלמטה - מצומת שמשון/שער הגיא===<br /> כשלושה ק&quot;מ משער הגיא, ושניים וחצי ק&quot;מ מצומת שמשון פונה מזרחה לדרך עפר טובה למדי, שמקבילה לכביש. פונים שמאלה בסימון השחור של &quot;ציר נופי צפוני&quot;. שני ק&quot;מ על הדרך הזו יביאו אתכם לנקודה שבה הדרך מתפתלת חזק שמאלה. שם מחנים את האוטו. <br /> ===מלמעלה - משורש===<br /> במחלף שורש יוצאים לכיוון בית מאיר. קצת לפני בית מאיר יש דרך עפר משובשת קצת, שיורדת ןמתחברת לדרך השחורה. יורדים בדרך השחורה כ-6ק&quot;מ עד הפנייה החדה ימינה. שם מחנים את האוטו. <br /> ===מהחנייה למצוק===<br /> המצוק נמצא בכיוןן דרום מערב משם, אבל כדי לא להגיע מעל המצוק, אלא אל תחתיתו, יורדים דרום מזרחה, ואז הולכים מערבה.<br /> ==ציוד==<br /> המסלולים הארוכים ביותר הם של 25 מ', כך שחבל 50מ' ו-12 [[ראנרים]] יספיקו.<br /> ==המסלולים==<br /> זכרו שהבולטים הוסרו, זהו רק תיעוד היסטורי.<br /> ===הפייס הימני===<br /> # 6a+: שני בולטים, ואחר כך ממשיך כמו מסלול 2<br /> # 6b+: ישר למעלה<br /> # 6c: על הפייס הלבן, אחיזות אצבעות קטנות<br /> # 7a: על הפס השחור<br /> # 6c: מתחיל מימין, באלכסון קל שמאלה לחור, ויציאה שמאלה ולמעלה <br /> # 5c: לאורך החריץ<br /> # 6a: על הפייס<br /> בסדק הגדול אפשר להוביל טבעי<br /> ===החלק השמאלי===<br /> # 5c: מימין לסדק, שני בולטים ראשונים כמו המסלול הבא<br /> # 6b: משמאל לסדק<br /> # 6c: דרך המערה, בצד השמאלי שלה<br /> # 7a: דרך הגגון <br /> =גיאולוגיה=<br /> הסלע הוא מצוק דולומיט של תצורת ורדים שגילה קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש), והוא יציב למדי. המצוקים של תצורת ורדים אינם רציפים אלא בנויים כעדשות שהולכות ומתדקקות ולכן המצוק אינו המשכי וגם אין לו מצוק מקביל מצידו השני של הנחל. יתכן ומדובר בשונית מאובנת שההשתרעות המרחבית שלה מוגבלת.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> [http://wiki.imga.org.il/images/8/80/CarmillaV110204.pdf דף סקר מצוקים על כרמילה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: גלעד וטל רוזנברג, [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים היסטוריים]][[קטגוריה: אתרים בישראל]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%94&diff=11055 עין פארה 2011-11-21T07:06:30Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> <br /> &lt;div align=center&gt;<br /> '''חלק מהסקטורים בעין פארה היו מבולטים וטיפסו עליהם בעבר. גם הם מופיעים כאן - לשם התיעוד ההיסטורי. כיום הם אסורים לטיפוס'''<br /> <br /> &lt;div align=right&gt;<br /> <br /> <br /> '''עין פארה''' או בשמו העברי '''עין פרת''' (ולא עין פואר) הוא המעיין העליון בואדי קלט. המעיין נמצא למרגלות מנזר חריטון במדבר אשר הוקם ע&quot;י הנזיר חריטון במאה ה-9 לספירה. המנזר עדיין פעיל והנזירים עוסקים כל העת בשיפוצים והרחבת המנזר. מי שייכנס למנזר וישוחח עם הנזירים יגלה שחריטון עדיין חי ונושם (למרות שעברו כ-1100 שנה מאז הוקם המנזר).<br /> <br /> זהו ללא ספק וללא מתחרים אתר הטיפוס היפה והטוב ביותר בארץ. האתר מכיל כמות סלע מדהימה בגודלה (גובהו כ-25 עד 70 מטר) וברוחבה (כמה קילומטרים לאורך הערוץ). המים שזורמים בתחתית המצוק מוסיפים לאוירה ואתה מרגיש שאתה פשוט בחו&quot;ל (מה שלגמרי נכון במקרה זה...). היום ניתן לטפס בחלק קטן של המצוק הצפוני (כ-150 מטר רוחבו). המסלולים הם היפים ביותר בארץ ללא מדפים וללא קטעים שמתפוררים, הסלע מוצק ונפלא לטיפוס. בין המסלולים המומלצים והקלאסיים יש את ארובותיים (5.8 היפה ביותר בארץ ללא ספק), היתד (5.10b), משחק ילדים (6b), ועוד. יש כמובן מסלולים ברמות גבוהות יותר כמו pigs in space (7a+/b) שהוא אחד מהמסלולים היפים בעולם לדירוגו ועוד ועוד.<br /> <br /> <br /> המסלולים שנמצאים על המפנה הצפוני של הקניון המסלולים מקבלים שמש משעות הצהרים המוקדמות (10/11) ועד שעות הצהריים המאוחרות (16/17) על כן האתר הופך למעין כבשן בימי קיץ ומומלץ להגיע אליו בימי חורף קרירים. גדולתו של האתר מתגלה בימים שכל המדינה גשומה ואפילו בירושלים יש גשם. בעין פארא, מעבר לקו הרכס, השמיים כחולים, האוויר קריר, החיכוך מיטבי והטיפוס מושלם.<br /> <br /> אתר הטיפוס נמצא בשמורת עין פרת שהכניסה אליה בתשלום. 14 ש&quot;ח לילדים, 20 ש&quot;ח לסטודנט, 23 ש&quot;ח לשאר ולמי שיש מטמון או כרטיס פלטינה יכול להיכנס בחינם.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המסלול הראשון שנפתח בעין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ. המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול [[מולטי-פיץ']] לדוגמה לקורסי טיפוס, עם [[תחנות|תחנת]] אמצע במערה של הנזירים. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 1981), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ו[[אנדריאה ענתי]].<br /> <br /> אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -Jigsaw puzzle ב-1982.<br /> <br /> דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור על הפילר הקטן (1986), מסלולים כמו אספרגוס (1986) על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום). וה-Pigs in space על המצוק הצפוני.<br /> <br /> הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כש[[יואב ניר]] החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד שלפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).<br /> <br /> אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על ה[[פייס|פייסים]] העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות ל[[אבני עיגון]].<br /> <br /> מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו&quot;ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול.<br /> בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים (יניב שזיפי, אמוץ זיו-אב ואחרים) לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור<br /> מקסים לטיפוס הידוע בשם &quot;הווינטלטור&quot;.<br /> <br /> בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (בעיקר איתי לוין, אמוץ זיו-אב ודימה סטרוגנוב) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש&quot;החזירו&quot; לנו את עין פארה.<br /> כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים. <br /> <br /> כיום יש באתר שוב כ-110 מסלולים מבולטים ועוד עשרות ל[[הובלה]] ב [[טראד]] (עם [[אבני עיגון]]. הפוטנציאל הנוסף הוא אדיר - כ-250 עד 300 מסלולים נוספים.<br /> ==גיאולוגיה==<br /> # מסלע: המתבונן במדרונות עין פארה מבחין בשלושה חלקים, החלק המסיבי (חסר שיכוב) והמצוקי עליו מצויים רוב מסלולי הטיפוס שייך לתצורת שבטה. החלק שמעל למצוק משוכב ומדורג ומשתייך לתצורת נצר. החלק התחתון שמתחת למצוק בנוי מתצורת דרורים הרכה יותר, כיוון שהיא רכה היא בונה מדרון מתון יחסית ומכוסה בדרדרת של בולדרים, אבנים וקרקע שנפלו מהמצוקים ומכסים את רובה. שלושת התצורות שייכות לחבורת יהודה שבונה את רוב נופם של הרי יהודה ומאופיינת בסלעי גיר ודולומיט קשים יחסית. שלושת התצורות בנויות סלע גיר וגילן טורון (94-90 מ&quot;ש). השוני בין השכבות נובע מנוכחות חרסית (שגורמת לתצורת דרורים להיות רכה) או מבנה שכבתי בתצורת נצר (שהופך אותה לפחות נוחה לטיפוס מתצורת שבטה שהיא מסיבית אחידה ולכן גם מצוקית). סלעי שלושת התצורות שקעו בים רדוד בקרבת החוף. תצורת שבטה שקעה ככל הנראה בים יותר אנרגטי בו התקיימו מושבות רודיסטים ולכן סלעי התצורה בנויים בעיקר משברי המאובנים. הגלים והזרמים שעירבלו את משקעי הקרקעית לא אפשרו היווצרות של שיכוב מסודר לעיתים אף נוצר שיכוב צולב (המעיד על שינויים בכיווני הזרמים והגלים).<br /> # מבנה גיאולוגי: אתר עין פארה נמצא באגף המזרחי של קמר רמאללה ולכן השכבות באתר משנות את נטיתן ממצב אופקי למצב נטוי מזרחה. בחלק המערבי של האתר השכבות אופקיות אך בחלק המזרחי הן נוטות מזרחה ונעלמות מתחת לשכבות הצעירות יותר שמכסות אותן. השכבות הצעירות שייכות לחבורת הר הצופים שכוללת תצורות רכות הבנויות קירטון וחוואר ולכן אינן מתאימות לטיפוס. שכבות אלו בונות את נוף הנחל מאזור חורשת האקליפטוסים ומזרחה. סלעי הגיר הקשה של חבורת יהודה נחשפים ממזרח לחורשת האקליפטוסים רק בתחתית מדרונות הנחל, שם הן יוצרות נוף של נקיק.<br /> # מרקם אופיני: בחלק העליון של המסלולים מאופינים הסלעים בבליה מגוממת היוצרת שקעים וסכינים חדות בליה זו מקושרת לפעילות פטריות מיקרוסקופיות וציאנובקטריות שחיות על פני הסלע. בחלקם התחתון והשלילי מאופינים הסלעים במרקם חלק או מתקלף שנובע מבלית מלחים. בליה זו קורית במקומות בהם אין שטיפה של פני הסלע על ידי מי הגשמים בגלל המצאות גג סלע. <br /> ==איך מגיעים==<br /> מירושלים נוסעים לכיוון ים המלח דרך בגין ואז לצומת הגבעה הצרפתית. בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים לכיוון ים המלח וברמזור אחרי הצומת (זה מבלבל) פונים שמאלה לכביש שהולך לפסגת זאב. יורדים ימינה במחלף השני ונוסעים ישר. עוברים מחסום צהלי ואחרי ירידה ועליה מגיעים לצומת מרובעת. פונים שמאלה לעלמון (או ענתות). בשער היישוב אומרים שבאתם לשמורה. ביישוב יש שילוט לכיוון השמורה.<br /> ֿ<br /> מאזור ת&quot;א והמרכז: ישנן שתי דרכים, אשר שתיהן כמעט באותו האורך והזמן כביש 1 ו-443 מודיעין.<br /> # כביש 1: נוסעים לירושלים ובצומת השני, פונים שמאלה לכוון מעלה אדומים וים המלח. ממשיכים ישר ויורדים ימינה בירידה השניה, עדיין בכיוון לים המלח ומעלה אדומים. ממשיכים ישר עד לצומת גדול עם גשר ממול (צומת הגבעה הצרפתית).<br /> # כביש 443: נוסעים בכביש 1 עד &quot;למזלג&quot; עם 443 ויורדים לכיוון מודיעין. ממשיכים ישר כאשר חולפים על שילת, מודיעין, מספר מחסומים וגבעת זאב. ממשיכים עם השילוט לכיוון ים המלח עד לצומת הגבעה הצרפתית. בעבר כביש זה היה מהיר ועדיף, אך כיום ישנם מחסומים רבים, רמזורים וכו'.<br /> <br /> מכאן שתי הדרכים מתחברות יחדיו: בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים ישר ומיד שמאלה, ברמזור שמתחת לגשר. ממשיכים ישר קדימה עם הכביש לכוון גבעת זאב. בצומת פונים ימינה לכוון ענתות. ברמזור הבא ממשיכים ישר, חולפים על פני מחסום ועל פני ה&quot;חומה&quot; וממשיכים ישר בעיקול הכביש. לאחר העליה ממשיכים ישר ופונים ימינה לענתות-עלמון (יש שלט גדול בצבע ירוק המפנה לשמורת הטבע עין פרת). חולפים על פני שער הישוב ובהמשך הכביש ישנו שלט ירוק המורה לפנות ימינה לדרך עפר. ממשיכים לרדת בדרך העפר עד לקופת השמורה, שם מתבקשים לשלם דמי כניסה. אפשר להחנות כבר כאן ולרדת ברגל, 10 דקות הליכה. במורד השביל יש שני מגרשי חניה ושם כדאי לחנות. את המצוק ניתן לראות בבירור כבר מנקודת התשלום.<br /> <br /> לינה: לאילו מאיתנו שמגיעים מרחוק או סתם רוצים להנות בחיק הטבע, ניתן לעצור ללילה בתחומי הישוב, בסמוך לשער היציאה לשמורה. במקום ישנם עצים, שולחנות פיקניק ושרידי בתים ישנים. כרגע, אין במקום מים זורמים או הסדר לאשפה.<br /> <br /> ==עוד לוגיסטיקה==<br /> השמורה נפתחת בחורף בשעה 8:00 ונסגרת ב-16:00 (פרט ליום שישי שהיא נסגרת ב-15:00).<br /> <br /> בקיץ היא נפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00. שעות פעילות השמורה לא תואמות את שעות הטיפוס המיטביות, ויש הסדרי כניסה לחברי [[המועדון האלפיני]]:<br /> ===נוהל מפתח===<br /> בשער הכניסה ליישוב ענתות ישנה מזוודה שחורה ובה 12 מפתחות מסומנים עבור שער הולכי רגל קטן אשר נמצא בצמוד לשער הכניסה לשמורה. מטפסים אשר מעוניינים לטפס במצוק הדרומי לאחר שעות פעילות השמורה מתבקשים להשאיר תעודת פיקדון בתמורה למפתח, להיכנס לשמורה בשעות פעילותה ולשלם דמי כניסה מלאים. ניתן לצאת לאחר שעות הפעילות ולעלות רגלית דרך השביל הירוק, אל שער השמורה. המפתח שהשאלתם יאפשר לכם יציאה. <br /> <br /> יש להקפיד על ההוראות הבאות:<br /> *השאלת מפתח מותנית בהשארת תעודת זהות או רישיון נהיגה.<br /> *יש להחנות את הרכב לפני שער השמורה הצהוב (כלומר בתוך תחומי היישוב) – מבלי לחסום את הדרך.<br /> *כל כניסה לשמורה, כולל למצוק הדרומי, מחויבת בתשלום ללא יוצא מן הכלל. <br /> *לאחר שעות סגירת השמורה אין לעבור ולטפס על המצוק הצפוני.<br /> *ההישארות במצוק הדרומי לאחר שעות הפעילות מומלצת בקבוצות של 6 מטפסים לפחות.<br /> *בסיום יום הטיפוס, יש לעלות רגלית דרך השביל הירוק, מבלי לרדת אל הנחל או המעיינות.<br /> *יש להחזיר את המפתח בסיום יום הטיפוס, וביציאה מן היישוב.<br /> ===נוהל ימי גשם===<br /> במטרה לצמצם סיכונים ובעקבות אסון ה[[קומראן]], ביקשה הרשות להנהיג נוהל ימי גשם:<br /> * בימים גשומים בעין פרת - ייסגר המצוק הדרומי לטיפוס. טיפוס יותר על המצוק הצפוני בלבד.<br /> * במצוק הצפוני יותר הטיפוס תוך התחייבות לירידה מהקיר בתוך 15 דקות מתחילת גשם משמעותי.<br /> * פקחי השמורה יתריעו בפני גשם ויבקשו ממטפסים לרדת מהקיר במידת הצורך.<br /> * שיקול הדעת בעניין סכנות הגשם הינו בידי פקחי השמורה בשטח. <br /> בכל מקרה – יש להישמע ולהקפיד על הוראות הפקחים.<br /> ==ציוד==<br /> יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).<br /> ==המסלולים==<br /> ===סקטורים היסטוריים - אסורים לטיפוס לעת עתה===<br /> כל הסקטורים הללו נמצאים על הקיר הדרומי, מעל השביל. הסקטור האחרון - הפסנתר - נמצא מעבר למערה שממש לפני המנזר.<br /> ====הפילאר הגדול====<br /> על הפילאר הזה היו שלושה מסלולים:<br /> # פוס - 7b<br /> # אספרגוס - 6c - מבולט למחצה, זהו אחד המסלולים היפים בעין פארה מאז ומעולם<br /> # - 6b - לא מאובטח<br /> <br /> ====הפילאר הקטן====<br /> # הארובה - 5 - מסלול ששימש (בסולו) לעלות לראש הפילאר כדי לשים טופ-רופים לפייס העדין שעל המסלול<br /> # <br /> ====הקיר של ההונגרים====<br /> ====משמאל למערה====<br /> ====הפסנתר====<br /> <br /> ====ארובת המנזר====<br /> בסקטור הזה יש רק מסלול אחד - ארובת המנזר. זהו מסלול של 5c, באורך 60מ', להובלה על אבני עיגון, עם מקום נוח לתחנה באמצע. במשך שנים זה היה ה-מסלול לתרגול מולטי-פיץ' בקורסים. הוא הפך לבלתי נגיש מאז שהנזירים חזרו למנזר, ואי אפשר להגיע אליו עוד.<br /> <br /> ===סקטורים מותרים לטיפוס===<br /> ===הקיר הצפוני===<br /> ====המצוק הראשי====<br /> <br /> ====Pigs in Space====<br /> <br /> ====Jigsaw Puzzle====<br /> <br /> ====הקיר של הנזיר====<br /> <br /> ====פוקימון====<br /> <br /> <br /> <br /> ===הקיר הדרומי===<br /> <br /> ==למידע נוסף ומדריכים ישנים==<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/GL_Display.asp?SEC=2&amp;EntryID=71 המדריך הראשון לעין פארה, של יואב וייס]<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=32&amp;PN=1 עוד מידע מפורום המועדון האלפיני (ז&quot;ל)]<br /> * [http://www.israelalpine.org/upload/paper/fara.pdf מדריך האתר בPDF]<br /> * [http://docs.google.com/fileview?id=0B9gGpg3mtiN3NGNlYmViOTQtODQ4ZC00NmI0LWFhYzItYzZjMjhjODFmZWNi&amp;hl=en &quot;מדריך איש-הרים לעין פארה&quot; משנת 2007 (של גילי טנא)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רן כגן, יואב וייס, גילי טנא ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים היסטוריים]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]] [[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=11054 כרמילה 2011-11-21T07:05:29Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתר היסטורי}}<br /> המצוק של '''כרמילה''' נמצא מעל ערוץ נחל כרמילה, שהוא ערוץ צדדי של נחל כסלון שגם בו יש [[נחל כסלון|מצוק]] דומה. זהו אתר של [[פיץ']] אחד, והיו בו כ-11 [[מסלולים ספורטיביים]] מבולטים בדרגות של 5-7b אם מתאמצים, אפשר למצוא בו כמה קווים ל[[טראד]] ועוד כמה קווים לבילוט. המצוק פונה מערבה, ומוצל החל משעות הצהריים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המצוק נתגלה ובולט על ידי עודד לוינזון וחברים במהלך שנת 2002. בשנת 2007, במסגרת מהלך רחב, שהוביל ועד [[המועדון האלפיני]], פורקו הבולטים על ידי אנשי המועדון. מהלך שנוי במחלוקת זה הסיר מרשימת האתרים הספורטיביים מצוק נחמד לטיפוס של אחר צהריים. בעקבות זאת נמחק גם כל איזכור שהיה למצוק מרשומות המועדון.<br /> ==איך מגיעים==<br /> המצוק נמצא סמוך לדרך עפר טובה למדי המסומנת בסימון שבילים שחור, בקטע שבין בית מאיר לכביש 38, סמוך למסילת ציון.<br /> [[תמונה: Carmilla.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מפת הגעה]]<br /> ===מלמטה - מצומת שמשון/שער הגיא===<br /> כשלושה ק&quot;מ משער הגיא, ושניים וחצי ק&quot;מ מצומת שמשון פונה מזרחה לדרך עפר טובה למדי, שמקבילה לכביש. פונים שמאלה בסימון השחור של &quot;ציר נופי צפוני&quot;. שני ק&quot;מ על הדרך הזו יביאו אתכם לנקודה שבה הדרך מתפתלת חזק שמאלה. שם מחנים את האוטו. <br /> ===מלמעלה - משורש===<br /> במחלף שורש יוצאים לכיוון בית מאיר. קצת לפני בית מאיר יש דרך עפר משובשת קצת, שיורדת ןמתחברת לדרך השחורה. יורדים בדרך השחורה כ-6ק&quot;מ עד הפנייה החדה ימינה. שם מחנים את האוטו. <br /> ===מהחנייה למצוק===<br /> המצוק נמצא בכיוןן דרום מערב משם, אבל כדי לא להגיע מעל המצוק, אלא אל תחתיתו, יורדים דרום מזרחה, ואז הולכים מערבה.<br /> ==ציוד==<br /> המסלולים הארוכים ביותר הם של 25 מ', כך שחבל 50מ' ו-12 [[ראנרים]] יספיקו.<br /> ==המסלולים==<br /> זכרו שהבולטים הוסרו, זהו רק תיעוד היסטורי.<br /> ===הפייס הימני===<br /> # 6a+: שני בולטים, ואחר כך ממשיך כמו מסלול 2<br /> # 6b+: ישר למעלה<br /> # 6c: על הפייס הלבן, אחיזות אצבעות קטנות<br /> # 7a: על הפס השחור<br /> # 6c: מתחיל מימין, באלכסון קל שמאלה לחור, ויציאה שמאלה ולמעלה <br /> # 5c: לאורך החריץ<br /> # 6a: על הפייס<br /> בסדק הגדול אפשר להוביל טבעי<br /> ===החלק השמאלי===<br /> # 5c: מימין לסדק, שני בולטים ראשונים כמו המסלול הבא<br /> # 6b: משמאל לסדק<br /> # 6c: דרך המערה, בצד השמאלי שלה<br /> # 7a: דרך הגגון <br /> =גיאולוגיה=<br /> הסלע הוא מצוק דולומיט של תצורת אבינדב שגילה קנומן עליון (100-94 מ&quot;ש), והוא יציב למדי. המצוקים של תצורת אבינדב אינם רציפים אלא בנויים כעדשות שהולכות ומתדקקות ולכן המצוק אינו המשכי וגם אין לו מצוק מקביל מצידו השני של הנחל. יתכן ומדובר בשונית מאובנת שההשתרעות המרחבית שלה מוגבלת.<br /> <br /> ==קריאה נוספת==<br /> [http://wiki.imga.org.il/images/8/80/CarmillaV110204.pdf דף סקר מצוקים על כרמילה]<br /> ----<br /> תרמו לדף זה: גלעד וטל רוזנברג, [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים היסטוריים]][[קטגוריה: אתרים בישראל]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%94&diff=11051 עין פארה 2011-11-20T20:24:41Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> <br /> &lt;div align=center&gt;<br /> '''חלק מהסקטורים בעין פארה היו מבולטים וטיפסו עליהם בעבר. גם הם מופיעים כאן - לשם התיעוד ההיסטורי. כיום הם אסורים לטיפוס'''<br /> <br /> &lt;div align=right&gt;<br /> <br /> <br /> '''עין פארה''' או בשמו העברי '''עין פרת''' (ולא עין פואר) הוא המעיין העליון בואדי קלט. המעיין נמצא למרגלות מנזר חריטון במדבר אשר הוקם ע&quot;י הנזיר חריטון במאה ה-9 לספירה. המנזר עדיין פעיל והנזירים עוסקים כל העת בשיפוצים והרחבת המנזר. מי שייכנס למנזר וישוחח עם הנזירים יגלה שחריטון עדיין חי ונושם (למרות שעברו כ-1100 שנה מאז הוקם המנזר).<br /> <br /> זהו ללא ספק וללא מתחרים אתר הטיפוס היפה והטוב ביותר בארץ. האתר מכיל כמות סלע מדהימה בגודלה (גובהו כ-25 עד 70 מטר) וברוחבה (כמה קילומטרים לאורך הערוץ). המים שזורמים בתחתית המצוק מוסיפים לאוירה ואתה מרגיש שאתה פשוט בחו&quot;ל (מה שלגמרי נכון במקרה זה...). היום ניתן לטפס בחלק קטן של המצוק הצפוני (כ-150 מטר רוחבו). המסלולים הם היפים ביותר בארץ ללא מדפים וללא קטעים שמתפוררים, הסלע מוצק ונפלא לטיפוס. בין המסלולים המומלצים והקלאסיים יש את ארובותיים (5.8 היפה ביותר בארץ ללא ספק), היתד (5.10b), משחק ילדים (6b), ועוד. יש כמובן מסלולים ברמות גבוהות יותר כמו pigs in space (7a+/b) שהוא אחד מהמסלולים היפים בעולם לדירוגו ועוד ועוד.<br /> <br /> <br /> המסלולים שנמצאים על המפנה הצפוני של הקניון המסלולים מקבלים שמש משעות הצהרים המוקדמות (10/11) ועד שעות הצהריים המאוחרות (16/17) על כן האתר הופך למעין כבשן בימי קיץ ומומלץ להגיע אליו בימי חורף קרירים. גדולתו של האתר מתגלה בימים שכל המדינה גשומה ואפילו בירושלים יש גשם. בעין פארא, מעבר לקו הרכס, השמיים כחולים, האוויר קריר, החיכוך מיטבי והטיפוס מושלם.<br /> <br /> אתר הטיפוס נמצא בשמורת עין פרת שהכניסה אליה בתשלום. 14 ש&quot;ח לילדים, 20 ש&quot;ח לסטודנט, 23 ש&quot;ח לשאר ולמי שיש מטמון או כרטיס פלטינה יכול להיכנס בחינם.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המסלול הראשון שנפתח בעין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ. המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול [[מולטי-פיץ']] לדוגמה לקורסי טיפוס, עם [[תחנות|תחנת]] אמצע במערה של הנזירים. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 1981), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ו[[אנדריאה ענתי]].<br /> <br /> אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -Jigsaw puzzle ב-1982.<br /> <br /> דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור על הפילר הקטן (1986), מסלולים כמו אספרגוס (1986) על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום). וה-Pigs in space על המצוק הצפוני.<br /> <br /> הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כש[[יואב ניר]] החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד שלפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).<br /> <br /> אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על ה[[פייס|פייסים]] העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות ל[[אבני עיגון]].<br /> <br /> מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו&quot;ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול.<br /> בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים (יניב שזיפי, אמוץ זיו-אב ואחרים) לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור<br /> מקסים לטיפוס הידוע בשם &quot;הווינטלטור&quot;.<br /> <br /> בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (בעיקר איתי לוין, אמוץ זיו-אב ודימה סטרוגנוב) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש&quot;החזירו&quot; לנו את עין פארה.<br /> כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים. <br /> <br /> כיום יש באתר שוב כ-110 מסלולים מבולטים ועוד עשרות ל[[הובלה]] ב [[טראד]] (עם [[אבני עיגון]]. הפוטנציאל הנוסף הוא אדיר - כ-250 עד 300 מסלולים נוספים.<br /> ==גיאולוגיה==<br /> # מסלע: המתבונן במדרונות עין פארה מבחין בשלושה חלקים, החלק המסיבי (חסר שיכוב) והמצוקי עליו מצויים רוב מסלולי הטיפוס שייך לתצורת שבטה. החלק שמעל למצוק משוכב ומדורג ומשתייך לתצורת נצר. החלק התחתון שמתחת למצוק בנוי מתצורת דרורים הרכה יותר, כיוון שהיא רכה היא בונה מדרון מתון יחסית ומכוסה בדרדרת של בולדרים, אבנים וקרקע שנפלו מהמצוקים ומכסים את רובה. שלושת התצורות שייכות לחבורת יהודה שבונה את רוב נופם של הרי יהודה ומאופיינת בסלעי גיר ודולומיט קשים יחסית. שלושת התצורות בנויות סלע גיר וגילן טורון (כ90 מ&quot;ש). השוני בין השכבות נובע מנוכחות חרסית (שגורמת לתצורת דרורים להיות רכה) או מבנה שכבתי בתצורת נצר (שהופך אותה לפחות נוחה לטיפוס מתצורת שבטה שהיא מסיבית אחידה ולכן גם מצוקית). סלעי שלושת התצורות שקעו בים רדוד בקרבת החוף. תצורת שבטה שקעה ככל הנראה בים יותר אנרגטי בו התקיימו מושבות רודיסטים ולכן סלעי התצורה בנויים בעיקר משברי המאובנים. הגלים והזרמים שעירבלו את משקעי הקרקעית לא אפשרו היווצרות של שיכוב מסודר לעיתים אף נוצר שיכוב צולב (המעיד על שינויים בכיווני הזרמים והגלים).<br /> # מבנה גיאולוגי: אתר עין פארה נמצא באגף המזרחי של קמר רמאללה ולכן השכבות באתר משנות את נטיתן ממצב אופקי למצב נטוי מזרחה. בחלק המערבי של האתר השכבות אופקיות אך בחלק המזרחי הן נוטות מזרחה ונעלמות מתחת לשכבות הצעירות יותר שמכסות אותן. השכבות הצעירות שייכות לחבורת הר הצופים שכוללת תצורות רכות הבנויות קירטון וחוואר ולכן אינן מתאימות לטיפוס. שכבות אלו בונות את נוף הנחל מאזור חורשת האקליפטוסים ומזרחה. סלעי הגיר הקשה של חבורת יהודה נחשפים ממזרח לחורשת האקליפטוסים רק בתחתית מדרונות הנחל, שם הן יוצרות נוף של נקיק.<br /> # מרקם אופיני: בחלק העליון של המסלולים מאופינים הסלעים בבליה מגוממת היוצרת שקעים וסכינים חדות בליה זו מקושרת לפעילות פטריות מיקרוסקופיות וציאנובקטריות שחיות על פני הסלע. בחלקם התחתון והשלילי מאופינים הסלעים במרקם חלק או מתקלף שנובע מבלית מלחים. בליה זו קורית במקומות בהם אין שטיפה של פני הסלע על ידי מי הגשמים בגלל המצאות גג סלע. <br /> ==איך מגיעים==<br /> מירושלים נוסעים לכיוון ים המלח דרך בגין ואז לצומת הגבעה הצרפתית. בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים לכיוון ים המלח וברמזור אחרי הצומת (זה מבלבל) פונים שמאלה לכביש שהולך לפסגת זאב. יורדים ימינה במחלף השני ונוסעים ישר. עוברים מחסום צהלי ואחרי ירידה ועליה מגיעים לצומת מרובעת. פונים שמאלה לעלמון (או ענתות). בשער היישוב אומרים שבאתם לשמורה. ביישוב יש שילוט לכיוון השמורה.<br /> ֿ<br /> מאזור ת&quot;א והמרכז: ישנן שתי דרכים, אשר שתיהן כמעט באותו האורך והזמן כביש 1 ו-443 מודיעין.<br /> # כביש 1: נוסעים לירושלים ובצומת השני, פונים שמאלה לכוון מעלה אדומים וים המלח. ממשיכים ישר ויורדים ימינה בירידה השניה, עדיין בכיוון לים המלח ומעלה אדומים. ממשיכים ישר עד לצומת גדול עם גשר ממול (צומת הגבעה הצרפתית).<br /> # כביש 443: נוסעים בכביש 1 עד &quot;למזלג&quot; עם 443 ויורדים לכיוון מודיעין. ממשיכים ישר כאשר חולפים על שילת, מודיעין, מספר מחסומים וגבעת זאב. ממשיכים עם השילוט לכיוון ים המלח עד לצומת הגבעה הצרפתית. בעבר כביש זה היה מהיר ועדיף, אך כיום ישנם מחסומים רבים, רמזורים וכו'.<br /> <br /> מכאן שתי הדרכים מתחברות יחדיו: בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים ישר ומיד שמאלה, ברמזור שמתחת לגשר. ממשיכים ישר קדימה עם הכביש לכוון גבעת זאב. בצומת פונים ימינה לכוון ענתות. ברמזור הבא ממשיכים ישר, חולפים על פני מחסום ועל פני ה&quot;חומה&quot; וממשיכים ישר בעיקול הכביש. לאחר העליה ממשיכים ישר ופונים ימינה לענתות-עלמון (יש שלט גדול בצבע ירוק המפנה לשמורת הטבע עין פרת). חולפים על פני שער הישוב ובהמשך הכביש ישנו שלט ירוק המורה לפנות ימינה לדרך עפר. ממשיכים לרדת בדרך העפר עד לקופת השמורה, שם מתבקשים לשלם דמי כניסה. אפשר להחנות כבר כאן ולרדת ברגל, 10 דקות הליכה. במורד השביל יש שני מגרשי חניה ושם כדאי לחנות. את המצוק ניתן לראות בבירור כבר מנקודת התשלום.<br /> <br /> לינה: לאילו מאיתנו שמגיעים מרחוק או סתם רוצים להנות בחיק הטבע, ניתן לעצור ללילה בתחומי הישוב, בסמוך לשער היציאה לשמורה. במקום ישנם עצים, שולחנות פיקניק ושרידי בתים ישנים. כרגע, אין במקום מים זורמים או הסדר לאשפה.<br /> <br /> ==עוד לוגיסטיקה==<br /> השמורה נפתחת בחורף בשעה 8:00 ונסגרת ב-16:00 (פרט ליום שישי שהיא נסגרת ב-15:00).<br /> <br /> בקיץ היא נפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00. שעות פעילות השמורה לא תואמות את שעות הטיפוס המיטביות, ויש הסדרי כניסה לחברי [[המועדון האלפיני]]:<br /> ===נוהל מפתח===<br /> בשער הכניסה ליישוב ענתות ישנה מזוודה שחורה ובה 12 מפתחות מסומנים עבור שער הולכי רגל קטן אשר נמצא בצמוד לשער הכניסה לשמורה. מטפסים אשר מעוניינים לטפס במצוק הדרומי לאחר שעות פעילות השמורה מתבקשים להשאיר תעודת פיקדון בתמורה למפתח, להיכנס לשמורה בשעות פעילותה ולשלם דמי כניסה מלאים. ניתן לצאת לאחר שעות הפעילות ולעלות רגלית דרך השביל הירוק, אל שער השמורה. המפתח שהשאלתם יאפשר לכם יציאה. <br /> <br /> יש להקפיד על ההוראות הבאות:<br /> *השאלת מפתח מותנית בהשארת תעודת זהות או רישיון נהיגה.<br /> *יש להחנות את הרכב לפני שער השמורה הצהוב (כלומר בתוך תחומי היישוב) – מבלי לחסום את הדרך.<br /> *כל כניסה לשמורה, כולל למצוק הדרומי, מחויבת בתשלום ללא יוצא מן הכלל. <br /> *לאחר שעות סגירת השמורה אין לעבור ולטפס על המצוק הצפוני.<br /> *ההישארות במצוק הדרומי לאחר שעות הפעילות מומלצת בקבוצות של 6 מטפסים לפחות.<br /> *בסיום יום הטיפוס, יש לעלות רגלית דרך השביל הירוק, מבלי לרדת אל הנחל או המעיינות.<br /> *יש להחזיר את המפתח בסיום יום הטיפוס, וביציאה מן היישוב.<br /> ===נוהל ימי גשם===<br /> במטרה לצמצם סיכונים ובעקבות אסון ה[[קומראן]], ביקשה הרשות להנהיג נוהל ימי גשם:<br /> * בימים גשומים בעין פרת - ייסגר המצוק הדרומי לטיפוס. טיפוס יותר על המצוק הצפוני בלבד.<br /> * במצוק הצפוני יותר הטיפוס תוך התחייבות לירידה מהקיר בתוך 15 דקות מתחילת גשם משמעותי.<br /> * פקחי השמורה יתריעו בפני גשם ויבקשו ממטפסים לרדת מהקיר במידת הצורך.<br /> * שיקול הדעת בעניין סכנות הגשם הינו בידי פקחי השמורה בשטח. <br /> בכל מקרה – יש להישמע ולהקפיד על הוראות הפקחים.<br /> ==ציוד==<br /> יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).<br /> ==המסלולים==<br /> ===סקטורים היסטוריים - אסורים לטיפוס לעת עתה===<br /> כל הסקטורים הללו נמצאים על הקיר הדרומי, מעל השביל. הסקטור האחרון - הפסנתר - נמצא מעבר למערה שממש לפני המנזר.<br /> ====הפילאר הגדול====<br /> על הפילאר הזה היו שלושה מסלולים:<br /> # פוס - 7b<br /> # אספרגוס - 6c - מבולט למחצה, זהו אחד המסלולים היפים בעין פארה מאז ומעולם<br /> # - 6b - לא מאובטח<br /> <br /> ====הפילאר הקטן====<br /> # הארובה - 5 - מסלול ששימש (בסולו) לעלות לראש הפילאר כדי לשים טופ-רופים לפייס העדין שעל המסלול<br /> # <br /> ====הקיר של ההונגרים====<br /> ====משמאל למערה====<br /> ====הפסנתר====<br /> <br /> ====ארובת המנזר====<br /> בסקטור הזה יש רק מסלול אחד - ארובת המנזר. זהו מסלול של 5c, באורך 60מ', להובלה על אבני עיגון, עם מקום נוח לתחנה באמצע. במשך שנים זה היה ה-מסלול לתרגול מולטי-פיץ' בקורסים. הוא הפך לבלתי נגיש מאז שהנזירים חזרו למנזר, ואי אפשר להגיע אליו עוד.<br /> <br /> ===סקטורים מותרים לטיפוס===<br /> ===הקיר הצפוני===<br /> ====המצוק הראשי====<br /> <br /> ====Pigs in Space====<br /> <br /> ====Jigsaw Puzzle====<br /> <br /> ====הקיר של הנזיר====<br /> <br /> ====פוקימון====<br /> <br /> <br /> <br /> ===הקיר הדרומי===<br /> <br /> ==למידע נוסף ומדריכים ישנים==<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/GL_Display.asp?SEC=2&amp;EntryID=71 המדריך הראשון לעין פארה, של יואב וייס]<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=32&amp;PN=1 עוד מידע מפורום המועדון האלפיני (ז&quot;ל)]<br /> * [http://www.israelalpine.org/upload/paper/fara.pdf מדריך האתר בPDF]<br /> * [http://docs.google.com/fileview?id=0B9gGpg3mtiN3NGNlYmViOTQtODQ4ZC00NmI0LWFhYzItYzZjMjhjODFmZWNi&amp;hl=en &quot;מדריך איש-הרים לעין פארה&quot; משנת 2007 (של גילי טנא)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רן כגן, יואב וייס, גילי טנא ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים היסטוריים]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]] [[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%94&diff=11050 עין פארה 2011-11-20T20:17:14Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> <br /> &lt;div align=center&gt;<br /> '''חלק מהסקטורים בעין פארה היו מבולטים וטיפסו עליהם בעבר. גם הם מופיעים כאן - לשם התיעוד ההיסטורי. כיום הם אסורים לטיפוס'''<br /> <br /> &lt;div align=right&gt;<br /> <br /> <br /> '''עין פארה''' או בשמו העברי '''עין פרת''' (ולא עין פואר) הוא המעיין העליון בואדי קלט. המעיין נמצא למרגלות מנזר חריטון במדבר אשר הוקם ע&quot;י הנזיר חריטון במאה ה-9 לספירה. המנזר עדיין פעיל והנזירים עוסקים כל העת בשיפוצים והרחבת המנזר. מי שייכנס למנזר וישוחח עם הנזירים יגלה שחריטון עדיין חי ונושם (למרות שעברו כ-1100 שנה מאז הוקם המנזר).<br /> <br /> זהו ללא ספק וללא מתחרים אתר הטיפוס היפה והטוב ביותר בארץ. האתר מכיל כמות סלע מדהימה בגודלה (גובהו כ-25 עד 70 מטר) וברוחבה (כמה קילומטרים לאורך הערוץ). המים שזורמים בתחתית המצוק מוסיפים לאוירה ואתה מרגיש שאתה פשוט בחו&quot;ל (מה שלגמרי נכון במקרה זה...). היום ניתן לטפס בחלק קטן של המצוק הצפוני (כ-150 מטר רוחבו). המסלולים הם היפים ביותר בארץ ללא מדפים וללא קטעים שמתפוררים, הסלע מוצק ונפלא לטיפוס. בין המסלולים המומלצים והקלאסיים יש את ארובותיים (5.8 היפה ביותר בארץ ללא ספק), היתד (5.10b), משחק ילדים (6b), ועוד. יש כמובן מסלולים ברמות גבוהות יותר כמו pigs in space (7a+/b) שהוא אחד מהמסלולים היפים בעולם לדירוגו ועוד ועוד.<br /> <br /> <br /> המסלולים שנמצאים על המפנה הצפוני של הקניון המסלולים מקבלים שמש משעות הצהרים המוקדמות (10/11) ועד שעות הצהריים המאוחרות (16/17) על כן האתר הופך למעין כבשן בימי קיץ ומומלץ להגיע אליו בימי חורף קרירים. גדולתו של האתר מתגלה בימים שכל המדינה גשומה ואפילו בירושלים יש גשם. בעין פארא, מעבר לקו הרכס, השמיים כחולים, האוויר קריר, החיכוך מיטבי והטיפוס מושלם.<br /> <br /> אתר הטיפוס נמצא בשמורת עין פרת שהכניסה אליה בתשלום. 14 ש&quot;ח לילדים, 20 ש&quot;ח לסטודנט, 23 ש&quot;ח לשאר ולמי שיש מטמון או כרטיס פלטינה יכול להיכנס בחינם.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המסלול הראשון שנפתח בעין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ. המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול [[מולטי-פיץ']] לדוגמה לקורסי טיפוס, עם [[תחנות|תחנת]] אמצע במערה של הנזירים. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 1981), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ו[[אנדריאה ענתי]].<br /> <br /> אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -Jigsaw puzzle ב-1982.<br /> <br /> דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור על הפילר הקטן (1986), מסלולים כמו אספרגוס (1986) על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום). וה-Pigs in space על המצוק הצפוני.<br /> <br /> הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כש[[יואב ניר]] החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד שלפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).<br /> <br /> אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על ה[[פייס|פייסים]] העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות ל[[אבני עיגון]].<br /> <br /> מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו&quot;ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול.<br /> בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים (יניב שזיפי, אמוץ זיו-אב ואחרים) לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור<br /> מקסים לטיפוס הידוע בשם &quot;הווינטלטור&quot;.<br /> <br /> בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (בעיקר איתי לוין, אמוץ זיו-אב ודימה סטרוגנוב) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש&quot;החזירו&quot; לנו את עין פארה.<br /> כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים. <br /> <br /> כיום יש באתר שוב כ-110 מסלולים מבולטים ועוד עשרות ל[[הובלה]] ב [[טראד]] (עם [[אבני עיגון]]. הפוטנציאל הנוסף הוא אדיר - כ-250 עד 300 מסלולים נוספים.<br /> ==גיאולוגיה==<br /> # מסלע: המתבונן במדרונות עין פארה מבחין בשלושה חלקים, החלק המסיבי (חסר שיכוב) והמצוקי עליו מצויים רוב מסלולי הטיפוס שייך לתצורת שבטה. החלק שמעל למצוק משוכב ומדורג ומשתייך לתצורת נצר. החלק התחתון שמתחת למצוק בנוי מתצורת דרורים הרכה יותר, כיוון שהיא רכה היא בונה מדרון מתון יחסית ומכוסה בדרדרת של בולדרים, אבנים וקרקע שנפלו מהמצוקים ומכסים את רובה. שלושת התצורות שייכות לחבורת יהודה שבונה את רוב נופם של הרי יהודה ומאופיינת בסלעי גיר ודולומיט קשים יחסית. שלושת התצורות בנויות סלע גיר וגילן טורון (כ90 מ&quot;ש). השוני בין השכבות נובע מנוכחות חרסית (שגורמת לתצורת דרורים להיות רכה) או מבנה שכבתי בתצורת נצר (שהופך אותה לפחות נוחה לטיפוס מתצורת שבטה שהיא מסיבית אחידה ולכן גם מצוקית). סלעי שלושת התצורות שקעו בים רדוד בקרבת החוף. תצורת שבטה שקעה ככל הנראה בים יותר אנרגטי בו התקיימו מושבות רודיסטים ולכן סלעי התצורה בנויים בעיקר משברי המאובנים. הגלים והזרמים שעירבלו את משקעי הקרקעית לא אפשרו היווצרות של שיכוב מסודר לעיתים אף נוצר שיכוב צולב (המעיד על שינויים בכיווני הזרמים והגלים).<br /> # מבנה גיאולוגי: אתר עין פארה נמצא באגף המזרחי של קמר רמאללה ולכן השכבות באתר משנות את נטיתן ממצב אופקי למצב נטוי מזרחה. בחלק המערבי של האתר השכבות אופקיות אך בחלק המזרחי הן נוטות מזרחה ונעלמות מתחת לשכבות הצעירות יותר שמכסות אותן. השכבות הצעירות שייכות לחבורת הר הצופים שכוללת תצורות רכות הבנויות קירטון וחוואר ולכן אינן מתאימות לטיפוס. שכבות אלו בונות את נוף הנחל מאזור חורשת האקליפטוסים ומזרחה. סלעי הגיר הקשה של חבורת יהודה נחשפים ממזרח לחורשת הקליפטוסים רק בתחתית מדרונות הנחל, שם הן יוצרות נוף של נקיק.<br /> ==איך מגיעים==<br /> מירושלים נוסעים לכיוון ים המלח דרך בגין ואז לצומת הגבעה הצרפתית. בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים לכיוון ים המלח וברמזור אחרי הצומת (זה מבלבל) פונים שמאלה לכביש שהולך לפסגת זאב. יורדים ימינה במחלף השני ונוסעים ישר. עוברים מחסום צהלי ואחרי ירידה ועליה מגיעים לצומת מרובעת. פונים שמאלה לעלמון (או ענתות). בשער היישוב אומרים שבאתם לשמורה. ביישוב יש שילוט לכיוון השמורה.<br /> ֿ<br /> מאזור ת&quot;א והמרכז: ישנן שתי דרכים, אשר שתיהן כמעט באותו האורך והזמן כביש 1 ו-443 מודיעין.<br /> # כביש 1: נוסעים לירושלים ובצומת השני, פונים שמאלה לכוון מעלה אדומים וים המלח. ממשיכים ישר ויורדים ימינה בירידה השניה, עדיין בכיוון לים המלח ומעלה אדומים. ממשיכים ישר עד לצומת גדול עם גשר ממול (צומת הגבעה הצרפתית).<br /> # כביש 443: נוסעים בכביש 1 עד &quot;למזלג&quot; עם 443 ויורדים לכיוון מודיעין. ממשיכים ישר כאשר חולפים על שילת, מודיעין, מספר מחסומים וגבעת זאב. ממשיכים עם השילוט לכיוון ים המלח עד לצומת הגבעה הצרפתית. בעבר כביש זה היה מהיר ועדיף, אך כיום ישנם מחסומים רבים, רמזורים וכו'.<br /> <br /> מכאן שתי הדרכים מתחברות יחדיו: בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים ישר ומיד שמאלה, ברמזור שמתחת לגשר. ממשיכים ישר קדימה עם הכביש לכוון גבעת זאב. בצומת פונים ימינה לכוון ענתות. ברמזור הבא ממשיכים ישר, חולפים על פני מחסום ועל פני ה&quot;חומה&quot; וממשיכים ישר בעיקול הכביש. לאחר העליה ממשיכים ישר ופונים ימינה לענתות-עלמון (יש שלט גדול בצבע ירוק המפנה לשמורת הטבע עין פרת). חולפים על פני שער הישוב ובהמשך הכביש ישנו שלט ירוק המורה לפנות ימינה לדרך עפר. ממשיכים לרדת בדרך העפר עד לקופת השמורה, שם מתבקשים לשלם דמי כניסה. אפשר להחנות כבר כאן ולרדת ברגל, 10 דקות הליכה. במורד השביל יש שני מגרשי חניה ושם כדאי לחנות. את המצוק ניתן לראות בבירור כבר מנקודת התשלום.<br /> <br /> לינה: לאילו מאיתנו שמגיעים מרחוק או סתם רוצים להנות בחיק הטבע, ניתן לעצור ללילה בתחומי הישוב, בסמוך לשער היציאה לשמורה. במקום ישנם עצים, שולחנות פיקניק ושרידי בתים ישנים. כרגע, אין במקום מים זורמים או הסדר לאשפה.<br /> <br /> ==עוד לוגיסטיקה==<br /> השמורה נפתחת בחורף בשעה 8:00 ונסגרת ב-16:00 (פרט ליום שישי שהיא נסגרת ב-15:00).<br /> <br /> בקיץ היא נפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00. שעות פעילות השמורה לא תואמות את שעות הטיפוס המיטביות, ויש הסדרי כניסה לחברי [[המועדון האלפיני]]:<br /> ===נוהל מפתח===<br /> בשער הכניסה ליישוב ענתות ישנה מזוודה שחורה ובה 12 מפתחות מסומנים עבור שער הולכי רגל קטן אשר נמצא בצמוד לשער הכניסה לשמורה. מטפסים אשר מעוניינים לטפס במצוק הדרומי לאחר שעות פעילות השמורה מתבקשים להשאיר תעודת פיקדון בתמורה למפתח, להיכנס לשמורה בשעות פעילותה ולשלם דמי כניסה מלאים. ניתן לצאת לאחר שעות הפעילות ולעלות רגלית דרך השביל הירוק, אל שער השמורה. המפתח שהשאלתם יאפשר לכם יציאה. <br /> <br /> יש להקפיד על ההוראות הבאות:<br /> *השאלת מפתח מותנית בהשארת תעודת זהות או רישיון נהיגה.<br /> *יש להחנות את הרכב לפני שער השמורה הצהוב (כלומר בתוך תחומי היישוב) – מבלי לחסום את הדרך.<br /> *כל כניסה לשמורה, כולל למצוק הדרומי, מחויבת בתשלום ללא יוצא מן הכלל. <br /> *לאחר שעות סגירת השמורה אין לעבור ולטפס על המצוק הצפוני.<br /> *ההישארות במצוק הדרומי לאחר שעות הפעילות מומלצת בקבוצות של 6 מטפסים לפחות.<br /> *בסיום יום הטיפוס, יש לעלות רגלית דרך השביל הירוק, מבלי לרדת אל הנחל או המעיינות.<br /> *יש להחזיר את המפתח בסיום יום הטיפוס, וביציאה מן היישוב.<br /> ===נוהל ימי גשם===<br /> במטרה לצמצם סיכונים ובעקבות אסון ה[[קומראן]], ביקשה הרשות להנהיג נוהל ימי גשם:<br /> * בימים גשומים בעין פרת - ייסגר המצוק הדרומי לטיפוס. טיפוס יותר על המצוק הצפוני בלבד.<br /> * במצוק הצפוני יותר הטיפוס תוך התחייבות לירידה מהקיר בתוך 15 דקות מתחילת גשם משמעותי.<br /> * פקחי השמורה יתריעו בפני גשם ויבקשו ממטפסים לרדת מהקיר במידת הצורך.<br /> * שיקול הדעת בעניין סכנות הגשם הינו בידי פקחי השמורה בשטח. <br /> בכל מקרה – יש להישמע ולהקפיד על הוראות הפקחים.<br /> ==ציוד==<br /> יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).<br /> ==המסלולים==<br /> ===סקטורים היסטוריים - אסורים לטיפוס לעת עתה===<br /> כל הסקטורים הללו נמצאים על הקיר הדרומי, מעל השביל. הסקטור האחרון - הפסנתר - נמצא מעבר למערה שממש לפני המנזר.<br /> ====הפילאר הגדול====<br /> על הפילאר הזה היו שלושה מסלולים:<br /> # פוס - 7b<br /> # אספרגוס - 6c - מבולט למחצה, זהו אחד המסלולים היפים בעין פארה מאז ומעולם<br /> # - 6b - לא מאובטח<br /> <br /> ====הפילאר הקטן====<br /> # הארובה - 5 - מסלול ששימש (בסולו) לעלות לראש הפילאר כדי לשים טופ-רופים לפייס העדין שעל המסלול<br /> # <br /> ====הקיר של ההונגרים====<br /> ====משמאל למערה====<br /> ====הפסנתר====<br /> <br /> ====ארובת המנזר====<br /> בסקטור הזה יש רק מסלול אחד - ארובת המנזר. זהו מסלול של 5c, באורך 60מ', להובלה על אבני עיגון, עם מקום נוח לתחנה באמצע. במשך שנים זה היה ה-מסלול לתרגול מולטי-פיץ' בקורסים. הוא הפך לבלתי נגיש מאז שהנזירים חזרו למנזר, ואי אפשר להגיע אליו עוד.<br /> <br /> ===סקטורים מותרים לטיפוס===<br /> ===הקיר הצפוני===<br /> ====המצוק הראשי====<br /> <br /> ====Pigs in Space====<br /> <br /> ====Jigsaw Puzzle====<br /> <br /> ====הקיר של הנזיר====<br /> <br /> ====פוקימון====<br /> <br /> <br /> <br /> ===הקיר הדרומי===<br /> <br /> ==למידע נוסף ומדריכים ישנים==<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/GL_Display.asp?SEC=2&amp;EntryID=71 המדריך הראשון לעין פארה, של יואב וייס]<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=32&amp;PN=1 עוד מידע מפורום המועדון האלפיני (ז&quot;ל)]<br /> * [http://www.israelalpine.org/upload/paper/fara.pdf מדריך האתר בPDF]<br /> * [http://docs.google.com/fileview?id=0B9gGpg3mtiN3NGNlYmViOTQtODQ4ZC00NmI0LWFhYzItYzZjMjhjODFmZWNi&amp;hl=en &quot;מדריך איש-הרים לעין פארה&quot; משנת 2007 (של גילי טנא)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רן כגן, יואב וייס, גילי טנא ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים היסטוריים]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]] [[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%94&diff=11049 עין פארה 2011-11-20T20:16:33Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> <br /> &lt;div align=center&gt;<br /> '''חלק מהסקטורים בעין פארה היו מבולטים וטיפסו עליהם בעבר. גם הם מופיעים כאן - לשם התיעוד ההיסטורי. כיום הם אסורים לטיפוס'''<br /> <br /> &lt;div align=right&gt;<br /> <br /> <br /> '''עין פארה''' או בשמו העברי '''עין פרת''' (ולא עין פואר) הוא המעיין העליון בואדי קלט. המעיין נמצא למרגלות מנזר חריטון במדבר אשר הוקם ע&quot;י הנזיר חריטון במאה ה-9 לספירה. המנזר עדיין פעיל והנזירים עוסקים כל העת בשיפוצים והרחבת המנזר. מי שייכנס למנזר וישוחח עם הנזירים יגלה שחריטון עדיין חי ונושם (למרות שעברו כ-1100 שנה מאז הוקם המנזר).<br /> <br /> זהו ללא ספק וללא מתחרים אתר הטיפוס היפה והטוב ביותר בארץ. האתר מכיל כמות סלע מדהימה בגודלה (גובהו כ-25 עד 70 מטר) וברוחבה (כמה קילומטרים לאורך הערוץ). המים שזורמים בתחתית המצוק מוסיפים לאוירה ואתה מרגיש שאתה פשוט בחו&quot;ל (מה שלגמרי נכון במקרה זה...). היום ניתן לטפס בחלק קטן של המצוק הצפוני (כ-150 מטר רוחבו). המסלולים הם היפים ביותר בארץ ללא מדפים וללא קטעים שמתפוררים, הסלע מוצק ונפלא לטיפוס. בין המסלולים המומלצים והקלאסיים יש את ארובותיים (5.8 היפה ביותר בארץ ללא ספק), היתד (5.10b), משחק ילדים (6b), ועוד. יש כמובן מסלולים ברמות גבוהות יותר כמו pigs in space (7a+/b) שהוא אחד מהמסלולים היפים בעולם לדירוגו ועוד ועוד.<br /> <br /> <br /> המסלולים שנמצאים על המפנה הצפוני של הקניון המסלולים מקבלים שמש משעות הצהרים המוקדמות (10/11) ועד שעות הצהריים המאוחרות (16/17) על כן האתר הופך למעין כבשן בימי קיץ ומומלץ להגיע אליו בימי חורף קרירים. גדולתו של האתר מתגלה בימים שכל המדינה גשומה ואפילו בירושלים יש גשם. בעין פארא, מעבר לקו הרכס, השמיים כחולים, האוויר קריר, החיכוך מיטבי והטיפוס מושלם.<br /> <br /> אתר הטיפוס נמצא בשמורת עין פרת שהכניסה אליה בתשלום. 14 ש&quot;ח לילדים, 20 ש&quot;ח לסטודנט, 23 ש&quot;ח לשאר ולמי שיש מטמון או כרטיס פלטינה יכול להיכנס בחינם.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המסלול הראשון שנפתח בעין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ. המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול [[מולטי-פיץ']] לדוגמה לקורסי טיפוס, עם [[תחנות|תחנת]] אמצע במערה של הנזירים. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 1981), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ו[[אנדריאה ענתי]].<br /> <br /> אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -Jigsaw puzzle ב-1982.<br /> <br /> דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור על הפילר הקטן (1986), מסלולים כמו אספרגוס (1986) על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום). וה-Pigs in space על המצוק הצפוני.<br /> <br /> הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כש[[יואב ניר]] החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד שלפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).<br /> <br /> אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על ה[[פייס|פייסים]] העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות ל[[אבני עיגון]].<br /> <br /> מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו&quot;ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול.<br /> בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים (יניב שזיפי, אמוץ זיו-אב ואחרים) לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור<br /> מקסים לטיפוס הידוע בשם &quot;הווינטלטור&quot;.<br /> <br /> בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (בעיקר איתי לוין, אמוץ זיו-אב ודימה סטרוגנוב) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש&quot;החזירו&quot; לנו את עין פארה.<br /> כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים. <br /> <br /> כיום יש באתר שוב כ-110 מסלולים מבולטים ועוד עשרות ל[[הובלה]] ב [[טראד]] (עם [[אבני עיגון]]. הפוטנציאל הנוסף הוא אדיר - כ-250 עד 300 מסלולים נוספים.<br /> ==גיאולוגיה==<br /> # מסלע: המתבונן במדרונות עין פארה מבחין בשלושה חלקים, החלק המסיבי (חסר שיכוב) והמצוקי עליו מצויים רוב מסלולי הטיפוס שייך לתצורת שבטה. החלק שמעל למצוק משוכב ומדורג ומשתייך לתצורת נצר. החלק התחתון שמתחת למצוק בנוי מתצורת דרורים הרכה יותר, כיוון שהיא רכה היא בונה מדרון מתון יחסית ומכוסה בדרדרת של בולדרים, אבנים וקרקע שנפלו מהמצוקים ומכסים את רובה. שלושת התצורות שייכות לחבורת יהודה שבונה את רוב נופם של הרי יהודה ומאופיינת בסלעי גיר ודולומיט קשים יחסית. שלושת התצורות בנויות סלע גיר וגילן טורון (כ90 מ&quot;ש). השוני בין השכבות נובע מנוכחות חרסית (שגורמת לתצורת דרורים להיות רכה) או מבנה שכבתי בתצורת נצר (שהופך אותה לפחות נוחה לטיפוס מתצורת שבטה שהיא מסיבית אחידה ולכן גם מצוקית). סלעי שלושת התצורות שקעו בים רדוד בקרבת החוף. תצורת שבטה שקעה ככל הנראה בים יותר אנרגטי בו התקיימו מושבות רודיסטים ולכן סלעי התצורה בנויים בעיקר משברי המאובנים. הגלים והזרמים שעירבלו את משקעי הקרקעית לא אפשרו היווצרות של שיכוב מסודר לעיתים אף נוצר שיכוב צולב (המעיד על שינויים בכיווני הזרמים והגלים).<br /> מבנה גיאולוגי: אתר עין פארה נמצא באגף המזרחי של קמר רמאללה ולכן השכבות באתר משנות את נטיתן ממצב אופקי למצב נטוי מזרחה. בחלק המערבי של האתר השכבות אופקיות אך בחלק המזרחי הן נוטות מזרחה ונעלמות מתחת לשכבות הצעירות יותר שמכסות אותן. השכבות הצעירות שייכות לחבורת הר הצופים שכוללת תצורות רכות הבנויות קירטון וחוואר ולכן אינן מתאימות לטיפוס. שכבות אלו בונות את נוף הנחל מאזור חורשת האקליפטוסים ומזרחה. סלעי הגיר הקשה של חבורת יהודה נחשפים ממזרח לחורשת הקליפטוסים רק בתחתית מדרונות הנחל, שם הן יוצרות נוף של נקיק.<br /> ==איך מגיעים==<br /> מירושלים נוסעים לכיוון ים המלח דרך בגין ואז לצומת הגבעה הצרפתית. בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים לכיוון ים המלח וברמזור אחרי הצומת (זה מבלבל) פונים שמאלה לכביש שהולך לפסגת זאב. יורדים ימינה במחלף השני ונוסעים ישר. עוברים מחסום צהלי ואחרי ירידה ועליה מגיעים לצומת מרובעת. פונים שמאלה לעלמון (או ענתות). בשער היישוב אומרים שבאתם לשמורה. ביישוב יש שילוט לכיוון השמורה.<br /> ֿ<br /> מאזור ת&quot;א והמרכז: ישנן שתי דרכים, אשר שתיהן כמעט באותו האורך והזמן כביש 1 ו-443 מודיעין.<br /> # כביש 1: נוסעים לירושלים ובצומת השני, פונים שמאלה לכוון מעלה אדומים וים המלח. ממשיכים ישר ויורדים ימינה בירידה השניה, עדיין בכיוון לים המלח ומעלה אדומים. ממשיכים ישר עד לצומת גדול עם גשר ממול (צומת הגבעה הצרפתית).<br /> # כביש 443: נוסעים בכביש 1 עד &quot;למזלג&quot; עם 443 ויורדים לכיוון מודיעין. ממשיכים ישר כאשר חולפים על שילת, מודיעין, מספר מחסומים וגבעת זאב. ממשיכים עם השילוט לכיוון ים המלח עד לצומת הגבעה הצרפתית. בעבר כביש זה היה מהיר ועדיף, אך כיום ישנם מחסומים רבים, רמזורים וכו'.<br /> <br /> מכאן שתי הדרכים מתחברות יחדיו: בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים ישר ומיד שמאלה, ברמזור שמתחת לגשר. ממשיכים ישר קדימה עם הכביש לכוון גבעת זאב. בצומת פונים ימינה לכוון ענתות. ברמזור הבא ממשיכים ישר, חולפים על פני מחסום ועל פני ה&quot;חומה&quot; וממשיכים ישר בעיקול הכביש. לאחר העליה ממשיכים ישר ופונים ימינה לענתות-עלמון (יש שלט גדול בצבע ירוק המפנה לשמורת הטבע עין פרת). חולפים על פני שער הישוב ובהמשך הכביש ישנו שלט ירוק המורה לפנות ימינה לדרך עפר. ממשיכים לרדת בדרך העפר עד לקופת השמורה, שם מתבקשים לשלם דמי כניסה. אפשר להחנות כבר כאן ולרדת ברגל, 10 דקות הליכה. במורד השביל יש שני מגרשי חניה ושם כדאי לחנות. את המצוק ניתן לראות בבירור כבר מנקודת התשלום.<br /> <br /> לינה: לאילו מאיתנו שמגיעים מרחוק או סתם רוצים להנות בחיק הטבע, ניתן לעצור ללילה בתחומי הישוב, בסמוך לשער היציאה לשמורה. במקום ישנם עצים, שולחנות פיקניק ושרידי בתים ישנים. כרגע, אין במקום מים זורמים או הסדר לאשפה.<br /> <br /> ==עוד לוגיסטיקה==<br /> השמורה נפתחת בחורף בשעה 8:00 ונסגרת ב-16:00 (פרט ליום שישי שהיא נסגרת ב-15:00).<br /> <br /> בקיץ היא נפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00. שעות פעילות השמורה לא תואמות את שעות הטיפוס המיטביות, ויש הסדרי כניסה לחברי [[המועדון האלפיני]]:<br /> ===נוהל מפתח===<br /> בשער הכניסה ליישוב ענתות ישנה מזוודה שחורה ובה 12 מפתחות מסומנים עבור שער הולכי רגל קטן אשר נמצא בצמוד לשער הכניסה לשמורה. מטפסים אשר מעוניינים לטפס במצוק הדרומי לאחר שעות פעילות השמורה מתבקשים להשאיר תעודת פיקדון בתמורה למפתח, להיכנס לשמורה בשעות פעילותה ולשלם דמי כניסה מלאים. ניתן לצאת לאחר שעות הפעילות ולעלות רגלית דרך השביל הירוק, אל שער השמורה. המפתח שהשאלתם יאפשר לכם יציאה. <br /> <br /> יש להקפיד על ההוראות הבאות:<br /> *השאלת מפתח מותנית בהשארת תעודת זהות או רישיון נהיגה.<br /> *יש להחנות את הרכב לפני שער השמורה הצהוב (כלומר בתוך תחומי היישוב) – מבלי לחסום את הדרך.<br /> *כל כניסה לשמורה, כולל למצוק הדרומי, מחויבת בתשלום ללא יוצא מן הכלל. <br /> *לאחר שעות סגירת השמורה אין לעבור ולטפס על המצוק הצפוני.<br /> *ההישארות במצוק הדרומי לאחר שעות הפעילות מומלצת בקבוצות של 6 מטפסים לפחות.<br /> *בסיום יום הטיפוס, יש לעלות רגלית דרך השביל הירוק, מבלי לרדת אל הנחל או המעיינות.<br /> *יש להחזיר את המפתח בסיום יום הטיפוס, וביציאה מן היישוב.<br /> ===נוהל ימי גשם===<br /> במטרה לצמצם סיכונים ובעקבות אסון ה[[קומראן]], ביקשה הרשות להנהיג נוהל ימי גשם:<br /> * בימים גשומים בעין פרת - ייסגר המצוק הדרומי לטיפוס. טיפוס יותר על המצוק הצפוני בלבד.<br /> * במצוק הצפוני יותר הטיפוס תוך התחייבות לירידה מהקיר בתוך 15 דקות מתחילת גשם משמעותי.<br /> * פקחי השמורה יתריעו בפני גשם ויבקשו ממטפסים לרדת מהקיר במידת הצורך.<br /> * שיקול הדעת בעניין סכנות הגשם הינו בידי פקחי השמורה בשטח. <br /> בכל מקרה – יש להישמע ולהקפיד על הוראות הפקחים.<br /> ==ציוד==<br /> יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).<br /> ==המסלולים==<br /> ===סקטורים היסטוריים - אסורים לטיפוס לעת עתה===<br /> כל הסקטורים הללו נמצאים על הקיר הדרומי, מעל השביל. הסקטור האחרון - הפסנתר - נמצא מעבר למערה שממש לפני המנזר.<br /> ====הפילאר הגדול====<br /> על הפילאר הזה היו שלושה מסלולים:<br /> # פוס - 7b<br /> # אספרגוס - 6c - מבולט למחצה, זהו אחד המסלולים היפים בעין פארה מאז ומעולם<br /> # - 6b - לא מאובטח<br /> <br /> ====הפילאר הקטן====<br /> # הארובה - 5 - מסלול ששימש (בסולו) לעלות לראש הפילאר כדי לשים טופ-רופים לפייס העדין שעל המסלול<br /> # <br /> ====הקיר של ההונגרים====<br /> ====משמאל למערה====<br /> ====הפסנתר====<br /> <br /> ====ארובת המנזר====<br /> בסקטור הזה יש רק מסלול אחד - ארובת המנזר. זהו מסלול של 5c, באורך 60מ', להובלה על אבני עיגון, עם מקום נוח לתחנה באמצע. במשך שנים זה היה ה-מסלול לתרגול מולטי-פיץ' בקורסים. הוא הפך לבלתי נגיש מאז שהנזירים חזרו למנזר, ואי אפשר להגיע אליו עוד.<br /> <br /> ===סקטורים מותרים לטיפוס===<br /> ===הקיר הצפוני===<br /> ====המצוק הראשי====<br /> <br /> ====Pigs in Space====<br /> <br /> ====Jigsaw Puzzle====<br /> <br /> ====הקיר של הנזיר====<br /> <br /> ====פוקימון====<br /> <br /> <br /> <br /> ===הקיר הדרומי===<br /> <br /> ==למידע נוסף ומדריכים ישנים==<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/GL_Display.asp?SEC=2&amp;EntryID=71 המדריך הראשון לעין פארה, של יואב וייס]<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=32&amp;PN=1 עוד מידע מפורום המועדון האלפיני (ז&quot;ל)]<br /> * [http://www.israelalpine.org/upload/paper/fara.pdf מדריך האתר בPDF]<br /> * [http://docs.google.com/fileview?id=0B9gGpg3mtiN3NGNlYmViOTQtODQ4ZC00NmI0LWFhYzItYzZjMjhjODFmZWNi&amp;hl=en &quot;מדריך איש-הרים לעין פארה&quot; משנת 2007 (של גילי טנא)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רן כגן, יואב וייס, גילי טנא ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים היסטוריים]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]] [[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%94&diff=11048 עין פארה 2011-11-20T20:14:42Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> <br /> &lt;div align=center&gt;<br /> '''חלק מהסקטורים בעין פארה היו מבולטים וטיפסו עליהם בעבר. גם הם מופיעים כאן - לשם התיעוד ההיסטורי. כיום הם אסורים לטיפוס'''<br /> <br /> &lt;div align=right&gt;<br /> <br /> <br /> '''עין פארה''' או בשמו העברי '''עין פרת''' (ולא עין פואר) הוא המעיין העליון בואדי קלט. המעיין נמצא למרגלות מנזר חריטון במדבר אשר הוקם ע&quot;י הנזיר חריטון במאה ה-9 לספירה. המנזר עדיין פעיל והנזירים עוסקים כל העת בשיפוצים והרחבת המנזר. מי שייכנס למנזר וישוחח עם הנזירים יגלה שחריטון עדיין חי ונושם (למרות שעברו כ-1100 שנה מאז הוקם המנזר).<br /> <br /> זהו ללא ספק וללא מתחרים אתר הטיפוס היפה והטוב ביותר בארץ. האתר מכיל כמות סלע מדהימה בגודלה (גובהו כ-25 עד 70 מטר) וברוחבה (כמה קילומטרים לאורך הערוץ). המים שזורמים בתחתית המצוק מוסיפים לאוירה ואתה מרגיש שאתה פשוט בחו&quot;ל (מה שלגמרי נכון במקרה זה...). היום ניתן לטפס בחלק קטן של המצוק הצפוני (כ-150 מטר רוחבו). המסלולים הם היפים ביותר בארץ ללא מדפים וללא קטעים שמתפוררים, הסלע מוצק ונפלא לטיפוס. בין המסלולים המומלצים והקלאסיים יש את ארובותיים (5.8 היפה ביותר בארץ ללא ספק), היתד (5.10b), משחק ילדים (6b), ועוד. יש כמובן מסלולים ברמות גבוהות יותר כמו pigs in space (7a+/b) שהוא אחד מהמסלולים היפים בעולם לדירוגו ועוד ועוד.<br /> <br /> <br /> המסלולים שנמצאים על המפנה הצפוני של הקניון המסלולים מקבלים שמש משעות הצהרים המוקדמות (10/11) ועד שעות הצהריים המאוחרות (16/17) על כן האתר הופך למעין כבשן בימי קיץ ומומלץ להגיע אליו בימי חורף קרירים. גדולתו של האתר מתגלה בימים שכל המדינה גשומה ואפילו בירושלים יש גשם. בעין פארא, מעבר לקו הרכס, השמיים כחולים, האוויר קריר, החיכוך מיטבי והטיפוס מושלם.<br /> <br /> אתר הטיפוס נמצא בשמורת עין פרת שהכניסה אליה בתשלום. 14 ש&quot;ח לילדים, 20 ש&quot;ח לסטודנט, 23 ש&quot;ח לשאר ולמי שיש מטמון או כרטיס פלטינה יכול להיכנס בחינם.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המסלול הראשון שנפתח בעין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ. המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול [[מולטי-פיץ']] לדוגמה לקורסי טיפוס, עם [[תחנות|תחנת]] אמצע במערה של הנזירים. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 1981), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ו[[אנדריאה ענתי]].<br /> <br /> אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -Jigsaw puzzle ב-1982.<br /> <br /> דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור על הפילר הקטן (1986), מסלולים כמו אספרגוס (1986) על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום). וה-Pigs in space על המצוק הצפוני.<br /> <br /> הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כש[[יואב ניר]] החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד שלפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).<br /> <br /> אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על ה[[פייס|פייסים]] העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות ל[[אבני עיגון]].<br /> <br /> מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו&quot;ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול.<br /> בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים (יניב שזיפי, אמוץ זיו-אב ואחרים) לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור<br /> מקסים לטיפוס הידוע בשם &quot;הווינטלטור&quot;.<br /> <br /> בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (בעיקר איתי לוין, אמוץ זיו-אב ודימה סטרוגנוב) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש&quot;החזירו&quot; לנו את עין פארה.<br /> כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים. <br /> <br /> כיום יש באתר שוב כ-110 מסלולים מבולטים ועוד עשרות ל[[הובלה]] ב [[טראד]] (עם [[אבני עיגון]]. הפוטנציאל הנוסף הוא אדיר - כ-250 עד 300 מסלולים נוספים.<br /> ==גיאולוגיה==<br /> # מסלע: המתבונן במדרונות עין פארה מבחין בשלושה חלקים, החלק המסיבי (חסר שיכוב) והמצוקי עליו מצויים רוב מסלולי הטיפוס שייך לתצורת שבטה. החלק שמעל למצוק משוכב ומדורג ומשתייך לתצורת נצר. החלק התחתון שמתחת למצוק בנוי מתצורת דרורים הרכה יותר, כיוון שהיא רכה היא בונה מדרון מתון יחסית ומכוסה בדרדרת של בולדרים, אבנים וקרקע שנפלו מהמצוקים ומכסים את רובה. שלושת התצורות שייכות לחבורת יהודה שבונה את רוב נופם של הרי יהודה ומאופיינת בסלעי גיר ודולומיט קשים יחסית.<br /> שלושת התצורות בנויות סלע גיר וגילן טורון (כ90 מ&quot;ש). השוני בין השכבות נובע מנוכחות חרסית (שגורמת לתצורת דרורים להיות רכה) או מבנה שכבתי בתצורת נצר (שהופך אותה לפחות נוחה לטיפוס מתצורת שבטה שהיא מסיבית אחידה ולכן גם מצוקית). סלעי שלושת התצורות שקעו בים רדוד בקרבת החוף. תצורת שבטה שקעה ככל הנראה בים יותר אנרגטי בו התקיימו מושבות רודיסטים ולכן סלעי התצורה בנויים בעיקר משברי המאובנים. הגלים והזרמים שעירבלו את משקעי הקרקעית לא אפשרו היווצרות של שיכוב מסודר לעיתים אף נוצר שיכוב צולב (המעיד על שינויים בכיווני הזרמים והגלים).<br /> # מבנה גיאולוגי: אתר עין פארה נמצא באגף המזרחי של קמר רמאללה ולכן השכבות באתר משנות את נטיתן ממצב אופקי למצב נטוי מזרחה. בחלק המערבי של האתר השכבות אופקיות אך בחלק המזרחי הן נוטות מזרחה ונעלמות מתחת לשכבות הצעירות יותר שמכסות אותן. השכבות הצעירות שייכות לחבורת הר הצופים שכוללת תצורות רכות הבנויות קירטון וחוואר ולכן אינן מתאימות לטיפוס. שכבות אלו בונות את נוף הנחל מאזור חורשת האקליפטוסים ומזרחה. סלעי הגיר הקשה של חבורת יהודה נחשפים ממזרח לחורשת הקליפטוסים רק בתחתית מדרונות הנחל, שם הן יוצרות נוף של נקיק.<br /> ==איך מגיעים==<br /> מירושלים נוסעים לכיוון ים המלח דרך בגין ואז לצומת הגבעה הצרפתית. בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים לכיוון ים המלח וברמזור אחרי הצומת (זה מבלבל) פונים שמאלה לכביש שהולך לפסגת זאב. יורדים ימינה במחלף השני ונוסעים ישר. עוברים מחסום צהלי ואחרי ירידה ועליה מגיעים לצומת מרובעת. פונים שמאלה לעלמון (או ענתות). בשער היישוב אומרים שבאתם לשמורה. ביישוב יש שילוט לכיוון השמורה.<br /> ֿ<br /> מאזור ת&quot;א והמרכז: ישנן שתי דרכים, אשר שתיהן כמעט באותו האורך והזמן כביש 1 ו-443 מודיעין.<br /> # כביש 1: נוסעים לירושלים ובצומת השני, פונים שמאלה לכוון מעלה אדומים וים המלח. ממשיכים ישר ויורדים ימינה בירידה השניה, עדיין בכיוון לים המלח ומעלה אדומים. ממשיכים ישר עד לצומת גדול עם גשר ממול (צומת הגבעה הצרפתית).<br /> # כביש 443: נוסעים בכביש 1 עד &quot;למזלג&quot; עם 443 ויורדים לכיוון מודיעין. ממשיכים ישר כאשר חולפים על שילת, מודיעין, מספר מחסומים וגבעת זאב. ממשיכים עם השילוט לכיוון ים המלח עד לצומת הגבעה הצרפתית. בעבר כביש זה היה מהיר ועדיף, אך כיום ישנם מחסומים רבים, רמזורים וכו'.<br /> <br /> מכאן שתי הדרכים מתחברות יחדיו: בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים ישר ומיד שמאלה, ברמזור שמתחת לגשר. ממשיכים ישר קדימה עם הכביש לכוון גבעת זאב. בצומת פונים ימינה לכוון ענתות. ברמזור הבא ממשיכים ישר, חולפים על פני מחסום ועל פני ה&quot;חומה&quot; וממשיכים ישר בעיקול הכביש. לאחר העליה ממשיכים ישר ופונים ימינה לענתות-עלמון (יש שלט גדול בצבע ירוק המפנה לשמורת הטבע עין פרת). חולפים על פני שער הישוב ובהמשך הכביש ישנו שלט ירוק המורה לפנות ימינה לדרך עפר. ממשיכים לרדת בדרך העפר עד לקופת השמורה, שם מתבקשים לשלם דמי כניסה. אפשר להחנות כבר כאן ולרדת ברגל, 10 דקות הליכה. במורד השביל יש שני מגרשי חניה ושם כדאי לחנות. את המצוק ניתן לראות בבירור כבר מנקודת התשלום.<br /> <br /> לינה: לאילו מאיתנו שמגיעים מרחוק או סתם רוצים להנות בחיק הטבע, ניתן לעצור ללילה בתחומי הישוב, בסמוך לשער היציאה לשמורה. במקום ישנם עצים, שולחנות פיקניק ושרידי בתים ישנים. כרגע, אין במקום מים זורמים או הסדר לאשפה.<br /> <br /> ==עוד לוגיסטיקה==<br /> השמורה נפתחת בחורף בשעה 8:00 ונסגרת ב-16:00 (פרט ליום שישי שהיא נסגרת ב-15:00).<br /> <br /> בקיץ היא נפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00. שעות פעילות השמורה לא תואמות את שעות הטיפוס המיטביות, ויש הסדרי כניסה לחברי [[המועדון האלפיני]]:<br /> ===נוהל מפתח===<br /> בשער הכניסה ליישוב ענתות ישנה מזוודה שחורה ובה 12 מפתחות מסומנים עבור שער הולכי רגל קטן אשר נמצא בצמוד לשער הכניסה לשמורה. מטפסים אשר מעוניינים לטפס במצוק הדרומי לאחר שעות פעילות השמורה מתבקשים להשאיר תעודת פיקדון בתמורה למפתח, להיכנס לשמורה בשעות פעילותה ולשלם דמי כניסה מלאים. ניתן לצאת לאחר שעות הפעילות ולעלות רגלית דרך השביל הירוק, אל שער השמורה. המפתח שהשאלתם יאפשר לכם יציאה. <br /> <br /> יש להקפיד על ההוראות הבאות:<br /> *השאלת מפתח מותנית בהשארת תעודת זהות או רישיון נהיגה.<br /> *יש להחנות את הרכב לפני שער השמורה הצהוב (כלומר בתוך תחומי היישוב) – מבלי לחסום את הדרך.<br /> *כל כניסה לשמורה, כולל למצוק הדרומי, מחויבת בתשלום ללא יוצא מן הכלל. <br /> *לאחר שעות סגירת השמורה אין לעבור ולטפס על המצוק הצפוני.<br /> *ההישארות במצוק הדרומי לאחר שעות הפעילות מומלצת בקבוצות של 6 מטפסים לפחות.<br /> *בסיום יום הטיפוס, יש לעלות רגלית דרך השביל הירוק, מבלי לרדת אל הנחל או המעיינות.<br /> *יש להחזיר את המפתח בסיום יום הטיפוס, וביציאה מן היישוב.<br /> ===נוהל ימי גשם===<br /> במטרה לצמצם סיכונים ובעקבות אסון ה[[קומראן]], ביקשה הרשות להנהיג נוהל ימי גשם:<br /> * בימים גשומים בעין פרת - ייסגר המצוק הדרומי לטיפוס. טיפוס יותר על המצוק הצפוני בלבד.<br /> * במצוק הצפוני יותר הטיפוס תוך התחייבות לירידה מהקיר בתוך 15 דקות מתחילת גשם משמעותי.<br /> * פקחי השמורה יתריעו בפני גשם ויבקשו ממטפסים לרדת מהקיר במידת הצורך.<br /> * שיקול הדעת בעניין סכנות הגשם הינו בידי פקחי השמורה בשטח. <br /> בכל מקרה – יש להישמע ולהקפיד על הוראות הפקחים.<br /> ==ציוד==<br /> יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).<br /> ==המסלולים==<br /> ===סקטורים היסטוריים - אסורים לטיפוס לעת עתה===<br /> כל הסקטורים הללו נמצאים על הקיר הדרומי, מעל השביל. הסקטור האחרון - הפסנתר - נמצא מעבר למערה שממש לפני המנזר.<br /> ====הפילאר הגדול====<br /> על הפילאר הזה היו שלושה מסלולים:<br /> # פוס - 7b<br /> # אספרגוס - 6c - מבולט למחצה, זהו אחד המסלולים היפים בעין פארה מאז ומעולם<br /> # - 6b - לא מאובטח<br /> <br /> ====הפילאר הקטן====<br /> # הארובה - 5 - מסלול ששימש (בסולו) לעלות לראש הפילאר כדי לשים טופ-רופים לפייס העדין שעל המסלול<br /> # <br /> ====הקיר של ההונגרים====<br /> ====משמאל למערה====<br /> ====הפסנתר====<br /> <br /> ====ארובת המנזר====<br /> בסקטור הזה יש רק מסלול אחד - ארובת המנזר. זהו מסלול של 5c, באורך 60מ', להובלה על אבני עיגון, עם מקום נוח לתחנה באמצע. במשך שנים זה היה ה-מסלול לתרגול מולטי-פיץ' בקורסים. הוא הפך לבלתי נגיש מאז שהנזירים חזרו למנזר, ואי אפשר להגיע אליו עוד.<br /> <br /> ===סקטורים מותרים לטיפוס===<br /> ===הקיר הצפוני===<br /> ====המצוק הראשי====<br /> <br /> ====Pigs in Space====<br /> <br /> ====Jigsaw Puzzle====<br /> <br /> ====הקיר של הנזיר====<br /> <br /> ====פוקימון====<br /> <br /> <br /> <br /> ===הקיר הדרומי===<br /> <br /> ==למידע נוסף ומדריכים ישנים==<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/GL_Display.asp?SEC=2&amp;EntryID=71 המדריך הראשון לעין פארה, של יואב וייס]<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=32&amp;PN=1 עוד מידע מפורום המועדון האלפיני (ז&quot;ל)]<br /> * [http://www.israelalpine.org/upload/paper/fara.pdf מדריך האתר בPDF]<br /> * [http://docs.google.com/fileview?id=0B9gGpg3mtiN3NGNlYmViOTQtODQ4ZC00NmI0LWFhYzItYzZjMjhjODFmZWNi&amp;hl=en &quot;מדריך איש-הרים לעין פארה&quot; משנת 2007 (של גילי טנא)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רן כגן, יואב וייס, גילי טנא ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים היסטוריים]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]] [[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%94&diff=11047 עין פארה 2011-11-20T20:06:15Z <p>ליאור: </p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> <br /> &lt;div align=center&gt;<br /> '''חלק מהסקטורים בעין פארה היו מבולטים וטיפסו עליהם בעבר. גם הם מופיעים כאן - לשם התיעוד ההיסטורי. כיום הם אסורים לטיפוס'''<br /> <br /> &lt;div align=right&gt;<br /> <br /> <br /> '''עין פארה''' או בשמו העברי '''עין פרת''' (ולא עין פואר) הוא המעיין העליון בואדי קלט. המעיין נמצא למרגלות מנזר חריטון במדבר אשר הוקם ע&quot;י הנזיר חריטון במאה ה-9 לספירה. המנזר עדיין פעיל והנזירים עוסקים כל העת בשיפוצים והרחבת המנזר. מי שייכנס למנזר וישוחח עם הנזירים יגלה שחריטון עדיין חי ונושם (למרות שעברו כ-1100 שנה מאז הוקם המנזר).<br /> <br /> זהו ללא ספק וללא מתחרים אתר הטיפוס היפה והטוב ביותר בארץ. האתר מכיל כמות סלע מדהימה בגודלה (גובהו כ-25 עד 70 מטר) וברוחבה (כמה קילומטרים לאורך הערוץ). המים שזורמים בתחתית המצוק מוסיפים לאוירה ואתה מרגיש שאתה פשוט בחו&quot;ל (מה שלגמרי נכון במקרה זה...). היום ניתן לטפס בחלק קטן של המצוק הצפוני (כ-150 מטר רוחבו). המסלולים הם היפים ביותר בארץ ללא מדפים וללא קטעים שמתפוררים, הסלע מוצק ונפלא לטיפוס. בין המסלולים המומלצים והקלאסיים יש את ארובותיים (5.8 היפה ביותר בארץ ללא ספק), היתד (5.10b), משחק ילדים (6b), ועוד. יש כמובן מסלולים ברמות גבוהות יותר כמו pigs in space (7a+/b) שהוא אחד מהמסלולים היפים בעולם לדירוגו ועוד ועוד.<br /> <br /> <br /> המסלולים שנמצאים על המפנה הצפוני של הקניון המסלולים מקבלים שמש משעות הצהרים המוקדמות (10/11) ועד שעות הצהריים המאוחרות (16/17) על כן האתר הופך למעין כבשן בימי קיץ ומומלץ להגיע אליו בימי חורף קרירים. גדולתו של האתר מתגלה בימים שכל המדינה גשומה ואפילו בירושלים יש גשם. בעין פארא, מעבר לקו הרכס, השמיים כחולים, האוויר קריר, החיכוך מיטבי והטיפוס מושלם.<br /> <br /> אתר הטיפוס נמצא בשמורת עין פרת שהכניסה אליה בתשלום. 14 ש&quot;ח לילדים, 20 ש&quot;ח לסטודנט, 23 ש&quot;ח לשאר ולמי שיש מטמון או כרטיס פלטינה יכול להיכנס בחינם.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המסלול הראשון שנפתח בעין פארה היה ארובת המנזר, ב-1979 על ידי איליה קנטרוביץ וקן אבנס (מטפס אמריקאי). זהו מסלול של 58מ' - אחד הארוכים שנפתחו עד אז בארץ. המסלול, שנמצא כיום בתחומי המנזר ואי אפשר לטפס אותו, הפך מסלול [[מולטי-פיץ']] לדוגמה לקורסי טיפוס, עם [[תחנות|תחנת]] אמצע במערה של הנזירים. אחרי כמה גיחות נוספות הצטרפו אליהם וולף ברנשטיין (עבר לברלין ב - 1981), עדה קנטרוביץ, בלה פינקל ו[[אנדריאה ענתי]].<br /> <br /> אנדריאה תקע את הבולטים הראשונים בעין פארה כשפתח את ה -Jigsaw puzzle ב-1982.<br /> <br /> דני וולפשטין ואלי ניסן התחילו לפתוח מסלולים באמצע שנות ה- 1980 ובמשך כמה שנים פיתחו את האתר עם .EPIDERMIS והחור השחור על הפילר הקטן (1986), מסלולים כמו אספרגוס (1986) על הפילר הגדול (אסור לטיפוס כיום). וה-Pigs in space על המצוק הצפוני.<br /> <br /> הטיפוס בעין פארה קיבל דחיפה רצינית נוספת כש[[יואב ניר]] החל לפתוח מסלולים יפים וקשים כמו חום יולי אוגוסט (1988), שמאל חדש, היתד שלפני הבולטים! (1987) וגודזילה (1992).<br /> <br /> אמנון שילוני דאג שיהיו בולטים על ה[[פייס|פייסים]] העליונים של מסלולים פופולריים כמו היתד וארובותיים, במקומות שאין מקומות ל[[אבני עיגון]].<br /> <br /> מסלולים קשים נוספים כמו הפוס והג’רמיה (1990) נתרמו על ידי מבקרים מחו&quot;ל )ההונגרים, מרק פרטי, פיליפ סטולט, איזבל פטיסייה וקתרין ד’סטיוול.<br /> בקיץ 93’ התחילו מטפסים תל-אביביים (יניב שזיפי, אמוץ זיו-אב ואחרים) לפתח מסלולים במעלה הואדי, כ - 500 מטר ממערב למעיין באזור העיקול. שנים מאוחר יותר הם בולטו לכל אורכם והתפתח אזור<br /> מקסים לטיפוס הידוע בשם &quot;הווינטלטור&quot;.<br /> <br /> בתחילת שנת 95, התחילו מטפסים מהקיר המלאכותי בקריית אונו וסביבתו (בעיקר איתי לוין, אמוץ זיו-אב ודימה סטרוגנוב) לבלט מסלולים רבים ולפתוח מסלולים קשים חדשים באתר: PK34, אספרסו ארוך, המזוודה, קלבוש קהיר ועוד. תנופה זו נמשכה למרות עקירת כל הבולטים בצד הדרומי על ידי קבלן מטעם רשות שמורות הטבע. במהלך שנת 1998 נעצר כל תהליך פתיחת המסלולים עם החרמת המקדחה על ידי רשות שמורות הטבע והגשת תלונה פלילית כלפי גילי טנא באשמת השחתה בזדון של שמורת טבע, ממנה זוכה לחלוטין מאוחר יותר. רק בשנת 2005, לאחר שנים של מגעים בין המועדון האלפיני לרשות שמורות הטבע אושר לטפס בחלקים מוגדרים בקיר הדרומי ואושר לחזור ולהוסיף מסלולים בכל הקירות. על העבודה הקשה והעיקשת יש להודות ליותם אורחן, טל ניב ובועז סגיר ש&quot;החזירו&quot; לנו את עין פארה.<br /> כיום בעין פארה מסלולים ומקום לעוד מאות חדשים. <br /> <br /> כיום יש באתר שוב כ-110 מסלולים מבולטים ועוד עשרות ל[[הובלה]] ב [[טראד]] (עם [[אבני עיגון]]. הפוטנציאל הנוסף הוא אדיר - כ-250 עד 300 מסלולים נוספים.<br /> ==גיאולוגיה==<br /> # מסלע: המתבונן במדרונות עין פארה מבחין בשלושה חלקים, החלק המסיבי (חסר שיכוב) והמצוקי עליו מצויים רוב מסלולי הטיפוס שייך לתצורת שבטה. החלק שמעל למצוק משוכב ומדורג ומשתייך לתצורת נצר. החלק התחתון שמתחת למצוק בנוי מתצורת דרורים הרכה יותר, כיוון שהיא רכה היא בונה מדרון מתון יחסית ומכוסה בדרדרת של בולדרים, אבנים וקרקע שנפלו מהמצוקים ומכסים את רובה. <br /> שלושת התצורות בנויות סלע גיר וגילן טורון (כ90 מ&quot;ש). השוני בין השכבות נובע מנוכחות חרסית (שגורמת לתצורת דרורים להיות רכה) או מבנה שכבתי בתצורת נצר (שהופך אותה לפחות נוחה לטיפוס מתצורת שבטה שהיא מסיבית אחידה ולכן גם מצוקית). סלעי שלושת התצורות שקעו בים רדוד בקרבת החוף. תצורת שבטה שקעה ככל הנראה בים יותר אנרגטי בו התקיימו מושבות רודיסטים ולכן סלעי התצורה בנויים בעיקר משברי המאובנים. הגלים והזרמים שעירבלו את משקעי הקרקעית לא אפשרו היווצרות של שיכוב מסודר לעיתים אף נוצר שיכוב צולב (המעיד על שינויים בכיווני הזרמים והגלים).<br /> # מבנה גיאולוגי: אתר עין פארה נמצא באגף המזרחי של קמר רמאללה ולכן השכבות באתר משנות את נטיתן ממצב אופקי למצב נטוי מזרחה. בחלק המערבי של האתר השכבות אופקיות אך בחלק המזרחי הן נוטות מזרחה ונעלמות מתחת לשכבות הצעירות יותר שמכסות אותן. בניגוד לשכבות <br /> ==איך מגיעים==<br /> מירושלים נוסעים לכיוון ים המלח דרך בגין ואז לצומת הגבעה הצרפתית. בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים לכיוון ים המלח וברמזור אחרי הצומת (זה מבלבל) פונים שמאלה לכביש שהולך לפסגת זאב. יורדים ימינה במחלף השני ונוסעים ישר. עוברים מחסום צהלי ואחרי ירידה ועליה מגיעים לצומת מרובעת. פונים שמאלה לעלמון (או ענתות). בשער היישוב אומרים שבאתם לשמורה. ביישוב יש שילוט לכיוון השמורה.<br /> ֿ<br /> מאזור ת&quot;א והמרכז: ישנן שתי דרכים, אשר שתיהן כמעט באותו האורך והזמן כביש 1 ו-443 מודיעין.<br /> # כביש 1: נוסעים לירושלים ובצומת השני, פונים שמאלה לכוון מעלה אדומים וים המלח. ממשיכים ישר ויורדים ימינה בירידה השניה, עדיין בכיוון לים המלח ומעלה אדומים. ממשיכים ישר עד לצומת גדול עם גשר ממול (צומת הגבעה הצרפתית).<br /> # כביש 443: נוסעים בכביש 1 עד &quot;למזלג&quot; עם 443 ויורדים לכיוון מודיעין. ממשיכים ישר כאשר חולפים על שילת, מודיעין, מספר מחסומים וגבעת זאב. ממשיכים עם השילוט לכיוון ים המלח עד לצומת הגבעה הצרפתית. בעבר כביש זה היה מהיר ועדיף, אך כיום ישנם מחסומים רבים, רמזורים וכו'.<br /> <br /> מכאן שתי הדרכים מתחברות יחדיו: בצומת הגבעה הצרפתית ממשיכים ישר ומיד שמאלה, ברמזור שמתחת לגשר. ממשיכים ישר קדימה עם הכביש לכוון גבעת זאב. בצומת פונים ימינה לכוון ענתות. ברמזור הבא ממשיכים ישר, חולפים על פני מחסום ועל פני ה&quot;חומה&quot; וממשיכים ישר בעיקול הכביש. לאחר העליה ממשיכים ישר ופונים ימינה לענתות-עלמון (יש שלט גדול בצבע ירוק המפנה לשמורת הטבע עין פרת). חולפים על פני שער הישוב ובהמשך הכביש ישנו שלט ירוק המורה לפנות ימינה לדרך עפר. ממשיכים לרדת בדרך העפר עד לקופת השמורה, שם מתבקשים לשלם דמי כניסה. אפשר להחנות כבר כאן ולרדת ברגל, 10 דקות הליכה. במורד השביל יש שני מגרשי חניה ושם כדאי לחנות. את המצוק ניתן לראות בבירור כבר מנקודת התשלום.<br /> <br /> לינה: לאילו מאיתנו שמגיעים מרחוק או סתם רוצים להנות בחיק הטבע, ניתן לעצור ללילה בתחומי הישוב, בסמוך לשער היציאה לשמורה. במקום ישנם עצים, שולחנות פיקניק ושרידי בתים ישנים. כרגע, אין במקום מים זורמים או הסדר לאשפה.<br /> <br /> ==עוד לוגיסטיקה==<br /> השמורה נפתחת בחורף בשעה 8:00 ונסגרת ב-16:00 (פרט ליום שישי שהיא נסגרת ב-15:00).<br /> <br /> בקיץ היא נפתחת ב-8:00 ונסגרת ב-17:00. שעות פעילות השמורה לא תואמות את שעות הטיפוס המיטביות, ויש הסדרי כניסה לחברי [[המועדון האלפיני]]:<br /> ===נוהל מפתח===<br /> בשער הכניסה ליישוב ענתות ישנה מזוודה שחורה ובה 12 מפתחות מסומנים עבור שער הולכי רגל קטן אשר נמצא בצמוד לשער הכניסה לשמורה. מטפסים אשר מעוניינים לטפס במצוק הדרומי לאחר שעות פעילות השמורה מתבקשים להשאיר תעודת פיקדון בתמורה למפתח, להיכנס לשמורה בשעות פעילותה ולשלם דמי כניסה מלאים. ניתן לצאת לאחר שעות הפעילות ולעלות רגלית דרך השביל הירוק, אל שער השמורה. המפתח שהשאלתם יאפשר לכם יציאה. <br /> <br /> יש להקפיד על ההוראות הבאות:<br /> *השאלת מפתח מותנית בהשארת תעודת זהות או רישיון נהיגה.<br /> *יש להחנות את הרכב לפני שער השמורה הצהוב (כלומר בתוך תחומי היישוב) – מבלי לחסום את הדרך.<br /> *כל כניסה לשמורה, כולל למצוק הדרומי, מחויבת בתשלום ללא יוצא מן הכלל. <br /> *לאחר שעות סגירת השמורה אין לעבור ולטפס על המצוק הצפוני.<br /> *ההישארות במצוק הדרומי לאחר שעות הפעילות מומלצת בקבוצות של 6 מטפסים לפחות.<br /> *בסיום יום הטיפוס, יש לעלות רגלית דרך השביל הירוק, מבלי לרדת אל הנחל או המעיינות.<br /> *יש להחזיר את המפתח בסיום יום הטיפוס, וביציאה מן היישוב.<br /> ===נוהל ימי גשם===<br /> במטרה לצמצם סיכונים ובעקבות אסון ה[[קומראן]], ביקשה הרשות להנהיג נוהל ימי גשם:<br /> * בימים גשומים בעין פרת - ייסגר המצוק הדרומי לטיפוס. טיפוס יותר על המצוק הצפוני בלבד.<br /> * במצוק הצפוני יותר הטיפוס תוך התחייבות לירידה מהקיר בתוך 15 דקות מתחילת גשם משמעותי.<br /> * פקחי השמורה יתריעו בפני גשם ויבקשו ממטפסים לרדת מהקיר במידת הצורך.<br /> * שיקול הדעת בעניין סכנות הגשם הינו בידי פקחי השמורה בשטח. <br /> בכל מקרה – יש להישמע ולהקפיד על הוראות הפקחים.<br /> ==ציוד==<br /> יש כמה מסלולים ארוכים, אז חבל 60מ' מומלץ. 15 ראנרים למסלולים הארוכים (כולל לתחנה).<br /> ==המסלולים==<br /> ===סקטורים היסטוריים - אסורים לטיפוס לעת עתה===<br /> כל הסקטורים הללו נמצאים על הקיר הדרומי, מעל השביל. הסקטור האחרון - הפסנתר - נמצא מעבר למערה שממש לפני המנזר.<br /> ====הפילאר הגדול====<br /> על הפילאר הזה היו שלושה מסלולים:<br /> # פוס - 7b<br /> # אספרגוס - 6c - מבולט למחצה, זהו אחד המסלולים היפים בעין פארה מאז ומעולם<br /> # - 6b - לא מאובטח<br /> <br /> ====הפילאר הקטן====<br /> # הארובה - 5 - מסלול ששימש (בסולו) לעלות לראש הפילאר כדי לשים טופ-רופים לפייס העדין שעל המסלול<br /> # <br /> ====הקיר של ההונגרים====<br /> ====משמאל למערה====<br /> ====הפסנתר====<br /> <br /> ====ארובת המנזר====<br /> בסקטור הזה יש רק מסלול אחד - ארובת המנזר. זהו מסלול של 5c, באורך 60מ', להובלה על אבני עיגון, עם מקום נוח לתחנה באמצע. במשך שנים זה היה ה-מסלול לתרגול מולטי-פיץ' בקורסים. הוא הפך לבלתי נגיש מאז שהנזירים חזרו למנזר, ואי אפשר להגיע אליו עוד.<br /> <br /> ===סקטורים מותרים לטיפוס===<br /> ===הקיר הצפוני===<br /> ====המצוק הראשי====<br /> <br /> ====Pigs in Space====<br /> <br /> ====Jigsaw Puzzle====<br /> <br /> ====הקיר של הנזיר====<br /> <br /> ====פוקימון====<br /> <br /> <br /> <br /> ===הקיר הדרומי===<br /> <br /> ==למידע נוסף ומדריכים ישנים==<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/GL_Display.asp?SEC=2&amp;EntryID=71 המדריך הראשון לעין פארה, של יואב וייס]<br /> * [http://www.archive.israelalpine.org/forum/forum_posts.asp?TID=32&amp;PN=1 עוד מידע מפורום המועדון האלפיני (ז&quot;ל)]<br /> * [http://www.israelalpine.org/upload/paper/fara.pdf מדריך האתר בPDF]<br /> * [http://docs.google.com/fileview?id=0B9gGpg3mtiN3NGNlYmViOTQtODQ4ZC00NmI0LWFhYzItYzZjMjhjODFmZWNi&amp;hl=en &quot;מדריך איש-הרים לעין פארה&quot; משנת 2007 (של גילי טנא)]<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רן כגן, יואב וייס, גילי טנא ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים היסטוריים]]<br /> <br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]] [[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=11039 גיאולוגיה של אתרי הטיפוס בישראל 2011-11-17T22:28:32Z <p>ליאור: /* תמנע */</p> <hr /> <div>מרביתם של אתרי הטיפוס הישראלים הם על סלעי גיר. אמנם יש קצת סלעים אחרים בארץ - אבל הם בטלים בשישים.<br /> <br /> ==רמת הגולן==<br /> הסלע ברמת הגולן הוא ברובו בזלת (מלבד קצת גיר בחלק הדרומי של הרמה, כמו במפל הלבן של נחל אלעל, למשל). מצוקי הבזלת של רמת הגולן בנויים משני סוגים של &quot;שכבות&quot;, המופיעות לסירוגין:<br /> # בזלת מוצקה בעובי של עד מספר מטרים, שהן שאריות של בזלת, שהתמצקה מלבה שמקורה בהתפרצויות געשיות. הלבה המותכת זרמה על פני השטח והתמצקה, והותירה סלעי בזלת.<br /> # אדמה מאובנת שנוצרה מבליה של סלעי הבזלת שכיסו את פני השטח והפכו לאדמה. שכבות אלו מתפוררות ואינן מתאימות לטיפוס כלל.<br /> המקטעים היחידים המתאימים, פחות או יותר, לטיפוס ברמת הגולן הם מקטעים של סלע נקי מעל בריכות מים בנחלים הזורמים. מעל הבריכות הגדולות בנחל יהודיה וזויתן ניתן למצוא [[טרברסה|טרברסות]] יפות ובעיות [[בולדרינג]]. <br /> ==[[עין פארה]], [[מצוק היונים]], [[גיתה]]==<br /> סלעי גיר מתצורת בע'נה<br /> ==[[זנוח]], [[כיסלון]], [[כרמילה]]==<br /> <br /> ==[[מחצבות קדומים]], [[המחצבה בזכרון]]==<br /> <br /> ==[[תמנע]]==<br /> מצוקי עמודי שלמה מצויים בצידו הדרום מערבי של הר תמנע. הר תמנע בנוי סלעים מגמתיים אך על מדרונותיו מצויים גם סלעי אבן חול כמו אלו שבונים את עמודי שלמה. המצוק בנוי מאבן חול של תצורת עמודי שלמה מגיל קמבריום (560 מ&quot;ש). זוהי אבן חול חומה גסה לא ממוינת ולא בוגרת (כלומר מכילה פרט לגרגרי קוורץ גם גרגרים של מינרלים שאינם עמידים לבליה) שגודל גרגריה מגוון ויכול להיות מוגדר אף כמיקרו קונגלומראט. באבן החול של תצורת עמודי שלמה משובצים חלוקים מעוגלים היטב של קוורץ המכונים גם &quot;ביצי קוורץ&quot;, &quot;ביצי יונים&quot; או &quot;ביצי שלמה&quot;. אבן החול שקעה במערכת ניקוז נרחבת ובה נחלים בעלי אנרגית זרימה גבוהה.<br /> הסלע מסיבי ומאופיין ע&quot;י בלית טפוני (בליה מדברית-מלחים פוגעים בסלע באזורים לא שטופים) שיוצרת כוכים, גגות, גשרים וקליפות. הסלע גם מאופיין בסדקים ארוכים. בחלק מן המסלולים הדרך לבסיס המצוק היא ע&quot;ג הסלעים המגמתיים.<br /> <br /> ==מצוקי מדבר יהודה וצפון הנגב==<br /> בקבוצה זו נמצאים כל המפלים שמטפסים בערוצי נחלים ([[נחל קומראן]], [[נחל תמרים]]), מצוקים מחוץ לנחלים (כמו [[צומת הערבה]]) ובולדרים רבים (נחל נקרות, נחל ערוגות ועוד).<br /> <br /> ==הרי אילת==<br /> <br /> ==תמנע==<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> ֿ<br /> [[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%97&diff=11037 זנוח 2011-11-17T11:34:08Z <p>ליאור: /* גיאולוגיה */</p> <hr /> <div>{{אתרים}}<br /> המצוק של נחל זנוח הוא מצוק לא גבוה (עד 15 מ'), ובו כ-37 [[מסלולים ספורטיביים]], רובם קלים (5c-6a). המצוק פונה לצפון-מערב והוא מוצל עד אחה&quot;צ בקיץ. בחורף יכול להיות רטוב וקר. האתר סגור מדי שנה בין ינואר למאי, כדי לאפשר קינון (שלא מתקיים בדרך כלל). מעל מרבית המסלולים יש [[תחנות]] עם שרשרת.<br /> ==היסטוריה==<br /> המצוק התגלה בשנת 2003 על ידי עודד לוינזון, ובולט, מלבד הסקטור האחרון - סיינפלד, על ידי עודד לוינזון ובעזרתם של צביקה בן נון, אריק לרנר ואחרים. הסקטור סיינפלד - שנמצא על מצוק המשך, מצד שמאל, בולט בשנת 2008.<br /> ==גיאולוגיה==<br /> הסלע הוא מצוק דולומיט של תצורת אבינדב שגילה קנומן עליון, והוא יציב למדי. המצוקים של תצורת אבינדב אינם רציפים אלא בנויים כעדשות שהולכות ומתדקקות ולכן המצוק אינו המשכי וגם אין לו מצוק מקביל מצידו השני של הנחל. המצוק אינו משוכב אלא מסיבי ולכן רוב האחיזות בו הן חללים (פוקטים). בחלק המזרחי שלו מופיעים חללים קארסטיים. בחלקו המרכזי מופיע צניר שיוצר מעין מעבר שלילי. החלק העליון ברוב המסלולים סדוק ורוב הסדקים מורחבים ע&quot;י המסה קארסטית כך שיש אחיזות גדולות רבות (ג'אגים).<br /> <br /> ==איך מגיעים==<br /> על הכביש שבין צומת האלה לצור הדסה (כביש 375), מצפון לכביש יש חניון קטן שנקרא &quot;חירבת חנות&quot;. פונים צפונה לעבר נחל זנוח בדרך עפר טובה, מסומנת בסימון שבילים ירוק. לאחר כמה עשרות מטרים, הדרך מתעקלת שמאלה (מערבה) והסימון הופך כחול. ממשיכים בירידה כ-2.4 ק&quot;מ. שביל רחב עולה באלכסון משמאל, והליכה של מספר דקות תביא אותך למצוק.<br /> [[תמונה: Zanuah.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מפת הגעה]]<br /> ==ציוד==<br /> כיוון שהמצוק קטן למדי, [[חבל הובלה]] של 30מ' יספיק לגמרי. שישה [[ראנרים]] ל[[מסלול|מסלולים]] ועוד שניים לתחנה הם די והותר.<br /> <br /> אפשר לשים [[טופ-רופ]] בכל מקום כמעט, ולהשתמש ב[[שימוש בעצים כעיגונים בעבודת חבל|עצי האורן]] וב[[גשרים]] שמעל המצוק.<br /> <br /> ==המסלולים==<br /> '''למסלולים אין שמות, והם ממוספרים כאן מימין לשמאל:'''<br /> [[תמונה: Zanuah_topo.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מיקום המצוקים והמסלולים]]<br /> <br /> ===המצוק העיקרי===<br /> ====מעבר לעץ - מימין====<br /> מסלולים 1-9 - 5c<br /> ====האיזור המוצל - עד הבולדר הגדול====<br /> מסלול 10 - בחריץ - 6a+<br /> <br /> מסלול 11 - בחריץ - 6b+<br /> <br /> מסלול 12 - 6c<br /> <br /> מסלול 13 - 6b<br /> <br /> מסלול 14 - 6c+<br /> <br /> מסלול 15 - 7a+<br /> ====מול הבולדר ובהמשך====<br /> מסלול 16 - 6b<br /> <br /> מסלול 17 - 6a<br /> <br /> מסלול 18 - הקשת - 6a<br /> <br /> מסלול 19 - 6b+<br /> <br /> מסלולים 20-21 - 5c<br /> <br /> ====מעבר לעצים - משמאל====<br /> מסלול 22 - 6b<br /> <br /> מסלולים 23-30 - 6a/5c<br /> <br /> משמאל למסלולים המבולטים יש קטע מצוק ברוחב של כ-5מ' שמתאים לטופ-רופים.<br /> ===במצוק הימני (סיינפלד)===<br /> מסלול 1- 6b+<br /> <br /> מסלול 2- 6c<br /> <br /> מסלול 3 - 7a<br /> <br /> מסלול 4 - 6b<br /> <br /> מסלול 5 - 6b<br /> <br /> מסלול 6 - 6b<br /> <br /> מסלול 7 - 6b+<br /> <br /> ----<br /> תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...<br /> [[קטגוריה: אתרים בישראל]][[קטגוריה: אתרי טיפוס]]</div> ליאור https://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=11019 שיחה:עמוד ראשי 2011-11-09T07:45:12Z <p>ליאור: דף חדש: גיאולוגיה של אתרי טיפוס בישראל '''עין פארה''' מסלע: הסלע הבונה את מצוקי עין פארה הוא סלע גיר. כבר במבט ראש...</p> <hr /> <div>גיאולוגיה של אתרי טיפוס בישראל<br /> '''עין פארה'''<br /> מסלע: הסלע הבונה את מצוקי עין פארה הוא סלע גיר. כבר במבט ראשון ניתן לראות שלא כל שכבות הגיר דומות לאורך המדרון. ואכן גיאולוגים מחלקים את שכבות הגיר באזור זה לכמה תצורות (תצורה-שכבה או מספר שכבות בעלות צורה אופינית הניתנת לזיהוי ומעקב לאורך שטחים נרחבים).החלק המשוכב-מדורג שבחלקו העליון של המדרון נקרא תצורת נצר. המצוק העיקרי עליו מצויים רוב מסלולי הטיפוס הספורטביים נקרא תצורת שיבטה ואילו חלקו התחתון של המדרון מכונה תצורת דרורים אך כיוון שהיא רכה יחסית היא יוצרת מדרון מתון שבד&quot;כ מכוסה בדרדרות של סלעים שנפלו ממצוקי תצורות שבטה ונצר. כלל התצורות הללו מאוגדות בחבורת יהודה שבונה את רוב שטחם של הרי יהודה. ממזרח לחורשת האקליפטוסים מתחילה לשלוט בנוף חבורת הר הצופים שבנויה בעיקר סלעי קירטון וחוואר ולכן אינה מתאימה לטיפוס, סלעי חבורת יהודה הקשים שמתחת לחבורת הר הצופים חשופים רק בתחתית הואדי.<br /> תצורת שבטה בונה גם את מצוקי גיא בן הינום.<br /> מבנה גיאולוגי: אתר עין פארה מצוי באגף המזרחי של קמר רמאללה וליתר דיוק ממש במקום בו השכבות עוברות ממצב תת אופקי למצב נטוי מזרחה ולכן בחלק המערבי של האתר השכבות אופקיות ואילו בחלקו המזרחי הן נטיות בחזקה. כיוון שסלעי חבורת יהודה נוחתים כלפי מזרח וסלעי חבורת הר הצופים מצויים מעליהם נפוצים סלעי הקירטון באזור שממזרח למעין.</div> ליאור